Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 26a

בְּשֶׁהֶחְמִיץ מַחְלוֹקֶת וּמַתְנִיתִין רַבִּי יְהוּדָה וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא בְּשֶׁהֶחְמִיץ מַחְלוֹקֶת

Traduction

It is in a case where the temed fermented that there is a dispute between Rabbi Yehuda and the Rabbis. It is only then that Rabbi Yehuda deems him obligated to tithe the temed if it tastes like wine, and the mishna that treats fermented temed like wine is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. And likewise, Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: It is in a case where the temed fermented that there is a dispute.

Rachi non traduit

בשהחמיץ מחלוקת. אבל בשלא החמיץ רבי יהודה מודה דלאו פירא הוא ורבנן אפילו בשהחמיץ פליגי:

ומתניתין רבי יהודה היא. ובשלא החמיץ לא בעי רב נחמן לאוקמי לפלוגתייהו ותיקום מתניתין כרבנן דקסבר ר''נ דכיון דכשלא מצא אלא כדי מדתו קא מיירי אי לא החמיץ לא מחייב עליה רבי יהודה:

Tossefoth non traduit

בשהחמיץ מחלוקת. לאו דוקא בשהחמיץ אלא כיון שסופו להחמיץ אע''ג דלא החמיץ כדאמר בסמוך ובודאי יין חשיב לר' יהודה מדנקח בכסף מעשר ואפילו יש בו ג' לוגין מים מלבד היין אינו פוסל את המקוה כי היכי דנחשבינן המים כפרי להיות נקחים בכסף מעשר לענין מקוה נמי נחשבים כפרי ולא פסלי ליה ואין לומר הא דנקחין משום דהוו כקנקן שנקח אגב היין לא דמי דעל ידי הקנקן משומר היין אבל במים שבתמד אין נקחין אלא משום דחשיב כיין לפי שיש בה טעם כמו יין מזוג ואפילו למאן דתנא חסר קורטוב ברישא במשנה דמייתי בסמוך הא שלש לוגין של מים פסלי ליה לא דמי דהתם ליכא טעמא דחמרא אלא חזותא לבד ולא חיישינן בחזותא כיון דליכא טעמא אבל הכא דאיכא טעמא חמרא מזגא איקרי והיכא דלא החמיץ חשיב ליה כודאי מים מדפוסלין את המקוה דספק מים שאובין למקוה כשר:

ומתני' רבי יהודה היא. והא דלא מוקי פלוגתייהו בשלא החמיץ ומתניתין כרבנן משום דאף רבי יהודה היה פוטר בלא החמיץ:

וְאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ תֶּמֶד שֶׁלְּקָחוֹ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר וּלְבַסּוֹף הֶחְמִיץ קָנָה מַעֲשֵׂר מַאי טַעְמָא אִיגַּלַּאי מִילְּתָא לְמַפְרֵעַ דְּפֵירָא הוּא

Traduction

§ And Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: In a case of unfermented temed that one purchased with second-tithe money and that ultimately fermented, the temed he purchased assumes the sanctity of second-tithe produce, and the money is desacralized. What is the reason that the temed assumes the sanctity of second-tithe produce? The reason is that the matter was revealed retroactively, such that when the temed was purchased it was produce fit to be purchased with second-tithe money and was not merely water.

Rachi non traduit

קנה מעשר. ומי שהמעות בידו יכול לאכלו חוץ לירושלים מפני שנתחללו על התמד דאילו לא החמיץ הוו הנך מעות קיימי בקדושתייהו ביד המוכר:

איגלאי מילתא. דבשעת לקיחה פירא הוה דנכנס בהם כח החרצנים אלא שעדיין לא נגמר וחילול מעליא הוא שאם לא היה יין בחרצנים לא היה מחמיץ לעולם:

אֶלָּא מַתְנִיתִין דְּקָתָנֵי הֶחְמִיץ אִין לֹא הֶחְמִיץ לָא דִּלְמָא אִי שַׁבְקֵיהּ הֲוָה מַחְמִיץ אָמַר רַבָּה כְּשֶׁשִּׁיֵּיר מִמֶּנּוּ בְּכוֹס וְלֹא הֶחְמִיץ

Traduction

But in that case, the mishna that teaches that if the temed fermented, yes, one may purchase it with second-tithe money, but if it did not ferment, it may not, and the money remains sacred, why does the mishna state it unequivocally? Perhaps, if he would have left the temed long enough, it would have fermented. Rabba said in explanation: The mishna is referring to a case where one left some of the temed in a cup to monitor its status and it did not ferment. Therefore, one may be certain that it was not produce when he purchased it with second-tithe money, and the money remains sacred.

Rachi non traduit

אלא מתניתין דקתני. לא החמיץ אין נקח בכסף מעשר ומשמע דאינה לקיחה והדמים קדושים ביד המוכר:

דלמא אי שבקיה הוה מחמיץ. היכא דליתיה קמן ניזיל בתר רובא ורובא מחמיצין הן ומדקתני אין נקח ופוסל ש''מ כל כמה דלא החמיץ אע''פ שעתיד להחמיץ ההיא שעתא מיהא לאו פירא הוא ולא הוי חלול:

כששייר ממנו. מוכר זה בכוס ולא החמיץ:

Tossefoth non traduit

דלמא אי שבקיה הוה מחמיץ. לאו אאין נקחין בכסף מעשר פריך דבדין הוא דאין נקחין מספק אלא אפוסל את המקוה פריך דמספק אין לפסול כדתניא בתוספתא מקוה שהניחו ריקן ובא ומצאו מלא כשר מפני שהוא ספק מים שאובין למקוה וכן מוכח בכמה משניות:

רָבָא אָמַר הָא מַנִּי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי הִיא דִּתְנַן שְׁלֹשָׁה לוּגִּין מַיִם חָסֵר קוּרְטוֹב שֶׁנָּפַל לְתוֹכָן קוּרְטוֹב יַיִן וּמַרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה יַיִן וְנָפְלוּ לַמִּקְוֶה לֹא פְּסָלוּהוּ

Traduction

Rava said: It is not necessary to understand the mishna specifically in that manner; rather, in accordance with whose opinion is this mishna? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan ben Nuri, as we learned in a mishna (Mikvaot 7:5): In a case where there are three log of drawn water less one sixty-fourth of a log [kortov], or any small measure of water, into which a kortov of wine fell, increasing the measure of liquid to a total of three log, and the appearance of those three log is like the appearance of wine, and then those three log fell into a ritual bath, completing its requisite forty se’a, it has not invalidated the ritual bath. The reason is that three log of drawn water invalidate the ritual bath, and less than that measure of water fell into the ritual bath.

Rachi non traduit

רבא אמר. מתניתין דקתני עד שלא החמיץ פוסל את המקוה ואינו נקח בכסף מעשר ואע''ג דפירא הוא:

ר' יוחנן בן נורי היא. דאזיל בתר חזותא ואמר קורטוב חלב משלים לג' לוגים לפסול מקוה משום דיש לו מראה מים והכא נמי אע''ג דפירא הוא עד שלא החמיץ הואיל וחזותיה מיא פוסל את המקוה ולגבי מעשר נמי הואיל וחזותיה וטעמא מיא אינו נקח ורב נחמן דאמר כרבנן דאמרי קורטוב חלב לא משלים לפסול את המקוה ואף ע''ג דחזותא דכולהו מיא הוא והכא נמי אע''ג דחזותיה מיא הואיל ופירא הוה לא פסיל מקוה ולגבי מעשר נמי נקח:

לא פסלוהו. דאע''ג דאיכא שלשה לוגין שלמים כיון דחזותייהו דחמרא לא פסלי:

Tossefoth non traduit

רבא אמר הא מני רבי יוחנן בן נורי היא. רבא בא לומר שאפילו שייר ממנו בכוס והחמיץ חשיב מים כל זמן שלא החמיץ לפסול את המקוה כרבי יוחנן בן נורי דאמר שלשה לוגין מים חסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב חלב חשיב כמים לפסול את המקוה כיון דטעמא וחזותא מיא והכא נמי טעמא וחזותא מיא ואף ע''ג דלא דמי לגמרי דהתם אותו חלב אין סופו להיות בו טעם חלב וגם לא היה נקח בכסף מעשר אבל הכא סופו שיהיה בו טעם יין כשיחמיץ והמים עצמם נחשבים יין להיות נקחים בכסף מעשר כדאמר בעירובין (דף כז:) בשכר לרבות תמד משיחמיץ מ''מ מדקדק רבא כיון דאפילו חלב עצמו נחשב כמים להשלים שיעור שלשה לוגין לפסול את המקוה ה''ה דהכא הוה פוסל את המקוה אע''ג דסופו להחמיץ כיון דהשתא מיהא טעמא וחזותא מיא:

שְׁלֹשָׁה לוּגִּין מַיִם חָסֵר קוּרְטוֹב שֶׁנָּפַל לְתוֹכָן קוּרְטוֹב חָלָב וּמַרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה מַיִם וְנָפְלוּ לַמִּקְוֶה לֹא פְּסָלוּהוּ

Traduction

Furthermore, in a case where there are three log of drawn water less one kortov, into which a kortov of milk fell, and the appearance of those three log is like the appearance of water, and those three log fell into a ritual bath, it has not invalidated the ritual bath, because in this case too, less than three log of drawn water fell into the ritual bath.

Rachi non traduit

שלשה לוגין חסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב חלב. שאינו דוחה את מראה המים:

ומראיהן כמראה מים. כיון דליכא שיעורא במיא לא פסלי דרבנן תרתי בעו שיעורא וחזותא:

רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַמַּרְאֶה

Traduction

Rabbi Yoḥanan ben Nuri says: Everything follows the appearance of those three log. Therefore, in the case of a kortov of milk completing the three log, the ritual bath is invalidated because the mixture still has the appearance of water.

Rachi non traduit

הכל הולך אחר המראה. דכי היכי דאזלת ברישא בתר חזותא ואמרת לא פסלוהו סיפא נמי זיל בתר חזותא ואימא פסלוהו:

לָאו אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בָּתַר חֲזוּתָא אָזְלִינַן הָכָא נָמֵי זִיל בָּתַר חֲזוּתָא וְטַעְמָא וַחֲזוּתָא דְּהַאי מַיָּא נִינְהוּ

Traduction

Rava reasoned: Doesn’t Rabbi Yoḥanan ben Nuri say that we follow the appearance in determining the halakhic status of the liquid? Here too, in the mishna, follow the appearance in determining the halakhic status of the liquid, and in the case of the temed, as long as it has not yet fermented, the taste and the appearance of that liquid is that of water. By contrast, Rav Naḥman holds in accordance with the opinion of the first tanna in the mishna in tractate Mikvaot that the status of the liquid is not determined by its appearance. Rather, since it ultimately fermented, it became clear retroactively that when the temed was purchased it was produce fit to be purchased with second-tithe money, and was not merely water.

Rachi non traduit

לאו א''ר יוחנן כו'. רבא הוא דמסיים לה למילתיה דאוקי מתניתין כרבי יוחנן בן נורי:

והכא נמי. דתמד עד שלא החמיץ ואע''פ שעתיד להחמיץ והשתא פירא הוא הואיל וחזותיה מיא פסיל מקוה ואינו נקח ורב נחמן כרבנן דאף ע''ג דחזותיה מיא לא פסיל דתרתי בעינן לפסול מקוה [שיעורא וחזותא] ולענין מעשר נקח דאפירא קפיד רחמנא והא פירא הוא והכא לא בעי תרתי. ולבי מהסס [משום דרישא משמע דאזיל בתר חזותא וסיפא משמע דלא אזיל בתר חזותא] ונראה בעיני דרבא חסר קורטוב תני ברישא ומשום דליכא שיעורא קאמר תנא קמא לא פסלוהו אבל שלשה לוגין שלמים אפילו מראיהן כמראה יין פסלי דרבנן לא קפדי אחזותא כלל והשתא מיתוקמא שפיר דרב נחמן [דאזיל בתר בסוף אף ע''ג דהשתא חזותא מיא דאמר כת''ק דלא אזיל בתר חזותא ורבא דאמר כר''י] (דאמר כרבנן) והכי אמרינן בפרק קמא דמכות אליבא דרבא דחסר קורטוב תנינן ברישא ות''ק לא זו אף זו קאמר ור' יוחנן בן נורי ארישא נמי פליג ואתא למימר דאפילו שלשה לוגין שלמים ומראיהן כמראה יין לא פסלי ובסיפא אף ע''ג דליכא שלשה לוגין שלמים מים הואיל דאיכא מראה מים פסלי:

Tossefoth non traduit

וטעמא וחזותא דהאי מיא נינהו. אע''פ שלא הזכיר רבי יוחנן בן נורי אלא חזותא מ''מ צריך שלא יהא בו טעם יין ולכך נקט רבא טעמא וחזותא דפשיטא דיין לבן שהיה דומה למים לא היה פוסל את המקוה ואפילו מזוג בג' לוגים מים והא דלא נקט רבי יוחנן בן נורי הכל הולך אחר הטעם והמראה למאן דגריס בריש מכות (דף ג:) חסר קורטוב דמשמע הא יש בו ג' לוגין פוסל את המקוה ואף ע''ג דמראיהן יין ובא רבי יוחנן בן נורי לחלוק גם על רישא ולומר דאין פוסל כיון שיש בו מראה יין אע''פ שיש בו טעם מים לכך לא הזכיר טעמא אלא מראה ולמאן דלא גריס ברישא חסר קורטוב דהשתא לא קא''ר יוחנן בן נורי אלא אסיפא נקט מראה למימר דבין ברישא בין בסיפא הולך אחר המראה כלומר כי היכי דמודה ליה ברישא דאזלינן אחר המראה אודי ליה נמי בסיפא דאזלינן בתר טעמא ומראה:

וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאֵין מַפְרִישִׁין עָלָיו מִמָּקוֹם אַחֵר אֶלָּא אִם כֵּן הֶחְמִיץ

Traduction

The Gemara resumes its discussion of the dispute between Rabbi Yehuda and the Rabbis with regard to which Rav Naḥman said: It is in a case where the temed fermented that there is a dispute between Rabbi Yehuda and the Rabbis, and it is only then that Rabbi Yehuda deems one obligated to tithe the temed if it tastes like wine. If it did not yet ferment, even Rabbi Yehuda concedes that one is not obligated to tithe it. The Gemara notes: And Rav Naḥman disagrees with the opinion of Rabbi Elazar, as Rabbi Elazar says: Everyone, even Rabbi Yehuda, agrees that one may not separate tithes for this temed from temed in another place, unless it fermented.

Rachi non traduit

ופליגא דר' אלעזר. הא דאמר רב נחמן לעיל בשהחמיץ מחלוקת פליגא אדר' אלעזר:

הכל מודים. אפילו רבי יהודה:

שאין מפרישין עליו ממקום אחר. מתמד אחר:

אלא א''כ החמיץ. תמד זה שהוא בא לתקן ולהפריש עליו ממקום אחר. ומדקאמר ר' אלעזר אליבא דרבי יהודה דאין מפרישין עליו ממקום אחר מכלל דמחייב ליה רבי יהודה בלא החמיץ ואתא רבי אלעזר לאשמועינן דעד כאן לא מחייב ליה רבי יהודה אלא מיניה וביה אבל ממקום אחר אפילו הוא כיוצא בו שלא החמיץ לא שמא זה עתיד להחמיץ והוי פירא וזה אין עתיד להחמיץ וקא מפריש מן הפטור על החיוב או מן החיוב על הפטור והמפריש מן הפטור על החיוב אוכל טבל שהרי אין שם מעשר חל על מעשרותיו שאינו ראוי לכך ונמצא שלא נתקן זה שהפריש עליו והמפריש מן החיוב על הפטור מאכיל טבל לכהן שהרי אין שם תרומה חלה עליו כיון שזה שהוא מפריש עליו א''צ לכך נמצא שנותן לו מטבל זה החייב בתרומה ומאכילו לכהן על חנם וטבל במיתה אף לכהן כדאמרינן באלו הן הנשרפין (סנהדרין פג.):

Tossefoth non traduit

ופליגא דר' אלעזר דאמר ר' אלעזר הכל מודים כו'. וא''ת אמאי פליג הא אתי שפיר כרב נחמן דהכי קאמר אע''ג דר' יהודה מחייב במעשר משהחמיץ או שסופו להחמיץ מודה דאין מפרישין עליו מתמד אחר אלא א''כ החמיץ זה וזה משום דלמא זה סופו להחמיץ וזה אין סופו להחמיץ והוה ליה כו' וי''ל דלכך קאמר דפליגי דמשמע הלשון דמודו בין רבנן בין רבי יהודה שאפילו רבנן אמרו זה הלשון שאין מפרישין עליו ממקום אחר אלא א''כ החמיץ אבל החמיץ מפרישין ורב נחמן דמוקי פלוגתייהו בהחמיץ סבר פטרי רבנן אפי' החמיץ:

קָסָבַר בְּלֹא הֶחְמִיץ מַחְלוֹקֶת וְעַד כָּאן לָא מְחַיֵּיב רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא מִינָּיהּ וּבֵיהּ אֲבָל מֵעָלְמָא לָא דִּלְמָא אָתֵי לְאַפְרוֹשֵׁי מִן הַחִיּוּב עַל הַפְּטוּר וּמִן הַפְּטוּר עַל הַחִיּוּב

Traduction

Apparently, Rabbi Elazar holds that it is in a case where the temed did not ferment that there is a dispute between Rabbi Yehuda and the Rabbis, and Rabbi Yehuda obligates one to tithe the temed that did not ferment only from that temed itself, because if it ferments it is tithe and if not, he has done nothing. But concerning temed that comes from elsewhere, one may not separate it for this temed, as perhaps he will come to separate tithe from the produce of obligation, i.e., fermented temed, for the produce of exemption, i.e., temed that will not ferment, and from the produce of exemption for the produce of obligation.

תָּנוּ רַבָּנַן הַתֶּמֶד עַד שֶׁלֹּא הֶחְמִיץ

Traduction

§ The Sages taught: With regard to temed that became ritually impure, until it ferments,

Tossefoth non traduit

התמד עד שלא החמיץ משיקו במים וטהור משהחמיץ אין משיקו במים. וא''ת לרב נחמן דחשיב ליה פירי בשסופו להחמיץ אע''ג דלא החמיץ כמאן לא כרבי יהודה ולא כרבנן וי''ל (סיפא) עד שלא החמיץ דהכא אין סופו להחמיץ ששייר ממנו בכוס ולא החמיץ כדפרישית לעיל עד שלא החמיץ דמתניתין:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source