Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Houline
Daf 24a
אָמַר קְרָא וְשָׁחַט וְחוּקָּה בִּשְׁחִיטָה אִין בַּעֲרִיפָה לָא
Traduction
The Gemara answers that the verse states with regard to the red heifer: ''And he shall slaughter it'' (Numbers 19:3), and it mentions the term statute: ''This is the statute of the Torah'' (Numbers 19:2), indicating that with slaughter, yes, the red heifer is rendered fit; with breaking the neck, the red heifer is not rendered fit.
Rachi non traduit
ושחט וחוקה. ושחט אותה לפניו וכתיב זאת חוקת התורה:
Tossefoth non traduit
אמר קרא ושחט וחוקה. אומר רבינו תם דמשמע בפרק שני דזבחים (דף יח.) דחוקה לא הוי עיכוב ממשמעו אלא מגזרה שוה דילפינן התם מגזרה שוה דלא רחוץ ידים חילל מגזירה שוה חוקה חוקה משתויי יין:
וְכֹל הֵיכָא דִּכְתִיב בֵּיהּ חוּקָּה לָא דָּרְשִׁינַן קַל וָחוֹמֶר וְהָא גַּבֵּי יוֹם הַכִּפּוּרִים דִּכְתִיב בֵּיהּ חוּקָּה וְתַנְיָא וְעָשָׂהוּ חַטָּאת הַגּוֹרָל עוֹשֶׂה חַטָּאת וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֶׂה חַטָּאת
Traduction
The Gemara asks: And is it so that anywhere that statute is written with regard to a certain matter, we do not learn an a fortiori inference? But what about Yom Kippur, with regard to which statute is written: ''And this shall be an everlasting statute unto you'' (Leviticus 16:34), and nevertheless it is taught in a baraita: ''And Aaron shall bring forward the goat upon which the lot came up for the Lord, and he shall offer it for a sin offering'' (Leviticus 16:9). The verse indicates that the lottery renders the goat a sin offering, but a verbal designation of the goat with the status of a sin offering does not render it a sin offering.
Rachi non traduit
וכל היכא דכתיב חוקה. לעיכובא ואיכא לרבויי מלתא אחריתא בק''ו מי לא דרשינן ק''ו לרבויי ועיכובא דחוקה למילי אחרנייתא:
הא גבי יום הכפורים. דכתיב גורל ונתן אהרן על שני וגו' וכתיב חוקה בסוף הפרשה ואי לאו דכתיב מיעוטא בהדיא דלא מקדיש בלא גורל הוה מרבינן בק''ו דקדיש על ידי קריאת שם בלא גורל:
דתניא. הגורל לה' ועשהו חטאת דמשמע הגורל עושהו חטאת בנפילתו עליו ואין קריאת השם עושהו חטאת שאם אמר זה לשם וזה לעזאזל אין נקבעים בכך ומגריל עליהם אם הגורל משנה את קביעות קריאת שם הולכים אחר הגורל:
שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא קִדֵּשׁ הַגּוֹרָל קִדֵּשׁ הַשֵּׁם מְקוֹם שֶׁקִּדֵּשׁ הַגּוֹרָל אֵינוֹ דִּין שֶׁקִּדֵּשׁ הַשֵּׁם תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָשָׂהוּ חַטָּאת הַגּוֹרָל עוֹשֶׂה חַטָּאת וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֶׂה חַטָּאת
Traduction
The baraita continues: A verse is necessary to teach this halakha, as one might have thought that the opposite conclusion is correct: Could this not be derived through an a fortiori inference: If in a case where the lottery does not sanctify the animal with a specific designation, such as in the case of two birds brought by a woman after childbirth, and nevertheless a verbal designation of that offering sanctifies it, in a case where the lottery sanctifies the animal on Yom Kippur, isn’t it logical that a verbal designation as a sin offering sanctifies it? Therefore, the verse states: ''And render it a sin offering;'' the lottery renders the goat a sin offering, but a verbal designation of a sin offering does not render the goat a sin offering.
Rachi non traduit
שיכול והלא דין הוא. אי לא כתיב הגורל ועשהו אלא קרא קמא דונתן אהרן על שני וגו' הייתי יכול לומר והלא דין הוא דהואיל והגורל קובען יהא אף קריאת השם קובען:
ומה במקום שלא קדש הגורל. כגון קיני זבים ויולדות דאחד לחטאת וא' לעולה שאם הגריל עליהם שכתבו על אבן אחת חטאת ועל אבן אחת עולה והטילו עליהם בגורל לא מצינו שיהא הגורל קובען ואם רצה לשנותן הרשות בידו:
קידש השם. דמאחר שפירש זה לחטאת וזה לעולה אם שינה פסול דכתיב (דברים כג) מוצא שפתיך תשמור אלמא שם קבע ואם משנה נמצאת חטאת למעלה ועולה למטה. מקום שקדש כו':
Tossefoth non traduit
ומה במקום שלא קדש הגורל כו'. ואם תאמר קינים גופייהו מנא לן שלא קדש הגורל אימא ק''ו איפכא ויש לומר דאיכא שום מיעוט:
טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא וְעָשָׂהוּ חַטָּאת הָא לָאו הָכִי דָּרְשִׁינַן קַל וָחוֹמֶר
Traduction
The Gemara infers: The reason that the a fortiori inference is not learned is that the Merciful One writes: ''And he shall offer it for a sin offering.'' But otherwise we would learn an a fortiori inference, despite the fact that statute is written with regard to the Yom Kippur service.
Rachi non traduit
טעמא דכתיב. הגורל ועשהו דאמעיט ליה להא מלתא בהדיא:
הא לאו הכי הוה מרבינן מקל וחומר. ומוקמינן לחוקה למילי אחרנייתא:
Tossefoth non traduit
טעמא דכתב רחמנא ועשהו הא לאו הכי דרשינן ק''ו. תימה דבפרק טרף בקלפי (יומא דף מא.) מוקי האי ברייתא כרבי יהודה משום דסתם ספרי רבי יהודה היא ורבי יהודה אית ליה בפרק הוציאו לו דלא כתיב חוקה אלא בדברים הנעשים בפנים בבגדי לבן והגרלה בחוץ הויא ואין לומר דשום תנא לא פליג אדרשא דועשהו ולא פליג עליה רבי נחמיה דאית ליה דכתיב חוקה אנעשה בחוץ דהא אשכחן רבי שמעון בפרק טרף בקלפי (יומא דף מ. ושם) דסבר דהגרלה לא מיעכבא וי''ל דפריך משום דבפרק טרף בקלפי (יומא דף לט:) דריש רבי ינאי מאשר עלה אשר עלה תרי זמני לעכב ופריך אלמא דרשינן ק''ו אע''ג דאיכא עיכובא אלא אמרת נוקמה אשר עלה לדרשא אחריתי משום ק''ו והשר מקוצי תירץ דהתם יליף מדכתיב זאת דלא כתיב חוקה אלא בדברים הנעשים בבגדי לבן בפנים והשתא פריך הכא שפיר דאי לא דרשינן ק''ו אמאי אצטריך זאת למעוטי דלא קאי חוקה בדברים הנעשים בחוץ דהא על כרחך לא כתיב חוקה אלא בדברים הנעשים בפנים דאי כתיב נמי בדברים הנעשים בחוץ אמאי אצטריך ועשהו אלא ודאי אע''ג דכתיב חוקה דרשינן ק''ו ואפילו כתיב נמי בחוץ הוה דרשינן ק''ו אי לאו דכתיב ועשהו ולכך אצטריך בזאת אבל מכל מקום הקשה ה''ר מנוח דמאי פריך והא לא כתיב חוקה אלא אעבודה והגרלה לאו עבודה היא וצריך עיון שם:

מַיעֵט רַחֲמָנָא גַּבֵּי עֶגְלָה הָעֲרוּפָה זֹאת בַּעֲרִיפָה וְאֵין אַחֶרֶת בַּעֲרִיפָה
Traduction
The Gemara explains: Actually, one may learn an a fortiori inference even in a case where statute is written. Nevertheless, with regard to the heifer whose neck is broken, the Merciful One restricts the use of breaking the neck: ''And all the Elders of that city…shall wash their hands over the heifer whose neck is broken'' (Deuteronomy 21:6). From the relative pronoun ''whose'' it is derived: This heifer is killed by breaking the neck, but no other, i.e., the red heifer, is killed by breaking the neck.
Rachi non traduit
הערופה. משמע זו ערופה ואין אחרת ערופה:
וּתְהֵא עֶגְלָה כְּשֵׁרָה בִּשְׁחִיטָה מִקַּל וָחוֹמֶר וּמָה פָּרָה שֶׁלֹּא הוּכְשְׁרָה בַּעֲרִיפָה כְּשֵׁרָה בִּשְׁחִיטָה עֶגְלָה שֶׁכְּשֵׁרָה בַּעֲרִיפָה אֵינוֹ דִּין שֶׁהוּכְשְׁרָה בִּשְׁחִיטָה אָמַר קְרָא וְעָרְפוּ הָעֶגְלָה בַּעֲרִיפָה אִין בִּשְׁחִיטָה לָא
Traduction
The Gemara challenges: And let it be derived that the heifer whose neck is broken is rendered fit with slaughter by means of an a fortiori inference: If a red heifer, which is not rendered fit with breaking the neck, is rendered fit with slaughter, then with regard to a heifer whose neck is broken, which is rendered fit with breaking the neck, isn’t it logical that it is rendered fit with slaughter? The Gemara responds that the verse states: ''And shall break the neck of the heifer there in the valley'' (Deuteronomy 21:4). The doubled reference to breaking the neck in the two verses indicates that by breaking the neck, yes, the heifer may be killed; by slaughter, the heifer may not be killed.
Rachi non traduit
וערפו העגלה. שנה עליה הכתוב לעכב:
מַתְנִי' כָּשֵׁר בַּכֹּהֲנִים פָּסוּל בַּלְוִיִּם כָּשֵׁר בַּלְוִיִּם פָּסוּל בַּכֹּהֲנִים
Traduction
MISHNA: There is an element with which priests remain fit and Levites are unfit, and there is also an element with which Levites remain fit and priests are unfit.
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן כֹּהֲנִים בְּמוּמִין פְּסוּלִים בְּשָׁנִים כְּשֵׁרִים לְוִיִּם בְּמוּמִין כְּשֵׁרִים בְּשָׁנִים פְּסוּלִים נִמְצָא כָּשֵׁר בַּכֹּהֲנִים פָּסוּל בַּלְוִיִּם כָּשֵׁר בַּלְוִיִּם פָּסוּל בַּכֹּהֲנִים
Traduction
GEMARA: The Sages taught in a baraita in explanation of the mishna: Priests are rendered unfit for Temple service with the blemishes enumerated in the Torah (see Leviticus 21:16–23), but remain fit with the passage of years, as from the moment that they reach majority they are fit for service for the rest of their lives. Levites remain fit for Temple service with the blemishes enumerated in the Torah but are unfit with the passage of years, as they are fit for service only between the ages of thirty and fifty (see Numbers 4:47). It is found that there is an element with which priests remain fit and Levites are unfit, and there is an element with which Levites remain fit and priests are unfit.
Rachi non traduit
לוים בשנים פסולים. פחות מבן שלשים ויותר מבן נ' כדכתיב זאת אשר ללוים וגו' זאת משמע מיעוטא:
מְנָא הָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם מָה תַּלְמוּד לוֹמַר לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב לָמַדְנוּ לַלְוִיִּם שֶׁהַשָּׁנִים פּוֹסְלִין בָּהֶם יָכוֹל מוּמִין פּוֹסְלִין בָּהֶם וְדִין הוּא וּמָה כֹּהֲנִים שֶׁאֵין הַשָּׁנִים פּוֹסְלִין בָּהֶן מוּמִין פּוֹסְלִין בָּהֶן לְוִיִּם שֶׁהַשָּׁנִים פּוֹסְלִין בָּהֶם אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ מוּמִין פּוֹסְלִין בָּהֶם תַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם זֹאת לַלְוִיִּם וְאֵין אַחֶרֶת לַלְוִיִּם
Traduction
The Gemara asks: From where are these matters derived? The Gemara answers: It is as the Sages taught in a baraita: ''This is that which pertains to the Levites'' (Numbers 8:24); why must the verse state this? Since it is stated: ''And from the age of fifty years he shall return from the service'' (Numbers 8:25), we learned with regard to the Levites that the passage of years disqualifies them. One might have thought that blemishes disqualify them too. And ostensibly, it could be learned through logical inference: If priests, with regard to whom the passage of years does not disqualify them, blemishes disqualify them, then in the case of Levites, with regard to whom the passage of years disqualifies them, isn’t it logical that blemishes disqualify them? Therefore, the verse states: ''This is that which pertains to the Levites,'' from which it is derived: ''This,'' the passage of years, is a disqualification that pertains to the Levites, and there is no other disqualification that pertains to the Levites.
Rachi non traduit
ומה כהנים שאין השנים פוסלין בהם. כדיליף לקמיה אשר ללוים ולא אשר לכהנים:
זאת אשר ללוים. כוליה יתירא הוא דכולה פרשתא בלוים היא והוה ליה למכתב מבן חמש ועשרים כו':
Tossefoth non traduit
זאת ללוים ולא אחרת ללוים. תימה דבפרק כיצד הרגל (ב''ק דף כד.) דריש מוזאת תהיה טומאתו למעוטי זבה מראיות ופריך ואימא למעוטי זב מימים ומשני קאי בראיות ממעט ראיות קאי בראיות ממעט ימים ואמאי לא קאמר קאי בזב ממעט זב קאי בזב וממעט זבה דהכי מסתבר טפי כדמשמע פשטיה דקרא וזאת תהיה טומאתו ולא אחרת כדדרשינן הכא זאת ללוים ולא אחרת ללוים ויש לומר דהכא נמי הוה דרשינן זאת אשר ללוים ולא לכהנים אי לאו דדריש ליה מאשר ללוים אי נמי הכא דרשינן הכי משום דמזכיר ללוים בקרא אבל התם אי למעוטי זב קא אתי הוה ליה למכתב זאת שהיא טומאת הזב להזכיר הזב בקרא ור''י תירץ דזב וזבה שם אחד הוא ולהכי לא שייך למימר קאי בזב ממעט זב כו' דכך יש לי למעט זבה כמו זב:
יָכוֹל יְהוּ הַכֹּהֲנִים פְּסוּלִין בְּשָׁנִים וַהֲלֹא דִּין הוּא וּמָה לְוִיִּם שֶׁאֵין מוּמִין פּוֹסְלִין בָּהֶם שָׁנִים פּוֹסְלִין בָּהֶם כֹּהֲנִים שֶׁהַמּוּמִין פּוֹסְלִין בָּהֶם אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ שָׁנִים פּוֹסְלִין בָּהֶם תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר לַלְוִיִּם וְלֹא אֲשֶׁר לַכֹּהֲנִים
Traduction
One might have thought that priests would be disqualified with the passage of years. And ostensibly, could this not be derived through the following a fortiori inference: If Levites, with regard to whom blemishes do not disqualify them, the passage of years disqualifies them, then in the case of priests, with regard to whom blemishes disqualify them, isn’t it logical that the passage of years disqualifies them? Therefore, the verse states: ''Which pertains to the Levites,'' and not which pertains to the priests.
יָכוֹל אַף בְּשִׁילֹה וּבְבֵית עוֹלָמִים כֵּן תַּלְמוּד לוֹמַר לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבוֹדָה וַעֲבֹדַת מַשָּׂא לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהָעֲבוֹדָה בַּכָּתֵף
Traduction
One might have thought that the Levites were disqualified with the passage of years even in Shiloh, the permanent place of the Tabernacle, and in the eternal Temple. Therefore, the verse states: ''To perform the work of service, and the work of bearing burdens'' (Numbers 4:47), juxtaposing the two forms of Levite service to teach: I stated the disqualification of the passage of years only at a time when there is Levite service involving carrying the Tabernacle on their shoulders.
Rachi non traduit
יכול אף בשילה ובית עולמים. שאין עבודת לוים אלא שוערים ומשוררים יהו נפסלין בשנים:
Tossefoth non traduit
יכול אף בשילה ובית עולמים כן. משמע דאי לאו מיעוט הוו גמרי מהדדי וכן בריש עירובין (ד' ב.) דפריך והא קרא במשכן כתיב ומשני אשכחן מקדש דאיקרי משכן ומשכן דאיקרי מקדש ותימה דבפ' ידיעות (שבועות דף טז:
ושם) משמע דלא גמרינן מהדדי אי לאו דכתיב תרי קראי דקאמר התם לכתוב או אידי ואידי מקדש או אידי ואידי משכן וכן בסוטה בפרק היה מביא (סוטה ד' טז.) מצריך תרי קראי לאתויי שילה ובית עולמים ובפרק שני שעירי (יומא ד' סז:) גבי מדבר המדברה ובפרק טרף בקלפי (יומא ד' מד.) גבי וכל אדם לא יהיה באהל מועד ובפרק הוציאו לו (יומא נג.) גבי מעלה עשן ותירץ ה''ר נתנאל דבעירובין לא צריך קרא למקדש דעיקר דרשא באה על המקדש דבמשכן לא היו דלתות והא דהכא סברא היא אם לא היה הפסוק שיפסלו אף בשילה ובית עולמים הואיל ואינו תלוי בקדושת המשכן [וע''ע תוס' עירובין ב. ד''ה אשכחן ותוס' יומא דף מד. ד''ה בשילה ותוס' סוטה ד' טז. ד''ה ובית ותוס' שבועות טז:
ד''ה או אידי]:
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר מִבֶּן שְׁלֹשִׁים אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שְׁלֹשִׁים שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר שְׁלֹשִׁים הָא כֵּיצַד חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים לְתַלְמוּד וּשְׁלֹשִׁים לַעֲבוֹדָה
Traduction
The baraita notes that one verse states: ''From twenty-five years old and upward'' (Numbers 8:24), and one verse states: ''From thirty years old and upward'' (Numbers 4:47). It is impossible to say thirty, as twenty-five is already stated, and it is impossible to say twenty-five, as thirty is already stated. How can these verses be reconciled? Twenty-five years old is the time for apprenticeship and thirty for service.
Rachi non traduit
ללמוד. ללמוד הלכות עבודה:
מִכָּאן לְתַלְמִיד שֶׁלֹּא רָאָה סִימָן יָפֶה בְּמִשְׁנָתוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים שׁוּב אֵינוֹ רוֹאֶה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁנֶּאֱמַר וּלְגַדְּלָם שָׁנִים שָׁלֹשׁ וּלְלַמְּדָם סֵפֶר וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים
Traduction
From here it is derived that a student who did not see a positive indication in his studies after five years will no longer see a productive result from those studies. Rabbi Yosei says that the period is three years, as it is stated with regard to Daniel and his cohort who instructed the king of Babylonia: ''And they should be raised three years'' (Daniel 1:5), ''and he should teach them the books and the language of the Chaldeans'' (Daniel 1:4).
Rachi non traduit
שלא ראה סימן יפה. לומד ושוכחו:
רבי יוסי אומר בשלשה שנים. צריך שיהא רואה סימן יפה במשנתו:
וְאִידַּךְ שָׁאנֵי לְשׁוֹן כַּשְׂדִּים דְּקַלִּיל וְאִידַּךְ שָׁאנֵי הִלְכוֹת עֲבוֹדָה דְּתַקִּיפִין
Traduction
The Gemara asks: And how does the other tanna explain the verses in Daniel? The Gemara answers: He holds that the verses in Daniel cannot be cited as a source for this principle because the language of the Chaldeans is different, as it is easy and can be learned in a shorter period. The Gemara asks: And how does the other tanna, Rabbi Yosei, explain the verses with regard to the Levites? The Gemara answers: He holds that the halakhot of Temple service are different, as they are difficult and require a longer period of study.
Rachi non traduit
דתקיפין. להוריד המשכן לפרקו ולנטותו להעמיד קרסיו וקרשיו והשיר לקרבן בפה ובכלי:
תָּנוּ רַבָּנַן כֹּהֵן מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת עַד שֶׁיַּזְקִין כָּשֵׁר לַעֲבוֹדָה וּמוּמִין פּוֹסְלִין בּוֹ בֶּן לֵוִי מִבֶּן שְׁלֹשִׁים וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים כָּשֵׁר לַעֲבוֹדָה וְשָׁנִים פּוֹסְלִין בּוֹ בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּאֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר אֲבָל בְּשִׁילֹה וּבְבֵית עוֹלָמִים אֵין נִפְסָלִין אֶלָּא בְּקוֹל אָמַר רַבִּי יוֹסֵי מַאי קְרָא
Traduction
The Sages taught in a baraita: A priest, from the time he reaches puberty and grows two pubic hairs until he ages, is fit for Temple service, and blemishes disqualify him. A Levite from the age of thirty until the age of fifty is fit for Temple service, and the passage of years disqualifies him. In what case is this statement said? It is said with regard to the Tent of Meeting of the Tabernacle in the wilderness. But with regard to Shiloh and in the eternal Temple, Levites are disqualified only due to a change in voice that renders them unable to recite the songs in the Temple with their brethren. Rabbi Yosei said: What is the verse from which this is derived?
Rachi non traduit
משיביא שתי שערות. אבל מקמי הכי לא כדיליף לקמן איש איש מזרעך וגו':
במה דברים אמורים. שהשנים פוסלות בהן: ירושלים נקראת בית עולמים דמשנחרבה לא היתה אחריה היתר לשאר מקומות אבל קדושת שילה היתה אחריה היתר לבמות כל ימי נוב וגבעון:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source