Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 13a

וְאֵין לָהֶן מַחְשָׁבָה

Traduction

but they do not have the capacity to effect a halakhic status by means of thought.

Rachi non traduit

ואין להן מחשבה. כגון מצא לקליפת אגוז כמו שהיה וחשיב עליה למוד או אפילו מדד בה אלא שלא עשה בה מעשה לשם כלי ואם בן דעת חשב עליהן טמאין במחשבה דתנן (כלים פכ''ה מ''ט) כל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה:

אֲמַר לֵיהּ מַחְשָׁבָה גְּרֵידְתָּא לָא קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ כִּי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ מַחְשַׁבְתּוֹ נִיכֶּרֶת מִתּוֹךְ מַעֲשָׂיו

Traduction

Rabbi Ḥiyya bar Abba said to Rabbi Ami: With regard to a case of effecting a halakhic status by means of thought alone, Rabbi Yoḥanan does not raise a dilemma. When he raises a dilemma, it is with regard to a case where his thought is discernible from his actions.

Rachi non traduit

מחשבה גרידא לא קא מבעיא ליה. דשמיע ליה הא:

מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו. לפי ראות עינינו אבל אין אנו יודעין אם עשה מעשה זה לשם מחשבה זו:

כְּגוֹן דַּהֲוָה קָיְימָא עוֹלָה בַּדָּרוֹם וְאַתְיַוהּ בַּצָּפוֹן וְשַׁחְטַהּ מַאי מִדְּאַתְיַיהּ בַּצָּפוֹן וְשַׁחְטַהּ אִיכַּוֵּין לַהּ אוֹ דִילְמָא מָקוֹם הוּא דְּלָא אִיתְרְמִי לֵיהּ

Traduction

For example, in a case where an animal that is brought as a burnt offering was standing in the south of the Temple courtyard and a minor took it to the north of the courtyard, the designated place for its slaughter, and slaughtered it there, what is the halakha? Can one conclude from the fact that he took it to the north and slaughtered it there that he had the intent to slaughter the animal for the sake of a burnt offering; or perhaps he moved the animal to the north because a place did not happen to be available for him in the south?

Rachi non traduit

ואתיוה לצפון. ולא אמר על שם כך אני מוליכה לשם לפי שאינה כשרה בדרום:

או דלמא מקום הוא דלא איתרמי ליה. לא נראה בעיניו מקום הראשון:

הָא נָמֵי אַמְרַהּ רַבִּי יוֹחָנָן חֲדָא זִימְנָא דִּתְנַן הַמַּעֲלֶה פֵּירוֹתָיו לַגַּג מִפְּנֵי הַכְּנִימָה וְיָרַד עֲלֵיהֶם טַל אֵינָן בְּכִי יוּתַּן וְאִם נִתְכַּוֵּין לְכָךְ הֲרֵי הֵן בְּכִי יוּתַּן

Traduction

Rabbi Ami asked: But with regard to this matter, too, Rabbi Yoḥanan already said a conclusive resolution one time, as we learned in a mishna (Makhshirin 6:1): In the case of one who takes his produce up to the roof to protect it from insects, and dew fell upon it, the produce is not in the category of the verse: ''But when water is placed upon the seed'' (Leviticus 11:38), from which it is derived that produce becomes susceptible to ritual impurity only if it is dampened by one of seven liquids and its owner was agreeable to its dampening. And if after taking the produce up to the roof he intended that the produce would be dampened by dew, the produce is in the category of the verse ''But when water is placed upon the seed.''

Rachi non traduit

מפני הכנימה. כוצונ''ש שבפולים ועדשים כמו ותהי הכנם (שמות ח):

אינן בכי יותן. דלא ניחא ליה בהאי טל ולא הוה הכשר להורידן לידי טומאתן אם יגע בהם שרץ לאחר זמן דבעינן כי יותן דומיא דכי יתן דניחא ליה:

ואם נתכוין לכך. בין בשעת העלאה ובין לאחר מכאן קודם שינגב הטל מעליהם:

הרי הן בכי יותן. דהכי אמרינן בדוכתא אחריתי עודהו הטל עליהן ושמח הרי הן בכי יותן ואע''פ שלא נתכוין קודם לכן אלא כשראה שמח:

הֶעֱלוּם חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְכַּוְּונוּ לְכָךְ אֵינָן בְּכִי יוּתַּן מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מַעֲשֶׂה וְאֵין לָהֶן מַחְשָׁבָה

Traduction

That mishna continues: In a case where a deaf-mute, an imbecile, or a minor took the produce up to the roof, even if they intended that the produce would be dampened by dew, the produce is not in the category of the verse ''But when water is placed upon the seed'' due to the fact that they have the capacity to perform an action but they do not have the capacity for halakhically effective thought.

Rachi non traduit

העלום חש''ו. מפני הכנימה:

אע''פ שנתכוין לכך. לאחר שירד הטל עליהם:

אינן בכי יותן. שאין מחשבתם מחשבה והכשר במחשבה תלוי והאי מעשה דעלייה לאו מעשה הוא דמפני הכנימה העלום:

וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא הִיפֵּךְ בָּהֶן אֲבָל הִיפֵּךְ בָּהֶן הֲרֵי זֶה בְּכִי יוּתַּן

Traduction

And Rabbi Yoḥanan says: The tanna taught this halakha only in a case where the minor did not turn them over. But if he turned them over, indicating that he wants them to be dampened by the dew, the produce is in the category of the verse ''But when water is placed upon the seed.'' Evidently, Rabbi Yoḥanan rules that when the intention of a minor is apparent from his actions, it is halakhically effective.

Rachi non traduit

לא שנו. דאפילו נתכוונו לא הויא כוונה:

אלא שלא היפך בהן. לאחר שירד הטל עליהם מצד זה כדי שיפול עליהם מצד אחר:

אבל היפך בהן. דמעשיו מוכיחין אע''פ שלא פירש מחשבתו הואיל וניכר שדעתו לכך הרי הן בכי יותן דאי בשפירש מחשבתו בשעת מעשה לא איצטריך רבי יוחנן לאשמועינן דהא בהדיא תנן דיש להן מעשה:

הָכִי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ דְּאוֹרָיְיתָא אוֹ דְּרַבָּנַן

Traduction

Rabbi Ḥiyya bar Abba said to Rabbi Ami that this is the dilemma that Rabbi Yoḥanan raises: In a case where the intent of a minor is clear from his actions, is the fact that his thought is effective by Torah law or by rabbinic law? That is one version of the exchange between Rabbi Ḥiyya bar Abba and Rabbi Ami.

Rachi non traduit

הכי קא מיבעיא דאורייתא או דרבנן. הא דאמרינן ושמעתי מרבותי דמחשבתו ניכרת מתוך מעשיו הויא מחשבה כאילו פירשה בשעת מעשה:

דאורייתא היא. וסמכינן עלה אפילו לקולא כגון בעיין דלעיל בהביא עולה מדרום לצפון ומכשרי:

או דרבנן. היא וחומרא בעלמא הוא דאמור רבנן ניהוי מעשה וכי היפך בהן ניהוי הכשר אבל מדאורייתא לא הוי מעשה וגבי עולה דקולא הוא לא אמרו כן שלא אמרו חכמים דבריהם להקל מדברי תורה דנמצאו עוקרין אלא להחמיר ולעשות סייג:

רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַתְנֵי הָכִי אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא בָּעֵי רַבִּי יוֹחָנָן קָטָן יֵשׁ לוֹ מַעֲשֶׂה אוֹ אֵין לוֹ מַעֲשֶׂה

Traduction

Rav Naḥman bar Yitzḥak teaches their exchange in this manner. Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan raises a dilemma: With regard to a minor, does he have the capacity to perform an action that is halakhically effective or does he not have the capacity to perform such an action?

Rachi non traduit

יש להן מעשה. אם עשו מעשה מוכיח על מחשבתן ופירשו שעל דעת כן עושים וכדפרשינן לעיל שהביא עולה לצפון ופירש שמפני שדרום פסול לה הוא מביאה לצפון:

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַמֵּי וְתִיבְּעֵי לֵיהּ מַחְשָׁבָה מַאי שְׁנָא מַחְשָׁבָה דְּלָא קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ דִּתְנַן אֵין לָהֶן מַחְשָׁבָה מַעֲשֶׂה נָמֵי לָא תִּיבְּעֵי לֵיהּ דִּתְנַן יֵשׁ לָהֶן מַעֲשֶׂה

Traduction

Rabbi Ami said to Rabbi Ḥiyya bar Abba: And let Rabbi Yoḥanan raise this dilemma with regard to the thought of a minor. What is different about the thought of a minor that Rabbi Yoḥanan does not raise a dilemma? Is it due to the fact that we learned in a mishna (Kelim 17:15): A deaf-mute, an imbecile, and a minor do not have the capacity for effective thought? With regard to action as well let him not raise this dilemma, as we learned in the same mishna: They have the capacity to perform an action.

Rachi non traduit

ותיבעי ליה מחשבה. שחיטה גרידתא ופירש לשם עולה ושחיטה לאו מעשה מוכיח על המחשבה הוא שכל השחיטות שוות:

הָכִי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ דְּאוֹרָיְיתָא אוֹ דְּרַבָּנַן וּפָשֵׁיט יֵשׁ לָהֶן מַעֲשֶׂה וַאֲפִילּוּ מִדְּאוֹרָיְיתָא אֵין לָהֶן מַחְשָׁבָה וַאֲפִילּוּ מִדְּרַבָּנַן מַחְשַׁבְתּוֹ נִיכֶּרֶת מִתּוֹךְ מַעֲשָׂיו מִדְּאוֹרָיְיתָא אֵין לוֹ מִדְּרַבָּנַן יֵשׁ לוֹ

Traduction

Rabbi Ḥiyya bar Abba said to Rabbi Ami that this is the dilemma that Rabbi Yoḥanan raises: Is the fact that their actions are effective and their thought is ineffective by Torah law, and a minor’s action would consequently be effective even with regard to the sacrifice of a burnt offering, or is this fact by rabbinic law and it is merely a stringency? And Rabbi Yoḥanan resolves the dilemma: They have the capacity to perform an action and it is effective, even by Torah law. But they do not have the capacity for effective thought, even by rabbinic law. Nevertheless, in a case where his thought is apparent from his actions, by Torah law he does not have effective thought, and by rabbinic law he has effective thought.

Rachi non traduit

הכי קא מיבעיא ליה. הא דתנן (כלים פי''ז מט''ו) גבי חקיקת אלון ורמון יש להם מעשה:

דאורייתא היא. וסמכינן עלה גבי שחיטת עולה ומכשרינן:

או דלמא דרבנן הוא. וחומרא הוא דאחמור רבנן לשוויה כלי ליטמא אבל גבי עולה דקולא הוא לא:

מדרבנן יש לו. ולחומרא גבי היפך בהם דהכשירן:

מדאורייתא אין לו. וגבי בעיין קמייתא דעולה לא סמכינן עלה:

בְּעָא מִינֵּיהּ שְׁמוּאֵל מֵרַב הוּנָא מִנַּיִן לַמִּתְעַסֵּק בְּקָדָשִׁים שֶׁהוּא פָּסוּל שֶׁנֶּאֱמַר וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָה לְשֵׁם בֶּן בָּקָר אָמַר לוֹ זוֹ בְּיָדֵינוּ הִיא לְעַכֵּב מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר לִרְצוֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ לְדַעְתְּכֶם זְבוּחוּ

Traduction

§ Shmuel asked Rav Huna: From where is it derived with regard to one who acts unawares in the slaughter of sacrificial animals, i.e., he slaughtered without intending to perform the act of slaughter at all, that the offering is disqualified? Rav Huna said to him that it is derived from a verse, as it is stated: ''And he shall slaughter the young bull'' (Leviticus 1:5), indicating that the slaughter must be for the sake of a young bull, i.e., knowing that he is performing an act of slaughter. Shmuel said to him: we received this as an established halakha already that one must have intent to slaughter the animal ab initio. But from where is it derived that intent to slaughter is indispensable even after the fact? It is derived from a verse, as the verse states: ''You shall slaughter it to your will'' (Leviticus 19:5), indicating: Slaughter the animal with your intent, i.e., in the form of a purposeful action.

Rachi non traduit

מנין למתעסק בקדשים שהוא פסול. כלומר מנין למתעסק שפסול בקדשים כגון מתעסק בסכין להגביהו או לזורקו ושחט בקדשים שלא נתכוין לשום שחיטה אבל נתכוין לשום שחיטה בעלמא כשר אלא שלא עלה לבעלים לשם חובה:

זו בידינו היא. מקרא זה הייתי יודע ומכאן אנו למדים שמצוה להתכוין ואני שאלתי לעכב מנין שאם לא נתכוין יהא פסול:

לרצונכם תזבחוהו. שנה עליו הכתוב לעכב:

Tossefoth non traduit

בעא מיניה שמואל מרב הונא. משמע שהיה שמואל קטן מרב הונא וכן בריש גיטין (דף ה.) ובפ' יש בערכין (ערכין טז:) הוו יתבי רב הונא וחייא בר רב קמי שמואל משמע כתלמיד היושב לפני רבו ובפרק קמא דגיטין (דף יא:) יתיב רב הונא קמי רבי ירמיה ורבי ירמיה חבירו של רבי זירא הוה כדמוכח בנדה (דף כג.) בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא כו' עד כאן הביאו רבי ירמיה לרבי זירא לידי גיחוך ולא גחך ורבי זירא תלמידו של רב יהודה דהוה משתמיט מיניה למיסק לארעא דישראל ורב יהודה תלמידו של רב ושמואל והיה קורא רבי ירמיה לרב הונא דרדקי (גיטין דף יא:) ויש לומר דתרי רב הונא הוו ומיהו ההוא דערכין (דף טז:) על כרחך תלמידו של רב הוה כדמוכח התם:

מנין למתעסק בקדשים שהוא פסול. פירש בקונטרס מתעסק בסכין להגביהו ולזרוק אותו וקשה דבכה''ג אפילו בחולין פסול לרבנן אפילו מתכוין לחתיכה כגון לנעצה בכותל כדמוכח בפרק ב' (לקמן חולין לא.) עד שיתכוין לחתיכת סימנין ונראה דהאי מתעסק בקדשים היינו דמתכוין לחתיכת סימנים ולא לשם זביחה דבחולין כשר ובקדשים פסול ועוד יש מתעסק אחר כגון של קדשים שסבור שהוא חולין ושחטו דפסול מטעם מתעסק כדאמרינן בזבחים בסוף פרק ב''ש (זבחים דף מו:) דמשום חולין פסולה ותרוייהו מושחט את בן הבקר נפקא:

מַתְנִי' שְׁחִיטַת נָכְרִי נְבֵלָה וּמְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא

Traduction

MISHNA: Slaughter performed by a gentile renders the animal an unslaughtered carcass, and the carcass imparts ritual impurity through carrying.

Rachi non traduit

מתני' שחיטת עובד כוכבים. אפילו כהלכתה ואחרים רואין אותו:

ומטמאה במשא. בגמרא פריך פשיטא:

גְּמָ' נְבֵלָה אִין אִיסּוּר הֲנָאָה לָא מַאן תַּנָּא אָמַר רַבִּי חִיָּיא בְּרַבִּי אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דְּלָא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָאָמַר סְתָם מַחְשֶׁבֶת נָכְרִי לַעֲבוֹדָה זָרָה

Traduction

GEMARA: The slaughter renders the animal an unslaughtered carcass, yes; an item from which deriving benefit is prohibited, no. Who is the tanna who taught the mishna? Rabbi Ḥiyya, son of Rabbi Abba, said that Rabbi Yoḥanan said: It is not in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, as, if it were in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, doesn’t he say: The unspecified thought of a gentile is for idol worship.

Rachi non traduit

גמ' הא אמר. לקמן בהשוחט (חולין דף לח:) דאפי' שחטה ישראל לצורך עובד כוכבים אסורה בהנאה שסתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים:

רַבִּי אַמֵּי אָמַר הָכִי קָתָנֵי שְׁחִיטַת נָכְרִי נְבֵלָה הָא דְּמִין לַעֲבוֹדָה זָרָה תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן שְׁחִיטַת מִין לַעֲבוֹדָה זָרָה פִּיתּוֹ פַּת כּוּתִי יֵינוֹ יֵין נֶסֶךְ סְפָרָיו סִפְרֵי קוֹסְמִין פֵּירוֹתָיו טְבָלִין וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף

Traduction

Rabbi Ami said that this is what the mishna is teaching: Slaughter performed by a gentile renders the animal an unslaughtered carcass, but slaughter performed by a heretic is for the sake of idol worship. The Gemara notes: We learn from an inference in the mishna that which the Sages taught explictly in a baraita: Slaughter performed by a heretic is for the sake of idol worship and deriving benefit from it is prohibited, the halakhic status of his bread is that of the bread of a Samaritan, the status of his wine is that of wine used for a libation in idol worship, his sacred scrolls that he writes are the scrolls of sorcerers and it is a mitzva to burn them, his produce is untithed produce even if he separated teruma and tithes, and some say: Even

Rachi non traduit

ר' אמי מתני הכי שחיטת עובד כוכבים נבלה הא דמין לעבודת כוכבים. במין ישראל קא מיירי. והך דוקיא דמתניתין הכי דייק מינה ולסיועי לתנא דברייתא ורבי אמי לא פליג אדרבי חייא דודאי מתניתין דלא כרבי אליעזר אלא לא אצטריך ליה למידק דממילא שמעינן לה דמדקרי ליה נבלה ש''מ מותרת בהנאה:

תנינא להא דת''ר. וש''מ דהלכתא כברייתא מדמסייע ליה דוקיא דמתניתין:

שחיטת מין. דישראל וכ''ש דעובד כוכבים והא מתניתין מיהא בישראל קיימא מדקאמר פירותיו טבלים ובניו ממזרים: בסדר זרעים שנינו אומר היה רבי אליעזר פת כותי כבשר חזיר במסכת שביעית (פ''ח מ''י):

ספריו. תורה נביאים וכתובים שכתבן מין:

כספרי קוסמין. נביאי הבעל דלשם עבודת כוכבים כתבו והכי נמי אמרינן במסכת גיטין (דף מה:) ספר תורה שכתבו מין ישרף:

Tossefoth non traduit

פיתו פת כותי. בפירקי דרבי אליעזר (פ' לח) יש דעזרא וזרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק נידו אותן בשלש מאות כהנים ובשלש מאות תינוקות ובשלש מאות ספרי תורה והיו תוקעין והלוים משוררים ומסיימים בה מכאן אמרו כל האוכל פת כותי כאילו אוכל בשר חזיר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source