Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Houline
Daf 134a
וּרְמִינְהוּ עַל מְנָת שֶׁהַמַּתָּנוֹת שֶׁלִּי נוֹתֵן לְכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה
Traduction
The Gemara objects: But one can raise a contradiction from a baraita: If a priest sells his animal to an Israelite and stipulates: I am selling it on the condition that the gifts are mine, the Israelite is not obligated to give the gifts to that priest. Rather, he gives the gifts to any priest that he wants. Since the priest sold his animal, the priest cannot issue a condition involving the gifts, as they no longer belong to him but to the entire tribe of priests. The baraita indicates that the Israelite is nevertheless obligated to give the gifts, which apparently contradicts the ruling of the mishna.
Rachi non traduit
ורמינהו. כהן שמכר בהמה לישראל ואמר לו ע''מ שהמתנות שלי נותנן ישראל לכל כהן שירצה דכיון דכולה בהמה זבין ליה לא מצי לאתנויי ליה האי אמתנות שאינן שלו אלא של כהנים נינהו ואין לו בהן אלא טובת הנאה מ''מ ש''מ דחייב במתנות:
עַל מְנָת אַחוּץ קָא רָמֵית חוּץ שִׁיּוּרָא עַל מְנָת לָאו שִׁיּוּרָא
Traduction
The Gemara responds: Do you raise a contradiction from a baraita that discusses a case where the priest states: On the condition that the gifts are mine, with regard to the case of the mishna, where the priest states: Except for the gifts? That is not a contradiction, as the word except is a term of retention, i.e., the priest retains the gifts and does not sell them to the Israelite. By contrast, the term: On the condition, is not one of retention, as the priest does not keep the gifts for himself but instead stipulates that the buyer must give the gifts to him. The priest is not authorized to issue such a stipulation and it is therefore disregarded entirely, and because the Israelite owns the gifts he must give them to a priest.
Rachi non traduit
חוץ שיור. לשון שיור משמע ששייר המתנות ולא מכרן לפיכך פטור הלוקח שהרי של כהן הן ודכוותה בישראל הוה מחייב הלוקח דכיון שהוא שחטה עליה רמיא למיתבינהו:
על מנת לאו שיורא הוא. אלא תנאה הכל מכר לו ע''מ שיתנם לו והוא אין בו כח להתנות:
Tossefoth non traduit
חוץ שיורא הוא ע''מ לאו שיורא הוא. וא''ת כי א''ל ע''מ דאמרינן נותנן לכל כהן שירצה א''כ המקח בטל שלא נתן לו הבהמה אלא ע''מ שיהיו המתנות שלו וי''ל דמיירי שהתנו שיהיו המתנות שלו ואם לא יתן לו לא יהיה המקח בטל אי נמי הוי כמו מתנה על מה שכתוב בתורה שהרשתו תורה ליתנם לכל מי שירצה:
וּרְמִינְהוּ עַל מְנָת שֶׁהַמַּתָּנוֹת שֶׁלִּי הַמַּתָּנוֹת שֶׁלּוֹ בְּהָא פְּלִיגִי מָר סָבַר עַל מְנָת שִׁיּוּרָא הוּא וּמָר סָבַר עַל מְנָת לָאו שִׁיּוּרָא הוּא
Traduction
The Gemara objects: But one may raise a contradiction against the previous baraita from another baraita: If a priest sells his animal to an Israelite and stipulates: I am selling it on the condition that the gifts are mine, the gifts are his and the Israelite must give the gifts to that priest. The Gemara responds: There is a dispute between the tanna’im of these baraitot, and they disagree with regard to this matter: One Sage, the tanna of the second baraita, holds that the term: On the condition, is one of retention, and the priest therefore retains possession of the gifts. And one Sage, the tanna of the first baraita, holds that: On the condition, is not a term of retention, and the priest is not authorized to stipulate that the buyer must give the gifts to him.
Rachi non traduit
ורמינהו. ברייתא אברייתא:
אָמַר לוֹ מְכוֹר לִי בְּנֵי מֵעֶיהָ וְכוּ' אָמַר רַב לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁשָּׁקַל לְעַצְמוֹ אֲבָל שָׁקַל לוֹ טַבָּח הַדִּין עִם הַטַּבָּח וְרַב אַסִּי אָמַר אֲפִילּוּ שָׁקַל לוֹ טַבָּח הַדִּין עִמּוֹ
Traduction
§ The mishna teaches that if one said to a butcher: Sell me the innards of a cow that you slaughtered, and there were gifts, i.e., the maw, included with it, the buyer gives the gifts to the priest and does not deduct its value from the money that he pays to the butcher. If he bought the innards by weight, the buyer gives the maw to the priest and deducts its value from the money he pays to the butcher. With regard to innards purchased by weight, Rav says: The Sages taught that the buyer gives the maw to the priest only when the buyer weighed the innards for himself when purchasing them. In such a case, the priest claims the maw from the buyer. But if the butcher weighed the innards for the buyer, the judgment is also with the butcher, i.e., the priest may claim the maw from either the butcher or the buyer. And Rav Asi says: Even if the butcher weighed the innards for the buyer, the judgment is with the buyer alone.
Rachi non traduit
לא שנו. היכא דלקח הימנו במשקל דקתני נותנן לוקח לכהן והוא חוזר ותובע דמים מן הטבח:
אלא. כששקלן לוקח לעצמו דכיון דטבח לא נגע בהן אינו בעל דברים של כהן לפיכך זה הלוקח נותנן והוא שואל לו הדמים שעל הטבח היה מוטל ליתן:
אבל שקלן לו טבח הדין. של כהן ומחלוקתו ותביעתו אף על הטבח הוא והטבח חוזר עליהן אם יש בעין נותנן לכהן והכי מפרש לה בריש הגוזל בב''ק (דף קטו.) דאף עם הטבח קאמר ר' יהודה:
הדין עמו. דינו של כהן ותביעתו עם הלוקח הוא הואיל וישנה לגזלה בעין במקום שהוא שם ילך:
לֵימָא בִּדְרַב חִסְדָּא קָא מִיפַּלְגִי דְּאָמַר רַב חִסְדָּא גָּזַל וְלֹא נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים וּבָא אַחֵר וַאֲכָלוֹ רָצָה מִזֶּה גּוֹבֶה רָצָה מִזֶּה גּוֹבֶה דְּמָר אִית לֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא וּמָר לֵית לֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא
Traduction
The Gemara suggests: Let us say that they disagree with regard to a statement of Rav Ḥisda, as Rav Ḥisda said: In a case where one robbed another of an item, and the owners had not despaired of retrieving it, and another person came and consumed the stolen item, if the owner wants, he may collect the value of the stolen item from this one, the robber, and if he wants, he may collect from that one who consumed it. The suggestion is that one Sage, Rav, holds in accordance with the opinion of Rav Ḥisda, and he therefore holds that the priest may claim the maw from either the buyer or the butcher; and one Sage, Rav Asi, does not hold in accordance with the opinion of Rav Ḥisda, and the priest may therefore claim the maw from the buyer alone.
Rachi non traduit
רב אית ליה דרב חסדא:
רצה מזה גובה. דכיון דקודם יאוש אכלו זה האחרון הוה ליה איהו גזלן עלייהו דהא כל מקמי יאוש ברשותייהו דמרייהו קיימי כל היכא דאיתנהו:
Tossefoth non traduit
דמר אית ליה דרב חסדא. אין לפרש דרב אית ליה דרב חסדא ועם הראשון דקאמר רב היינו אפי' עם הראשון דא''כ לרב אסי הדין עם השני ולא עם הראשון בגזל ולא נתייאשו הבעלים ובא אחר ואכלו דהא ליכא מאן דפליג שלא יוכל לגבות מן הראשון הגוזל ובאחר שאכלו הוא דאיכא דלית ליה דרב חסדא אלא יש לפרש איפכא דרב לית ליה דרב חסדא דהדין דוקא עם הטבח ורב אסי אית ליה דרב חסדא והדין אף עם הלוקח ודחי דכ''ע אית להו דרב חסדא ובמתנות כהונה נגזלות קא מיפלגי דרב סבר נגזלות והדין עם הטבח היינו אף עם הטבח כרב חסדא ורב אסי סבר דהדין דווקא עם הלוקח לפי שהמתנות אין נגזלות והוי איפכא ממאי דהוה בעי למימר מעיקרא ותימה דבמאי קא מיירי אי בשאין מתנות בעין הא אמרינן בריש פירקין דמזיק מתנות כהונה או אכלן פטור ואם הם בעין היכי קאמר דבדרב חסדא קא מיפלגי הא משמע בריש הגוזל בתרא (ב''ק דף קיא:) דהיכא דהם בעין ליכא מאן דפליג אדרב חסדא אלא דווקא כשאכלן דתני רבי אושעיא הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם הניח לפניהן גזלה קיימת חייבים לשלם אין גזלה קיימת פטורין כו' ופריך לימא תהוי תיובתא דרב חסדא משמע דלמאן דפליג עליה אתי שפיר דדוקא אין גזילה קיימת פטורים אבל בגזלה קיימת חייבים לשלם וצ''ע:
לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַב חִסְדָּא וְהָכָא בְּמַתְּנוֹת כְּהוּנָּה נִגְזָלוֹת קָא מִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר נִגְזָלוֹת וּמַר סָבַר אֵין נִגְזָלוֹת
Traduction
The Gemara rejects this suggestion: No; everyone holds in accordance with the opinion of Rav Ḥisda, and here they disagree with regard to whether or not gifts of the priesthood can be stolen. As one Sage, Rav, holds that they can be stolen, and accordingly the robber remains responsible for them even if they are consumed by another. Consequently, if the butcher weighed the innards, the priest may claim the gifts from either the butcher or the buyer. And one Sage, Rav Asi, holds that gifts of the priesthood cannot be stolen. Since technically one cannot steal the gifts, the obligation to return them to the priest rests solely on the one in physical possession of them. Accordingly, the priest may claim the gifts from the buyer alone, as the gifts are in his custody.
Rachi non traduit
לא. בגזלן דעלמא שהגזלן קונה אותו בגזלתו לשלם:
דכולי עלמא אית להו דרב חסדא. דאם רצה נגזל לדון עם הראשון ידון:
והכא. בגזל מתנות כהונה קמיפלגי מר סבר מתנות כהונה נגזלות ונתחייב גזלן בגזלתו לשלם דתורת גזל עליהן:
ומר סבר אינם נגזלות. אין כח לגזלן וכל זמן שהן בעין כל מקום שהולכין החוב מוטל על מי שהם אצלו לתתו לכהן והראשון לא נעשה גזלן עליהן:
באפי נפשה. ולא בלשון לא שנו ואמתני' כדלעיל:
אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא בִּפְנֵי עַצְמָהּ רַב אָמַר מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה נִגְזָלוֹת וְרַב אַסִּי אָמַר מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה אֵין נִגְזָלוֹת
Traduction
The Gemara notes that some teach this halakha, that there is a dispute between Rav and Rav Asi as to whether or not gifts of the priesthood can be stolen, by itself, i.e., as an independent dispute between them rather than in explanation of another dispute: Rav says that gifts of the priesthood can be stolen, and Rav Asi says that gifts of the priesthood cannot be stolen.
Rachi non traduit
מתנות כהונה נגזלות. לכדאמרן שאם רצה כהן לדון עם הראשון ידון:
מַתְנִי' גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר וְהָיְתָה לוֹ פָּרָה נִשְׁחֲטָה עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּיר פָּטוּר מִשֶּׁנִּתְגַּיֵּיר חַיָּיב סָפֵק פָּטוּר שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה
Traduction
MISHNA: In the case of a convert who converted and he had a cow, if the cow was slaughtered before he converted, he is exempt from giving the gifts to the priest. If the animal was slaughtered after he converted, the convert is obligated to give the gifts. If there is uncertainty whether it was slaughtered before or after the conversion, the convert is exempt, as the burden of proof rests upon the claimant.
גְּמָ' כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אֲמַר רָמֵי לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן תְּנַן סָפֵק פָּטוּר אַלְמָא סְפֵיקָא לְקוּלָּא
Traduction
GEMARA: The mishna teaches that if there is an uncertainty whether an individual is obligated to give gifts of the priesthood, he is exempt from giving them. In this regard, the Gemara relates that when Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Shimon ben Lakish raised a contradiction to Rabbi Yoḥanan: We learned in the mishna that when there is an uncertainty one is exempt from giving the gifts. Evidently, in cases of uncertainty the halakha is to be lenient.
Rachi non traduit
אלמא ספק. מתנות כהונה לקולא דאמרינן המוציא מחבירו עליו הראיה:
וּרְמִינְהוּ חוֹרֵי הַנְּמָלִים שֶׁבְּתוֹךְ הַקָּמָה הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת וְשֶׁלְּאַחַר הַקּוֹצְרִים הָעֶלְיוֹנִים לַעֲנִיִּים וְהַתַּחְתּוֹנִים שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת
Traduction
But one can raise a contradiction from that which is taught in another mishna (Pe’a 4:11) with regard to gleanings left for the poor: In a case of grain found in ant holes that are inside the standing crop in an area of the field that was not harvested, these are the property of the owner of the field, as this grain does not have the status of gleanings. And in the case of grain found in ant holes that are behind the harvesters in an already harvested area, the upper wheat stalks, i.e., those stalks found at the mouth of the holes, belong to the poor, as they are assumed to be gleanings that fell from the bundles when that area was harvested, and the lower wheat inside the holes are the property of the owner, since it is possible that they were collected by the ants before the harvest and are not gleanings.
Rachi non traduit
שבתוך הקמה. לפני הקוצרים שעדיין לא הגיעו הקוצרים לשם:
הרי. כל הנמצא בהן לבעה''ב דאין לקט אלא הנושר בשעת קצירה:
העליונים. חטין העליונים שעל פי החור איכא למימר לקט הן שנשרו מן השבלין בשעת קצירה:
והתחתונים. שבקרקעיתו של חור:
לבעל הבית. דקודם קצירה כנסום נמלים שם:
Tossefoth non traduit
ורמינהי חורי הנמלים שבתוך הקמה כו'. מרבנן נמי פריך דלא פליגי רבנן אלא משום דסברי דתחתונים ודאי נמלים כנסום הילכך הם של בעה''ב הא אם היו ספק היו מודים דהוי לקט כמו עליונים שספק לקט לקט:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר הַכֹּל לַעֲנִיִּים שֶׁסְּפֵק לֶקֶט לֶקֶט
Traduction
Rabbi Meir says: Everything goes to the poor, as grain whose status as gleanings is uncertain is considered gleanings. According to Rabbi Meir, the halakha is stringent in the case of an uncertainty with regard to gifts left for the poor. This apparently contradicts the mishna’s statement that one is lenient in the case of an uncertainty with regard to gifts of the priesthood, as these gifts are similar in this regard to gifts left for the poor. Since any unattributed mishna is considered to be in accordance with the opinion of Rabbi Meir, this is apparently a contradiction with regard to the opinion of Rabbi Meir.
Rachi non traduit
שספק לקט לקט. אלמא לרבי מאיר גבי מתנות עניים וה''ה למתנות כהונה ספיקא לחומרא וסתם מתני' ר''מ היא וקתני ספיקא לקולא:
אֲמַר לֵיהּ אַל תַּקְנִיטֵנִי שֶׁבִּלְשׁוֹן יָחִיד אֲנִי שׁוֹנֶה אוֹתָהּ דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר סְפֵק לֶקֶט לֶקֶט סְפֵק שִׁכְחָה שִׁכְחָה סְפֵק פֵּאָה פֵּאָה
Traduction
Rabbi Yoḥanan said to Rabbi Shimon ben Lakish: Do not trouble me with this contradiction, as I teach that baraita in the singular, i.e., it is not certain that this is the opinion of Rabbi Meir; rather, it is merely the claim of one Sage that this is Rabbi Meir’s opinion. As it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda ben Agra says in the name of Rabbi Meir: Grain whose status as gleanings is uncertain is considered gleanings; grain whose status as forgotten sheaves is uncertain is considered forgotten sheaves; and grain whose status as pe’a is uncertain is considered pe’a. Therefore, one should not raise a contradiction to the mishna from the statement of a single Sage claiming to represent the opinion of Rabbi Meir.
Rachi non traduit
אל תקניטני. דהא דקתני ספק לקט לקט יחידאה היא שאיני שונה אותה כמו ששנית דברי ר''מ אלא דברי ר' יהודה בן אגרא משום ר''מ:
אָמַר לוֹ אַל תִּשְׁנֶה אוֹתָהּ אֶלָּא בִּלְשׁוֹן בֶּן תַּדָּל וְהָא טַעְמָא קָאָמַר דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַאי דִּכְתִיב עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ מַאי הַצְדִּיקוּ
Traduction
Rabbi Shimon ben Lakish said to Rabbi Yoḥanan: Even if you teach that baraita only in a language whereby a certain imbecile named ben Tedal states that this is the opinion of Rabbi Meir, a question remains, as isn’t there a stated reason for stringency in cases of uncertainties with regard to gifts left for the poor? As Rabbi Shimon ben Lakish said: What is the meaning of that which is written: ''Do justice to the afflicted and destitute'' (Psalms 82:3)? Specifically, what is the meaning of ''do justice''?
Rachi non traduit
א''ל. ר''ל:
אל תשנה אותה אלא בלשון בן תדל. אפי' אין אתה שונה אותה אלא בשם שוטה שבעולם ששמו בן תדל אפילו הכי קשיא לך דהא טעמא קאמר למילתיה:
אִילֵּימָא בְּדִינִים וְהָא כְּתִיב וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ אֶלָּא צַדֵּק מִשֶּׁלְּךָ וְתֵן לוֹ
Traduction
If we say that it means that one should do justice in judgments, i.e., a judge should sway judgments in favor of the afflicted and destitute, but isn’t it written: ''Neither shall you favor a poor man in his cause'' (Exodus 23:3)? Rather, the verse is teaching that in cases of uncertainty with regard to gifts left for the poor, be righteous with that which is yours and give it to the poor. Why, then, is the halakha stringent in the case of gifts left for the poor but lenient with regard to gifts to priests?
Rachi non traduit
אילימא בדינין. לראות לו זכות בדין:
צדק משלך ותן לו:
אָמַר רָבָא הָכָא פָּרָה בְּחֶזְקַת פְּטוּרָה קָיְימָא קָמָה בְּחֶזְקַת חִיּוּבָא קָיְימָא
Traduction
Rava said in response: Here, in the case of gifts of the priesthood, the halakha is lenient because the cow of a convert maintains the presumptive status of exemption, as the obligation of the gifts did not apply to the cow before the convert converted. By contrast, the halakha is stringent in the case of the gifts left for the poor, as the standing crop maintains the presumptive status of obligation.
Rachi non traduit
פרה. כשנולד לך ספק זה במתנותיה ואתה מעמידה על חזקתה הראשונה הרי היא פטורה שהרי בחזקת של עובד כוכבים היתה עומדת:
קמה. כשנולד לך ספק בלקט ואתה מעמידה על חזקתה חזקת חיוב הוא דמעולם היא עומדת לכך דשל ישראל היא:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וַהֲרֵי עִיסָּה נַעֲשֵׂית עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּיר פָּטוּר מִן הַחַלָּה מִשֶּׁנִּתְגַּיֵּיר חַיָּיב סָפֵק חַיָּיב
Traduction
Abaye said to Rava: But with regard to the dough of a convert, the halakha is that if it was prepared before he converted he is exempt from separating ḥalla from this dough, and if it was prepared after he converted, he is obligated to separate ḥalla from it. And if there is an uncertainty as to whether the dough was prepared before or after his conversion, he is obligated, despite the fact that dough prepared by a gentile is exempt from ḥalla. Why isn’t the convert exempt from separating ḥalla just as he is exempt from giving gifts of the priesthood in the case of an uncertainty, as both the dough and the cow maintain a presumptive status of exemption?
Rachi non traduit
חיוב חלה הכל הולך אחר גלגולה משגלגל בה הוי חיובה וגלגול העובד כוכבים פוטר דכתיב (במדבר טו) עריסותיכם. אם עד שלא נתגייר נתגלגלה פטור אם ספק חייב גרסינן:
אֲמַר לֵיהּ סְפֵק אִיסּוּרָא לְחוּמְרָא סְפֵק מָמוֹנָא לְקוּלָּא
Traduction
Rava said to Abaye: There is a difference between ḥalla and gifts of the priesthood. Although the dough maintains the presumptive status of exemption, here there is also uncertainty with regard to a prohibition, as a non-priest who consumes ḥalla is liable to receive the punishment of death at the hand of Heaven. And whenever there is an uncertainty with regard to a prohibition, the halakha is to be stringent. Conversely, uncertainties with regard to gifts of the priesthood involve no prohibition and are strictly monetary, and whenever there is an uncertainty with regard to monetary matters, the halakha is to be lenient. Consequently, one relies on the presumptive status of exemption in the case of a cow, and the convert is exempt from giving the gifts to the priest.
Rachi non traduit
חלה ספק איסורא שיש בה עון מיתה הלכך לא סמכינן אחזקה אבל מתנות אין בהן קדושה אלא דין ממון והמוציא מחבירו עליו הראיה:
דַּאֲמַר רַב חִסְדָּא וְכֵן תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא שְׁמוֹנָה סְפֵקוֹת נֶאֶמְרוּ בַּגֵּר אַרְבַּע לְחִיּוּב וְאַרְבַּע לִפְטוּר קָרְבַּן אִשְׁתּוֹ
Traduction
As Rav Ḥisda said, and Rabbi Ḥiyya teaches likewise: Eight instances of uncertainties were stated with regard to the convert; in four instances the halakha is that there is an obligation, and in the other four instances the halakha is that there is an exemption. These are the four instances where the halakha is stringent: The first is an uncertainty with regard to the offering of one’s wife who gave birth, where it is uncertain whether she gave birth before her conversion and she is exempt from bringing an offering, or after her conversion and she is obligated. This case involves a prohibition, as a woman who does not bring her atonement offering is liable to receive karet for consuming sanctified items.
Rachi non traduit
קרבן אשתו. ספק ילדה כשהיתה עובדת כוכבים ספק משנתגיירה מביאה קרבן דספק איסור כרת הוא לאכול בקדשים עד שתביא כפרה דמחוסר כפורים אסור בקדשים וענוש כרת:
וְחַלָּה וּבְכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה וּבְכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה לְחִיּוּב
Traduction
And the second case is an uncertainty with regard to the obligation to separate ḥalla from his dough, which also involves a prohibition, as explained above. And the third case is an uncertainty with regard to a male firstborn non-kosher animal, i.e., a firstborn donkey, where it is uncertain if it was born before or after the owner’s conversion, which involves the prohibition against deriving benefit from it before its redemption. And the fourth case of an uncertainty is with regard to a male firstborn of a kosher animal, where it is uncertain if it was born before or after the owner’s conversion, where one can be liable to receive karet for slaughtering it outside the Temple courtyard. In these four cases, the halakha is that there is an obligation.
Rachi non traduit
וחלה. ספק מיתה:
ובכור בהמה טהורה. ספק כרת לשוחטו בחוץ וצריך להמתין עד שיסתאב דתו לית ביה אלא דין ממון ואוכלו הוא במומו:
ובכור. פטר חמור. כמאן דאמר בבכורות (דף ט:) אסור בהנאה עד שיפדנו וצריך להפריש עליו טלה לפדיונו לאפקועי איסוריה ומעכב הטלה בידו והוא שלו דשה של פדיון לא רמיא קדושה עליה אלא ממונא דכהן הוא וכיון דספק הוא המוציא מחבירו עליו הראיה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source