Vayedaber

וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן כָּל זְמַן שֶׁיּוֹנֵק

Traduction

and Rabbi Yoḥanan disagreed with Ulla and said to him: A calf is considered young as long as it is suckling, even after its first year of age? According to this explanation, Ulla considers a calf to be young only when it is both in its first year and suckling, and Rabbi Yoḥanan considers a calf that is suckling to be young even if it is beyond its first year.

Rachi non traduit

וקאמר ליה ר' יוחנן כל זמן שיונק. ואפילו לאחר שנתן דבהנקה נמי תליא מילתא דחדא הוא דבעינן וה''ק ר' יוחנן בבן שנתו שפיר קאמרת דהוי רך אבל הנקה לא הוזכר לפחות דאם פירש בתוך שנתו לא יהא רך אלא להוסיף אפילו לאחר שנתו:

אוֹ דִלְמָא עוּלָּא בֶּן שְׁנָתוֹ קָאָמַר בֵּין יוֹנֵק וּבֵין שֶׁאֵינוֹ יוֹנֵק וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן שְׁנָתוֹ וְהוּא שֶׁיּוֹנֵק

Traduction

Or perhaps, does Ulla say that a calf is considered young if it is in its first year of age, whether it is suckling or whether it is no longer suckling, and Rabbi Yoḥanan said to him: The calf must be in its first year of age and it must also be suckling in order to be considered young?

Rachi non traduit

או דילמא עולא בן שנתו קאמר. אבל הנקה לא מעלה ולא מוריד וקאמר ליה ר' יוחנן אף הנקה נמי בעינן:

תָּא שְׁמַע רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּל זְמַן שֶׁיּוֹנֵק וְאִם אִיתַהּ וְהוּא שֶׁיּוֹנֵק מִיבְּעֵי לֵיהּ שְׁמַע מִינַּהּ

Traduction

Come and hear a resolution to this dilemma: Rabbi Yoḥanan says: The calf is considered young the entire time that it is suckling. And if it is so that Rabbi Yoḥanan requires a calf to be both in its first year and suckling to be considered young, Rabbi Yoḥanan should have said: And provided the calf is suckling, indicating an additional condition. Conclude from it that Rabbi Yoḥanan considers a calf that is suckling to be young even if it is beyond its first year, and that Ulla considers only a calf that is both in its first year and suckling to be young.

Rachi non traduit

כל זמן. משמע להוסיף בא:

Tossefoth non traduit

ואם איתא והוא שיונק מבעי ליה. תימה אכתי ה''מ למבעי או דילמא ה''ק עולא בן שנתו בין יונק בין שאין יונק ואמר ליה ר' יוחנן כל זמן שיונק בין בן שנתו בין שאין בן שנתו וי''ל דלא מסתברא דבעי לאיפלוגי כולי האי ולהכי לא בעי הכי וה''ר יעקב מקורבי''ל תירץ דכולה שמעתין סברה דיותר קשה אפילו תוך שנתו כשאין יונק מיונק אחר שנתו ולכך כיון דר' יוחנן כל זמן שיונק קאמר א''כ פשיטא דעולא והוא שיונק קאמר דאי תוך שנתו בין יונק בין שאינו יונק קאמר א''כ כ''ש לאחר שנתו אם הוא יונק דחשיב ליה רך א''כ מה הוסיף ר' יוחנן כל זמן שיונק הא עולא מודה דכל שכן הוא:

בְּעָא מִינֵּיהּ רֵישׁ לָקִישׁ מֵרַבִּי יוֹחָנָן עוֹר הָרֹאשׁ שֶׁל עֵגֶל הָרַךְ מַהוּ שֶׁיְּטַמֵּא אֲמַר לֵיהּ אֵינוֹ מְטַמֵּא

Traduction

§The Gemara continues to discuss the skin of the head of a young calf. Reish Lakish asked Rabbi Yoḥanan: What is the halakha with regard to whether the skin of the head of a young calf that is still fit to be eaten imparts impurity? Is the status of the skin like that of flesh or not? Rabbi Yoḥanan said to him: It does not impart impurity.

Tossefoth non traduit

עור הראש של עגל הרך מהו שיטמא. על מעשה היה שואל היאך הלכה דמתני' הוה ידע כדפריך מינה לרבי יוחנן בסמוך:

אֲמַר לֵיהּ לִימַּדְתָּנוּ רַבֵּינוּ אֵלּוּ שֶׁעוֹרוֹתֵיהֶן כִּבְשָׂרָן וְעוֹר הָרֹאשׁ שֶׁל עֵגֶל הָרַךְ אֲמַר לֵיהּ אַל תַּקְנִיטֵנִי בִּלְשׁוֹן יָחִיד אֲנִי שׁוֹנֶה אוֹתָהּ

Traduction

Reish Lakish said to him: But didn’t you teach us, our teacher, that it says in the mishna: These are the entities whose skin has the same halakhic status as their flesh, and the skin of the head of a young calf is included among them? Rabbi Yoḥanan said to Reish Lakish: Do not provoke me by asking such a question. I teach that mishna in the singular, i.e., that mishna is in accordance with an individual opinion and is contrary to the majority opinion. Therefore, the halakha is not in accordance with it.

Rachi non traduit

אל תקניטני. להשיב לי ממנה:

שבלשון יחיד אני שונה אותה. משנה ולא בלשון סתם משנה שאני אומר אלעזר בן יהודה אמרה כדתניא:

דְּתַנְיָא הַשּׁוֹחֵט אֶת הָעוֹלָה לְהַקְטִיר כְּזַיִת מֵעוֹר שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה חוּץ לִמְקוֹמוֹ פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת חוּץ לִזְמַנּוֹ פִּיגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת

Traduction

As it is taught in a baraita: One who slaughters a burnt offering with the intention to burn an olive-bulk of the skin beneath the tail outside its designated area, i.e., outside the Temple courtyard, renders the offering unfit, but there is no liability for karet for one who partakes of the offering. If he intended to burn it beyond its designated time, i.e., not on that day, then it is rendered piggul, and one is liable to receive karet for partaking of it. Since this particular area of the skin is soft, its status is therefore like that of flesh. This is the opinion of the Rabbis.

Rachi non traduit

המחשב בדבר שאין דרכו לאכול כגון לאכול למחר דבר שאין דרכו לכך כגון חלב או להקטיר למחר דבר שאין דרכו להקטיר כגון בשר שלמים וחטאת ואשם ושירי מנחה או עור העולה אינה לא לפסול ולא לפגל עד שישחט לאכול למחר דבר שדרכו לאכול או להקטיר למחר דבר שדרכו להקטיר ועור שתחת האליה הרי הוא כבשר ודבר שדרכו להקטיר קרינא ביה אם עולה היא ומועל לפגל את הקרבן במחשבת חוץ לזמנו או לפסול במחשבת חוץ למקומו:

וחייבין עליו כרת. האוכל ממנו אפילו בזמנו:

אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ אֶבְלַיִם אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יַעֲקֹב וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עִיכּוּם אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן אֶחָד עוֹר פְּרָסוֹת וְאֶחָד עוֹר הָרֹאשׁ שֶׁל עֵגֶל הָרַךְ וְאֶחָד עוֹר שֶׁל תַּחַת הָאַלְיָה וְכָל שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים גַּבֵּי טוּמְאָה שֶׁעוֹרוֹתֵיהֶן כִּבְשָׂרָן לְהָבִיא עוֹר שֶׁל בֵּית הַבּוֹשֶׁת

Traduction

Elazar ben Yehuda of Aveilum says in the name of Rabbi Ya’akov, and so Rabbi Shimon ben Yehuda of Kefar Ikom says in the name of Rabbi Shimon: This halakha applies both to the hide of the hooves, and the skin of the head of a young calf, and the skin beneath the tail, and all of the entities that the Sages listed with regard to ritual impurity that the halakhic status of their skin is like that of their flesh, including the skin of the womb.

Rachi non traduit

וכל שמנו חכמים לענין טומאה. שהוא כבשר שלא מצינו כאן וישנו בבהמה טהורה:

להביא עור בית הבושת. של נקבה בחטאת או בשלמים והאי דלא מנייה ברישא כי הנך משום דליתיה בעולה ותנא בעולה קאי. אלמא האי תנא הוא דחשיב להו בשר אבל ת''ק לא קרי בשר אלא עור שתחת האליה לחודיה:

חוּץ לִמְקוֹמוֹ פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת חוּץ לִזְמַנּוֹ פִּיגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת

Traduction

Therefore, one who sacrifices a burnt offering with the intention to burn an olive-bulk of any of these skins outside its designated area renders the offering unfit, but there is no liability for karet for one who partakes of the offering. If he intended to burn it beyond its designated time, then it is rendered piggul, and one is liable to receive karet for eating it. Therefore, the mishna is in accordance with the individual opinion of Elazar ben Yehuda, who holds that all of the skins listed in the mishna have the status of flesh, and not in accordance with the Rabbis’ opinion that only the skin beneath the tail has the status of flesh.

וְעוֹר בֵּית הַפְּרָסוֹת מַאי בֵּית הַפְּרָסוֹת רַב אָמַר בֵּית הַפְּרָסוֹת מַמָּשׁ רַבִּי חֲנִינָא אָמַר רְכוּבָּה הַנִּמְכֶּרֶת עִם הָרֹאשׁ

Traduction

§The mishna teaches: And the hide of the hooves has the status of flesh with regard to imparting impurity. The Gemara asks: To what is the term hooves referring? Rav says: It is literally referring to the hooves. Rabbi Ḥanina says: It is referring to the skin of the section of the knee at the top of the lower bone, which is sold with the head. This skin of the knee, and of the lower bone attached to it, has the status of flesh.

Rachi non traduit

עור הפרסות ממש. ולא עור שעל עצם השוק מן הקרסולים עד הארכובה:

רכובה הנמכרת עם הראש. כל עור שעל עצם השוק מרכובה התחתונה שחותכין בשעת הפשטת בהמה:

וָעוֹר הָאֲנָקָה תָּנוּ רַבָּנַן הַטְּמֵאִים לְרַבּוֹת עוֹרוֹתֵיהֶן כִּבְשָׂרָן

Traduction

§The mishna teaches: And the halakhic status of the skin of the gecko, and the desert monitor, and the lizard, and the skink, four of the eight creeping animals that impart ritual impurity after death, is like that of their flesh with regard to imparting impurity. The Sages taught in a baraita: It is written: ''And these are they which are impure for you among the creeping animals that creep upon the earth: The weasel, and the mouse, and the great lizard after its kinds. And the gecko, and the desert monitor, and the lizard, and the skink, and the chameleon. These are they which are impure for you among all that swarm; whosoever touches them, when they are dead, shall be impure until the evening'' (Leviticus 11:29–32). The term ''they which are'' in the expression ''they which are impure'' seems superfluous, and serves to include the skins of these animals as having the same halakhic status as their flesh.

Rachi non traduit

הטמאים. ה''א יתירא קדריש:

לרבות. עורות שרצים הרכין שיהו כבשר ומהאי ה''א יתירא נמי רבינן (לעיל חולין דף קיב:) צירן ורוטבן וקיפה שלהן ועור הרך נמי איתא בהדייהו דהי מינייהו מפקת איהו נמי אוכלא הוא:

האי הטמאים בתר דחשבינהו לכולהו כתיב:

יָכוֹל אֲפִילּוּ כּוּלָּן תַּלְמוּד לוֹמַר אֵלֶּה

Traduction

One might have thought that this halakha applies even to all of the creeping animals listed in the verses. Therefore, the verse states: ''These,'' indicating that this halakha applies only to these animals mentioned in the mishna, i.e., the gecko, the desert monitor, the lizard, and the skink.

וְהָא אֵלֶּה אַכּוּלְּהוּ כְּתִיבִי אָמַר רַב לְמִינֵהוּ הִפְסִיק הָעִנְיָן

Traduction

The Gemara asks: But isn’t the term ''these'' written with regard to all eight of the creeping animals listed in the verse? Rav says: After mentioning the weasel, the mouse, and the great lizard the verse states: ''After its kinds.'' Therefore, the verse interrupted the previous matter and taught that the status of the skin is like that of the flesh only with regard to the creeping animals mentioned in the latter part of the verse.

Rachi non traduit

הפסיק הענין. ולא קאי האי אלה אלא אקרא בתרא האנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת אלה הטמאים וגו' ולאו אקרא קמא דלמינהו האמור בסוף פסוק ראשון הפסיקו לומר שאינן מין אחד אותן האמורים בפסוק ראשון חלוקים מהאמורים בפסוק השני:

Tossefoth non traduit

למינהו הפסיק הענין. תימה דאמר לעיל (חולין דף קיב:) דהאי הטמאים לאסור צירן ורוטבן דהתם נמי למינהו הפסיק הענין דפסוק אחד הוא לפירוש הקונט' וי''ל דהכא כל הנהו דממעטינן אית להו גישתא סברא הוא לאוקומי אהנך דכתיב בתר למינהו ואע''ג דכתיבא תנשמת בהדייהו דיש לה גישתא ומרבינן לה אבל צירן ורוטבן דלעיל סברא הוא לאוקומי בכולהו:

למינהו הפסיק הענין. קצת תימה כיון דהפסיק הענין למה לי אלה:

וְלִיחְשׁוֹב נָמֵי תִּנְשֶׁמֶת אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק רַב תְּנָא הוּא וְתָנֵי תִּנְשֶׁמֶת

Traduction

The Gemara objects: But since the chameleon is listed in the latter part of the verse, let the chameleon also be counted among the animals whose skin has the status of flesh. Rav Shmuel bar Yitzḥak said: Rav, who interprets the verse in this manner, has the status of a tanna, and unlike the mishna, he teaches that the skin of the chameleon has the status of flesh.

Rachi non traduit

וליחשב נמי. במתניתין:

תנשמת. דהא איהו נמי בקרא בתרא כתיב:

רב תנא הוא ותני תנשמת. רב דמשני למינהו הפסיק אלמא הטמאים אכל הני דקרא בתרא קאי תנא הוא ותני תנשמת בעורותיהן כבשרן:

וְהָא תַּנָּא דִּידַן לָא תָּנֵי תִּנְשֶׁמֶת

Traduction

The Gemara asks: But the tanna of our mishna does not teach this halakha with regard to the chameleon. According to his opinion, why doesn’t the skin of the chameleon have the status of flesh?

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי תַּנָּא דִּידַן סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָזֵיל בָּתַר גִּישְׁתָּא

Traduction

Rav Sheshet, son of Rav Idi, said: The tanna of our mishna holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda that the halakhic status of the skin of the lizard, even though it is mentioned in the latter part of the verse, is like that of the skin of the weasel and is not like that of its flesh. Rabbi Yehuda does not derive that the status of the skin is like that of flesh from the verse that states: ''They which are impure.'' Rather, he follows the texture of the skin of each creeping animal when deciding whether the status of its skin is like that of its flesh.

Rachi non traduit

תנא דידן סבר לה כרבי יהודה. כלומר לא יליף טעמא מהטמאים אלא מסברא דגישתא כל שאין ממש בעורן שהוא רך ואין לו ממש עור קרי בשר כרבי יהודה דאמר הלטאה כחולדה אלמא לאו אקרא סמיך והאי דלא מודי ליה תנא דידן בהלטאה בהא פליגי תנא קמא סבר גישתא דידה לאו גישתא הוא ורבי יהודה סבר גישתא הוא:

Tossefoth non traduit

כרבי יהודה דאזיל בתר גישתא. פירש בקונטרס דלית ליה דרשה דהטמאים ולפירושו לא הוי תנא דברייתא לא רבי יהודה ולא בר פלוגתיה ובחנם קאמר רב תנא הוא ופליג דהא תנא דברייתא כוותיה ויש לפרש דכולהו אית להו דרשה דהטמאים ומוקי מסברא רבויא בהנהו דלית להו גישתא ומיעוטא בהנהו דאית להו גישתא ולית להו למינהו הפסיק הענין אבל רב דאית ליה למינהו הפסיק הענין ע''כ פליג עלייהו וחשיב תנשמת:

וּבְגִישְׁתָּא דְּהַלְּטָאָה קָמִיפַּלְגִי

Traduction

The first tanna of the mishna and Rabbi Yehuda agree that the texture of the skin of the gecko, the desert monitor, and the skink is soft and therefore the status of their skin is like that of their flesh; and they disagree with regard to the texture of the skin of the lizard. Rabbi Yehuda classifies its skin as tough, and the first tanna of the mishna classifies its skin as soft.

וְכוּלָּן שֶׁעִיבְּדָן [וְכוּ'] הִילֵּךְ אִין לֹא הִילֵּךְ לָא וְהָא תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא אוֹזֶן חֲמוֹר שֶׁטְּלָאָהּ לְקוּפָּתוֹ טְהוֹרָה טְלָאָהּ אַף עַל גַּב דְּלָא הִילֵּךְ

Traduction

§The mishna teaches: And all of these skins, in a case where one tanned them or spread them on the ground and trod upon them, are no longer classified as flesh and are ritually pure. The Gemara objects: The mishna indicates that if one trod upon them they are no longer classified as flesh, but if one did not tread upon them they do not cease being classified as flesh. But doesn’t Rabbi Ḥiyya teach: The ear of a donkey that one sewed into his basket is pure and is no longer classified as flesh. Just as the ear is no longer classified as flesh once it is sewed into a basket, so too skin that is spread on the ground, even if one did not tread upon it, should no longer be classified as flesh.

Rachi non traduit

שטלאה. לשון טלאי. אלמא מכיון שנטלה מתורת בשר ונתנה לתורת עור בטלה והאי נמי כיון ששטחן לפני הדורסן או שכרכן על רגלו להלוך בהן אף על פי שלא הילך:

טלאה. הוי מעשה לבטלו:

Tossefoth non traduit

אוזן חמור שטלאה לקופה טהור. ונתבטל הבשר שהיה באזן פ''ה דפריך דהכא נמי במתני' להוי סגי בהנחה לפני הדורסן בלא הלוך ותימה א''כ מאי משני טלאה אפילו דלא הילך דאכתי תקשה ליתני במתני' הנחה לפני הדורס בלא הלוך ע''כ נראה דה''פ הילך אין טלאה לא מדלא קתני במתניתין טלאה דס''ד דטלאה גרע מהילן ומשני טלאה אף על גב דלא הילך כלומר כך לי זה כמו זה ואין חדוש בזה יותר מבזה:

לֹא טְלָאָהּ הִילֵּךְ אִין לֹא הִילֵּךְ לָא

Traduction

The Gemara explains: No, this is not difficult. Sewing the ear is an action that nullifies the ear’s classification as flesh. But spreading skin on the ground is not an action that nullifies the skin’s classification as flesh unless one trod upon the skin. Therefore, if one trod upon the skin it is no longer classified as flesh, but if one did not tread upon it, it does not cease being classified as flesh.

כַּמָּה כְּדֵי עִבּוּד אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי יַנַּאי אַרְבַּעַת מִילִין

Traduction

The mishna states that the skin must be trodden upon for the period required for tanning. The Gemara clarifies: How long is the period required for tanning? Rav Huna says that Rabbi Yannai says: The time which it takes one to walk four mil.

רַבִּי אֲבָהוּ מִשּׁוּם דְּרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לְגַבָּל

Traduction

§Since the period of time it takes to walk four mil was mentioned, the Gemara lists halakhot that employ this period of time. Rabbi Abbahu says in the name of Reish Lakish: With regard to a professional kneader who is careful to maintain the ritual purity of the dough that he kneads for others, he must walk up to four mil in order to purify the vessel he is using by immersing it in a ritual bath. He is not required to walk farther than this unless the person hiring him pays for him to do so.

Rachi non traduit

(עבוד) לגבל. הלש עיסתו בטהרה והוא שכיר לבעל הבית וצריך למים להטביל כליו יטריח עצמו ארבעה מילין עד שיגיע למקוה ויטביל ויותר מכאן אין עליו לטרוח מן הסתם אלא אם כן נותן לו בעל הבית שכר הליכה:

Tossefoth non traduit

לגבל. פ''ה מי שיש לו לגבל עיסת חבירו בטהרה צריך לטרוח עד ד' מילין להטביל כליו ולפי זה לא קאי לפניו ולאחריו אגבל דאין רגילות להשכיר אדם בדרך לעשות לו עיסה ונראה כפירוש הערוך דפי' אם יש גבל העושה עיסה בטהרה ברחוק ד' מילין ימתין עד שיגיע לאותו גבל ומיירי באדם ההולך בדרך ומיהו מה שפירש בערוך לתפלה לרחוץ ידיו לתפלה אין נראה דהיכי דמי אי דמטא זמן צלויי הא לייט עלה אביי בברכות (דף טו.) אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא דכתיב ארחץ בנקיון כפי כל מידי דמנקי ואי לא מטא זמן תפלה מאי איריא ד' מילין אפילו טובא נמי ונראה כפירוש הקונטרס דלענין להתפלל בעשרה איירי ותימה דאמאי לא חשיב עבודה דבסמוך ועוד למאן דחשיב עבודה אמאי לא חשיב שלשים ריס דפרק לא יחפור (ב''ב דף כג.) דמדת המיל ז' ומחצה ריס ור''ח פי' לתפלה לטבול לתפלתו דאע''ג דקי''ל (לקמן חולין דף קלו:) כרבי יהודה בן בתירא בדברי תורה ה''מ ללמוד ולק''ש אבל לתפלה לא אי נמי לא סבירא ליה דרבי יהודה בן בתירא ולפירוש ר''ח ניחא דלא חשיב עבודה דלא חשיב אלא הנך תלתא שהן ענין טהרה מאן דחשיב עבודה שהיא כמו מענין טהרה שמטהר העור מן הטומאה ולהכי חשיב לה ולא חשיב ההיא דשלשים ריס:

וְלִתְפִלָּה וְלִנְטִילַת יָדַיִם אַרְבַּעַת מִילִין

Traduction

And similarly, with regard to prayer, one who is traveling may not pray where he is if there is a synagogue within four mil ahead of him, but rather must continue traveling in order to pray in the synagogue. And similarly, with regard to washing one’s hands before eating, one who is traveling may not eat without washing his hands if there is water within four mil ahead of him.

Rachi non traduit

ולתפלה. המהלך בדרך וגמר בלבו ורוצה ללון מבעוד יום אם יש בית הכנסת לפניו עד ארבעת מילין יטריח וילך שם כדי שיתפלל:

ולנטילת ידים. לאכילה ואין לו מים ויש מים לפניו לסוף ארבעה מילין ימתין עד שיגיע למים:

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק

Traduction

With regard to this statement of Reish Lakish, Rav Naḥman bar Yitzḥak said: