Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Houline
Daf 113a
וְלֵימָא לֵיהּ מִדִּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל מָלִיחַ הֲרֵי הוּא כְּרוֹתֵחַ וְכָבוּשׁ הֲרֵי הוּא כִּמְבוּשָּׁל
Traduction
The Gemara objects: But let Rava say to him the same ruling by instead citing the seemingly more relevant statement of Shmuel, as Shmuel said: A salted food imparts its flavor like a boiling food, and a marinated food is as absorbent as a cooked food. Clearly, the kosher meat absorbed flavor from the meat of the tereifa as it would have had they been cooked together.
Tossefoth non traduit
ולימא ליה מדשמואל. אע''ג דברייתא עדיפא בברייתא לחוד לא סגי אלא מכח מילתיה דשמואל דמייתי בהדה אבל בדשמואל לחוד סגי ומשני הוה אמינא הני מילי דמן וכאן אין שייך לאסור משום דמשרק שריק או כבולעו כך פולטו:
אִי מִדִּשְׁמוּאֵל הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי דָּמָן אֲבָל צִירָן וְרוֹטְבָן לָא קָמַשְׁמַע לַן
Traduction
The Gemara explains: Had Rava based his ruling only on Shmuel’s statement, I would say in response: This statement applies only to the absorption of the blood of the meat, but kosher meat is not prohibited if it absorbs only the juices and gravy of the meat of the tereifa. Since in this case the meat is salted in a perforated vessel, the blood from each piece runs out and is not absorbed by the other, and one might think that the kosher meat remains permitted. Rava’s interpretation of the verse in Leviticus teaches us that the juices and gravy of the meat of the tereifa must also be taken into account.
Rachi non traduit
הני מילי דמן. כלומר הני מילי לגבי דם וכגון בכלי שאינו מנוקב דבתר דפלט הדר בלע:
אבל צירן. זיעה הוא ולא מיתסר והכא לדם ליכא למיחש דמנוקב הוא וא''כ כשרה וכשרה נמי:
קמ''ל. דציר אסור וציר נוח ליבלע הוא:
מאי לאו שניהם מלוחים. ושמע מינה ציר נמי לא מיבלע כל זמן שעסוקים בפליטה:
וש''מ צירן מותר לא גרסינן:
מֵיתִיבִי דָּג טָהוֹר שֶׁמְּלָחוֹ עִם דָּג טָמֵא מוּתָּר מַאי לָאו שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶן מְלוּחִין לָא כְּגוֹן שֶׁהָיָה טָהוֹר מָלִיחַ וְטָמֵא תָּפֵל
Traduction
The Gemara raises an objection from a baraita: A kosher fish that one salted together with a non-kosher fish is permitted. What, is it not referring to a case where they were both salted and expel juices? This indicates that the kosher fish is not prohibited by the juices of the non-kosher fish, contrary to Rava’s statement. The Gemara responds: No, this is referring to a case where the kosher fish was salted and the non-kosher fish was unsalted. Since an unsalted fish does not emit juices, the kosher fish does not absorb the flavor of the non-kosher fish.
Rachi non traduit
תפל. מבלי מלח דהשתא לא פליט טמא מידי אבל שניהם מלוחים דטמא נמי פליט אסור וכ''ש טמא מליח וטהור תפל:
Tossefoth non traduit
מאי לאו שניהם מלוחין. אלמא לא בלע ולא גרסינן וש''מ דצירן מותר דהא משנה שלמה היא במסכת ע''ז (דף לה) דדג טמא צירו אסור ובסיפא דהך ברייתא נמי קתני טמא מליח וטהור תפל אסור:
טהור מליח וטמא תפל מותר. גבי מליח כרותח לא שייך לא עילאה גבר ולא תתאה גבר ואפילו קליפה לא בעי אע''ג דאמרינן (פסחים דף עו.) גבי עילאה ותתאה אדמיקר ליה בלע ויש ללמוד מכאן דא''צ להגעיל דפוסי גבינות העובדי כוכבים ומותר לעשות בהם גבינות לישראל ולמולחן בתוכן דהוי כמו טהור מליח וטמא תפל דאין שייך מליחה בעץ ולא נעשה עץ רותח ע''י מליחה ומעשים בכל יום דמלח בקערה שמשתמשין בה בשר לוקחים ממנו לתת ממנו בחלב והמחמיר תבא עליו ברכה:
וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא אֲבָל אִם הָיָה טָהוֹר מָלִיחַ וְטָמֵא תָּפֵל מִכְּלָל דְּרֵישָׁא בְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם מְלוּחִין עָסְקִינַן פָּרוֹשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ טָהוֹר שֶׁמְּלָחוֹ עִם דָּג טָמֵא מוּתָּר כֵּיצַד שֶׁהָיָה טָהוֹר מָלִיחַ וְטָמֵא תָּפֵל
Traduction
The Gemara challenges: But from the fact that the latter clause teaches: But if the kosher fish was salted and the non-kosher fish was unsalted the kosher fish remains permitted, it may be inferred that in the first clause we are dealing with a case where they are both salted. The Gemara responds: The latter clause is explaining the halakha of the first clause. The baraita should be read as follows: A kosher fish that one salted together with a non-kosher fish is permitted. How so? This is the halakha if the kosher fish was salted and the non-kosher fish was unsalted.
הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ רֵישָׁא שְׁנֵיהֶם מְלוּחִים הַשְׁתָּא שְׁנֵיהֶם מְלוּחִים שְׁרֵי טָהוֹר מָלִיחַ וְטָמֵא תָּפֵל מִיבַּעְיָא
Traduction
The Gemara notes: So, too, it is reasonable that this is the meaning of the baraita, as if it enters your mind that the first clause is referring to a case where both of them are salted, one can claim: Now that the baraita has stated that even if both of them are salted the kosher fish is permitted, is it necessary to state that the same applies in the less problematic case where the kosher fish was salted and the non-kosher fish was unsalted?
אִי מִשּׁוּם הָא לָא אִירְיָא תְּנָא סֵיפָא לְגַלּוֹיֵי רֵישָׁא דְּלָא תֵּימָא רֵישָׁא טָהוֹר מָלִיחַ וְטָמֵא תָּפֵל אֲבָל שְׁנֵיהֶם מְלוּחִין אָסוּר תְּנָא סֵיפָא טָהוֹר מָלִיחַ וְטָמֵא תָּפֵל מִכְּלָל דְּרֵישָׁא שְׁנֵיהֶן מְלוּחִין וַאֲפִילּוּ הָכִי שְׁרֵי
Traduction
The Gemara rejects this: If it is due to that reason, there is no conclusive argument. It is possible that the first clause of the baraita is indeed referring to a case where both fish are salted, and the tanna of the baraita nevertheless taught the latter clause to shed light on the first clause, so that you should not say: The first clause is referring only to a case where the kosher fish was salted and the non-kosher fish was unsalted, but if they were both salted, then the kosher fish is prohibited. To rule this out, he taught the latter clause, which explicitly makes reference to a case where the kosher fish was salted and the non-kosher fish unsalted, which by inference indicates that the first clause is referring to a case where they are both salted, and teaches that even so the kosher fish is permitted.
תָּא שְׁמַע מִסֵּיפָא דְּסֵיפָא אֲבָל אִם הָיָה טָמֵא מָלִיחַ וְטָהוֹר תָּפֵל אָסוּר טָמֵא מָלִיחַ וְטָהוֹר תָּפֵל הוּא דְּאָסוּר הָא שְׁנֵיהֶן מְלוּחִין שְׁרֵי
Traduction
The Gemara further suggests: Come and hear proof against Rava’s ruling from the latter clause of the latter clause, i.e., the third clause of that baraita: But if the non-kosher fish was salted and the kosher fish was unsalted, the kosher fish is prohibited. One can infer from here that it is only if the non-kosher fish is salted and the kosher fish is unsalted that the kosher fish is prohibited. But if they were both salted, then the kosher fish is permitted, contrary to Rava’s ruling.
Rachi non traduit
הא שניהם מלוחים שרי. דשניהם טרודים בפליטה:
אַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא טָהוֹר מָלִיחַ וְטָמֵא תָּפֵל תְּנָא נָמֵי סֵיפָא טָמֵא מָלִיחַ וְטָהוֹר תָּפֵל
Traduction
The Gemara rejects this: Perhaps the last section of the baraita uses this language only since it teaches in the former clause, i.e., the second clause: If the kosher fish was salted and the non-kosher fish unsalted, etc. The baraita therefore taught the last clause as well using parallel language: If the non-kosher fish was salted and the kosher fish unsalted, etc. But nothing can be derived from here with regard to a case where both fish were salted.
(סִימָן בִּישְׂרָא דְּמַנַּח נַפְקוּתָא)
Traduction
§ The Gemara provides a mnemonic for remembering the three halakhot stated by Shmuel below: The manner in which blood is expelled from meat; salted meat that is placed on a vessel; an animal whose neck is broken before its soul departs.
אָמַר שְׁמוּאֵל אֵין הַבָּשָׂר יוֹצֵא מִידֵי דָּמוֹ אֶלָּא אִם כֵּן מוֹלְחוֹ יָפֶה יָפֶה וּמְדִיחוֹ יָפֶה יָפֶה אִתְּמַר רַב הוּנָא אָמַר מוֹלֵחַ וּמֵדִיחַ בְּמַתְנִיתָא תְּנָא מֵדִיחַ וּמוֹלֵחַ וּמֵדִיחַ וְלָא פְּלִיגִי הָא דְּחַלְלֵיהּ בֵּי טַבָּחָא הָא דְּלָא חַלְלֵיהּ בֵּי טַבָּחָא רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא מָלַח לֵיהּ בְּמִילְחָא גְּלָלְנִיתָא וּמְנַפֵּיץ לֵיהּ
Traduction
Shmuel says: Meat cannot be rid of its blood unless one salts it thoroughly and rinses it thoroughly in water. It was stated: Rav Huna says: One must salt and rinse the meat in water. And it was taught in a baraita: One must rinse the meat, and salt it, and then rinse it again. The Gemara adds: And these two rulings do not disagree. This ruling of Rav Huna is referring to a case where one already washed the meat in the slaughterhouse before salting, whereas that baraita is referring to a case where one did not wash the meat in the slaughterhouse. The Gemara relates: Rav Dimi of Neharde’a would salt meat with coarse salt and then shake the salt off the meat.
Rachi non traduit
רב הונא דלא בעי הדחה ברישא בדחלליה בי טבחא. כל רחיצת הבשר מתרגמינן חילול:
מילחא גללניתא. מלח גסה שלמי''א:
ומנפיץ ליה. למילחא לאחר זמן מפני שהדם נבלע בה אבל מלח דקה אין צריך לנפץ שהיא נתכת מעצמה:
אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא אֵין מַחֲזִיקִין דָּם בִּבְנֵי מֵעַיִים תַּרְגְּמַאּ אַכַּרְכְּשָׁא וּמְעַיָּיא וְהַדְרָא דְּכַנְתָּא
Traduction
Rav Mesharshiyya says: One does not presume that there is blood in the intestines, and therefore they are not prohibited if they have not been salted. The Gemara comments: The Sages interpreted this statement as referring to the rectum, the intestines, and the spiral colon.
Rachi non traduit
אין מחזיקין דם. אינן בחזקת דם ליאסר אם לא נמלחו:
הדרא דכנתא. דקין שסביב הכנתא אנטרי''ל:
ומעיא. קבה וכרס ושאר הדקין:
וכרכשא. טבחיי''א. אבל הלב והריאה והכבד וכנתא גופה יש בהן דם וצריכין לימלח:
Tossefoth non traduit
אין מחזיקין דם בבני מעיים. לאסור מטעם זה למלוח בני מעיים עם שאר בשר משום דלא טרידי לפלוט דבלעי דם כמו דגים דהכא דם משרק שריק אבל דגים רפו קרמייהו כדפי' לעיל (חולין דף קיב:
ד''ה ודגים) ואין להתיר מטעם שריקה אם היו שופכין דם על הבשר בשעת צליה דדוקא דם הנפלט נופל עם הציר ע''י צליה או ע''י מליחה כדאמר לעיל (חולין דף קיא.) דשריק אבל היכא דהוי הדם בעיניה לא אשכחן:
אָמַר שְׁמוּאֵל אֵין מַנִּיחִין בָּשָׂר מָלִיחַ אֶלָּא עַל גַּבֵּי כְּלִי מְנוּקָּב
Traduction
Shmuel says: One may place salted meat only on a perforated vessel, so that the expelled blood can run out. But if the vessel is not perforated then the blood will pool and be reabsorbed by the meat.
רַב שֵׁשֶׁת מָלַח לֵיהּ גַּרְמָא גַּרְמָא תְּרֵי מַאי טַעְמָא לָא מִשּׁוּם דְּפָרֵישׁ מֵהַאי וּבָלַע הַאי חַד נָמֵי פָּרֵישׁ מֵהַאי גִּיסָא וּבָלַע הַאי גִּיסָא אֶלָּא לָא שְׁנָא
Traduction
The Gemara relates: Rav Sheshet would salt meat one bone, i.e., one piece, at a time. The Gemara asks: What is the reason that he would not salt two together? Could it be because the blood leaves this piece and that piece absorbs it? If so, with regard to one piece as well, one could claim that the blood leaves this side of the piece and that side absorbs it. Rather, there is no difference between one piece and two pieces, and one may salt even several pieces together.
Rachi non traduit
אלא ל''ש. ומותר וטעמא כדפרשינן לעיל (חולין דף קיב: ד''ה ועופות) דכל זמן שטרודים לפלוט אינן בולעים וכשנח זה כבר נח זה:
Tossefoth non traduit
אלא ל''ש. ומותר בכל ענין אע''פ שמניח השניה על אותה שנמלחה תחלה כדפרישית לעיל:
אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיא הַשּׁוֹבֵר מַפְרַקְתָּהּ שֶׁל בְּהֵמָה קוֹדֶם שֶׁתֵּצֵא נַפְשָׁהּ הֲרֵי זֶה מַכְבִּיד אֶת הַבָּשָׂר וְגוֹזֵל אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמַבְלִיעַ דָּם בָּאֵבָרִים
Traduction
Shmuel says in the name of Rabbi Ḥiyya: One who breaks the neck of an animal after it is slaughtered but before its soul departs thereby makes the meat heavy. The meat expels blood at the time of slaughter, but if one breaks the animal’s neck, excess blood is trapped inside and weighs down the meat. And by this action he robs people, as he causes blood to be absorbed in the animal’s limbs, and since he sells the meat by weight, people will pay extra to acquire the same amount of edible meat.
Rachi non traduit
הרי זה מכביד את הבשר. לפי שבשעת שחיטתה היא טרודה להוציא דם וכששובר מפרקתה מתוך צרתה אין בה כח להתאנח ולהוציא דם והיא נחה ושוקטת והדם נבלע באבריה ומכביד הבשר ונמצא גוזל את הבריות כשהוא מוכרה במשקל והדם שוקל:
אִיבַּעְיָא לְהוּ הֵיכִי קָאָמַר מַכְבִּיד אֶת הַבָּשָׂר וְגוֹזֵל אֶת הַבְּרִיּוֹת מִשּׁוּם דְּמַבְלִיעַ דָּם בָּאֵבָרִים הָא לְדִידֵיהּ שַׁפִּיר דָּמֵי אוֹ דִלְמָא לְדִידֵיהּ נָמֵי אֲסִיר תֵּיקוּ
Traduction
A dilemma was raised before the Sages: With regard to what case is he speaking? Does Shmuel mean that there is only one problem with this practice, namely, that it renders the meat heavy and robs people since he causes blood to be absorbed in the animal’s limbs? If so, it may be inferred that if one wishes to keep the meat for himself, one may well do so, since he is robbing no one. Or perhaps Shmuel is referring to two prohibitions, first, that the blood trapped in the meat renders it prohibited for consumption, and second, that of robbery. If so, then even if one wants to keep the meat for himself, it is also prohibited. The Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.
Rachi non traduit
איבעיא להו היכי קאמר. האי ומבליע דם דקתני כוליה חד איסורא הוא וה''ק מכביד את הבשר ונמצא גוזל את הבריות הוא משום דמבליע דם שמכביד את משקלה והבלעת דם לפרושי גוזל את הבריות נקט לה:
הא לדידיה. דליכא למימר משום גזילה שרי לפי שהוא חוזר ויוצא ע''י מלח:
או דילמא לדידיה נמי אסור. ותרתי איסורי קחשיב חדא דגוזל את הבריות וחדא דמבליע דם ושוב אינו יוצא ואוכל דם:
מַתְנִי' הַמַּעֲלֶה אֶת הָעוֹף עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן אֵינוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה
Traduction
MISHNA: One who places the meat of birds with cheese on the table upon which he eats does not thereby violate a Torah prohibition.
Rachi non traduit
מתני' אינו עובר בלא תעשה. היא גופה לא איצטריך דהעלאה לאו דאורייתא אלא דיוקא דילה איצטריך למידק מינה הא אוכל עוף בחלב עובר ולאפוקי מדרבי עקיבא דאמר פרט לעופות:
גְּמָ' הָא אוֹכְלוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה שְׁמַע מִינַּהּ בְּשַׂר עוֹף בְּחָלָב דְּאוֹרָיְיתָא אֵימָא הַמַּעֲלֶה אֶת הָעוֹף עִם הַגְּבִינָה עַל הַשּׁוּלְחָן אֵינוֹ בָּא לִידֵי לֹא תַעֲשֶׂה
Traduction
GEMARA: The Gemara suggests: Since the mishna mentions only that placing meat of birds and milk on one table does not violate a Torah prohibition, one may consequently infer that if one eats them together he does violate a Torah prohibition. If so, learn from the mishna that meat of birds in milk is prohibited by Torah law, contrary to the opinion of Rabbi Akiva, who maintains that it applies by rabbinic law. The Gemara responds: Say that the mishna should be understood as follows: One who places bird meat with cheese on the table will not thereby come to violate a Torah prohibition, since eating the two together is a rabbinic prohibition, as Rabbi Akiva maintains.
Rachi non traduit
גמ' אינו בא לידי לא תעשה. כלומר אין לחוש שמא יאכלנו ויעבור עליו דאי נמי אכיל ליה לא עבר:
מַתְנִי' בְּשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְהוֹרָה אָסוּר לְבַשֵּׁל וְאָסוּר בַּהֲנָאָה בְּשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּשַׂר בְּהֵמָה טְמֵאָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְהוֹרָה מוּתָּר לְבַשֵּׁל וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר חַיָּה וָעוֹף אֵינָם מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים פְּרָט לְחַיָּה וּלְעוֹף וּבְהֵמָה טְמֵאָה
Traduction
MISHNA: It is prohibited to cook the meat of a kosher animal in the milk of any kosher animal, not merely the milk of its mother, and deriving benefit from that mixture is prohibited. It is permitted to cook the meat of a kosher animal in the milk of a non-kosher animal, or the meat of a non-kosher animal in the milk of a kosher animal, and deriving benefit from that mixture is permitted. Rabbi Akiva says: Cooking the meat of an undomesticated animal or bird in milk is not prohibited by Torah law, as it is stated: ''You shall not cook a kid in its mother’s milk'' (Exodus 23:19, 34:26; Deuteronomy 14:21) three times. The repetition of the word ''kid'' three times excludes an undomesticated animal, a bird, and a non-kosher animal.
Rachi non traduit
מתני' מותר לבשל ומותר בהנאה. דאין בו משום בשר בחלב כדיליף בגמרא. ובאכילה מיהא אסור משום איסור טמאה:
פרט לעוף וחיה ובהמה טמאה. גדי פרט לעוף שאינו בהמה. גדי פרט לחיה שאינה בהמה דאע''ג דחיה בכלל בהמה אתא קרא יתירא ומפקיע. גדי ולא את הבהמה טמאה אבל בהמה טהורה דלאו גדי כגון פרה ורחל איתרבאי מקראי כדקתני בברייתא בגמרא:
Tossefoth non traduit
בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה כו'. הוא הדין בשר עוף לרבנן דאסור מן התורה דדוקא ר''ע הוא דאמר חיה ועוף אינם מן התורה ונפקא לן מדדריש לקמן את שאסור משום נבלה אסור לבשלו בחלב:
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר נֶאֱמַר לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה וְנֶאֱמַר לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ אֶת שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם נְבֵלָה אָסוּר לְבַשֵּׁל בְּחָלָב עוֹף שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם נְבֵלָה יָכוֹל יְהֵא אָסוּר לְבַשֵּׁל בְּחָלָב תַּלְמוּד לוֹמַר בַּחֲלֵב אִמּוֹ יָצָא עוֹף שֶׁאֵין לוֹ חֲלֵב אֵם
Traduction
Rabbi Yosei HaGelili says that it is stated: ''You shall not eat of any animal carcass'' (Deuteronomy 14:21), and in the same verse it is stated: ''You shall not cook a kid in its mother’s milk.'' This indicates that meat of an animal that is subject to be prohibited due to the prohibition of eating an unslaughtered carcass is prohibited for one to cook in milk. Consequently, with regard to meat of birds, which is subject to be prohibited due to the prohibition of eating an unslaughtered carcass, one might have thought that it would be prohibited to cook it in milk. Therefore, the verse states: ''In its mother’s milk,'' excluding a bird, which has no mother’s milk.
Rachi non traduit
נאמר לא תאכלו כל נבלה ונאמר. באותו פסוק עצמו לא תבשל גדי בחלב אמו דמשמע כל שנוהג בו איסור נבלה יש בו משום בשר בחלב:
גְּמָ' מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר קְרָא וַיִּשְׁלַח יְהוּדָה אֶת גְּדִי הָעִזִּים
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: From where are these matters derived? Rabbi Elazar said: The verse states: ''And Judah sent the kid of the goats'' (Genesis 38:20).
Rachi non traduit
גמ' מנהני מילי. דכל בהמה במשמע:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source