Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 109b

גְּמָ' אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו וּמוּתָּר וְהָא אֲנַן תְּנַן אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו מִיעְבָּר הוּא דְּלָא עָבַר הָא אִיסּוּרָא אִיכָּא

Traduction

GEMARA: The mishna teaches that if one did not tear the udder of a slaughtered animal before cooking it he does not violate the biblical prohibition against eating meat and milk. Rabbi Zeira says that Rav says: He does not violate the prohibition, and it is altogether permitted to eat the cooked product ab initio. The Gemara objects: But didn’t we learn in the mishna: He does not violate the prohibition, i.e., he is not held liable after the fact. One can infer from here as follows: He does not violate a prohibition by Torah law, but there is nevertheless a prohibition ab initio by rabbinic law.

Rachi non traduit

אמר רב אינו עובר עליו. מדאורייתא ומותר לכתחלה באכילה אם בשלו ולא אמרינן אסור מיהא מדרבנן דהא אפילו נסחט ממנו ויצא אמרינן לקמן (חולין דף קיא.) חלב שחוטה מדרבנן הוא והאי כיון דמובלע ולא פירש אפי' איסור דרבנן ליכא:

Tossefoth non traduit

אינו עובר עליו ומותר. פירש בקונטרס דמותר אם בשלו משום דחלב שחוטה דרבנן הוא והאי כיון דאבלע ולא פירש אפילו איסורא דרבנן ליכא משמע שרוצה להעמיד כולה שמעתתא דכחל לצלי דאי לקדרה אמאי מותר הא יצא חלב וחזר ונבלע וכן פירש לקמן בהדיא גבי זויקו לה כחלי דפריך והא בשלו קתני בדיעבד ופירש בקונטרס והא ודאי בצלי הוא מדקתני מותר דאי בקדרה אמאי מותר הא יצא החלב וחזר ונבלע ולקמן בתר שמעתתא דכבד פי' בקונטרס והלכות כחל כבר אמרנו למעלה דלצלי בעי קריעה שתי או ערב ואי לא קרעו מותר כלישנא קמא דרב דהא תניא כוותיה ולקדרה קורעו שתי וערב וטחו בכותל ומה שכתוב בספרים בפ' גיד הנשה (לעיל חולין דף צז:) כחל עצמו אסור היכא דלא קרעיה ובשליה בהדי בשרא ל''ג ליה דאפי' בשליה לחודיה אסור לפירוש הקונטרס לפי שפירש וחזר ונבלע ומיהא גם לפירוש הקונטרס היכא דאיכא ס' במים שנתבשל בהן הכחל לא היה נאסר הכחל היכא שבשלו לחודיה לפי שהחלב הנפלט נתבטל במים אבל היכא דבשלו עם בשר אסור משום טעם בשר הנבלע בחלב שבכחל וכן יש ספרים דגרסי בסמוך כחל שבשלו בחלבו מותר היכא דבשליה לחודיה בלא בשר ויש להעמידו לפירוש הקונטרס שיש במים ששים כדפרישית שמתבטל בהן חלב היוצא מן הכחל:

הא איסורא איכא. וא''ת לפירוש הקונטרס דלמא הא איסורא איכא לקדרה אבל לצלי מותר וי''ל דא''כ ה''ל למתני דאם לא קרעו מותר דהוי חדוש וממילא הוה מוקמינן ליה בצלי:

בְּדִין הוּא דְּאִיסּוּרָא נָמֵי לֵיכָּא וְאַיְּידֵי דִּבְעָא לְמִיתְנֵא סֵיפָא הַלֵּב קוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא אֶת דָּמוֹ לֹא קְרָעוֹ אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו הָתָם מִיעְבָּר הוּא דְּלָא עָבַר הָא אִיסּוּרָא אִיכָּא תְּנָא נָמֵי רֵישָׁא אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו

Traduction

The Gemara explains: By right the mishna should have taught that there is no prohibition here by rabbinic law either. But the tanna of the mishna uses this language since he wants to teach in the latter clause: One who wants to eat the heart of a slaughtered animal tears it and removes its blood, but if he did not tear the heart before cooking and eating it, he does not violate the prohibition. There it is true that although he does not violate a prohibition by Torah law there is a prohibition by rabbinic law. To preserve linguistic symmetry, he teaches the first clause in this manner as well, stating: He does not violate the prohibition.

Rachi non traduit

דהתם מיעבר הוא דלא עבר. ללקות דאין בו כזית:

הא איסורא איכא. דחצי שיעור אסור מה''ת:

לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ הַכְּחָל קוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא אֶת חֶלְבּוֹ לֹא קְרָעוֹ אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו הַלֵּב קוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא אֶת דָּמוֹ לֹא קְרָעוֹ קוֹרְעוֹ לְאַחַר בִּשּׁוּלוֹ וּמוּתָּר לֵב הוּא דְּבָעֵי קְרִיעָה אֲבָל כְּחָל לָא בָּעֵי קְרִיעָה

Traduction

The Gemara suggests: Let us say that the following baraita supports this opinion: One who wants to eat the udder of a slaughtered animal tears it and removes its milk. If he did not tear the udder before cooking it, he does not violate the prohibition against cooking and eating meat and milk and does not receive lashes for it. One who wants to eat the heart of a slaughtered animal tears it and removes its blood. If he did not tear the heart before cooking and eating it, he tears it after its cooking, and it is permitted. One can infer from the baraita that it is only the heart that requires tearing after cooking if it was not torn beforehand. But the udder does not require tearing after being cooked unlawfully. Evidently, it is permitted as is.

Rachi non traduit

הא כחל לא בעי קריעה. לאחר הבישול מדלא תנא ביה לא קרעו קורעו לאחר בשולו:

Tossefoth non traduit

לב הוא דבעי קריעה אבל כחל לא בעי קריעה. וא''ת אדרבה דוק מינה איפכא אינו עובר עליו הא איסורא איכא כדדייק לעיל דהכא לא שייך למימר איידי דבעי למימר בסיפא כדקאמר לעיל וי''ל דדלמא איידי דקתני במתניתין ואינו עובר עליו נקט נמי בברייתא הכי:

הא כחל לא בעי קריעה. מדלא קתני קורעו לאחר בשולו והוה מוקמינן לה בצלי כדקתני גבי לב וא''ת ומאי קסבר אי מהניא ביה קריעה אחר בשול אמאי מותר בלא קריעה יותר מקודם בשול דצריך קריעה ואי לא מהניא ביה קריעה היכי מייתי סייעתא לרב מהך ברייתא מדלא קתני קורעו לאחר בשולו הא אין קריעה מועלת לו כלום לאחר שנתבשל וי''ל דודאי ס''ד דמועלת לו קריעה לאחר בשולו והא דקאמר רב ואינו עובר עליו ומותר בלא קריעה במבושל ובחי קורעו היינו משום דכי נתבשל כבר פלט במקצת אבל חי שיש לו רוב חלב בעי קריעה:

דִּלְמָא לֵב הוּא דְּסַגִּי לֵיהּ בִּקְרִיעָה אֲבָל כְּחָל לָא סַגִּי לֵיהּ בִּקְרִיעָה

Traduction

The Gemara rejects this: Perhaps one should infer the opposite, that tearing after cooking is sufficient only to render the heart permitted, as the heart does not absorb blood through cooking. But tearing after cooking is not sufficient to render the udder permitted, as the meat of the udder absorbs the milk through cooking, and tearing will not remove the absorbed milk.

Rachi non traduit

דלמא. משום הכי לא תנייה משום דלב הוא דסגי ליה בקריעה דלאחר בשול משום דבשעת בשול לא בלע דשיע:

אבל כחל. שהוא רך כבר נבלע בו החלב ע''י בשול ולא סגי ליה תו בקריעה:

Tossefoth non traduit

דלמא לב הוא דסגי ליה בקריעה. פירוש משום דשיע ולא בלע אפילו לקדרה או לצלי משום דכבולעו כך פולטו כמסקנא דפסחים (דף עד:) אבל כחל לא סגי ליה בקריעה אפילו לצלי משום דכבולעו כך פולטו לא שייך בשאר איסורים אלא בדם לחודיה:

וְאִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו וְאָסוּר לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו מִיעְבָּר הוּא דְּלָא עָבַר הָא אִיסּוּרָא אִיכָּא

Traduction

And some say a different version of the above exchange, based on a different version of Rav’s statement: Rabbi Zeira says that Rav says: If one does not tear the udder of a slaughtered animal before cooking it, he does not violate the Torah prohibition, but it is prohibited to eat the cooked product by rabbinic law. The Gemara suggests: Let us say that the mishna supports this opinion, as it states: He does not violate the prohibition, indicating that although he does not violate a Torah prohibition and is not flogged, there is nevertheless a prohibition by rabbinic law.

בְּדִין הוּא דְּאִיסּוּרָא נָמֵי לֵיכָּא וְאַיְּידֵי דִּבְעָא לְמִיתְנֵא סֵיפָא הַלֵּב קוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא אֶת דָּמוֹ לֹא קְרָעוֹ אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו דְּהָתָם מִיעְבָּר הוּא דְּלָא עָבַר הָא אִיסּוּרָא אִיכָּא תְּנָא נָמֵי רֵישָׁא אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו

Traduction

The Gemara responds: By right the mishna should have taught that there is not even a prohibition by rabbinic law. But the tanna of the mishna uses this language since he wants to teach the latter clause: One who wants to eat the heart of a slaughtered animal tears it and removes its blood, but if he did not tear the heart before cooking and eating it, he does not violate the prohibition for it. There, it is true that although he does not violate a Torah prohibition there is a prohibition by rabbinic law. He therefore teaches in the first clause in this manner as well, stating: He does not violate the prohibition for it.

תָּא שְׁמַע הַכְּחָל קוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא אֶת חֶלְבּוֹ לֹא קְרָעוֹ אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו הַלֵּב קוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא אֶת דָּמוֹ לֹא קְרָעוֹ קוֹרְעוֹ לְאַחַר בִּשּׁוּלוֹ וּמוּתָּר לֵב הוּא דְּבָעֵי קְרִיעָה אֲבָל כְּחָל לָא בָּעֵי קְרִיעָה

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a proof from a baraita: One who wants to eat the udder of a slaughtered animal tears it and removes its milk. If he did not tear the udder before cooking it, he does not violate the prohibition for it. One who wants to eat the heart of a slaughtered animal tears it and removes its blood. If he did not tear the heart before cooking and eating it, he tears it after its cooking, and it is permitted. One can infer from the baraita that it is only the heart that requires tearing after cooking if it was not torn beforehand, but the udder does not require tearing after being cooked unlawfully. Evidently, it is permitted as is.

דִּלְמָא לֵב הוּא דְּסַגִּי לֵיהּ בִּקְרִיעָה אֲבָל כְּחָל לָא סַגִּי לֵיהּ בִּקְרִיעָה

Traduction

The Gemara rejects this: Perhaps one should infer the opposite, that tearing after cooking is sufficient only to render the heart permitted, as the heart does not absorb blood through cooking. But tearing it after cooking is not sufficient to render the udder permitted, as the meat of the udder absorbs the milk through cooking, and tearing will not remove the absorbed milk. This concludes the second version of the Gemara’s discussion.

תַּנְיָא כְּלִישְׁנָא קַמָּא דְּרַב כְּחָל שֶׁבִּשְּׁלוֹ בַּחֲלָבוֹ מוּתָּר קֵבָה שֶׁבִּשְּׁלָהּ בַּחֲלָבָהּ אָסוּר

Traduction

The Gemara comments: It is taught in a baraita in accordance with the first version of Rav’s statement: An udder that one cooked, i.e., roasted, in its milk is permitted. By contrast, the stomach of a suckling lamb or calf that one cooked, i.e., roasted, together with the milk it contains is prohibited for consumption.

Rachi non traduit

קבה. של טלה או של עגל שיונקים החלב לתוך קבתן:

וּמָה הֶפְרֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה זֶה כָּנוּס בְּמֵעָיו וְזֶה אֵין כָּנוּס בְּמֵעָיו

Traduction

The baraita explains: And what is the distinction between this stomach and that udder? The milk this calf suckled was considered milk the moment it left the mother’s teat, and it was merely collected in the calf’s innards. But that milk in the udder is not defined as milk, since it was never collected in the animal’s innards from outside but is found in the flesh. Consequently, this meat of the udder is not prohibited if it is roasted with the milk it contains, although one should still tear it by rabbinic law ab initio.

Rachi non traduit

זה כנוס במעיו. ומשיצא מדדי הבהמה חלב הוא וכחל אינו כנוס במעיו שלא יצא מדדי הבהמה בחייה ולא נאסף אלא מובלע בבשר הוא ולא בא לכלל חלב ומיהו לכתחלה בעי קריעה מדרבנן:

כֵּיצַד קוֹרְעוֹ אָמַר רַב יְהוּדָה קוֹרְעוֹ שְׁתִי וָעֵרֶב וְטָחוֹ בַּכּוֹתֶל אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר לְשַׁמָּעֵיהּ קְרַע לִי וַאֲנָא אֵיכוֹל מַאי קָא מַשְׁמַע לַן מַתְנִיתִין הִיא הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא בָּעֵינַן שְׁתִי וָעֵרֶב וְטָחוֹ בַּכּוֹתֶל

Traduction

§ The Gemara inquires: How must one tear an udder before cooking it? Rav Yehuda says: One tears it lengthwise and widthwise [sheti va’erev] and smears it against a wall to remove all the milk. The Gemara relates: Rabbi Elazar said to his attendant: Tear an udder for me before you roast it, and I will eat it. The Gemara asks: What is this episode teaching us? It is explicitly stated in the mishna that one must do this. The Gemara answers: This story teaches us that according to Rabbi Elazar we do not require one to tear it lengthwise and widthwise and smear it against a wall. Rather, it is enough simply to tear it once, either lengthwise or widthwise.

Rachi non traduit

וטחו בכותל. כובשו בידיו לכותל כדי שיסחט חלבו:

קרע לי. כחל קודם שתצלנו ואנא איכול:

מתניתין היא. דקורעו מתחלתו ומותר:

הא קמ''ל. קריעה בעלמא קא''ל או שתי או ערב לפי שהחלב הנוטף יוצא למטה ומשיצא והרי הוא חלב לא חזר ולא בעי שתי וערב אלא לקדרה דהתם ודאי צריך להוציא כולו מתחלה לפי שכשהוא יוצא הרי הוא חלב גמור וחוזר ומתבשל עמו ודקתני לעיל שבשלו מותר בצלי קאמר דצלי נמי קרי בשול דכתיב בדברי הימים (ב לה) ויבשלו (את) הפסח:

אֲמַרָה לֵיהּ יַלְתָּא לְרַב נַחְמָן מִכְּדֵי כֹּל דַּאֲסַר לַן רַחֲמָנָא שְׁרָא לַן כְּווֹתֵיהּ אֲסַר לַן דְּמָא שְׁרָא לַן כַּבְדָּא נִדָּה דַּם טוֹהַר

Traduction

§ Yalta said to her husband Rav Naḥman: Now as a rule, for any item that the Merciful One prohibited to us, He permitted to us a similar item. He prohibited to us the consumption of blood, yet He permitted to us the consumption of liver, which is filled with blood and retains the taste of blood. Likewise, God prohibited sexual intercourse with a menstruating woman, but permitted sexual intercourse with one’s wife while she discharges the blood of purity. During a particular period after giving birth, even if she experiences a flow of blood she is not rendered ritually impure and remains permitted to her husband by Torah law.

Rachi non traduit

ילתא. אשתו:

הכבד כולו דם הוא קרוש טעם דם לו:

דם טוהר. של בתולין ושל ימי טוהר של יולדת:

Tossefoth non traduit

נדה דם טוהר. בסלוק של פרשת פרה יסד ר' אליעזר הקליר מן הדם טחול הדם מטומאת נדה (אשה) טהרת בתולי אשה ומאשת איש יפת תואר לאיש וכנגד כותית לא פירש והכל עשה ע''פ הירושלמי:

חֵלֶב בְּהֵמָה חֵלֶב חַיָּה חֲזִיר מוֹחָא דְּשִׁיבּוּטָא גֵּירוּתָא לִישָּׁנָא דִּכְווֹרָא

Traduction

Furthermore, the Torah prohibits the consumption of the forbidden fat of a domesticated animal, but permitted the fat of an undomesticated animal, which has the same flavor. It is prohibited to eat pork, but one may eat the brain of a shibuta fish, which has a similar taste. One may not eat giruta, a non-kosher fish, but one may eat the tongue of a fish, which tastes similar.

Rachi non traduit

מוח. של דג ששמו שיבוטא טעמו כטעם חזיר:

גירותא. עוף טמא הוא:

לישנא דכוורא. יש לו טעם גירותא:

אֵשֶׁת אִישׁ גְּרוּשָׁה בְּחַיֵּי בַעְלָהּ אֵשֶׁת אָח יְבָמָה גּוֹיָה יְפַת תֹּאַר בָּעֵינַן לְמֵיכַל בִּשְׂרָא בַּחֲלָבָא

Traduction

Likewise, the Torah prohibits sexual intercourse with the wife of another man but permitted one to marry a divorced woman in her previous husband’s lifetime. The Torah prohibits sexual intercourse with one’s brother’s wife, and yet it permits one to marry his yevama, i.e., his brother’s widow when the brother dies childless. Finally, the Torah prohibits sexual intercourse with a gentile woman but permitted one to marry a beautiful woman who is a prisoner of war (see Deuteronomy 21:10–14). Yalta concluded: The Torah prohibits the consumption of meat cooked in milk; I wish to eat a dish that tastes like meat cooked in milk.

Rachi non traduit

אסר לן אשת איש שרא לן גרושה. ואע''פ שבעלה חי:

בעינא למיכל בישרא בחלבא. ומה אמצא היתר דוגמתו:

אֲמַר לְהוּ רַב נַחְמָן לְטַבָּחֵי זַוִּיקוּ לַהּ כַּחְלֵי וְהָאֲנַן תְּנַן קוֹרְעוֹ הָהוּא לִקְדֵרָה

Traduction

Upon hearing this, Rav Naḥman said to his cooks: Roast udders on a spit for her. The Gemara asks: But didn’t we learn in the mishna that one must tear the udder first? Rav Naḥman did not tell his cooks to tear the udders. The Gemara answers: That requirement was stated only with regard to cooking in a pot, not roasting.

Rachi non traduit

זויקו. שפודו. תנו לה כחל בשפוד:

והא אנן קורעו תנן ההוא לקדרה. דכי נפיק מיניה הוי חלב שחוטה וכי הדר ומיבלע ליה אסר ליה. ודקתני לא קרעו אינו עובר עליו רב נחמן סבירא ליה כלישנא בתרא דרב וברייתא מוקי לה בצלי דכתיב ויבשלו (את) הפסח בדברי הימים:

Tossefoth non traduit

זויקו לה כחלי. פירש בערוך כמו זיקים מלאים ודמי לזויקני דארמאי בפ' שני דמסכת ע''ז (דף לא:) כלומר נפוחין וכן הכא כחל כמו נוד נפוח מלא חלב ולא נקרע ובקונטרס פירש שפודו תנו לה כחל בשפוד:

ההוא לקדרה. פירש בקונטרס דרב נחמן ס''ל כלישנא בתרא דרב וברייתא מוקי לה בצלי כדכתיב ויבשלו (את) הפסח בדברי הימים ואין זה דוחק דה''נ מוקמינן בפ' כיצד צולין (פסחים דף עד.) קורעו לאחר בשולו היינו אחר צלייתו ואינו רוצה לומר דסבר לגמרי כלישנא בתרא דהא מיקל טפי אפילו מלישנא קמא דשרי אפילו לכתחלה אלא בפירוש דמתניתין סבר כלישנא בתרא דכיון דשרי רב נחמן לצלי לכתחלה בלא קריעה א''כ הא דקתני קורעו היינו לקדרה כדקאמר הכא וכי קתני לא קרעו אינו עובר עליו ע''כ אינו עובר עליו ואסור כיון דמיירי לקדרה ורבינו תם פירש דהא דצריך קריעת שתי וערב וטחו בכותל לקדרה היינו קדרה עם בשר דלקדרה משמע עם בשר כדתנא אם בנותן טעם בקדרה אבל לקדרה בלא בשר או לצלי שרי לכתחלה בקריעה קצת וטעמא דהחמירו בה עם הבשר לפי דטעם החלב נכנס בבשר ומשתנה טעם הבשר ויש בו טעם בשר בחלב ולכך גזרו חכמים וכשאין הבשר עם הכחל בקדרה אף על פי שלא קרעו שתי וערב כיון שקרעו קצת לכתחלה מותר דאין החלב בעינה עוד בכחל כמו שהיה קודם ואע''פ שנפלט וחוזר ונבלע תוך הכחל לא גזרו בו חכמים כיון שאין שם בשר אחר ולא נשתנה טעמו של כחל מפני בליעה זו ולא אתי למיכל בשר בחלב ובדיעבד שרי אפילו לא קרעו כלל ואין חילוק בין צלי לקדרה בלא בשר דאין בו שום טעם להקל בצלי יותר דבצלי נמי נוטף החלב ונופל על הכחל מבחוץ וחוזר ונבלע ולא שייך כבולעו כך פולטו אלא בדם אבל טיפת חלב שנפלה על חתיכת צלי לא כמו בשמנונית דנבלה דאפילו צלי אינו חוזר ופולט שמנונית שבלע והכי פירושו הכחל קורעו ומוציא את חלבו פירוש שתי וערב וטחו בכותל כדמפרש בגמרא דמוקי ליה רבי אלעזר לקדרה והיינו עם בשר כדפרישית ומוקי לה הכי משום דמתניתין סתמא קתני משמע שבא להתיר בכל ענין בשול לא קרעו פירוש לא עשה דין קריעה שלא קרעו שתי וערב וטחו בכותל אלא קריעה קצת אינו עובר עליו אמר רב אינו עובר עליו ומותר כיון דקרעו קצת אבל אם לא קרעו כלל ובשלו בהדי בשר אסור מדרבנן כדאמרינן בפ' גיד הנשה (לעיל חולין דף צז:) כחל בס' דחלב שחוטה אסור מדרבנן כיצד קורעו אמתניתין קאי אמר ליה ר' אלעזר קרע לי ואנא איכול פי' קרע לי קריעה קצת ואנא איכול בקדרה בלא בשר מאי קמ''ל דלא בעי שתי וערב אלא לקדרה בהדי בשר אמר להו רב נחמן זויקו לה כחלי פירוש בשלו לה בקדרה בלא בשר כחלי נפוחים כנודות פירוש שלא נקרעו שתי וערב אלא קריעה קצת מ''מ קרי זויקו לפי שלא נקרעו שתי וערב והא אנן תנן קורעו פירוש שתי וערב אבל קריעה קצת לא מהני ההוא לקדרה פירוש בהדי בשר והא קתני כחל שבשלו בחלבו מותר אלמא אפילו בקדרה בלא בשר אסור לכתחלה לבשל דבלא בשר מיירי מדקתני שבשלו בחלבו דמשמע דליכא איסורא אלא איהו גופיה ורב נחמן מתיר לכתחלה כו' והוה מצי לשנויי דמיירי בשלא קרעו כלל אלא דעדיפא משני וא''ת היכי מייתי סייעתא מהך ברייתא ללישנא קמא דרב והא רב איירי אפילו בקדרה בהדי בשר וברייתא איירי בקדרה בלא בשר כדפרישית ויש לומר משום דלישנא בתרא דרב קאמר אינו עובר עליו ואסור בין בהדי בשר בין בלא בשר והך ברייתא שריא מיהא בלא בשר ומשום דפליגא אלישנא בתרא קאמר תניא כלישנא קמא והשתא רב נחמן כלישנא קמא דתניא כוותיה והילכתא כוותיה ולמאי דפרישית דמתניתין איירי נמי בקדרה בהדי בשר משום דקתני סתמא א''כ רישא דברייתא דקתני נמי הכחל קורעו ומוציא את חלבו הוי נמי אפילו בהדי בשר ולא הוי דומיא דלב קורעו לא קרעו קורעו לאחר בישולו דלא איירי בהדי בשר דאי בהדי בשר נעשה הבשר נבלה וחוזר ואוסר את הלב דטעם דלב דשיע לא קאי לפי המסקנא דפסחים (דף עד:) לפירוש ר''ת:

וְהָא קָתָנֵי שֶׁבִּשְּׁלוֹ דִּיעֲבַד אִין לְכַתְּחִלָּה לָא הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה וְאַיְּידֵי דְּקָא בָעֵי לְמִיתְנֵא סֵיפָא קֵבָה

Traduction

The Gemara asks: But isn’t it taught in the baraita cited above: An udder that one cooked in its milk is permitted? This indicates that after the fact, yes, it is permitted, but one may not roast it ab initio without tearing it. The Gemara answers: The same is true even of roasting ab initio, i.e., it is permitted, and the tanna of the baraita uses this language since he wants to teach in the latter clause: A stomach

Rachi non traduit

והא קתני שבשלו בדיעבד. והא ודאי בצלי הוא מדקתני מותר דאי בקדרה אמאי מותר הא יצא החלב וחזר ונבלע:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source