Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 107a

פַּקְתָּא דַּעֲרָבוֹת כְּגוֹן אַתּוּן דְּלָא שְׁכִיחִי לְכוּ מַיָּא מְשׁוּ יְדַיְיכוּ מִצַּפְרָא וְאַתְנוֹ עֲלַיְיהוּ לְכוּלֵּאּ יוֹמָא אִיכָּא דְּאָמְרִי בִּשְׁעַת הַדְּחָק אִין שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַדְּחָק לָא וּפְלִיגָא דְּרַב וְאִיכָּא דְּאָמְרִי אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַדְּחָק נָמֵי וְהַיְינוּ דְּרַב

Traduction

the valley of Aravot [pakta da’aravot], where there was a shortage of water: People such as you, for whom water is scarce, should wash your hands in the morning and stipulate with regard to them for the entire day. Some say that Rabbi Avina maintains that in exigent circumstances, yes, one should act in this manner, but when one is not in exigent circumstances, he should not do so. And according to this explanation, Rabbi Avina disagrees with the opinion of Rav, who permitted this practice to all. And some say that Rabbi Avina ruled that one may do so even when not in exigent circumstances, and Rabbi Avina’s opinion is identical to that of Rav.

Rachi non traduit

פקתא דערבות. בקעה של אותה מדינה ואין מים מצויין להם:

ופליגא דרב. דשרי אפי' בלא דחק:

אָמַר רַב פָּפָּא הַאי אֲרִיתָּא דְּדַלָּאֵי אֵין נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם דְּלָא אָתוּ מִכֹּחַ גַּבְרָא וְאִי מְקָרַב לְגַבֵּי דַּוְלָא דְּקָאָתוּ מִכֹּחַ גַּבְרָא נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם

Traduction

Rav Pappa said: With regard to this irrigation channel [arita dedalla’ei], into which water is poured from a river using buckets, and which then transports the water to the fields, one may not wash his hands in it. The reason is that this water does not come from a person’s force, i.e., it is not poured on the hands by a direct act, as it moves by force of the current in the channel. But if one draws his hands near the bucket itself, in such a manner that the water poured on his hands comes from a person’s force before it begins to flow in the channel, then one may wash his hands with it.

Rachi non traduit

האי אריתא דדלאי. צינור ששופכין לו מים מן היאור בדלי והוא מוליך מים לשדות:

אין נוטלין ממנו לידים. לתת ידיו לתוכו ויקלחו המים לתוכן דלאו מכח גברא אתו שכבר עבר כח השופך והן מקלחין מאליהם ואין כאן לא נטילה ולא טבילה נטילה דלאו מכח גברא קאתו טביל' נמי בצינור ליתא שאין כאן שעור מקוה:

ואי מיקרב גבי דולא. כשהדולה שופך וזה נותן ידיו סמוך למקום השפיכה והמים מקלחין מכח השפיכה לתוך ידיו שפיר דמי:

Tossefoth non traduit

האי אריתא. פי' בקונטרס צינור ששופכין לו מים מן היאור בדלי והוא מוליך מים בשדה אין ר''ל שיהא הצינור קרוי אריתא דהא יאורים מתרגמינן אריתי ובפ' הפרה (ב''ק נ:) אמר ההוא תורא דנפל לאריתא ומשמע שם שהוא עמוק עשרה טפחים:

דלא אתו מכח גברא. פירש בהלכות גדולות שמותר להטביל ידים בתוך הכלי דחשיבא נטילה והביא ראיה מפ''ב דזבחים (דף כא.) דאיבעיא להו מהו לקדש ידיו ורגליו בכיור ממנו אמר רחמנא ולא לתוכו משמע דבקידוש ידים מבעי ליה משום דכתיב ממנו אבל בנטילת ידים אפילו בתוכן מותר וקשה לפירושו דהכא אמר אינו נוטל ממנו דלא אתי מכח גברא משמע דבעינן כח גברא השופך ומיהו י''ל דבעינן נטילה מן הכלי בין טובל ידיו בתוך הכלי ובין שופך מן הכלי על ידיו יש כאן נטילה מן הכלי אבל הכא ידיו חוץ לכלי הן וכבר פסק כח הכלי כשהמים באים עליו הלכך אין כאן נטילה מן הכלי וגם טבילה אין כאן שהן שאובין והא דנקט דלא אתו מכח גברא לאו דוקא מכח גברא אלא משום דלא אתו מכח כלי דבעינן נטילה מן הכלי א''נ משום דתנן במס' ידים בפ''ק (מ''ה) הכל כשרין ליתן מים לידים אפילו חרש שוטה וקטן ומניח חבית בין ברכיו ונוטל ומניח חבית על צדו ונוטל הקוף נותן לידים רבי יוסי פוסל בשניהם פירוש בקוף ובחבית נוטה על צדו והמים נשפכים מאליהן דבעי רבי יוסי מכח גברא ות''ק לא בעי אלא שיהא כח כלי והשתא שמעתא דנקט כח גברא אתי כרבי יוסי אבל ההלכות גדולות אי אפשר להעמיד אלא כרבנן וצריך להחמיר כיון דסוגיא דשמעתין כרבי יוסי ואם אדם נוטל ידו אחת וחוזר ומשפשף בחברתה צריך לחזור וליטול כדאמרינן בפרק שני דידים (מ''ג) נטל ידו אחת ושפשף בחברתה טמאה ואם שרה פתו במים או הדיח בהן את הכלים פסולים לנטילה ואם הדיח בהן ידיו כשרין דהכי תנן במסכת ידים וצריך לשפוך מים על ידיו ג' פעמים פעם ראשונה כדי להעביר טיט ודבר החוצץ מעל ידיו ופעם שניה לטהר ידיו ופעם שלישית לטהר אותן מים וכן מוכח בכמה דוכתין במסכת ידים שצריך מים ראשונים ושניים ומיהו אם בפעם אחת שופך מים הרבה כשיעור רביעית ידיו טהורות דתנן במסכת ידים (פ''ב מ''א) ידו אחת בשטיפה אחת ידו טהורה שתי ידיו משטיפה אחת ר''מ מטמא עד שיטול מי רביעית פירוש ואפילו באין משירי טהרה דלא בעו רביעית כשנוטל בשתי שטיפות והשתא דליכא אלא שטיפה אחת צריך רביעית בשטיפה זו אבל בנוטל ידו אחת לא צריך רביעית כי אתו משירי טהרה אלא שתהא אותה שטיפה מרובה כשתים:

וְאִי בְּזִיעַ דַּוְלָא בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה מֵילָף לָיְיפִי וּמְטַבֵּיל בָּהּ אֶת הַיָּדַיִם וְאָמַר רָבָא כְּלִי שֶׁנִּיקַּב בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה אֵין נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם

Traduction

And if the bucket in which the water is drawn from the river is perforated with a hole large enough to enable liquid to enter the vessel when it is placed in the river, the presence of this hole connects the water in the channel to the water in the river, as they touch through that hole. And therefore, one may immerse his hands in that channel as he would in the river itself. Yet the perforated bucket is invalid for the washing of the hands by pouring, since it is no longer considered a vessel. As Rava says: With regard to a vessel that is perforated with a hole large enough to enable liquid to enter, one may not wash his hands with it.

Rachi non traduit

ואי בזיע דולא בכונס משקה. כשהנקב מכניס משקה גדול הוא קצת וקילוח היוצא ממנו נראה והשופך שופך דרך פיו לצינור והנקב מקלח מאחוריו ליאור:

מילף לייף. הצינור עם היאור ע''י דלי ומטבילין בצינור את הידים דלאו טבילה גמורה היא ודיה בחבור זה ולא בעינן כשפופרת הנוד כדין עירוב מקואות דעלמא:

כלי שניקב כו'. לאו כלי הוא דרבנן כלי תקון:

Tossefoth non traduit

ואי בזיע דולא בכונס משקה מילף לייפי. ואע''ג דלענין טבילת כל גופו לא מהני מתרי טעמי דנצוק אינו חבור וגם בעינן כשפופרת הנוד לענין עירוב מקוואות גבי רביעית ידים לא החמירו:

וְאָמַר רָבָא כְּלִי שֶׁאֵין בּוֹ רְבִיעִית אֵין נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם אִינִי וְהָאָמַר רָבָא כְּלִי שֶׁאֵין מַחְזִיק רְבִיעִית אֵין נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם הָא מַחְזִיק אַף עַל גַּב דְּלֵית בֵּיהּ

Traduction

And Rava says: With regard to a vessel that does not have a quarter-log of water in it, one may not wash his hands with it. The Gemara asks: Is that so? But doesn’t Rava say: With regard to a vessel that cannot contain a quarter-log of water, one may not wash his hands with it. It may be consequently inferred that as long as the vessel can contain a quarter-log, one may use it even if it does not currently have a quarter-log in it.

לָא קַשְׁיָא הָא לְחַד הָא לִתְרֵי דְּתַנְיָא מֵי רְבִיעִית נוֹטְלִין לַיָּדַיִם לְאֶחָד וַאֲפִילּוּ לִשְׁנַיִם

Traduction

The Gemara answers: This is not difficult; this former statement, requiring a quarter-log of actual water, is referring to washing for one person, whereas that latter statement, requiring only that the vessel have a capacity of a quarter-log, is referring to washing for two people. If a vessel originally contained a quarter-log of water, then even if less than that amount remains after one person has washed his hands, a second individual may use the remainder, which is considered fit based on the water’s original volume. As it is taught in a baraita: With a quarter-log of water, one may wash the hands of one individual, and even those of two.

Rachi non traduit

הא לחד והא לתרי. לחד רביעית בעינן מתחלה אבל לתרי שהיה בו רביעית ונטל הראשון ואח''כ נטל השני אע''ג דלא הוי רביעית בנטילת שני שפיר דמי הואיל ומשירי טהרה אתו כדמפרש לקמיה מי רביעית:

אֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת לְאַמֵּימָר קָפְדִיתוּ אַמָּנָא אֲמַר לֵיהּ אִין אַחֲזוּתָא אֲמַר לֵיהּ אִין אַשִּׁיעוּרָא אֲמַר לֵיהּ אִין

Traduction

Rav Sheshet said to Ameimar: Are you particular about the vessel used for washing hands, that it be wholly intact? Ameimar said to him: Yes. Rav Sheshet further inquired: Are you also particular about the appearance of the water, that it be normal? Ameimar again said to him: Yes. Rav Sheshet further asked: Are you particular about the measure of water, that it be no less than one quarter-log? Ameimar said to him: Yes.

Rachi non traduit

קפדיתו אמנא. שיהא כלי שלם:

אחזותא. שיהא בהן מראה מים:

אשיעורא. דרביעית:

Tossefoth non traduit

קפדיתו אחזותא. והא דתנן במסכת ידים (פ''א מ''ג) נפל בהן דיו או קנקנתום ונשתנו מראיהן פסולין דלמא הני מילי לתרומה:

אִיכָּא דְּאָמְרִי הָכִי אֲמַר לֵיהּ אַמָּנָא וְאַחֲזוּתָא קָפְדִינַן אַשִּׁיעוּרָא לָא קָפְדִינַן דְּתַנְיָא מֵי רְבִיעִית נוֹטְלִין לַיָּדַיִם לְאֶחָד וַאֲפִילּוּ לִשְׁנַיִם

Traduction

Some say that this is what Ameimar said to him: We are particular about the wholeness of the vessel and about the water’s appearance, but we are not particular about the water’s measure, as it is taught in a baraita: With a quarter-log of water one may wash the hands of one individual, and even those of two. The baraita indicates that there is no need for a quarter-log for each individual.

וְלָא הִיא שָׁאנֵי הָתָם מִשּׁוּם דְּקָאָתוּ מִשְּׁיָרֵי טָהֳרָה

Traduction

The Gemara notes: And it is not so, i.e., one cannot derive from the baraita that the measure of water is immaterial. It is different there because there the water comes from the remainder of a measure initially sufficient for purity. If there was not initially a quarter-log, the water is unfit for even one person.

Rachi non traduit

דקאתו משירי טהרה. אבל מעיקרא צריך שיהא בו רביעית:

Tossefoth non traduit

ולא היא שאני התם דקא אתו משירי טהרה. משמע דמעיקרא בעי למימר דאפילו הראשון לא בעי שיעור ותימה דהא בהדיא קתני מי רביעית לאחד וי''ל דמתניתין לתרומה והוה דייק מיניה דכי היכי דאפילו לתרומה לא בעינן שיעור לשני ה''ה בחולין אף לראשון ומסיק דשאני התם דאתו משירי טהרה:

אַתְקֵין רַב יַעֲקֹב מִנְּהַר פְּקוֹד נַטְלָא בַּת רְבִיעֵתָא אַתְקֵין רַב אָשֵׁי בְּהוּצָל כּוּזָא בַּת רְבִיעֵתָא

Traduction

The Gemara relates: Rav Ya’akov from Nehar Pekod prepared a glass vessel that could contain a quarter-log of water for washing his hands. Rav Ashi in Huzal likewise prepared an earthenware vessel that could contain a quarter-log.

Rachi non traduit

נטלא בת רביעית. של זכוכית קרי נטלא והיתה מוצנעת לשער בה כלי של כל איש ואיש שמתקנו ליטול ידיו:

כוזא. של חרס:

וְאָמַר רָבָא מְגוּפַת חָבִית שֶׁתִּקְּנָהּ נוֹטְלִין מִמֶּנָּה לַיָּדַיִם תַּנְיָא נָמֵי הָכִי מְגוּפַת חָבִית שֶׁתִּקְּנָהּ נוֹטְלִין מִמֶּנָּה לַיָּדַיִם חֵמֶת וּכְפִישָׁה שֶׁתִּקְּנָן נוֹטְלִין מֵהֶם לַיָּדַיִם שַׂק וְקוּפָּה אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַבְּלִים אֵין נוֹטְלִין מֵהֶם לַיָּדַיִם

Traduction

And Rava says: If one prepared the stopper of a barrel for use as a vessel by hollowing it out until it contained a quarter-log, one may wash his hands with it, even though it was not originally designated for this function. This ruling is also taught in a baraita: If one prepared the stopper of a barrel for this purpose, one may wash his hands with it. Likewise, with regard to a ḥemet and a kefisha, types of leather wineskins, that one prepared for this purpose, one may wash his hands with them, as they were initially designed to hold liquids. But with regard to a sack and a basket, even if they can contain water, one may not wash his hands with them, as no sack or basket is designed to hold water, and most cannot.

Rachi non traduit

שתקנה. חקקה לקבל רביעית אף על גב דמעיקרא לאו לאישתמושי בגווה עבידא ואין חללה עשוי לתוכו:

חמת וכפישה. מיני נודות של עור הן:

שק וקופה. אין מלאכתן למים דרובן אין מקבלין מים:

Tossefoth non traduit

מגופת חבית שתקנה. פי' בקונטרס שחקקה נראה דבלא חקיקה היא רביעית אלא שמשופעת היא ואינה יושבת אלא מסומכת כעין כסוי כוסות של כסף וכסוי קנקנים ותקנה היינו שהרחיבה מלמטה עד שיושבת שלא מסומכת וקודם שתקנה אין נוטלין ממנה דאין בית קבול שלה חשוב כיון שאם בא להושיב בלא סמיכה היו המים נשפכין ואין נשאר בהם רביעית ואמר לעיל כלי שאין מחזיק רביעית אין נוטלין ממנה וכן משמע במסכת ידים (שם מ''ב) דחשיב מגופת חבית בהדי דפנות הכלים דאין מחוסרין חקיקה אלא לפי שאין יושבין שלא מסומכין כדפרישית:

אִיבַּעְיָא לְהוּ מַהוּ לֶאֱכוֹל בְּמַפָּה מִי חָיְישִׁינַן דִּלְמָא נָגַע אוֹ לָא

Traduction

A dilemma was raised before the Sages: What is the halakha with regard to eating with a cloth [mappa] on one’s hands, rather than washing them to purify them? Are we concerned that perhaps he will touch the food with his hands, or not?

Rachi non traduit

במפה. מי שלא נטל ידיו מהו לפרוש מפה על ידיו ולא יגע באוכלין ויאכל:

תָּא שְׁמַע וּכְשֶׁנָּתְנוּ לוֹ לְרַבִּי צָדוֹק אוֹכֶל פָּחוֹת מִכְּבֵיצָה נוֹטְלוֹ בְּמַפָּה וְאוֹכְלוֹ חוּץ לַסּוּכָּה וְאֵין מְבָרֵךְ אַחֲרָיו מַאי לָאו הָא כְּבֵיצָה בָּעֵי נְטִילַת יָדַיִם

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear proof from a mishna (Sukka 26b): And when they gave Rabbi Tzadok on the festival of Sukkot less than an egg-bulk of food, he took the food in a cloth, and he ate it outside the sukka, as he held one is not obligated to eat food of this amount in a sukka. And he did not recite a blessing after eating it, since less than an egg-bulk does not satisfy the verse: ''And you shall eat and be satisfied and bless the Lord your God'' (Deuteronomy 8:10). What, is it not to be inferred that consequently, if one eats an egg-bulk, it requires washing of the hands, even if one uses a cloth?

Rachi non traduit

וכשנתנו לו לר' צדוק. במסכת סוכה כשהיו נותנין לו לרבי צדוק אוכל שהוא פחות מכביצה נוטלו במפה ואוכלו ולא היה נוטל ידיו ולא היה מצריכו סוכה ולא ברכת המזון:

Tossefoth non traduit

ולא ברך אחריו. סבר כרבי יהודה דבעי כביצה דדריש ואכלת ושבעת אכילה שיש בה שביעה דהיינו כביצה בפרק ג' שאכלו (ברכות מט:) ודוקא לאחריו אבל לפניו משמע דמברך וכן לר''מ דפוטר בפחות מכזית היינו דוקא לבסוף אבל בתחלה מברך אף בפחות מכזית ובהדיא מדקדק בירושלמי הכי ואע''ג דבריש כיצד מברכין (ברכות לה.) נפקא לן ברכה דלכתחלה מק''ו מברכה דלסוף כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לא כ''ש מ''מ לא שייך לומר דיו ומברך בתחלה אמשהו ואע''ג דלא מברך בסוף דאותו ק''ו אינו אלא גילוי בעלמא דברכה דלפניו לאו דאורייתא כדתנן בפרק מי שמתו (ברכות דף כ:) בעל קרי על המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו וכן בפרק היה קורא (ברכות טז.) תניא הפועלים שהיו עושים מלאכה אצל בעל הבית ואוכלין פתן אין מברכים לפניהם אבל מברכים לאחריהם שתי ברכות:

מאי לאו הא כביצה בעי נטילת ידים. תימה היכי מצי למימר הכי הא ע''כ בתרומה אפי' כביצה לא בעי נטילת ידים דהא התירו מפה לאוכלי תרומה דרבי צדוק כהן הוה כדמוכח בפ' מי שמתו (ברכות כ:) גבי מדלגים היינו ע''ג ארונות כו' ובפ' כל פסולי המוקדשין (בכורות לו.) גבי ההוא בוכרא דהוה ליה לר' צדוק ובספ''ק דיבמות (דף טו:) והיה אוכל חולין על טהרת תרומה וי''ל דהוה מצי למימר וליטעמיך. [ע' תוס' יומא עט:

ד''ה הא ותוס' סוכה כז. ד''ה הא כביצה]:

דִּלְמָא הָא כְּבֵיצָה בָּעֵי סוּכָּה וּבָעֵי בְּרָכָה

Traduction

The Gemara rejects this: Perhaps one can conclude from that mishna only that consequently, if one eats an egg-bulk he needs to do so in a sukka and needs to recite a blessing after eating; but he can still use a cloth instead of washing his hands.

Rachi non traduit

לא. הא דנקט פחות מכביצה משום סוכה וברכה נקט ליה:

תָּא שְׁמַע דִּשְׁמוּאֵל אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב דְּקָאָכֵיל בְּמַפָּה אֲמַר לֵיהּ

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear proof from an incident where Shmuel found Rav eating with a cloth rather than washing his hands, and Shmuel said to him:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source