Vayedaber

Simple Havroutah

'Arakhine

Daf 6a

תָּנָא חֲדָא: גּוֹי שֶׁהִתְנַדֵּב נְדָבָה לְבֶדֶק הַבַּיִת מְקַבְּלִים הֵימֶנּוּ, וְתַנְיָא אִידַּךְ: אֵין מְקַבְּלִין!

Traduction

§ The Gemara notes that there is an apparent contradiction with regard to the issue of whether or not a gentile may donate for the purpose of Temple maintenance. It was taught in one baraita: In the case of a gentile who pledged a gift for Temple maintenance, one accepts it from him. And it is taught in another baraita: One does not accept it from him.

Tossefoth non traduit

תני חדא עובד כוכבים שהתנדב לבדק הבית. והא דלא מוקי לה כתנאי דר' יהודה ור' מאיר וכגון דליכא רפיון ידים כגון מן המלך דאם כן לא הו''ל למימר מקבלין ואין מקבלין אלא קדושה ואינה קדושה מבעיא ליה:

תני חדא עובד כוכבים שהתנדב לבדק הבית אין מקבלין ממנו כו'. וא''ת ולישני הא ר' מאיר הא ר' יהודה וי''ל דא''כ קדושה ואינה קדושה מיבעיא ליה דאין מקבלין הימנו לבדק הבית [משמע דקדושה היא] ומשמע דתרוייהו סברי כר' יהודה:

אָמַר רַבִּי אִילָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָא קַשְׁיָא, הָא — בַּתְּחִילָּה, הָא — בַּסּוֹף.

Traduction

Rabbi Ila says that Rabbi Yoḥanan says: It is not difficult. This baraita, which teaches that the donation is not accepted, is stated with regard to the beginning of the building of the Temple. The donation is refused in order that the Jews not rely upon on the donations of gentiles. That baraita, which states that the donation is accepted, is stated with regard to the end of the building of the Temple, i.e., after it is already built.

Tossefoth non traduit

הא לכתחילה הא לבסוף. רש''י פי' לכתחילה שייך רפיון ידים ולבסוף לא שייך רפיון ידים ועוד פירש רבינו לכתחילה בתחילת הבנין יש לחוש פן יחזרו בהם ויערערו לומר יש לנו חלק בבית המקדש לבסוף דבר מסויים אין מקבלין פן יהיו לשם ולתפארת דבר שאין מסויים מקבלין דלא שייך תו ערעור הואיל ונבנה ב''ה כבר וניחא בזה הא דקאמר בסמוך שאני מלכותא דלא הדרא וליכא למיחש לעירעור:

דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּתְחִילָּה, אֲפִילּוּ מַיִם וּמֶלַח אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶם. בַּסּוֹף, דָּבָר הַמְסוּיָּים אֵין מְקַבְּלִין, דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְסוּיָּים מְקַבְּלִין. הֵיכִי דָּמֵי דָּבָר הַמְסוּיָּים? אָמַר רַב יוֹסֵף: כְּגוֹן אַמָּה כָּלְיָא עוֹרֵב.

Traduction

As Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says with regard to donations of gentiles for Temple maintenance: With regard to the beginning of the building of the Temple, one may not accept even water and salt from them. With regard to the end of the building of the Temple, one may not accept a defined item, i.e., if it will be clear that this was donated by a gentile. But one may accept their gift of an item that is not defined. The Gemara asks: What is considered to be a defined item? Rav Yosef says: For example, the cubit-wide spiked plates placed on the roof of the Sanctuary, which were designed to eliminate the ravens.

Rachi non traduit

בתחילה. בתחילת הבנין אין מקבלין דשמא לרפיון ידים מתכוונין:

לבסוף. לחזק את בדק דאין לומר רפיון ידים מקבלין. ל''א בתחילה כשלא היתה אימתן של עובדי כוכבים עליהן אין מקבלין אבל לבסוף מקבלין משום אימה. וראשון עיקר וזה אינו טעם דהא כל ימי בית שני היתה אימת העובדי כוכבים עליהן ובתחילתו יותר מסופו. וא''ת האי בתחילה נמי אמקדש ראשון קאמר א''כ מאי מותיב ליה לקמן מואגרת אל אסף וגו' דהיינו במקדש שני:

דבר המסויים. שנראה בעין אין מקבלין מהם דגנאי הוא ועוד שמתפארים בו:

אמה כליא עורב. להכי נקט אמה דאמרי' בפרק בתרא דמנחות (דף קז.) הרי עלי ברזל לא יפחות מאמה על אמה לכליא עורב שהיו מביאין טבלאות של ברזל אמה על אמה ובהן מסמרות גבוהין אמה קבועין ומחפין בהן ראש הגג של היכל לגרש את העורבים שלא ישכנו שם. כליא לשון שמגרש את העורבין כמו כייל דידבי כייל פרוחי דאמר במסכת נדה (דף יז. ע''ש) שהיה מגרש זבובין ממטתו בשעת תשמיש משום צניעות דאסור לשמש מטתו בפני כל חי. ל''א כליא עורב מונע העורבים כמו (תהילים מ':י''ב) לא תכלא רחמיך:

Tossefoth non traduit

כגון אמה כליא עורב. פי' הערוך זה לשונו לפי שבמקדש ראשון היתה קדושתו בכל הקהל והיתה שכינה שרויה בו ולא היו עופות פורחין עליו אבל במקדש שני פחדו מטעמא דאין קדושתו כקדושת ראשון שמא יפרחו העופות על המקדש וישליכו שם דבר טמא עשו צורה להבריח העופות מגג ההיכל וקראו אותו כליא עורב כלומר זאת מונעת העורבים מלפרוח בגג ההיכל וזו צורה כדרך שעושין עכשיו שומרי זרעים עד כאן לשונו ויש מקשה דאמר במועד קטן (דף ט.) גבי שלמה איבעי ליה לשיורי באמת כליא עורב ומשני אמת כליא עורב צורך בנין היא אלמא הוה בבית ראשון וי''ל שהיה שלמה ירא שמא לא תהא עליו קדושה וכשראו שהיה קדוש הסירוהו:

מֵתִיב רַב יוֹסֵף: ''וְאִיגֶּרֶת אֶל אָסָף שׁוֹמֵר הַפַּרְדֵּס אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ וְגוֹ'''. אֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי: שָׁאנֵי מַלְכוּתָא דְּלָא הָדְרָא בַּיהּ, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אִי אָמַר מַלְכוּתָא ''עָקַרְנָא טוּרֵי'', עָקַר טוּרֵי וְלָא הָדַר בֵּיהּ.

Traduction

Rav Yosef raises an objection to the ruling of the baraita as interpreted by Rabbi Yoḥanan, that with regard to the beginning of the building of the Temple nothing is accepted from gentiles. Nehemiah requested from the king of Persia: ''And a letter to Asaph the keeper of the king’s park, that he may give me timber to make beams for the gates of the castle that pertains to the house'' (Nehemiah 2:8). Here Nehemiah clearly asked for material from gentiles. Abaye said to Rav Yosef: Actions taken by the government are different, as the government does not retract its decisions. As Shmuel says: If the government says: I will uproot mountains, it will uproot mountains and not retract what it said.

Rachi non traduit

ואגרת אל אסף שומר הפרדס וגו'. והיינו בתחילת בנין וקשקיל בדק הבית מכורש:

דלא הדרא בה. הואיל ותחילתו לטובה נתכוין שוב אינו חוזר:

Tossefoth non traduit

מיתיבי ואגרת אל אסף שומר הפרדס. והיינו בתחילת הבנין וקשקיל בדק הבית מכורש לשון קונטרס ולא נראה דהא כל הבנין משל כורש היה וכמה קראי איכא גם כתיב ומה חשחן אימריא וגו' ונ''ל דודאי מזה אינו מקפיד דהא היה בגזירה כך וביד ישעיה (ישעיהו מ''ה:
י''ג) הוא יבנה עירי אבל אל אסף שומר הפרדס היה רחוק מכורש ולא היה שלו ממש אך היה גוזר שיתנו לצורך בדק הבית שהיה מוטל עליהם שהיה מולך בכיפה בהא איכא למיחש או לרפיון ידים או לערעור כדפרישית:

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: גּוֹי שֶׁהִפְרִישׁ תְּרוּמָה מִכִּרְיוֹ, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, אִי בְּדַעַת יִשְׂרָאֵל הִפְרִישָׁהּ — תִּינָּתֵן לַכֹּהֵן, וְאִם לָאו — טְעוּנָה גְּנִיזָה, חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא בְּלִבּוֹ לַשָּׁמַיִם.

Traduction

§ Rav Yehuda says that Rav says: With regard to a gentile who separated teruma from his pile of grain, one examines him to determine his intent. If he separated it with the intent that it be like the teruma of Jews, it should be given to a priest. If not, it requires interment, as we are concerned that perhaps his heart was directed toward Heaven, i.e., his intent was to consecrate it to the Temple and he did not want it to be given to a priest. Since there is uncertainty with regard to his intent, nothing can be done with that produce.

Rachi non traduit

מכריו. של תבואת עצמו:

אם אמר בדעת ישראל הפרשתיה. שלמקום שתרומת ישראל הולכת תלך זו. ל''א שישראל אמר לי להפרישה וראשון שמעתי:

טעונה גניזה. ואסורה בהנאה דחיישינן שמא בלבו לשמים לשם הקדש הילכך יגנז. ובזמן הזה עסקינן דהקדש אסור בהנאה כדתניא בכורות (דף נג.) אין מקדישים ואין מעריכין בזמן הזה ואם הקדיש בהמה תיעקר פירות כסות וכלים ירקבו:

Tossefoth non traduit

אם אמר בדעת ישראל הפרשתיה. משמע דעובד כוכבים איתיה בתרומה דנפשיה וכן משמע פרק שני דגיטין (דף כג:) והא דקאמר בזבחים פרק בית שמאי (זבחים דף מה.) דליתיה בתרומה דנפשיה לא קשיא דתנאי נינהו בפרק שני דקדושין (דף מא:) דתנן תרומת עובד כוכבים מדמעת וחייבין עליה חומש ור' שמעון פוטר:

מֵיתִיבִי: גּוֹי שֶׁהִתְנַדֵּב קוֹרָה, וְשֵׁם כָּתוּב עָלֶיהָ — בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, אִם אָמַר: ''בְּדַעַת יִשְׂרָאֵל הִפְרַשְׁתִּיהָ'' — יָגוֹד וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמּוֹתָר, וְאִם לָאו — טְעוּנָה גְּנִיזָה, חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא בְּלִבּוֹ לַשָּׁמַיִם.

Traduction

The Gemara raises an objection from a baraita: In the case of a gentile who donated a cross beam and brought it to a synagogue, and the name of God is written on it, one examines him to determine his intent. If he says: I separated it with the intent that it be like the donations of Jews, the name should be cut off [yagod] and interred, and one uses the remainder for a synagogue. And if not, the entire beam requires interment, as we are concerned that perhaps his heart was directed toward Heaven, i.e., his intent was to consecrate it to the Temple, and therefore it may not be used.

Rachi non traduit

יגוד. יחתוך מקום השם ויגנוז החתיכה וישתמש במותר ויבננו בבית הכנסת:

לשמים. להקדש ובזמן הזה אין לו תקנה:

Tossefoth non traduit

יגוד וישתמש במותר. משמע ע''י שיחתוך הקורה ולא יהנה מאותה חתיכה שכנגד השם דבמקומו מיהא קידש השם ויש ליזהר כשכותבין ס''ת או תפילין וגררו מקום השם שאין לכתוב במקומו:

טַעְמָא דְּשֵׁם כָּתוּב עָלֶיהָ, דְּבָעֲיָא גְּנִיזָה; הָא אֵין שֵׁם כָּתוּב עָלֶיהָ — לָא בָּעֲיָא גְּנִיזָה!

Traduction

The Gemara analyzes this baraita: The reason that the beam requires interment is that the name of God is written on it, from which it may be inferred that if God’s name is not written on it, it does not require interment. Why, then, did Rav Yehuda say that if a gentile separated teruma it requires interment?

Rachi non traduit

טעמא דשם כתוב עליה. דמוכחא מילתא דבלבו לשמים שהרי כתב עליה שמו של הקב''ה:

הוּא הַדִּין דְּאַף עַל גַּב דְּאֵין שֵׁם כָּתוּב עָלֶיהָ נָמֵי בָּעֲיָא גְּנִיזָה, וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאַף עַל גַּב דְּשֵׁם כָּתוּב עָלֶיהָ, יָגוֹד וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמּוֹתָר, דְּשֵׁם שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמוֹ לָאו קָדוֹשׁ.

Traduction

The Gemara answers: Even though the name of God is not written on the beam, the same halakha is true, and the beam requires interment, due to the concern that he might have intended to consecrate it. And as for why the baraita specifically discusses the case where God’s name was written on the beam, this teaches us that if his intention was for it to be used in a synagogue, then even though God’s name is written on it, nevertheless the rest of the beam is not prohibited. Rather, the name should be cut off and interred, and one may use the remainder for a synagogue. The reason is that if God’s name is written on an item, only the place where it is written is sanctified, but that part of the item that is not in its place is not sanctified.

Rachi non traduit

שם שלא במקומו אינו קדוש. כלומר אינו קדוש אלא מקום השם ואותה חתיכה תיגנז והשאר יבנה בבית הכנסת כי אמר בדעת ישראל הפרשתיה. ל''א שם שלא במקומו כגון על גבי קורות וכלים לא קדיש דלא הוי מקומו אלא על הנייר ושיכתוב המקרא עם השם כנתינתו אבל שם לבדו הוי שלא במקומו ולא קדיש וראשון שמעתי והוא עיקר:

דִּתְנַן: הָיָה כָּתוּב עַל יְדוֹת הַכֵּלִים וְעַל כַּרְעֵי הַמִּטָּה — הֲרֵי זֶה יָגוֹד וְיִגְנוֹז.

Traduction

As we learned in a baraita: If one of the names of God was written on the handles of vessels or on legs of a bed, one must cut off the name and inter it, and the remainder is permitted.

אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבָהוּ: הָאוֹמֵר ''סֶלַע זוֹ לִצְדָקָה'' — מוּתָּר לְשַׁנּוֹתָהּ. סְבוּר מִינַּהּ: לְעַצְמוֹ — אִין, לְאַחֵר — לָא. אִיתְּמַר: אָמַר רַב אַמֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בֵּין לְעַצְמוֹ בֵּין לְאַחֵר.

Traduction

§ Rav Naḥman says that Rabba bar Abbahu says: One who says: I am contributing this sela to charity, is permitted to change its purpose, i.e., to use the money himself and later replace it. The Gemara comments: It was initially understood from this that if one wants to change its purpose for his own benefit, yes, this is permitted, as he originally had this stipulation in mind. But it is not permitted to lend it to another. Yet it was stated that Rav Ami says that Rabbi Yoḥanan says: It is permitted to change its purpose whether for himself or for another.

Rachi non traduit

לשנותה. לצרכיו ולאחר זמן ישלם:

אבל לאחר. להלוותה לחבירו לא דלעצמו איכא למימר על מנת כן היקצה לצדקה שאם יצטרך יטלנה וישלם אחרת אבל חבירו לא אסיק אדעתיה:

אָמַר רַבִּי זְעֵירָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר ''עָלַי'', אֲבָל אָמַר ''הֲרֵי זוֹ'' — בְּעֵינַאּ בָּעֵי לְמִיתְּבַהּ.

Traduction

Rabbi Zeira says: They taught this halakha, that one may change the purpose of the coin, only in a case where he said: It is incumbent upon me to donate a sela to charity. But if he said: This sela is for charity, then he is required to give the sela to charity as is, and he may not use it and replace it.

Rachi non traduit

לא שנו. דמותר לשנותה אלא דאמר סלע זו עלי לצדקה דכיון דאמר עלי וקיבלה באחריות לענין גניבה ואבידה כדידיה דמי:

אבל אמר הרי זו. ולא אמר עלי בעינא בעי למיתב:

מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: אַדְּרַבָּה, אִיפְּכָא מִיסְתַּבְּרָא — אָמַר ''זוֹ'' מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, כִּי הֵיכִי דְּלִיחַיַּיב בְּאַחְרָיוּתַהּ, אֲבָל אָמַר ''עָלַי'' — לָא! אֶלָּא, לָא שְׁנָא.

Traduction

Rava objects to this: On the contrary, the opposite is more reasonable. In a case where one said: This sela is for charity, it makes sense to allow him to use it, so that he should bear financial responsibility for its loss from that point onward. But if he said: It is incumbent upon me to donate a sela to charity, he should not be allowed to use the sela, as in any event he must donate a sela. Rather, as there is a reason in either situation to permit its use, there is no difference between the cases, and in both cases he may use the sela.

Rachi non traduit

כי היכי דליחייב באחריותה. דכיון דמשתמש הוי כשולח יד בפקדון וקמה לה ברשותיה לענין תשלומין אבל אמר עלי דבלאו הכי מיחייב באחריות לא ישתמש:

אלא ל''ש. ומותר:

תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרָבָא: נֶדֶר צְדָקָה, וְאֵין הֶקְדֵּשׁ צְדָקָה. מַאי קָאָמַר? לָא נֶדֶר וְלָא הֶקְדֵּשׁ צְדָקָה!

Traduction

The Gemara notes that it is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rava: A vow is charity, but consecrated property is not charity. The Gemara asks: What is the baraita saying? After all, neither a vow nor consecrated property is charity.

Rachi non traduit

לא נדר צדקה. דסתם נדר דמי עלי לב''ה:

אֶלָּא לָאו הָכִי קָאָמַר: צְדָקָה הֲרֵי הִיא בְּבַל תְּאַחֵר, וְאֵינָהּ כְּהֶקְדֵּשׁ, דְּאִילּוּ הֶקְדֵּשׁ אֲסִיר לְאִשְׁתַּמּוֹשֵׁי בֵּיהּ, וְאִילּוּ צְדָקָה שְׁרֵי לְאִשְׁתַּמּוֹשֵׁי בֵּיהּ.

Traduction

Rather, is it not correct that this is what the baraita is saying: Charity is like a vow to consecrate property, in that it is subject to the prohibition of: You shall not delay, which is derived from the verse: ''When you shall vow a vow to the Lord your God, you shall not delay to pay it'' (Deuteronomy 23:22). But nevertheless it is not like consecrated property, as in the case of consecrated property it is prohibited to use it, while in the case of charity it is permitted to use it. Since with regard to the option of using the money the baraita does not distinguish between a case where one says: It is incumbent upon me to donate a sela to charity, and a case where he says: This sela is for charity, it evidently supports the opinion of Rava.

Rachi non traduit

בבל תאחר. והכי משמע נדר הוא הצדקה דקאי עליה בבל תאחר כנדר דקאמר בפרק קמא דר''ה (דף ו.) בפיך זו צדקה:

Tossefoth non traduit

ואילו צדקה שרי לאשתמושי ביה. משמע ליה דאיירי בין זו בין עלי וכן הפסק כרב נחמן האומר סלע זו לצדקה מותר לשנותה בין לעצמו בין לאחר בין אמר עלי בין אמר זו ולשנותה היינו ללותה:

אָמַר רַב כָּהֲנָא: אַמְרִיתָא לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב זְבִיד מִנְּהַרְדְּעָא, אָמַר: אַתּוּן הָכִי מַתְנִיתוּ לַהּ, אֲנַן הָכִי מַתְנֵינַן לַהּ — אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב: הָאוֹמֵר ''סֶלַע זוֹ לִצְדָקָה'' מוּתָּר לְשַׁנּוֹתָהּ, בֵּין לְעַצְמוֹ בֵּין לְאַחֵר, בֵּין אָמַר ''עָלַי'' בֵּין אָמַר ''הֲרֵי זוֹ''.

Traduction

Rav Kahana said: I said this halakha of Rav Naḥman’s, with regard to one who says: This sela is for charity, along with the accompanying discussion, before Rav Zevid from Neharde’a. He said to me: You teach this halakha in this manner, that Rav Naḥman merely stated that it is permitted to change the purpose of the sela, and the Sages clarified that it is permitted in all cases. But we teach this halakha in this manner, that it was all stated citing Rav Naḥman: Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says that Rav says: One who said: I am contributing this sela to charity, is permitted to change its purpose, whether for himself or for another, and whether he said: It is incumbent upon me, or whether he said: This sela is for charity.

Rachi non traduit

לשמעתא. דהאומר סלע זו לצדקה כו':

אתון הכי מתניתו לה. דרב נחמן מותר לשנותה סתמא קאמר ורבי אמי פירשה בין לעצמו בין לאחר ורבא הדר פירשה בין עלי בין הרי זו אנן בהדיא מתנינן כו' ופירושה כדרב נחמן:

תָּנוּ רַבָּנַן: ''סֶלַע זוֹ לִצְדָקָה'' — עַד שֶׁלֹּא בָּאתָה לְיַד גַּבַּאי, מוּתָּר לְשַׁנּוֹתָהּ; מִשֶּׁבָּאתָה לְיַד גַּבַּאי, אָסוּר לְשַׁנּוֹתָהּ.

Traduction

§ The Sages taught a baraita which further deals with these matters. One who said: This sela is for charity, is permitted to change its purpose and replace it, as long as it has not yet come into the possession of the charity collectors. But once it has come into the possession of the charity collectors it is prohibited to change its purpose.

Tossefoth non traduit

עד שלא באתה ליד גבאי מותר לשנותה. רבינו ברוך פירש מותר לשנותה ממש למצוה אחרת ואם נדר אדם סלע לצדקה לעניים יכול לעשות ממנו מצוה אחרת כל כמה דלא אתאי ליד גבאי אבל לישנא לשנותה לא משמע כן כך מצאתי כתוב בתוספות הר''ר משה מאוירא מכתיבת אחיו ופירש לא משמע לשנותה למצוה אחרת דלעיל קאמר מותר לשנותה בין הוא בין אחר היינו ללוותה ותו מדאמר והא רבי ינאי יזיף משמע דללוותה קאמר הילכך נראה לומר דללוותה קאמר אבל לשנותה ודאי אסור כי נמי לא באתה ליד גבאי אבל ללוותה קאמר ומשבאת ליד גבאי אסור ללוותה והא דקאמר פ''ק דב''ב (דף ח:) רשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי היינו ברשות בני העיר אבל גבאי עצמו אסור ואומר ר''י דהתם רשאין לשנותה שלא לדבר מצוה רק שיהא צרכי צבור ויש ליזהר מללוות מעות צדקה העיר משבאתה ליד גבאי ואפי' ברשות הקהל נמי כיון שאין זה צורכי צבור. כך מצאתי כתוב:

משבאת ליד גבאי אסור לשנותה. ודוקא יחיד אבל בני העיר רשאין כדמשמע בבבא בתרא (דף ח:) ורשאין בני עיר לעשות תמחוי קופה וקופה תמחוי ולשנותה לכל מה שירצו ודוקא לדבר מצוה כדאמרינן בשילהי שמעתא (ע''ב) גבי ישראל שהתנדב מנורה או נר לבית הכנסת והא דאמר בהשוכר האומנין (ב''מ דף עח:) מגבת פורים לפורים ומגבת אותה העיר לאותה העיר דוקא ומחוץ לעיר אסור לשנותה (אבל לצורכי העיר מותרין) בגבאי מיירי ובהאי טעמא יש ליישב דאמרי' בריש שור שנגח (ב''ק דף לו:) (חנן בישא) [ההוא גברא] דתקע (לההוא גברא) [לחבריה דא''ל] הב ליה פלגא דזוזא אמר הואיל ופלגא דזוזא הוא לא בעינא ניתביה לעניים הדר אמר איזיל ואברי ביה נפשאי אמר [ליה] רב יוסף כבר זכו בה עניים ויש לתמוה היאך היה יכול לחזור בו אפי לא זכו בה עניים והאמרן בפ''ק דר''ה (דף ו.) בפיך זו צדקה אלא י''ל שהיה רוצה ללוותה ולשנותה ולפורעה לאחר זמן וקא''ל רב יוסף שבאת לידו והוא גבאי ואסור לשנותה א''נ י''ל שהיה סבור דאפי' צדקה ליתא הואיל ולא תפסי בה וקמ''ל רב יוסף דזכו בה עניים כמו מעמד שלשתם:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source