Vayedaber

Simple Havroutah

'Arakhine

Daf 3b

לְאֵתוֹיֵי עֲבָדִים, וּלְמַאן דְּתָנֵי עֲבָדִים בְּהֶדְיָא, לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי מִנָּוֶה הַיָּפָה לְנָוֶה הָרָעָה.

Traduction

The Gemara answers: The mishna teaches this clause to add slaves. If a slave wishes to ascend to Eretz Yisrael, he can force his master to either ascend with him, or to sell him to someone who will ascend, or to free him. The Gemara asks: And according to the one who teaches slaves explicitly in the mishna, what does this phrase serve to add? The Gemara answers that it serves to add the case of one who wishes to compel his family to move from a pleasant residence outside of Eretz Yisrael to a noxious residence in Eretz Yisrael.

Rachi non traduit

לאתויי עבדים. שאם יש לו עבד כנעני מהול למכור ורוצה העבד שלא ימכרנו אלא בא''י כופין את רבו להעלותו:

מנוה היפה. דח''ל:

לנוה הרעה. דא''י ואין אשתו יכולה לעכב עליו וכן מא''י לירושלים:

Tossefoth non traduit

לאתויי עבדים. שאם יש לו עבד כנעני מהול למכור ורוצה העבד שלא ימכרנו אלא בא''י ובכתובות (דף קי:) פרש''י שיכול להעלותו [להעבד עברי בע''כ של עבד] ור''י פירש שהעבד יכול לכוף להעלותו או יפטרוהו:

''וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין'' — לְאֵתוֹיֵי עֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ.

Traduction

The Gemara adds that when that same mishna teaches, in its continuation: But all may not remove others from Eretz Yisrael, this serves to add the case of a slave who fled from outside of Eretz Yisrael to Eretz Yisrael. The master may not bring him back to outside of Eretz Yisrael.

Tossefoth non traduit

לאתויי עבד שברח מח''ל לארץ. ומרישא לא שמעי' לי' למאן דתני עבדים ואפילו לפי' רש''י דבעבדים כנענים מיירי דרוצה למוכרו שאינו מוציאו מרשותו א''נ דהואיל וברח ניקנסיה לעבד ולא נפטר א''נ ס''ד דרישא כגון שהרב הולך תדיר בארץ ישראל בלאו הכי:

''הַכֹּל מַעֲלִין לִירוּשָׁלַיִם'' — לְאֵתוֹיֵי מִנָּוֶה הַיָּפָה לְנָוֶה הָרָעָה, ''וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין'' — לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי מִנָּוֶה הָרָעָה לְנָוֶה הַיָּפָה.

Traduction

The Gemara discusses another statement of that same mishna: All can force their family to ascend to Jerusalem. This serves to add the halakha that one may compel his family to move from a pleasant residence outside of Jerusalem to a noxious residence in Jerusalem. The Gemara asks: What is added by the next clause of that mishna: And none can remove them from Jerusalem? The Gemara explains that this serves to add that one cannot compel his family to leave Jerusalem, even from a noxious residence in Jerusalem to a pleasant residence elsewhere in Eretz Yisrael.

Tossefoth non traduit

מנוה היפה. דח''ל לנוה הרעה דא''י ואין אשתו יכולה לעכב עליו וכן מא''י לירושלים. ל''ה. דאע''ג דתנא רישא הכל מעלין תנא סיפא אין הכל מוציאין הכי מפרש התם בכתובות (גם זה שם) וליכא למימר לאתויי עבדים דליכא חילוק בין שאר ארץ ישראל לירושלים גבי עבדים:

הַכֹּל חַיָּיבִין בְּסוּכָּה, כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים. פְּשִׁיטָא! אִי הָנֵי לָא מִחַיְּיבִי, מַאן מִיחַיְּיבִי?

Traduction

§ The Gemara discusses several other cases where a mishna or baraita states that everyone is obligated in a particular mitzva. A baraita teaches: Everyone is obligated in the mitzva of sukka, including priests, Levites, and Israelites. The Gemara asks: Isn’t that obvious? If these people are not obligated to perform the mitzva, then who is obligated to perform it?

Rachi non traduit

[פשיטא]. עד השתא דריש הכל לאתויי מאי ומהשתא דריש הנך דתני כהנים לוים וישראלים וקא בעי פשיטא אי הנך לא ליחייבו מאן ליחייב:

Tossefoth non traduit

הכל חייבין בסוכה. עד השתא דריש הכל לאתויי מאי מהשתא דריש הנך דתנא כהנים לוים וישראלים וקבעי פשיטא ואי הנך לא מיחייבי מאן ליחייב:

כֹּהֲנִים אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּכְתִיב ''בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ'', וְאָמַר מָר ''תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים'' כְּעֵין תָּדוּרוּ, מָה דִּירָה — אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, אַף סוּכָּה — אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, וְהָנֵי כֹּהֲנִים הוֹאִיל וּבְנֵי עֲבוֹדָה נִינְהוּ — לָא לִיחַיְּיבוּ.

Traduction

The Gemara answers: It was necessary for the halakha to mention that priests are obligated to fulfill this mitzva, as it might enter your mind to say that since it is written: ''In sukkot shall you reside seven days'' (Leviticus 23:42), one can argue as follows: The Master said that this teaches: Reside seven days as you dwell in your permanent home: Just as in the case of dwelling, a man and his wife typically reside together, so too, the mitzva of sukka must be performed by a man and his wife residing together. And with regard to these priests, since they are occupied with the Temple service during the Festival and are not free to dwell in the sukka together with their wives, perhaps they should not be obligated in the mitzva of sukka.

Rachi non traduit

ובני עבודה נינהו. ואין יכולין לדור איש ואשתו בסוכה שאין נזקקין לנשותיהן דרמיא עלייהו עבודת הרגל אימא לא ניחייבו:

Tossefoth non traduit

ובני עבודה נינהו. ואין יכולין לדור איש ואשתו בסוכה שאין נזקקין לנשותיהן דרמיא עלייהו עבודת הרגל אימא לא מחייבו ל''ה. דמטעם הולכי דרכים ליכא למיפטרינהו אלא בשדות אבל לא בלשכת בית המקדש ושאר מקומות בהמ''ק וה''ה דמצי למינקט נמי לוים השומרים בכ''א מקומות במקדש כדאיתא פ''ק דתמיד (דף כו.) הכי אשכחנא לקמן גבי הכל חייבין בתקיעת שופר דמצי למימר כהנים ולוים איצטריכא ליה דהא מייתי ליה נמי דלוים גואלין לעולם ומוכרין לעולם ולא נקט אלא כהנים:

קָא מַשְׁמַע לַן: נְהִי דִּפְטִירִי בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, בְּלֹא שְׁעַת עֲבוֹדָה חַיּוֹבֵי מִיחַיְּיבִי, מִידֵּי דְּהָוֵה אַהוֹלְכֵי דְרָכִים, דְּאָמַר מָר: הוֹלְכֵי דְרָכִים בַּיּוֹם פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה בַּיּוֹם, וְחַיָּיבִים בַּלַּיְלָה.

Traduction

Therefore, the baraita teaches us that this is not so, as although priests are exempt at the time of the Temple service, when it is not the time of Temple service they are obligated, just as is the halakha with regard to travelers. As the Master said in a baraita: Travelers who are on the move during the day are exempt from the mitzva of sukka during the day but are obligated at night, as they are not traveling at that time.

Tossefoth non traduit

קמשמע לן. [אע''ג] דלא אפשר להו כעין דירה כי היכי דאפשר להו מיחייבי ובעידן עבודה פטירי שלא בעידן עבודה מיחייבי:

הַכֹּל חַיָּיבִין בְּצִיצִית, כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים. פְּשִׁיטָא!

Traduction

§ The Gemara cites a similar baraita: Everyone is obligated in the mitzva of ritual fringes, including priests, Levites, and Israelites. The Gemara asks again: Isn’t that obvious?

כֹּהֲנִים אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּכְתִיב ''לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז... גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ'', מַאן דְּלָא אִישְׁתְּרִי כִּלְאַיִם לְגַבֵּיהּ בִּלְבִישָׁה הוּא דִּמְחַיַּיב בְּמִצְוַת צִיצִית, וְהָנֵי כֹּהֲנִים, הוֹאִיל וְאִישְׁתְּרִי כִּלְאַיִם לְגַבַּיְיהוּ, לָא לִחַיְּיבוּ.

Traduction

The Gemara answers: It was necessary for the baraita to mention that priests are obligated to fulfill this mitzva, as it may enter your mind to say as follows: Since it is written: ''You shall not wear diverse kinds, wool and linen together. You shall prepare yourself twisted cords upon the four corners of your covering'' (Deuteronomy 22:11–12), it is only one who is not permitted to wear diverse kinds who is obligated in the mitzva of ritual fringes. But with regard to these priests, since diverse kinds are permitted for them when they perform the Temple service, as the belt of the priestly vestments contains diverse kinds, they should not be obligated in the mitzva of ritual fringes.

Rachi non traduit

כיון דאישתרי להו כלאים. בעידן עבודה דאבנט של כלאים היה דכתיב (שמות ל''ט:כ''ט) ואת האבנט שש משזר ומדשש כיתנא תכלת עמרא במסכת יומא (דף עב):

Tossefoth non traduit

הני כהנים הואיל (ובני עבודה כו' מאן דלא) אישתרו כלאים כו'. הקשה הרב ר''י מאורליינ''ש נשים לא לחייבו בכלאים הואיל וליתנהו בגדילים תעשה לך ויש לומר השוה הכתוב אשה לאיש והא דאמר פרק אלו עוברין (פסחים מג:) הואיל ואינה בקום אכול מצה אינה בבל תאכל חמץ סמיך עלה אהא דילפי' ט''ו ט''ו מחג הסוכות דכתיב האזרח להוציא הנשים וא''ת ונימא כיון דאיתנהו בלבישת שעטנז איתנהו בגדילים וי''ל דאדרבה הוקשה כל התורה לתפילין וא''ת דהכי נמי לשם מצה הוקשה ותירץ דאיכא למימר הואיל ואיתרבו לאכילת חמץ איתרבו נמי לאכילת מצה:

קָא מַשְׁמַע לַן: נְהִי דְּאִישְׁתְּרִי בְּעִידָּן עֲבוֹדָה, בְּלָא עִידָּן עֲבוֹדָה לָא אִישְׁתְּרִי.

Traduction

Therefore, the baraita teaches us that although priests are permitted to wear diverse kinds at the time when they perform the Temple service, when it is not the time of the Temple service they are not permitted to wear diverse kinds. Consequently, they are obligated in ritual fringes, as they do not have an absolute dispensation from the prohibition of diverse kinds.

Rachi non traduit

קמ''ל. דאע''ג דלא אפשר להו כעין תדורו כי היכי דאפשר להו מיחייבי ובעידן עבודה פטירי שלא בעידן עבודה מיחייבי:

Tossefoth non traduit

כהנים אישתרי להו כלאים בעידן עבודה. דאבנט של כלאים היה דכתיב ואת האבנט שש ומדשש כתנא תכלת כו':

הַכֹּל חַיָּיבִין בִּתְפִילִּין, כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים. פְּשִׁיטָא! כֹּהֲנִים אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּכְתִיב ''וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶךָ'', כָּל דְּאִיתֵיהּ בְּמִצְוָה דְיָד אִיתֵיהּ בְּמִצְוָה דְרֹאשׁ.

Traduction

§ The Gemara cites another baraita: Everyone is obligated in the mitzva of phylacteries, including priests, Levites, and Israelites. The Gemara again asks: Isn’t that obvious? The Gemara answers that it was necessary to say that priests are obligated to fulfill this mitzva, as it might enter your mind to say that since it is written: ''And you shall bind them for a sign upon your hand, and they shall be for frontlets between your eyes'' (Deuteronomy 6:8), perhaps this juxtaposition teaches that anyone included in the mitzva of the phylacteries of the arm is also included in the mitzva of the phylacteries of the head.

וְהָנֵי כֹּהֲנִים, הוֹאִיל וְלֵיתַנְהוּ בְּמִצְוָה דְיָד, דִּכְתִיב ''יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ'', שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ וּבֵין בְּשָׂרוֹ, אֵימָא בְּמִצְוָה דְרֹאשׁ נָמֵי לָא לִיחַיְּיבוּ.

Traduction

And in the case of these priests, since they are not included in the mitzva of the phylacteries of the arm, as it is written with regard to the priestly vestments: ''He shall put upon his flesh'' (Leviticus 6:3), which teaches that nothing may interpose between the priestly vestments and his flesh, and therefore he may not wear the phylacteries of the arm, which would interpose, perhaps one would say that priests should also not be obligated in the mitzva of the phylacteries of the head.

Rachi non traduit

שלא יהא דבר חוצץ בין בגדי כהונה לבשרו. ותפילין על בשרו בעינן תחת בגדיו בקיבורת אצל הכתף כדאמר במנחות בהקומץ רבה (מנחות דף לז:) דתחת בגדיו בעינן דכתיב והיה לך לאות ולא לאחרים לאות: ציץ מונח על המצח ומצנפת על הראש ואינה מחזקת עד המצח אלא מקום התפילין נראה בגובה הראש מקום שמוחו של תינוק רופס:

Tossefoth non traduit

שלא יהא דבר חוצץ בין בגדי כהונה לבשרו. ותפלין על בשרו בעינן דכתיב (שמות יג) והיה לך לאות ולא לאחרים לאות:

ציץמונח על המצח ומצנפת על הראש ואינה מחזקת עד המצח אלא מקום התפלין נראין בגובה הראש מקום שמוחו של תינוק רופס ל''ה. וליכא למימר אמאי לא קאמר כדלעיל קמ''ל ונהי דפטירי בעידן עבודה דפשיטא ליה דחייבין לעולם בתפלין של ראש ולא בעי ליה למימר דס''ד דליפטרו מתפילין של יד שלא בעידן עבודה דפשיטא ליה דחייבין:

קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא מְעַכְּבִי אַהֲדָדֵי, כְּדִתְנַן: תְּפִלָּה שֶׁל יָד אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת שֶׁל רֹאשׁ, וְשֶׁל רֹאשׁ אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת שֶׁל יָד.

Traduction

Therefore, the baraita teaches us that the absence of one of the two types of phylacteries do not prevent fulfillment of the mitzva with the other. As we learned in a mishna (Menaḥot 38a): Absence of the phylacteries of the arm does not prevent fulfillment of the mitzva of the phylacteries of the head, and likewise the absence of the phylacteries of the head does not prevent fulfillment of the mitzva of the phylacteries of the arm. If one has only one type, he dons it without the other. Consequently, the priests are obligated in the mitzva of phylacteries of the head during the time of their Temple service.

Tossefoth non traduit

של יד אינה מעכבת של ראש. ואע''ג דאמר בעלמא מנחות (דף לו.) ולטוטפות בין עיניך כל זמן שבין עיניך יהיו שנים היינו בשעה שמניח שניהם צריך להקדים של יד:

וּמַאי שְׁנָא דְּיָד, דִּכְתִיב ''יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ''? רֹאשׁ נָמֵי, כְּתִיב ''וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ''!

Traduction

The Gemara asks: And what is different about the phylacteries of the arm? You claim that priests are exempt from this obligation, as it is written with regard to the priestly vestments: ''He shall put upon his flesh.'' If so, they should also be exempt from donning the phylacteries of the head, as it is written with regard to the High Priest: ''And you shall set the mitre upon his head'' (Exodus 29:6). Since the phylacteries of the head would interpose between his head and the mitre, he should be exempt from the mitzva of the phylacteries of the head.

תָּנָא: שְׂעָרוֹ הָיָה נִרְאֶה בֵּין צִיץ לְמִצְנֶפֶת, שֶׁשָּׁם מַנִּיחַ תְּפִילִּין.

Traduction

The Gemara answers by citing a halakha that the Sages taught: The hair of the High Priest was visible between the frontplate and the mitre. The frontplate was set on the forehead, below the hairline, while the mitre was set above it. In that space there the High Priest would don his phylacteries. Consequently, the phylacteries did not interpose between the mitre and the High Priest’s head.

הַכֹּל חַיָּיבִין בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר, כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים. פְּשִׁיטָא! כֹּהֲנִים אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּכְתִיב ''יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם'', מַאן דְּלֵיתֵיהּ אֶלָּא בִּתְקִיעָה דְּחַד יוֹמָא חַיָּיב.

Traduction

§ The Gemara cites yet another baraita: Everyone is obligated to sound the shofar, including priests, Levites, and Israelites. The Gemara once again asks: Isn’t that obvious? The Gemara answers: It was necessary for the halakha to mention that priests are obligated to fulfill this mitzva, as it might enter your mind to say as follows: Since it is written: ''And in the seventh month, on the first day of the month…it shall be a day of sounding for you'' (Numbers 29:1), you might have said that one who is obligated to sound on only one day is obligated to sound the shofar on Rosh HaShana.

Rachi non traduit

יום תרועה. משמע יום אחד בלבד:

Tossefoth non traduit

יום תרועה יהיה לכם. משמע יום אחד בלבד:

וְהָנֵי כֹּהֲנִים, הוֹאִיל וְאִיתַנְהוּ בִּתְקִיעָה כּוּלַּיהּ שַׁתָּא, דִּכְתִיב: ''וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם'', אֵימָא לָא לִיחַיְּיבוּ. מִי דָּמֵי? הָתָם חֲצוֹצְרוֹת, הָכָא שׁוֹפָר!

Traduction

But with regard to these priests it is different, since they are obligated to sound all year long, as they sound trumpets when they sacrifice the offerings in the Temple on other Festivals, as it is written: ''And you shall sound the trumpets over your burnt offerings, and over the sacrifices of your peace offerings'' (Numbers 10:10), you might therefore say that they should not be obligated to sound the shofar on Rosh HaShana. Therefore, the baraita teaches that even priests are obligated to fulfill this mitzva. The Gemara questions this comparison: Are these cases comparable? There, on the other special occasions throughout the year, the priests sound trumpets, whereas here, on Rosh HaShana, the issue is blowing the shofar.

אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וּתְנַן: שָׁוֶה הַיּוֹבֵל לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לַתְּקִיעָה וְלַבְּרָכוֹת, דְּאִיתֵיהּ בְּמִצְוַת יוֹבֵל — אִיתֵיהּ בְּמִצְוַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּלֵיתֵיהּ בְּמִצְוַת יוֹבֵל — לֵיתֵיהּ בְּמִצְוַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְהָנֵי כָּהֲנֵי הוֹאִיל וְלֵיתַנְהוּ בְּמִצְוַת דְּיוֹבֵל, דִּתְנַן: כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם מוֹכְרִין לְעוֹלָם

Traduction

Rather, it was necessary to say that priests are obligated to fulfill this mitzva for a different reason. It might enter your mind to say as follows: Since we learned in a mishna (Rosh HaShana 26b): Yom Kippur of the Jubilee Year is the same as Rosh HaShana, with respect to both the shofar blasts and to the three additional blessings that are recited in the Amida prayer, I might have said that one who is fully included in the mitzva of the Jubilee Year is also included in the mitzva of Rosh HaShana, and that one who is not included in the mitzva of the Jubilee Year is likewise not included in the mitzva of Rosh HaShana. But with regard to these priests, since they are not fully included in the mitzva of the Jubilee Year, as we learned in a mishna (see 26b): Priests and Levites may sell their fields at any time, even in the Jubilee Year,

Rachi non traduit

ולברכות. שהיו נמי אומרים ביום הכפורים של שנת היובל מלכיות זכרונות שופרות:

מוכרין לעולם. אפי' בשנת היובל עצמה אם מכרו קרקע שלהם מכורה היא ואילו גבי ישראל תניא בגמ' בפ' בתרא (לקמן ערכין כט:) ובשנת היובל לא ימכור ואם מכר אינה מכורה והמעות חוזרין וגבי כהנים תנן מוכרין לעולם דמכורה ויוצאה והמעות שלהן דהא ליכא למימר דלא הדרא ארעייהו ביובל דודאי הדרא דכתיב ואשר יגאל מן הלוים ואמרינן בפ' בתרא (שם דף כט:) ממכרו יוצא בחנם:

Tossefoth non traduit

ולברכות. שהיו אומרים נמי ביום הכפורים של שנת היובל מלכיות זכרונות ושופרות:

מוכרין לעולם. ואפי' בשנת היובל עצמה אם מכרו קרקע שלהם מכורה היא ויוצאה והמעות שלהן דהא ליכא למימר דלא הדרא ארעייהו ביובל דכתיב (ויקרא כ''ה:
ל''ג) ואשר יגאל מן הלוים ואמר בפ' בתרא (לקמן ערכין דף כט:) דממכרו יוצא חנם ל''ה. ולא נראה דהא מפרש שמואל טעמא לקמן בפרק בתרא (גם זה שם) משום דמכורה כבר יוצאה אינה מכורה אינו דין שלא תמכר וההוא טעמא שייך גבי כהן כמו גבי ישראל ועוד יש להקשות אליבא דרב נמי דאמר מכרה יוצאת מאי איכא בין ישראל לכהנים [לענין יובל] וכן (המקדיש) גואלה לעולם ויש קצת לישב הגירסא דבבתי ערי חומה דישראל אינו גואלה אלא בתוך שנה תמימה ולוים וכהנים גואלים לעולם וס''ד שבתי ערי חומה שלהם נוהגין כבתי החצרים וליפקו ביובל ומוכרין דנקט אגב גואלין ורש''י פי' הכא וזה לשונו וגואלין לעולם אם מכרו שדה גואלין אותו מיד וישראל אינו גואל בפחות משתי שנים דכתיב במספר שני תבואות ובראש השנה פרק ראוהו בית דין (ראש השנה דף כט.) וזהו לשונו בשם (רבי יהודה בר יצחק) [רבינו יצחק] הלוי מוכרין לעולם וגואלין לעולם ושתיהם משניות הן במסכת ערכין ובין מקדישין ובין מוכרין תרוייהו משניות יתירות נינהו אלא איידי דתנא התם גבי ישראל אין מקדישין לפני היובל פחות משתי שנים ולא גואלין אחר היובל פחות משנה תנא נמי גבי כהנים מקדישין וגואלין לעולם והכי מוקי לה במסכת ערכין ומהו גואלין לעולם לפי שנאמר בישראל המוכר שדה אחוזה (ויקרא כ''ה:
ט''ו-ט''ז) במספר שני תבואות ימכר לך שאינו מותר לגאול בפחות משתי שנים אבל לוים גואלין מיד לפי שנאמר [בישראל המוכר בית בבתי ערי חומה ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה נחלט אבל בלוים נגאל לעולם שנאמר] גאולת עולם תהיה ללוים לפי שנאמר במקדיש שדה אחוזה ואם לא יגאל את השדה [בעלים] ומכר [גזבר] את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד אלא מתחלקת לכהנים ביובל והלוים גואלין לעולם והא דאמר הכא ליתנהו במצות יובל קאי אמקדיש שדה אחוזה ולא גאלה ומכרה גזבר שאין היובל מפקיע מיד המקדיש אם לוי הוא כדרך שמפקיע מיד ישראל. עכ''ל רש''י:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source