Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Arakhine
Daf 32b
אָמַר אַבָּיֵי: הָכִי קָאָמַר — עַד גַּמְלָא בַּגָּלִיל, עַד גְּדוֹד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְחָדִיד וְאוֹנוֹ וִירוּשָׁלַיִם בִּיהוּדָה.
Traduction
Abaye said: This is what the baraita is saying: Until Gamla in the Galilee, i.e., all towns in the Galilee from Gamla southward were surrounded by a wall from the era of Joshua, son of Nun; and likewise, all towns until Gedod in Transjordan, which is the easternmost city, were surrounded by a wall; and Ḥadid and Ono and Jerusalem in Judea were surrounded by a wall from the era of Joshua, son of Nun.
Rachi non traduit
עד גמלא. כל עיירות שבגליל עד גמלא היו מוקפות חומה מימות יהושע:
רָבָא אָמַר: גַּמְלָא בַּגָּלִיל, לְאַפּוֹקֵי גַּמְלָא דִּשְׁאָר אֲרָצוֹת; גְּדוֹד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לְאַפּוֹקֵי גְּדוֹד דִּשְׁאָר אֲרָצוֹת; אִינָךְ דְּלָא אִיכָּא דִּכְוָתַיְיהוּ — לָא אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ.
Traduction
Rava said a different explanation: The baraita is elucidating the mishna, which mentions these cities. The baraita is teaching that the Gamla referred to in the mishna is the one in the Galilee, to the exclusion of any Gamla found in other lands, i.e., Judea and Transjordan. Likewise, Gedod is the one in Transjordan, to the exclusion of Gedod in other lands, Judea and the Galilee. In the same vein, Ḥadid, Ono, and Jerusalem are specifically the cities in Judea known by those names. With regard to those other cities mentioned in the mishna, e.g., Yodfat, since there are no cities in other lands with similar names, it was not necessary for the tanna of the baraita to state them.
Rachi non traduit
רבא אמר. האי תנא אתא לפרושי מתני' והכי קאמר גמלא דקתני מתני' דהוות מוקפת חומה מימות יהושע היינו גמלא דגליל:
לאפוקי. דאי איכא גמלא בעבר הירדן וביהודה לא הויא מוקפת חומה מימות יהושע וכן גדוד וכן חדיד וירושלים ביהודה לאפוקי עיירות שבגליל ועבר הירדן שנקראו חדיד ואונו וירושלים אינן מוקפות מימות יהושע:
אינך דליכא כותייהו. אינך דקא חשיב במתני' כגון קצרה ויודפת דליכא בדוכתא אחריתי דמסקי כשמתייהו לא איצטריך למיתני ברייתא בהי ארעא קיימי:
וִירוּשָׁלַיִם מִי מִיחֲלַט בַּהּ? וְהָתַנְיָא: עֲשָׂרָה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּירוּשָׁלַיִם, אֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ!
Traduction
The Gemara asks: And is ownership of a house in Jerusalem transferred in perpetuity to the buyer after one year, in the manner of houses of walled cities? But isn’t it taught in a baraita: Ten matters were stated with regard to Jerusalem, one of which is that ownership of a house situated in Jerusalem is not transferred in perpetuity one year after its sale?
Rachi non traduit
עשרה דברים. מפרש בב''ק בפרק מרובה (בבא קמא דף פב:) וזה אחד מהם:
אין הבית חלוט. משום דכתיב (ויקרא כה) לקונה אותו לדורותיו וקסבר לא נתחלקה ירושלים לשבטים ומאן קא מקני ליה:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כִּירוּשָׁלַיִם דְּמוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, וְלֹא כִּירוּשָׁלַיִם, דְּאִילּוּ יְרוּשָׁלַיִם אֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ, וְאִילּוּ הָכָא הַבַּיִת חָלוּט (בהן) [בָּהּ]. רַב אָשֵׁי אָמַר: לָאו אָמַר רַב יוֹסֵף תְּרֵי קָדֵשׁ הֲווֹ? הָכָא נָמֵי תְּרֵי יְרוּשָׁלַיִם הֲווֹ.
Traduction
Rabbi Yoḥanan said: The tanna means that ownership of a house may be transferred in perpetuity in any city that is like Jerusalem, i.e., which is surrounded by a wall from the era of Joshua, son of Nun, but the halakha with regard to such a city is not like Jerusalem itself, since while with regard to Jerusalem, ownership of a house inside it is not transferred in perpetuity, here, with regard to cities similar to Jerusalem, a house in them may be transferred in perpetuity to the buyer. Rav Ashi said a different answer: Didn’t Rav Yosef say in resolution of another difficulty: There were two places called Kadesh? Here, too, one can say that there were two places called Jerusalem in Judea, and the mishna is referring to the one where ownership of houses transfers in perpetuity.
Rachi non traduit
לאו מי אמר רב יוסף וכו'. במס' מכות בפ' אלו הן הגולין (מכות דף י.):
Tossefoth non traduit
הכא נמי תרתי ירושלים הוו. ותימה דלרבא נמי אנו צריכין לומר כן דתרי ירושלים הוו וי''ל דלרבא אין אנו צריכין לומר ביהודה תרי ירושלים הוו אלא בשאר ארצות אבל לרב אשי צ''ל ביהודה תרי ירושלים הוו:
תַּנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: לָמָּה מָנוּ חֲכָמִים אֶת אֵלּוּ, שֶׁכְּשֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה מָצְאוּ אֵלּוּ וְקִידְּשׁוּם, אֲבָל רִאשׁוֹנוֹת בָּטְלוּ מִשֶּׁבָּטְלָה קְדוּשַּׁת הָאָרֶץ. קָסָבַר: קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ, וְלֹא קִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא.
Traduction
§ With regard to the cities listed in the mishna, it is taught in a baraita that Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, says: Why did the Sages count specifically these cities as those walled since the days of Joshua, son of Nun? They counted them because when the exiles ascended to Eretz Yisrael from Babylonia, they discovered these cities and sanctified them; but the sanctity of the first walled cities was nullified when the sanctity of the land was nullified and the Jewish people were exiled. The Gemara notes: Apparently, Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, holds that the initial consecration of Eretz Yisrael in the days of Joshua consecrated it for its time, until the exile, but did not consecrate Eretz Yisrael forever.
Rachi non traduit
את אלו. המנויות במשנתינו:
וקידשום. מפרש במסכת שבועות (דף טז.) דמקדשי לה בשתי תודות ובשיר ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהן וכו':
בטלו. שאין קדושת הארץ נוהגת בהן ואין בהן דין ערי חומה:
משבטלה קדושת הארץ. בחורבן ראשון:
קדושה ראשונה. שקידשה יהושע:
וּרְמִינְהִי: אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: וְכִי אֵלּוּ בִּלְבַד הָיוּ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ''שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגּוֹב... כָּל אֵלֶּה עָרִים בְּצוּרוֹת''! אֶלָּא לָמָּה מָנוּ חֲכָמִים אֶת אֵלּוּ? שֶׁכְּשֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה מָצְאוּ אֵלּוּ וְקִידְּשׁוּם. קִידְּשׁוּם? הָא אָמְרִינַן דְּלָא צְרִיךְ לְקַדּוֹשִׁינְהוּ! אֶלָּא מְנָאוּם.
Traduction
The Gemara asks: But raise a contradiction from another baraita: Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, said: And were these cities enumerated in the mishna the only walled cities from the days of Joshua? But isn’t it already stated: ''There was not a city that we took not from them; sixty cities, all the region of Argob…all these cities were fortified with high walls, gates, and bars'' (Deuteronomy 3:4–5)? Rather, why did the Sages specifically count these cities? They counted them because when the exiles ascended from Babylonia they discovered these and sanctified them. The Gemara interjects: Can the baraita really mean that they sanctified them? But we say later in the same baraita that it is not necessary to sanctify them. Rather, the baraita means that they found these cities and counted them in the mishna.
Rachi non traduit
הא אמרת. לקמן בסוף דהא מילתא דלא צריכי לקדושי דקתני סיפא ולא אלו בלבד אלא כל שתעלה בידך כו' שקידשה לשעתה ולעתיד לבא:
וְלֹא אֵלּוּ בִּלְבַד, אֶלָּא כֹּל שֶׁתַּעֲלֶה לְךָ מָסוֹרֶת בְּיָדְךָ מֵאֲבוֹתֶיךָ שֶׁמּוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן — כָּל מִצְוֹת הַלָּלוּ נוֹהֲגוֹת בָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁקְּדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא!
Traduction
The baraita continues: And not only these; rather, with regard to any city for which you receive a tradition from your ancestors that it is surrounded by a wall from the days of Joshua, son of Nun, all these mitzvot of walled cities are observed in it, due to the fact that the initial consecration of Eretz Yisrael consecrated it for its time and consecrated it forever. Evidently, Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, holds that the initial consecration of Eretz Yisrael is eternal.
אִיבָּעֵית אֵימָא: תְּרֵי תַּנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: חַד מִינַּיְיהוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵי אַמְרַהּ, דְּתַנְיָא: רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵי אוֹמֵר: ''אֲשֶׁר לוֹא חוֹמָה'' — אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עַכְשָׁיו וְהָיָה לוֹ קוֹדֶם לָכֵן.
Traduction
The Gemara responds: If you wish, say that this is a dispute between two tanna’im, and they disagree with regard to the opinion of Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei. And if you wish, say instead that one of the baraitot, specifically the second one, was actually said by Rabbi Elazar bar Yosei. As it is taught in a baraita that Rabbi Elazar bar Yosei says: Since the verse states: ''Which has [lo] a wall,'' with lo written with an alef, according to which the verse may also be taken to mean: Which does not have a wall, this indicates that even if a city does not have a wall now, but it had a wall before, in the era of Joshua, son of Nun, it retains its status as a walled city.
Rachi non traduit
חדא מינייהו. הך דקתני קידשה לעתיד לבא ר' אלעזר בר יוסי אמרה כי היכי דקאמר אע''פ שאין לו עכשיו ואע''ג דחרוב לא בטלה קדושתיה:
מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר: קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְלֹא קִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא? דִּכְתִיב: ''וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סוּכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסּוּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד''. אֶפְשָׁר בָּא דָּוִד וְלֹא עָשׂוּ סוּכּוֹת עַד שֶׁבָּא עֶזְרָא?
Traduction
§ The Gemara asks: What is the reasoning of the one who says that the initial consecration of Eretz Yisrael consecrated it for its time, but did not consecrate it forever? As it is taught in a baraita: It is written with regard to the return from Babylonia: ''And all the congregation of those that were coming back out of the captivity made sukkot, and dwelt in sukkot, for since the days of Joshua, son of Nun, unto that day the children of Israel had not done so. And there was very great joy'' (Nehemiah 8:17). Now, is it possible that King David came and the Jews in his time and all subsequent generations did not make sukkot, until Ezra came?
אֶלָּא מַקִּישׁ בִּיאָתָם בִּימֵי עֶזְרָא לְבִיאָתָם בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ, מָה בִּיאָתָם בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ מָנוּ שְׁמִיטִּין וְיוֹבְלוֹת וְקִדְּשׁוּ עָרֵי חוֹמָה, אַף בִּיאָתָן בִּימֵי עֶזְרָא מָנוּ שְׁמִיטִּין וְיוֹבְלוֹת וְקִדְּשׁוּ עָרֵי חוֹמָה.
Traduction
Rather, when the verse states: ''For since the days of Joshua,'' it means to compare their arrival in Eretz Yisrael in the days of Ezra to their arrival in the days of Joshua: Just as with regard to their arrival in the days of Joshua, they counted Sabbatical Years and Jubilee Years and they sanctified walled cities, so too, with regard to their arrival in the days of Ezra, they counted Sabbatical Years and Jubilee Years and they sanctified walled cities.
Rachi non traduit
אלא מקיש ביאתם בימי עזרא כו'. דהא כי לא עשו לאו אסוכות מהדר אלא הכי קאמר כי לא עשו מה שעשו עכשיו מימות יהושע ומאי ניהו קדושת הארץ:
מנו שמיטין. שהתחילו למנות שמיטין ונתחייבו במעשר:
Tossefoth non traduit
וקדשו ערי חומה. פי' לענין מכירת בית בבתי ערי חומה ולענין שילוח מצורעים חוץ לעיר דדוקא בבתי ערי חומה צריך לשלוח המצורעים חוץ לחומה אבל שאר (ארצות) [עיירות] לא ואבנים מנוגעות צריך לשלוח חוץ לעיר ואפי' לא היו מוקפות מימות יהושע והכי תניא בתורת כהנים אתהן חוץ לעיר ואין אדם חוץ לכל העיר אלא חוץ לעיירות המוקפות חומה בלבד וא''ת מנלן הא לא כתיב בית חומה גבי אדם מצורע ואומר הרב רבינו יצחק דגמרינן חוץ למחנה מושבו דכתיב ביה במצורע (ויקרא י''ג:
מ''ו) ממושב דכתיב בית מושב עיר חומה (שם כה) ופירש רש''י כאן דמקדש ליה (לארעא) בשתי תודות ובשיר ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהן כדאיתא בשבועות (דף טז. ושם) ובמס' שבועות פירש''י דאשכחן שהיו מקדשין חומות ירושלים בשתי תודות ובשיר כשבאו להוסיף על העיר ועל (העיירות) [העזרות] אבל שאר (ארצות) [עיירות] לא ידעתי היאך היו מקדשין אותן:
וְאוֹמֵר: ''וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ'', מַקִּישׁ יְרוּשָּׁתְךָ לִירוּשַּׁת אֲבוֹתֶיךָ — מָה יְרוּשַּׁת אֲבוֹתֶיךָ בְּחִידּוּשׁ כָּל דְּבָרִים הַלָּלוּ, אַף יְרוּשָּׁתְךָ בְּחִידּוּשׁ כָּל דְּבָרִים הַלָּלוּ.
Traduction
And so it says with regard to the return of the Jews from exile: ''And the Lord your God will bring you into the land that your fathers possessed, and you shall possess it'' (Deuteronomy 30:5). The verse compares your possession to the possession of your fathers: Just as the possession of your fathers came with the renewal of all these matters, i.e., the Sabbatical Year and the Jubilee Year, and terumot and tithes, so too your possession comes with the renewal of all these matters, as the initial consecration was nullified.
Rachi non traduit
והביאך ה' אלהיך וגו'. בשובם מן הגלות משתעי קרא דכתיב לעיל מיניה (דברים ל) ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך:
וְאִידַּךְ? דִּבְעוֹ רַחֲמֵי עַל יֵצֶר דַּעֲבוֹדָה זָרָה, וּבַטְּלֵיהּ, וְאַגֵּין זְכוּתָא עֲלַיְיהוּ כִּי סוּכָּה.
Traduction
The Gemara asks: And the tanna who maintains the other opinion, that the initial consecration of Eretz Yisrael is eternal, how does he interpret the verse in Nehemiah? The Gemara answers that when the verse states: ''For since the days of Joshua,'' this is not referring to actual sukkot; rather, the verse means that Ezra prayed for mercy with regard to the evil inclination of idol worship and nullified it, and the merit of his prayer protected them like a sukka.
Rachi non traduit
ואידך. לעולם כי לא עשו אסוכות קאי ולאו סוכות ממש אלא דבעא עזרא רחמי איצרא דעבודה זרה ואימסר בידיה כדאמר בסנהדרין (דף סד.):
ואגין זכותא. דעזרא עלייהו:
כי סוכה. כי לא עשו דבר זה בימות יהושע כן והיינו דקפיד קרא לאדכורי יהושע טפי מהאחרים וקא מדכר ליה בלשון גנאי:
וְהַיְינוּ דְּקָא קָפֵיד קְרָא עִילָּוֵיהּ דִּיהוֹשֻׁעַ, דִּבְכֹל דּוּכְתָּא כְּתִיב ''יְהוֹשֻׁעַ'', וְהָכָא כְּתִיב ''יֵשׁוּעַ''. בִּשְׁלָמָא מֹשֶׁה לָא בְּעָא רַחֲמֵי, דְּלָא הֲוָה זְכוּתָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא יְהוֹשֻׁעַ דַּהֲוָה לֵיהּ זְכוּתָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַמַּאי לָא לִיבְעֵי רַחֲמֵי?
Traduction
The Gemara adds: And this is the reason that the verse criticizes Joshua for not praying for the removal of this inclination himself. How is this criticism indicated in the verse? As in every other place in the Bible, his name is written as: Yehoshua, and here it is written: Yeshua. The Gemara explains why the verse singles out Joshua for criticism: Granted, Moses, the first leader of the Jewish people, did not pray for mercy that this inclination should be removed, as at the time there was no merit of Eretz Yisrael; but Joshua, who had the merit of Eretz Yisrael, why didn’t he pray for mercy that this inclination should be nullified?
Rachi non traduit
דבכל דוכתא כתיב יהושע והכא ישוע. משום דאיהו הוה ליה למיבעי רחמי עלה דמילתא דבשלמא משה לא בעא רחמי כו':
וְהָא כְתִיב: ''אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ''! הָכִי קָאָמַר: כֵּיוָן דְּיָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ — יָרַשְׁתָּ אַתְּ.
Traduction
The Gemara asks: But according to the opinion that the initial consecration was not nullified, isn’t it written: ''Which your fathers possessed and you shall possess it''? This verse apparently indicates that it was necessary to sanctify Eretz Yisrael a second time. The Gemara answers: According to this opinion, this is what the verse is saying: Since your fathers possessed the land, you too possess it, and there is no need to sanctify it again.
Rachi non traduit
ירשתה אתה. באותה קדושה ואין צריך לחזור ולקדש:
וּמִי מָנוּ שְׁמִיטִּין וְיוֹבְלוֹת? הַשְׁתָּא מִשֶּׁגָּלוּ שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְשֵׁבֶט גָּד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בָּטְלוּ יוֹבְלוֹת, עֶזְרָא דִּכְתִיב בֵּיהּ ''כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבּוֹא אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים'' הֲוָה מָנֵי?
Traduction
The baraita cited earlier teaches that the Jews began counting the Jubilee Year upon their return from exile. The Gemara asks: But did they count Sabbatical Years and Jubilee Years in the days of Ezra? Now, if from the time that the tribe of Reuben and the tribe of Gad and half the tribe of Manasseh were exiled (see I Chronicles 5:26) the counting of Jubilee Years was nullified, despite the fact that a majority of Jews lived in Eretz Yisrael, then in the time of Ezra, about which it is written: ''The whole congregation together was 42,360'' (Ezra 2:64), would they have counted Jubilee Years?
Rachi non traduit
משגלו שבט ראובן. בימי סנחריב:
דְּתַנְיָא: מִשֶּׁגָּלוּ שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְשֵׁבֶט גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה בָּטְלוּ יוֹבְלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ'', בִּזְמַן שֶׁכֹּל יוֹשְׁבֶיהָ עָלֶיהָ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁגָּלוּ מִקְצָתָן.
Traduction
As it is taught in a baraita: From the time that the tribe of Reuben and the tribe of Gad and half the tribe of Manasseh were exiled, the counting of Jubilee Years was nullified, as it is stated: ''And you shall proclaim liberty throughout the land to all its inhabitants; it shall be a Jubilee for you'' (Leviticus 25:10), indicating that the halakhot of the Jubilee Year apply only when all its inhabitants are in Eretz Yisrael, and not when some of them have been exiled.
יָכוֹל הָיוּ עָלֶיהָ וְהֵן מְעוֹרָבִין, שֵׁבֶט בִּנְיָמִין בִּיהוּדָה וְשֵׁבֶט יְהוּדָה בְּבִנְיָמִין, יְהֵא יוֹבֵל נוֹהֵג? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''לְכָל יֹשְׁבֶיהָ'' — בִּזְמַן שֶׁיּוֹשְׁבֶיהָ כְּתִיקּוּנָן, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵן מְעוֹרָבִין!
Traduction
The baraita continues: One might have thought that if all the Jews were living in Eretz Yisrael, but they are intermingled, e.g., the tribe of Benjamin is living in the portion of the tribe of Judah, and the tribe of Judah in the portion of the tribe of Benjamin, that the Jubilee Year should be in effect. Therefore, the verse states: ''To all its inhabitants,'' which teaches that the Jubilee Year applies only when its inhabitants are living according to their proper arrangment, and not when they are intermingled. How, then, could those who returned from exile have counted the Jubilee Years?
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מָנוּ יוֹבְלוֹת לְקַדֵּשׁ שְׁמִיטִּין.
Traduction
Rav Naḥman bar Yitzḥak said: They counted Jubilee Years in order to sanctify Sabbatical Years. That is, at the end of every seven cycles of the Sabbatical Year they would count the fiftieth year as a Jubilee Year, so that the next Sabbatical cycle would begin in its proper time, in the fifty-first year. Nevertheless, the halakhot of the Jubilee Year were not in effect.
Rachi non traduit
מנו יובלות לקדש שמיטין. ודאי יובל לא היה נוהג שיהו עבדים נפטרים משום יובל ולא שדות של מכר חוזרות אבל שמיטין היו נוהגים לשמט כספים ולשמט מזרע וקציר דהא צריכין למנות שנת יובל כדי שיבואו השמיטין במקומן שלסוף ז' שמיטות היו מניחין שנת נ' שלא היו מונין אותה לשמיטה הבאה מפני שהיא ראויה להיות שנת יובל ושנה של אחריה מתחיל המנין דאם לא היו מונין יובלות היו מונין אותה שנה לחשבון השמיטין והוו השמיטין שלא במקומן:
Tossefoth non traduit
מנו יובלות לקדש שמיטין. מכאן תימה לברייתא דתני בירושלמי דמסכת גיטין ורש''י כתב בפ' השולח (גיטין דף לו.) דתניא בירושלמי וזה דבר השמיטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחד שמיטת יובל ואחד שמיטת שביעית בזמן שאתה משמט [יובל] אתה משמט [שביעית] בזמן שאי אתה משמט יובל אי אתה משמט שביעית וכאן אומר דלא מנו יובלות אלא לקדש שמיטין ופירש רש''י פ' השולח (שם) דההיא דערכין דמדרבנן היא ואין משמע כן בת''כ (ואומר אני דתנאי היא (עכ''ל רש''י) (דהא דירושלמי רבי היא) ועוד אור''ת דהך ברייתא דמייתי) ריש פרק השולח (שם) וזה דבר השמיטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים והא דירושלמי רבי היא אבל רבנן פליגי עליה דרבי ואמרי מנין דיש שמיטה אף על פי שאין יובל ת''ל (ויקרא כ''ה:
ח') והיו לך שבע שבתות השנים ומנין שיעשה יובל אע''פ שאין שביעית ת''ל (שם) והיו לך תשע וארבעים שנה [וסוגיא] דהכא אתיא כרבנן מיהו יש ליישב ההיא דתורת כהנים אפי' כר' והא דתני שביעית אע''פ שאין יובל יש לפרשה אע''פ שלא נהגו יובל והניחו בחטאם וכדתני בפ''ק דראש השנה (דף ט: ושם) יובל היא אע''פ שלא שמטו ואע''פ שלא תקעו יכול אע''פ שלא שלחו ת''ל היא דברי ר' יהודה רבי יוסי אומר יובל אע''פ שלא שמטו ואע''פ שלא שלחו יכול אף על פי שלא תקעו ת''ל היא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source