Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Arakhine
Daf 32a
מִדְּאִיצְטְרִיךְ לֵיהּ לְהִלֵּל לְתַקּוֹנֵי נְתִינָה בְּעַל כָּרְחוֹ הָוְיָא נְתִינָה, הָא בְּעָלְמָא נְתִינָה בְּעַל כָּרְחוֹ לָא הָוְיָא נְתִינָה.
Traduction
The Gemara elaborates: From the fact that it was necessary for Hillel to institute that giving against the will of the receiver is considered giving, in the case of houses of walled cities, one may infer that in general, giving against the will of the recipient is not considered giving.
Tossefoth non traduit
מדאיצטריך הלל לתקוני נתינה בעל כרחו [הוי נתינה הא בעלמא נתינה בע''כ] לא הויא נתינה. (פשיטא דאין לו לאדם לקבל מתנה בעל כרחו ולא הויא נתינה) וא''ת וכי איצטריך ליה להביא ראיה על זה דנתינה בעל כרחו לא הויא נתינה פשיטא דאין לו לאדם לקבל מתנה בעל כרחו ועוד היכי פליג על זה רב פפא וי''ל דודאי מתנה דרשות שאין לו שום צורך פשיטא דלא הויא בעל כרחו ורב פפא נמי לא פליג על זה אלא במתנה שיש בה צורך פליגי כמו הכא דאמר לה זה גיטך ע''מ שתתן לי מאתים זוז שהיא צריכה כדי לקיים תנאי הגט וכגון קבלה דמתני' [אבל] היכא דאיכא חובה לנותן כגון חוב או פקדון בהא ודאי הוי נתינה בעל כרחו כדאיתא פרק הגוזל בתרא (ב''ק קיח. ושם) הלוהו או שהפקיד אצלו בישוב לא יחזיר לו במדבר משמע הא בישוב מחזיר לו בעל כרחו ואם תאמר הא דתנן בפרק מי שאחזו (גיטין עד. ושם) הרי זה גיטך על מנת שתתן לי איצטליתי ואבדה איצטליתו רבן שמעון בן גמליאל אומר תתן דמיה והתם מיירי אפי' בעל כרחו דבעל מדפליגי רבנן עליה ואמרי איצטליתו דוקא קאמר תו בעי התם בגמרא האומר לאשה הרי זה גיטך ע''מ שתתני מאתים זוז וחזר ואמר לה מחולין לך מהו תיבעי לרבנן תיבעי לרשב''ג תיבעי לרבנן עד כאן לא קא אמרי רבנן התם אלא היכא דלא אחליה לגבה אבל הכא הא קאמר מחולין לך והא ע''כ דאמרי רבנן איצטליתו דוקא קאמר בעל כרחו מיירי דאי מדעתו לא גרע ממחולין לך ואפ''ה קאמר רשב''ג תתן לו דמיה אלמא סבירא ליה לרשב''ג דנתינה בעל כרחו הויא נתינה וא''כ היכי קאמר רבא הכא דלא הויא נתינה וצ''ל דלרבא מיירי התם דאמר רשב''ג תתן לו דמיה מדעתיה קאמר ואפילו הכי לרבנן איצטלית דוקא קאמר ואינה מגורשת והאי בעיא דהתם אינה אליבא דרבא דלרבא ודאי אליבא דרבנן אפילו מחולין לך לא מהני ואם תאמר לרבא דס''ל דאפילו בעיר לא הוי נתינה בע''כ א''כ למה היה ללוקח להטמין לימא לא מקבלינא ואז לא הוי נתינה והחליט לו אחר י''ב חדשים וי''ל דאם היה בעיר היה בוש ממנו אם לא היה מקבל וא''ת משמע דלרבא אפילו בפניו בע''כ לא הויא נתינה והיכי מצי להוכיח מהכא בפניו והלא תקנת הלל לא היתה כי אם שלא בפניו וכי איצטריך ליה להלל לתקוני שלא בפניו אבל בפניו בין מדעתו בין בעל כרחו הוי נתינה כדמתקיף ליה רב פפא וי''ל דמוכח הכי דאם איתא דבפניו הוי נתינה בעל כרחו לא הוה צריך להילל לתקוני שלא בפניו להיות חולש מעותיו ללשכה דהא אפשר לזכות לו ע''י אחר אלא שמע מינה מדאיצטריך ליה להלל לתקן נתינה בעל כרחו הא בעלמא כו' ורב פפא דאתקיף ליה לית ליה האי סברא:

מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא, וְאִיתֵּימָא רַב אָשֵׁי: וְדִילְמָא כִּי אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ לְהִלֵּל לְתַקּוֹנֵי שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, אֲבָל בְּפָנָיו — בֵּין מִדַּעְתּוֹ בֵּין בְּעַל כָּרְחוֹ הָוְיָא מַתָּנָה!
Traduction
Rav Pappa objects to this, and some say that it was Rav Ashi who objected: But perhaps when it was necessary for Hillel to institute this ordinance, it was specifically for a case where the seller gives the money not in the presence of the buyer; but if he repays the buyer in his presence, then whether the buyer was repaid with his consent or whether it was against his will, it is considered a valid act of giving.
Rachi non traduit
שלא בפניו. כגון זה שהיה נטמן ומשום דתרתי לריעותא איכא דשלא בפניו הוא ובעל כרחו הוא משום הכי איצטריך ליה להלל לתקוני:
אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: מִתַּקָּנָתוֹ שֶׁל הִלֵּל — הֲרֵי זֶה ''גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז'', וּנְתָנָהּ לוֹ, בֵּין מִדַּעְתּוֹ בֵּין בְּעַל כָּרְחוֹ — הָוְיָא נְתִינָה. וְכִי אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ לְהִלֵּל לְתַקּוֹנֵי — שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, אֲבָל בְּפָנָיו — בֵּין מִדַּעְתּוֹ בֵּין בְּעַל כָּרְחוֹ הָוְיָא נְתִינָה.
Traduction
There are those who say an opposite version of this discussion, i.e., that Rava says: One may infer from the ordinance of Hillel that if one says to his wife: This is your bill of divorce on the condition that you will give me two hundred dinars, and she gave it to him, whether it was with his consent or whether it was against his will, it is a valid act of giving. And this is because when it was necessary for Hillel to institute this ordinance, it was specifically for a case where the seller gives the money not in the presence of the buyer. But if the seller repays him in his presence, whether the buyer was repaid with his consent or whether it was against his will, it is considered a valid act of giving.
מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא, וְאִיתֵּימָא רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: וְדִילְמָא בֵּין בְּפָנָיו בֵּין שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, מִדַּעְתּוֹ — אִין, בְּעַל כָּרְחוֹ — לָא, וְהִלֵּל מַאי דְּאִיצְטְרִיךְ לֵיהּ תַּקֵּין!
Traduction
Rav Pappa objects to this, and some say it was Rav Shimi bar Ashi who objected: But perhaps, whether she gives him the money in his presence or not in his presence, if she gives it with his consent, yes, it is valid, but if she gives it against his will, it is not considered a valid act of giving. And Hillel instituted what was necessary, to remedy the practical occurrence that buyers would hide themselves at the end of the year. But even if the seller finds the buyer and the buyer refuses to accept payment, it would be necessary for Hillel to institute an ordinance.
Rachi non traduit
מאי דאיצטריך ליה תקין. ואי הוי נמי לוקח התם ולא הוה בעי לקבולינהו הוה איצטריך להלל לתקוני דבעל כרחו תיהוי נתינה:
מַתְנִי' כָּל שֶׁהוּא לִפְנִים מִן הַחוֹמָה — הֲרֵי הוּא כְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה, חוּץ מִן הַשָּׂדוֹת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף הַשָּׂדוֹת. בַּיִת הַבָּנוּי בַּחוֹמָה — רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ כְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כּוֹתֶל הַחִיצוֹן הִיא חוֹמָתוֹ.
Traduction
MISHNA The halakhic status of any area that is located within the city wall is like that of the houses of walled cities in terms of its redemption, except for the fields located therein. Rabbi Meir says: Even the fields are included in this category. With regard to a house that is built in the wall itself, Rabbi Yehuda says: Its halakhic status is not like that of the houses of walled cities. Rabbi Shimon says: The outer wall of the house is considered the city wall, and therefore it has the status of a house in a walled city.
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: בֵּית — אֵין לִי אֶלָּא בַּיִת, מִנַּיִן לְרַבּוֹת בָּתֵּי בַדִּים וּבָתֵּי מֶרְחֲצָאוֹת וּמִגְדָּלוֹת וְשׁוֹבָכִין וּבוֹרוֹת וְשִׁיחִין וּמְעָרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אֲשֶׁר בָּעִיר''. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף הַשָּׂדוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''בַּיִת'', דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
Traduction
GEMARA The Sages taught: The verse states: ''Then the house that is in the walled city shall stand in possession of the one who bought it in perpetuity'' (Leviticus 25:30). I have derived only that this is the halakha with regard to a house; from where is it derived to include olive presses, bathhouses, towers, dovecotes, pits, ditches, and caves? The verse states: ''That is in the walled city,'' indicating that anything situated within the city is included. If so, one might have thought that I should include even the fields that are inside the city. Therefore, the verse states: ''House,'' which excludes a field; it does not resemble a house in any way, since it does not contain any items. This is the statement of Rabbi Yehuda.
Rachi non traduit
גמ' בית. וקם הבית אשר בעיר (ויקרא כ''ה:ל'):
מגדלות. משטיי''ר וקבועה בקרקע:
ת''ל בית. והני דלעיל דמו לבית:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נאמר ''בַּיִת'' — אֵין לִי אֶלָּא בַּיִת, מִנַּיִן לְרַבּוֹת בָּתֵּי בַדִּים וּבָתֵּי מֶרְחֲצָאוֹת, וּמִגְדָּלוֹת וְשׁוֹבָכִין, וּבוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת, וַאֲפִילּוּ שָׂדוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אֲשֶׁר בָּעִיר''.
Traduction
Rabbi Meir says: The verse states: ''House.'' I have derived only a house; from where is it derived to include olive presses, bathhouses, towers, dovecotes, pits, ditches, and caves, and even fields? The verse states: ''That is in the walled city,'' to include anything inside the city.
וְאֶלָּא הָא כְּתִיב ''בַּיִת''! אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב קַטִּינָא: חוֹלְסִית וּמְצוּלָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, וְהָתַנְיָא: חוֹלְסִית וּמְצוּלָה, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כְּבָתִּים, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּשָׂדוֹת.
Traduction
The Gemara questions the statement of Rabbi Meir: But isn’t it written: ''House''? If Rabbi Meir includes even a field, what is excluded by the word ''house''? Rav Ḥisda said that Rav Ketina said: Actually, everyone agrees that the term ''house'' serves to exclude a field. The difference of opinion between Rabbi Meir and Rabbi Yehuda is with regard to a quarry and a sand bed. According to Rabbi Meir, such areas are considered similar to houses and are therefore included in the halakha. The Gemara adds: And it is likewise taught in a baraita: With regard to a quarry and a sand bed inside the walls of a city, Rabbi Meir says: They are considered like houses, and Rabbi Yehuda says: They are considered like fields.
Rachi non traduit
חולסית. מקום שאינו ראוי לזריעה איכא בינייהו דשדות ממש לא קאמר רבי מאיר דהא בית כתיב ביה אלא חולסית ומצולה קמרבי דדמו לבית דלאו בני זריעה נינהו וראויין לבנין בית חולסית ליטול משם אבנים ומצולה ליטול מהן חול ורבי יהודה סבר כשדות דמו:
והתניא. בניחותא:
Tossefoth non traduit
חולסית. פירש''י ליטול משם אבנים ומצולה ליטול משם חול ורשב''ם פירש בב''ב (דף סז. ושם) חולסית ליטול הימנה זכוכית ומצולה כמו (ברכות דף ט:) מצולה של דגים:

בַּיִת הַבָּנוּי בַּחוֹמָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ כְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, ''וַתּוֹרִידֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת''. רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר כִּפְשָׁטֵיהּ דִּקְרָא, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: ''בַּחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת'' וְלֹא בְּעִיר חוֹמָה.
Traduction
§ The mishna teaches: With regard to a house that is built in the wall itself, Rabbi Yehuda says: Its halakhic status is not like that of the houses of walled cities, and Rabbi Shimon says: The outer wall of the house is considered the city wall. Rabbi Yoḥanan says: And both of them derived their opinions from one verse: ''Then she let them down by a cord through the window; for her house was upon the side of the wall; and she dwelt upon the wall'' (Joshua 2:15). Rabbi Shimon holds that the last phrase should be understood in accordance with the simple meaning of the verse, that her house was attached to the outer wall and it was considered inside the walled city; and Rabbi Yehuda holds that ''she dwelt upon the wall'' means she was a resident of the wall itself, but not a resident of the city enclosed within the wall.
Rachi non traduit
כפשטיה דקרא. דחזינן דביתה בתוך החומה וקאמר בחומה היא יושבת כלומר בעיר חומה היא יושבת:
מַתְנִי' עִיר שֶׁגַּגּוֹתֶיהָ חוֹמָתָהּ, וְשֶׁאֵינָהּ מוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אֵינָהּ כְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה. וְאֵלּוּ הֵן בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה: שָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת שֶׁל שְׁנֵי בָתִּים, מוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, כְּגוֹן קַצְרָה הַיְּשָׁנָה שֶׁל צִיפּוֹרִי, וְחַקְרָה שֶׁל גּוּשׁ חָלָב, וְיוֹדְפַת הַיְּשָׁנָה, וְגַמְלָא, וּגְדוֹד, וְחָדִיד, וְאוֹנוֹ, וִירוּשָׁלַיִם, וְכֵן כְּיוֹצֵא בָּהֶן.
Traduction
MISHNA The halakhic status of a house in a city whose houses are attached and their rooftops constitute the top of its wall, and likewise, the status of a house in a city that is not surrounded by a wall from the era of Joshua, son of Nun, even if a surrounding wall was constructed during a later period, is not like that of the houses of walled cities. And these are the houses of walled cities: Any city in which there are at least three courtyards, each containing two houses, and which is surrounded by a wall from the era of Joshua, son of Nun, e.g., the ancient fort [katzra] of Tzippori, and the fortress [ḥakra] of Gush Ḥalav, and ancient Yodfat, and Gamla, and Gedod, and Ḥadid, and Ono, and Jerusalem, and likewise other similar cities.
Rachi non traduit
מתני' שגגותיה חומתה. שלא הקיפוה חומה אלא הקיפוה בבתים ותכופות הבתים זו לזו כחומה:
שלש חצירות. שבכל אחת ואחת שני בתים מיקריא עיר:
קצרה. שם עיר קטנה שמחוץ לציפורי:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: ''חוֹמָה'' — וְלֹא שׁוּר אִיגָּר, ''סָבִיב'' — פְּרָט לִטְבֶרְיָה שִׂימָה חוֹמָתָהּ.
Traduction
GEMARA With regard to the statement of the mishna that the halakhic status of a house in a city whose rooftops constitute the top of its wall is not like that of the houses of walled cities, the Sages taught: When the verse states: ''The house that is in the city that has a wall'' (Leviticus 25:30), this is referring specifically to a city that has an actual wall and not merely a wall of roofs. When the next verse states: ''But the houses of the villages that have no wall round about them shall be reckoned with the fields of the country,'' this serves to exclude Tiberias from being considered a walled city, as the sea is its wall on one side and it is not fully encircled by a physical wall.
Rachi non traduit
גמ' שור איגר. שגגותיה חומתה:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר יוֹסֵי אוֹמֵר: ''אֲשֶׁר לוֹא חוֹמָה'' — אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עַכְשָׁיו וְהָיָה לוֹ קוֹדֶם לָכֵן.
Traduction
Rabbi Eliezer bar Yosei says: Since the verse states: ''Which has [lo] a wall,'' with lo written with an alef, according to which the verse may also be taken to mean: Which does not have a wall, this indicates that even if a city does not have a wall now, but it had a wall before, in the era of Joshua, son of Nun, it retains its status as a walled city.
Rachi non traduit
לוא חומה. לוא כתיב משמע לא ומשמע לו כלומר אין לו עכשיו והיה לו חומה קודם הוה נמי בית חלוט בהו:
Tossefoth non traduit
אשר לו חומה. פירש רש''י לוא כתיב משמע לו ומשמע לא כלומר אין לו עכשיו והיה לו קודם לכן ואינו כן בחומשין מדויקות כתיב [לא באל''ף וקרי בוי''ו] (בוי''ו ולא קרי באל''ף):
וְאֵלּוּ הֵן בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה כּוּ'. תָּנָא: גַּמְלָא בַּגָּלִיל, וּגְדוֹד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְחָדִיד וְאוֹנוֹ וִירוּשָׁלַיִם בִּיהוּדָה. מַאי קָאָמַר?
Traduction
§ The mishna teaches: And these are the houses of walled cities: The ancient fort of Tzippori, and the fortress of Gush Ḥalav, and ancient Yodfat, and Gamla, and Gedod, and Ḥadid, and Ono, and Jerusalem, and likewise other similar cities. The Sages taught in a baraita: Gamla is in the Galilee, and Gedod is in Transjordan, and Ḥadid and Ono and Jerusalem are in Judea. The Gemara asks: What is the tanna of this baraita saying? Are these the only walled cities in the Galilee, Transjordan, and Judea?
Rachi non traduit
מאי קאמר. וכי אין עיר מוקפת חומה בגליל אלא גמלא ובעבר הירדן אלא גדוד:
Tossefoth non traduit
מאי קאמר. וכי אין עיר מוקפת חומה בגליל אלא גמלא ובעבר הירדן אלא גדוד ואם תאמר אמאי לא פריך כמו כן אמתני' ויש לומר דפריך שפיר אברייתא לפי שדקדקה יותר דמפרשא בהדיא גמלא בגליל וגדוד בעבר הירדן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source