Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Arakhine
Daf 31b
רָבָא אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא צַד אֶחָד בְּרִבִּית אָסוּר, וְהָכָא בְּרִבִּית עַל מְנָת לְהַחְזִיר אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ — מָר סָבַר: אָסוּר, וּמָר סָבַר: מוּתָּר.
Traduction
Rava said: Everyone agrees that uncertain interest is prohibited; and here, the dispute between Rabbi Yehuda and the Rabbis concerns the permissibility of interest given on the condition that it will be returned. That is, in addition to the arrangement described in the baraita, the parties agreed that the buyer will consume the produce, and if the sale will later be nullified, then the buyer will reimburse the seller for the value of the produce. One Sage, the first tanna, holds that although the interest is subsequently refunded, this practice is prohibited, and one Sage, Rabbi Yehuda, holds that this is permitted.
Rachi non traduit
דכולי עלמא צד אחד ברבית. כי ה''ג אסור הואיל ומעיקרא בתורת הלואה אתא לידיה ור' יהודה (דקאמר) [דקשרי] בהכי עסקינן שהתנו מתחילה שאם יגאלנה המוכר בתוך שלש יחזיר לו הלוקח הדמים מפירות שאכל וברבית ע''מ להחזיר פליגי ומתני' ותנא דברייתא בהא פליגי דתנא דידן סבר אפי' צד אחד נמי לא הוי דהא בתורת מכר אתא לידיה ותנא דברייתא סבר סוף סוף הואיל ולידי ריבית (לגבי) [אתי] צד אחד (היא) כרבית גמורה היא אלא שהתורה התירתה:
Tossefoth non traduit
רבא אמר דכולי עלמא צד אחד ברבית אסור. פירש''י ומתני' וברייתא בהא פליגי דתנא דברייתא סבר סוף סוף הואיל ולידי הרבית (לגבי) [אתי] צד אחד ברבית וכרבית גמורה היא אלא שהתורה התירתו [לשון] רש''י ועוד יש לפרש דבהכי פליגי מתני' וברייתא כגון שנכנס בבית להחזיר לו דמי שכירות שנה אם בא לפדותו בתוך י''ב חדש דתנא דמתני' סבר רבית על מנת להחזיר שרי ותנא דברייתא סבר דאסור אי נמי מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי דמתני' מיירי כשמחזיר לו אם יפדנו וברייתא מיירי כשאין מחזיר:
מֵת הַמּוֹכֵר יִגְאַל בְּנוֹ. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: ''וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב'' אָמַר רַחֲמָנָא, וְהַאי לָאו מְכַר, קָמַשְׁמַע לַן: ''וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ'' — מִכָּל מָקוֹם.
Traduction
§ The mishna teaches: With regard to one who sells a house from among the houses of walled cities, if the seller died, his son may redeem the house from the buyer. The Gemara asks: This is obvious, as a son inherits his father’s property. The Gemara responds: Lest you say that when the Merciful One states: ''And if a man sells a dwelling house in a walled city, then he may redeem it until the completion of the year after it is sold'' (Leviticus 25:29), this indicates that the man who redeems the house must be the same man who sold it, and this son did not sell; therefore, the same verse teaches us: ''And he shall have the right of redemption,'' indicating that the right of redemption applies in any case, either to the seller or his son.
Rachi non traduit
(איש כי ימכר אמר רחמנא):
והיתה גאולתו מ''מ. משמע דא''כ הוה ליה למיכתב יגאלנה עד תום שנת ממכרו מדשני בדיבוריה וכתב והיתה גאולתו משמע אפי' ע''י אחר:
מֵת הַלּוֹקֵחַ יִגְאַל מִיָּד בְּנוֹ וְכוּ'. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: ''לַקּוֹנֶה אוֹתוֹ'' אָמַר רַחֲמָנָא, וְהָא לָא קְנָה — קָא מַשְׁמַע לַן: ''וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ'' מִכָּל מָקוֹם.
Traduction
The mishna further teaches: If the buyer died, the seller may redeem the house from the possession of the buyer’s son. The Gemara asks: This, too, is obvious. The Gemara responds: Lest you say that the Merciful One states: ''Then the house that is in the walled city shall stand in possession of the one who bought it in perpetuity'' (Leviticus 25:30), and as this son did not buy the house, the buyer cannot redeem it from him; therefore, the previous verse teaches us: ''He shall have the right of redemption,'' indicating that this right applies in any case, even from the buyer’s son.
Rachi non traduit
לקונה אותו. משמע לקונה יהא נחלט אם לא יגאל בתוך שנה הא אם יגאל יחזירנה וקונה הוא דיחזירנה אבל בנו לא קמ''ל והיתה גאולתו מ''מ:
אֵין מוֹנִין לוֹ שָׁנָה אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁמָּכַר כּוּ'. תָּנוּ רַבָּנַן: שָׁנָה — אֵינִי יוֹדֵעַ אִם שָׁנָה לָרִאשׁוֹן אִם שָׁנָה לַשֵּׁנִי, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ''עַד מְלֹאת לוֹ שָׁנָה תְמִימָה'' — הֱוֵי שָׁנָה לָרִאשׁוֹן.
Traduction
§ The mishna teaches that if the buyer sold the house to another, one calculates the year only from the time that the owner sold the house to the first buyer, as it is stated: ''And if it is not redeemed until the passage of a full year for him'' (Leviticus 25:30). The Sages taught: When the verse states ''year,'' I do not know if one counts the year from when the owner sold it to the first buyer, or if one counts the year from when the first buyer sold it to the second. When the verse states: ''Until the passage of a full year for him,'' you must say that it is a year from when the owner sold it to the first buyer.
Rachi non traduit
שנה. אי הוה כתיב עד מלאת שנה ולא כתב לו איני יודע אם שנה למכר ראשון או שנה למכר שני כגון מכרה ראובן לשמעון בניסן ושמעון ללוי בתשרי וה''א ראובן שמכרה ראשון מחשב עם לוי ויהא לו רשות לגאלה עד תשרי הבא השתא דכתיב לו משמע דאמוכר ראשון קא מהדר:
לְמִי חָלוּט? רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לָרִאשׁוֹן חָלוּט, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לַשֵּׁנִי חָלוּט. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר דִּלְדִידֵיהּ קָא מָנֵינַן, אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל: מָה מָכַר לוֹ רִאשׁוֹן לְשֵׁנִי — כָּל זְכוּת שֶׁתָּבֹא לְיָדוֹ.
Traduction
The Gemara asks: In such a case, if the owner did not redeem the house within one year of the first sale, to whom does it belong in perpetuity? Rabbi Elazar says: It belongs in perpetuity to the first buyer. Rabbi Yoḥanan says: It belongs in perpetuity to the second buyer. The Gemara asks: Granted, according to the opinion of Rabbi Elazar, it is understandable why the house belongs to the first buyer, as one calculates the year according to his acquisition. But according to the opinion of Rabbi Yoḥanan, what is the reason that the house belongs to the second buyer after the conclusion of one year from the acquisition of the first buyer? Rabbi Abba bar Memel says: What did the first buyer sell to the second buyer? He sold him any right to the field that will come into his possession. This includes the fact that the house will belong to him in perpetuity after the conclusion of one year from the first purchase.
Rachi non traduit
למי חלוט. כשהגיע שנה למוכר ראשון ונחלט מי מן הלוקחים זוכה בחליטה זו:
לראשון חלוט. דראובן אין גואלה עוד משמעון אבל שמעון גואלה מלוי עד שיגיע שנה למכר שני שהרי ללוי לא נחלטה:
לשני חלוט. שאין שמעון גואלה מלוי:
אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל: מָכַר שְׁנֵי בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה, אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וְאֶחָד בְּאֶחָד בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי; זֶה שֶׁמָּכַר לוֹ בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם אֶחָד בַּאֲדָר שֶׁל שָׁנָה הַבָּאָה — עָלְתָה לוֹ שָׁנָה; זֶה שֶׁמָּכַר לוֹ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁל אֲדָר הָרִאשׁוֹן — לֹא עָלְתָה לוֹ שָׁנָה עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּאֲדָר שֶׁל שָׁנָה הַבָּאָה.
Traduction
Rabbi Abba bar Memel says: If one sold two houses of walled cities, one on the fifteenth day of the first month of Adar in a leap year, and the other one on the first day of the second Adar, then the halakha is as follows: With regard to this house that he sold to him on the first day of the second Adar, once the first day of Adar of the next year arrives, it is counted as though a full year has elapsed. With regard to this house that he sold to him on the fifteenth day of the first Adar, it is not counted as though a full year has elapsed until the fifteenth day of Adar of the next year.
Rachi non traduit
עלתה לו שנה. דהאיכא מיום ליום וזה שמכר לו בט''ו באדר לא עלתה לו שנה עד ט''ו באדר לשנה הבאה ואע''ג דהשתא הוו י''ג חדש משום דמיום ליום בעינן מט''ו באדר לט''ו באדר:
מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא, וְלֵימָא לֵיהּ: ''אֲנָא קָדֵים שָׁחֵין נוּרָא מִקַּמֵּא דִּידָךְ''! מִשּׁוּם דַּאֲמַר לֵיהּ: ''אַתְּ נְחֵית לְעִיבּוּרָא''.
Traduction
Ravina objects to this: But let the first buyer say to the second: I preceded you and kindled a fire before you, i.e., I bought my house before you acquired yours. How, then, can you gain possession in perpetuity before me? The Gemara responds: This is due to the fact that the second buyer can say to him: You descended to the house during the intercalated month, i.e., the first Adar, and as it is taught in the mishna, the seller has the right to redeem the house for an entire year, including the intercalated month.
Rachi non traduit
ולימא ליה. לוקח ראשון ללוקח שני אנא קדים שחין נורא אני היסקתי ונשתמשתי בבית קודם ממך ושלך נחלט באחד באדר ושלי לא תיחלט:
את נחתת לעיבורא. נכנסת בחודש העיבור לפיכך תפסיד דתמימה כתיב ליתן לו חדש העיבור אבל אני לא נכנסתי בו:
וְאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל: נוֹלְדוּ לוֹ שְׁנֵי טְלָאִים, אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁל אֲדָר הָרִאשׁוֹן וְאֶחָד בְּאֶחָד בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי, זֶה שֶׁנּוֹלַד בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם אֶחָד בַּאֲדָר שֶׁל שָׁנָה הַבָּאָה — עָלְתָה לוֹ שָׁנָה, זֶה שֶׁנּוֹלַד לוֹ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן — לֹא עָלְתָה לוֹ שָׁנָה עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּאֲדָר שֶׁל שָׁנָה הַבָּאָה.
Traduction
And Rabbi Abba bar Memel says: If two lambs were born to a single owner, one on the fifteenth day of the first Adar, and the other one on the first day of the second Adar, then the halakha is as follows: With regard to this lamb that was born on the first day of the second Adar, once the first day of Adar of the next year arrives, it is counted as though a full year has elapsed, and if it was a firstborn it should be sacrificed before that time arrives ab initio. With regard to this lamb that was born to him on the fifteenth day of the first Adar, it is not counted as though a full year has elapsed until the fifteenth day of Adar of the next year.
Rachi non traduit
נולדו לו שני טלאים. והם בכורות ומוזהר להקריבן בתוך שנתן דכתיב (דברים טו) תאכלנו שנה בשנה:
מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא, וְלֵימָא לֵיהּ: אֲנָא קָדֵים אָכֵיל יְרוּקָּא מִקַּמָּךְ דִּידָךְ! מִשּׁוּם דַּאֲמַר לֵיהּ: אַתְּ נְחֵיתְתְּ לְעִיבּוּרָא, אֲנָא לָא נְחֵיתְנָא לְעִיבּוּרָא.
Traduction
Ravina again objects to this: But let the lamb that was born first say to the other lamb: I preceded you and ate vegetables before you, i.e., I was born first. The Gemara responds: This is due to the fact that the second lamb can say to the first: You descended to the world during the intercalated month, which is added to the year, whereas I did not descend to the world during the intercalated month.
הָא תּוּ לְמָה לִי? הַיְינוּ הָךְ! מַהוּ דְּתֵימָא: הָתָם, דִּכְתִיב ''תְּמִימָה'', הָכָא, דְּלָא כְּתִיב ''תְּמִימָה'' — לָא. קָא מַשְׁמַע לַן, דְּ''שָׁנָה'' ''שָׁנָה'' מֵהֲדָדֵי גָּמְרִי.
Traduction
The Gemara asks: Why do I also need this second halakha? This halakha with regard to the lambs is identical to that halakha concerning the houses. The Gemara answers: Lest you say that there, with regard to houses of walled cities, where it is written: ''A full year'' (Leviticus 25:30), this is indeed the halakha, but here, with regard to lambs, where it is not written: A full year, perhaps this is not the case; Rabbi Abba bar Memel therefore teaches us that by means of a verbal analogy between the words ''year'' and ''year'' the two cases derive their halakhot from each other. With regard to houses of walled cities, it is written: ''And if it is not redeemed until the passage of a full year for him'' (Leviticus 25:30), and it is written with regard to lambs: ''Your lamb shall be without blemish, a male of the first year'' (Exodus 12:5).
Rachi non traduit
לא כתב תמימה. ולא ליתיב ליה חדש העיבור וליסלקיה שנה בט''ו בשבט:
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ''תְּמִימָה'' כּוּ'. רַבִּי אוֹמֵר: לִיתֵּן שְׁנַת עִיבּוּרָהּ. תָּנוּ רַבָּנַן: ''שָׁנָה תְּמִימָה'', רַבִּי אוֹמֵר: מוֹנֶה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יָמִים כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מוֹנֶה שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ מִיּוֹם לְיוֹם, וְאִם נִתְעַבְּרָה — נִתְעַבְּרָה לוֹ.
Traduction
§ The mishna teaches: When it states: ''A full year'' (Leviticus 25:30), this serves to include the intercalated month in the year calculated from the sale. Rabbi Yehuda HaNasi says: This serves to give the seller a year and its addition. With regard to this matter, the Sages taught in a baraita: ''A full year''; Rabbi Yehuda HaNasi says: This means that one counts 365 days, in accordance with the number of days in a solar year, which are eleven more than in a lunar year. And the Rabbis say: One counts twelve months from day to day, and if an additional month was intercalated into the year, then the month was intercalated to the benefit of the seller, i.e., he has thirteen months to redeem his house.
Rachi non traduit
כמנין ימות החמה. בין בפשוטה בין במעוברת:
י''ב חדש מיום ליום. כמו שאנו קובעין אותן לשנת לבנה:
נתעברה לו. למוכר דכתיב תמימה:
הִגִּיעַ יוֹם שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ וְלֹא נִגְאָל כּוּ'. תָּנוּ רַבָּנַן: ''לַצְּמִיתוּת'' — לַחֲלוּטִין. דָּבָר אַחֵר: ''לַצְּמִיתוּת'' — לְרַבּוֹת אֶת הַמַּתָּנָה. מַאי טַעְמָא? ''צְמִית'' ''צְמִיתוּת''.
Traduction
§ The mishna teaches: If the final day of the twelve-month period arrived and the house was not redeemed, it becomes the property of the buyer in perpetuity. This is the halakha with regard to one who buys a house in a walled city and one to whom it is given as a gift, as it is stated: ''In perpetuity [latzemitut]'' (Leviticus 25:30). With regard to this matter, the Sages taught: ''Latzemitut'' means in perpetuity; that is, the seller can no longer redeem the house against the buyer’s will, nor does it return to his possession in the Jubilee Year. Another matter derived from this verse is that ''latzemitut'' serves to include a house given as a gift. What is the reason, i.e., how is this derived from ''latzemitut''? The verse could have stated tzemit, but instead it states tzemitut. The expanded term serves to include a house given as a gift.
אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא, כְּמַאן? דְּלָא כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאִי כְּרַבִּי מֵאִיר — הָאָמַר מַתָּנָה אֵינָהּ כְּמֶכֶר! אָמַר רַב פָּפָּא: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר, שָׁאנֵי הָכָא דְּרַבִּי רַחֲמָנָא ''לַצְּמִיתוּת''.
Traduction
The Sages said the above baraita before Rav Pappa, and then asked: In accordance with whose opinion is this ruling? Ostensibly, it is not in accordance with the opinion of Rabbi Meir, as if it is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, doesn’t he say with regard to the return of an ancestral field in the Jubilee Year that a gift is not like a sale, i.e., an ancestral field given as a gift does not return to the original owner in the Jubilee Year? Likewise, a house in a walled city given as a gift should not become the perpetual property of the buyer after twelve months. Rav Pappa said: You may even say that the baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, and it is different here, as the Merciful One includes a house given as a gift through the term ''latzemitut.''
Rachi non traduit
האמר. במס' בכורות בפ' אחרון (דף נב:) מתנה אינה כמכר לחזור ביובל למי שנתנה:
Tossefoth non traduit
דאי ר''מ הא אמר מתנה אינה כמכר. י''ל דכיון דאינה כמכר אין בידו לגואלה לעולם אפי' תוך י''ב חדש ולפי זה מה שהקשינו בפ' המקדיש (לעיל ערכין כח:) כיון דכתיב אחוזת עולם היא להם היה לנו לומר שלא יתנו בתיהם במתנה אבל נוכל לפרש הכא דמתנה אינה כמכר ויכול הנותן לגאול לעולם אפי' אחר י''ב חדש ובהכי ניחא דיכולים כהנים ולוים ליתן לאחר בתיהם במתנה:
אֲמַרוּ רַבָּנַן לְרַב פָּפָּא, וַאֲמַר לַהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרַב פָּפָּא: וְהָא גַּבֵּי יוֹבֵל, דִּכְתִיב ''תָּשׁוּבוּ'' לְרַבּוֹת אֶת הַמַּתָּנָה, וְרַבִּי מֵאִיר לָא קָא מְרַבֵּי! אֶלָּא הָא וַדַּאי דְּלָא כְּרַבִּי מֵאִיר.
Traduction
The Sages said to Rav Pappa, and some say that Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said to Rav Pappa: But consider the case of the Jubilee Year, as it is written: ''In this year of Jubilee you shall return every man unto his possession'' (Leviticus 25:13), and the Sages teach that this verse serves to include the gift, and yet Rabbi Meir does not include a gift. Rather, this baraita is certainly not in accordance with the opinion of Rabbi Meir.
Rachi non traduit
תשובו. תשובו איש אל אחוזתו ודרשינן (בפ''ט) (שם) לרבות את המתנה:
תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּקְדִּישׁ בַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה — הֲרֵי זֶה גּוֹאֵל, וְגוֹאֵל לְעוֹלָם. גְּאָלוֹ אַחֵר מִיַּד הֶקְדֵּשׁ, הִגִּיעַ יוֹם שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ וְלֹא נִגְאַל — הָיָה חָלוּט לוֹ.
Traduction
§ The Sages taught: With regard to one who consecrates a house among the houses of walled cities, this individual may redeem it from the Temple treasury, and he may always redeem it, even after the first year, unlike a sale. If another redeemed the house from the possession of the Temple treasury, and the final day of the twelve-month period from its redemption arrived and the house was not redeemed by its owner, the house has become the property of the other individual in perpetuity.
Rachi non traduit
וגואל לעולם. שאינו נחלט להקדש לעולם ולקמן מפרש טעמא:
הגיע יום שנים עשר חודש. משלקחו מן הגזבר:
מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר שְׁמוּאֵל, דְּאָמַר קְרָא: ''לַקּוֹנֶה אוֹתוֹ'', וַאֲפִילּוּ מִיַּד הֶקְדֵּשׁ. וְלַחְלְטֵיהּ הֶקְדֵּשׁ? אָמַר קְרָא: ''לְדוֹרוֹתָיו'', יָצָא הֶקְדֵּשׁ שֶׁאֵין לוֹ דּוֹרוֹת.
Traduction
The Gemara asks: From where is this matter derived? Shmuel says: As the verse states: ''And if it is not redeemed until the passage of a full year for him, then the house that is in the walled city shall stand in possession of the one who bought it in perpetuity, throughout his generations; it shall not go out in the Jubilee'' (Leviticus 25:30). The verse indicates that the house belongs in perpetuity to ''the one who bought it,'' even if he purchased it from the possession of the Temple treasury. The Gemara asks: But why is the consecrator always capable of redeeming the house from the possession of the Temple treasury? Let it belong to the Temple treasury in perpetuity if it is not redeemed within one year. The Gemara answers that the verse states: ''Throughout his generations.'' Excluded, therefore, is the Temple treasury, as it is not a person and it does not have generations.
Rachi non traduit
שאין לו דורות. דליכא פריה ורביה קמי שמיא:
לֹא יֵצֵא בַּיּוֹבֵל, לְמָה לִי? אָמַר רַב סָפְרָא: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְמוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה, וּפָגַע בּוֹ יוֹבֵל בְּתוֹךְ שְׁנָתוֹ. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: לִיפּוֹק בְּיוֹבֵל, קָא מַשְׁמַע לַן: ''לֹא יֵצֵא בַּיּוֹבֵל''.
Traduction
The Gemara asks: Why do I need the phrase in the above verse: ''It shall not go out in the Jubilee''? After all, it already stated: ''In perpetuity.'' Rav Safra said: This phrase is necessary only for the case of one who sells a house among the houses of walled cities and the Jubilee Year arrived during the year of the sale. It might enter your mind to say that the house should leave the possession of the buyer to enter the possession of its owner in the Jubilee Year. Therefore, the verse teaches us: ''It shall not go out in the Jubilee,'' to teach that this is not the case.
Rachi non traduit
לא יצא ביובל למה לי. הואיל וכתיב לצמיתות:
מַתְנִי' בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה נִטְמָן יוֹם שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא חָלוּט לוֹ. הִתְקִין הִלֵּל שֶׁיְּהֵא חוֹלֵשׁ מְעוֹתָיו לַלִּשְׁכָּה, וִיהֵא שׁוֹבֵר אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנָס, אֵימָתַי שֶׁיִּרְצֶה הַלָּז יָבֹא וְיִטּוֹל אֶת מְעוֹתָיו.
Traduction
MISHNA At first, the buyer would conceal himself on the final day of the twelve-month period, in order to ensure that it would become his in perpetuity. Hillel instituted that the seller would place [ḥolesh] his money in the chamber of the court and that he will break the door and enter the house, and when the other individual, i.e., the buyer, will wish to do so, he may come to the chamber and take his money.
Rachi non traduit
מתני' היה נטמן. הלוקח ביום שנים עשר חודש כדי שלא ימצאהו מוכר ליתן לו מעותיו והוא חלוט לו:
שיהא חולש. כמו (ישעיהו י''ד:י''ב) חולש על גוים וכדגרסינן (שבת דף קמח:) מטילין חלשים על הקדשים. שיהא מטיל מעותיו ללשכות שבעזרה:
ויהא שובר הדלת. של בית שמכר ונכנס:
Tossefoth non traduit
התקין הלל. הכא משמע דבימי הלל שהיה בבית שני כדאמרינן בפ''ק דשבת (דף טו. ושם) הלל ושמעון גמליאל ושמעון נהגו נשיאותן לפני הבית מאה שנה היו נוהגין יובל כיון דבתי ערי חומה היה נוהג כדאמר בפירקין דלעיל (ערכין דף כט.) דאין בתי ערי חומה אלא בזמן שהיובל נוהג וקשה לפירש''י דפרק השולח (גיטין דף לו.) דתנן הלל תיקן פרוזבול ופריך בגמ' עלה מי איכא מידי דאורייתא משמטא והתקין הלל דלא תשמט ומשני בשביעית בזמן הזה דרבנן ופרש''י והלל כרבי סבירא ליה דאמר שביעית להשמטת מלוה בזמן הזה דרבנן ואע''ג דהלל בבית שני הוה סבירא ליה דבבית שני הואיל ולא היה יובל נוהג לא היה נוהג שמיטה מדאורייתא ודאמרינן מנו יובלות לקדש שמיטין מדרבנן קאמר וכאן משמע דבבית שני היה יובל נוהג מן התורה וכן משמע בכריתות פרק ארבעה מחוסרי כפרה בסופו (דף יא.) ויתנו ידיהם להוציא (את) נשיהם ואשמים וגו' אמר רב חסדא מלמד שכולן שפחה חרופה בעלו ושפחה חרופה היינו חציה שפחה וחציה בת חורין המאורסת לעבד עברי ואמרינן בפרקין דלעיל (ערכין דף כט.) דאין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג אלמא נהגו יובלות בבית שני וצ''ל דע''כ דאין הכי נמי דנהגו יובלות בבית שני ואע''ג דכל ישראל לא חזרו בימי עזרא כדכתיב (נחמיה ז':

ס''ו) כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים שלש מאות וששים ומיהו מכל שבט ושבט חזרו מקצתן והוי שפיר כמו כל יושביה עליה כדאמרינן לקמן שמנו יובלות אע''ג דלא חזרו כולן וההיא דפרק השולח (גיטין דף לו.) צ''ל דהלל לאו לדריה תקין אלא יודע היה שהבית היה עתיד ליחרב ולפיכך תיקן פרוזבול ואע''ג דבעי התם הלל כי תקין פרוזבול לדריה הוא דתקין או לדרי עלמא תקין ההיא לאו לאביי קבעי כי אם לרבא דמתרץ התם הפקר ב''ד היה הפקר:
גְּמָ' אָמַר רָבָא: מִתַּקָּנָתוֹ שֶׁל הַלֵּל — ''הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז'', וּנְתָנָהּ לוֹ מִדַּעְתּוֹ — מְגוֹרֶשֶׁת, בְּעַל כָּרְחוֹ — אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת.
Traduction
GEMARA Rava says: It may be inferred from the ordinance of Hillel in the mishna that if one says to his wife: This is your bill of divorce on the condition that you will give me two hundred dinars, and she gave the money to him with his consent, then she is divorced. But if she gave it to him against his will, she is not divorced.
Rachi non traduit
גמ' מדעתו. שיקבלם ברצון:
בעל כרחו. שהטילתם בביתו כי ה''ג דתקין הלל במתני':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source