Vayedaber

Simple Havroutah

'Arakhine

Daf 31a

תָּנֵי חֲדָא: לֹוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין, וְתַנְיָא אִידַּךְ: אֵינוֹ לֹוֶה וְגוֹאֵל וְאֵינוֹ גּוֹאֵל לַחֲצָאִין. לָא קַשְׁיָא, הָא רַבָּנַן וְהָא רַבִּי שִׁמְעוֹן.

Traduction

The Gemara raises a contradiction between two baraitot with regard to redeeming a field from the Temple treasury: It is taught in one baraita: One may borrow money and redeem a field, and one may partially redeem it. And it is taught in another baraita: One may not borrow money and redeem a field, nor may one partially redeem it. The Gemara explains: It is not difficult. This baraita, which teaches that one may not borrow money and redeem his field, is in accordance with the opinion of the Rabbis; and that baraita, which states that one may borrow money and redeem his field, is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who is lenient with regard to redeeming a field from the Temple treasury.

Rachi non traduit

תני חדא. במקדיש שדה אחוזה לוה וגואל היינו הך דקתני לעיל אם גאל יגאל מלמד שלוה וגואל כו' ור''ש קאמר לה ואידך רבנן דפליגי עליה:

Tossefoth non traduit

תני חדא לוה וגואל לחצאין. פירש רש''י דאמקדיש שדה אחוזה קאי ול''נ דא''כ הוי סתם מתני' דתנן בהקדש מותר בכולן כר''ש ולא כרבנן ואור''י דקאי אמוכר בית בבתי ערי חומה וכן מוכחת הסוגיא בפ''ק דקדושין (דף כא. ושם כ:) אבל מקדיש שדה אחוזה אפי' רבנן מודו דלוה וגואל לחצאין:

תניא בת''כ גבי מוכר שדה אחוזה וחשב שני ממכרו שנים אתה מחשב ואי אתה מחשב חדשים ומנין אם רצה לעשות חדשים שנה יעשה ת''ל וחשב וא''ת היכי מצינו ששניהם לצורך המוכר שיהא בו ריוח למוכר בשלמא כשמחשב חדשים מצינו כגון שבא לגאלה באמצע השנה דמחשבינן ליה חדשים שעברו שאכל הלוקח לגרע פדיונו כמו שאנו מחשבין השנים שעברו שאכל הלוקח אבל אי אתה מחשב חדשים היכי משכחת לה ויש לומר דמשכחת ליה כגון אם מכר בניסן בעשרה ליטרין ומחצה ויש עד היובל י' שנים ומחצה ובא לגואלה בר''ה ויש עוד להבא עד היובל ה' שנים:

מַתְנִי' הַמּוֹכֵר בֵּית בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה — הֲרֵי זֶה גּוֹאֵל מִיָּד, וְגוֹאֵל כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, הֲרֵי זֶה כְּמִין רִבִּית, וְאֵינוֹ רִבִּית.

Traduction

MISHNA: One who sells a house from among the houses of walled cities may redeem the house immediately, even without the consent of the buyer, and he may redeem the house during the entire twelve months following the sale, but not after that. When he redeems the house within the twelve-month period, he returns the sale price to the buyer, and this is ostensibly like a form of interest, as the buyer has effectively resided in the house for free in exchange for the fact that the buyer’s money was in the possession of the seller. It is not considered interest, because the buyer owned the house during the period in which he resided in it.

Rachi non traduit

מתני' הרי זה גואל מיד. ואין לו דין שדה אחוזה שצריך להמתין שתי שנים:

הרי זה כמין רבית. שכשמחזיר לו מעותיו בתוך שנה ואין זה מנכה לו כלום נמצא שנשתמש בביתו בשכר המתנת מעותיו:

ואינה רבית. גמורה דרבית לא מיקרי אלא ע''י הלואה ולא ע''י מכר:

מֵת הַמּוֹכֵר — יִגְאַל בְּנוֹ, מֵת הַלּוֹקֵחַ — יִגְאַל מִיַּד בְּנוֹ. אֵין מוֹנִין שָׁנָה אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁמָּכַר, שֶׁנֶּאֱמַר: ''עַד מְלֹאת לוֹ שָׁנָה''.

Traduction

If the seller died, his son may redeem the house from the buyer. If the buyer died, the seller may redeem it from the possession of the buyer’s son. If the buyer sold the house to another, one calculates the year only from the time that the owner sold the house to the first buyer, as it is stated: ''And if it is not redeemed until the passage of a full year for him, then the house that is in the walled city shall stand in possession of the one who bought it in perpetuity'' (Leviticus 25:30). The term ''for him'' indicates that the year is calculated from when the initial owner sold the house.

Rachi non traduit

יגאל בנו. בתוך שנה אם ירצה אבל לאחר שנה נחלט ואינו נגאל עוד לעולם כדכתיב (ויקרא כ''ה:ל') ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה וגו':

אלא משעה שנמכר. שאם מכרה ראובן לשמעון בניסן ושמעון ללוי באייר כיון שהגיע ניסן הבא נחלט ואין מונין למכר שני אלא לראשון:

שנאמר עד מלאת לו שנה. משמע לזה שהיתה אחוזה שלו מונין:

כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ''תְּמִימָה'', לְהָבִיא אֶת חֹדֶשׁ הָעִיבּוּר. רַבִּי אוֹמֵר: לִיתֵּן לוֹ שָׁנָה וְעִיבּוּרָהּ. הִגִּיעַ יוֹם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְלֹא נִגְאֲלָה — הָיְתָה חֲלוּטָה לוֹ. אֶחָד הַלּוֹקֵחַ וְאֶחָד הַנִּיתָּן לוֹ בְּמַתָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''לַצְּמִיתוּת''.

Traduction

When it says: ''A full year,'' this serves to include the intercalated month in the year calculated from the sale, if it was a leap year. Rabbi Yehuda HaNasi says: The word ''full'' serves to give the seller a year and its addition, i.e., the year during which the house may be redeemed is not the 354-day lunar year, but the 365-day solar year. If the final day of the twelve-month period arrived and the house was not redeemed, the house has become the property of the buyer in perpetuity. This is the halakha with regard to both one who buys a house in a walled city and one to whom it is given as a gift, as it is stated: ''Then the house that is in the walled city shall stand in possession of the one who bought it in perpetuity'' (Leviticus 25:30).

Rachi non traduit

את חדש העיבור. שאם היתה שנה מעוברת אינה נחלטת עד שלשה עשר חדש:

שנה ועיבורה. בין בשנה פשוטה בין בשנה מעוברת נותנין לו שנת לבנה וימים שיתירים בשנת חמה על שנת לבנה אחד עשר יום שמהם אנו מעברים את השנה:

ואחד הניתן במתנה. אם רצה נותן לגאול בתוך שנתו יגאל ואם לאו חלוט לו:

גְּמָ' מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי, דְּתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר: ''יָמִים'' — אֵין יָמִים פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם.

Traduction

GEMARA: The mishna teaches that one who sells a house in a walled city may redeem it immediately. The Gemara comments: The mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, as it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda HaNasi says: The Torah states: ''And if a man sells a dwelling house in a walled city, then he may redeem it until the completion of the year after it is sold; for days he shall have the right of redemption'' (Leviticus 25:29). The word ''days'' means no fewer than two days, i.e., the house cannot be redeemed during the first two days after the sale.

Rachi non traduit

גמ' מתני'. דקתני הרי זה גואל מיד דמשמע אפי' בו ביום שמכרה מותר לגאול דלא כרבי:

וְרַבָּנַן, הַאי ''יָמִים'' מַאי עָבְדִי לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ מִיּוֹם לְיוֹם. וְרַבִּי, מִיּוֹם לְיוֹם מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מֵ''עַד תּוֹם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ''.

Traduction

The Gemara asks: And the Rabbis, what do they do with this word ''days''? The Gemara answers: The Rabbis require it to teach the halakha that the year does not conclude with the arrival of Rosh HaShana, at the end of the calendar year; rather, it is calculated from day to day, that is, until the arrival of the date of the sale in the subsequent year. The Gemara asks: And Rabbi Yehuda HaNasi, from where does he derive that the year is calculated from day to day? The Gemara responds: He derives it from the phrase: ''Until the completion of the year after it is sold'' (Leviticus 25:29).

וְרַבָּנַן? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ שְׁנַת מִמְכָּרוֹ שֶׁלּוֹ, וְלֹא (שְׁנַת) [שָׁנָה] שֶׁל מִנְיַן עוֹלָם. וְיָמִים מִיבְּעֵי לְהוּ לְמֵעֵת לְעֵת, דְּאִי מֵ''עַד תּוֹם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ'' הֲוָה אָמֵינָא: מִיּוֹם לְיוֹם — אִין, מֵעֵת לְעֵת — לָא, כְּתַב רַחֲמָנָא ''יָמִים''.

Traduction

The Gemara asks: And the Rabbis, what do they do with this phrase? The Gemara responds: Actually, they require that phrase to teach that the calculated year is a year from his sale and not the year of the counting of the world, i.e., not the calendar year. And the Rabbis require the word ''days'' to teach that the year is calculated not only from day to day, but also from hour to hour, i.e., the year is completed only when the hour of the sale arrives in the subsequent year. As if one sought to derive this from the phrase ''until the completion of the year after it is sold,'' I would say that with regard to calculating the year from day to day, yes, it is calculated in this manner, but with regard to calculating the year from hour to hour, no, it is not calculated in this manner. Rather, once the beginning of the day arrives the seller can no longer redeem the house. The Merciful One therefore wrote the word ''days'' to teach that the year is calculated from hour to hour.

Rachi non traduit

ימים תהיה גאולתו ואין ימים פחותין משנים. דלא תשהא ביד לוקח פחות משני ימים:

וְרַבִּי, מֵעֵת לְעֵת מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִ''תְּמִימָה''. וְרַבָּנַן? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְעִיבּוּרַהּ.

Traduction

The Gemara asks: And Rabbi Yehuda HaNasi, from where does he derive that the year is calculated from hour to hour? The Gemara answers that he derives it from the term ''a full year'' (Leviticus 25:30). The Gemara asks: And the Rabbis, what do they derive from the term ''a full year''? The Gemara responds: The Rabbis require that term to teach that the intercalated month of a leap year is included in the year of sale.

וְרַבִּי נָמֵי, הָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְעִיבּוּרַהּ! הָכִי נָמֵי, מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵעֵת לְעֵת מֵ''עַד תּוֹם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ'' נָפְקָא.

Traduction

The Gemara objects: But Rabbi Yehuda HaNasi also requires that term to teach that the intercalated month of a leap year is included in the year of sale. The Gemara explains: Indeed, i.e., Rabbi Yehuda HaNasi derives the inclusion of the intercalated month from the term ''a full year.'' Rather, according to Rabbi Yehuda HaNasi, the fact that the year is calculated from day to day and from hour to hour constitutes one halakha, which is derived from the phrase ''until the completion of the year after it is sold.''

Rachi non traduit

מיום ליום. שאם מכרה באחד בניסן אין מונין שנה למנין עולם דלימא כיון שהגיע תשרי עלתה לו שנה שהרי יצתה אותה שנה אלא עד אחד בניסן הבא אינו נחלט:

שנת ממכרו. ולא של מנין עולם:

Tossefoth non traduit

מיום ליום ומעת לעת מעד תום שנת ממכרו נפקא. במס' נדה דף מז:
ושם ד''ה כולן) פירש ה''ר ר' אלחנן דדוקא בבתי ערי חומה בעינן מעת לעת [לשעות] אבל אינך דהתם דמצי למימר דאזלינן בהן בתר שנים שלהם ולא בתר שנות עולם בכולהו לא בעינן מעת לעת [לשעות] דבבתי ערי חומה דוקא הוא דגלי ליה קרא אבל דאינך לא והתוס' כתבו כאן הוא הדין בכולהו בעינן מעת לעת [לשעות] דילפינן שנה [שנה] מבתי ערי חומה כדאמר הש''ס לקמן גבי מילתא אחריתי:

הֲרֵי זוֹ כְּמִין רִבִּית וְכוּ'. וְהָתַנְיָא: הֲרֵי זוֹ רִבִּית גְּמוּרָה, אֶלָּא שֶׁהַתּוֹרָה הִתִּירַתּוּ!

Traduction

§ The mishna teaches: When one redeems a house among those of a walled city, this is ostensibly like a form of interest, as the seller returns the original sale price to the buyer and he does not subtract from it in exchange for the period during which the buyer resided in the house. This is not considered interest because the buyer owned the house during that period. The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita: This is fully considered interest, but in this case the Torah permitted it?

Tossefoth non traduit

והתניא הרי זו רבית גמורה אלא שהתורה התירתו. ומסיק רבי יוחנן הא ר' יהודה הא רבנן פירוש מתני' כר' יהודה דאמר צד אחד ברבית מותר וברייתא דתני רבית גמורה אתיא כרבנן וא''ת מאי שנא ממשכנתא בלא נכייתא דאינו אלא אבק רבית כדאיתא באיזהו נשך (ב''מ דף סב. ושם) א''ל רבינא והרי משכנתא בלא נכייתא דבדיניהם מוציאין מלוה למלוה ובדיננו אין מחזירין ממלוה ללוה אלמא לאו רבית גמורה היא והכא אמר דהוי ריבית גמורה ולפי פירוש רש''י דמחלק בין שדה לבית ניחא גבי הא דתנן פרק איזהו נשך (בבא מציעא סד:) המלוה את חבירו לא ידור בחצרו חנם ולא ישכור ממנו בפחות (ממנו) [מפני] שהוא רבית ופירש רש''י שם מאי שנא ממשכנתא דנכייתא דשרי ותירץ דיש לחלק בין שדה לבית דשמא השדה לא יעשה פירות אבל הבית אי אפשר שלא יהנה ממנו בדירתו ומשום הכי כי מנכה לו מן השכירות הוי רבית ולפי זה ניחא נמי הכא דבית שהוא דר בו בלא ספק הוי רבית גמורה אבל שדה דשמא לא יעשה פירות כי אכיל ליה נמי בלא נכייתא לאו רבית גמורה היא ואין נראה לר''ת חילוק זה דבבית נמי איכא ספיקא שמא יפול או ישרף אלא ודאי אין חילוק בין שדה לבית וההיא דמלוה את חבירו לא ישכור ממנו בפחות יש לתרץ דלא דמי למשכנתא בנכייתא דשרי דההיא משכנתא מיירי שהלוה לו על השדה ואין הלוה יכול להשכירו לאחר מפני שהוא ביד המלוה משום הכי אינו רבית דהא בלאו הכי הוא בטל והא דתנן המלוה את חבירו לא ישכור ממנו בפחות מיירי שלא הלוה לו על שדה או על הבית וביד הלוה להשכירו לאחר נמצא כשמוזיל גביה רבית הואי ולפי' זה דר''ת אינו מחלק בין שדה לבית הדרא קושיא לדוכתיה מאי שנא ממשכנתא בלא נכייתא דלא חשבינן ליה רבית גמורה וצ''ל דרבית גמורה מדרבנן קאמר והאי דאמר אלא שהתורה התירתו הכי פירושו מדכתב לן רחמנא דין בתי ערי חומה גלי לן דכי ה''ג אין זה רבית דאורייתא:

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי יְהוּדָה וְהָא רַבָּנַן. דְּתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בַּחֲבֵירוֹ מָנֶה, וְעָשָׂה לוֹ שָׂדֵהוּ מֶכֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמּוֹכֵר אוֹכֵל פֵּירוֹת — מוּתָּר, לוֹקֵחַ אוֹכֵל פֵּירוֹת — אָסוּר.

Traduction

Rabbi Yoḥanan said: It is not difficult. This mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, and that baraita is in accordance with the opinion of the Rabbis. As it is taught in a baraita: Consider the case of one who had a debt of one hundred dinars against another, and the borrower made a conditional sale of his field to the lender, stipulating that if he does not repay the loan on time then the sale shall take effect retroactively from the present moment. As long as the seller, i.e., the borrower, consumes the produce of that field until the time the loan comes due, this arrangement is permitted. But if the buyer, i.e., the lender, consumes the produce during this time, the arrangement is prohibited, as it constitutes interest. The reason is that if the loan is repaid on time, the sale is nullified, which means that the produce consumed by the lender will have been consumed as payment for allowing the loan to remain in the borrower’s possession.

Rachi non traduit

ורבנן. אין הכי נמי דההיא ודאי מיבעי ליה להכי דממכרו ולא שנת מנין עולם וימים מיבעי ליה למעת לעת שאם מכרה באחד בניסן בחצי היום אין מונין לו שנה עד שיגיע חצי היום של אחד בניסן הבא:

מתני' ר' יהודה היא. דאמר צד אחד ברבית מותר דרבית הבאה ע''י מכר קרי צד אחד משום דאין בא לידי רבית משני צדדין שאם לא יגאלנה ותיחלט לו אין כאן רבית אבל הלואה ודאי באה לידי רבית שאינה נחלטת לעולם:

ועשה לו שדהו מכר. שמשכן לו שדהו על אותו מנה וכתב לו אם לא אתן לך מנה מיכן ועד שלש שנים הרי היא שלך:

בזמן שהמוכר אוכל פירות. כל אותן שנים מותר:

לוקח אוכל פירות אסור. שמא יגאלנה בתוך שלש ונמצא שאכלם ברבית:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף בִּזְמַן שֶׁהַלּוֹקֵחַ אוֹכֵל פֵּירוֹת — מוּתָּר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְּבַיְתוֹס בֶּן זוֹנִין שֶׁעָשָׂה שָׂדֵהוּ מֶכֶר עַל פִּי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וְלוֹקֵחַ אוֹכֵל פֵּירוֹת הָיָה. אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָיה? מוֹכֵר אוֹכֵל פֵּירוֹת הָיָה, וְלֹא לוֹקֵחַ.

Traduction

Rabbi Yehuda says: Even when the buyer consumes the produce, such an arrangement is permitted. Rabbi Yehuda said in support of his opinion: There was an incident involving Baitos ben Zunin, who made a conditional sale of his field by a similar arrangement under the direction of Rabbi Elazar ben Azarya, and in this case the buyer was consuming the produce. The Rabbis said to him: Do you seek to bring proof from there? Actually, it was the seller who was consuming the produce, and not the buyer.

Rachi non traduit

מעשה בביתוס בן זונין גרסינן:

מַאי בֵּינַיְיהוּ? צַד אֶחָד בְּרִבִּית אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, תַּנָּא קַמָּא סָבַר: צַד אֶחָד בְּרִבִּית אָסוּר, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: צַד אֶחָד בְּרִבִּית מוּתָּר.

Traduction

The Gemara asks: What is the basis for the dispute between Rabbi Yehuda and the Rabbis? The Gemara responds: The dispute between them concerns the permissibility of an agreement involving an uncertain interest, i.e., an agreement that will involve interest only under certain circumstances. This is the case here, since if the loan is repaid the produce consumed by the lender constitutes interest, but if the loan is not repaid then the field is acquired retroactively by the lender and no interest is involved. The Gemara elaborates: The first tanna, i.e., the Rabbis, holds that uncertain interest is prohibited, and Rabbi Yehuda holds that uncertain interest is permitted.

Rachi non traduit

צד אחד ברבית. שאם יגאלנה יהא רבית ואם לאו לא יהא רבית:

Tossefoth non traduit

ור' יהודה סבר צד אחד ברבית מותר. וא''ת לר' יהודה משכנתא בלא נכייתא נמי תישתרי דצד אחד בריבית הוא ושמא לא יפדנו עוד וי''ל דלא חשבינן צד אחד ברבית אלא כגון עשה לו שדהו מכר דאיכא צד מכר אם לא יפדנו בתוך הזמן הקבוע לו אבל משכנתא בלא נכייתא דליכא ביה צד מכר דלעולם הוא ביד הלוה לפדותו ואם יפדנו כיון שאין מנכה לו מן הפירות שאכל הוה ליה רבית מידי דהוה אמלוה סאה בסאה ולא חשיב ליה ר' יהודה צד אחד ברבית אף על גב דשמא לא יתייקר מ''מ כיון דאין בו צד מכר אסור ולא חשיב ליה ר''י צד אחד ברבית:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source