Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Arakhine
Daf 29b
מַתְנִי' הַמּוֹכֵר אֶת שָׂדֵהוּ בִּשְׁעַת הַיּוֹבֵל — אֵינוֹ מוּתָּר לִגְאוֹל פָּחוֹת מִשְׁתֵּי שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ''בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ''.
Traduction
MISHNA: One who sells his field during a period when the Jubilee Year is in effect is not permitted to redeem it less than two years after the sale, as it is stated: ''According to the number of years of the crops he shall sell to you'' (Leviticus 25:15). The plural form ''years'' indicates a minimum of two years.
Rachi non traduit
מתני' המוכר. בשעת היובל. בזמן שהיובל נוהג:
פחות משתי שנים. אבל לאחר שתי שנים אם רוצה לפדותה פודה בעל כרחו של לוקח ונותן לו לפי מה שמכרה כדכתיב (ויקרא כ''ה:כ''ז) וחשב את שני ממכרו שמחשב כמה שנים משמכרה עד היובל ומחלק הדמים לפי השנים כגון אם מכרה קודם היובל עשר שנים בעשר ליטרין נמצא שמכר פירות של כל שנה ושנה בליטרא שהרי סתם מכירה אינה אלא עד היובל הלכך אם שהתה ביד לוקח ה' שנים ואח''כ בא מוכר לגאלה מנכה לו לוקח ה' ליטרין ליטרא לכל שנה שאכלה שכך עלה חשבון כשיוצא מתחילה:
הָיְתָה שְׁנַת שִׁדָּפוֹן וְיֵרָקוֹן, אוֹ שְׁנַת שְׁבִיעִית — אֵינָו עוֹלָה מִן הַמִּנְיָן. נָרָהּ אוֹ הוֹבִירָהּ — עוֹלָה לוֹ מִן הַמִּנְיָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְכָרָהּ לוֹ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהִיא מְלֵיאָה פֵּירוֹת — הֲרֵי זֶה אוֹכֵל מִמֶּנָּה שָׁלֹשׁ תְּבוּאוֹת בִּשְׁתֵּי שָׁנִים.
Traduction
If one of those years was a year of blight or mildew, or if it was the Sabbatical Year, when the buyer is unable to derive benefit from the field, that year does not count as part of the tally, and the owner must wait an additional year before redeeming the field. If the buyer plowed the field but did not sow it, or if he left it fallow, that year counts as part of his tally, as it was fit to produce a crop. Rabbi Eliezer says: If the owner of the field sold it to the buyer before Rosh HaShana and the field was full of produce, and the owner redeems the field after two years, that buyer consumes from the field’s produce three crops in two years. Although he received the field with its crop, he is not required to return it in the same state.
Rachi non traduit
אינו עולה מן המנין. השתי שנים דהא שני תבואות כתיב שתי שנים הראויין לתבואה תשהה ביד לוקח אבל היתה שנה הראויה לתבואה ונרה ולא זרעה או הובירה שהניחה בורה שאפי' ניר לא עשה בה איהו אפסיד אנפשיה ועולה לו במנין שתי השנים:
שלש תבואות. אותה העומדת בה בשעת קנייה ושתי תבואות בשתי שנים שתהא בידו:
Tossefoth non traduit
מתני' המוכר. היתה שנת שדפון וירקון או שביעית אינה עולה לו מן המנין. בפ' המקבל (ב''מ דף קו.) מפרש שהשדפון וירקון הוה נמי כמו כן בכל העולם דאי השדפון בבאגא בהכי לא תנן דעולה לו מן המנין דיקא נמי דקתני דומיא דשביעית שאסור לזרוע בו (בכל העולם):

נרה או הובירה עולה לו מן המנין. בגמרא מפרש אמאי תנא נרה כיון דתנא הובירה דעולה כ''ש נרה והוה מצי למימר לא זו אף זו קתני:
גְּמָ' הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ בִּשְׁעַת הַיּוֹבֵל וְכוּ'. ''אֵינוֹ גּוֹאֵל'' לָא קָתָנֵי, אֶלָּא ''אֵינוֹ מוּתָּר לִגְאוֹל'', אַלְמָא קָסָבַר: אִיסּוּרָא נָמֵי אִיכָּא, דַּאֲפִילּוּ קַרְקוֹשֵׁי זוּזֵי נָמֵי אָסוּר.
Traduction
GEMARA: The mishna states that one who sells his field during a period when the Jubilee Year is in effect is not permitted to redeem it less than two years after the sale. The Gemara notes: The mishna does not teach that one cannot redeem his field before two years have elapsed; rather, the mishna teaches that one is not permitted to redeem it. Evidently, the tanna of the mishna holds that there is also a prohibition involved in the matter, such that it is prohibited even to rattle dinars before the buyer in order to persuade him to sell back the field.
Rachi non traduit
גמ' אינו גואל לא קתני. דליהוי משמע אינו דין שיכופו את הלוקח להחזיר לו בפדיון בפחות משתי שנים:
דאפילו קרקושי נמי אסור. למוכר להראות זוזין ללוקח כדי שייטב בעיניו להחזירה לו:
וְלָא מִיבַּעְיָא מוֹכֵר, דְּקָאֵי בַּעֲשֵׂה, דִּכְתִיב: ''בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ'', אֶלָּא אֲפִילּוּ לוֹקֵחַ נָמֵי קָאֵי בַּעֲשֵׂה, דְּבָעֵינַן ''שָׁנִים תִּקְנֶה'', וְלֵיכָּא.
Traduction
The Gemara continues: And it is not necessary to state this with regard to the seller, as he stands in violation of a positive mitzva, as it is written: ''According to the number of years of the crops he shall sell to you'' (Leviticus 25:15), and the plural form ''years'' indicates a minimum of two years. Rather, even the buyer stands in violation of a positive mitzva, as we require the fulfillment of another mitzva from the same verse: ''According to the number of years after the Jubilee Year you shall buy from your neighbor,'' and if the buyer returns the field before the two years elapse, the mitzva is not fulfilled.
Rachi non traduit
שנים תקנה. במספר שנים אחר היובל תקנה דמשמע שתהא קנויה לו שתי שנים ואי מהדר ליה מקמי הכי עובר בעשה:
אִיתְּמַר: הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל עַצְמָהּ, רַב אָמַר: מְכוּרָה וְיוֹצְאָה, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵינָהּ מְכוּרָה כָּל עִיקָּר. מַאי טַעְמָא דִּשְׁמוּאֵל? קַל וָחוֹמֶר, וּמָה מְכוּרָה כְּבָר יוֹצְאָה, שֶׁאֵינָהּ מְכוּרָה אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תִּימָּכֵר?
Traduction
§ It was stated: With regard to one who sells his field during the Jubilee Year itself, Rav says: The field is sold in principle, but it leaves the buyer’s possession immediately, and his money is not refunded. And Shmuel says: It is not sold at all. The Gemara elaborates: What is the reasoning of Shmuel? Shmuel derives his opinion via an a fortiori inference. And what, if a field that was already sold before the Jubilee Year leaves the possession of the buyer in the Jubilee Year, is it not logical that a field that was not yet sold is not sold at all during the Jubilee Year?
Rachi non traduit
מכורה ויוצאה. ביובל וזה הלוקח איבד מעותיו:
אינה מכורה כל עיקר. והמעות חוזרין:
מכורה כבר. קודם היובל:
וּלְרַב, לָא אָמְרִינַן קַל וָחוֹמֶר כִּי הַאי גַוְונָא? וְהָתַנְיָא: יָכוֹל יִמְכּוֹר אָדָם אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה? אָמַרְתָּ קַל וָחוֹמֶר: וּמָה מְכוּרָה כְּבָר — יוֹצְאָה עַכְשָׁיו, שֶׁאֵינָהּ מְכוּרָה — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תִּימָּכֵר?
Traduction
The Gemara asks: And according to Rav, do we not say that one may derive an a fortiori inference in this way? But isn’t it taught in a baraita: One might have thought that a person may sell his daughter as a maidservant when she is a young woman. You can say the following a fortiori inference to reject such a possibility: And what, if a daughter who was already sold, now leaves her master upon becoming a young woman, is it not logical that a daughter who was not sold is not capable of being sold once she becomes a young woman? Evidently, one may derive this type of an a fortiori inference. Why, then, does Rav disagree with Shmuel?
Rachi non traduit
אמה העברייה יוצאה בסימני נערות כדתניא (קדושין דף ד.) ויצאה חנם אלו ימי נערות:
הָתָם לָא הָדְרָא מִיזְדַּבְּנָא, הָכָא הָדְרָא מִיזְדַּבְּנָא.
Traduction
The Gemara answers that the cases are not comparable. There, with regard to a maidservant, once she becomes a young woman she is not ever sold again. Here, the field that is returned to the seller in the Jubilee Year may later be sold again. Rav therefore maintains that one may not derive the aforementioned a fortiori inference.
Rachi non traduit
התם. בתו שמכר בקטנותה ויצאה בת חורין בסימני נערות לא הדרא ומזדבנא לעולם כדאמרינן (קדושין דף יח.) ואין אדם מוכר בתו לשפחות אחר שפחות דנפקא לן מבבגדו בה כיון שבגד בה שמכרה לשפחות שוב אינו יכול למוכרה הלכך יציאה גמורה היא ואיכא למימר ק''ו דאי מזדבין לה בימי נערות דאינה מכורה אבל שדה היוצאה לבעלים ביובל הדרא ומזדבנא לאחר היובל אם ירצה הלכך בשנת היובל נמי רשאי למוכרה ויוצאה לו בחנם:
Tossefoth non traduit
התם לא הדרא ומזבנא. פי' רש''י בתו שמכרה בקטנותה ויצאה בת חורין בסימני נערות לא הדרא ומזבנא כדאמר בקדושין (דף יח. ושם) דאין אדם מוכר בתו לשפחות אחר שפחות כדנפקא לן מבבגדו בה כיון שבגד בה שמכרה לשפחות שוב אינו יכול למוכרה הלכך יציאה גמורה היא ואיכא למימר ק''ו עכ''ל ול''נ דהא פלוגתא דתנאי היא התם לכך פירש ר''י דאפי' למ''ד בעלמא דאדם מוכר בתו לשפחות אחר שפחות היכא דהביאה סימנים מיהא [מודה דלא מזדבנא] איכא ק''ו (דלא מזדבנא) מיהו ק''ק גבי מוכר שדהו נמי אתיא מהאי ק''ו דלא תימכר עוד מיהו יש לחלק דלא דמיא לק''ו דבתו כיון שבאו לה סימני נערות לא יפרקו עוד מעליה אבל מוכר שדהו בשעת היובל אין הק''ו טוב כל כך כמו גבי מוכר בתו שהרי היובל יעבור ויהיה כבתחלה ועוד יש לפרש כמו שפרש''י לפי שאין אדם מוכר בתו לשפחות אחר שפחות ואע''ג דפליגי בה תנאי מיהו קיימא לן כר''ש דסבירא ליה התם דאסור למכור:

מֵיתִיבִי: ''אַחַר הַיּוֹבֵל שָׁנִים תִּקְנֶה'' — מְלַמֵּד שֶׁמּוֹכְרִין סָמוּךְ לַיּוֹבֵל, מוּפְלָג מִן הַיּוֹבֵל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''לְפִי רֹב הַשָּׁנִים... וּלְפִי מְעוֹט הַשָּׁנִים''.
Traduction
The Gemara raises an objection to Rav’s opinion from a baraita: The verse states: ''According to the number of years after the Jubilee you shall buy from your neighbor'' (Leviticus 25:15). The term: After the Jubilee, teaches that a field may be sold in the year adjacent to the Jubilee Year. From where is it derived that a field may be sold in a year that is separated from the Jubilee Year? The verse states: ''According to the multitude of the years you shall increase the price thereof, and according to the fewness of the years you shall diminish the price of it'' (Leviticus 25:16). The verse teaches that one may sell a field even after several years have elapsed since the last Jubilee Year.
Rachi non traduit
אחר היובל. משמע אחר היובל מיד:
שנים תקנה. שאם תקנה שדה תהא בידך שתי שנים בעל כרחו של מוכר ואפילו הוא רוצה לפדותה:
לפי רוב השנים. שיהיה עד היובל תרבה מקנתו תמכרנה ביוקר שהרי עד היובל תהא קנויה לו אם לא יפדנה ולפי מעוט השנים תמכרנה בזול כדי שלא תונה את חבירך. ושמעינן מהנך קראי דמוכרין בין בסמוך ליובל שעבר בין מופלג ממנו כמה שנים:
וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל עַצְמָהּ לֹא יִמְכּוֹר, וְאִם מָכַר — אֵינָהּ מְכוּרָה! אָמַר לְךָ רַב: אֵינָהּ מְכוּרָה לְמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאוֹת, אֲבָל מְכוּרָה הִיא וְיוֹצְאָה.
Traduction
The baraita continues: And in the Jubilee Year itself one may not sell his field, and if one sold it, it is not sold. This baraita clearly seems to contradict the opinion of Rav. The Gemara responds: Rav could say to you: The baraita means that the field is not sold for the number of years of the crops, i.e., it does not remain in the buyer’s possession for a minimum of two years, rather it is sold in principle, and then immediately leaves the buyer’s possession.
Rachi non traduit
למספר שני תבואות. שלא תשהה ביד הלוקח כלום שהרי באותה שנה עצמה לקחה מידו אבל מכורה היא לכך שיאבד מעותיו:
וְאִי אִיזְדַּבּוֹנֵי מִיזְדַּבְּנָה, תֵּיקוּם בִּרְשׁוּתֵיהּ עַד בָּתַר יוֹבֵל, וּבָתַר יוֹבֵל נֵיכְלַיהּ שְׁנֵי תְבוּאוֹת וְנַיהְדְּרַהּ! מִי לָא תַּנְיָא: אֲכָלָהּ שָׁנָה אַחַת לִפְנֵי הַיּוֹבֵל — מַשְׁלִימִין לוֹ שָׁנָה אַחֶרֶת אַחַר הַיּוֹבֵל? הָתָם נָחֵית לַאֲכִילָה, הָכָא לָא נָחֵית לַאֲכִילָה.
Traduction
The Gemara objects: But if the field is indeed sold, let it stand in the buyer’s possession until after the Jubilee Year, and after the Jubilee Year let him consume the field’s produce for two years of crops, and only then return the field. Isn’t it taught in a baraita: If the buyer consumed the field’s produce for one year before the Jubilee Year, he completes another year after the Jubilee Year? The Gemara explains: The cases are not comparable. There, the buyer already entered the field in order to consume the produce, and therefore he completes the minimum of two years. Here, the buyer did not enter the field to consume the produce at all, as ownership of the field immediately reverts to the seller.
Rachi non traduit
ופרכי' ואי אזדבוני מזדבנא. לאחר שתי שנים ליהדרה בחנם בשביל יובל שעבר עליה מי לא תניא וכו':
נחית לאכילה. שהרי קודם היובל התחיל לאוכלה הלכך מקיימינא ליה קרא כדכתיב שני תבואות אבל הקונה בשנת היובל לא נחית לאכילה:
אָמַר רַב עָנָן: שְׁמַעִית מִינֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל תַּרְתֵּי, חֲדָא הָךְ, וְאִידַּךְ הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְגוֹיִם אוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ יָצָא לְחֵירוּת.
Traduction
§ Rav Anan says: I learned two halakhot from Master Shmuel. One was this halakha, that if one sells his field during the Jubilee Year the sale is ineffective. And the other halakha concerned one who sells his Canaanite slave to gentiles, or to a Jew who resides outside of Eretz Yisrael, that the slave is emancipated. A Canaanite slave is partially obligated in the fulfillment of mitzvot. By selling him to a gentile, one prevents him from fulfilling the mitzvot, and by selling him to one who dwells outside of Eretz Yisrael, one prevents him from fulfilling the mitzva of dwelling in Eretz Yisrael. The Sages therefore decreed that the Jewish master must write the slave a bill of manumission after the sale, so that if he runs away from his gentile master, he would not reenter servitude under the Jewish master.
Rachi non traduit
חדא הא. דאמר שמואל אינה מכורה כל עיקר:
יצא לחירות. דהמוכר עבדו לעובד כוכבים קונסין אותו לפדותו ויפטרנו לחירות משום דאפקעיה ממצות וכן המוכר עבדו אפי' לישראל בחוצה לארץ יצא לחירות:
חֲדָא הָדְרִי זְבִינֵי, וַחֲדָא לָא הָדְרִי זְבִינֵי, וְלָא יָדַעְנָא הֵי (מיניה) [מִינַּיְהוּ].
Traduction
Rav Anan continues: With regard to one of these halakhot, Shmuel said that the sale is retracted and the money is refunded, and with regard to one of them, he said that the sale is not retracted and the buyer loses his money. But I do not know in which of the cases the sale is retracted and in which case it is not.
Rachi non traduit
חדא הדרי זביני. מחדא מהנך תרתי שמעית מיניה דמר שמואל שהמקח בטל והמעות חוזרין או מהך דהמוכר שדהו בשנת היובל עצמה או מהך דהמוכר עבדו לישראל בחוצה לארץ:
וחדא לא הדרי זביני. אלא הלוקח מפסיד המעות ולא ידענא בהי מינייהו המקח בטל. ואי קשיא פשיטא דמהך דהמוכר שדהו בשנת היובל קאמר שמואל דהמקח בטל והמעות חוזרין דאם מעות אבודין מאי איכא בין רב לשמואל איכא בינייהו אי שמיט לוקח וקצצן אילנות שהיו בה לרב דאמר מכורה היא שדה הדרא ואילנות דקץ קץ לשמואל דאמר אינה מכורה ומעות מתנה הדרי אילנות ואע''ג דלוקח לא שקל זוזי אי נמי כגון שמכר עמה מטלטלין והחזיק לוקח בקרקעות ולא משך המטלטלין דקיימא לן (קידושין כו.) נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף בשטר ובחזקה ואין צריך משיכה לרב דאמר מכורה ויוצאה שדה הדרא ומטלטלין מיקנו לשמואל דאמר אינה מכורה ומעות מתנה לא מיקנו מטלטלי דחזקה דקרקע לא הויא חזקה:
Tossefoth non traduit
ולא ידענא הי מינייהו המקח בטל. ואי קשיא פשיטא דאהך דהמוכר שדהו בשנת היובל קאמר שמואל דהמקח בטל ומעות חוזרים דאי מעות אבודין מאי [איכא] בין רב לשמואל איכא בינייהו אי שמיט לוקח וקצץ אילנות שהיו בה לרב דאמר מכורה [היא] שדה הדרא בעינא ואילנות דקץ קץ לשמואל דאמר אינה מכורה ומעות מתנה הדרי אילנות ואע''ג דלוקח לא שקיל זוזי אי נמי כגון שמכר עמה מטלטלין והחזיק הלוקח בקרקעות ולא משך המטלטלין דקיימא לן נכסים שאין להן אחריות נקנים עם נכסים שיש להן אחריות בכסף בשטר ובחזקה ואין צריך משיכה לרב דאמר מכורה [ויוצאה] שדה הדרא ומטלטלי מיקנו לשמואל דאמר אינה מכורה ומעות מתנה לא מיקנו מטלטלי דחזקה דקרקע לא הוי חזקה עכ''ל רש''י ולפי האי שפרש''י דאמר במכור חוזר לבעליו מיד מ''מ מיקנו מטלטלין בהדייהו מקשין העולם מההיא דפ''ק דב''מ (דף יא.) מעשה בר''ג וזקנים שהיו באים בספינה אמר מעשר שאני עתיד למוד נתון ליהושע ומקומו מושכר לו (ואיכא בתוספתא) [ותני בסיפא] דנתקבלו שכר זה מזה וליתבי ההוא אתרא במתנה ע''מ להחזיר (או) וליקני לו בחליפין דסודר אי נמי לישייליה ההוא אתרא ויקנה ליה בקנין סודר וי''ל דכל דבר החוזר לבעלים כגון מתנה ע''מ להחזיר א''נ שאלה או שכירות בכולם לא מיקנו בחליפין משום דהוה כמו טובת הנאה דאמרינן (שם:) דאינה ממונא לקנות בחליפין ומש''ה הוצרך שיתקבלו מעות זה מזה:
אָמַר רַב יוֹסֵף: נִיחְזֵי אֲנַן, מִדְּתַנְיָא בְּבָרַיְיתָא: הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ יָצָא לְחֵירוּת, וְצָרִיךְ גֵּט שִׁיחְרוּר מֵרַבּוֹ שֵׁנִי. שְׁמַע מִינַּהּ, מִדְּקָרֵי לֵיהּ לִשְׁנֵי ''רַבּוֹ'', אַלְמָא לָא הָדְרִי זְבִינֵי, וְכִי קָאָמַר שְׁמוּאֵל הָכָא: אֵינָהּ מְכוּרָה וּמָעוֹת חוֹזְרִין.
Traduction
Rav Yosef said: Let us see if it is possible to resolve Rav Anan’s dilemma. It may be resolved from that which is taught in a baraita: In the case of one who sells his slave to a Jew outside of Eretz Yisrael, the slave is emancipated but nevertheless requires a bill of manumission from his second master. Conclude from the baraita as follows: Since the baraita calls the second owner the slave’s master, and requires him to emancipate the slave, evidently the sale is not retracted, and the buyer loses his money. And therefore, when Shmuel says here that the field is not sold during the Jubilee Year, he means that the sale does not take effect and the money is returned to the buyer.
Rachi non traduit
אלמא לא הדרא זביני. והלוקח מפסיד וכיון דבההיא חזינן דלא הדרי זביני ודאי כי אמר שמואל בהא אינה מכורה ומעות חוזרין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source