Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Arakhine
Daf 23a
מַתְנִי' הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיְתָה עָלָיו כְּתוּבַּת אִשָּׁה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּשֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה יִדּוֹר הֲנָאָה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. כַּיּוֹצֵא בְּדָבָר אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: אַף הֶעָרֵב לָאִשָּׁה בִּכְתוּבָּתָהּ וְהָיָה בַּעְלָהּ מְגָרְשָׁהּ יַדִּירֶנָּה הֲנָאָה, שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה קִינוּנְיָא עַל נְכָסִים שֶׁל זֶה וְיַחְזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ.
Traduction
MISHNA: In the case of one who consecrates his property and there was the outstanding debt of the marriage contract of his wife, for whose repayment one’s property is liened, Rabbi Eliezer says: When he divorces her, he shall vow that benefit from her is forbidden to him. This is to prevent collusion, by which he divorces her, she collects payment from the consecrated property, and he then remarries her. Rabbi Yehoshua says: He need not do so. On a similar note, Rabban Shimon ben Gamliel said: Even in the case of the guarantor of a woman for her marriage contract, and her husband was divorcing her and could not pay the debt, the husband shall vow that benefit from her is forbidden to him, lest he and his wife engage in collusion [kinunya] and collect payment from the property of that guarantor, and then the husband will remarry his wife.
Rachi non traduit
מתני' ידור הנאה. ידור שלא יחזירנה לעולם דשמא משום ערמה מגרש לה שתגבה כתובתה מן ההקדש ויחזירנה:
קינוניא. ערמה:
Tossefoth non traduit
לכי יגרשנה ידור הנאה. תימה לרבי למה ידור הנאה וכי מה הוא עושה והלא אינו רוצה שגובה מן ההקדש ואדרבה לאשה היה לו לקונסה שגובה מן ההקדש וי''ל כיון דחיישינן שמא עשה קינוניא על ההקדש או על הערב שהכניס בערבות לדידה לא קנסוה רבנן ולו ראוי לדור כדי לידע [אם] כוונתו להערים ולא תועיל לו כוונתו שהדירוה:
גְּמָ' בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: אָדָם עוֹשֶׂה קִינוּנְיָא עַל הַהֶקְדֵּשׁ, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר: אֵין אָדָם עוֹשֶׂה קִינוּנְיָא עַל הַהֶקְדֵּשׁ.
Traduction
GEMARA: The mishna teaches that there is a dispute between Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua with regard to a case where one consecrates his property and then divorces his wife. The Gemara asks: With regard to what principle do they disagree? The Gemara explains: Rabbi Eliezer holds that a person would engage in collusion against even the Temple treasury, and for this reason he divorces his wife. The required vow serves to prevent such a possibility. And Rabbi Yehoshua holds that a person would not engage in collusion against the Temple treasury.
וְאֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא: שְׁכִיב מְרַע שֶׁהִקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו, וְאָמַר: ''מָנֶה לִפְלוֹנִי בְּיָדִי'' — נֶאֱמָן, חֲזָקָה אֵין עוֹשֶׂה קִינוּנְיָא עַל הֶקְדֵּשׁ, לֵימָא כְּתַנָּאֵי אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתֵּיהּ?
Traduction
The Gemara asks: But if so, consider that which Rav Huna says: If a person on his deathbed consecrated all of his property and said: So-and-so has one hundred dinars that I owe him in my possession, his statement is deemed credible, as there is a presumption that a person does not engage in collusion against the Temple treasury. Let us say that Rav Huna stated this halakha with regard to a matter that is the subject of a dispute between tanna’im.
Rachi non traduit
גמ' לימא כתנאי אמרה לשמעתיה. ולאו דברי הכל היא:
Tossefoth non traduit
אלא הא דא''ר הונא שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי נאמן כו'. וא''ת והרי בפ' בתרא דב''ב (דף קעה. ושם) מוקי למלתיה דרב הונא בדנקיט שטרא וא''כ היכי שייך הכא חששא דקינוניא הרי השטר מקויים ביד פלוני ובודאי קושטא קאמר וי''ל דע''כ איכא חששא דקינוניא דאי לא אמר מנה לפלוני בידי אפילו היה לו שטר בידו לא יטול אלא בשבועה והשתא דאמר מנה לפלוני בידי נוטל בלא שבועה וה''נ איתא בפרק שבועת הדיינין (שבועות מב:

ושם) גבי הא דתנן נשבעין לקטן ולהקדש ומפרש בגמ' עלה להקדש ליפרע מנכסי הקדש [ופריך] תנינא מנכסים משועבדים לא תפרע אלא בשבועה מה לי משועבד להדיוט מה לי משועבד לגבוה סד''א להדיוט הוא דאדם עושה קינוניא להדיוט אבל להקדש אין אדם עושה קינוניא להקדש קא משמע לן והא אמר רב הונא שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי נאמן חזקה אין אדם עושה קינוניא על ההקדש הני מילי שכיב מרע דאין אדם חוטא ולא לו אבל בריא אדם עושה קינוניא להקדש אלמא אשכחן התם קינוניא גבי שבועה ה''נ אמרינן הכא מיהו תימה לפי מאי דמסיק התם דווקא בשכיב מרע אמר רב הונא דאין אדם עושה קינוניא להקדש אבל בריא אדם עושה קינוניא להקדש והכא אמר דבבריא פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע ואמר רבי יהושע דאין אדם עושה קינוניא להקדש וא''כ נימא דרב הונא דלא כרבי יהושע וי''ל דקינוניא זוטרתי כגון להפטר עצמו משבועה בריא עושה קינוניא להקדש ומ''מ מייתי שפיר ממילתא דרב הונא על מתני' מכ''ש דאפילו קינוניא בשבועה א''ר הונא דאין אדם עושה להקדש [כ''ש קינוניא דמתניתין לגרש אשתו]:
לָא, עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא בְּבָרִיא, אֲבָל בִּשְׁכִיב מְרַע — דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין אָדָם עוֹשֶׂה קִינוּנְיָא עַל הַהֶקְדֵּשׁ. מַאי טַעְמָא? אֵין אָדָם חוֹטֵא וְלֹא לוֹ.
Traduction
The Gemara responds: No, Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua disagree whether or not one colludes against the Temple treasury only with regard to a healthy person. But with regard to a person on his deathbed, everyone agrees that such a person does not engage in collusion against the Temple treasury. What is the reason? Since he will soon die, he does not stand to gain anything from his statement, and a person sins only for his own benefit, not for the benefit of others.
Rachi non traduit
אלא בבריא. דהתם קאמר ר''א דאדם עושה קינוניא על ההקדש משום דמאי דשקיל מהקדש ליהוי דידיה:
אבל בשכיב מרע. דלמיתה קאי:
אין אדם חוטא ולא לו. להרויח בשביל אחר לא יחטא: ר''א סבר כיון דמדרינן ליה ברבים שלא יחזירנה שוב אין לו הפרה הלכך מהני הנדר ומדרינן:
Tossefoth non traduit
דחזקה אין אדם חוטא ולא לו. לכך נאמן להגבותו בלא שבועה ואע''ג דאין נזקקין מנכסים משועבדים ומהקדש דהוי כמשעבדי כדאיתא בפרק שבועת הדיינין (שבועות מב:
ושם) אלא בשבועה וכיון דלא חיישינן שעשה קינוניא להודות כמה חייב כמו כן אין לחוש כאן שמגרש אשתו ולחזור ולישאנה שאין סברא שיעשה קינוניא על ההקדש גבי גירושין יותר מש''מ:
אִיכָּא דְּאָמְרִי: בְּבָרִיא דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאֵין אָדָם עוֹשֶׂה קִינוּנְיָא עַל הֶקְדֵּשׁ, וְהָכָא בְּנֶדֶר שֶׁהוּדַּר בְּרַבִּים קָמִיפַּלְגִי, מָר סָבַר: יֵשׁ לוֹ הֲפָרָה, וּמַר סָבַר: אֵין לוֹ הֲפָרָה.
Traduction
Some say that in the case of a healthy person, everyone agrees on the question of whether or not a person would engage in collusion against the Temple treasury, i.e., they agree that one must be concerned that a person may engage in collusion. And here, they disagree with regard to a vow administered in public, e.g., a vow administered by the court. One Sage, Rabbi Yehoshua, holds that such a vow has the option of nullification. Consequently, there is no use in requiring the husband to take a vow even in public, as a halakhic authority can later dissolve it. And one Sage, Rabbi Eliezer, holds that such a vow does not have the option of nullification. Therefore, the court administers a vow in public to prevent collusion.
Rachi non traduit
יש לו הפרה. ומש''ה אינו צריך דהא לא מהני מידי:
Tossefoth non traduit
מר סבר יש לו הפרה. וא''ת נהי נמי דיש לו הפרה מ''מ קי''ל דצריך לפרט הנדר וא''כ אי אתי קמי חכם לא מיפר ליה וי''ל דאין צריך לפרט הנדר כי אם הלשון שנדר בו אבל א''צ לפרש למה נדר ולא דמי לההיא דגיטין פ' השולח (גיטין דף לה:) גבי כהן שנשא אשה בעבירה דאמר עלה נודר ועובד יורד ומגרש דאמרת עלה דצריך לפרש ומש''ה לא מתיר ליה חכם שהרי התם הוא נודר שלא יהנה מאשתו פסולה כשיבא לפני חכם ומפרש לו נדרו לא יתיר לו אבל הכא לא ימנע מלהתיר אפי' אם ישמע הלשון שנדר:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא נֶדֶר שֶׁהוּדַּר בָּרַבִּים יֵשׁ לוֹ הֲפָרָה, וְהָכָא בְּנֶדֶר שֶׁהוּדַּר עַל דַּעַת רַבִּים קָמִיפַּלְגִי.
Traduction
And if you wish, say instead: Everyone agrees that a vow administered in public has the option of nullification. And here, they disagree with regard to a vow administered based on the consent of the public, i.e., when the court says to the husband: You are taking a vow that benefit from your wife is forbidden to you based on our consent. According to Rabbi Eliezer, there is no option of nullification for such a vow, and therefore it is effective in preventing collusion, whereas Rabbi Yehoshua maintains that even such a vow can be nullified and is therefore ineffective in preventing collusion.
Rachi non traduit
על דעת רבים. שאומרים לו נדור:
וְאֶלָּא הָא דְּאָמַר אַמֵּימָר: נֶדֶר שֶׁהוּדַּר בָּרַבִּים יֵשׁ לוֹ הֲפָרָה, עַל דַּעַת רַבִּים אֵין לוֹ הֲפָרָה — לֵימָא כְּתַנָּאֵי אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתֵּיהּ? וְתוּ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: ''אֵינוֹ צָרִיךְ''? ''אֵינוֹ מוֹעִיל'' מִיבְּעֵי לֵיהּ!
Traduction
The Gemara asks: But if so, consider that which Ameimar says: A vow that was taken in public has the option of nullification; if it was taken based on the consent of the public it does not have the option of nullification. Let us say that Ameimar stated this halakha with regard to a matter that is the subject of a dispute between tanna’im. And furthermore, Rabbi Yehoshua says in the mishna that the husband need not take a vow. If his reason is that such a vow is ineffective, he should have stated: It is ineffective.
אֶלָּא הָכָא בִּשְׁאֵלָה דְּהֶקְדֵּשׁ קָמִיפַּלְגִי.
Traduction
Rather, here they disagree with regard to one’s ability to request the dissolution of a vow involving consecrated property. Rabbi Eliezer holds that one may not request the dissolution of a vow involving consecrated property. Accordingly, there is a concern that the husband might collude with his wife by divorcing her in order to extract the consecrated property from the Temple treasury, as he has no other means of releasing the property. In contrast, Rabbi Yehoshua maintains that such a vow may be dissolved and therefore there is no reason for the husband to collude with his wife.
Rachi non traduit
בשאלה דהקדש פליגי. ר''א סבר אין נשאלין על ההקדש לחכם ואפילו אומר לו לחכם לא לדעת כן נדרתי והקדש טעות הוא אפ''ה אין חכם מתיר נדרו הלכך זה המגרש את אשתו בהקדישו מתחרט ואינו מוצא חכם שיתירנו ולכך עושה קינוניא זו ורבי יהושע סבר נשאלין על הקדש והכא אינו צריך לידור הנאה דאי משום קינוניא הוה עביד הוה מתשיל על נדריה ולא בעי לגרשה:
Tossefoth non traduit
בשאלה דהקדש קמיפלגי. פי' דלר' יהושע יש שאלה לפיכך אין צריך להדיר הנאה מאשתו אם יגרשנה דלא חיישינן דמשום קינוניא לגבות מן ההקדש הוא מגרשה דלמה לו לגרשה ישאל על ההקדש ויהיה הקדש בטעות ואז לא יהיה הקדש ותימה קצת דקי''ל כבית הלל דהקדש בטעות לא הוי הקדש וא''כ יש שאלה וא''כ היאך קאמר רב הונא דבבריא אדם עושה קינוניא להקדש ולמה יעשה קינוניא כיון דמצי שאיל על ההקדש כמו שאמר ר' יהושע ולפי מה דפרישית לעיל ניחא דקינוניא דשבועה דבר שהוא קל עביד ולא ישאל על הקדשו אבל גבי גירשה כי האי לגרש אשתו כדי להחזירה לא עביד כיון דמצי שאיל על הקדשו:
וְהָתַנְיָא: הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיְתָה עָלָיו כְּתוּבַּת אִשָּׁה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּשֶׁהוּא מְגָרְשָׁהּ יִדּוֹר הֲנָאָה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: הֵן הֵן דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, הֵן הֵן דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל.
Traduction
The Gemara adds: And it is likewise taught in a baraita: In the case of one who consecrates his property and there was the outstanding debt of the marriage contract of his wife upon it, Rabbi Eliezer says: When he divorces her, he shall vow that benefit from her is forbidden to him, to prevent collusion. Rabbi Yehoshua says: He need not do so. And Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, said: This statement of Rabbi Eliezer is the same as the statement of Beit Shammai, and this statement of Rabbi Yehoshua is the same as the statement of Beit Hillel.
Rachi non traduit
והתניא. בניחותא דבשאלה פליגי:
הן הן דברי ב''ש הן הן כו'. מחלוקת ר''א ורבי יהושע היינו נמי מחלוקת ב''ש וב''ה:
שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הֶקְדֵּשׁ טָעוּת הֶקְדֵּשׁ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הֶקְדֵּשׁ טָעוּת אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ.
Traduction
As Beit Shammai say: Consecration that one performed in error is effective as consecration. Consequently, one cannot request the dissolution of his consecration due to circumstances that unfolded on the grounds that he did not mean to make a vow. And Beit Hillel say: Consecration that one performed in error is not consecration, and one may therefore request the dissolution of his consecration.
Rachi non traduit
הקדש טעות הקדש. ואין שאלה להקדש. הקדש טעות כגון שור לבן היוצא מביתי הקדש ונמצא שחור:
וְכֵן הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר וְכוּ'. מֹשֶׁה בַּר עַצְרִי עָרְבָא דְּכַלְּתֵיהּ הֲוָה, וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן הֲוָה, וּדְחִיקָא לֵיהּ מִילְּתָא. אָמַר אַבָּיֵי: לֵיכָּא דְּנַסְּבֵיהּ עֵצָה לְרַב הוּנָא, דְּלִיגָרֵשׁ לִדְבֵיתְהוּ וְתִיתְבַּע כְּתוּבְּתַהּ מֵאֲבוּהּ, וְלַהְדְּרַהּ מִיהֲדָרי.
Traduction
§ The mishna teaches: On a similar note, Rabban Shimon ben Gamliel said that even in the case of a guarantor for a woman for her marriage contract, he vows that benefit from her is forbidden to him, lest he and his wife engage in collusion. The Gemara relates that Moshe bar Atzrei was the guarantor for the marriage contract of his daughter-in-law, and Rav Huna, his son, was a Torah scholar and was hard-pressed for money. Abaye said: Is there no one who will advise Rav Huna that he should divorce his wife, and she should claim her marriage contract from his father, the guarantor of the marriage contract, and that he should then return and remarry her, and in this manner they will obtain money?
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְהָאֲנַן ''יִדּוֹר הֲנָאָה'' תְּנַן! וְאַבָּיֵי — אַטּוּ כֹּל דִּמְגָרֵשׁ בְּבֵי דִינָא מְגָרֵשׁ? לְסוֹף אִיגַּלַּאי מִלְּתָא דְּכֹהֵן הֲוָה. אָמַר אַבָּיֵי: בָּתַר עַנְיָא אָזְלָא עַנְיוּתָא.
Traduction
Rava said to Abaye: But we learned in the mishna that in such a case he shall vow that benefit from her is forbidden to him. If so, Rav Huna cannot remarry her. And the Gemara explains that Abaye would argue: Is that to say that anyone who divorces, divorces in court? Let Rav Huna divorce his wife outside the court, so that he will not be forced to take a vow and he will therefore be allowed to remarry her. The Gemara relates that ultimately it was revealed that Rav Huna was a priest, which means that if he had divorced his wife he would have been prohibited from remarrying her. Abaye said of this revelation: This is an example of the saying that poverty follows the poor, i.e., it is difficult to remove a poor person from a state of poverty.
Rachi non traduit
אטו כל דמגרש בבי דינא מגרש. שיאמרו לו דור הנאה ילך בצנעה ויגרשנה:
דכהן הוה. רב הונא ואי הוה מגרשה לא מצי לאהדורה:
וּמִי אָמַר אַבָּיֵי הָכִי? וְהָאָמַר אַבָּיֵי: אֵיזֶהוּ רָשָׁע עָרוּם? זֶה הַמַּשִּׂיא עֵצָה לִמְכּוֹר בִּנְכָסִים, כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל.
Traduction
The Gemara asks: And did Abaye actually say this? Doesn’t Abaye say: Who is a wily, wicked person? This is one who advises another to sell property that he received from someone who stipulated that the property should pass to a second beneficiary upon the death of the first. And this is in accordance with the ruling of Rabban Shimon ben Gamliel, who maintains that the sale is valid and the second beneficiary may not remove the property from the possession of the buyer. If Abaye considers this individual as wicked for advising one to act against the intentions of a benefactor, how could he suggest that Rav Huna should extract money from the guarantor in the above case?
Rachi non traduit
כרשב''ג. במס' כתובות (דף צה:) האומר בשעת מיתה נכסיי לך ואחריך לפלוני וירד הראשון ומכר [ואכל כו'] רשב''ג אומר אין לשני אלא מה ששייר הראשון וה''נ הוי רשע ערום:
בְּרֵיהּ שָׁאנֵי, וְצוּרְבָּא מֵרַבָּנַן שָׁאנֵי.
Traduction
The Gemara answers: When one is a guarantor for his son it is different, as he would forgive his son for acting in this manner, as the son will in any case inherit his property. And furthermore, when this is performed for the benefit of a Torah scholar it is different, as it is proper to assist him so that he may continue studying Torah.
וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּעָרֵב דִּכְתוּבָּה לָא מִשְׁתַּעְבַּד!
Traduction
The Gemara objects: And let Abaye deduce that such a course of action is ineffective, as a guarantor of a marriage contract is not legally responsible to pay the marriage contract.
Tossefoth non traduit
ותיפוק ליה דערב הוא וכו'. תימה אמאי לא פריך הכי כל הני פירכות אמתני' וי''ל דעל מתני' לא רצה להקשות לפי שהיה פשוט לתרץ דהוה ליה ואשתדיף:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source