Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Arakhine
Daf 19a
''שֶׁבְּזָכָר וְשֶׁבִּנְקֵבָה'' מִיבְּעֵי לֵיהּ.
Traduction
Rather, the baraita should have stated: With regard to the male and with regard to the female, which are the terms the Torah uses with regard to valuations. The terms son and daughter are used in Yotze Dofen.
Rachi non traduit
שבזכר ושבנקבה מיבעי ליה. כלישנא דקרא דכתיב בערכין (ויקרא כז) אם זכר אם נקבה ולא כתיב בן ובת אבל יוצא דופן כוליה בן ובת תנינן:
וּמַאי שְׁנָא נְקֵבָה, דְּכִי מִיזַּקְנָא קָיְימָא אַתִּילְּתָא, וּמַאי שְׁנָא זָכָר דְּלָא קָאֵי אַתִּילְּתָא? אָמַר חִזְקִיָּה: אָמְרִי אִינָשֵׁי: סָבָא בְּבֵיתָא — פָּאחָא בְּבֵיתָא, סָבְתָא בְּבֵיתָא — סִימָא בְּבֵיתָא.
Traduction
With regard to valuations, the Gemara asks: And what is different with regard to a female, that when she ages past sixty years she stands at a valuation of ten shekels, one-third of her previous valuation of thirty shekels, and what is different with regard to a male, that when he ages past sixty, at which point he has a valuation of fifteen shekels, he does not stand at even one-third of his previous valuation of fifty shekels? Ḥizkiya said that people say a popular saying: If there is an elderly man in the home, there is a burden [paḥa] in the home, as he does not help with anything; if there is an elderly woman in the home, there is a treasure in the home,as she assists with various domestic labors.
Rachi non traduit
ומאי שנא. בערכין דנקבה כי מזקנא יותר על ששים קיימא אתילתא דערך ילדה שלשים שקל וערך זקנה עשרת שקלים:
ומאי שנא זכר. דכי עבר על ששים לא קאי אתילתא דבציר ערך זקן טפי מתילתא בערך ילד דילד חמשים שקלים וזקן ט''ו שקלים:
פאחא. שבר שאינו אלא למשא. ל''א פחחא גרסינן לשון ערום ועריה דמתרגמינן לערום פחיח בתרגום של נביאים (יחזקאל טז):
סימא. מטמון שיכולה לטרוח ולעשות מלאכה בזקנותה:
הֲדַרַן עֲלָךְ הֶשֵּׂג יָד.
Traduction
MISHNA: One who says: It is incumbent upon me to donate my weight, gives his weight to the Temple treasury; if he specified silver he donates silver, and if he specified gold he donates gold. There was an incident involving the mother of Yirmatya, who said: It is incumbent upon me to donate the weight of my daughter, and she ascended to Jerusalem and paid her daughter’s weight in gold to the Temple treasury.
מַתְנִי' הָאוֹמֵר: ''מְשַׁקְּלִי עָלַי'' נוֹתֵן מִשְׁקָלוֹ, אִם כֶּסֶף כָּסֶף, וְאִם זָהָב זָהָב. מַעֲשֶׂה בְּאַמָּה שֶׁל יַרְמַטְיָא שֶׁאָמְרָה: ''מִשְׁקַל בִּתִּי עָלַי'', וְעָלְתָה לִירוּשָׁלַיִם וְשַׁקְלַהּ מִשְׁקָלָהּ זָהָב.
Traduction
In the case of one who says: It is incumbent upon me to donate the weight of my forearm, how does he ascertain the weight of his forearm? Rabbi Yehuda says: He fills a barrel with water and inserts his arm up to his elbow into the water. And in order to measure the displacement, he weighs donkey flesh, and bones, and sinews and places it into the barrel until it fills, and the water level reaches the top of the barrel. He then donates the weight of the meat and the bones to the Temple treasury. Rabbi Yosei said: Displacement is according to volume not according to weight, and how then is it possible to match the amount of the donkey flesh with the flesh of a person and the volume of the donkey’s bones with his bones? Rather, the court appraises how much the forearm is likely to weigh.
Rachi non traduit
מתני' האומר משקלי עלי:
ירמטיא. שם האשה:
Tossefoth non traduit
מתני' האומר משקלי עלי:
''מִשְׁקַל יְדֵי עָלַי'', רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְמַלֵּא חָבִית מַיִם, וּמַכְנִיסָהּ עַד מַרְפֵּיקוֹ, וְשׁוֹקֵל מִבְּשַׂר חֲמוֹר וַעֲצָמוֹת וְגִידִים וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְכַוֵּין בָּשָׂר כְּנֶגֶד בָּשָׂר וַעֲצָמוֹת כְּנֶגֶד עֲצָמוֹת? אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַיָּד כַּמָּה הִיא רְאוּיָה לִשְׁקוֹל.
Traduction
GEMARA: What is the meaning of the mishna’s statement: If silver, silver, and if gold, gold? Rav Yehuda said: If one specified that he vows to donate his weight in silver he donates silver, and if he specified gold he donates gold. The Gemara asks: Isn’t that obvious? The Gemara answers: This is what the mishna is teaching us: The reason he donates silver or gold is that he specified silver or gold, from which it may be inferred that if he did not specify the means of payment, he may exempt himself with any material.
Rachi non traduit
משקל ידי עלי. היאך הוא שוקל אם רוצה מכביד ואם רוצה מיקל:
ממלא חבית מים ומכניסה. לתוכו:
עד מרפיקו. אציל שקורין איישיל''א וכשמכניסה יוצאין המים וכשמוציאה נמצאת חסירה:
ושוקל בשר חמור. שמשקל בשר חמור כמשקל בשר אדם ויהיו באותו בשר גידין ועצמות לפי מה שיש ביד לפי שאין משקל עצמות וגידים שוה למשקל בשר ונותן לתוכה עד שתתמלא דהשתא איכא נפח כשיעור ידו וכפי אותו משקל יתן:
Tossefoth non traduit
מרפיקו. פי' רש''י אציל שקורין אשייל''א בלע''ז ולא נראה שהרי בברייתא בגמרא תני עד האציל ואי אפשר שהוא אשייל''א דאיתא בפרק ב' דזבחים (דף יח:) ולא יחגרו ביזע שלא היו חוגרים במקום זיעה לא למטה ממתניהם ולא למעלה מאציליהם (ולא תחת אצילי) [אלא כנגד אצילי] ידיהם ואי אמרת דהוא אשייל''א אדרבה שם הוא מקום זיעה לכך פירש ר''י דהוא שקורין קוד''א ובמנחות (דף לז. ושם) ובזבחים (דף יט.) הארכתי:

גְּמָ' מַאי ''אִם כֶּסֶף כֶּסֶף אִם זָהָב זָהָב''? אָמַר רַב יְהוּדָה: פֵּירַשׁ כֶּסֶף — כֶּסֶף, פֵּירַשׁ זָהָב — זָהָב. פְּשִׁיטָא! הָא קָא מַשְׁמַע לַן: טַעְמָא דְּפֵירַשׁ, הָא לֹא פֵּירֵשׁ — פָּטַר נַפְשֵׁיהּ בְּכֹל דְּהוּ.
Traduction
The Gemara adds: And this is in accordance with a statement of Raḥava, as Raḥava says: In a place where merchants weigh pitch when selling it, one who vows his weight may exempt himself by donating his weight even in pitch. The Gemara asks: Isn’t that obvious? The Gemara answers: No, the statement of Raḥava is necessary in a place where there are merchants who weigh pitch and there are others who measure its volume. Lest you say: Since not all merchants weigh pitch one may not fulfill his vow by donating his weight in pitch, Raḥava teaches us that as there are merchants there who sell pitch by weight, one can fulfill his vow in that manner.
Rachi non traduit
גמ' נפשיה בכל דהו. כל מה שהוא רוצה לשקול ישקול:
כִּרְחָבָה, דְּאָמַר רַחֲבָה: בְּאַתְרָא דְּתִקְלֵי כּוֹפְרָא — פָּטַר נַפְשֵׁיהּ אֲפִילּוּ בַּכּוֹפְרָא. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּאִיכָּא דִּתְקֵל וְאִיכָּא דְּכָיֵיל. מַהוּ דְּתֵימָא: כֵּיוָן דְּכוּלְּהוּ לָא תִּקְלֵי — לָא, קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
Rav Pappa says: In a place where merchants weigh onions when selling them, one who vowed his weight may exempt himself by donating his weight even in onions. The Gemara again asks: Isn’t that obvious? The Gemara answers: No, the statement of Rav Pappa is necessary in a place where after they weigh the onions the merchants throw in two or three extra onions to the buyer. Lest you say that its status as a place where onions are sold by weight is void due to the additional onions, Rav Pappa teaches us that it is still considered a place where onions are sold by weight.
Rachi non traduit
בכופרא. זפת:
באתרא דתקלי כופרא. שמוכרים זפת במשקל:
אָמַר רַב פָּפָּא: בְּאַתְרָא דְּתִקְלֵי שַׁמְכֵי, פָּטַר נַפְשֵׁיהּ אֲפִילּוּ בְּשַׁמְכֵי. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּבָתַר דְּשָׁקְלִי שָׁדוּ תְּרֵי תְּלָתָא. מַהוּ דְּתֵימָא: בְּטִיל תּוֹרַת מִשְׁקַל, קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
§ The mishna teaches: There was an incident involving the mother of Yirmatya, who said: It is incumbent upon me to donate the weight of my daughter, without specifying silver or gold, and she ascended to Jerusalem and paid her daughter’s weight in gold to the Temple treasury. The Gemara asks: Was an incident cited to contradict the previous ruling of the mishna? The mishna had stated: If silver, silver, and if gold, gold, which indicates that if one did not specify the means of payment he may exempt himself with any material that merchants sell by weight, whereas it can be inferred from the incident that one must pay the weight in gold.
Rachi non traduit
שמכי. בצלים:
שדי תרי תלתא. כדרך המוכרין:
בטיל ליה משקל. ונמצא שאין נמכרין במשקל:
Tossefoth non traduit
דבתר דשקלי שדו תרי תלתא. וא''ת בכל מקום נמי היו מעריכין יותר מן המשקל כדמוכח בבבא בתרא פרק המוכר את הספינה (בבא בתרא דף פח:)) והיכי ס''ד דבטלה תורת משקל וי''ל דהכי פירוש דהכא באתרא דשקלי שדו תרי תילתי יותר מן הכרע הלכך סלקא דעתך דבטלה כיון שנותן יותר מכדין:
מַעֲשֶׂה בְּאַמָּה שֶׁל יַרְמַטְיָא וְכוּ'. מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר?!
Traduction
The Gemara answers: The mishna is incomplete and this is what it is teaching: And if the one who vowed is a distinguished person, even though he did not specify silver or gold we say he must fulfill his vow in keeping with his socioeconomic status. And likewise, there was an incident involving the mother of Yirmatya, a very wealthy woman, who said: It is incumbent upon me to donate the weight of my daughter, and she ascended to Jerusalem and gave her daughter’s weight in gold to the Temple treasury.
Rachi non traduit
מעשה לסתור. קתני רישא אם כסף כסף כו' ואוקימנא דקאתא לאשמועינן דאי לא פריש פטר נפשיה בכל דהו והדר תני באמה של ירמטיא שאמרה משקל בתי סתם עלי ושקלתה בזהב:
חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, וְאִם אָדָם חָשׁוּב הוּא, אַף עַל גַּב דְּלָא פָּרֵישׁ — לְפִי כְּבוֹדוֹ אָמְרִינַן, וּמַעֲשֶׂה בְּאַמָּה שֶׁל יַרְמַטְיָא שֶׁאָמְרָה ''מִשְׁקַל בִּתִּי עָלַי'', וְעָלְתָה לִירוּשָׁלַיִם וְשַׁקְלוּהּ וְנָתְנָה מִשְׁקָלָהּ זָהָב.
Traduction
§ Rav Yehuda says that one who says: It is incumbent upon me to donate my height, gives a thick rod that cannot be bent equivalent to his height. One who says: It is incumbent upon me to donate my full height, may give even a thin rod that can be bent, provided it is equivalent to his height. The Gemara raises an objection from a baraita (Tosefta 3:1): With regard to one who says: It is incumbent upon me to donate my height, or: It is incumbent upon me to donate my full height, he gives a thick rod that cannot be bent and that is equivalent to his height.
אָמַר רַב יְהוּדָה: הָאוֹמֵר ''קוֹמָתִי עָלַי'' נוֹתֵן שַׁרְבִיט שֶׁאֵינוֹ נִכְפָּף, ''מָלֵא קוֹמָתִי עָלַי'' נוֹתֵן שַׁרְבִיט הַנִּכְפָּף. מֵיתִיבִי: ''קוֹמָתִי עָלַי'', ''מָלֵא קוֹמָתִי עָלַי'' — נוֹתֵן שַׁרְבִיט שֶׁאֵינוֹ נִכְפָּף.
Traduction
The Gemara answers: Rav Yehuda says his statement in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who holds that one can draw an inference from superfluous language. As we learned in a mishna (Bava Batra 64a): If one sold his house without specification, he has sold neither the pit nor the cistern [dut] with it, even if he wrote in the document of sale: With its depth and its height. This is because anything that is ancillary to the house, e.g., pits and cisterns, must be mentioned explicitly in the contract. And the seller must purchase for himself a path through to the pit or cistern that he kept back, as he sold his rights to the area surrounding the house along with the house, and therefore he may no longer walk through that area. This is the statement of Rabbi Akiva.
Rachi non traduit
קומתי. משמע כקומתו ונותן שרביט עב שלא יוכל לכופפו אם פירש כסף כסף ואם זהב זהב:
מלא קומתי. לא נתכוין אלא למדת גובה קומתו ולא לעובי:
הוּא דְּאָמַר כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּדָיֵיק לִישָּׁנָא יַתִּירָא, דִּתְנַן: לֹא אֶת הַבּוֹר וְלֹא הַדּוּת, אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב עוֹמְקָהּ וְרוּמַהּ, וְצָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
Traduction
And the Rabbis say: He need not purchase a path, as the seller clearly did not intend to keep the pit or cistern without maintaining access to it. And Rabbi Akiva concedes that when the seller states to the buyer in the document of sale: Excluding these, the pit and the cistern, that he need not purchase for himself a path through to the pit or cistern. Evidently, Rabbi Akiva’s reasoning is that since the seller need not specify that the pit and cistern are excluded from the sale, and yet he says that they were excluded, he is coming with this statement to add an element to the agreement, i.e., the right of access. Here too, when one says: It is incumbent upon me to donate my full height, since it is a case where he need not add the word full, and yet he says it, he is coming to add an element to his vow, i.e., the ability to exempt himself with a thin rod.
Rachi non traduit
רב יהודה דאמר כר' עקיבא:
ולא את הבור. המוכר את הבית לא מכר את הבור שבה או את הדות. בור בחפירה בלא בנין כתלים ודות בבנין:
וצריך. מוכר ליקח לו דרך מן הלוקח לילך בה לאותו בור ודות שהרי כל הקרקע מכר לו ולא שייר דסבירא ליה מוכר בעין יפה מוכר:
Tossefoth non traduit
הוא דאמר כר' עקיבא כו'. תימה ברייתא מאן תניה לא רבי עקיבא ולא רבנן דעד כאן לא פליגי אלא דמ''ס מוכר בעין יפה מוכר ומר סבר מוכר בעין רעה מוכר ושייר הדרך לעצמו ואינו צריך לרבנן היתור לשון אבל היכא שהיתור צריך לעולם מודו רבנן דמהני וא''כ ברייתא כמאן תרמייה:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ צָרִיךְ, וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ ''חוּץ מֵאֵלּוּ'' שֶׁאֵין צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. אַלְמָא, כֵּיוָן דְּלָא צְרִיךְ וְקָאָמַר — לְטַפּוֹיֵי מִילְּתָא קָאָתֵי, הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּלָא צְרִיךְ וְקָאָמַר — לְטַפּוֹיֵי מִילְּתָא קָאָתֵי.
Traduction
A dilemma was raised before the Sages. If one says: It is incumbent upon me to donate my stature, what is the halakha?
Rachi non traduit
אינו צריך. דמוכר בעין רעה מוכר ודרך שייר לו:
בזמן שאמר לו. מוכר ללוקח בית אני מוכר לך חוץ מאלו בור ודות שאין צריך ליקח לו דרך. אלמא כיון דלא צריך לפרושי דהא מסתמא נמי אין בור ודות בכלל הבית ופירש ודאי לטפויי מילתא קאמר ולהודיעו שמשייר לעצמו הכא נמי כיון דקומתי משמע נמי גובה קומתי וקאמר מלא אלמא לטפויי מילתא אתא ולהודיע שאין דעתו אלא למדת הגובה:
אִיבַּעְיָא לְהוּ: ''עוֹמְדֵי'' מַהוּ?
Traduction
Rachi non traduit
עומדי עלי. מי הוי משמע שרביט קומתו או לא:
Tossefoth non traduit
איבעיא להו עומדי מהו. יש לפרש כל הבעיות באם תמצא לומר והכי פי' עומדי מהו מי אמרינן שרוצה לומר שיתן שרביט שאינו נכפף או דלמא שרביט שיכול לעמוד בעינן ואע''פ שנכפף רחבי מהו אם תמצא לומר (דעמוד) [בעמדו נותן] שרביט [שנכפף] ברחבו מהו מי בעינן כרחבו ממש דרחבו אינו יכול לכפוף כשכופף קומתו אינו כופף רחבו הכי נמי משמע שרביט בלא כפיפה או דלמא רוצה לומר שרביט ארוך כרוחבו ואף על פי שנכפף ואת''ל ברוחבו נותן שרביט כפוף ישיבתי מהו מי אמרינן שר''ל בלא (הפיכה) [כפיפה] כלומר כמו שאני יושב מראשי ועד רגלי או דילמא שרביט כפוף משמע שהרי כשהוא יושב הוא כפוף ואם תמצא לומר דישיבתו משמע שרביט כפוף מפני שהוא כפוף ויושב עוביו מהו מי אמרינן ר''ל בלא כפיפה (בלא) [אלא] עב כעובי קומתו שהרי עוביו אינו כפוף או דילמא שרביט גדול כמלא עוביו קאמר ואף על פי שהוא כפוף ואם תמצא לומר דבעוביו משמע בכפיפה הקיפו מהו מי אמרינן שר''ל שרביט עד שמקיף כל גופו ועב כל כך שאינו יכול לחזור מכפיפתו או דילמא דבר שמקיפו קאמר ואפילו כל דהו ורבינו אלחנן פירש על ישיבתו מי אמרינן שר''ל מראשו ועד מקום ישיבתו קאמר שהוא חצי גופו או דילמא כל גופו קאמר כמו שהוא יושב מראשו ועד רגליו וי''מ ישיבתי מהו מי אמרינן שר''ל שיתן השרביט שיחזיק קומת ישיבתו ולא כמלא קומת עמידתו או דילמא שרביט שמחזיק מקום ישיבתו קאמר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source