Vayedaber

אִילּוּ בָּאוּ עָלֶיהָ שְׁנַיִם, אֶחָד שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ וְאֶחָד כְּדַרְכָּהּ, יֹאמְרוּ: בָּעַל פְּגוּמָה — חֲמִשִּׁים, בָּעַל שְׁלֵמָה — חֲמִשִּׁים?

Traduction

Had two men engaged in forced intercourse with her, one in an atypical manner, i.e., anal intercourse, leaving her hymen untouched, and one in a typical manner, vaginal intercourse, in which case the second man pays the fine, people will say: Does it make sense that one who engaged in forced intercourse with a tainted woman, who has had anal intercourse, pays fifty sela, and one who engaged in forced intercourse with an untainted virgin also pays fifty sela? Apparently, the fifty sela is the fixed sum of the fine, while the rest of the payment varies on a case-by-case basis.

Rachi non traduit

אילו באו עליה שנים אחד שלא כדרכה. תחילה ואח''כ בא עליה זה כדרכה דאכתי הואי בתולה ואית לה קנס [ויאמרו] זה שבעל פגומה דליכא בושת כולי האי יהיב נ' סלעים ואילו בעל בתולה שלימה לא יהיב נמי אלא חמשים אבל השתא גבי בושת איכא חילוק דיהיב דמי בושת לשלימה טפי מפגומה:

Tossefoth non traduit

אילו באו עליה שנים אחד כדרכה ואחד שלא כדרכה. פרש''י אחד בא עליה תחילה שלא כדרכה ואחד בא עליה כדרכה דאכתי היא בתולה ויש לה קנס ויאמרו זה שבעל פגומה דליכא בושת כולי האי יהיב נ' סלעים ואילו בעל בתולה שלימה דעלמא לא יהיב נמי אלא חמשים ורש''י פירש בפ' בן סורר ומורה (סנהדרין דף עג:) גבי האי דאמר לא משלם עד גמר ביאה ופרש''י שם שהוא מוציא בתולים משמע דבעינן השרת בתולים להתחייב קנס ואינו כן דהא איתא בפ''ק דקדושין (דף ט:) באו עליה י' בני אדם ועדיין היא בתולה פירוש כגון שבאו עליה שלא כדרכה ר' אומר אומר אני הראשון בסקילה וכולהו בחנק וא''ר זירא עלה מודה ר' לענין קנס דכולהו משלמי לפיכך פר''י יאמרו בעל פגומה חמשים זהובים אותו שבעל אחריו כדרכה [בעל שלימה חמשים זהובים אותו שבעל ראשון שלא כדרכה דאז היתה שלימה מיהו לכל הפירושים צ''ל דאותו שבעל שלא כדרכה היה ראשון ובספרים כתוב אותו שבעל כדרכה ולפירוש ר''י ק''ק דהוה מצי למימר באו עליה שנים שלא כדרכה]:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִי הָכִי, גַּבֵּי עֶבֶד נָמֵי יֹאמְרוּ: עֶבֶד בָּרִיא — שְׁלֹשִׁים, עֶבֶד מוּכֵּה שְׁחִין — שְׁלֹשִׁים!

Traduction

Abaye again said to Rav Zeira: If so, the same claim can be applied with regard to a slave who is killed by an ox. People will say: Does it make sense that a healthy slave is worth thirty sela and a slave afflicted with boils is also worth thirty sela? Yet the mishna clearly indicates that there is no distinction, as the Torah states a fixed amount.

Rachi non traduit

מוכה שחין. דהוי פגום דומיא דנבעלה שלא כדרכה:

אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי, אָמַר קְרָא ''תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ'', מִכְּלָל דְּאִיכָּא בּוֹשֶׁת וּפְגָם.

Traduction

Rather, Abaye said that the reason the payment of fifty sela does not cover all forms of damage is that the verse states: ''Then the man that lay with her shall give to the young woman’s father fifty silver shekels, and she shall be his wife, because he tormented her; he may not send her away all his days'' (Deuteronomy 22:29). This means that the payment is only for the torment, i.e., the rape. It may be inferred that there are additional payments for humiliation and degradation, beyond payment of the fine.

Rachi non traduit

תחת אשר עינה. רישיה דקרא ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף וגו' (דברים כ''ב:כ''ט) דמשמע הני חמשים כסף יתן בשביל קנס העינוי ומדאיצטריך למכתב הכי מכלל דמיחייב מילי אחרנייתא כגון בושת ופגם דלאו קנסא דעינוי נינהו דבלאו עינוי נמי איכא בושת ופגם היינו נזק ששוה פחות מבתחילה:

רָבָא אָמַר, דְּאָמַר קְרָא: ''וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ וְגוֹ''', הֲנָאַת שְׁכִיבָה חֲמִשִּׁים, מִכְּלָל דְּאִיכָּא מִילְּתָא אַחֲרִיתִי, וּמַאי נִיהוּ? בּוֹשֶׁת וּפְגָם.

Traduction

Rava says a different answer, that the verse states: ''Then the man that lay with her shall give to the young woman’s father fifty silver shekels'' (Deuteronomy 22:29). Rava infers from here that payment for the pleasure of lying with the woman is fifty shekel. It may be inferred from here that there are other matters that must be paid by the rapist. And what are they? Compensation for humiliation and degradation.

מַתְנִי' בְּמוֹצִיא שֵׁם רַע לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר, כֵּיצַד? אֶחָד שֶׁהוֹצִיא שֵׁם רַע עַל גְּדוֹלָה שֶׁבַּכְּהוּנָּה וְעַל קְטַנָּה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל — נוֹתֵן מֵאָה סֶלַע.

Traduction

MISHNA: There are halakhot with regard to a defamer, who falsely claims that his bride was not a virgin, that are lenient and others that are stringent. How so? Both one who defamed a young woman who is the most prominent in the priesthood and one who defamed a young woman who is the lowliest among the Israelites gives payment of one hundred sela, the fine stated in the Torah (Deuteronomy 22:19).

נִמְצָא הָאוֹמֵר בְּפִיו חָמוּר מִן הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּין עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר אֶלָּא עַל לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר ''וַיְנַסּוּ אוֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְגוֹ'''.

Traduction

Based on the relative scope of the fines, with the defamer paying twice the sum of the rapist and the seducer, it is apparent that one who utters malicious speech with his mouth is a more severe transgressor than one who performs an action. And this is corroborated, as we found that the sentence imposed on our ancestors in the wilderness was sealed only due to the malicious speech disseminated by the spies, as it is stated at that time: ''All those men that have seen My glory, and My signs, which I wrought in Egypt and in the wilderness, yet they have tried Me these ten times and have not listened to My voice'' (Numbers 14:22).

Rachi non traduit

מתני' נמצא האומר בפיו חמור. דנותן מאה סלע והעושה מעשה דאונס בתולה לא יהיב אלא נ':

גזר דין. שלא ליכנס לארץ:

זה עשר פעמים. גבי מרגלים כתיב דמשמע על זה נתחתם:

גְּמָ' מִמַּאי? דִּלְמָא מִשּׁוּם דְּקָא גָרֵים לַהּ קְטָלָא, דִּכְתִיב: ''וְאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר וְגוֹ' וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָה וְגוֹ'''!

Traduction

GEMARA: The mishna teaches that one who utters malicious speech with his mouth is a more severe sinner than one who performs an action. The Gemara asks: From where is this proven? Perhaps the punishment for the one who defames is more severe because the defamation has the potential to cause his wife’s death. As it is written: ''But if this thing be true, that the signs of virginity were not found in the young woman, then they shall bring out the young woman to the door of her father’s house, and the men of her city shall stone her with stones that she die'' (Deuteronomy 22:20–21).

Rachi non traduit

גמ' ממאי. דאומר בפיו חמור דמשמע דמשום לשון הרע בלבד קא יהיב להו דלמא משום הכי חמיר האי לשון הרע דגרים לה ביה קטלא:

אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ''כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע'', עַל שֵׁם רַע שֶׁהוֹצִיא.

Traduction

Rava said that the verse states: ''And they shall fine him a hundred shekels of silver, and give them unto the father of the young woman, because he has defamed a virgin of Israel; and she shall be his wife; he may not send her away all his days'' (Deuteronomy 22:19). This indicates that he is punished severely for his words, for the defamation, not because she might be put to death.

Rachi non traduit

על שם רע. משום לשון הרע בלבד:

וְכֵן מָצִינוּ שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּין וְכוּ'. מִמַּאי דִּלְמָא דְּאַכַּתִּי לָא מְלָא סְאָתָן, דְּאָמַר רַב הַמְנוּנָא: אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מִן הָאָדָם עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''בִּמְלֹאת סִפְקוֹ יֵצֶר לוֹ''.

Traduction

§ The mishna teaches: As we found that the sentence imposed on our ancestors in the wilderness was sealed only due to the malicious speech disseminated by the spies. The Gemara asks: From where is known that their punishment was due to the malicious speech of the spies? Perhaps until that time their se’a, the measure of their sins warranting punishment, was not yet filled, as Rav Hamnuna says: The Holy One, Blessed be He, does not punish a person until his se’a is filled, as it is stated: ''In the fullness of his sufficiency he shall be in straits'' (Job 20:22). In other words, one is punished only when he has committed a sufficient number of sins, and the malicious speech of the spies was simply the last of a series of transgressions.

Rachi non traduit

במלאת ספקו יצר לו. כשתמלא סאתו בעונות הרבה אז יצר לו תבא עליו צרה:

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, אָמַר קְרָא: ''וַיְנַסּוּ אוֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים'', עַל זֶה נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּין.

Traduction

Reish Lakish said that the verse states: ''All those men who have seen My glory, and My signs, which I wrought in Egypt and in the wilderness, yet they have tried Me now [zeh] ten times and have not listened to My voice'' (Numbers 14:22). The extra word ''now [zeh]'' teaches that their sentence was sealed for this specific sin, i.e., the malicious speech of the spies.

Rachi non traduit

על זה נתחתם. ולאו משום צירוף דאחריני:

תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחַ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע, מְנָלַן? מִמְּרַגְּלִים; וּמָה הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע עַל עֵצִים וַאֲבָנִים כָּךְ, הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע עַל חֲבֵירוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

Traduction

It is taught in a baraita that Rabbi Elazar ben Perata says: Come and see how great the power of malicious speech is. From where do we derive this? From the punishment received by the spies. And if one who defames the wood and rocks of Eretz Yisrael received such a severe punishment, then with regard to one who defames another person, all the more so will he be punished severely.

מִמַּאי? דִּלְמָא מִשּׁוּם דְּרַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: דָּבָר גָּדוֹל דִּבְּרוּ מְרַגְּלִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, דִּכְתִיב: ''כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנוּ'', אַל תִּיקְרֵי ''כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנוּ'' אֶלָּא ''מִמֶּנּוּ'', כִּבְיָכוֹל, בַּעַל הַבַּיִת אֵין יָכוֹל לְהוֹצִיא כֵּלָיו מִשָּׁם.

Traduction

The Gemara asks: From where is it known that the punishment of the spies was for malicious speech? Perhaps their punishment was due to the sin explained by Rabbi Ḥanina bar Pappa. As Rabbi Ḥanina bar Pappa says: The spies uttered a great statement of blasphemy at that time. As it is written: ''But the men that went up with him said: We are not able to go up against the people; for they are stronger than us [mimmennu]'' (Numbers 13:31). Do not read this as ''for they are stronger than us [mimmennu]'' but rather read it as: For they are stronger than Him [mimmennu]. i.e., stronger than God. They were saying, as it were, that the owner, i.e., God, cannot remove His utensils, the inhabitants of Eretz Yisrael, from there. If so, one can explain that the spies were punished for their blasphemy rather than for their malicious speech.

Rachi non traduit

בעל הבית. הקדוש ברוך הוא:

Tossefoth non traduit

(לעיל) אל תקרי ממנו אלא ממנו פירוש אל תקרי ממנו רפי אלא ממנו דגש ואינו כן שכל ממנו שבתורה דגושין ואינו מחליף כלל זה בזה וכן מצינו בסיפרי ולא נס ליחה אין כתיב כאן אלא ולא נס ליחה:

אֶלָּא אָמַר רַבָּה אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, אָמַר קְרָא: ''וַיָּמוּתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה'', עַל דִּבַּת הָאָרֶץ שֶׁהוֹצִיאוּ.

Traduction

Rather, Rabba says that Reish Lakish says that the verse states: ''Those men that brought up an evil report of the land died by the plague before the Lord'' (Numbers 14:37). This teaches that they were punished not for their blasphemy but for the evil report of the land that they brought.

Rachi non traduit

על דבת הארץ שהוציאו. קאמר דמתו:

תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, עֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת נִיסּוּ אֲבוֹתֵינוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שְׁנַיִם בַּיָּם, וּשְׁנַיִם בַּמַּיִם, שְׁנַיִם בַּמָּן, שְׁנַיִם בַּשְּׂלָיו, אַחַת בָּעֵגֶל, וְאַחַת בְּמִדְבַּר פָּארָן.

Traduction

It is taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: Our ancestors tried the Holy One, Blessed be He with ten trials: Two at the sea, and two with water, two with the manna, two with the quail, one with the golden calf, and one in the wilderness of Paran.

שְׁנַיִם בַּיָּם: אַחַת בַּיְּרִידָה וְאַחַת בָּעֲלִיָּיה. בַּיְּרִידָה — דִּכְתִיב ''הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם''.

Traduction

The Gemara lists the ten trials in detail. Two at the sea: One when the Jews descended into the sea, and one when they ascended from the sea. The Jews tried God when they descended into the sea, as it is written: ''And they said to Moses: Because there were no graves in Egypt, have you taken us away to die in the wilderness? What is this you have done to us, to take us out of Egypt'' (Exodus 14:11).

בָּעֲלִיָּיה — כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה הָיוּ, כִּדְרַבָּה בַּר מָרִי, דְּאָמַר רַבָּה בַּר מָרִי: מַאי דִּכְתִיב ''וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ''? מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַמְרִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְאוֹמְרִים: כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ עוֹלִים מִצַּד זֶה כָּךְ מִצְרַיִם עוֹלִים מִצַּד אַחֵר.

Traduction

And they also tried God when they ascended from the sea, in accordance with the opinion of Rav Huna, as Rav Huna says: The Jewish people of that generation, during the Exodus, were of little faith. This is in accordance with a statement of Rabba bar Mari. As Rabba bar Mari says: What is the meaning of that which is written: ''But they were rebellious at the sea, even at the Red Sea. Nevertheless, He saved them for His Name’s sake'' (Psalms 106:7–8)? This teaches that the Jews were rebellious at that time, and they said: Just as we are ascending from one side, so too perhaps the Egyptians are ascending from the other side, and we will not be saved.

Rachi non traduit

ממרים. מורדים:

Tossefoth non traduit

כשם שאנו עולין מצד זה (אמרו) כך מצרים עולין מצד אחר. יש לתמוה איך היו ישראל באותו הדור כ''כ מקטני אמנה שסברו שכך יעשה הקב''ה נסים למצרים להעבירם מארצם לא''י ואומר ר' בשם אביו רבי שמואל שישראל לא עברו הים לרחבו מצד זה לזה שא''כ היו ממהרים ללכת אל א''י אלא רצועה אחת עברו בים לאורך הים עד שפנו למדבר לצד אחד כי לא היו יכולין ללכת מכל צד אם לא יעברו הים ומצרים היו להם מימינם ומשמאלם לפיכך עברו הים רצועה אחת עד שפנו למדבר מצד אחד וזה כשם שאנו עולין מצד זה ובאנו' למדבר כך מצרים עולין מצד אחר מן המדבר וירדפו אחרינו וישיגו כי סבורים שלא יעברו המצריים בים אלא יבאו מצד אחר ובהכי ניחא הא דכתיב (במדבר לג) ויסעו ממרה וגו' ויחנו על ים סוף ואם עברו רוחב הים עד עבר הים מצד אחר היאך פגעו עוד בים וכי חזרו לאחוריהם אלא ש''מ לאחר שנסעו באורך הים ויצאו כמו כן לאורך הים לדרום מצרים שמצרים כמו כן לרוח דרומית של א''י קרוב לסוף דרומית לצד מערב ונילוס מפסיק בין מצרים ובין א''י והים מצד דרומית של ארץ מצרים ממזרח למערב ונסעו לחוף הים מצפון הים שהוא דרומית של מצרים ואח''כ יצאו לאחר שהלכו כחצי גורן עגולה ויצאו בצד צפוני שלהם שהיא דרומית של ארץ אדום ומזרחית של ארץ מצרים ואח''כ הלכו קצת ימים עד מרה ואח''כ היו עדיין אצל הים וכשהוצרכו ליכנס לא''י לא הוצרכו לעבור הים אלא סיבבו ארץ אדום וארץ מואב שהוא בדרומית של א''י ומזרחית של ארץ מצרים:

אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשַׂר שֶׁל יָם: פְּלוֹט אוֹתָם לַיַּבָּשָׁה! אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנּוֹתֵן לוֹ רַבּוֹ מַתָּנָה וְחוֹזֵר וְנוֹטְלָהּ הֵימֶנּוּ? אָמַר לוֹ: אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶחָד וּמֶחֱצָה שֶׁבָּהֶם.

Traduction

The Holy One, Blessed be He, said to the ministering angel of the sea: Spew out the dead Egyptians onto dry land. The ministering angel said before Him: Master of the Universe, is there a servant whose master gives him a gift and then takes it from him? Since the dead Egyptians were given to me for my fish to eat, how can You retract Your gift? God said to the sea: I will give you one and a half times their number. Although I am taking them back now, later I will give you one and a half times as many people. In the case of the Egyptians it is stated: ''Six hundred chosen chariots'' (Exodus 14:7), whereas with regard to Sisera, who was defeated at the Kishon Brook, it is written: ''Nine hundred chariots of iron'' (Judges 4:13).

Rachi non traduit

שנותן לו רבו מתנה. פרנסה לדגים:

אחד ומחצה. דבפרעה כתיב (שמות י''ד:ז') שש מאות רכב ובסיסרא כתיב (שופטים ד':ג') תשע מאות רכב:

Tossefoth non traduit

אחד ומחצה שבהם. במצרים כתיב (שמות י''ד:
ז') שש מאות רכב בחור ובסיסרא כתיב (שופטים ד':ג') תשע מאות רכב ואף על גב דכתיב (שמות י''ד:ז') כל רכב מצרים לא קא חשיב אלא השרים של ארץ מצרים היה נתלה אחר השש מאות רכב ומלכים של סיסרא היו תלוים אחר התשע מאות רכב ברזל ואם חיל אנשים בזה יותר מבזה אינו חושש:

אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁתּוֹבֵעַ אֶת רַבּוֹ? אָמַר לוֹ: נַחַל קִישׁוֹן יִהְיֶה עָרֵב, מִיָּד פְּלָטָן לַיַּבָּשָׁה, דִּכְתִיב: ''וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל וְגוֹ'''

Traduction

The ministering angel said before Him: Master of the Universe, is there a servant who issues a claim against his master for a gift promised to him? Who will be the guarantor? God said to the ministering angel: The Kishon Brook will be a guarantor for Me. Immediately, the sea spewed the Egyptians out onto the land, and the Jewish people came and saw that they were dead. As it is written: ''And Israel saw the Egyptians dead upon the seashore'' (Exodus 14:30).

שְׁנַיִם בַּמַּיִם — בְּמָרָה וּבִרְפִידִים. בְּמָרָה, דִּכְתִיב: ''וַיָּבוֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת'', וּכְתִיב: ''וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה''.

Traduction

The Gemara continues its list of the Jewish people’s trials of God: Two with water: One in Mara and one in Rephidim. The Jewish people tested God in Mara as it is written: ''And when they came to Mara, they could not drink of the waters of Mara, for they were bitter. Therefore the name of it was called Mara'' (Exodus 15:23), as Mara means bitter. And it is written: ''And the people murmured against Moses, saying: What shall we drink?'' (Exodus 15:24).

בִּרְפִידִים — דִּכְתִיב: ''וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתּוֹת'', וּכְתִיב: ''וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה''.

Traduction

The Jewish people also tested God in Rephidim, as it is written: ''And all the congregation of the children of Israel journeyed from the wilderness of Sin, by their stages, according to the commandment of the Lord, and encamped in Rephidim; and there was no water for the people to drink'' (Exodus 17:1). And it is written: ''And the people fought with Moses, and said: Give us water that we may drink. And Moses said to them: Why do you fight with me? Why do you test the Lord?'' (Exodus 17:2).

שְׁנַיִם בַּמָּן — דִּכְתִיב:

Traduction

The Gemara continues: Two with manna, as it is written: