Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Arakhine
Daf 11a
עֲשָׂרָה נְקָבִים הָיוּ בָּהּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מוֹצִיא עֲשָׂרָה מִינֵי זֶמֶר, נִמְצֵאת כּוּלָּהּ מוֹצִיאָה מֵאָה מִינֵי זֶמֶר. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: הִיא אַמָּה וּגְבוֹהָ אַמָּה, וְקַתָּא יוֹצָא הֵימֶנָּה, וַעֲשָׂרָה נְקָבִים הָיוּ בָּהּ, כָּל אֶחָד מוֹצִיא מֵאָה מִינֵי זֶמֶר, נִמְצֵאת כּוּלָּהּ מוֹצִיאָה אֶלֶף מִינֵי זֶמֶר. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: וְסִימָנָיךְ מַתְנִיתָא גּוּזְמָא.
Traduction
There were ten holes in it and each and every one would emit ten types of tone. It therefore emerges that the entire instrument emitted one hundred types of tone. It was taught in a baraita: The magreifa was one cubit wide and one cubit tall, and a handle protruded from it. It was hollow and there were ten holes in it and each one would produce one hundred types of tone. It therefore emerges that that the entire instrument emitted one thousand types of tone. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: And your mnemonic to remember which of these two statements was said by Shmuel and which was taught in a baraita is that the baraita expresses itself with exaggeration, as it is common for baraitot to exaggerate numbers.
Rachi non traduit
עשרה נקבים היו בה. ובכל נקב היה קנה אחד ובכל קנה וקנה היו בו י' נקבים ובכל נקב של קנה הוציא מין זמר נמצאת כולה מוציאה מאה מיני זמר:
וסימניך. שלא תטעה מי אמר מאה מי אמר אלף:
מתניתא גוזמא. דרך משניות לשנות גוזמא כגון הנך דאמר בשחיטת חולין בפרק גיד הנשה (חולין דף צ:):
וְעַבְדֵי כֹהֲנִים הָיוּ כּוּ'. לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמַאן דְּאָמַר עֲבָדִים הָיוּ קָסָבַר: עִיקַּר שִׁירָה בַּפֶּה, וּכְלִי לְבַסּוֹמֵי קָלָא הוּא דַּעֲבִידָא, וּמַאן דְּאָמַר לְוִיִּם הָיוּ קָסָבַר: עִיקַּר שִׁירָה בִּכְלִי!
Traduction
§ The mishna teaches that the Temple musicians were slaves of priests according to Rabbi Meir, whereas according to Rabbi Yosei they were Israelites of pure lineage, and according to Rabbi Ḥanina ben Antigonus they were Levites. The Gemara suggests: Let us say that they disagree about this; that the one who says they were slaves holds that the primary component of song in the Temple service is singing with the mouth, and the instrumental music was performed merely to sweeten the sound of the singing. Since the instrumental music is mere accompaniment, it could be performed by slaves. And the one who says that the musicians were Levites holds that the primary component of song in the Temple service is the music played with instruments. Therefore, the musicians had to be Levites, who were tasked with the song that was part of the Temple service.
וְתִסְבְּרָא? רַבִּי יוֹסֵי מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר: עִיקַּר שִׁירָה בַּפֶּה — עֲבָדִים סַגִּיא, אִי קָסָבַר: עִיקַּר שִׁירָה בִּכְלִי — לְוִיִּם בָּעֵינַן!
Traduction
The Gemara responds: And can you understand the disagreement in this manner? According to this suggestion, what does Rabbi Yosei, who says that the musicians were Israelites of pure lineage, hold? If he holds that the primary component of song in the Temple service is singing with the mouth, then it should be sufficient if slaves play the instruments. Why would he require Israelites of pure lineage? And if he holds that the primary component of song in the Temple service is the music played with instruments, we should require Levites to play the instruments.
Rachi non traduit
רבי יוסי. דאמר ישראלים מיוחסים היו מאי קסבר אלא דכ''ע עיקר שירה בפה:
לְעוֹלָם קָסָבַר: עִיקַּר שִׁירָה בַּפֶּה, וְהָכָא בְּמַעֲלִין מִדּוּכָן לְיוּחֲסִין וּלְמַעַשְׂרוֹת קָמִיפַּלְגִי.
Traduction
The Gemara responds: Actually, Rabbi Yosei holds that the primary component of song in the Temple service is singing with the mouth. And here, the tanna’im disagree about whether the musicians in the Temple may be elevated from the musical platform to the presumptive status of pure lineage with regard to marriage and eligibility to receive Levitical tithes.
Tossefoth non traduit
לא דכ''ע עיקר שירה בפה. קשה בפרק החליל (סוכה נא.) קאמר דאי עיקר שירה בפה אין שיר של קרבן נמי דחי שבת וי''ט לעשותו בכלי וא''כ מתני' דקתני י''ב ימים החליל מכה מני וי''ל דודאי תנאי דמתניתין אית להו עיקר שירה בפה אבל איכא תנא דרבי יוסי בר יהודה התם דאמר דשיר בכלי (דקרבן) דחי שבת וי''ט ואתי רישא כוותיה:
מַאן דְּאָמַר עֲבָדִים הָיוּ, קָסָבַר: אֵין מַעֲלִין מִדּוּכָן לֹא לְיוּחֲסִין וְלֹא לְמַעַשְׂרוֹת. מַאן דְּאָמַר לְוִיִּם הָיוּ, קָסָבַר: מַעֲלִין מִדּוּכָן בֵּין לְיוּחֲסִין בֵּין לְמַעַשְׂרוֹת. וּלְמַאן דְּאָמַר יִשְׂרְאֵלִים הָיוּ, קָסָבַר: מַעֲלִין מִדּוּכָן לְיוּחֲסִין וְלֹא לְמַעַשְׂרוֹת.
Traduction
The one who says that the musicians were slaves holds that people cannot be elevated from the Temple musical platform to the presumptive status of pure lineage with regard to marriage and eligibility to receive tithes. The one who says that the musicians were Levites holds that one elevates from the platform both to the presumptive status of pure lineage and eligibility to receive tithes. And according to the one who says that the musicians were Israelites, he holds that one elevates from the platform to the presumptive status of pure lineage but not with regard to the eligibility to receive tithes.
Rachi non traduit
בין למעשרות. דמחזקינן ליה בחזקת לוי:
תָּנוּ רַבָּנַן: הַשִּׁיר מְעַכֵּב אֶת הַקָּרְבָּן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ מְעַכֵּב.
Traduction
§ The Sages taught in a baraita: The song that the Levites sing while a communal offering is being sacrificed is an indispensable component of the offering, which means that if the Levites did not sing, the offering is invalid. This is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: It is not indispensable.
Tossefoth non traduit
השיר מעכב הקרבן. קשה דהא השיר בשעת ניסוך והניסוך אין מעכבת הקרבן דאדם מביא זבחו היום ונסכים מכאן עד ארבעה ימים (מנחות דף טו:) ונראה לפרש שיר מעכב את הקרבן היינו ניסוך שאם אין שירה אין ניסוך:
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר? דְּאָמַר קְרָא: ''וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וּלְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'', מָה כַּפָּרָה מְעַכֶּבֶת, אַף שִׁירָה מְעַכֶּבֶת.
Traduction
The Gemara asks: What is the reasoning of Rabbi Meir, i.e., from where does he derive his opinion? The Gemara answers: It is as the verse states: ''And I have given the Levites, they are given to Aaron and to his sons from among the children of Israel, to do the service of the children of Israel in the Tent of Meeting, and to make atonement for the children of Israel'' (Numbers 8:19). The verse compares the atonement for the Jewish people, which is caused by the sprinkling of the blood of offerings on the altar, to the service of the Levites, which is their singing. This teaches that just as the atonement caused by the sprinkling of the blood is an indispensable component of the offering, so too the song of the Levites is indispensable.
Rachi non traduit
ואתנה את הלוים. ולוים משוררים הם:
וְרַבָּנַן? הָהוּא לְאִידַּךְ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מָה כַּפָּרָה בַּיּוֹם, אַף שִׁירָה בַּיּוֹם.
Traduction
The Gemara asks: And what do the Rabbis derive from the comparison in this verse? The Gemara answers: That comparison serves to teach another halakha, which was stated by Rabbi Elazar, as Rabbi Elazar says: Just as the atonement achieved by the sprinkling of the blood must take place during the day, so too the song must be sung during the day.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מִנַּיִן לְעִיקַּר שִׁירָה מִן הַתּוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם ה' אֱלֹהָיו'', אֵיזֶהוּ שֵׁירוּת שֶׁבְּשֵׁם? הֱוֵי אוֹמֵר: זֹה שִׁירָה.
Traduction
Rav Yehuda said that Shmuel said: From where is it derived that the basic requirement to accompany communal offerings with song applies by Torah law? As it is stated with regard to a Levite who serves in the Temple: ''Then he shall serve with the name of the Lord his God'' (Deuteronomy 18:7). What is this service that is performed with the name of God? You must say that this is the song, in which the Levites mention and praise the name of God.
Rachi non traduit
שבשם. שמזכירין בו שם שמים: אין אדם שר שירה אלא מתוך שמחה וטוב לבב דכתיב (ישעיהו ס''ה:י''ד) הנה עבדי ירונו מטוב לב:
וְאֵימָא נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם! מִדִּכְתִיב: ''לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ'', מִכְּלָל דְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים לָאו שֵׁירוּת הִיא.
Traduction
The Gemara objects: But you can say that this service with the name of God is referring to the lifting of the hands for the Priestly Benediction, which also includes the mention of the name of God. If so, the verse is referring to priests, not ordinary Levites. The Gemara responds: From the fact that it is written: ''At that time the Lord separated the tribe of Levi…to serve Him, and to bless in His name'' (Deuteronomy 10:8), it can be derived by inference that the Priestly Benediction is not considered service, as the verse mentions service and the Priestly Benediction as distinct rituals.
רַב מַתְנָה אָמַר מֵהָכָא: ''תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב'', אֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב? הֱוֵי אוֹמֵר: זֹה שִׁירָה. וְאֵימָא דִּבְרֵי תוֹרָה, דִּכְתִיב: ''פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב''! ''מְשַׂמְּחֵי לֵב'' אִיקְּרִי, ''טוֹב'' לָא אִיקְּרִי.
Traduction
Rav Mattana said that the source for the requirement to accompany the Temple offerings with song is derived from here: ''Because you did not serve the Lord your God with joyfulness, and with goodness of heart'' (Deuteronomy 28:47). What is this service of God that is performed with joyfulness and with goodness of heart? You must say that this is song. The Gemara objects: But you can say that this service is studying the words of Torah, as it is written: ''The precepts of the Lord are upright, rejoicing the heart'' (Psalms 19:9). The Gemara explains: Torah is indeed called a matter that rejoices the heart, but it is not called ''goodness.''
Tossefoth non traduit
משמח לב איקרי טוב לא איקרי. וא''ת והכתיב (משלי ד) לקח טוב נתתי לכם (תהלים קיט) טוב לי תורת פיך וי''ל דה''ק משמח לב איקרי טוב שסמוך (ללב) לשמחה ומשמעותו לשון שמחה א''נ טוב הסמוך ללב לא איקרי וא''ת והא כתיב (רות ג) וייטב לבו ופירש''י שיש במדרש וייטב לבו בתלמוד תורה וה''נ דרשינן שבת (דף סג:) ויטיבך לבך על תלמוד תורה וי''ל דלא כתיבי בהדיא ולפ''ז לא הוי אתי שפיר הא דמקשה ואימא ביכורים דהא טוב סמוך ללב לא איקרו וי''ל דה''נ משני דבעינן טוב הסמוך ללב ומיהו כיון דהיה יודע דבעינן טוב הסמוך ללב מעיקרא שוב לא צריך להקשות עוד מביכורים ולשון ראשון עיקר:
וְאֵימָא בִּכּוּרִים, דִּכְתִיב: ''וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב''! ''טוֹב'' אִיקְּרִי, ''טוּב לֵבָב'' לָא אִיקְּרִי.
Traduction
The Gemara objects: But you can say that the joyful service of God referred to above is the bringing of the first fruits, as it is written in that context: ''And you shall rejoice in all the goodness that the Lord your God has given you'' (Deuteronomy 26:11). The Gemara answers: Bringing the first fruits is indeed called goodness, but it is not called something that involves goodness of heart.
Rachi non traduit
אימא ביכורים. וה''ק קרא תחת אשר לא הבאת ביכורים:
אָמַר רַב מַתְנָה: מִנַּיִן לַבִּיכּוּרִים שֶׁטְּעוּנִין שִׁירָה? אָתְיָא ''טוֹב'' ''טוֹב'' מֵהָכָא.
Traduction
The Gemara discusses a related matter. Rav Mattana says: From where is it derived that bringing the first fruits to the Temple requires the accompaniment of song? The Gemara answers: It is derived from here, i.e., from the requirement to accompany communal offerings with song, by means of a verbal analogy of the word goodness in the verse ''And with goodness of heart'' and the word goodness in the verse ''You shall rejoice in all the goodness.''
Rachi non traduit
מנין לביכורים שטעונין שירה. שאומרים ארוממך ה' כי דליתני כדתנן במס' ביכורים (פ''ג מ''ד):
טוב טוב. כתיב הכא בכל הטוב וכתיב בשירה (דברים כ''ח:מ''ז) בשמחה ובטוב לבב:
Tossefoth non traduit
מנין לביכורים שטעונין שירה. פרש''י (דתנא) שהיו טעונין שירה [כדתנן במס' ביכורים] (פ''ג מ''ד) החליל (היה) מכה לפניהם [כו'] והא דפריך איני והא אמר ר' שמואל בר נחמני ומקשה לרבי שמואל בר נחמני אך יש תימה אמאי לא מקשה ליה בהדיא מן המשנה וי''ל שהש''ס לא הביא המשנה דזרעים וגם מילתיה דר' שמואל בר נחמני לא אייתי ליה הש''ס אלא אגב גררא הלכך לא פריך אלא הכי ולרבי נראה ששיר המשנה על ביכורים אינו עיקר השיר כ''א לשמחה בעלמא הלכך לא פריך מינה לר' שמואל בר נחמני ולא כפירש''י ויש תימה דלא איירי המשנה בעיקר שיר כלל ועוד הקשה ר' אלחנן היכי מוקי לה למשנת ביכורים הכא בהביא ענבים ודרכן דהא בכל הביכורים מיירי בתאנים וחטין וכל ז' המינין ואין לפרש דה''ק שאם הביא ענבים בביכורים ודרכן לאחר כך שלא תפקע מהם קדושת הביכורים אע''ג דכתיב בקרא פרי דהתם תניא בחולין פרק העור והרוטב (חולין דף קכ:) אין מביאין ביכורים משקה אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים אלמא שהמשקה מהם חשוב לביכורים אלא דיש לפרש הביא ענבים ודרכם פי' הפריש ענבים ודרכם מנין שכשרים לביכורים ת''ל תביא והא דתניא אין מביאין ביכורים משקה אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים דמשמע לכתחילה מביאין יש לפרשו בדיעבד דהא קרא כתיב שאומרים שיר על ביכורים והיכי כתב קרא בדיעבד ונראה לפרש דמיירי לכתחלה וה''פ הביא ענבים ודרכן מנין שיביאם לכתחילה ת''ל תביא דמשמע לכתחילה ומשנת ביכורים נמי אתיא שפיר דמיירי במשקין היוצאין מזיתים וענבים שאומרים עליהם שירה לכתחילה ואיידי דתקנו עליהם שירה תקנו נמי בכל הביכורים של ז' המינים ולא קשיא מידי מכל מה שהקשיתי לעיל וצ''ע בירושלמי:
אִינִי? וְהָא אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מִנַּיִן שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁירָה אֶלָּא עַל הַיַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן הֶחֳדַלְתִּי אֶת תִּירוֹשִׁי הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים'', אִם אֲנָשִׁים מְשַׂמֵּחַ, אֱלֹהִים בַּמֶּה מְשַׂמֵּחַ? מִכָּאן שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁירָה אֶלָּא עַל הַיַּיִן.
Traduction
The Gemara asks: Is that so? But doesn’t Rabbi Shmuel bar Naḥmani say that Rabbi Yonatan said: From where is it derived that songs of praise in the Temple are recited only over the wine libation accompanying the sacrifice? As it is stated: ''And the vine replied: Should I leave my wine, which gladdens God and man, and go and wave above the trees'' (Judges 9:13). If it is clear that wine gladdens people, in what way does it gladden God? Rather, derive from here that songs of praise in the Temple are recited only over the wine of libation, and it is this song that gladdens God. This is difficult, as since there is no wine libation associated with the bringing of first fruits, how can it be accompanied by song?
מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, כִּדְתָנֵי רַבִּי יוֹסֵי: ''פְּרִי אַתָּה מֵבִיא, וְאִי אַתָּה מֵבִיא מַשְׁקִין''; הֵבִיא עֲנָבִים וּדְרָכָן, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''תָּבִיא''.
Traduction
The Gemara answers: You can find cases where the first fruits are brought in the form of wine, as Rabbi Yosei teaches: The verse states with regard to the first fruits: ''You shall take of the first of all the fruit of the ground, which you shall bring in from your land'' (Deuteronomy 26:2). Since the verse mentions ''fruit,'' you must bring the actual fruit as your first fruits offering, and you may not bring it in the form of beverages. If one brought grapes and he had already pressed them into wine, from where is it derived that he has fulfilled his obligation of offering his first fruits? The verse states: ''You shall bring in from your land.'' This apparently superfluous phrase comes to teach that if one brings wine for the mitzva of first fruits, he has fulfilled his obligation.
Rachi non traduit
פרי. בביכורים כתיב (שם כו) מראשית פרי:
הביא ענבים. לעזרה לביכורים ודרכן מנין שיצא ת''ל אשר תביא מארצך מ''מ:
חִזְקִיָּה אָמַר מֵהָכָא: ''וּכְנַנְיָהוּ שַׂר הַלְוִיִּם יָשׂוֹר בַּמַּשָּׂא כִּי מֵבִין הוּא'', אַל תִּיקְרֵי ''יָשׂוֹר'' אֶלָּא ''יָשִׁיר''.
Traduction
The Gemara presents another source for the requirement that the song of the Levites must accompany the sacrificial service in the Temple. Ḥizkiyya says that this obligation is derived from here: ''And Chenaniah, chief of the Levites…he was master of lifting, because he was skillful'' (I Chronicles 15:22). Do not read it as ''he was master [yasor] of lifting,'' but as: He shall sing [yashir] with the lifting of his voice.
Rachi non traduit
(ישור במשא) חזקיה אמר מהכא. אשכחן שירת לוים מן התורה ישור במשא נשיאות קול בשיר:
Tossefoth non traduit
אל תיקרי ישור אלא ישיר. תימה דכמה קראי איכא בדברי הימים (א ט) בני פלוני משוררים וי''ל דבעי לאשכוחי דשירה מן התורה לכך דייק ליה מהך קרא דכתיב ישור במשא וכתיב עבודת משא אי נמי מפיק מקראי שהיא עבודה וזר חייב עליה מיתה:
בִּלְוָוטֵי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מֵהָכָא: ''לַעֲבוֹד עֲבוֹדַת עֲבוֹדָה'', אֵיזֶהוּ עֲבוֹדָה שֶׁצְּרִיכָה עֲבוֹדָה? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ שִׁירָה.
Traduction
The Sage named Balvatei said that Rabbi Yoḥanan said that the requirement for the Levites to accompany the Temple offerings with song is derived from here: The verse states with regard to the Levites: ''Every one that entered in to do the work of service'' (Numbers 4:47). What is work that must be performed in conjunction with another service? You must say that this is song.
Rachi non traduit
בלווטי. שם חכם:
שירה. צריך עבודת קרבן שאינו נאמר אלא על היין של נסכי קרבן כדכתיב (במדבר י':י') ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם:
רַבִּי יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא: ''שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל''. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא: ''הֵם יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ בִּגְאוֹן ה' צָהֲלוּ מִיָּם''.
Traduction
Rabbi Yitzḥak says that the requirement to accompany the Temple offerings with song is derived from here: ''Sing aloud to God…Take up the melody, and sound the timbrel, the sweet harp with the lyre'' (Psalms 81:2–3). Rav Naḥman bar Yitzḥak said that the obligation is derived from here: ''Those yonder lift up their voice, they sing for joy; for the majesty of the Lord they shout from the sea'' (Isaiah 24:14).
Rachi non traduit
צהלו מים. יצהלו בשיר בית המקדש יותר מצהלת ים סוף:
וְתַנָּא מַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא: ''וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ'', מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר ''בַּכָּתֵף'' אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁ''יִּשְׂאוּ''? מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ''יִשָּׂאוּ''? אֵין ''יִשָּׂאוּ'' אֶלָּא לְשׁוֹן שִׁירָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף'', וְאוֹמֵר: ''יִשְּׂאוּ קוֹלָם יָרוֹנּוּ וְגוֹ'''.
Traduction
And a tanna cites a derivation for the requirement for the Levites to accompany the Temple offerings with song from here: ''But unto the sons of Kohath he gave none, because the service of the holy things belonged to them: They bore them [yisa’u] upon their shoulders'' (Numbers 7:9). By inference from that which is stated, ''upon their shoulders,'' don’t I know that they bore them? Why must the verse state ''yisa’u''? The term ''yisa’u'' is not stated here in its meaning of ''they bore them,'' but rather as an expression of song. And similarly, the verse states: ''Take up [se’u] the melody, and sound the timbrel,'' and another verse states: ''They lift up [yisu] their voice, they sing for joy.''
Rachi non traduit
מייתי לה מהכא. לעיקר שירה מן התורה:
חֲנַנְיָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר, מֵהָכָא: ''מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל'',
Traduction
Ḥananya, son of Rabbi Yehoshua’s brother, says that the requirement for the Levites to sing in the Temple is derived from here: ''Moses spoke, and God answered him with a voice'' (Exodus 19:19).
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source