Chap. 2
1
וְאֵלּוּ מַפְסִיקִין לַפֵּאָה. הַנַּחַל, וְהַשְּׁלוּלִית {א}, וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד, וְדֶרֶךְ הָרַבִּים, וּשְׁבִיל הָרַבִּים, וּשְׁבִיל הַיָּחִיד הַקָּבוּעַ {ב} בִּימוֹת הַחַמָּה וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְהַבּוּר, וְהַנִּיר, וְזֶרַע אַחֵר. וְהַקּוֹצֵר לְשַׁחַת מַפְסִיק, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ מַפְסִיק, אֶלָּא אִם כֵּן חָרָשׁ {ד}:
R. Bartenura (non traduit)
אֵלּוּ מַפְסִיקִין. בֵּין שָׂדֶה לְשָׂדֶה וְיִהְיוּ נֶחֱשָׁבִים כִּשְׁתֵּי שָׂדוֹת, לְעִנְיַן שֶׁאִם הִנִּיחַ פֵּאָה בְּאַחַת מֵהֶן עַל חֲבֶרְתָּהּ לֹא עָלְתָה לוֹ לְפֵאָה, דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא יט) פְּאַת שָׂדְךָ, שֶּׁלֹא יַנִּיחַ פֵּאָה מִשָּׂדֶה לַחֲבֶרְתָּהּ:
הַנַּחַל. נָהָר:
וְהַשְּׁלוּלִית. אַמַּת הַמַּיִם שֶׁמְּחַלֶּקֶת שָׁלָל לַאֲגַפֶּיהָ שֶׁאַמּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁל מַיִם שׁוֹתוֹת מִמֶּנָּה:
וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד. אַרְבַּע אַמּוֹת:
וְדֶרֶךְ הָרַבִּים. שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, וּמִשּׁוּם סֵיפָא נָקַט לַהּ דְּבָעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא שֶׁכָּל אֵלּוּ אֵין מַפְסִיקִין בְּאִילָן, וְקָא מַשְׁמַע לָן דַּאֲפִלּוּ דֶּרֶךְ הָרַבִּים שֶׁהִיא רְחָבָה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה אֵינָהּ מַפְסֶקֶת בְּאִילָן:
שְׁבִיל הָרַבִּים וּשְׁבִיל הַיָּחִיד. שְׁבִיל זוּטָר טוּבָא, דְּשָׁקִיל כַּרְעָא וּמָנַח כַּרְעָא. וְאַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ שְׁבִיל דְּרַבִּים אִם הוּא קָבוּעַ לִימוֹת הַחַמָּה וְלִימוֹת הַגְּשָׁמִים, כְּלוֹמַר שֶׁמְּהַלְּכִין בּוֹ אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁהַשָּׂדוֹת זְרוּעוֹת בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, מַפְסִיק בֵּין הַשָּׂדוֹת הַזְּרוּעוֹת וְאִי לֹא, לֹא מַפְסִיק:
הַבּוּר. שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ זְרוּעָה. וְהָאֲדָמָה לֹא תֵשָׁם (בְּרֵאשִׁית מז) מְתַרְגְּמִינַן וְאַרְעָא לֹא תְבוּר {ג}:
וְהַנִּיר. חֲרִישָׁה. כְּמוֹ נִירוּ לָכֶם נִיר (יִרְמְיָה ד):
וְזֶרַע אַחֵר. כְּגוֹן שֶׁשְּׁתֵּי הַשָּׂדוֹת זְרוּעִים חִטִּים וּבֵינֵיהֶם קַרְקַע זָרוּעַ מִין אַחֵר. וְשִׁעוּר רֹחַב הַבּוּר וְהַנִּיר וְזֶרַע אַחֵר כְּדֵי שְׁלֹשָׁה תְּלָמִים שֶׁל מַעֲנִית הַמַּחֲרֵשָׁה:
וְהַקּוֹצֵר לְשַׁחַת מַפְסִיק. דְּקָסָבַר כָּל לְשַׁחַת לָאו קְצִירָה הִיא, דְּלֹא חָשְׁבִינַן לַהּ אַתְחַלְתָּא דִקְצִירָה. שַׁחַת, תְּבוּאָה שֶּׁלֹא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ, וְקוֹצְרִים אוֹתָהּ לְהַאֲכִיל לַבְּהֵמוֹת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} וְהַשְּׁלוּלִית לֹא זוֹ אַף זוֹ קָתָנֵי דְּזוּטָר מִנַּחַל. הָרַ''שׁ: {ב} הַקָּבוּעַ כוּ'. וְהַשְׁתָּא כֻּלְּהוּ צְרִיכֵי, דְּאִי תָנָא דֶּרֶךְ הָרַבִּים לְמֵימְרָא דַּאֲפִלּוּ לְאִילָן אֵינוֹ מַפְסִיק וּשְׁבִיל הַיָּחִיד דַּאֲפִלּוּ לִזְרָעִים מַפְסִיק וְלִשְׁתֹּק מִכֻּלְּהוּ, הֲוָה אֲמֵינָא דֶּרֶךְ הַיָּחִיד דְּלֹא קָבוּעַ גָּרַע מִשְּׁבִיל הַיָּחִיד דְּקָבוּעַ וּשְׁבִיל הָרַבִּים דְּקָבוּעַ עָדִיף לְהַפְסִיק לְאִילָן מִדֶּרֶךְ הָרַבִּים דְּלֹא קָבוּעַ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ג} מַשְׁמַע דְּהָא חֲרוּשָׁה מִיהָא הֲוֵי. וְקָשֶׁה דְּאִם כֵּן הַיְנוּ נִיר. וְהָרַ''מ פֵּרֵשׁ בּוּר, הָאָרֶץ שֶּׁלֹא זְרוּעָה וְלֹא נֶעֶבְדָה אֲבָל נִשְׁאֲרָה שְׁמָמָה, וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַ''ב מִשְׁנָה א' פֶּרֶק ב' דְּכִלְאַיִם וְסוֹף פֶּרֶק ד'. (וְכֵן מַשְׁמַע מִלְּשׁוֹן הָרַ''ב מִשְׁנָה ב' מַה שֶּׁכָּתַב שָׁם): {ד} חָרָשׁ. אֶת מְקוֹם הַקָּרְחָה וַהֲוָה לֵיהּ שְׂדֵה נִיר. לֹא חָרַשׁ לֹא. דְּקוֹצֵר לְשַׁחַת תְּחִלַּת קְצִירָה הִיא וְכִי גָמַר בִּישׁוּלַיְהוּ וְקָצַר לֵיהּ לְכֻלֵּי שָׂדֶה כְּגוֹמֵר קְצִירָתוֹ דָּמִי, וּפֵאָה אַחַת עַל הַכֹּל. רַשִׁ''י מְנָחוֹת דַּף ע''א:
Rambam (non traduit)
ופירוש שחת — מלשון השחתה. ועניינו בזה המקום, הקוצר גֵז לבהמות. ואין הלכה כרבי מאיר:
וזרע אחר — שיזרע זרע אחר להפריש בו בין שני הזרעים, כגון שיפריש בין החטה בזרע פולים או אפונים וכיוצא בזה. ואלו הג' דברים, רוצה לומר: בוּר וניר וזרע אחר, לא יפרישו עד שיהיה ברחבם ג' מעניות כמענית המחרישה.
וניר — היא הארץ אשר שדדו אותה והפכו אותה בחרישה. וזאת המלה מלשון הקדש היא באמת, והוא: ''נירו לכם ניר'' (ירמיה ד).
ובור — הארץ שלא נזרעה ולא נעבדה, אבל נשארה שממה.
ושביל הרבים ושביל היחיד — הוא שיהיה דרך בין שתי השדות, אם לאיש אחד שעובר משם לגנו או לשדהו, או שיהיה השביל לרבים, אפילו שיהיה אותו השביל צר מאד, ובלבד שתהיה הדרך ההיא סלולה ותמידה בימי החום ובימי הקור. אבל אם לא היתה תמידה, רק תהיה נפסקת בימות הגשמים, לא תפריש בין ב' השדות, אלא אם תהיה רחבה כפי המדה אשר זכרנו, רוצה לומר: ארבע אמות ליחיד וט''ז אמה לרבים. והודיענו דרך היחיד ודרך הרבים, לפי שיצטרכו שניהם על כל פנים. שאילו היה אומר דרך היחיד, היינו אומרים כי דרך היחיד בלבד יפריש, כי אין לו דרך אחרת והוא הולך ושב עליה תמיד, אבל דרך הרבים לא תפריש, מפני שהרבים יש להם דרכים רבים מלבד זו, ואפשר שיניחוהו ולא יעברו עליו. ואילו הודיענו גם כן שדרך הרבים תפריש, היינו אומרים שהעניין ההוא מפני שרחבה, שהיא ט''ז אמה, אבל דרך היחיד לא. על כן הודיענו כי שני הדרכים יפסיקו לפאה. ותרגום ''משעול הכרמים'' (במדבר כב), ''שביל כרמיא''.
ודרך היחיד — ארבע אמות, ודרך הרבים — שש עשרה אמה.
ושלולית — היא תעלה או גולת מים, שנמשכים ממנה אמת המים להשקות בהם מקומות אחרים; וכן אמרו (בבא קמא סא א) בפירוש זאת המלה: אמת המים המחלקת שלל לחברותיה.
מפסיקין לפאה — לחלק השדה ולעשותה שתי שדות. ויתחייב להניח פאה בכל אחת מהם, כפי מה שנתחייב, כמו שאמר הכתוב: ''פאת שדך'' (ויקרא יט); ואמרו: ובלבד שלא יוציא משדה לחברתה.
2
אַמַּת הַמַּיִם שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִקָּצֵר כְּאַחַת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מַפְסֶקֶת. וְכֹל הֶהָרִים אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַבָּקָר יָכוֹל לַעֲבֹר בְּכֵלָיו, הוּא נוֹתֵן פֵּאָה לַכֹּל:
R. Bartenura (non traduit)
אַמַּת הַמַּיִם שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִקָּצֵר כְּאַחַת. שֶׁהִיא רְחָבָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁהָעוֹמֵד בָּאֶמְצַע אֵינוֹ יָכוֹל לִקְצֹר מִכָּאן וּמִכָּאן {ה}:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מַפְסֶקֶת. וּפָלֵיג אַתַּנָּא קַמָּא דְּאָמַר לְעֵיל עַל שְׁלוּלִית דְּהַיְנוּ אַמַּת הַמַּיִם דִּבְכָל עִנְיָן מַפְסִיק, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר דְּאִם יְכוֹלָה לְהִקָּצֵר כְּאַחַת אֵינָהּ מַפְסֶקֶת. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
וְכֹל הֶהָרִים אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן. הַר שֶׁחוּדוֹ זָקוּף וְאֵין בָּקָר בְּכֵלָיו יְכוֹלִין לַעֲבֹר שָׁם, וּמַפְסִיק בֵּין שְׁתֵּי הַשָּׂדוֹת:
הוּא נוֹתֵן פֵּאָה לַכֹּל. כְּלוֹמַר נוֹתֵן פֵּאָה אַחַת לְכָל שְׁתֵּי הַשָּׂדוֹת וְלֹא חָשִׁיב הֶפְסֵק, הוֹאִיל וְהֵם נֶעְדָּרִים בַּמַּעְדֵּר, כְּלוֹמַר שֶׁבְּנֵי אָדָם חוֹפְרִים אוֹתוֹ הַר בִּכְלִי שֶׁחוֹפְרִים בּוֹ אֶת הַקַּרְקַע, אֵין זֶה הֶפְסֵק. שֶׁהָרוֹאֶה אוֹמֵר אֵין זֶה קַרְקַע בּוּר אֶלָּא לְמָחָר חוֹפְרִים אוֹתוֹ בַּמַּעְדֵּר וְזוֹרְעִים אוֹתוֹ וּשְׁתֵּי הַשָּׂדוֹת הֵם אַחַת:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ה} וְזֶה לְשׁוֹן הָרַ''שׁ אַמַּת הַמַּיִם הַיְנוּ שְׁלוּלִית דְּקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא דִּבְכָל עִנְיָן מַפְסִיק, וְאָתָא רַבִּי יְהוּדָה לְמֵימַר דַּוְקָא בְּאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִקָּצֵר כְּאַחַת שֶׁאִם עוֹמֵד בָּאֶמְצַע אֵינוֹ יָכוֹל לִקְצֹר מִכָּאן וּמִכָּאן. וּבְתוֹסֶפְתָּא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם עוֹמֵד בָּאֶמְצַע וְקוֹצֵר מִכָּאן וּמִכָּאן מַפְסִיק, וּלְתַנָּא קַמָּא מַפְסִיק אַף עַל פִּי שֶׁעוֹמֵד מִצַּד הָאֶחָד וְקוֹצֵר מִצַּד הַשֵּׁנִי. וּלְכָךְ צָרִיךְ לוֹמַר בְּדִבְרֵי הָרַ''ב עַד שֶׁאִם אֵינוֹ עוֹמֵד בָּאֶמְצַע כוּ'. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
אמת המים — היא תעלה או גולת מים.
ועניין אינה יכולה להקצר כאחת — כי כשיהיה בצד אחד, לא יוכל לשלוח ידו ולקצור בצד אחר.
ומעדר — מקום קשה כחלמיש, שלא יוכלו הבקרים לבקוע אותו במחרישות, אבל יחפרוהו בכלי ברזל העושים לחפור בארץ. ועל כן אמר: הארץ ההיא, אע''פ שהבקרים לא יוכלו לחרוש אותה, כשישאר בין שתי השדות מן הארץ ההיא מקום שלא חפרוהו ולא חרשו אותה אינו מפריש בין שתי השדות, אחרי שאפשר לחפור אותו בידים ולחרוש, יהיה נחשב כמחובר ונותן פאה אחת לכל, ואע''פ שהבקרים לא יוכלו לחרוש אותו. וטעם זה, כי כשנזרע הארץ ההיא יחפרוהו בידים, וכשיראה אדם מקום שאינו חפור לא יאמר שהוא בור ויפסיק, אבל יאמר: עוד יחפרו אותו לאחר זמן, שאי אפשר שיחפרו הכל פעם אחד, כך פירשו הקדמונים זאת ההלכה.
ואני אפרש בה פירוש אחר, ואומר שזה המקום הנקרא מעדר אינו מקום מישור, אבל הוא הרים וגבעות, והראיה על זה מה שאמר: וכל ההרים אשר במעדר יעדרון. והוא אומר, אע''פ שהיא עולה ויורדת ואי אפשר לחורש לבקוע אותה בכלי המחרישה במענה אחת, מפני שיש בה מקומות תלולות ומקום אחד גבוה ואחד נמוך, אבל יחרוש אותה מקומות מקומות, ועל כן אין לחשב אותה נחלקת כדי שנוציא פאה מכל הר או מכל גבעה, אבל פאה אחת הוא נותן לכל, מפני שכל הזרע מחובר. והלכה כרבי יהודה:
3
הַכֹּל מַפְסִיק לַזְּרָעִים, וְאֵינוֹ מַפְסִיק לָאִילָן {ו} אֶלָּא גָדֵר. וְאִם הָיָה שֵׂעָר {ז} כּוֹתֵשׁ, אֵינוֹ מַפְסִיק, אֶלָּא נוֹתֵן פֵּאָה לַכֹּל:
R. Bartenura (non traduit)
הַכֹּל מַפְסִיק לַזְּרָעִים. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא בַּיְרוּשַׁלְמִי דְּהַכֹּל לַאֲתוֹיֵי סֶלַע שֶׁהָיָה עוֹבֵר עַל פְּנֵי כָּל הַשָּׂדֶה, אִם צָרִיךְ הוּא לַעֲקֹר אֶת הַמַּחֲרֵשָׁה מִצַּד זֶה כְּדֵי לָתֵת אוֹתָהּ לְצַד זֶה, מַפְסִיק:
אֶלָּא גָדֵר. גָּבֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים:
שֵׂעָר כּוֹתֵשׁ. עַנְפֵי הָאִילָן קְרוּיִין שֵׂעָר. וּפֵרוּשׁ שֵׂעָר כּוֹתֵשׁ, שֶׁהַנּוֹפוֹת שֶׁל אִילָנוֹת מִתְעָרְבִין זֶה עִם זֶה לְמַעְלָה מִן הַגָּדֵר כֶּעֱלִי זֶה הַתָּקוּעַ בַּמַּכְתֵּשׁ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ו} לָאִילָן. לֹא לְכָל הָאִילָנוֹת, דִּלְחָרוּבִים וְזֵיתִים אֵינוֹ כֵן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְקַמָּן: {ז} שֵׂעָר. פֵּרוּשׁ הָעֲנָפִים, וְהוּא לְשׁוֹן עִבְרִי כְּדִכְתִיב וַיִּמָּלֵט הַשְּׂעִירָתָה (שׁוֹפְטִים ג):
Rambam (non traduit)
ופירוש שער כותש, הוא הבדים והפארות, ירצה לומר ענפי האילנות, שהיו נוגעין בגדר ומשולחין עליו, ואז יהיה כמחובר. ואמרו בגמרא: כעלי במכתשת; עניינו שינטו הפארות על הקיר:
ופירוש גדר, ידוע, ובלבד שיהיה גבוה הגדר עשרה טפחים, ואז יפריש בין האילנות, ויוציא פאה מכאן ופאה מכאן.
ועניין שאמר הכל, כל שנזכר למעלה.
4
וְלֶחָרוּבִין {ח}, כָּל הָרוֹאִין זֶה אֶת זֶה. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל, נוֹהֲגִין הָיוּ בֵּית אַבָּא, נוֹתְנִין פֵּאָה אַחַת לַזֵּיתִים שֶׁהָיוּ לָהֶם בְּכָל רוּחַ, וְלֶחָרוּבִין, כָּל הָרוֹאִין זֶה אֶת זֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, אַף לֶחָרוּבִין שֶׁהָיוּ לָהֶם בְּכָל הָעִיר:
R. Bartenura (non traduit)
כָּל הָרוֹאִים זֶה אֶת זֶה. כָּל זְמַן שֶׁהָעוֹמֵד אֵצֶל אֶחָד מֵהָאִילָנוֹת יָכוֹל לִרְאוֹת הָאִילָן הָאַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן גָּדֵר, אֵינוֹ מַפְסִיק, וְלוֹקֵחַ פֵּאָה מֵאִילָן אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ:
לַזֵּיתִים שֶׁהָיוּ לָהֶם בְּכָל רוּחַ. פֵּאָה אַחַת הָיוּ נוֹתְנִים עַל כָּל הַזֵּיתִים שֶׁהָיוּ לָהֶם לְצַד מִזְרָחָהּ שֶׁל עִיר, וּפֵאָה אַחֶרֶת עַל כָּל הַזֵּיתִים שֶׁהָיוּ לָהֶם לְצַד מַעֲרָבָהּ, וְכֵן לְאַרְבַּע רוּחוֹת:
שֶׁהָיוּ לָהֶם בְּכָל הָעִיר. אֵין נוֹתְנִים כִּי אִם פֵּאָה אַחַת לְכֻלָּן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רוֹאִין זֶה אֶת זֶה, וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק שֶׁאָמַר מִשְּׁמוֹ, אֲבָל הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ח} וְלֶחָרוּבִין. מִפְּנֵי שֶׁהֵם גְּבוֹהִים הַרְבֵּה וּמְסֻבָּכִין כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק ב' דְּבָבָא בַּתְרָא מִשְׁנָה ז' בֶּחָרוּב וּבַשִּׁקְמָה חֲמִשִּׁים אַמָּה. הָרַאֲבַ''ד:
Rambam (non traduit)
רואין זה את זה — שלא יהיה בין אילן לאילן שום סתר שיסתיר ביניהן ויהיה מרוחק זה מזה, שאם יעמוד האדם אצל האחד יראה השני.
ופירוש בכל רוח — בכל הצד, כגון להוציא פאה אחת מכל הזיתים שבמזרח המדינה, ופאה אחת מכל מה שיש במערבה. ואין על רבן גמליאל חולק. ואין הלכה כר' אליעזר ב''ר צדוק:
5
הַזּוֹרֵעַ אֶת שָׂדֵהוּ מִין אֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֵׂהוּ שְׁתֵּי גְרָנוֹת, נוֹתֵן פֵּאָה אַחַת. זְרָעָהּ שְׁנֵי מִינִין, אַף עַל פִּי שֶׁעֲשָׂאָן גֹּרֶן אַחַת, נוֹתֵן שְׁתֵּי פֵאוֹת. הַזּוֹרֵעַ אֶת שָׂדֵהוּ שְׁנֵי מִינֵי חִטִּין, עֲשָׂאָן גֹּרֶן אַחַת, נוֹתֵן פֵּאָה אַחַת. שְׁתֵּי גְרָנוֹת, נוֹתֵן שְׁתֵּי פֵאוֹת:
R. Bartenura (non traduit)
שְׁנֵי מִינֵי חִטִּין. כְּגוֹן שְׁחַמְתִּית וּלְבָנָה {ט}:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ט} וְאֶפְשָׁר דְּבִשְׁאָר מִינֵי תְבוּאָה לֹא נִמְצְאוּ חֲלוּקִים בְּמִין אֶחָד. אֲבָל בַּיְרוּשַׁלְמִי תָּנֵי שְׁנֵי מִינֵי חִטִּים שְׁנֵי מִינֵי שְׂעוֹרִים:
Rambam (non traduit)
פירוש מין, ידוע.
מיני חטים — ידוע כי יש ממיני חטים גסים ויש דקים, ויש מהם ירוק ויש מהם אדום, וכל הדבר הזה מבואר:
6
מַעֲשֶׂה שֶׁזָּרַע רַבִּי שִׁמְעוֹן אִישׁ הַמִּצְפָּה לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְעָלוּ לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית וְשָׁאָלוּ. אָמַר נַחוּם הַלַּבְלָר, מְקֻבָּל אֲנִי מֵרַבִּי מְיָאשָׁא, שֶׁקִּבֵּל מֵאַבָּא, שֶׁקִּבֵּל מִן הַזּוּגוֹת, שֶׁקִּבְּלוּ מִן הַנְּבִיאִים, הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי, בְּזוֹרֵעַ אֶת שָׂדֵהוּ שְׁנֵי מִינֵי חִטִּין, אִם עֲשָׂאָן גֹּרֶן אַחַת {י}, נוֹתֵן פֵּאָה אַחַת. שְׁתֵּי גְרָנוֹת, נוֹתֵן שְׁתֵּי פֵאוֹת:
R. Bartenura (non traduit)
הַלַּבְלָר. הַסּוֹפֵר:
הַזּוּגוֹת. הֵם כָּל אוֹתָן שְׁנַיִם שְׁנַיִם הַנִּזְכָּרִים בְּפֶרֶק קַמָּא דְמַסֶּכֶת אָבוֹת, שֶׁקִּבְּלוּ שְׁנַיִם מִפִּי שְׁנַיִם [עַד] מִפִּי שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{י} גֹּרֶן אַחַת. וְלֹא אָזְלִינַן בָּתַר מַחֲשַׁבְתּוֹ לַעֲשׂוֹת גֹּרֶן אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יָקוּם לַעֲשׂוֹת פֵּאָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם. יְרוּשַׁלְמִי. וּמַשְׁמַע נַמִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נָתַן פֵּאָה וְכִי הָא דִתְנַן בְּסוֹף פֶּרֶק א' דִּלְעוֹלָם הוּא נוֹתֵן מִשּׁוּם פֵּאָה כוּ' עַד שֶׁיְּמָרֵחַ:
Rambam (non traduit)
וזוגות, הם שני המקבלים, כגון הלל ושמאי, שקבלו משמעיה ואבטליון, המקבלים מיהודה בן טבאי ושמעון בן שטח, כמו שהתבאר במסכת אבות:
הלבלר, הוא הסופר.
7
שָׂדֶה שֶׁקְּצָרוּהָ כּוּתִים, קְצָרוּהָ לִסְטִים, קִרְסְמוּהָ נְמָלִים, שְׁבָרַתָּהּ הָרוּחַ אוֹ בְהֵמָה, פְּטוּרָה. קָצַר חֶצְיָהּ וְקָצְרוּ לִסְטִים חֶצְיָהּ, פְּטוּרָה, שֶׁחוֹבַת הַפֵּאָה בַּקָּמָה:
R. Bartenura (non traduit)
שָׂדֶה שֶׁקְּצָרוּהָ כּוּתִים. לְעַצְמָן. וְלֹא שֶׁקְּצָרוּהָ פֹּעֲלֵי כּוּתִים לְיִשְׂרָאֵל, דְּאָז הֲוֵי כְּאִלּוּ קְצָרוּהָ יִשְׂרָאֵל:
קִרְסְמוּהָ נְמָלִים. דֶּרֶךְ הַנְּמָלָה לַחְתֹּךְ קְנֵה הַשִּׁבֹּלֶת מִלְּמַטָּה. וְלָזֶה קוֹרִים קִרְסוּם, לְשׁוֹן יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר (תְּהִלִּים פ):
פְּטוּרָה. דִּכְתִיב גַּבֵּי פֵּאָה וּבְקֻצְרְכֶם, עַד שֶׁתִּהְיוּ אַתֶּם הַקֹּצְרִים:
שֶׁחוֹבַת הַקָּצִיר בַּקָּמָה. כְּלוֹמַר חוֹבַת הַפֵּאָה שֶׁל זֶה הִנִּיחָהּ בַּקָּמָה. וּנְהִי דְאִם כִּלָּה שָׂדֶה, חָזְרָה פֵּאָה לָעֳמָרִים וְחַיָּב לְהַפְרִישׁ פֵּאָה מִן הָעֳמָרִים, הַנֵּי מִלֵּי הֵיכָא דְכִלָּה הוּא, אֲבָל הָכָא הוּא לֹא כִלָּה:
Rambam (non traduit)
קרסמוה — כמו ''כרסמוה'', והוא מעניין כריתה. ואולי הם שתי לשונות בלשון הקודש, ויאמרו ''קרסם'' ו''כרסם'' בעניין כריתה. ואמר הכתוב בחיוב הפאה: ''ובקצרכם'', שנהיה אנחנו הקוצרים.
ומה שאמר: קצרוה נכרים, כשיקצרוה לנפשותם, או לעשות היזק; אבל אם ישכור אותם, או קצרו לבעל השדה, הוא חייב פאה:
8
קְצָרוּהָ לִסְטִים חֶצְיָהּ וְקָצַר הוּא חֶצְיָהּ, נוֹתֵן פֵּאָה מִמַּה שֶּׁקָּצָר. קָצַר חֶצְיָהּ וּמָכַר חֶצְיָהּ, הַלּוֹקֵחַ נוֹתֵן פֵּאָה לַכֹּל. קָצַר חֶצְיָהּ וְהִקְדִּישׁ חֶצְיָהּ, הַפּוֹדֶה מִיַּד הַגִּזְבָּר, הוּא נוֹתֵן פֵּאָה לַכֹּל:
R. Bartenura (non traduit)
הַלּוֹקֵחַ נוֹתֵן פֵּאָה לַכֹּל. שֶׁחוֹבַת הַפֵּאָה מִמַּה שֶּׁקָּצַר נִשְׁאַר בְּזֶה הַחֵצִי שֶׁקָּנָה הַלּוֹקֵחַ, וַהֲוֵי כְּאִלּוּ לֹא מָכַר לוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁנִּשְׁאַר בַּשָּׂדֶה אַחַר שֶׁיּוֹצִיא מִמֶּנָּה הַפֵּאָה שֶׁרָאוּי לְהוֹצִיא מֵאוֹתָהּ שָׂדֶה. וְכֵן הַפּוֹדֶה מִיַּד הַגִּזְבָּר מוֹצִיא מִן הַחֵצִי שֶׁפָּדָה הַפֵּאָה הָרְאוּיָה לַשָּׂדֶה כֻלָּהּ:
Rambam (non traduit)
כשידע הלוקח שקצרו חציה, נתחייב בלא ספק לתת כל הפאה המחוייבת לתת לאותה שדה, לפי שאין לו רשות למכור מתנות הקב''ה, ולפיכך יהיה כאילו לא מכר לו אלא מה שנשאר בשדה אחר הוצאת הפאה שנתחייבה אותה השדה. וכן הפודה מן הגזבר, יוציא הפאה כולה מן החצי שפדה:
פרק ג
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source