Chap. 7
1
הַמַּבְרִיךְ אֶת הַגֶּפֶן בָּאָרֶץ, אִם אֵין עָפָר עַל גַּבָּהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, לֹא יָבִיא זֶרַע עָלֶיהָ, אֲפִלּוּ הִבְרִיכָהּ בִּדְלַעַת {ב} אוֹ בְסִילוֹן. הִבְרִיכָהּ בְּסֶלַע, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָפָר עַל גַּבָּהּ אֶלָּא שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, מֻתָּר לְהָבִיא זֶרַע עָלֶיהָ. הָאַרְכֻּבָּה שֶׁבַּגֶּפֶן, אֵין מוֹדְדִין לָהּ אֶלָּא מִן הָעִקָּר הַשֵּׁנִי:
R. Bartenura (non traduit)
הַמַּבְרִיךְ אֶת הַגֶּפֶן בָּאָרֶץ. וְעוֹבֶרֶת הַהַבְרָכָה חוּץ לְשִׁשָּׁה טְפָחִים, דִּבְתוֹךְ שִׁשָּׁה טְפָחִים אֲפִלּוּ יֵשׁ עָפָר עַל גַּבָּהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים אָסוּר, מִשּׁוּם עֲבוֹדַת גֶּפֶן יְחִידִית:
לֹא יָבִיא זֶרַע עָלֶיהָ. אֲבָל מִן הַצַּד מֻתָּר, דִּזְרָעִים לַצְּדָדִים לֹא מִשְׁתָּרְשֵׁי, אֶלָּא שֶׁעוֹשִׂין הֶעָפָר תִּחוֹחַ וּמַלְקִין יְסוֹדוֹת הַכֹּתֶל {א} כְּשֶׁנִּזְרָעִים אֶצְלוֹ, אֲבָל אֵין הַשָּׁרָשִׁים שֶׁלָּהֶן מְהַלְּכִין מִן הַצַּד. וְטַעֲמָא דְּלֹא יָבִיא זֶרַע עַל הַגֶּפֶן הַמֻּבְרֶכֶת אֲפִלּוּ חוּץ לַעֲבוֹדָתָהּ, לְפִי שֶׁהַגֶּפֶן רַךְ וְנִכְנָסִים שָׁרְשֵׁי הַזְּרָעִים בַּגֶּפֶן וַהֲוֵי הַרְכָּבַת יָרָק בְּאִילָן. אֲבָל שְׁאָר אִילָנוֹת שֶׁאֵינָן רַכִּין שָׁרֵי:
אֲפִלּוּ הִבְרִיכָהּ בִּדְלַעַת אוֹ בְסִילוֹן. שֶׁתָּחַב הַגֶּפֶן בְּתוֹךְ הַדְּלַעַת אוֹ בְּתוֹךְ הַסִּילוֹן אָסוּר, מִשּׁוּם דְּשָׁרְשֵׁי הַזְּרָעִים נוֹקְבִים וּמְפַלְּשִׁין עַד הַגֶּפֶן כְּשֶׁאֵין עַל גַּבָּהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים עָפָר. וּמִשּׁוּם זְרָעִים בַּדְּלַעַת לֹא מִתְּסָר, כְּגוֹן שֶׁהַדְּלַעַת יְבֵשָׁה:
סִילוֹן. צִנּוֹר וּמַרְזֵב וְסִילוֹן אֶחָד הוּא. וּבְסִילוֹן שֶׁל חֶרֶס דַּוְקָא מַיְרֵי, דִּבְסִילוֹן שֶׁל מַתֶּכֶת אֵין צָרִיךְ עָפָר שְׁלֹשָׁה טְפָחִים:
הִבְרִיכָהּ בְּסֶלַע. קָשֶׁה. דְּסֶלַע רַךְ [מִתְפַּלֵּשׁ] וְנִפְתָּח מִן הַשָּׁרָשִׁים:
הָאַרְכֻּבָּה שֶׁבַּגֶּפֶן. גֶּפֶן עֲקוּמָה וְנִכְפֶּפֶת עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְחוֹזֶרֶת וְנִזְקֶפֶת כְּמִין אַרְכֻּבָּה עֲקוּמָה, כְּשֶׁבָּאִים לִמְדּוֹד שִׁשָּׁה טְפָחִים שֶׁהֵן עֲבוֹדַת גֶּפֶן יְחִידִית מוֹדְדִין מִן הָעִקָּר הַשֵּׁנִי, מִמָּקוֹם שֶׁהוּא חוֹזֵר וְזוֹקֵף. וְהַנֵּי מִילֵי כְּשֶׁאֵין הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן נִרְאֶה אֶלָּא דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הִיא נְטוּעָה בִּמְקוֹם כְּפִיפָתָהּ, אֲבָל אִם הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן נִרְאֶה וְנִכָּר שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַגֶּפֶן הָעֲקוּמָה אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מִן הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} וּמִשּׁוּם הָא דִּתְנַן בְּפֶרֶק לֹא יַחְפֹּר מַרְחִיקִין אֶת הַזְּרָעִים מִן הַכֹּתֶל כוּ' הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ כֵּן: {ב} בִּדְלַעַת. שֶׁיָּבְשָׁה. וְהָרַ''ב שֶׁכָּתַב מִשּׁוּם זְרָעִים בַּדְּלַעַת כוּ' שֶׁהַדְּלַעַת יְבֵשָׁה, וַהֲוֵי לֵיהּ לְפָרֵשׁ כֵּן מִשּׁוּם הַבְרָכַת הַגֶּפֶן עַצְמוֹ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
המבריך את הגפן. הוא שיטמיננה בארץ ואסור לו לזרוע עליה אלא אם כן יש עליה עפר גבוה שלשה טפחים ואפילו טמנה בדלעת או בסלון ובארו בגמ' ואמרו בסלון של חרס הוא אומר שאם הכניס הזמורה בסלון של חרס או בדלעת שהדלעת כשתוציא ממנה הזרע תשאר ריקה ותדמה כמו צנור אסור לו לזרוע בקרוב לה עד שיטמינה בארץ שלשה טפחים:
וסלע. היא הקרקע הקשה:
והארכובה של גפן צורתה כך וימדוד עבודתה שהיא ששה טפחים מעיקר שני שנראית הגפן יוצאת משם וזה אם לא יהיה עיקר ראשון נראה אבל אם היה נראה ויראה שהוא עיקר הגפן הזאת שנתעקל יש למדוד מעיקר ראשון:
2
הַמַּבְרִיךְ שָׁלֹשׁ גְּפָנִים וְעִקָּרֵיהֶם נִרְאִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר, אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמֹנֶה, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת {ג}. וְאִם לָאו, אֵינָן מִצְטָרְפוֹת. גֶּפֶן שֶׁיָּבְשָׁה, אֲסוּרָה וְאֵינָהּ מְקַדֶּשֶׁת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַף צֶמֶר גֶּפֶן אָסוּר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, אַף עַל גַּבֵּי הַגֶּפֶן אָסוּר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ:
R. Bartenura (non traduit)
הַמַּבְרִיךְ שָׁלֹשׁ גְּפָנִים. דֶּרֶךְ הַמַּבְרִיךְ כְּשֶׁיּוֹצְאִין שְׁתֵּי זְמוֹרוֹת מִגֶּפֶן אַחַת חוֹפֵר בָּאָרֶץ וּמַשְׁכִּיב הַזְּמוֹרָה תַּחַת הַקַּרְקַע בְּאוֹתָהּ גֻּמָּא וּמוֹצִיא רֹאשָׁהּ מִצַּד אַחֵר וְנַעֲשֵׂית גֶּפֶן, נִמְצָא מִשָּׁלֹשׁ גְּפָנִים עוֹשִׂים שִׁשָּׁה. וְהוּא הַדִּין דַּהֲוֵי מָצֵי לְמִתְנֵי (הַמַּרְכִּיב) [הַמַּבְרִיךְ] שְׁתֵּי גְפָנִים מִשָּׁלֹשׁ, דִּבְהָכִי הֲווּ כֶּרֶם דְּהָא אִיכָּא שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצֵאת זָנָב:
וְעִקָּרֵיהֶן נִרְאִין. שֶּׁלֹא הִשְׁכִּיב כָּל הַגֶּפֶן בַּקַּרְקַע (דְּאִם כֵּן) [דְּאִם לֹא כֵן] לֹא הָיוּ שָׁלֹשׁ עוֹשִׂים שֵׁשׁ גְּפָנִים, אֶלָּא שֶׁהִנִּיחַ הָעִקָּר וְעָשָׂה מִגֶּפֶן אַחַת שְׁתֵּי גְפָנִים:
אִם יֵשׁ. בֵּין גֶּפֶן לְגֶפֶן לֹא פָחוֹת מֵאַרְבַּע וְלֹא יוֹתֵר מִשְּׁמֹנֶה, מִצְטָרְפִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁשְּׁתַּיִם יוֹנְקוֹת מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד חָשְׁבִינַן כִּשְׁתֵּי גְפָנִים:
גֶּפֶן שֶׁיָּבְשָׁה אֲסוּרָה. אָסוּר לִזְרֹעַ בְּתוֹךְ עֲבוֹדָתָהּ מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן, וְאִם זָרַע אֵינָהּ מְקַדֶּשֶׁת. וְלֹא מִבַּעְיָא בַּחֹרֶף שֶׁאָסוּר לִזְרֹעַ תַּחְתֶּיהָ דְּאִיכָּא לְמֵיחַשׁ לְמַרְאִית הָעַיִן, שֶׁכָּל הַגְּפָנִים נִרְאִים כִּיבֵשִׁים {ד}, אֶלָּא אֲפִלּוּ בַּקַּיִץ דְּנִכָּר שֶׁהִיא יְבֵשָׁה אָסוּר, מִשּׁוּם דְּגַם בַּקַּיִץ אִיכָּא גְּפָנִים שֶׁנּוֹשְׁרִין עֲלֵיהֶן וְנִרְאִין כִּיבֵשִׁים וְהֵן אֵינָן יְבֵשִׁים:
צֶמֶר גֶּפֶן. מוֹךְ שֶׁקּוֹרִין קוּטוֹ''ן וְאִילָן שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לְגֶפֶן, אָסוּר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִין זְרָעִים {ה}:
אַף עַל גַּבֵּי הַגֶּפֶן. אִם זְרָעוֹ עַל גַּבֵּי גֶפֶן הַמֻּבְרֶכֶת בַּקַּרְקַע וְאֵין עַל גַּבָּהּ עָפָר שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, אָסוּר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר וְלֹא כְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק שֶׁאָמַר מִשְּׁמוֹ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ג} מִצְטָרְפוֹת. לִהְיוֹת כֶּרֶם, וְאִם לָאו אֵינָן מִצְטָרְפוֹת וְדִינָן כְּגֶפֶן יְחִידִית שֶׁעֲבוֹדָתוֹ שִׁשָּׁה טְפָחִים. הָרַ''שׁ: {ד} כְּלוֹמַר וּבֶאֱמֶת יֵשׁ בָּהֶן עֲדַיִן לַחוּת שֶׁהֲרֵי בִּימֵי הַקַּיִץ יַחְזְרוּ לִכְמוֹת שֶׁהָיוּ, אֶלָּא אֲפִלּוּ בַּקַּיִץ דְּנִכָּר שֶׁהִיא יְבֵשָׁה שֶׁהֲרֵי כָּל שְׁאָר הַגְּפָנִים לַחִים הֵם וְאִלּוּ הָיָה בְּזֶה הַגֶּפֶן לֵחָה הָיְתָה נִרְאֵית לַחָה כִּשְׁאָר הַגְּפָנִים, אֲפִלּוּ הָכִי גָּזְרִינַן מִשּׁוּם דְּגַם בַּקַּיִץ אִיכָּא גְּפָנִים כוּ'. וְגָזְרִינַן בְּכָל גֶּפֶן יְבֵשָׁה מִשּׁוּם מַרְאִית עַיִן. כָּךְ פֵּרוּשׁ דִּבְרֵי הָרַ''ב. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ה} כְּלוֹמַר כְּשֶׁיִּזְרַע צֶמֶר גֶּפֶן בַּכֶּרֶם אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ לְפִי כוּ'. הָרַמְבַּ''ם:
Rambam (non traduit)
ושאמר על גבי גפן. ר''ל כשיזרע עליה שהבריכה בארץ ואין עליה עפר גבוה ג' טפחים כמו שאמר ואין הלכה כר''מ ולא כר''א בר' צדוק בדברו האחרון:
וצמר גפן נקרא בלשון ערב קוטו''ן ירצה לומר כשיזרע צמר גפן בכרם אינו מקדש את הכרם שאינו ממיני זרעים:
3
אֵלּוּ אוֹסְרִין וְלֹא מְקַדְּשִׁין. מוֹתַר חָרְבַּן הַכֶּרֶם, מוֹתַר מְחוֹל הַכֶּרֶם, מוֹתַר פִּסְקֵי עָרִיס, מוֹתַר אַפִּיפְיָרוֹת. אֲבָל תַּחַת הַגֶּפֶן, וַעֲבוֹדַת הַגֶּפֶן, וְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם, הֲרֵי אֵלּוּ מִתְקַדְּשׁוֹת:
R. Bartenura (non traduit)
אֵלּוּ אוֹסְרִים. הַמָּקוֹם לִזְרֹעַ בּוֹ:
וְלֹא מְקַדְּשִׁים. שֶׁאִם זָרַע אֵין הַזֶּרַע טָעוּן שְׂרֵפָה:
מוֹתַר חָרְבַּן הַכֶּרֶם. כְּגוֹן הָא דִתְנַן לְעֵיל קָרַחַת הַכֶּרֶם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, אִם לֹא הָיוּ שָׁם אֶלָּא חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה וְזָרַע שֶׁבַע אַמּוֹת לֹא קִדֵּשׁ. וְכֵן מוֹתַר מְחוֹל הַכֶּרֶם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה, אִם לֹא הָיוּ שָׁם אֶלָּא אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה וְהִרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַכֶּרֶם וְזָרַע אֶת הַמּוֹתָר לֹא קִדֵּשׁ:
מוֹתַר פִּסְקֵי עָרִיס. דִּתְנַן בְּפִרְקִין דִּלְעֵיל אִם יֵשׁ שָׁם [שְׁמֹנֶה] אַמּוֹת לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם, וְאִם הִרְחִיק שִׁשָּׁה טְפָחִים מִכָּאן וְשִׁשָּׁה טְפָחִים מִכָּאן וְזָרַע אֶת הַמּוֹתָר לֹא קִדֵּשׁ. וּפִסְקֵי עָרִיס דְּנָקַט לִרְבוּתָא, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עָרִיס מִכָּאן וְעָרִיס מִכָּאן, וְכָל שֶׁכֵּן בְּעָרִיס אֶחָד:
מוֹתַר אַפִּיפְיָרוֹת. דִּתְנַן בַּפִּרְקִין דִּלְעֵיל לֹא יָבִיא זֶרַע אֶל תַּחַת הַמּוֹתָר, אִם הֵבִיא לֹא קִדֵּשׁ:
אֲבָל תַּחַת הַגֶּפֶן. כְּגוֹן זְמוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁכָה חוּץ לַעֲבוֹדַת הַגֶּפֶן וְזָרַע תַּחְתֶּיהָ:
וַעֲבוֹדַת הַגֶּפֶן. שִׁשָּׁה טְפָחִים שֶׁהֵם עֲבוֹדַת הַגֶּפֶן יְחִידִית:
וַעֲבוֹדַת הַכֶּרֶם. אַרְבַּע אַמּוֹת:
Rambam (non traduit)
כבר הקדמנו שכרם שחרב מאמצעו, אם היו שם י''ו אמה נותנים לו עבודתו וזורע את המותר.
ומה שאמר: מותר חורבן הכרם, הוא שיהיה חורבן הכרם פחות מי''ו אמה ונותן עבודתו וזורע את המותר. וכן אם יהיו בפסקי העריס פחות מח' אמות ועוד, ונתן עבודתו, וזורע את המותר. וכן אם הדלה על מקצת אפיפיריות וזרע תחת השאר, כל אלו אסורים לעשותן. ועניין שאמר אוסרין, ר''ל שאלו הנזכרים אוסרים המקום ההוא מן הארץ לזרוע בו. ומקדשים הוא, שישרפו כל הנזרע והגפנים כפי מה שהקדמנו:
4
הַמְסַכֵּךְ אֶת גַּפְנוֹ {ו} עַל גַּבֵּי תְבוּאָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, הֲרֵי זֶה קִדֵּשׁ, וְחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, אֵין אָדָם מְקַדֵּשׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ:
R. Bartenura (non traduit)
־:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ו} אֶת גַּפְנוֹ. כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת סוֹף פֶּרֶק הֶעָרֵל דְּהוּא הַדִּין הַזּוֹרֵעַ כְּהַהוּא עֻבְדָּא דְּמַיְתֵי בְּסֵיפָא, אֶלָּא נָקַט מְסַכֵּךְ מִשּׁוּם רְבוּתָא דְתַנָּא קַמָּא דְּאַף בִּמְסַכֵּךְ אָסוּר:
Rambam (non traduit)
ראו פירוש משנה זו במשנה ה.
5
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁזָּרַע אֶת כַּרְמוֹ בַּשְּׁבִיעִית, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְאָמַר, אֵין אָדָם מְקַדֵּשׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ:
R. Bartenura (non traduit)
ד־ה וְחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. לְשַׁלֵּם לוֹ אֶת תְּבוּאָתוֹ, וַאֲפִלּוּ לְמַאן דְּלֹא דָאִין דִּינָא דְגַרְמֵי, שָׁאנֵי הָכָא דְּקָא עֲבִיד מַעֲשֶׂה בְּיָדַיִם:
אֵין אָדָם מְקַדֵּשׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וְלֹא דוֹמֶה לִשְׁאָר אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה כְּגוֹן הַנּוֹתֵן חֵלֶב וְדָם בִּקְדֵרַת חֲבֵרוֹ אוֹ בִּשֵּׁל בָּשָׂר בְּחָלָב שֶׁל חֲבֵרוֹ דְּאוֹסְרָן, דְּשָׁאנֵי כִּלְאַיִם דִּכְתִיב בְּהוּ (דְּבָרִים כב) לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם דְּמַשְׁמַע כַּרְמְךָ וְלֹא כֶרֶם אַחֵר. וְרַבָּנָן אָמְרֵי לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ, אֵין לִי אֶלָּא כַּרְמְךָ כֶּרֶם אַחֵר מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר כִּלְאָיִם מִכָּל מָקוֹם {ז}. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי [וְלֹא כְרַבִּי שִׁמְעוֹן] וְלֹא כְרַבִּי עֲקִיבָא:
בַּשְּׁמִטָּה. אֵין לוֹ בָהֶם קִנְיָן גָּמוּר שֶׁהַכֹּל הֶפְקֵר וְאֵינוֹ חָשׁוּב כְּשֶׁלּוֹ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ז} יְרוּשַׁלְמִי, וְנִרְאֶה טַעֲמָא מִדְּלֹא כְתִיב כִּלְאַיִם בְּכַרְמְךָ וּכְתִיב כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם, שֶּׁלֹא סָמַךְ כִּלְאַיִם לְכַרְמְךָ, שְׁמַע מִנַּהּ דִּבְכָל מָקוֹם אָסוּר כִּלְאַיִם. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
חייב באחריותו לפרוע כפי מה שהפסיד ואין הלכה כר''י ולא כר' שמעון וידוע שכל הארצות בשעת השמטה הפקר הם ואין לאדם קנין גמור בהם ומפני זה נעשה כרמו בשנת השמטה כמי שאינו שלו ואין הלכה כר''ע:
6
הָאַנָּס שֶׁזָּרַע אֶת הַכֶּרֶם וְיָצָא מִלְּפָנָיו, קוֹצְרוֹ אֲפִלּוּ בַמּוֹעֵד. עַד כַּמָּה הוּא נוֹתֵן לַפּוֹעֲלִים, עַד שְׁלִישׁ. יָתֵר מִכָּאן, קוֹצֵר כְּדַרְכּוֹ וְהוֹלֵךְ אֲפִלּוּ לְאַחַר הַמּוֹעֵד. מֵאֵימָתַי הוּא נִקְרָא אַנָּס, מִשֶּׁיִּשְׁקָע:
R. Bartenura (non traduit)
הָאַנָּס. שֶׁגָּזַל כֶּרֶם וּזְרָעוֹ:
וְיָצָא מִלְּפָנָיו. שֶׁחָזַר הַכֶּרֶם לִבְעָלָיו כְּשֶׁהוּא זָרוּעַ:
קוֹצְרוֹ אֲפִלּוּ בַּמּוֹעֵד. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ דָבָר הָאָבֵד, שֶׁאֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן הִתִּירוּ לִקְצֹר בַּמּוֹעֵד שֶּׁלֹא יְהֵא נִרְאֶה כִּמְקַיֵּם כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם. אִי נַמִּי אִם הוּא יָרֵא שֶׁמָּא יוֹסִיף מָאתַיִם בַּמּוֹעֵד אָז הֲוֵי דָּבָר הָאָבֵד, דְּאַף עַל גַּב דְּהָאַנָּס לֹא אֲסָרָן דְּאֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, מִכָּל מָקוֹם אִם הוֹסִיפוּ מָאתַיִם לְאַחַר שֶׁחָזְרָה לַבְּעָלִים קִדֵּשׁ, דְּלֹא גָרַע מִלִּכְשֶׁאֶחֱזֹר אֲלַקְּטֶנּוּ אוֹ סִעֲרַתּוּ הָרוּחַ לְפָנָיו דִּתְנַן לְעֵיל שֶׁקִּדֵּשׁ:
עַד שְׁלִישׁ. אִית דִּמְפָרְשֵׁי עַד שְׁלִישׁ בִּשְׂכַר הַפּוֹעֲלִים, שֶׁאִם לֹא מָצָא פּוֹעֲלִים אֶלָּא בִּשְׁלִישׁ יוֹתֵר עַל שְׂכָרָן הָרָאוּי יִתֵּן כְּדֵי שֶׁיַּעֲקֹר הַכִּלְאַיִם מִיָּד, יוֹתֵר עַל זֶה לֹא יִתֵּן אֶלָּא קוֹצֵר כְּדַרְכָּן אַף עַל פִּי שֶׁהַכִּלְאַיִם מִשְׁתַּהִין בַּכֶּרֶם. וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי עַד שְׁלִישׁ מִמַּה שֶׁשָּׁוִין פֵּרוֹת הַכֶּרֶם וּתְבוּאַת הַשָּׂדֶה יִתֵּן לַפּוֹעֲלִים כְּדֵי לַעֲקֹר הַכִּלְאַיִם מִיָּד, יוֹתֵר מִשְּׁלִישׁ שׁוֹוִי פֵּרוֹת הַכֶּרֶם וּתְבוּאַת הַזֶּרַע לֹא יִתֵּן, אֶלָּא יַמְתִּין עַד שֶׁיִּקְצוֹר כְּדַרְכּוֹ:
מֵאֵימָתַי נִקְרָא אַנָּס. כְּלוֹמַר מֵאֵימָתַי נִקְרָא הַכֶּרֶם עַל שֵׁם הָאַנָּס לְהֵחָשֵׁב כְּשֶׁלּוֹ לְאָסְרוֹ בִּזְרִיעָה:
מִשֶּׁיִּשְׁקָע. שֵׁם הַבְּעָלִים מִן הַכֶּרֶם וְיִקָּרֵא עַל שֵׁם הַגַּזְלָן, מֵאוֹתָהּ שָׁעָה תִּהְיֶה הַכֶּרֶם חֲשׁוּבָה כְּשֶׁלּוֹ וִיקַדֵּשׁ כָּל מַה שֶּׁיִּזְרַע בָּהּ:
Rambam (non traduit)
עוד יתבאר לך במקומו, שהקצירה בחולו של מועד אסור אלא לצורך מכריח, כמו שיתבאר במקומו. ומותר לו לקצור הכלאים בחולו של מועד, כמו שאמר.
ועניין עד שליש, ר''ל שיוסיף להם שלישית השכר כדי למהר בעקירתו. כגון אם יהיה שכרן ג' פשיטים בכל יום, יתן להם ד' פשיטים; ואם לא ימצא אלא בשכר גדול מזה, יקצור לאטו, ואפילו אם נמשכה הקצירה עד לאחר המועד, ולאחר המועד יבקש פועלים בשכר הידוע ויקצרו כדרכם.
ומה שאמר משישקע, ר''ל משיתחבא בעל הכרם מפחד האנס הרוצה לאנוס אותו:
7
הָרוּחַ שֶׁעִלְעֲלָה אֶת הַגְּפָנִים עַל גַּבֵּי תְבוּאָה, יִגְדֹּר מִיָּד. אִם אֵרְעוֹ אֹנֶס, מֻתָּר. תְּבוּאָתוֹ שֶׁהָיְתָה נוֹטָה תַּחַת הַגֶּפֶן, וְכֵן בְּיָרָק, מַחֲזִיר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. מֵאֵימָתַי תְּבוּאָה מִתְקַדֶּשֶׁת, מִשֶּׁתַּשְׁרִישׁ. וַעֲנָבִים, מִשֶּׁיֵּעָשׂוּ כְּפוֹל הַלָּבָן. תְּבוּאָה שֶׁיָּבְשָׁה כָּל צָרְכָּהּ, וַעֲנָבִים שֶׁבָּשְׁלוּ כָּל צָרְכָּן, אֵין מִתְקַדְּשׁוֹת:
R. Bartenura (non traduit)
הָרוּחַ שֶׁעִלְעֲלָה. שֶׁסִּעֲרָה. רוּחַ סְעָרָה מְתַרְגְּמִינַן רוּחַ עַלְעוֹלָא:
יִגְדֹּר. כְּמוֹ גּוֹדֵר בִּתְמָרִים, כְּלוֹמַר יַחְתֹּךְ וְיִלְקֹט {ח}:
וְכֵן בַּיָּרָק. [הַנּוֹטֶה] תַּחַת הַגֶּפֶן:
יַחֲזִיר. הַתְּבוּאָה וְהַיָּרָק לִמְקוֹמָן:
וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. אִם לֹא הֶחֱזִיר אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ, דְּהָא דִתְנַן לְעֵיל תַּחַת הַגֶּפֶן אוֹסֵר וּמְקַדֵּשׁ הַיְנוּ כְּשֶׁעִקַּר הַתְּבוּאָה תַּחַת הַגֶּפֶן, אֲבָל כְּשֶׁעִקַּר הַתְּבוּאָה עוֹמֶדֶת חוּץ לַגֶּפֶן וְנוֹטָה תַּחַת הַגֶּפֶן אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ:
מִשֶּׁתַּשְׁרִישׁ. מִשָּׁעָה שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ שָׁרָשִׁים בַּקַּרְקַע. וְאִית דְּגָרְסֵי מִשֶּׁתַּשְׁלִישׁ כְּלוֹמַר מִשֶּׁתָּבִיא שְׁלִישׁ, דְּרַחֲמָנָא אָמַר (דְּבָרִים כב) וּתְבוּאַת הַכֶּרֶם, וּפָחוֹת מִשְּׁלִישׁ לֹא מִקְרֵי תְּבוּאָה:
וַעֲנָבִים מִשֶּׁיֵּעָשׂוּ כְּפוֹל הַלָּבָן. שֶׁאִם זָרַע תְּבוּאָה אוֹ יָרָק בְּכֶרֶם שֶּׁלֹא הִגִּיעוּ עֲנָבָיו לִהְיוֹת כְּפוֹל הַלָּבָן וְעָקַר הַזֶּרַע קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעוּ הָעֲנָבִים לִהְיוֹת כְּפוֹל הַלָּבָן, הֲרֵי זֶה לֹא קִדֵּשׁ. וְכֵן עֲנָבִים שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּפוֹל הַלָּבָן וְזָרַע בְּצִדָּן תְּבוּאָה אוֹ יָרָק וְלִקֵּט הַזֶּרַע קֹדֶם שֶׁיַּשְׁרִישׁ, אוֹ קֹדֶם שֶׁיָּבִיא שְׁלִישׁ לְמַאן דְּגָרֵיס מִשֶּׁתַּשְׁלִישׁ, הֲרֵי זֶה לֹא קִדֵּשׁ:
תְּבוּאָה שֶׁיָּבְשָׁה כָּל צָרְכָּהּ וַעֲנָבִים שֶׁבָּשְׁלוּ כָּל צָרְכָּן. וְנָטַע גֶּפֶן בְּצַד הַתְּבוּאָה שֶׁיָּבְשָׁה כָּל צָרְכָּהּ אוֹ זָרַע בְּצַד [הָעֲנָבִים שֶׁבָּשְׁלוּ] כָּל צָרְכָּן, אֵינָן מְקַדְּשׁוֹת, דְּאָמַר קְרָא (דְּבָרִים כב) פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְּלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרַע וּתְבוּאַת הַכֶּרֶם, אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁם מְלֵאַת זֶרַע וּתְבוּאַת כֶּרֶם, וּתְבוּאָה וְיָרָק שֶּׁלֹא הִשְׁרִישׁוּ אוֹ שֶּׁלֹא הֵבִיאוּ שְׁלִישׁ לֹא הִגִּיעוּ לִכְלַל מְלֵאַת זֶרַע, וְכֵן לְאַחַר שֶׁיָּבְשׁוּ שׁוּב אֵינָן קְרוּיִן מְלֵאַת זֶרַע, וַעֲנָבִים קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעוּ לִהְיוֹת כְּפוֹל הַלָּבָן אוֹ לְאַחַר שֶׁבָּשְׁלוּ כָּל צָרְכָּן אֵינָן קְרוּיִין תְּבוּאַת כֶּרֶם {ט}:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ח} כֵּן פֵּרֵשׁ הָרַ''שׁ גַּם לַגִּרְסָא דְּיִגְרֹר בִּשְׁנֵי רֵישִׁי''ן. וְגִרְסַת הָרַמְבַּ''ם יִגְדֹּד בִּשְׁנֵי דְּלָתִי''ן מִלְּשׁוֹן (דָּנִיֵּאל ד) גֹּדּוּ אִילָנָא. וְקָשֶׁה דְּהָכָא תָּנָא יַחְתֹּךְ וּבְסֵיפָא יַחֲזִיר. וְנִרְאֶה דְּהַיְנוּ טַעֲמָא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ''ם בְּפֵרוּשׁוֹ שֶׁהָעֲנָפִים נִשְׁבְּרוּ וְנֶעֶקְרוּ, וּכְלוֹמַר דְּלֹא נֶעֶקְרוּ מִשָּׁרְשֵׁיהֶן מִן הָאִילָן דְּאִם כֵּן אֵין כָּאן עוֹד קִדּוּשׁ כְּלָל, אֶלָּא שֶּׁלֹא נִשְׁבְּרוּ וְלֹא נֶעֶקְרוּ לְגַמְרֵי, אֲבָל אֵין לָהֶם תַּקָּנָה לְהַעֲמִידָם בִּנְטִיָּה שֶׁיַּטֶּה אוֹתָם מֵעַל גַּבֵּי הַתְּבוּאָה, וְחוֹתְכִין אוֹתָן מִמָּקוֹם שֶׁנִּשְׁבְּרוּ וְנֶעֶקְרוּ, וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב הָרַ''ב וִילַקֵּט, דְּשַׁיָּךְ בִּגְפָנִים הַמֻּנָּחִים עַל הַתְּבוּאָה וְלֹא שַׁיָּךְ זֶה בַּתְּבוּאָה: {ט} אֶלָּא עֲנָבִים וְחִטִּים. הָרַמְבַּ''ם:
Rambam (non traduit)
וענין שאמר תבואה שיבשה כל צרכה וענביםשבשלו כל צרכןאינן מתקדשו'. הוא כפי מה שאומר והוא כשיטע גפן בתבואה שיבשה כל צרכה או זרע תבואה בכרם שבשלו ענביו כל צרכן אין מתקדשות וכן כשיזרע בכרם והענבים דקים מאד שהם בוסר בטרם שיהיו כפול הלבן אינה מתקדשת כמו כן והטעם בכל זה הוא מה שאמר הכתוב (דברים כב) פן תקדש המלאה הזרע וצריך שיהיה שם תבואת כרם ומלאת זרע ושתהיה כמו כן בענין גדול ותוספת ואם הגיעה לתכלית שלמותה לא יקראו אז תבואת כרם ומלאת זרע אלא ענבים וחטים:
משתשריש. מעת שיתפשטו שרשיה בארץ: ופירוש בשלו ידוע:
עלעלה. פעל נגזר מתרגום צלע עלעא והענין הוא שהרוח שברה ענפי הגפן והפילה אותן על גבי התבואה: ופירוש יגדור שמיד יסירם מהרה:
8
עָצִיץ נָקוּב מְקַדֵּשׁ בַּכֶּרֶם, וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, זֶה וְזֶה אוֹסְרִין וְלֹא מְקַדְּשִׁין. הַמַּעֲבִיר עָצִיץ נָקוּב בַּכֶּרֶם, אִם הוֹסִיף בְּמָאתַיִם, אָסוּר {יא}:
R. Bartenura (non traduit)
עָצִיץ נָקוּב. שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֶקֶב כְּדֵי שֹׁרֶשׁ קָטָן, וְזָרַע בְּתוֹכוֹ:
מְקַדֵּשׁ בַּכֶּרֶם. אִם הִנִּיחוֹ בַּכֶּרֶם אוֹ בְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל עֲבוֹדַת הַכֶּרֶם מְקַדֵּשׁ כְּאִלּוּ נִזְרַע בָּאָרֶץ:
אֲסוּרִין וְלֹא מְקַדְּשִׁין. לֹא יָבִיא זֶרַע לְתוֹכוֹ לְכַתְּחִלָּה, וְאִם הֵבִיא לֹא קִדֵּשׁ, דְּלֹא הֲוֵי כְּזוֹרֵעַ בָּאָרֶץ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
הַמַּעֲבִיר עָצִיץ נָקוּב בַּכֶּרֶם. עָצִיץ נָקוּב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תְּבוּאָה שֶׁהֵבִיאָה שְׁלִישׁ {י}, וְהֶעֱבִירוֹ בְּכֶרֶם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲנָבִים כְּפוֹל הַלָּבָן, וְלֹא הִנִּיחוֹ בָאָרֶץ אֶלָּא הֶעֱבִירוֹ תַּחַת הַגְּפָנִים בִּלְבָד, אִם הוֹסִיפוּ הַזְּרָעִים בְּדֶרֶךְ הַעֲבָרָתוֹ חֵלֶק מִמָּאתַיִם עַל מַה שֶּׁהָיוּ תְּחִלָּה, אָסוּר הַזֶּרַע שֶׁבֶּעָצִיץ, אֲבָל הַגְּפָנִים לֹא קָדְשׁוּ כֵּיוָן שֶּׁלֹא הִנִּיחוֹ בַּקַּרְקַע {יב}. וּלְעֵיל בְּפֶרֶק כֶּרֶם שֶׁחָרַב פֵּרַשְׁנוּ כֵּיצַד רוֹאִין אִם הוֹסִיף אֶחָד מִמָּאתַיִם:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{י} הַיְנוּ לַגִּרְסָא מִשֶּׁתַּשְׁלִישׁ, וְלַגִּרְסָא מִשֶּׁתַּשְׁרִישׁ הָכִי נַמִּי דִּכְוָתָהּ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תְּבוּאָה שֶׁהִשְׁרִישָׁה: {יא} אָסוּר. בִּפְסָחִים דַּף כ''ה אָמַר רָבָא תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבֵי, כְּתִיב הַזֶּרַע וּכְתִיב הַמְּלֵאָה, הָא כֵּיצַד, זָרוּעַ מֵעִקָּרָא בְּהַשְׁרָשָׁה, זָרוּעַ וּבָא הוֹסִיף אִין לֹא הוֹסִיף לֹא: {יב} הָכִי מַשְׁמַע בַּיְרוּשַׁלְמִי דִּלְכֻלֵּי עַלְמָא הַזְּרָעִים נֶאֱסָרִים אַף עַל גַּב דְּהַגְּפָנִים לֹא נֶאֶסְרוּ. וְלִישְׁנָא דְמַתְנִיתִין נַמִּי מוֹכְחָא דְּלֹא קָדְשׁוּ הַגְּפָנִים, דְּהָא תְּנַן אָסוּר וְלֹא תָנֵי קִדֵּשׁ. וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בְּשִׁיטַת הָרַמְבַּ''ם זַ''ל:
Rambam (non traduit)
כבר הקדמנו לדבר בעציץנקוב בפ''ה ממס'(מ''י) דמאי ופירשנו שם דינו והקדמנו כמו כן היאך נוכל לדעת אם הוסיף חלק ממאתים בפ''ה (מ''ו) מן המסכתא הזאת ושאמר אם הוסיף במאתים אסור על תנאי וזכרו אותו בגמ' והוא שאמרו ובלבד שיניחהו תחת הגפן ואין הלכה כר''ש:
פרק ח
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source