Le texte Le vocabulaire Les révisions
Chap. 3
1
אוֹכְלִין עֲרַאי מִן הָעִסָּה, עַד שֶׁתִּתְגַּלְגֵּל בַּחִטִּים וְתִטַּמְטֵם בַּשְּׂעוֹרִים {א}. גִּלְגְּלָהּ בַּחִטִּים וְטִמְטְמָהּ בַּשְּׂעוֹרִים, הָאוֹכֵל מִמֶּנָּה חַיָּב מִיתָה. כֵּיוָן שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת אֶת הַמַּיִם, מַגְבַּהַת חַלָּתָהּ, וּבִלְבַד שֶּׁלֹא יְהֵא שָׁם חֲמִשָּׁה רִבְעֵי קֶמַח:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
אוֹכְלִין עֲרַאי עַד שֶׁתִּתְגַּלְגֵּל. שֶׁתִּתְעָרֵב יָפֶה, לְפִי שֶׁאֵין שֵׁם עִסָּה עָלֶיהָ קֹדֶם גִּלְגּוּל:
וְתִטַּמְטֵם בַּשְּׂעוֹרִים. לְפִי שֶׁעִסַּת הַשְּׂעוֹרִים מִתְפָּרֶדֶת וְאֵינָהּ מִתְעָרֶבֶת יָפֶה כְּעִסָּה שֶׁל חִטִּים, אֶלָּא מְטַמְטֵם בַּיָּד {ב}:
חַיָּב מִיתָה. דְּנִגְמְרָה מְלַאכְתָּהּ, וְטֶבֶל הוּא בְּמִיתָה:
מַגְבַּהַת חַלָּתָהּ. תַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא בְּעִסָּה טְהוֹרָה לְמַהֵר לְהַפְרִישׁ חַלָּה בְּטָהֳרָה, שֶׁמָּא תִּטַּמֵּא הָעִסָּה, דְּעִקַּר מִצְוָה הִיא לְהַמְתִּין עַד אַחַר גְּמַר לִישָׁה:
וּבִלְבָד שֶׁיְּהֵא שָׁם חֲמֵשֶׁת רְבָעִים קֶמַח. שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְמַיִם, דִּבְפָחוֹת מֵהֶן לֹא הִגִּיעָה הָעִסָּה לִכְלַל חִיּוּב חַלָּה. וְאִית סְפָרִים דְּגָרְסֵי וּבִלְבָד שֶּׁלֹא יִהְיֶה שָׁם חֲמֵשֶׁת רְבָעִים קֶמַח, כְּלוֹמַר שֶּׁלֹא יִשָּׁאֲרוּ חֲמֵשֶׁת רְבָעִים קֶמַח שֶּׁלֹא נִתְעָרְבוּ בְמַיִם, דְּאִם נִשְׁאֲרוּ חֲמֵשֶׁת רְבָעִים לֹא נִפְטְרוּ בַּחַלָּה שֶׁהִפְרִישׁ קֹדֶם שֶׁנִּתְגַּלְגְּלוּ. וּבַיְרוּשַׁלְמִי מוֹכִיחַ שֶׁאִם אָמַר הֲרֵי זוֹ חַלָּה עַל הַשְּׂאֹר וְעַל הָעִסָּה, וְעַל הַקֶּמַח הַנִּשְׁאָר לִכְשֶׁתִּתְגַּלְגֵּל הָעִסָּה כֻלָּהּ תִּתְקַדֵּשׁ זוֹ שֶׁבְּיָדִי לְשֵׁם חַלָּה, הֲרֵי זֶה מֻתָּר {ג}. וְכֵן יְלַמֵּד אָדָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לַנָּשִׁים לוֹמַר כֵּן כְּשֶׁמַּפְרִישׁוֹת חַלָּה מִיָּד אַחַר גִּלְגּוּל הָעִסָּה קֹדֶם עֲרִיכַת הַלֶּחֶם:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} וְתִטַּמְטֵם בַּשְּׂעוֹרִים. וְהַכֻּסְּמִין כַּחִטִּין. וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן כַּשְּׂעוֹרִים. הָרַ''ם: {ב} וּלְפִי זֶה לְשׁוֹן מִטַּמְטֵם הוּא מִלְּשׁוֹן אֲרַמִּי, כְּמוֹ טַמּוֹנוּן פְּלִשְׁתָּאֵי בְּפָרָשַׁת תּוֹלְדוֹת. וְיוֹתֵר נִרְאֶה לִי מַה שֶּׁכָּתַב הָרֹא''שׁ לְפִי שֶׁאֵין עִסַּת הַשְּׂעוֹרִים נִדְבֶּקֶת יָפֶה, לְפִיכָךְ נִקְרֵאת לִישָׁתָהּ טִמְטוּם: {ג} וְאַף עַל גַּב דְּחַלָּה זוֹ לֹא הֲוֵי מֻקָּף לַקֶּמַח הַמִּתְעָרֵב בָּעִסָּה אַחַר כָּךְ, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן דַּהֲוֵי עִקַּר הָעִסָּה מֻקָּף סַגִּי בְהָכִי. הָרַ''שׁ:
Rambam non traduit
עד שתתגלגל. פי' עד שתתערב:
ותטמטם. פי' שידבקו חלקם קצתם בקצתם עד שיהיו גוף אחד:
האוכל ממנו חייב מיתה. לפי שהוא טבל והטבל במיתה:
כיון שהיא נותנת המים מגבהת חלתה. ואף על פי שנשאר מן הקמח בעריבה קצת שלא נלוש ולא נתערב ובתנאי שלא יהיה באותו הקמח שלא נלוש ולא נתערב שיעור חמשה רבעים שהוא שיעור חלה וכשאמר הרי זו חלה על העיסה ועל השאור ועל הקמח שנשתייר בה לכשתעשה כלה תתקדש זו שבידו לשם חלה הרי זה מותר וכן נתבאר בגמרא:
2
נִדְמְעָה עִסָּתָהּ עַד שֶּׁלֹא גִלְגְּלָה, פְּטוּרָה, שֶׁהַמְּדֻמָּע פָּטוּר. וּמִשֶּׁגִּלְגְּלָה, חַיֶּבֶת. נוֹלַד לָהּ סְפֵק {ד} טֻמְאָה עַד שֶּׁלֹא גִלְגְּלָה, תֵּעָשֶׂה בְטֻמְאָה, וּמִשֶּׁגִּלְגְּלָה, תֵּעָשֶׂה בְטָהֳרָה:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
נִדְמְעָה עִסָּתָהּ. נִתְעָרֵב בָּהּ תְּרוּמָה בְּפָחוֹת מִמֵּאָה חֻלִּין:
מִשֶּׁגִּלְגְּלָה חַיֶּבֶת. דְּכֵיוָן דְּנִתְחַיְּבָה בַחַלָּה כְּבָר, תּוּ לֹא פָקַע עַל יְדֵי דִמּוּעַ:
עַד שֶּׁלֹא גִלְגְּלָה תֵּעָשֶׂה בְטֻמְאָה. כֵּיוָן דַּאֲפִלּוּ אִם תֵּעָשֶׂה בְטָהֳרָה אֵין הַכֹּהֵן רַשַּׁאי לְאָכְלָהּ {ה} מִפְּנֵי סָפֵק שֶׁנּוֹלַד בָּהּ, יָכוֹל לְטַמְּאוֹתָהּ מִיָּד קֹדֶם גִּלְגּוּל:
מִשֶּׁגִּלְגְּלָה תֵּעָשֶׂה בְטָהֳרָה. אִם נוֹלַד בָּהּ סָפֵק לְאַחַר הַגִּלְגּוּל אָסוּר לְטַמְּאוֹתָהּ, דְּחֻלִּין הַטְּבוּלִים לְחַלָּה כְּחַלָּה דָּמוּ {ו}, וּתְרוּמָה תְּלוּיָה צְרִיכָה שִׁמּוּר {ז}:
Toss. Yom Tov non traduit
{ד} סָפֵק. הַיְנוּ סְפֵק טֻמְאָה לְחֻלִּין, דְּהָא עַד שֶּׁלֹא גִלְגְּלָה אַכַּתִּי לָאו טְבוּלָה לְחַלָּה נִינְהוּ. הָרַ''שׁ: {ה} וּמַשְׁמַע דְּאִי לָאו הָכִי הֲוֵי אָסוּר לַעֲשׂוֹת בְּטֻמְאָה אֲפִלּוּ לְחֻלִּין שֶׁעֲדַיִן אֵינָם טְבוּלִים לְחַלָּה. טַעֲמָא דְמִכָּל מָקוֹם סוֹפוֹ לָבֹא לִידֵי חִיּוּב חַלָּה וּלְפִיכָךְ אָסוּר לְטַמְּאוֹ בְיָדַיִם. וּלְדִבְרֵי הָרַ''מ אֲפִלּוּ לִגְרֹם נַמִּי אָסוּר: {ו} מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא נִדָּה דַּף ז' כָּל שֶׁוַּדָּאוֹ מְטַמֵּא חֻלִּין גָּזְרוּ עַל סְפֵקוֹ מִשּׁוּם חֻלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה, לַאֲפוֹקֵי טְבוּל יוֹם, כֵּיוָן דְּלֹא מְטַמֵּא וַדָּאוֹ חֻלִּין, לֹא גָזְרוּ עָלָיו מִשּׁוּם חֻלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה: {ז} לְפִי לְשׁוֹן הַגְּמָרָא שָׁם, חֻלִּין הַטְּבוּלִים לְחַלָּה כְּחַלָּה דָּמִי, וְאָסוּר לִגְרֹם טֻמְאָה לְחַלָּה, אִם כֵּן אָסוּר לִגְרֹם לָהּ טֻמְאָה, כָּל שֶׁכֵּן לְטַמְּאָהּ בַּיָּד:
Rambam non traduit
נדמעה. פירוש שנתערבה בה התרומה וכבר בארנו (תרומות פ''ח מ''ה ולעיל פ''א מ''ד) כי המדומע פטור מן החלה: ואמר תעשה בטהרה ענינו שתגמר כמות שהיא ולא יקפיד בספק טומאה שנולד:
3
הִקְדִּישָׁה עִסָּתָהּ עַד שֶּׁלֹא גִלְגְּלָה, וּפְדָאַתָּהּ, חַיֶּבֶת. מִשֶּׁגִּלְגְּלָה, וּפְדָאַתָּה, חַיֶּבֶת. הִקְדִּישַׁתָּהּ עַד שֶּׁלֹא גִלְגְּלָה, וְגִלְגְּלָהּ הַגִּזְבָּר, וְאַחַר כָּךְ פְּדָאַתָּהּ, פְּטוּרָה, שֶׁבִּשְׁעַת חוֹבָתָהּ הָיְתָה פְטוּרָה:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
עַד שֶּׁלֹא גִלְגְּלָה וּפְדָאַתָּהּ. וּלְאַחַר שֶׁפְּדָאַתָּה גִּלְגְּלָה, חַיֶּבֶת, כֵּיוָן דְּבִשְׁעַת הַגִּלְגּוּל לֹא הָיְתָה הֶקְדֵּשׁ:
שֶׁבִּשְׁעַת חוֹבָתָהּ הָיְתָה פְטוּרָה. דְּגִלְגּוּל הֶקְדֵּשׁ פּוֹטֵר, דִּכְתִיב עֲרִיסוֹתֵיכֶם, וְלֹא עִסַּת הֶקְדֵּשׁ {ח}:
Toss. Yom Tov non traduit
{ח} אַף עַל גַּב דִּבְפֶרֶק ב' מִשְׁנָה ו' דָּרֵישׁ לֵיהּ, הָא אָמְרִינַן בִּמְנָחוֹת דַּף ס''ז דִּתְרֵי עֲרִיסוֹתֵיכֶם כְּתִיבֵי. וְהָרַ''מ הֵבִיא סִפְרִי, תָּרִימוּ תְרוּמָה, אֶת שֶׁמּוּרָם מִמֶּנּוּ קֹדֶשׁ וְהַנִּשְׁאָר חֹל, וְלֹא שֶׁזֶּה וְזֶה קֹדֶשׁ:
Rambam non traduit
ההקדש אינו חייב בחלה למאמר הש''י תרימו תרומה ואמר בספרי את שמורם ממנו קודש והנשאר חול ולא שזה וזה קודש וזה המאמר כולו מבואר כשתבין כל מה שהקדמנו בזו הסדר:
4
כַּיּוֹצֵא בוֹ, הַמַּקְדִּישׁ פֵּרוֹתָיו עַד שֶּׁלֹא בָאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, וּפְדָאָן, חַיָּבִין. וּמִשֶּׁבָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, וּפְדָאָן, חַיָּבִין. הִקְדִּישָׁן עַד שֶּׁלֹא נִגְמְרוּ, וּגְמָרָן הַגִּזְבָּר, וְאַחַר כָּךְ פְּדָאָן, פְּטוּרִין, שֶׁבִּשְׁעַת חוֹבָתָן הָיוּ פְטוּרִין:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
עַד שֶּׁלֹא בָאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת. כָּל אֶחָד כַּמִּשְׁפָּט הַמְפֹרָשׁ בְּפֶרֶק קַמָּא דְמַעַשְׂרוֹת:
וּגְמָרָן הַגִּזְבָּר. שֶׁנִּגְמְרוּ בְּעוֹדָן תַּחַת יַד הַגִּזְבָּר:
שֶׁבִּשְׁעַת חוֹבָתָן הָיוּ פְטוּרִים. דִּכְתִיב דְּגָנְךָ, וְלֹא דְּגַן הֶקְדֵּשׁ:
Rambam non traduit
זו הלכה כבר קדמנו לדבר עליה בפרק רביעי מפאה ולשם נשנית אות באות:
5
נָכְרִי שֶׁנָּתַן לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לוֹ עִסָּה, פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. נְתָנָהּ לוֹ מַתָּנָה, עַד שֶּׁלֹא גִלְגֵּל, חַיָּב, וּמִשֶּׁגִּלְגֵּל, פָּטוּר. הָעוֹשֶׂה עִסָּה עִם הַנָּכְרִי, אִם אֵין בְּשֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּשִׁעוּר חַלָּה, פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. שֶׁאֵין גִּלְגּוּלוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל מְחַיֵּב הָעִסָּה שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים. וְכֵן עִסָּה שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵין גִּלְגּוּל הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים פּוֹטַרְתָּהּ:
אִם אֵין בְּשֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּשִׁעוּר. שֶׁחַיָּבִין לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה, שֶׁהֵן חֲמֵשֶׁת רְבָעִים:
Rambam non traduit
זה המאמר מבואר היטב:
6
גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר וְהָיְתָה לוֹ עִסָּה, נַעֲשֵׂית {ט} עַד שֶּׁלֹא נִתְגַּיֵּר, פָּטוּר, וּמִשֶּׁנִּתְגַיֵּר, חַיָּב. וְאִם סָפֵק, חַיָּב, וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ חֹמֶשׁ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַקְּרִימָה {יא} בַתַּנּוּר:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
סָפֵק חַיָּב. מִשּׁוּם דַּהֲוֵי סְפֵק אִסּוּרָא, וּלְחֻמְרָא, וּמַפְרִישׁ חַלָּה וּמוֹכְרָהּ לַכֹּהֵן {י}:
וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ חֹמֶשׁ. זָר הָאוֹכְלָהּ אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחֹמֶשׁ, אֲבָל הַקֶּרֶן מְשַׁלֵּם, דְּתַשְׁלוּמֵי תְרוּמָה כַּפָּרָה נִינְהוּ, הִלְכָּךְ מַפְרִישׁ תַּשְׁלוּמִין, וּמְכַפְּרִים מִסָּפֵק, וּמוֹכְרָן לַכֹּהֵן:
אַחַר הַקְּרִימָה בַתַּנּוּר. דְּסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא אֵין גְּמַר מְלַאכְתָּהּ שֶׁל חַלָּה עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פְנֵי הַפַּת בַּתַּנּוּר, וְזוֹ הִיא עוֹנָתָהּ לַחַלָּה, הִלְכָּךְ אִם נִתְגַּיֵּר קֹדֶם שֶׁיִּקְרְמוּ פְנֵי הַפַּת בַּתַּנּוּר, חַיָּב בַּחַלָּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
Toss. Yom Tov non traduit
{ט} נַעֲשֵׂית. הַיְנוּ נִתְגַּלְגְּלָה בַחִטִּים וְנִטַּמְטְמָה בַשְּׂעוֹרִים. הָרַ''מ: {י} וּלְפִי מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בְּשֵׁם הַתּוֹסָפוֹת בְּרֵישׁ דְּמַאי, יֵשׁ לוֹמַר דִּלְהָכִי מוֹכְרָם לַכֹּהֵן, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי דָּבָר מְרֻבֶּה, אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר אֶחָד מִמֵּאָה. עוֹד יֵשׁ לוֹמַר דְּהָכָא עִסָּה בְּחֶזְקַת פְּטוּרָה קַיֶּמֶת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן פֵּרוֹת שֶׁל עַם הָאָרֶץ דִּבְחֶזְקַת חַיָּבִים הֵן. וּכְהַאי גַוְנָא מָצִינוּ בַגְּמָרָא דְחֻלִּין פֶּרֶק י' לְעִנְיַן מָמוֹנָא: {יא} אַחַר הַקְּרִימָה. לִכְאוֹרָה דַּוְקָא הָכָא פָּלֵיג. וְכֵן הוּא בַיְרוּשַׁלְמִי. אֲבָל לְהָרַ''ם בְּשֵׁם סִפְרִי מַשְׁמַע דִּבְכָל חַלָּה קָאָמַר שֶׁזֶּה גְּמַר מְלַאכְתָּהּ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
ור' עקיבא אומר הכל הולך אחר הקרימה בתנור. אם נתגייר קודם שיקרמו פני הפת בתנור חייב בחלה לפי שר' עקיבא סובר כי החלה מוציאין משיקרמו פני הפת ולדעתו זה היה שעת הוצאת חלה וכן נראה מדעתו בספרי אמר לשם אין מפרישין עד שתגמר מלאכתה איזה הוא גמר מלאכתה קרימתה בתנור דברי ר' עקיבא וקרימה הוא שיקפה פני הפת ויהיה לו כמין קליפה ואין הלכה כרבי עקיבא:
ואם נולד ספק אם קודם שנתגייר נעשית או אחר שנתגייר חייבת בחלה והאוכל אותה חלה בשוגג אינו חייב חומש לפי שהוא ספק והמוציא מחבירו עליו הראיה וכבר ביארנו כי החלה האמיתית חייבין בה חומש:
נעשית עד שלא נתגייר.רוצה בו נתגלגלה בחטים ונטמטמה בשעורים:
7
הָעוֹשֶׂה עִסָּה מִן הַחִטִּים וּמִן הָאֹרֶז, אִם יֶשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן, חַיֶּבֶת בַּחַלָּה, וְיוֹצֵא בָהּ אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח. וְאִם אֵין בָּהּ טַעַם דָּגָן, אֵינָהּ חַיֶּבֶת בַּחַלָּה, וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
אֹרֶז. לָאו מִין דָּגָן הוּא, וְכָל שֶׁאֵינוֹ מִין דָּגָן פָּטוּר מִן הַחַלָּה, וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח:
אִם יֶשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן חַיָּב בַּחַלָּה. וְאַף עַל גַּב דְּאֵין בַּדָּגָן כְּשִׁעוּר חַלָּה:
Rambam non traduit
כבר קדם לנו כי החלה אינה חייבת אלא מחמשת המינין וכמו כן אין אדם יוצא ידי חובתו בפסח אלא בחמשת המינים ואין האורז מכללם:
8
הַנּוֹטֵל שְׂאֹר מֵעִסָּה שֶּׁלֹא הוּרְמָה חַלָּתָהּ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ עִסָּה שֶׁהוּרְמָה חַלָּתָהּ, אִם יֶשׁ לוֹ פַרְנָסָה מִמָּקוֹם אַחֵר, מוֹצִיא לְפִי חֶשְׁבּוֹן. וְאִם לָאו, מוֹצִיא חַלָּה אַחַת עַל הַכֹּל:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
אִם יֶשׁ לוֹ פַרְנָסָה מִמָּקוֹם אַחֵר. אִם יֶשׁ לוֹ קֶמַח אַחֵר חוּץ מֵעִסָּה זוֹ, מֵבִיא קֶמַח כְּשִׁעוּר שֶׁאִם יְצָרְפֶנּוּ לִשְׂאֹר זֶה שֶׁחַיָּב בַּחַלָּה יִהְיֶה בוֹ חֲמֵשֶׁת רְבָעִים שֶׁהוּא שִׁעוּר חַלָּה, וְלָשׁ עִסָּה וּמְעָרֵב עִם הָעִסָּה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ הַשְּׂאֹר, וּמוֹצִיא מִמֶּנָּה כְּשִׁעוּר חַלָּה שֶׁצָּרִיךְ לְהַפְרִישׁ מֵחֲמֵשֶׁת רְבָעִים:
וְאִם לָאו. שֶׁאֵין לוֹ קֶמַח, מוֹצִיא חַלָּה אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עַל כָּל הָעִסָּה, דְּטֶבֶל אוֹסֵר בְּכָל שֶׁהוּא בְּמִינוֹ, וְנַעֲשֵׂית כֻּלָּהּ טְבוּלָה לְחַלָּה:
Rambam non traduit
אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון. ביאור זה כאשר אגיד לך והוא שמביא אדם קמח שיעורו כשיצרפו לאותו שאור שלקח מעיסה שלא הורמה חלתה שיהיה הכל חמשה רבעים שהוא שיעור חלה ואחר כך יערב הכל ומוציא ממנו החלה החייבת לחמשה רבעים ואם אין לו מה שיצרף תהיה כל העיסה טבל ויוציא ממנה החלה החייבת לה אילו היתה כולה טבולה לחלה וזהו אמרם מוציא חלה אחת על הכל:
9
כַּיּוֹצֵא בוֹ, זֵיתֵי מָסִיק שֶׁנִּתְעָרְבוּ עִם זֵיתֵי נִקּוּף, עִנְּבֵי בָצִיר עִם עִנְּבֵי עוֹלְלוֹת, אִם יֶשׁ לוֹ פַרְנָסָה מִמָּקוֹם אַחֵר, מוֹצִיא לְפִי חֶשְׁבּוֹן. וְאִם לָאו, מוֹצִיא תְרוּמָה {יב} וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר לַכֹּל, וְהַשְּׁאָר מַעֲשֵׂר וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְפִי חֶשְׁבּוֹן:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
זֵיתֵי מָסִיק. זֵיתִים שֶׁבַּעַל הַבַּיִת מְלַקֵּט. וּלְקִיטַת הַזֵּיתִים קְרוּיָה מְסִיקָה:
זֵיתֵי נִקּוּף. זֵיתִים שֶׁעֲנִיִּים מְלַקְּטִים. כְּמָה דְאַתְּ אוֹמֵר (יְשַׁעְיָה יז) כְּנֹקֶף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים, וְהֵם פְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר:
עִנְּבֵי בָצִיר. שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר:
עִם עִנְּבֵי עוֹלְלוֹת. שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר:
אִם יֶשׁ לוֹ. טֶבֶל אַחֵר כַּיּוֹצֵא בָזֶה, מוֹצִיא מִמֶּנּוּ לְפִי חֶשְׁבּוֹן כְּשִׁעוּר מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהוֹצִיא מִזֵּיתֵי מָסִיק אוֹ מֵעִנְבֵי בָצִיר שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר:
וְאִם לָאו. אִם אֵין לוֹ טֶבֶל אַחֵר, רוֹאִים אוֹתוֹ כְּאִלּוּ כֻּלּוֹ טֶבֶל, וּמוֹצִיא תְרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל הַכֹּל:
וְהַשְּׁאָר מַעֲשֵׂר. רִאשׁוֹן:
וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. אוֹ מַעְשַׂר עָנִי, אֵין מוֹצִיא אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן. וְלֹא שֶּׁלֹא יַפְרִישׁ אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן, דְּהָא אִי אֶפְשָׁר לְהַפְרִישׁ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַד שֶׁיַּפְרִישׁ תְּחִלָּה מַעֲשֵׂר עַל הַכֹּל, וְעוֹד אִי לֹא מַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר עַל הַכֹּל הֲרֵי כָּל מַה שֶּׁמְּעַשֵּׂר יֵשׁ בָּהֶן חֻלִּין לְפִי חֶשְׁבּוֹן, וְנִמְצָא מַפְרִישׁ מִן הַפָּטוּר עַל הַחִיּוּב, אֶלָּא כָּל הַמַּעַשְׂרוֹת צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ עַל הַכֹּל, אֲבָל אֵינוֹ צָרִיךְ לִתֵּן לַלֵּוִי וְלֶעָנִי אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן, וְהַשְּׁאָר מְעָרֵב עִם פֵּרוֹתָיו. וְכֵן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֵינוֹ צָרִיךְ לִפְדּוֹת אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן, אֲבָל תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁהֵן בְּמִיתָה. כְּשֶׁמַּפְרִישׁ עַל הַכֹּל נִמְצְאוּ חֻלִּין שֶׁבָּהֶן מְדֻמָּעִין, וְצָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן הַכֹּל לַכֹּהֵן {יג}:
Toss. Yom Tov non traduit
{יב} מוֹצִיא תְרוּמָה. וּבְלִי סָפֵק שֶׁיָּכוֹל לַחֲזֹר וְלִקַּח וְלִקְנוֹת מִן הָעֲנִיִּים זֵיתֵי נִקּוּף הַמְעֹרָבוֹת עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁנִּזְכַּר בְּפֵאָה מִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ה'. הָרַ''מ: {יג} וְהָרַ''שׁ נִסְתַּפֵּק אִם יִתֵּן לוֹ בְּחִנָּם אוֹ שֶׁמּוֹכֵר לוֹ הַיֶּתֶר לְפִי חֶשְׁבּוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי רֵישׁ דְּמַאי:
Rambam non traduit
זיתי מסיק. הם הזיתים שמלקטין בעלי בתים שהם בעלי הקרקעות וכבר ביארנו פעמים (פאה פרק ח מ''א) כי לקיטת הזיתים יקרא בלשון חכמים מסיקה וזיתי נקוף הם הזיתים שמלקטים העניים והעד כנוקף זית שנים שלשה גרגרים (ישעיה יז) זיתי נקוף והעוללות אינן חייבין במעשרות כמו שבארנו במסכת פאה (פ''א משנה ו) וכשנתערבו זיתי נקוף שאינן חייבות בתרומה ובמעשרות עם זיתי מסיק שהן חייבות בהם אם יש אצלו זיתים אחרים מלבד אותן המעורבות יוציא מהם המעשרות והתרומה החייבות לאותן זיתי מסיק המעורבות עם זיתי נקוף הפטורות וזהו ענין אמרם לפי חשבון ואם אין אצלו זיתים אחרים יוציא מן הזיתים המעורבים תרומה ותרומת מעשר החייבים לכל ונחשב הכל זיתי מסיק ומה שישאר מן הדבר המעורב יוציא ממנו מעשר ראשון ומעשר שני לפי חשבון כלומר לפי מה שיש באותו הדבר המעורב מזיתי מסיק בלבד ושיעור ההלכה כך ומפריש מן השאר מעשר ראשון ומעשר שני לפי חשבונו ומה שחייבנו שנוציא התרומה ותרומת מעשר על הכל לפי שיש בהם עון מיתה כמו שבארנו בתחלת דמאי ובלי ספק שיוכל לחזור וליקח ולקנות מן העניים זיתי נקוף או העוללות המעורבות בזיתיו או בענביו על הדרך שנזכר בפאה:
10
הַנּוֹטֵל שְׂאֹר מֵעִסַּת חִטִּים וְנוֹתֵן לְתוֹךְ עִסַּת אֹרֶז, אִם יֶשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. וְאִם לָאו, פְּטוּרָה. אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ הַטֶּבֶל אוֹסֵר כָּל שֶׁהוּא, מִין בְּמִינוֹ. וְשֶׁלֹּא בְמִינוֹ, בְּנוֹתֵן טָעַם {טו}:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
הַנּוֹטֵל שְׂאֹר מֵעִסַּת חִטִּין. שֶּׁלֹא הוּרְמָה חַלָּתָהּ:
וְאִם לָאו פְּטוּרָה. דְּאֵין הַטֶּבֶל אוֹסְרָהּ, כֵּיוָן דְּלֵיכָּא טַעַם:
אִם כֵּן לָמָּה אָמְרוּ הַטֶּבֶל אוֹסֵר בְּכָל שֶׁהוּא. דְּאָמְרָן לְעֵיל כְּשֶׁאֵין לוֹ פַּרְנָסָה שֶׁמֵּבִיא עַל הַכֹּל. הַנֵּי מִילֵי בְּמִינוֹ, אֲבָל שֶּׁלֹא בְמִינוֹ כִּי הַאי דְחִטִּין בְּאֹרֶז, בְּנוֹתֵן טַעַם, דְּטַעֲמָא דְּטֶבֶל בְּכָל שֶׁהוּא, מִשּׁוּם דִּכְהֶתֵּרוֹ דְחִטָּה אַחַת פּוֹטֶרֶת אֶת הַכְּרִי {יד}, כָּךְ אִסּוּרוֹ, וְהַאי טַעֲמָא לֹא שַׁיָּךְ אֶלָּא מִין בְּמִינוֹ:
Toss. Yom Tov non traduit
{יד} וּלְפִי זֶה דַּוְקָא טָבוּל לִתְרוּמָה גְדוֹלָה, אֲבָל בְּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן הַטָּבוּל לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר לֹא. וּמִיהוּ הַתּוֹסָפוֹת הֵבִיאוּ בְּשֵׁם הַיְרוּשַׁלְמִי טַעַם אַחֵר, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי דָּבָר שֶׁיֶּשׁ לוֹ מַתִּירִין וַאֲפִלּוּ בְּאֶלֶף לֹא בָטִיל. וְכָתְבוּ דְמִכָּל מָקוֹם אִיצְטְרִיךְ לְטַעֲמָא דִכְהֶתֵּרוֹ כוּ' מִשּׁוּם דְּמִטַּעַם דָּבָר שֶׁיֶּשׁ לוֹ מַתִּירִין לֹא הָיָה נֶאֱסַר אֶלָּא כְּשֶׁהַבְּעָלִים בָּעִיר, שֶׁיְּכוֹלִים לְהַפְרִישׁ, אֲבָל כְּשֶׁאֵינָם בָּעִיר אַף שֶׁיָּכוֹל לֵילֵךְ לִמְקוֹמָם, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ טֹרַח וְהוֹצָאָה הֲוֵי כְּאֵין לוֹ מַתִּירִין: {טו} וְשֶׁלֹּא בְמִינוֹ בְּנוֹתֵן טָעַם. דְּלֹא אָמְרוּ דָּבָר שֶׁיֶּשׁ לוֹ מַתִּירִין אֲפִלּוּ בְאֶלֶף לֹא בָטִיל אֶלָּא בְמִינוֹ:
Rambam non traduit
אוסר כל שהוא מין במינו. כיצד כגון שיתערב חטה בחטה ואורז באורז ושלא במינו בנותן טעם כגון שיתערב חטים באורז וכיוצא בו:
פרק ד
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source