Chap. 3
1
כָּל יְדוֹת הָאֳכָלִים שֶׁהֵם חִבּוּר בְּאַב הַטֻּמְאָה, חִבּוּר בִּטְבוּל יוֹם. אֹכֶל שֶׁנִּפְרָס וּמְעֹרֶה מִקְצָת, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אִם אוֹחֵז בַּגָּדוֹל וְהַקָּטָן עוֹלֶה עִמּוֹ {א}, הֲרֵי הוּא כָמוֹהוּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם אוֹחֵז בַּקָּטָן וְהַגָּדוֹל עוֹלֶה עִמּוֹ, הֲרֵי הוּא כָמוֹהוּ. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, בַּטָּהוֹר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בַּטָּמֵא. וּשְׁאָר כָּל הָאֳכָלִים, אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לֵאָחֵז בֶּעָלֶה, אוֹחֵז אוֹתוֹ בֶּעָלֶה. וּבַקֶּלַח, אוֹחֲזִין אוֹתוֹ בַּקָּלַח:
R. Bartenura (non traduit)
כָּל יְדוֹת הָאֳכָלִים. הָעֳקָצִים שֶׁהָאֹכֶל נִתְלֶה בָּהֶן כְּשֶׁרוֹצִין לִתְלוֹתוֹ, וְאָדָם אוֹחֵז בּוֹ כְּשֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל הַפְּרִי:
שֶׁהֵם חִבּוּר בְּאַב הַטֻּמְאָה. שֶׁאִם אַב הַטֻּמְאָה נָגַע בָּהֶן כְּאִלּוּ נָגַע בַּפְּרִי עַצְמוֹ:
חִבּוּר בִּטְבוּל יוֹם. אִם הוּא יָד לְפֵרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה, וְנָגַע טְבוּל יוֹם בְּאוֹתוֹ הַיָּד, נִפְסְלוּ הַפֵּרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה:
שֶׁנִּפְרָס. לְשׁוֹן פְּרוּסָה. וְאִית דְּגָרְסֵי שֶׁנִּפְרַם, לְשׁוֹן וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם (וַיִּקְרָא כא):
וּמְעֹרֶה. מְחֻבָּר:
אִם אוֹחֵז בַּגָּדוֹל בַּפְּרוּסָה הַגְּדוֹלָה, וְהַפְּרוּסָה הַקְּטַנָּה עוֹלָה עִמָּהּ וְאֵינָהּ נִפְסֶקֶת מִכָּל וָכֹל: הֲרֵי הוּא כָמוֹהוּ. אִם נָגַע טְבוּל יוֹם בְּאֶחָד, נִפְסַל הַשֵּׁנִי:
רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר בַּטָּהוֹר. כְּלוֹמַר, בְּאוֹתוֹ שֶּׁלֹא נָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם מְשַׁעֲרִין, בֵּין שֶׁהוּא גָּדוֹל בֵּין שֶׁהוּא קָטָן, אִם אוֹחֵז בּוֹ וְהַטָּמֵא עוֹלֶה עִמּוֹ, שְׁנֵיהֶם טְמֵאִים:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בַּטָּמֵא. מְשַׁעֲרִין, אִם אוֹחֵז בַּטָּמֵא וְהַטָּהוֹר עוֹלֶה עִמּוֹ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
וּשְׁאָר כָּל הָאֳכָלִים. כְּגוֹן מִינֵי יְרָקוֹת:
אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לֵאָחֵז בֶּעָלֶה. כְּשֶׁבָּא לְטַלְטְלוֹ, אוֹחֲזִים אוֹתוֹ בֶּעָלֶה, וְאִם לֹא יִפָּסֵק הַיָּרָק וְיִפֹּל כְּשֶׁאוֹחֲזִים אוֹתוֹ בֶּעָלֶה, הָוֵי חִבּוּר, וְאִי לֹא, לֹא הָוֵי חִבּוּר, בֵּין אִם נָגַע טְבוּל יוֹם בֶּעָלֶה בֵּין נָגַע בַּיָּרָק עַצְמוֹ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} בַּגָּדוֹל כוּ'. וְאַף עַל פִּי שֶׁאִם אוֹחֵז בַּקָּטָן אֵין הַגָּדוֹל עוֹלֶה עִמּוֹ, אֲפִלּוּ הָכִי הָוֵי חִבּוּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב וְתוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים:
Rambam (non traduit)
ידות האוכלין. הן הקצוות אשר יחזיקו בהן הדבר בעת האכילה כמו העצים אשר בקצוות התאנים והזיתים והאתרוגים וכיוצא בהן וכבר ידעת כי ענין החבור הוא כשנגע באותו קצה כאילו נגע בגופן של אוכלין ועוד יתבאר זה בפרטיו בעוקצין (פ''א) ואוכל שנפרס נסדק ומעורה מקצת ונשאר מחובר במקצתו ואמר ר''מ כי אם היה כח אותו חבור אשר בין שני החלקים בענין שאם יגביה החלק הגדול יתלה בו הקטן המחובר בו ולא יפול הרי הן חבור זה לזה ור' יהודה אומר שיצטרך שיהיה כח החבור בענין שאם יגביה החלק הקטן יתלה בו הגדול לא יפול והלך רבי נחמיה על דרך אחרת ואמר כי כשיגע הטמא באחד החלקים מהקטן או הגדול הרי הוא טימא אותו החלק בלא ספק ואם היה כח החבור בינם בענין שאם יגביה אדם החלק הטהור הטמא עולה עמו יהיה הכל חבור וחכמים אומרים הפך זה אם אחז בטמא והטהור עולה עמו אז יהיה הכל טמא אח''כ אמר כי שאר האוכלין אשר דרך בני אדם לתלותן בעליהן או בקלחיהן יבחנו בדרך הזאת שנתלה האוכל מעליו או מקלחו ואם ישאר תלוי ולא יפסוק ויפול הרי אותו עלה או הקלח חבור ומה שנגע בהן כאילו נגע באוכל עצמו והלכה כחכמים:
2
יָרָק שֶׁל תְּרוּמָה וּבֵיצָה טְרוּפָה נְתוּנָה עַל גַּבָּיו, וְנָגַע טְבוּל יוֹם בַּבֵּיצָה, לֹא פָּסַל אֶלָּא הַקֶּלַח שֶׁכְּנֶגְדּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל הַסֵּדֶר הָעֶלְיוֹן. אִם הָיָה כְמִין כּוֹבַע, אֵינָהּ חִבּוּר:
R. Bartenura (non traduit)
יָרָק שֶׁל תְּרוּמָה. שֶׁנִּתְּנוּ בִּקְעָרָה אוֹ בְאִלְפָּס:
וּבֵיצָה טְרוּפָה בַּקְּעָרָה. שֶׁנִּתְעָרֵב הַחֶלְבּוֹן וְהַחֶלְמוֹן יַחַד {ב}, וּנְתוּנָה עַל גַּבֵּי הַיָּרָק:
וְנָגַע טְבוּל יוֹם בַּבֵּיצָה. אַף עַל פִּי שֶׁהִיא חֻלִּין, דְּאֵין שַׁיָּךְ תְּרוּמָה בְּבֵיצָה, וּטְבוּל יוֹם אֵינוֹ פּוֹסֵל בְּחֻלִּין. אֲפִלּוּ הָכִי הָוֵי חִבּוּר, וְנִפְסַל הַיָּרָק כְּאִלּוּ נָגַע בּוֹ. וּמִיהוּ לֹא פָּסַל אֶלָּא הַקֶּלַח שֶׁכְּנֶגֶד מַגַּע יָדוֹ, וּשְׁאָר הַקְּלָחִים טְהוֹרִים:
כָּל הַסֵּדֶר הָעֶלְיוֹן. קְלָחִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁהַבֵּיצָה עַל פְּנֵיהֶם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
אִם הָיָה כְמִין כּוֹבַע. שֶׁמֵּחֲמַת הַבִּשּׁוּל נִתְנַפְּחָה הַבֵּיצָה וְנַעֲשֵׂית כְּמִין כּוֹבַע עַל הַיָּרָק וַחֲלוּלָה תַּחְתֶּיהָ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ב} דְּאִם אֵינָהּ טְרוּפָה אֵינָהּ חִבּוּר, שֶׁהִיא נִשְׁמֶטֶת וְהוֹלֶכֶת לְכָאן וּלְכָאן. הָרַאֲבַ''ד:
Rambam (non traduit)
כמין כובע. כמו כובע המלחמה אשר נותנין בראש והכוונה בה שהיא חלולה ובתוכה דמות סוכה ואין הלכה כרבי יוסי:
3
חוּט שֶׁל בֵּיצָה שֶׁקָּרַם עַל דְפָנּוֹת שֶׁל לְפָס, וְנָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם, מִן הַשָּׂפָה וְלִפְנִים, חִבּוּר. מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, אֵינוֹ חִבּוּר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, חוּט וְכָל שֶׁנִּקְלָף עִמּוֹ. וְכֵן בְּקִטְנִיּוֹת שֶׁקָּרְמוּ עַל שְׂפָתָהּ שֶׁל קְדֵרָה:
R. Bartenura (non traduit)
לְפָס. כְּמוֹ אִלְפָּס, כְּעֵין מַחֲבַת שֶׁעוֹשִׂין בָּהּ הַתַּבְשִׁיל. וּבֵיצָה זוֹ מִתְבַּשֶּׁלֶת עִם הַתְּרוּמָה שֶׁנִּפְסְלָה בִּטְבוּל יוֹם {ג}:
מִן הַשָּׂפָה. שֶׁל אִלְפָּס וְלִפְנִים. חָשׁוּב הַחוּט שֶׁל בֵּיצָה חִבּוּר, וְאִם נָגַע שָׁם טְבוּל יוֹם, הַכֹּל טָמֵא. אֲבָל הַחוּט הַיּוֹצֵא מִשְּׂפַת הָאִלְפָּס וְלַחוּץ לֹא הָוֵי חִבּוּר:
וְכָל שֶׁנִּקְלָף עִמּוֹ. הַיְנוּ מַה שֶּׁעוֹלֶה עִם הַחוּט, הָוֵי חִבּוּר וְלֹא יוֹתֵר. רַבִּי יוֹסֵי לְקֻלָּא. וְהָכִי מוּכָח בַּתּוֹסֶפְתָּא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
וְכֵן בְּקִטְנִיּוֹת. דִּינָם כְּדִין הַבֵּיצָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ג} הָרַ''שׁ. כְּלוֹמַר, שֶׁהַתְּרוּמָה נִפְסֶלֶת בִּטְבוּל יוֹם, וְאִם נָגַע כוּ':
Rambam (non traduit)
קרם על דפנה של לפס. כפה על דופן האילפס והוא מחובר במה שבתוך האילפס מן האוכלין ואמר רבי יוסי כי כשנגע טבול יום באותו חוט ואפי' חוץ לאילפס כל מה שינשא עמו הוא חבור ואפי' מן (הבגד) אשר בתוך האילפס שאינו פוסל אלא מה שיעקור בעקירתו ואין הלכה כר' יוסי:
4
עִסָּה שֶׁנִּדְמְעָה אוֹ שֶׁנִּתְחַמְּצָה בִשְׂאֹר שֶׁל תְּרוּמָה, אֵינָהּ נִפְסֶלֶת בִּטְבוּל יוֹם. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹסְלִין. עִסָּה שֶׁהֻכְשְׁרָה בְמַשְׁקֶה וְנִלּוֹשָׁה בְּמֵי פֵרוֹת וְנָגַע בָּהֶן טְבוּל יוֹם, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, פָּסַל אֶת כֻּלָּהּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, לֹא פָּסַל אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ {ד}:
R. Bartenura (non traduit)
אֵינָהּ נִפְסֶלֶת בִּטְבוּל יוֹם. דְּבָתַר עִסָּה אָזְלִינַן וְלֹא בָּתַר שְׂאֹר, אַף עַל גַּב דַּאֲסוּרָה לְזָרִים:
שֶׁהֻכְשְׁרָה בְמַשְׁקֶה. שֶׁלָּתַת הַחִטִּין בְּמַיִם:
וְנִלּוֹשָׁה בְמֵי פֵרוֹת. וּמֵי פֵּרוֹת אֵין מַכְשִׁירִין, וְהָעִסָּה שֶׁנִּלּוֹשָׁה בָּהֶן אִם לֹא הֻכְשְׁרָה תְּחִלָּה, אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה:
פָּסַל אֶת כֻּלָּהּ. דְּמֵי פֵּרוֹת עוֹשִׂין הָעִסָּה חִבּוּר:
לֹא פָּסַל אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ. קָסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא דְּכֵיוָן דְּמֵי פֵּרוֹת אֵין מַכְשִׁירִין וְלֹא מַיְתֵי לְהוּ לִידֵי טֻמְאָה, רוֹאִין אוֹתָן כְּאִלּוּ אֵינָן, וְלֹא פָּסַל אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ד} מַגָּעוֹ. וְלֹא מִבַּעְיָא בְּדָמוּעַ דְּרַבָּנָן, אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּנִתְחַמְּצָה בִּשְׂאֹר שֶׁל תְּרוּמָה. וּמִדְּאוֹרַיְתָא טַעַם כְּעִקָּר, מִכָּל מָקוֹם בַּתְּרוּמָה הָא לֹא נָגַע. הָרַ''שׁ, וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
כבר ידעת כי המדומע הוא הדבר המעורב מתרומה וחולין ואלו דינים כבר נתבארו במקומם במסכת תרומות (פ''א) וכבר נתבאר במסכת ערלה (פ''ב) כי עיסת חולין שנילושה בשאור של תרומה והחמיצה נעשה הכל אסור לזרים וחוזרת העיסה מדומעת ואפילו היה חלק מאלף מכל העיסה ואמנם עם כל זה אינה נפסלת בטבול יום כמו התרומה האמתית וכבר ביארנו כי מי פירות לא יטמאו בעצמן ולא מכשירין וע''כ עיסה שנילושה במי פירות לא תטמא כלל לפי שלא הוכשרה ואם היו החטים או הקמח מוכשרין ונילושה העיסה במי פירות בזה נפל המחלוקת והלכה כרבי עקיבא:
5
יָרָק שֶׁל חֻלִּין שֶׁבִּשְּׁלוֹ בְשֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה, וְנָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, פָּסַל כֻּלָּהּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, לֹא פָּסַל אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ:
R. Bartenura (non traduit)
פָּסַל אֶת כֻּלּוֹ. קָסָבַר שֶׁמֶן מַכְשִׁיר וּמְחַבֵּר:
לֹא פָּסַל אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ. דְּשֶׁמֶן אֵינוֹ מְחַבֵּר, וְקָאֵי כָּל קֶלַח וְקֶלַח בְּאַפֵּי נַפְשֵׁיהּ:
Rambam (non traduit)
זה כולו מבואר והלכה כר' עקיבא:
6
טָהוֹר שֶׁנָּגַס מִן הָאֹכֶל וְנָפַל עַל בְּגָדָיו וְעַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, טָהוֹר. הָיָה אוֹכֵל זֵיתִים פְּצוּעִים וּתְמָרִים רְטֻבּוֹת, כֹּל שֶׁהוּא רוֹצֶה לָמֹץ אֶת גַּרְעִינָתוֹ {ה} וְנָפַל עַל בְּגָדָיו וְעַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, טָמֵא. הָיָה אוֹכֵל זֵיתִים נְגוּבִין וּתְמָרִים יְבֵשׁוֹת, כֹּל שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָמֹץ אֶת גַּרְעִינָתוֹ וְנָפַל עַל בְּגָדָיו וְעַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, טָהוֹר. אֶחָד טָהוֹר וְאֶחָד טְבוּל יוֹם, כָּאֵלּוּ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֵלּוּ וָאֵלּוּ טְמֵאִין בִּטְבוּל יוֹם, שֶׁמַּשְׁקִין שֶׁל טָמֵא מַכְשִׁירִין לִרְצוֹנוֹ וְשֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין טְבוּל יוֹם טָמֵא {ז}:
R. Bartenura (non traduit)
שֶׁנָּגַס. שֶׁמְּהַפֵּךְ הָאֹכֶל בְּפִיו. לְשׁוֹן מֵגִיס בַּקְּדֵרָה:
וְנָפַל. הָאֹכֶל עִם לַחְלוּחִית הָרֹק שֶׁבּוֹ, עַל בְּגָדָיו וְעַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה:
טָהוֹר. הַכִּכָּר, כְּלוֹמַר לֹא הֻכְשַׁר לְקַבֵּל טֻמְאָה. וְאַף עַל גַּב דְּרֹק בְּעָלְמָא מַכְשִׁיר, שָׁאנֵי הָכָא דְּלֹא אַחְשְׁבֵיהּ לָרֹק וְאֵינוֹ לְרָצוֹן, שֶׁהֲרֵי נָפַל עַל בְּגָדָיו, וּפְשִׁיטָא דְּלֹא נִיחָא לֵיהּ:
כֹּל שֶׁהוּא רוֹצֶה לָמֹץ אֶת גַּרְעִינָתוֹ. אִם נִתְכַּוֵּן לִמְצֹץ הַלַּחוּת שֶׁבַּגַּרְעִין, וְנָפַל הַגַּרְעִין עִם הָרֹק שֶׁבּוֹ עַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, הֻכְשַׁר הַכִּכָּר בָּרֹק שֶׁעַל גַּבֵּי הַגַּרְעִין, דְּהָא אַחְשְׁבֵיהּ:
זֵיתִים נְגוּבִין וּתְמָרִים יְבֵשׁוֹת כֹּל שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָמֹץ גַּרְעִינָתוֹ. לֹא הֻחְשַׁב הַמַּשְׁקֶה הַהוּא וְאֵינוֹ מַכְשִׁיר {ו}:
אֶחָד טָהוֹר וְאֶחָד טְבוּל יוֹם כָאֵלּוּ. כְּלוֹמַר שְׁנֵיהֶם שָׁוִין בְּדִין זֶה:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֵלּוּ וָאֵלּוּ. בֵּין רְטֻבּוֹת בֵּין יְבֵשׁוֹת:
טְמֵאִים בִּטְבוּל יוֹם. כְּדִמְפָרֵשׁ טַעֲמָא, דְּמַשְׁקִין שֶׁל טָמֵא מַכְשִׁירִים וּמְטַמְּאִין אֲפִלּוּ שֶּׁלֹא לְרָצוֹן, וּטְבוּל יוֹם כְּטָמֵא לְדִין זֶה. וְרַבָּנָן חָשְׁבֵי לֵיהּ לִטְבוּל יוֹם כְּטָהוֹר. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ה} כֹּל כוּ'. מַשְׁמַע דְּתַרְתֵּי בָּעִינַן. וּבְסֵיפָא מַשְׁמַע דִּבְרוֹצֶה לָמֹץ לְחוּד סַגִּי. וְהָרַמְבַּ''ם הֶעְתִּיק בִּשְׁנֵיהֶם וְכֹל בְּוָי''ו: {ו} וְאִם תֹּאמַר, הָא מֵרֵישָׁא שָׁמְעִינַן לַהּ דְּטָהוֹר שֶׁנָּגַס. וְיֵשׁ לוֹמַר, דְּמֵרֵישָׁא הֲוָה אֲמֵינָא שֶׁאוֹכֵל דָּבָר יָבֵשׁ, אֲבָל זֵיתִים וּתְמָרִים לֹא, קָא מַשְׁמַע לָן. מַהֲרַ''ם: {ז} וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כוּ'. חֲכָמִים הַיְנוּ תַּנָּא קַמָּא, אֶלָּא טַעֲמָא קָאָמְרֵי. וְזֶה לְשׁוֹן מַהֲרַ''ם, מִשּׁוּם דְּרַבִּי מֵאִיר מַיְתֵי רְאָיָה שֶׁבְּזֶה הַלָּשׁוֹן קִבֵּל שֶׁמַּשְׁקִין כוּ', וּטְבוּל יוֹם נַמִּי אִקְּרֵי טָמֵא, וּמְהַדְּרֵי לֵיהּ רַבָּנָן אַדְּרַבָּה מִשָּׁם רְאָיָה לְדִידָן, דִּטְבוּל יוֹם לֹא אִקְּרֵי טָמֵא:
Rambam (non traduit)
כבר נתבאר לך בסוף מכשירין כי ריר האדם יכשיר לטומאה וכבר ידעת כי הן משתמשין הרבה בלשון טמא וטהור בענין מוכשר ואינו מוכשר ואמר כי האדם הטהור כשנשך באוכל וירד רירו על בגדיו ועל ככר של תרומה כי הככר ההוא לא הוכשר בריר הזה כיון שהיתה שתיתתו שלא לרצונו וראיה על זה שתיתתו על בגדיו ואפילו אם עברו מעל בגדיו לככר של תרומה כפי מה שביארנו במכשירין וה''ה עצמו בנפילת קצת המאכל והוא כבר נבלל ברירו וע''כ כשאכל פרי או זיתים ונפלה גרעינתו על ככר של תרומה והיא בלולה ברירו הוא כחלוק הזה שזכר והוא שאם נתכוין למצוץ הגרעין אותו ריר מכשיר ואם לא נתכוין אינו מכשיר וכן אם היה האוכל הזה טבול יום רירו גם כן לא יכשיר אלא לרצונו ואף אם נתכוין למוץ את גרעינתו ואמר ר''מ כי בטבול יום בלבד בין אכל תמרים רטובות או יבשות ונפל גרעינן על ככר של תרומה הוכשר שמשקין של טמא מכשירין לרצונו ושלא לרצונו כמו שנתבאר במכשירין ואין חולק בזה אמנם חכמים אומרים כי טבול יום אינו טמא בענין זה והלכה כחכמים:
פרק ד
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source