Chap. 1
1
כָּל מַשְׁקֶה שֶׁתְּחִלָּתוֹ לְרָצוֹן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין סוֹפוֹ לְרָצוֹן, אוֹ שֶׁסּוֹפוֹ לְרָצוֹן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין תְּחִלָּתוֹ לְרָצוֹן, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. מַשְׁקִין טְמֵאִים מְטַמְּאִין לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן:
R. Bartenura (non traduit)
כָּל מַשְׁקֶה שֶׁתְּחִלָּתוֹ לְרָצוֹן. דְּנִיחָא לֵיהּ בְּהָנָךְ מַשְׁקִין, בִּשְׁבִיל שֶׁתּוּדַח הַקְּעָרָה אוֹ לִשְׁאָר תַּשְׁמִישִׁין {א}:
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין סוֹפוֹ לְרָצוֹן. כְּשֶׁנָּפְלוּ עַל הַפֵּרוֹת לֹא נִיחָא לֵיהּ, אֲפִלּוּ הָכִי הָוֵי הֶכְשֵׁר. אִי נַמִּי, סוֹפוֹ לְרָצוֹן, כְּשֶׁנָּפְלוּ עַל הַפֵּרוֹת. אֲבָל בִּתְחִלַּת בִּיאָתָן הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינָיו, הַכֹּל הָוֵי הֶכְשֵׁר:
הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. כְּלוֹמַר, הָאֳכָלִין שֶׁנָּפְלוּ עֲלֵיהֶן מַשְׁקִין הַלָּלוּ, מֻכְשָׁרִין לְקַבֵּל טֻמְאָה מִכָּאן וָאֵילָךְ. שֶׁאֵין שׁוּם אֹכֶל מְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁיָּבֹא עָלָיו מַיִם {ב} אוֹ אֶחָד מִשִּׁבְעָה מַשְׁקִין, שֶׁהֵם, מַיִם, יַיִן, שֶׁמֶן, חָלָב, דְּבַשׁ, דָּם, טַל. דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא יא) וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו טָמֵא הוּא, כְּתִיב יִתֵּן וְקָרִינַן יֻתַּן, מַה יִתֵּן דְּנִיחָא לֵיהּ, אַף יֻתַּן דְּנִיחָא לֵיהּ:
מְטַמְּאִין לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן. כֵּיוָן דִּטְמֵאִין הֵן, טֻמְאָתָן וְהֶכְשֵׁרָן בָּאִים כְּאֶחָד, וְאִם נָפְלוּ עַל הַפֵּרוֹת אֲפִלּוּ שֶּׁלֹא לְרָצוֹן, מְטַמְּאִין אוֹתָם, דְּלֹא בָעִינַן דְּנִיחָא לֵיהּ אֶלָּא כְּשֶׁבָּא הַמַּשְׁקֶה קֹדֶם לַטֻּמְאָה, דִּכְתִיב וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע, וַהֲדַר וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו. אֲבָל כְּשֶׁהַמַּשְׁקֶה וְהַטֻּמְאָה בָּאִין כְּאֶחָד כְּגוֹן שֶׁהַמַּשְׁקִין טְמֵאִין, לֹא בָעִינַן דְּנִיחָא לֵיהּ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} שֶׁל תָּלוּשׁ: {ב} מִשֶּׁנִּתְלְשׁוּ. דְּאִם לֹא כֵן, אֵין לְךָ דָּבָר שֶּׁלֹא בָא עָלָיו מַיִם בִּמְחֻבָּר. רַשִׁ''י בַּחֻמָּשׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
כבר ביארנו פעמים שהאוכלין כולן לא יטמא מהן דבר אלא אחר בלילתו באחד משבעה משקין ולזה שני תנאים האחד שיבלול אחר עקירתן מן הקרקע והאחר שיבלול ברצון לא שיבלל בלא כוונה ואם נבלל בלא כוונה ונתרצה לו תהיה מוכנת לטומאה וזה שאמרו (ב''מ דף כב:) יותן דומיא דכי יתן מה יתן לרצונו אף יותן לרצונו ולכן בלילתו אחר עקירתו הכרחי משום אמרו (ויקרא יא) וכי יותן מים על וגו' ולמדנו מזה כי שום זרע לא יטמא כשאינו בלול וידוע כי כל צמח אי אפשר לו שלא יבלל בעת צמחו וכשיבללו האוכלין על התנאים שהתנינו נקראי' מוכשרי' רוצה לומר שהם מוכנים לטומאה והמשקה אשר יבלול אותם יקרא מכשיר ומכניס עוד במשנה על הענין הזה ר''ל שהמשקה הזה כבר הכשיר הזרעים או יכשיר אותם כשיפול עליהם שהוא כל זה תחת דיבור השם יתברך וכי יותן מים על זרע באמרו הרי זה בכי יותן ר''ל שהוא מכשיר ומבואר הוא כי הדבר המטמא מטמא לרצון ושלא לרצון לפי שהטומאה עם ההכשר באין כאחת אמנם אנו מצריכים המשקה לרצון כשקדם לבדו להכין הזרעים לטומאה ואחר כך יבא הדבר המטמא והוא אמרו וכי יותן וכו' ואח''כ ונפל מנבלתם עליו וכו':
2
הַמַּרְעִיד אֶת הָאִילָן לְהַשִּׁיר מִמֶּנּוּ אֳכָלִין אוֹ אֶת הַטֻּמְאָה, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. לְהַשִּׁיר מִמֶּנּוּ מַשְׁקִין, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, הַיּוֹצְאִין וְאֶת שֶׁבּוֹ, בְּכִי יֻתַּן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, הַיּוֹצְאִין, בְּכִי יֻתַּן, וְאֶת שֶׁבּוֹ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן {ד}, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּצְאוּ מִכֻּלּוֹ:
R. Bartenura (non traduit)
הַמַּרְעִיד אֶת הָאִילָן. מְנַעְנְעוֹ:
אוֹ אֶת הַטֻּמְאָה. כְּגוֹן שֶׁהֵבִיא שָׁם עוֹרֵב שֶׁרֶץ אוֹ כַּזַיִת מִן הַמֵּת אוֹ נְבֵלָה וְנִשְׁאַר בֵּין עַנְפֵי הָאִילָן:
אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. אִם מֵחֲמַת רְעָדָה זוֹ נָפְלוּ מֵי גְשָׁמִים שֶׁבָּאִילָן עַל פֵּרוֹת שֶׁתַּחְתָּיו, לֹא הֻכְשְׁרוּ:
הַיּוֹצְאִים וְאֶת שֶׁבּוֹ. מַשְׁקִים הַיּוֹצְאִים מֵחֲמַת הָרְעָדָה, וּמַשְׁקִים הַנִּשְׁאָרִים בָּאִילָן וְנָפְלוּ אַחַר כָּךְ עַל הַפֵּרוֹת, הֻכְשְׁרוּ, דְּאַחְשׁוֹבֵי אַחְשְׁבִינְהוּ וְכִתְלוּשִׁים דָּמוּ {ג}:
מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּצְאוּ מִכֻּלּוֹ. נִתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא כָל הַמַּיִם מִן הָאִילָן, וְהַנִּשְׁאָרִים לָאו דַּעְתֵּיהּ עֲלַיְהוּ וְלֹא מַכְשְׁרֵי:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ג} עַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ בְּפֶרֶק ד' מִשְׁנָה ג' וּבְהָרַ''ב שָׁם מִשְׁנָה ז': {ד} אֵינָן כוּ'. וְאַף עַל פִּי שֶׁנָּשְׁרוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. הָרַמְבַּ''ם:
Rambam (non traduit)
אמרו ב''ש שכיון שכוונתו שיפול מה שיש בה מן המשקין כל מה שיפול ממנו בענין זה הוא מכשיר את האוכלין ומהמשקה הנשאר באילן מכשיר ג''כ וב''ה אומרים כי הנשאר באילן אינו מכשיר את הזרעים כשיגע בהן בעת הרעדת האילן לפי שבעת שהרעיד האילן היתה כוונתו שלא ישאר בו דבר מן המשקים הילכך מה שנשאר שם אינו לרצונו וזהו ענין אמרו מפני שהוא מתכוין שיצאו מכולו:
3
הַמַּרְעִיד אֶת הָאִילָן וְנָפַל עַל חֲבֵרוֹ, אוֹ סוֹכָה {ה} וְנָפְלָה עַל חֲבֶרְתָּהּ, וְתַחְתֵּיהֶן זְרָעִים אוֹ יְרָקוֹת הַמְחֻבָּרִין לַקַּרְקַע, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בְּכִי יֻתַּן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי חֲלֵי קוּפְרִי אִישׁ טִבְעוֹן, תְּמַהּ עַצְמְךָ אִם יֵשׁ מַשְׁקֶה טָמֵא {ו} בַתּוֹרָה, עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּן וְיִתֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא), וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע:
R. Bartenura (non traduit)
הַמַּרְעִיד אֶת הָאִילָן. לְהַפִּיל פֵּרוֹתָיו:
וְנָפְלוּ עַל חֲבֵרוֹ. עַל אִילָן אַחֵר, וּמֵאוֹתוֹ אִילָן נָפְלוּ עַל הַזְּרָעִים וְעַל הַיְרָקוֹת הַמְחֻבָּרִים לַקַּרְקַע, וּמַשְׁקֶה טוֹפֵחַ עַל אוֹתָן הַזְּרָעִים מִן הַמַּיִם שֶׁרְגִילִין לְהַשְׁקוֹת אוֹתָן אוֹ מִגְּשָׁמִים שֶׁנָּפְלוּ עֲלֵיהֶן:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הֲרֵי הֵן בְּכִי יֻתַּן. דְּכֵיוָן דְּיוֹדֵעַ הָיָה שֶׁיִּפְּלוּ פֵרוֹת הַלָּלוּ עַל אוֹתָן זְרָעִים שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ, גַּלֵּי דַעְתֵּיהּ דְּנִיחָא לֵיהּ, וְהֻכְשְׁרוּ הַפֵּרוֹת שֶׁנָּפְלוּ עַל גַּבֵּי אוֹתָן זְרָעִים, לְקַבֵּל טֻמְאָה:
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. כֵּיוָן דְּלֹא נָפְלוּ לְהֶדְיָא מִן הָאִילָן עַל הַזְּרָעִים אֶלָּא מֵאִילָן לְאִילָן אַחֵר:
חֲלֵי קוּפְרִי. כָּךְ הָיָה כִנּוּיוֹ:
טִבְעוֹן. שֵׁם מָקוֹם:
עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּן. וְהָנֵי הוֹאִיל וּמֵאִילָן לְאִילָן אוֹ מִסּוֹכָה לְסוֹכָה נָפְלוּ, אֵין זוֹ כַוָּנָה. וְטַעֲמַיְהוּ דְבֵית הִלֵּל קָאָמַר:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ה} סוֹכָה. עָנָף שֶׁל אִילָן. הָרַ''שׁ. וְהָרַמְבַּ''ם פֵּרֵשׁ סֻכָּה מַמָּשׁ: {ו} טָמֵא. רוֹצֶה לוֹמַר מֻכְשָׁר. וְהַרְבֵּה הֵם בְּזֹאת הַמַּסֶּכֶת. וְכֵן טָהוֹר עַל הַדָּבָר שֶׁאֵינוֹ מֻכְשָׁר. הָרַמְבַּ''ם:
Rambam (non traduit)
וטבעון. שם מקום:
וחלי קופרי. כנוי:
אין ספק כי הירקות והזרעים טופחין במים היורד עליהן וג''כ במים אשר ישקום תמיד וכשהם הזרעים והירקות תחת האילן או תחת הסוכה והרעיד האילן ההוא להפיל פירותיו או הסוכה ההיא להפיל הפירות שעל גבה ונפלו אותן משקין על אותם זרעים וירקות ונבללו אין מחלוקת בין ב''ש ובין ב''ה שכבר הוכשרו לפי שהוא ידוע כי בללו והורצה לו בלילתם אמנם חלקו במרעיד אילן על אילן שני שתחתיו זרעים וירקות ונפל מן האילן השני אוכלים בזרעים ובירקות ההם ובא רבי יוסי ואמר טעם ב''ה כמו שאתה רואה:
4
הַנּוֹעֵר אֲגֻדָּה שֶׁל יָרָק וְיָרְדוּ מִצַּד הָעֶלְיוֹן לַתַּחְתּוֹן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בְּכִי יֻתַּן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינָם בְּכִי יֻתַּן. אָמְרוּ בֵית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי, וַהֲלֹא הַנּוֹעֵר אֶת הַקֶּלַח, חוֹשְׁשִׁין אָנוּ שֶׁמָּא יָצְאוּ מִן הֶעָלֶה לֶעָלֶה. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי, שֶׁהַקֶּלַח אֶחָד, וַאֲגֻדָּה קְלָחִים הַרְבֵּה. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל, הֲרֵי הַמַּעֲלֶה שַׂק מָלֵא פֵרוֹת וּנְתָנוֹ עַל גַּב הַנָּהָר, חוֹשְׁשִׁין אָנוּ שֶׁמָּא יָרְדוּ מִצַּד הָעֶלְיוֹן לַתַּחְתּוֹן. אֲבָל {ח} אִם הֶעֱלָה שְׁנַיִם וּנְתָנָן זֶה עַל גַּב זֶה, הַתַּחְתּוֹן בְּכִי יֻתַּן. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַתַּחְתּוֹן טָהוֹר {ט}:
R. Bartenura (non traduit)
הַנּוֹעֵר אֲגֻדָּה שֶׁל יָרָק. כְּגוֹן יָרָק שֶׁיָּרְדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים אוֹ שֶׁנָּפַל בַּמַּיִם שֶּׁלֹא לְרָצוֹן, וּמְנַעֲרוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ הַמַּיִם {ז}:
חוֹשְׁשִׁים אָנוּ. בִּתְמִיהָה. כְּלוֹמַר לְדִבְרֵיכֶם הָיָה לָנוּ לָחוּשׁ גַּם לָזֶה:
הַמַּעֲלֶה שַׂק מָלֵא פֵרוֹת. שֶׁנָּפַל בְּמַיִם שֶּׁלֹא לְרָצוֹן, וְהֶעֱלָהוּ וְהִנִּיחוֹ עַל שְׂפַת הַנָּהָר:
הַתַּחְתּוֹן טָהוֹר. כְּלוֹמַר, אַף הַתַּחְתּוֹן טָהוֹר, וְכָל שֶׁכֵּן הָעֶלְיוֹן:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ז} וְיֵרְדוּ מִצַּד הָעֶלְיוֹן לַצַּד הַתַּחְתּוֹן מִקֶּלַח לְקֶלַח. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כֵּיוָן דְּבִשְׁעַת נִעוּר נִיחָא לֵיהּ שֶׁיֵּרְדוּ מַיִם מִצַּד הָעֶלְיוֹן לַתַּחְתּוֹן וּמִתּוֹךְ כָּךְ יִפְּלוּ הַמַּיִם מִן הָאֲגֻדָּה, חָשׁוּב הֶכְשֵׁר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים כֵּיוָן דְּהָיָה חָפֵץ שֶּׁלֹא יִהְיוּ מַיִם עַל זֹאת הָאֲגֻדָּה בַּצַּד הָעֶלְיוֹן, נְהִי דְבַצַּד הַתַּחְתּוֹן נִיחָא לֵיהּ שֶׁיֵּרְדוּ דֶרֶךְ שָׁם, מִכָּל מָקוֹם כָּל הָאֲגֻדָּה אַחַת הִיא וְתַחְתּוֹנָה שָׁוָה לָעֶלְיוֹנָה. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי וַהֲרֵי כוּ', וְכִי חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יֵצְאוּ מֵעָלֶה לְעָלֶה, בִּתְמִיהָה, הָכָא נַמִּי לֹא נֵחוּשׁ. אָמְרוּ לָהֶם, שֶׁהַקֶּלַח אֶחָד, וְהַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת לַעֲשׂוֹת כָּל עָלִין שֶׁבּוֹ דִּין אֶחָד לָהֶם, אֲבָל אֵין סְבָרָא לַעֲשׂוֹת כָּל קְלָחִין שֶׁבָּאֲגֻדָּה אֶחָד. מַהֲרַ''ם: {ח} אֲבָל. כְּלוֹמַר בְּהָא מוֹדִינָא. כְּמוֹ אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ. מַהֲרַ''ם: {ט} טָהוֹר. שֶּׁלֹא נִתְכַּוֵּן שֶׁיִּבָּלֵל הַשַּׂק הַתַּחְתּוֹן, אֲבָל נִתְכַּוֵּן לְהָגֵן בּוֹ הַשַּׂק הָעֶלְיוֹן שֶּׁלֹא יִבָּלֵל, וְנִמְצָא בְלִילַת הַתַּחְתּוֹן שֶּׁלֹא לְרָצוֹן. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. הָרַמְבַּ''ם:
Rambam (non traduit)
וטעם ר' יוסי שאומר שלא נתכוין שיבלל השק התחתון אבל נתכוין להגן בו השק העליון שלא יבלל ונמצא בלילת התחתון שלא לרצון והלכה כר' יוסי:
דברי ב''ה חוששין אנו. בתמיהה. פי' שהם אמרו לב''ש לטעמיכם מי שנער קלח אחד יוכשר הקלח ההוא ונאמר שמא יצא מן העלה לעלה. והשיבום ב''ש שהקלח אחד על כן לא נחוש לו ואגודה קלחים הרבה ואמרו להם ב''ה והרי המעלה שק מלא פירות שהם חלקים נפרדים ואין אנו אומרים שמא ירדו המים מצד העליון לתחתון ויהיה הפירות התחתונים נבללין ברצון עם היות השק הכולל הפירות בהיות האגודה כוללת הקלחים ומאמר ר' יוסי התחתון טהור ר''ל אינו מוכשר כי הרבה אומרים במסכת הזאת טמא בעבור מוכשר וטהור על הדבר שאינו מוכשר:
5
הַמְמַחֵק אֶת הַכְּרֵישָׁה {י}, וְהַסּוֹחֵט שְׂעָרוֹ בִּכְסוּתוֹ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַיּוֹצְאִין בְּכִי יֻתַּן {יב}, וְאֶת שֶׁבּוֹ אֵינָן בְּכִי יֻתַּן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּצְאוּ מִכֻּלּוֹ:
R. Bartenura (non traduit)
הַמְמַחֵק אֶת הַכְּרֵישָׁה. דּוֹחֵק אֶת הַכְּרֵישָׁה כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה הַטַּל:
כְּרֵישָׁה. חָצִיר בִּלְשׁוֹן מִקְרָא. פורו''ש בְּלַעַ''ז וּבַעֲרָבִי כורא''ת:
וְהַסּוֹחֵט בִּשְׂעָרוֹ וּבִכְסוּתוֹ {יא}. שֶׁהָיָה בָא בַדֶּרֶךְ וְיָרְדוּ גְשָׁמִים בִּשְׂעָרוֹ וְעַל כְּסוּתוֹ, וְסוֹחֵט בָּהֶן כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ הַמַּיִם:
וְאֶת שֶׁבּוֹ. מַשְׁקִין הַנִּשְׁאָרִים וְנָפְלוּ אַחַר כָּךְ עַל הַפֵּרוֹת:
מִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּצְאוּ מִכֻּלּוֹ. דְּנִתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא מֵהֶן כָּל הַמַּיִם וְלָאו דַּעְתֵּיהּ עַל הַנִּשְׁאָרִים, הִלְכָּךְ לֹא מַכְשִׁירִים. כְּבֵית הִלֵּל דְּרֵישׁ פִּרְקִין:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{י} הַכְּרֵישָׁה. וְהוּא מְחֻבָּר לַקַּרְקַע. אוֹ נָפַל עָלָיו שֶּׁלֹא לְרָצוֹן. הָרַמְבַּ''ם: {יא} וְהָרַמְבַּ''ם גָּרַס כְּגִרְסַת הַסֵּפֶר. וּמְפָרֵשׁ שֶׁסּוֹחֵט שְׂעָרוֹ בִּבְגָדָיו לְנַגְּבוֹ: {יב} בְּכִי יֻתַּן. אַף עַל גַּב דְּשֶׁלֹּא יִלְקֶה הַכֹּתֶל אֵינָן בְּכִי יֻתַּן [לְהַלָּן פּ''ד מ''ג], הָתָם מִשּׁוּם דְּלֹא נִיחָא לֵיהּ דַּאֲתוּ, וְהָכָא נַמִּי אַף עַל גַּב דְּלֹא נִיחָא לֵיהּ מֵעִקָּרָא, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהוּא עַצְמוֹ דּוֹחֲקוֹ לְהוֹצִיא מֵהֶן הַמַּיִם, אַחְשְׁבִינְהוּ. תּוֹסָפוֹת:
Rambam (non traduit)
הממחק את הכרישה. מי שמקנח הכרתי מבלילה שעליה והוא מחובר לקרקע או נפל עליו שלא לרצון או מי שסוחט שערו בבגדיו לנגבו כל מה שיהיה שותת מן המים בעת הסחיטה או הניגוב מכשיר לפי שהוא נתכוין לירידת המים ההם וכל מה שנשאר שם בשער או בכרתי וכיוצא בו אינו מכשיר לפי שלא היתה כוונתו שתשאר בו בלילה והלכה כר' יוסי לפי שהוא לטעמייהו דב''ה הקודם:
6
הַנּוֹפֵחַ בַּעֲדָשִׁים לְבָדְקָן אִם יָפוֹת הֵן {יג}, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּכִי יֻתַּן. וְהָאוֹכֵל שֻׁמְשְׁמִין בְּאֶצְבָּעוֹ, מַשְׁקִין שֶׁעַל יָדוֹ, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּכִי יֻתַּן. הַטּוֹמֵן פֵּרוֹתָיו בַּמַּיִם מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁטָּמְנוּ דְבֵלָתָן בַּמַּיִם מִפְּנֵי הַסִּיקָרִין, וְטִהֲרוּ לָהֶן חֲכָמִים. הַנּוֹתֵן פֵּרוֹתָיו בְּשִׁבֹּלֶת הַנָּהָר לַהֲבִיאָן עִמּוֹ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן:
R. Bartenura (non traduit)
הַנּוֹפֵחַ. בְּפִיו:
בַּעֲדָשִׁים. וְיָצָא עֲלֵיהֶן רֹק מִפִּיו בִּנְפִיחָתוֹ, וְהָרֹק הַיּוֹצֵא מִן הַפֶּה מִתּוֹלְדוֹת הַמַּיִם הוּא חָשׁוּב:
אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. כֵּיוָן דְּלֹא נִתְכַּוֵּן לְכָךְ:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּכִי יֻתַּן. כֵּיוָן דְּנִתְכַּוֵּן לְנַפֵּחַ, וְדֶרֶךְ הָרֹק לָצֵאת עַל יְדֵי נְפִיחָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
הָאוֹכֵל שֻׁמְשְׁמִין בְּאֶצְבָּעוֹ. כְּגוֹן שֶׁהִנִּיחַ שֻׁמְשְׁמִין בְּיָדוֹ אַחַת, וְאֶצְבָּעוֹ שֶׁבְּיָדוֹ הַשֵּׁנִית מַכְנִיסָהּ לְתוֹךְ פִּיו לְלַחְלְחָהּ בָּרֹק וְנוֹתְנָהּ בַּשֻּׁמְשְׁמִין שֶׁבְּיָדוֹ הַשֵּׁנִית וְהֵן נִדְבָּקִין בָּהּ וּמַכְנִיס בְּפִיו וְאוֹכֵל, וּמֵחֲמַת כֵּן נִתְלַחְלְחָה הַיָּד שֶׁהַשֻּׁמְשְׁמִין בָּהּ, וְיֵשׁ בָּהּ מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. דִּלְלַחְלֵחַ אֶצְבָּעוֹ נִתְכַּוֵּן, וְלֹא לְלַחְלֵחַ הַיָּד שֶׁהַשֻּׁמְשְׁמִין בָּהּ. וְרַבָּנָן סָבְרֵי, כֵּיוָן דְּאַחְשְׁבֵיהּ בְּאֶצְבָּעוֹ, מַכְשִׁיר אֲפִלּוּ שֶּׁלֹא לְרָצוֹן, כְּדִתְנַן בְּרֵישׁ פִּרְקִין כָּל מַשְׁקֶה שֶׁתְּחִלָּתוֹ לְרָצוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין סוֹפוֹ לְרָצוֹן, הֲרֵי זֶה בְּכִי יֻתַּן. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר, דְּלֹא הָיָה מִתְּחִלָּתוֹ לְרָצוֹן אֶלָּא הַמַּשְׁקֶה הַמְלַחְלֵחַ הָאֶצְבַּע בִּלְבַד. וְהַנִּשְׁאָר שֶׁנִּתְלַחְלְחָה בוֹ הַיָּד, לֹא הָיָה לְעוֹלָם לְרָצוֹן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּכֻלַּהּ מַתְנִיתִין:
הַסְּרִיקִין. וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים (שׁוֹפְטִים יא) מְתַרְגְּמִינַן גֻּבְרִין סְרִיקִין. לְשׁוֹן אִילָן סְרָק שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵרוֹת. פֵּרוּשׁ אַחֵר, סְרִיקִין, גַּנָּבִים. שֶׁכֵּן בִּלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל קוֹרִין לְגַנָּבֵי סְרָאקִין. וְיֵשׁ גּוֹרְסִין סִיקָרִין, לְשׁוֹן לֹא הָיָה סִקְרִיקוֹן בִּיהוּדָה בַּהֲרוּגֵי הַמִּלְחָמָה, בְּפֶרֶק הַנִּזָּקִין, פֵּרוּשׁ גַּזְלָנִין וְאַנָּסִין:
בְּשִׁבֹּלֶת הַנָּהָר. שְׁבִיל הַנָּהָר וּמְרוּצַת מֵימָיו. לְשׁוֹן וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי (תְּהִלִּים סט):
לַהֲבִיאָן עִמּוֹ. שֶּׁלֹא הָיָה יָכוֹל לְנָשְׂאָן, וּמְשִׁיטָן בַּנָּהָר:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יג} לְבָדְקָן כוּ'. שֶׁרוֹאִין אִם נִטְפַּח וְנִתְלַחְלַח כְּשֶׁנּוֹפְחִים בּוֹ, נוֹדָע שֶׁיִּתְבַּשֵּׁל מַהֵר, כִּי הֱיוֹתוֹ מְקַבֵּל הַלֵּחוֹת בִּמְהֵרָה אוֹת אֶל פְּתִיחַת נַקְבִּיבוּתוֹ. הָרַמְבַּ''ם. וְלִדְבָרָיו לָאו בָּרֹק הַיּוֹצֵא מִפִּיו פְּלִיגֵי, אֶלָּא בַּלֵּחוֹת וְזִיעַ שֶׁמַּזִּיעִים הָעֲדָשִׁים בְּסִבַּת הַנְּפִיחָה פְּלִיגֵי. וְדִבְרֵי הָרַ''ב מִפֵּרוּשׁ הָרַ''שׁ הוּא:
Rambam (non traduit)
הרבה שעושין אצלנו בבחינת הפולין הטחונין רואין אם נטפח ונתלחלח כשנופחין בו נודע שיתבשל מהר כי היותו מקבל הלחות במהרה אות על פתיחת נקביבותו: ורבי שמעון אומר כי הלחות ההוא הוא מזיעת האדם. ועוד יבאר כי הזיעה אינה מכשרת וחכ''א כי הלחות ההוא הוא מהבל הפה וכל מה שיצא מן הפה מכשיר לפי שהוא מתולדות המים כמו שעתיד לבאר ואין הלכה כרבי שמעון:
סיקרין. מציקין ומתגברין וכבר הקדמנו העיקר כי מתנאי ההכשר שיבלל הדבר בכוונת בעליו לבלול אותו ולא שיבלול אותו באונס והוא אינו רוצה בעצם הבלילה אבל אם איפשר להשלים כוונתו בלא בלילה היה עושה כן:
ושיבולת הנהר הוא שפיכת המים הידוע אצל העם עד''ף אלוא''ד מלשון (תהלים סט) אל תשטפני שבולת מים וגו'. זה מאמר כולו מבואר:
פרק ב
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source