Chap. 2
1
כֵּיצַד הָרֶגֶל מוּעֶדֶת. לְשַׁבֵּר בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ. הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּהּ וּלְשַׁבֵּר. הָיְתָה מְבַעֶטֶת {ב}, אוֹ שֶׁהָיוּ צְרוֹרוֹת מְנַתְּזִין מִתַּחַת רַגְלֶיהָ וְשִׁבְּרָה אֶת הַכֵּלִים, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. דָּרְסָה {ד} עַל הַכְּלִי וְשִׁבְּרַתּוֹ, וְנָפַל עַל כְּלִי וּשְׁבָרוֹ, עַל הָרִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְעַל הָאַחֲרוֹן מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. הַתַּרְנְגוֹלִים מוּעָדִין לְהַלֵּךְ {ה} כְּדַרְכָּן וּלְשַׁבֵּר. הָיָה דְלִיל קָשׁוּר בְּרַגְלָיו, אוֹ שֶׁהָיָה מְהַדֵּס וּמְשַׁבֵּר אֶת הַכֵּלִים, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק:
R. Bartenura (non traduit)
כֵּיצַד הָרֶגֶל מוּעֶדֶת. כְּלוֹמַר, בְּאֵיזֶה דָּבָר הָרֶגֶל מוּעֶדֶת. וּמְשָׁנֵי, לְשַׁבֵּר בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ {א}. בְּכָךְ הִיא מוּעֶדֶת, שֶׁמְּשַׁבֶּרֶת כֵּלִים דֶּרֶךְ הִלּוּכָהּ:
הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת. רֵישָׁא תָּנָא אָבוֹת, רֶגֶל מַמָּשׁ, שֶׁדָּרְסָה בְּרַגְלֶיהָ. וְסֵיפָא תָּנָא תּוֹלָדוֹת, שֶׁבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּהּ וּלְשַׁבֵּר בְּגוּפָהּ וּבִשְׂעָרָהּ וּבַשְּׁלִיף שֶׁעָלֶיהָ דֶּרֶךְ הִלּוּכָהּ:
הָיְתָה מְבַעֶטֶת. שִׁנּוּי הוּא זֶה, וְתוֹלָדָה דְּקֶרֶן, הִלְכָּךְ חֲצִי נֶזֶק וְתוּ לֹא:
אוֹ שֶׁהָיוּ צְרוֹרוֹת מְנַתְּזִין. אַף עַל גַּב דְּלָאו שִׁנּוּי הוּא אֶלָּא אוֹרְחֵיהּ הוּא, אַף עַל פִּי כֵן חֲצִי נֶזֶק וְתוּ לֹא, דְּהִלְכָתָא גְּמִירָא לַהּ. וּבִרְשׁוּת הַנִּזָּק קָאָמַר, דְּבִרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר, דִּצְרוֹרוֹת תּוֹלָדָה דְּרֶגֶל נִינְהוּ לְפָטְרָם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים {ג}:
וְנָפַל עַל כְּלִי אַחֵר. רִאשׁוֹן נִזְקֵי רֶגֶל הֵן וּמְשַׁלֶּמֶת נֶזֶק שָׁלֵם. וְהָאַחֲרוֹן עַל יְדֵי צְרוֹרוֹת נִשְׁבַּר, הִלְכָּךְ חֲצִי נֶזֶק:
דְּלִיל קָשׁוּר בְּרַגְלוֹ. כָּל דָּבָר הַנִּקְשָׁר בְּרֶגֶל הַתַּרְנְגֹלֶת קָרוּי דְּלִיל. וְאִית דְּגָרְסֵי דְּלִי:
מְהַדֵּס. מְרַקֵּד. וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי חוֹפֵר בְּרַגְלָיו בָּאָרֶץ, כְּדֶרֶךְ הַתַּרְנְגוֹלִים:
מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. דִּדְלִיל הַיְנוּ צְרוֹרוֹת, דִּבְאוֹתוֹ דְּלִיל אַדְּיִנְהוּ לַצְּרוֹרוֹת עַל הַכֵּלִים. וְהִדּוּס נַמִּי כְּגוֹן שֶׁהִתִּיז וְאוֹתָן צְרוֹרוֹת שָׁבְרוּ הַכֵּלִים:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} וְאַף עַל גַּב דְּאָמְרָן לַהּ בַּפֶּרֶק דִּלְעֵיל, אַיְדֵי דְּבָעֵי לְמִתְנֵי תּוֹלָדָה דְּהַיְנוּ הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת [וְכוּ'], תָּנָא אָב בְּשֶׁשָּׁבְרָה בְּרַגְלֶיהָ מַמָּשׁ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף: {ב} מְבַעֶטֶת. אַגַּב דְּשָׁוֶה לִצְרוֹרוֹת נָקַט לַהּ הָכָא. תּוֹסָפוֹת: {ג} וְתוּ נָפְקָא מִנַּהּ דַּהֲוֵי תּוֹלָדָה דְּרֶגֶל, הַיְנוּ לְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּה, כֵּיוָן דְּמוּעָד מִתְּחִלָּתוֹ, אֶלָּא דַּהֲלָכָה אַפְּקֵיהּ לַחֲצִי נֶזֶק. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ד} דָּרְסָה כוּ'. וְאַף עַל גַּב דִּכְבָר שָׁמַעְנוּ, מִכָּל מָקוֹם אִצְטְרִיךְ לְאַשְׁמְעִינַן, דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמֵינָא מְשֻׁנָּה הִיא בְּהַךְ דְּרִיסָה הוֹאִיל וְדָרְסָה בְּחֹזֶק כָּל כָּךְ שֶׁנִּתַּז הַשֶּׁבֶר עַל כְּלִי אַחֵר וּשְׁבָרוֹ, מִסְּתָמָא לְהַזִּיק נִתְכַּוְּנָה, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא. אִי נַמִּי קָא מַשְׁמַע לָן דְּמַשְׁכַּחַת לֵיהּ נֶזֶק וַחֲצִי נֶזֶק בְּחַד מַעֲשֶׂה בַּהֲדָדֵי כְּהַאי גַּוְנָא. נִמּוּקֵי יוֹסֵף: {ה} לְהַלֵּךְ. תָּנָא רֶגֶל וְהוּא הַדִּין שֵׁן. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
כיצד הרגל מועדת לשבר בדרך הלוכה כו': העיקר בזה המין כולו מן הנזקין שכל נזק שיבא מן הבהמה כשהיא עושה (מהם) [מה] שמנהגה לעשות תמיד או על הרוב זה הוא האמור עליו כדרכה משלם נזק שלם ושלא כדרכה הוא שיהיה אותו הדבר שעשתה תעשה אותו על המיעוט או שבא ממנה באמצעות מעשה אתר ולא היתה הבהמה היא הפועלת אותה הפעולה פעל ראשון על זה יתחייב חצי נזק וזה הוא החצי נזק המחייב בצרורות הנתזים מתחת רגליה כי הוא ישלם מן העליה כמו שנבאר בשמיני מזו המסכת. ופירוש דליל דבר שהיה קשור ברגלה ומהדס שיחפור ברגליו בארץ וזה עושין התרנגולים יותר משאר העופות:
2
כֵּיצַד הַשֵּׁן מוּעֶדֶת. לֶאֱכֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ. הַבְּהֵמָה {ו} מוּעֶדֶת לֶאֱכֹל פֵּרוֹת וִירָקוֹת. אָכְלָה כְסוּת אוֹ כֵלִים, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק, אֲבָל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, פָּטוּר. אִם נֶהֱנֵית, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית. כֵּיצַד מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית. אָכְלָה מִתּוֹךְ הָרְחָבָה, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית. מִצִּדֵּי הָרְחָבָה, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיקָה. מִפֶּתַח הַחֲנוּת, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית. מִתּוֹךְ הַחֲנוּת, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיקָה:
R. Bartenura (non traduit)
כֵּיצַד הַשֵּׁן מוּעֶדֶת. בְּאֵיזֶה דָּבָר הִיא מוּעֶדֶת. וּמְשָׁנֵי, לֶאֱכֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ:
מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. דִּמְשֻׁנֶּה הוּא:
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים וְכוּ'. אַאָכְלָה פֵּרוֹת אוֹ יְרָקוֹת קָאֵי, דְּבִרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר דְּבָעִינַן וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר. אֲבָל אָכְלָה כְּסוּת וְכֵלִים אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּב חֲצִי נֶזֶק, דְּעָבְדֵי אִנְשֵׁי דְּמַנְחֵי כְּסוּת וְכֵלִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לְפִי שָׁעָה, וְהָוֵי קֶרֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְחַיָּב {ז}:
מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית. לָאו תַּשְׁלוּמִין מְעַלְּיָתָא, אֶלָּא אִם אָכְלָה דָּבָר שֶׁדָּמָיו יְקָרִים רוֹאִים אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הֵן שְׂעֹרִים {ח}, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא דְּמֵי שְׂעֹרִים בְּזוֹל, שֶׁהוּא שְׁלִישׁ פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁהֵם נִמְכָּרִים בַּשּׁוּק. וְאִם אָכְלָה דָּבָר שֶׁדָּמָיו פְּחוּתִים מִן הַשְּׂעֹרִים, מְשַׁלֵּם דְּמֵי אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁאָכְלָה בְּזוֹל. וְאִם אָכְלָה דָּבָר שֶׁהִזִּיק לָהּ, כְּגוֹן שֶׁאָכְלָה חִטִּים, הוֹאִיל וְלֹא נֶהֱנֵית, פָּטוּר:
מִצִּדֵּי הָרְחָבָה מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיקָה. אִם הָלְכָה וְעָמְדָה בְּצִדֵּי הַרְחָבָה בְּמָקוֹם שֶׁאֵין דֶּרֶךְ שְׁוָרִים לָלֶכֶת שָׁם, לָאו כִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּמֵי, וּמְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ו} הַבְּהֵמָה. הַיְנוּ שֵׁן הַיְנוּ בְּהֵמָה, אֶלָּא דְּקָתָנֵי שֵׁן דְּחַיָּה קָתָנֵי שֵׁן דִּבְהֵמָה לְאַשְׁמְעִינַן דְּאַף עַל גַּב דִּבְעִירֹה כְּתִיב חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה כוּ', וּדְאָתְיָא מִדְרָשָׁא חֲבִיבָא לֵיהּ וְנָקְטֵיהּ בָּרֵישָׁא. גְּמָרָא: {ז} כְּלוֹמַר דְּאִי לָאו הָכִי כָּל הַמְשַׁנֶּה וּבָא אַחֵר וְשִׁנָּה בּוֹ פָּטוּר. גְּמָרָא: {ח} כְּפִי שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִקַּח שְׂעֹרִים לְמַאֲכָלָהּ. רַשִׁ''י. וְהָרַמְבַּ''ם כָּתַב כְּגוֹן חֲמוֹר שֶׁאָכַל עֶשֶׂר לִיטְרָאוֹת תְּמָרִים, יְשַׁלֵּם דְּמֵי עֶשֶׂר לִיטְרָאוֹת מִשְּׂעֹרִים:
Rambam (non traduit)
כיצד השן מועדת לאכול את הראוי לה כו': מה שאמר במה דברים אמורים הוא חוזר על מה שאמר אכלה פירות או ירקות אבל אכלה כסות או כלים [אפי'] ברה''ר חייב חצי נזק כי דרך בני אדם להניח כסות או כלים ברה''ר כפי צורך שעה. ופי' מה שנהנית כי ישלם מנכסיו מה שראוי לשיעור אותה אכילה מן הדבר שדרך אותה בהמה לאכלו כגון חמור שאכל עשרה ליטרים תמרים ישלם בעל אותו החמור דמי עשרה ליטרים משעורין. ואם היו השעורים יקרים יותר משלם דמי התמרים בלבד ועל זה הדרך תקיש ותדין. וכשהניחה תוך הרחבה ונטתה אל הצדדין ואכלה אז משלם מה שהזיקה:
3
הַכֶּלֶב וְהַגְּדִי שֶׁקָּפְצוּ {ט} מֵרֹאשׁ הַגָּג וְשִׁבְּרוּ אֶת הַכֵּלִים, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מוּעָדִין. הַכֶּלֶב שֶׁנָּטַל חֲרָרָה וְהָלַךְ לַגָּדִישׁ, אָכַל הַחֲרָרָה וְהִדְלִיק הַגָּדִישׁ, עַל הַחֲרָרָה מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְעַל הַגָּדִישׁ מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק:
R. Bartenura (non traduit)
מִפְּנֵי שֶׁהֵן מוּעָדִין. לִקְפֹּץ. וּבִרְשׁוּת הַנִּזָּק קָאָמַר, דְּתוֹלָדָה דְּרֶגֶל הִיא:
חֲרָרָה. עוּגָה שֶׁנֶּאֱפֵית עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים {י}:
עַל הַחֲרָרָה מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. דַּהֲוֵי שֵׁן בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק {יא}:
וְעַל הַגָּדִישׁ מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. דַּהֲוֵי כְּמוֹ צְרוֹרוֹת {יב}, דְּהִלְכָתָא גְּמִירֵי לַהּ שֶׁמְּשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ט} שֶׁקָּפְצוּ. וְלֹא שֶׁנָּפְלוּ, כְּגוֹן הֵיכָא דִּמְקָרְבוּ כֵּלִים לַכֹּתֶל וְאִי הָווּ קָפְצֵי לְבָרָא מִמָּנָא הָוֵי קָפְצֵי, וְכִי נָפְלוּ אֹנֶס הוּא וּפְטוּרִים, דְּהָא לָאו פְּשִׁיעָה הִיא אֲפִלּוּ לְעִנְיַן קְפִיצָה, דְּהָא כִּי קָפְצֵי לְבָרָא הָווּ קָפְצֵי. אֲבָל אִי הָווּ בְּעִנְיַן שֶׁכְּשֶׁיִּקְפְּצוּ הָווּ תָּבְרֵי, כִּי נָפְלוּ נַמִּי חַיָּבִים. וְאַף עַל גַּב דְּבִנְפִילָה אֲנִיסֵי הוּא, הֲוָה תְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה לְגַבֵּי קְפִיצָה וְסוֹפוֹ בְּאֹנֶס, וְחַיָּב. וּמַתְנִיתִין דִּמְרַחֲקוּ הַכֵּלִים, וּמִשּׁוּם הָכִי חַיָּב עַל הַקְּפִיצָה. וְעַל הַנְּפִילָה נַמִּי הָיָה חַיָּב, אֲבָל מִשּׁוּם הָכִי לֹא קָתָנֵי נָפְלָה, לוֹמַר דְּלִפְעָמִים פָּטוּר בִּנְפִילָה וְהַיְנוּ הֵיכָא דִּמְקָרְבֵי, וְאָז פָּטוּר אַף עַל הַקְּפִיצָה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף: {י} וּפְעָמִים שֶׁהַגֶּחָלִים נִדְבָּקִים בָּהּ. הָרַמְבַּ''ם: {יא} דִּבְגָדִישׁ שֶׁל בַּעַל הַחֲרָרָה, דְּהַשְׁתָּא הָוֵי בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק, דְּבָעִינַן וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר. בַּגְּמָרָא: {יב} דִּבְאַדְּיֵי אַדּוֹיֵי הִיא מַתְנִיתִין, וְעַל כֻּלַּהּ גָּדִישׁ חֲצִי נֶזֶק. וּבְהָכִי מִתְפָּרְשָׁא מַתְנִיתִין טְפֵי שַׁפִּיר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְאִיכָּא נַמִּי אוֹקִימְתָא בַּגְּמָרָא בְּאַנַּח אַנּוֹחֵי, וְעַל מְקוֹם הַחֲרָרָה נֶזֶק שָׁלֵם:
Rambam (non traduit)
הכלב והגדי שקפצו מראש הגג כו': חררה עוגה דקה ופעמים שהגחלים נדבקים בה וכשאכל אותה בגדיש והדליק הגדיש באותה הגחלת הנה באכלו העוגה עושה כדרכו ומשלם נזק שלם ובהדליק את הגדיש משונה ולפיכך ישלם חצי נזק:
4
אֵיזֶה הוּא תָם {יג}, וְאֵיזֶה הוּא מוּעָד. מוּעָד, כֹּל שֶׁהֵעִידוּ בוֹ שְׁלשָׁה יָמִים. וְתָם, מִשֶּׁיַּחֲזֹר בּוֹ שְׁלשָׁה יָמִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מוּעָד, שֶׁהֵעִידוּ בוֹ שָׁלשׁ פְּעָמִים. וְתָם, כֹּל שֶׁיְּהוּ הַתִּינוֹקוֹת מְמַשְׁמְשִׁין בּוֹ וְאֵינוֹ נוֹגֵחַ {יד}:
R. Bartenura (non traduit)
מִשֶּׁיַּחֲזֹר בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים. שֶׁרוֹאֶה שְׁוָרִים וְאֵינוֹ נוֹגֵחַ, חוֹזֵר לְתַמּוּתוֹ:
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם אֶחָד. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי [מֵאִיר]. דְּלֹא הָוֵי מוּעָד עַד שֶׁיָּעִידוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים:
מְמַשְׁמְשִׁים בּוֹ. מוֹשְׁכִים אוֹתוֹ וּמְשַׂחֲקִים בּוֹ וְאֵינוֹ נוֹגֵחַ. וּבְהָא הֲלָכָה [כְּרַבִּי מֵאִיר], שֶׁאֵין שׁוֹר מוּעָד חוֹזֵר לְתַמּוּתוֹ עַד שֶׁיְּהוּ תִּינוֹקוֹת מְשַׂחֲקִים בּוֹ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יג} תָּם. פְּשִׁיטָא, דְּכָל שֶּׁלֹא הוּעַד תָּם הוּא. אֶלָּא הָכִי קָא בָעֵי, אֵיזֶהוּ שֶׁיִּקָּרֵא תָּם אַחֲרֵי הַעֲדָאָה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף: {יד} וְאֵינוֹ נוֹגֵחַ. דַּי אֲפִלּוּ בְּפַעַם אַחַת, דְּמִסְּתָמָא חָזַר לְתַמּוּתוֹ כוּ'. וּמִכָּל מָקוֹם חֲזָרָה שֶׁל שְׁלֹשָׁה יָמִים פְּשִׁיטָא דְּסַגִּי. הָרֹא''שׁ:
Rambam (non traduit)
איזה הוא תם ואיזה הוא מועד כו': ממשמשין ר''ל שמושכין אותו ומשחקים בו ואינו מנגחם. והלכה כר' יהודה בפירוש שור המועד והלכה כר''מ בפירוש שור תם. וכל זמן שהועד השור לנגיחה לא יחזור לתמותו עד שישחקו בו הנערים ולא יזיקם בנגיחה:
5
שׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק כֵּיצַד. נָגַח, נָגַף, נָשַׁךְ, רָבַץ, בָּעַט, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר נֶזֶק שָׁלֵם {טז}, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים חֲצִי נֶזֶק. אָמַר לָהֶם רַבִּי טַרְפוֹן, וּמַה בִּמְקוֹם שֶׁהֵקֵל עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁהוּא פָטוּר, הֶחְמִיר עֲלֵיהֶם בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק לְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, מְקוֹם שֶׁהֶחְמִיר עַל הַקֶּרֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, לְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּחְמִיר עָלֶיהָ בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק לְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. אָמְרוּ לוֹ, דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן, מַה בִרְשׁוּת הָרַבִּים חֲצִי נֶזֶק, אַף בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק חֲצִי נֶזֶק. אָמַר לָהֶם, אֲנִי לֹא אָדוּן קֶרֶן מִקֶּרֶן, אֲנִי אָדוּן קֶרֶן מֵרֶגֶל {יז}. וּמַה בִמְקוֹם שֶׁהֵקֵל עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, הֶחְמִיר בַּקֶּרֶן, מְקוֹם שֶׁהֶחְמִיר עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל, בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּחְמִיר בַּקֶּרֶן. אָמְרוּ לוֹ, דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן, מַה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים חֲצִי נֶזֶק, אַף בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק חֲצִי נֶזֶק:
R. Bartenura (non traduit)
נָגַח נָגַף וְכוּ'. כֻּלָּן תּוֹלְדוֹת קֶרֶן הֵן {טו}:
דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן. קֶרֶן בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק שֶׁאַתָּה מֵבִיא מִדִּין קֶרֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, דְּקָאָמַרְתְּ קֶרֶן שֶׁהֶחְמִיר עָלֶיהָ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּחְמִיר עָלֶיהָ בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק, דַּיּוֹ לִהְיוֹת כְּנִדּוֹן, כְּקֶרֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְלֹא יִהְיֶה חַיָּב בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק אֶלָּא חֲצִי נֶזֶק כְּמוֹ שֶׁהוּא חַיָּב בִּרְשׁוּת הָרַבִּים:
אֲנִי לֹא אָדוּן קֶרֶן מִקֶּרֶן. כִּדְאָמְרָן לְעֵיל, אֶלָּא קֶרֶן מֵרֶגֶל. מְקוֹם שֶׁהֶחְמִיר עָלָיו בְּשֵׁן וָרֶגֶל אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּחְמִיר בְּקֶרֶן:
דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין. דְּסוֹף סוֹף אִי לָאו קֶרֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לֹא מַשְׁכַּחַת צַד קַל וָחֹמֶר. וְרַבִּי טַרְפוֹן אַף עַל גַּב דִּבְעָלְמָא אִית לֵיהּ דַּיּוֹ, דְּמִדְּאוֹרַיְתָא הוּא, דִּכְתִיב (בְּמִדְבָּר יב) הֲלֹא תִּכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים, קַל וָחֹמֶר לַשְּׁכִינָה {יח} אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, אֶלָּא דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן, הִלְכָּךְ תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים וְתוּ לֹא, מִכָּל מָקוֹם הָכָא לֵית לֵיהּ דַּיּוֹ, דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי טַרְפוֹן דְּכִי אָמְרִינַן דַּיּוֹ הֵיכָא דְּלֹא מִפְרִיךְ קַל וָחֹמֶר, כְּגוֹן הָתָם דְּשִׁבְעַת יָמִים דִּשְׁכִינָה לֹא כְּתִיבֵי, אֲתָא קַל וָחֹמֶר אַיְתֵי אַרְבֵּיסַר, אֲתָא דַּיּוֹ אַפֵּיק שִׁבְעָה, וְאוֹקֵי שִׁבְעָה, אִשְׁתָּכַח דְּאַהֲנֵי קַל וָחֹמֶר לְהָנֵי שִׁבְעָה דְּאוֹקִימְנָא וְלֹא אִפְּרִיךְ לְגַמְרֵי. אֲבָל הָכָא חֲצִי נֶזֶק כְּתִיב בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בֵּין בַּחֲצַר הַנִּזָּק, וַאֲתָא קַל וָחֹמֶר וְאַיְּתִי חֲצִי נֶזֶק אַחֲרִינָא וְנַעֲשָׂה נֶזֶק שָׁלֵם, אִי דָּרְשַׁת דַּיּוֹ וְתוֹקְמֵיהּ אַחֲצִי נֶזֶק כִּדְמֵעִקָּרָא, אִפְרִיךְ לֵיהּ קַל וָחֹמֶר וְלֹא אַהֲנֵי וְלֹא מִידֵי. וְרַבָּנָן סָבְרֵי דַּאֲפִלּוּ הֵיכָא דְּמִפְרִיךְ קַל וָחֹמֶר אָמְרִינַן דַּיּוֹ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{טו} רְצוֹנוֹ לוֹמַר מִנָּגַף וָאֵילָךְ. דְּאִלּוּ נָגַח קֶרֶן גּוּפֵיהּ [הִיא]: {טז} נֶזֶק שָׁלֵם. דְּאָמַר קְרָא יְשַׁלֵּם, תַּשְׁלוּמִין מְעַלְּיָא, וְלֹא תֵּילַף בְּקַל וָחֹמֶר מִקֶּרֶן שֶּׁלֹא לְחַיֵּב אֶלָּא חֲצִי נֶזֶק. כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא: {יז} קֶרֶן מֵרֶגֶל. כְּלוֹמַר קֶרֶן בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק מֵרֶגֶל בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק. וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁהֵקֵל עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הֶחְמִיר בְּקֶרֶן, נִמְצָא שֶׁרֶגֶל קַלָּה וְקֶרֶן חָמוּר. מָקוֹם שֶׁהֶחְמִיר עַל הַשֵּׁן וְרֶגֶל הַקַּלִּים לְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק, אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּחְמִיר בְּקֶרֶן שֶׁהוּא חָמוּר. נִמְצָא דַּאֲתִינַן לְמֵילַף קֶרֶן חֲמוּרָה מֵרֶגֶל הַקַּלָּה וְלֹא קֶרֶן מִקֶּרֶן. נִמּוּקֵי יוֹסֵף: {יח} יוֹתֵר מְעַט מִשִּׁבְעָה, וְכֵיוָן דְּאַפִּיקְתֵּיהּ מִשִּׁבְעָה דְּהַיְנוּ הֶסְגֵּר, אוֹקְמַהּ אַשְּׁנֵי הַסְגָּרוֹת. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
שור המזיק ברשות הניזק כיצד נגח נגף נשך כו': כשנתלמד דין מן הדינין בקל וחומר (והוא) לא יהיה אותו הלמד גדול מאשר למד ממנו אבל יהיה כמותו והוא מה שאמר דיו לבא מן הדין להיות כנדון ואין בזה מחלוקת לפי שהוא מן התורה והוא מה שאמר במרים ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים ק''ו לשכינה כי אם יקצוף [האב] עליו יתרחק ממנו שבעת ימים כ''ש מי שקצף הש''י עליו שראוי שיסתר ימים הרבה אבל אמר הכתוב תסגר שבעת ימים הנה שם דין השכינה הלמד מן האב כדין האב. ואמנם עיקר המחלוקת ר' טרפון וחכמים הוא כי ר''ט אומר סוף מה שאנו אומרים דיו לבא מן הדין להיות כנדון כשנרצה לחייב זה הדבר אשר נתלמד דין שלא למדנוהו קודם ואז לא יהיה אותו הדין גדול מן הדין אשר נתלמד ממנו כמו שלמדנו לקצף השכינה הסתר שבעת ימים וזה דבר שלא ידענו קודם לכן אמנם כשיהיה אצלנו דין ידוע בדבר מן הדברים כמו חצי נזק ואח''כ נלמד אותו בק''ו אם לא תוסיף לו דין ותשימהו נזק שלם יהיה זה הקל וחומר לשוא ולא יוסיף לנו ידיעת שום דבר שזה חצי נזק ידוע היה מבלי הקל וחומר ובכיוצא בזה לא נאמר דיו לבא מן הדין להיות כנדון לפי שלא בא מן הדין אבל ידוע היה חצי נזק. וחכ''א כי אפי' בכיוצא בזה נאמר דיו לבא מן הדין להיות כנדון כי לא בא מן הדין אבל ידוע היה (חצי) נזק. ואמנם בארתי לך ענין זה שלא יעלה בדעתך שרבי טרפון לא היה דורש עיקר זה בשאר המקומות כי הוא אמנם בזה המקום בלבד שלא היה דורש אותו כמו שבארנו. והלכה כחכמים:
6
אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם, בֵּין שׁוֹגֵג, בֵּין מֵזִיד, בֵּין עֵר, בֵּין יָשֵׁן {יט}. סִמֵּא אֶת עֵין חֲבֵרוֹ וְשִׁבֵּר אֶת הַכֵּלִים, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם:
R. Bartenura (non traduit)
בֵּין עֵר בֵּין יָשֵׁן. אִם הָיָה יָשֵׁן וּבָא אַחֵר וְיָשַׁן בְּצִדּוֹ, וְהִזִּיק שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן, חַיָּב. וְאִם הִזִּיק רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי, פָּטוּר {כ}. וְאִם שָׁכְבוּ יַחַד, כָּל אֶחָד מֵהֶם שֶׁהִזִּיק אֶת חֲבֵרוֹ חַיָּב, לְפִי שֶׁשְּׁנֵיהֶם מוּעָדִים זֶה לָזֶה:
סִמֵּא אֶת עֵין חֲבֵרוֹ. אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג {כא} חַיָּב בַּנֶּזֶק. אֲבָל לֹא בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים {כב}, דְּלֹא מִחַיַּב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים אֶלָּא מֵזִיד, אוֹ קָרוֹב לְמֵזִיד:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יט} יָשֵׁן. מִשּׁוּם שׁוֹגֵג אִצְטְרִיךְ. דְּלָא תֵימָא דְּלֹא מִחַיַּב שׁוֹגֵג אֶלָּא כְּשֶׁהוּא עֵר, אֲבָל יָשֵׁן אָנוּס הוּא, קָא מַשְׁמַע לָן. נִמּוּקֵי יוֹסֵף: {כ} הוּא מֵהַיְּרוּשַׁלְמִי. וְטַעֲמָא דְּשֵׁנִי הַבָּא אֶצְלוֹ הוּא פּוֹשֵׁעַ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף: {כא} בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא: {כב} מִדְּקָתָנֵי סִמֵּא דּוּמְיָא דְּשִׁבֵּר הַכֵּלִים, מַה הָתָם נֶזֶק אִין, אַרְבָּעָה דְּבָרִים לֹא, אַף סִמֵּא כוּ'. גְּמָרָא. וּלְשׁוֹן אֲפִלּוּ שֶׁכָּתַב הָרַ''ב, אֵינוֹ מְדֻיָּק. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד וכו': כשאדם ישן ובא אחר וישן בצדו השני הוא המועד לראשון ואם הזיק שני לראשון חייב ואם הזיק הראשון שהיה ישן בתחלה לאותו שבא לישכב בצדו פטור ואם שכבו שניהם ביחד כל מי שיזיק מהם לחבירו חייב לפי ששניהם מועדין זה לזה:
פרק ג
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source