Le texte Le vocabulaire Les révisions
Chap. 7
1
הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי צָדוֹק עַל פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר שֶׁמֵּת, שֶׁאֵין בּוֹ לַכֹּהֵן כְּלוּם, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּתָן כְּחָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל בֵּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּתָן אֶלָּא כְפִדְיוֹן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר שֶׁמֵּת. שֶׂה שֶׁהִפְרִישׁוֹ לְפִדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר וּמֵת:
כְּחָמֵשׁ סְלָעִים. שֶׁל פִּדְיוֹן הַבֵּן שֶׁחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אָמַר קְרָא (בְּמִדְבַּר יח) אַךְ פָּדֹה תִּפְדֶּה אֶת בְּכוֹר הָאָדָם וְאֶת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה, לִפְדִיָּה הֵקַשְׁתִּיו וְלֹא לְדָבָר אַחֵר:
כְּפִדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. דְּאִם אָבַד אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ, דְּהַהוּא כֶּסֶף חַיְּבֵיהּ רַחְמָנָא לֶאֱכֹל בִּירוּשָׁלַיִם, וְהָא אָזַל לֵיהּ. וְטַעֲמָא דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁהֵקִישׁ הַכָּתוּב פֶּטֶר חֲמוֹר לִבְכוֹר אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוֹת לד) וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְגוֹ' וְכֹל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה:
Rambam non traduit
אמר רחמנא ופטר חמור תפדה בשה וגו' וכל בכור אדם בבניך תפדה רבי אליעזר אומר הקיש בכור חמור לבכור אדם וחכמים מביאין ראיה מאמרו פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה שרוצה בו פטר חמור כמו שנתבאר בספרי (ואומר) [ואמרו] לפדיה הקשתיו ולא לדבר אחר. והלכה כחכמים וזה העדות בריש בכורות גם כן:
2
הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל צִיר חֲגָבִים טְמֵאִים, שֶׁהוּא טָהוֹר. שֶׁמִּשְׁנָה רִאשׁוֹנָה, חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁנִּכְבְּשׁוּ עִם חֲגָבִים טְהוֹרִים, לֹא פָסְלוּ צִירָן:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
לֹא פָסְלוּ אֶת צִירָן. דְּהֵקֵלּוּ בְּצִיר שֶׁל חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁאֵינוֹ אוֹסֵר תַּעֲרָבְתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם דָּם וְאֵינוֹ אֶלָּא לַחְלוּחִית בְּעָלְמָא. וְזוֹ הָיְתָה מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. וְעֵדוּתוֹ שֶׁל רַבִּי צָדוֹק הוֹסִיף עַל מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה לוֹמַר שֶׁהוּא טָהוֹר, דְּלֹא מִבַּעְיָא דְּאֵינוֹ אוֹסֵר אֶת תַּעֲרָבְתּוֹ אֶלָּא אֲפִלּוּ הוּא עַצְמוֹ טָהוֹר:
Rambam non traduit
חגבים מיני הארבה וצירן הוא הרוטב היוצא מהם ואינו אסור ואפילו מחגבים טמאין לפי שאין החגבין מבעלי הדם וכמו כן יכשיר צירן גם כן ואינו כגון משקין טמאים אבל הוא מתטמא וזהו אמרם מהו טהור להכשיר הא לטמא אפי' כל שהוא מטמא ועדות זו הלכה כמותה וכבר קדמה בעשירי מתרומות:
3
הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל זוֹחֲלִין שֶׁרַבּוּ עַל הַנּוֹטְפִים, שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים. מַעֲשֶׂה הָיָה בְּבִירַת הַפִּלְיָא, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִכְשִׁירוּהוּ:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
עַל זוֹחֲלִין שֶׁרַבּוּ עַל הַנּוֹטְפִים. זוֹחֲלִין הֵן כְּגוֹן נְהָרוֹת שֶׁהֵם נִגָּרִים עַל גַּבֵּי קַרְקַע. לְשׁוֹן זֹחֲלֵי עָפָר (דְּבָרִים לב). וְדִינָן כְּמַעְיָן, שֶׁהֵן מְטַהֲרִים בְּזוֹחֲלִין וּבְכָל שֶׁהֵן, וְהֵן כְּשֵׁרִים לְקַדֵּשׁ בָּהֶן מֵי חַטָּאת וְלִטְבִילַת זָבִים. נוֹטְפִים, הֵן כְּגוֹן מֵי גְּשָׁמִים, וְדִינָן כְּמִקְוֶה לְטַהֵר בְּאַרְבָּעִים סְאָה וּבְאַשְׁבֹּרֶן, וּפְסוּלִים לְמֵי חַטָּאת, שֶׁאֵינָן מַיִם חַיִּים, וְכֵן לִטְבִילַת זָבִין. וּכְשֶׁנִּתְעָרְבוּ זוֹחֲלִין בְּנוֹטְפִין וְרַבּוּ הַזּוֹחֲלִין, דִּינָן כְּזוֹחֲלִין, וּכְשֵׁרִים לְקַדֵּשׁ בָּהֶן מֵי חַטָּאת וְלִטְבִילַת זָבִים, וּמְטַהֲרִים בְּזוֹחֲלִים וּבְכָל שֶׁהֵן:
בְּבִירַת הַפִּלְיָא. שֵׁם מָקוֹם:
Rambam non traduit
זוחלין הם המים הנגרים בנחלים ובנהרות ונוטפין הם המים הנוזלין טפות טפות מן המעינות ומן הנהרות גם כן ויתכנס מאותן טפות מקוה מים והעיקר אצלנו הזוחלין כמעיין והנוטפין כמקוה וכשיתקבצו הנוטפין עם הזוחלין והיו הזוחלין הרבה מן הנוטפין דין הכל כדין מעיין והם כשרים לקדש בהם מי חטאת כמו שיתבאר בחמישי ממקואות ועדות רבי צדוק ברורה:
4
הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל זוֹחֲלִין שֶׁקִּלְּחָן בַּעֲלֵה אֱגוֹז, שֶׁהֵן כְּשֵׁרִים. מַעֲשֶׂה הָיָה בְאָהֳלְיָא, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית, וְהִכְשִׁירוּהוּ:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
בַּעֲלֵה אֱגוֹז. הַקְּלִפָּה הַחִיצוֹנָה שֶׁל אֱגוֹז, דְּהַיְנוּ הַקְּלִפָּה הַיְרֻקָּה כְּשֶׁהִיא לַחָה. אִם עֲשָׂאָהּ כְּמִין מַרְזֵב לִהְיוֹת הַמַּיִם הַזּוֹחֲלִים נִכְנָסִים בָּהּ וּמְקַלְּחִים מִמֶּנָּה לַחוּץ, דִּין זוֹחֲלִים יֵשׁ לַמַּיִם הַמְקַלְּחִים מִמֶּנָּה, וְהֵם כְּשֵׁרִים לְמֵי חַטָּאת וְלִטְבִילַת זָבִים וְכוּ'. וְלֹא אָמְרִינַן הוֹאִיל וְנִכְנְסוּ בְּתוֹךְ קְלִפָּה זוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהּ בֵּית קִבּוּל וּמִשָּׁם מְקַלְּחִין לַחוּץ שׁוּב לֹא יִהְיֶה לָהֶם דִּין זוֹחֲלִים, לְפִי שֶׁאוֹתָהּ קְלִפָּה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְּלִי:
לִפְנֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית. סַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית:
Rambam non traduit
כבר קדם שזוחלין (הוא) [הם] המים הנגרים על הארץ נגזר מזוחלי עפר. וקלוח הוא שפיכות המים והזלתן מן הכתלים והזחלה הוא לשון מורגל הרבה במשנה ובתוספתא והוא אומר כשנתן המים שיזחלו על עלה האגוז כלומר על קליפתו החיצונה הירוקה וישפך מאותה הקליפה אל מקום אחר הנה הוא נשאר כדין הזוחלין כמו שהיה לפי שאותן קליפות ואע''פ שיש בהם בית קיבול אינם כלים כדי שיהיה דין המים כדין המעיין שהעבירו על גבי כלים שאזכרנו עוד בחמישי ממקואות אבל הוא כזוחלים שהם כמעיין ומטהר בכל שהוא וכשר לקדש מי חטאת ולטבילת הזב כמו שיתבאר בריש מסכת מקואות. וכל אלו הלכות הן:
5
הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי יָקִים אִישׁ הֲדַר עַל קָלָל שֶׁל חַטָּאת שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַשֶּׁרֶץ, שֶׁהוּא טָמֵא. שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. הֵעִיד רַבִּי פַּפְּיַס עַל מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירוּת, שֶׁאִם גִּלַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלֹשִׁים, שֶׁמְּגַלֵּחַ הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים. וְאִם גִלַּח יוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד, יָצָא, שֶׁיּוֹם שְׁלֹשִׁים עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
קָלָל שֶׁל חַטָּאת. כְּלִי חֶרֶס שֶׁאֵפֶר פָּרָה מֻנָּח בּוֹ. תַּרְגּוּם וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ (בְּרֵאשִׁית כד) וְקוּלְתַהּ עַל כַּתְפַּהּ:
שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַשֶּׁרֶץ. וְלֹא נִטְמָא הַכְּלִי שֶׁאֵפֶר הַפָּרָה בְּתוֹכוֹ, דְּהָא אֵין כְּלִי חֶרֶס מִטַּמֵּא מִגַּבּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן הָאֵפֶר טָמֵא, מִשּׁוּם דְּמֻנָּח בְּמָקוֹם טָמֵא, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה (בְּמִדְבַּר יט) וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר:
שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. דְּסָבַר הוֹאִיל וְהַכְּלִי שֶׁהָאֵפֶר בְּתוֹכוֹ טָהוֹר הוּא, שַׁפִּיר קָרֵינָא בֵּיהּ מָקוֹם טָהוֹר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
עַל מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירוּת. סְתָם. וְכָל סְתָם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם:
שֶׁאִם גִּלַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלֹשִׁים. דִּלְכַתְּחִלָּה לֹא מִבַּעְיָא לֵיהּ לְגַלֵּחַ אֶלָּא יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם גְּמוּרִים. וְאִם גִּלַּח יוֹם שְׁלֹשִׁים, עָלְתָה לוֹ נְזִירוּת, דְּאָמְרִינַן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ:
וְאִם גִּלַּח יוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד יָצָא. שֶׁיּוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁל נְזִירוּת רִאשׁוֹנָה עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן, וְכֵיוָן שֶׁיּוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁל רִאשׁוֹנָה נִמְנֶה גַּם מִן הַנְּזִירוּת הַשְּׁנִיָּה, נִמְצְאוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁל נְזִירוּת שְׁנִיָּה כָּלִים בְּשִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד:
Rambam non traduit
כדין אלו כלי חרס ויש בהן אפר פרה וכבר בארנו לך במסכתא זו שכלי חרס לא יטמא מגבו והכלי טהור בלי ספק אבל חכמים אומרים שהאפר נטמא ואינו ראוי לטהר בו לפי שנאמר באפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור ואין זה מקום טהור ורבי אליעזר אומר הואיל והכלי לא נטמא אותו האפר במקום טהור הוא ועוד תבא הלכה זו בפירושה בעשירי מפרה. וכבר ידעת שסתם נזירות שלשים יום וכשגלח יום שלשים נחשוב אותו היום סוף השלשים ותחלת השלשים השניים ויהיה תשלום השלשים השניים ג''כ יום תשעה וחמשים וכבר קדם פירוש עדיות אלו בשלישי מנזירות וכן ההלכה ואין הלכה כרבי אליעזר:
6
הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי פַּפְּיַס עַל וָלָד שֶׁל שְׁלָמִים, שֶׁיִּקְרַב שְׁלָמִים. שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שֶׁוְּלַד שְׁלָמִים לֹא יִקְרַב שְׁלָמִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יִקְרָב. אָמַר רַבִּי פַּפְּיַס, אֲנִי מֵעִיד שֶׁהָיְתָה לָנוּ פָרָה זִבְחֵי שְׁלָמִים, וַאֲכַלְנוּהָ בַפֶּסַח וְאָכַלְנוּ וְלָדָהּ שְׁלָמִים בֶּחָג:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
וְלַד שְׁלָמִים לֹא יִקְרַב שְׁלָמִים. אֶלָּא כּוֹנְסוֹ לְכִפָּה וּמֵת. מִשּׁוּם גְּזֵרָה, דְּאִי אָמַרְתְּ וְלַד שְׁלָמִים יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה, אָתֵי לְאַשְׁהוֹיֵי לָאֵם עַד שֶׁתֵּלֵד וִיגַדֵּל עֲדָרִים מִן הַוְּלָדוֹת וְאָתֵי בְּהוּ לִידֵי גִּזָּה וַעֲבוֹדָה:
וְאָכַלְנוּ וְלָדָהּ שְׁלָמִים בֶּחָג. בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת קָאָמַר. שֶׁאִם הָיָה מַמְתִּין וּמְצַפֶּה לְחַג הַסֻּכּוֹת, נִמְצָא עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים יב) וּבָאתָ שָׁמָּה וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה, דְּמַשְׁמַע בְּרֶגֶל רִאשׁוֹן שֶׁתָּבֹא שָׁמָּה הָבֵא כָּל נְדָרִים שֶׁעָלֶיךָ. מִיהוּ בְּלָאו דְּלֹא תְּאַחֵר אֵינוֹ עוֹבֵר עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו שָׁלֹשׁ רְגָלִים:
Rambam non traduit
שר' אליעזר אוסר זה כדי שלא יניח אותה בשביל הלידה ויעבור על מה שנאמר לא תאחר לשלמו והוא ענין אמרו גזירה שמא יגדל מהם עדרים והלכה כמו עדות זה ולא נחוש לחששא זו דכל ולד שתלדנה מותר להקריבו שלמים כמו שיתבאר בשלישי מתמורה:
7
הֵם הֵעִידוּ עַל אֲרוּכוֹת שֶׁל נַחְתּוֹמִים, שֶׁהֵן טְמֵאוֹת. שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. הֵם הֵעִידוּ עַל תַּנּוּר שֶׁחִתְּכוֹ חֻלְיוֹת וְנָתַן חֹל בֵּין חֻלְיָא לְחֻלְיָא, שֶׁהוּא טָמֵא. שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. הֵם הֵעִידוּ שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה בְּכָל אֲדָר. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים עַד הַפּוּרִים {א}. הֵם הֵעִידוּ שֶׁמְּעַבְּרִים אֶת הַשָּׁנָה עַל תְּנַאי. וּמַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָלַךְ לִטֹּל רְשׁוּת {ג} מֵהֶגְמוֹן בְּסוּרְיָא וְשָׁהָה לָבֹא, וְעִבְּרוּ אֶת הַשָּׁנָה עַל תְּנַאי לִכְשֶׁיִּרְצֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל, וּכְשֶׁבָּא אָמַר רוֹצֶה אָנִי, וְנִמְצֵאת הַשָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
אֲרוּכוֹת שֶׁל נַחְתּוֹמִים. פְּשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ, שֶׁהַנַּחְתּוֹמִים עוֹרְכִים שָׁם כִּכָּרוֹת שֶׁל לֶחֶם בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשִׂין הַפַּת. אֲרוּכוֹת, כְּמוֹ עֲרוּכוֹת:
שֶׁהֵן טְמֵאוֹת מִדְּרַבָּנָן. דִּנְהִי דְּמִן הַתּוֹרָה פְּשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, רַבָּנָן גָּזוּר עֲלַיְהוּ, כִּדְמוּכָח בְּמַסֶּכֶת כֵּלִים פֶּרֶק ב':
שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. דְּסָבַר לֹא חֲשִׁיבֵי כֵּלִים כְּלָל, וַאֲפִלּוּ כִּפְשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ לֹא הֲווּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
שֶׁחִתְּכוֹ חֻלְיוֹת. שֶׁחִתְּכוֹ לַתַּנּוּר בְּרָחְבּוֹ לְחֻלְיוֹת וְהִנִּיחַ חֻלְיָא עַל גַּבֵּי חֻלְיָא וְנָתַן חֹל בֵּין חֻלְיָא לְחֻלְיָא, וְטָח אוֹתוֹ בְּטִיט וְעָשָׂה לוֹ טְפֵלָה שֶׁל טִיט סָבִיב לְעַבּוֹתוֹ לִשְׁמֹר חֻמּוֹ כַּדֶּרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים לַתַּנּוּרִים:
שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. דְּכֵיוָן דְּיֵשׁ חֹל בֵּין הַסְּדָקִין, כְּשָׁבוּר דָּמֵי. וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים, שֶׁהַטְּפֵלָה עוֹשָׂה אֶת כֻּלּוֹ אֶחָד וּמְחַבֶּרֶת אֶת הַסְּדָקִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ חֹל בֵּין חֻלְיָא לְחֻלְיָא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה בְּכָל אֲדָר. עַד עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בַּאֲדָר יֵשׁ זְמַן לְבֵית דִּין לוֹמַר מְעֻבֶּרֶת הַשָּׁנָה, וְהַחֹדֶשׁ הַבָּא הוּא אֲדָר שֵׁנִי. אֲבָל בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים לַאֲדָר אֵין יְכוֹלִים לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה, הוֹאִיל וְרָאוּי לְקָבְעוֹ נִיסָן, כַּמְּפֹרָשׁ בִּפְסָחִים פֶּרֶק מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ [דַּף נו]:
עַל תְּנַאי. אִם יִרְצֶה הַנָּשִׂיא {ב} תִּהְיֶה מְעֻבֶּרֶת וְאִם לָאו לֹא תִּהְיֶה מְעֻבֶּרֶת:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} הַפּוּרִים. כֵּיוָן דְּאָמַר מַר שׁוֹאֲלִין בְּהִלְכוֹת פֶּסַח קֹדֶם לַפֶּסַח שְׁלֹשִׁים יוֹם, אָתֵי לְזַלְזוֹלֵי בֶּחָמֵץ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י שֶׁכְּבָר מִן הַפּוּרִים וְאֵילַךְ הִתְחִילוּ הַדַּרְשָׁנִים לִדְרֹשׁ בָּרַבִּים בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח. הֻזְקְקוּ הַשּׁוֹמְעִים לַעֲשׂוֹת פֶּסַח לְסוֹף שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְאִם יְעַבְּרוּ בֵּית דִּין אֶת הַשָּׁנָה לֹא יִתְקַבְּלוּ דִּבְרֵי שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין לַשּׁוֹמְעִין לִדְחוֹת אֶת הַפֶּסַח, שֶׁכְּבָר שָׁמְעוּ מִן הַדַּרְשָׁנִים. עַד כָּאן. וְאִידָךְ, מֵידָע יְדִיעַ דְּשַׁתָּא מְעַבַּרְתָּא בְחוּשְׁבָּנָא תַלְיָא מִלְּתָא, וְסָבְרֵי חוּשְׁבָּנָא הוּא דְלָא סְלִיק לְהוּ לְרַבָּנָן עַד הָאִידְנָא. גְּמָרָא: {ב} דְּתָנוּ רַבָּנָן אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֶלָּא אִם כֵּן יִרְצֶה הַנָּשִׂיא: {ג} רְשׁוּת. לְדַבֵּר עַל עִסְקֵי צִבּוּר. רַשִׁ''י:
Rambam non traduit
ארובות של נחתומים לוחות של נחתומים שעורכין עליהם הככרות שהם עיסה ונקראות ארובות כפי תבניתם ועוד נבאר במקומות ממסכת כלים שפשוטי כלי עץ אין מקבלין טומאה מן התורה ואמנם מתטמאים מדרבנן והיה אומר ר' אליעזר שלא יטמאו אלה הארובות וזה התנור המתפרק הוא שנותנין בין כל חוליא וחוליא חול לפי שהוא כולו מתפרק חלק חלק (וכשנטלה) [כ''ה בדפו''ר] [וכנשלם] רומו טח אותו בטיט מבחוץ ומחבר כולו אמר ר' אליעזר הואיל והחול מבדיל בין חוליא וחוליא הוא נחשב כשבור המתפרק תמיד ולפיכך הוא טהור לעולם ואינו מקבל טומאה וחכ''א כיון שהטיט מדובק בחוליותיו מבחוץ הנה כולן מחוברות והוא שלם ומקבל טומאה ואין הלכה כרבי אליעזר כמו שנבאר בחמישי מכלים:
ומעברין את השנה בכל אדר הוא שיכולין לעשות השנה מעוברת עד היום האחרון מן אדר ויכולין בית דין לומר ביום אחרון מן אדר שזה החדש שיכנס למחר הוא אדר שני ואמרו על תנאי כבר [צ''ל ביארו] ביארנו מה שהיה והכל ברור והלכה כן:
8
הֵעִיד מְנַחֵם בֶּן סִגְנַאי עַל מוּסַף הַיּוֹרָה שֶׁל שׁוֹלְקֵי זֵיתִים שֶׁהוּא טָמֵא, וְשֶׁל צַבָּעִים שֶׁהוּא טָהוֹר. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים חִלּוּף הַדְּבָרִים {ד}:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
מוּסַף הַיּוֹרָה שֶׁל שׁוֹלְקֵי זֵיתִים. דֶּרֶךְ שׁוֹלְקֵי זֵיתִים וְצַבָּעִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת, וְעוֹשִׂים לָהֶם תּוֹסֶפֶת טִיט עַל שְׂפָתָם שֶׁיַּעֲלוּ בָּהּ הַמַּיִם בְּעֵת רְתִיחָתָם. וְשֶׁל שׁוֹלְקֵי זֵיתִים טָמֵא, לְפִי שֶׁאוֹתָהּ תּוֹסֶפֶת צְרִיכָה לַכְּלִי וּמִשְׁתַּמְּשִׁין בָּהּ, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה גַּבֵּי תַּנּוּר וְכִירַיִם (וַיִּקְרָא יא) וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם, וְדָרְשִׁינַן לָכֶם, כָּל שֶׁבְּצָרְכֵיכֶם, כְּלוֹמַר הַדָּבָר מִן הַכְּלִי שֶׁאַתֶּם צְרִיכִים לוֹ וּמִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ הוּא שֶׁמְּקַבֵּל טֻמְאָה:
וְשֶׁל צַבָּעִים טָהוֹר. שֶׁאֵין הַצַּבָּעִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּאוֹתָהּ תּוֹסֶפֶת לְפִי שֶׁיְּרֵאִים שֶׁמָּא יִפָּסֵד צִבְעָם:
Toss. Yom Tov non traduit
{ד} חִלּוּף. מִפְּנֵי כִּי הַצַּבָּעִים חָסִים עַל מֵי הַצֶּבַע שֶּׁלֹא יִתְפַּזְּרוּ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁ(אֵין) שׁוֹלְקֵי הַזֵּיתִים מַקְפִּידִים עַל שְׁלִיקָתָן, שֶׁאֵין לַמַּיִם צֹרֶךְ אֶלָּא מְעַט. וּכְשֶׁבָּא מְנַחֵם כוּ' שֶׁהָיָה צַבָּע וְהָיָה בָּקִי בָּעִנְיָן וְרָאָה שֶׁהַצֶּמֶר וְהַפִּשְׁתָּן עוֹלִים לְמַעְלָה וְאֵין מַנִּיחִים לַמַּיִם לְהִתְפַּזֵּר, קִבְּלוּ מִמֶּנּוּ עֵדוּתוֹ. הָרַאֲבַ''ד. וְהָרַ''ב הִצְרִיךְ שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, דְּאִי לָאו הָכִי גַּם לִשְׁנֵיהֶם לֹא הָיָה בּוֹ שׁוּם טֻמְאָה, דְּלַשְּׁלִיקָה עַצְמָהּ אֵין צָרִיךְ כָּל כָּךְ. וְהָרִאשׁוֹנִים הָיוּ סוֹבְרִים דִּבְשֶׁל צַבָּעִים הוּא צֹרֶךְ גָּדוֹל:
Rambam non traduit
יורה. קדירה בנויה וישם האש תחתיה וסביבה בנין על שפתות הקדרה וממלאין הקדרה באותן הדברים שמבשלין בה וכשהיא רותחת יעלו המים באותו הבנין כמו שעושים הצבעים ואותם שמבשלין הצאבון והסוכרה והשולקין הזיתים וכיוצא בהם והעיקר אצלינו שאלו התוספות העשוים מהם לפי שאנו צריכין להן לבשול הוא טמא והנעשין על דרך הנוי תוספת על הצריך אינו מתטמא כמו שנאמר תנור וכירים יותץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם וקבלנו בפי' זה לכם שבצרככם כמו שנבאר בחמישי מכלים:
9
הֵעִיד רַבִּי נְחוּנְיָא בֶן גֻּדְגְּדָא עַל הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ, שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְגֵט. וְעַל קְטַנָּה בַת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן, שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה, וְאִם מֵתָה, בַּעְלָהּ יוֹרְשָׁהּ. וְעַל הַמָּרִישׁ הַגָּזוּל שֶׁבְּנָאוֹ בַבִּירָה, שֶׁיִּתֵּן אֶת דָּמָיו. וְעַל הַחַטָּאת הַגְּזוּלָה שֶּׁלֹא נוֹדְעָה לָרַבִּים, שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת, מִפְּנֵי תִקּוּן הַמִּזְבֵּחַ:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
עַל הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ. אַף עַל גַּב דְּהַוְיָא אֵשֶׁת אִישׁ גְּמוּרָה שֶׁהֲרֵי קִבֵּל אָבִיהָ קִדּוּשֶׁיהָ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה, אֲפִלּוּ הָכִי יוֹצְאָה בְּגֵט וּמְקַבֶּלֶת אֶת גִּטָּהּ כְּשֶׁהִיא חֵרֶשֶׁת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ דַּעַת, לְפִי שֶׁהָאִשָּׁה מִתְגָּרֶשֶׁת בְּעַל כָּרְחָהּ, הִלְכָּךְ לֹא בָּעִינַן דַּעְתָּהּ:
וְעַל קְטַנָּה בַת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן. וְהִיא יְתוֹמָה, דְּלֹא הָיוּ נִשּׂוּאֶיהָ אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן, שֶׁאוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה, דְּרַבָּנָן. וְלֹא גָזְרִינַן תְּרוּמָה דְרַבָּנָן אַטּוּ תְרוּמָה דְאוֹרַיְתָא:
מָרִישׁ. קוֹרָה:
בִּירָה. בַּיִת גָּדוֹל:
מִפְּנֵי תַקָּנַת הַשָּׁבִים. שֶׁאִם אַתָּה מַצְרִיכוֹ לְקַעְקֵעַ בִּירָתוֹ וּלְהַחֲזִיר מָרִישׁ עַצְמוֹ, יִמָּנַע מִלַּעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה:
שֶּׁלֹא נוֹדְעָה לָרַבִּים. שֶׁהִיא גְּזוּלָה:
שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת. וְאֵין צָרִיךְ לְהָבִיא אַחֶרֶת:
מִפְּנֵי תִקּוּן מִזְבֵּחַ. שֶּׁלֹא יִהְיוּ כֹּהֲנִים עֲצֵבִים שֶׁאָכְלוּ חֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה, וְנִמְצָא מִזְבֵּחַ בָּטֵל, שֶׁנִּמְנָעִים מִלַּעֲבֹד עֲבוֹדָה:
Rambam non traduit
חרשת שהשיאה אביה. כיון שהנשואין נשואי תורה לפי שאביה השיאה אע''פ שאין לה דעת שלימה לפי שהיא חרשת תצא בגט ויהיו גירושיה גרושין גמורים. ומריש קורה גדולה שמשימין עליה ראשי קורות התקרה כל דבר שגזל הגזלן ועשה בו מעשה שאין יכול להחזיר הדבר שגזל בעינו אלא בהפסד דבר ישלם לבעליו דמי אותה הדבר שגזל להקל על בעלי התשובה וכבר קדם לנו המאמר באלו העדיות כולן שהם ברורות בחמישי מן גיטין:
פרק ח
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source