Chap. 9
1
יֵשׁ מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לִיְבָמֵיהֶן, מֻתָּרוֹת לִיְבָמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן, מֻתָּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ, וַאֲסוּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ. וְאֵלּוּ מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לִיְבָמֵיהֶן, כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאַלְמָנָה וְיֶשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן גָּדוֹל, חָלָל {א} שֶׁנָּשָׂא כְשֵׁרָה וְיֶשׁ לוֹ אָח כָּשֵׁר, יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל וְיֶשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר, מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת וְיֶשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל, מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לִיְבָמֵיהֶן:
R. Bartenura (non traduit)
יֵשׁ מֻתָּרוֹת. כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָה. וְהוּא הַדִּין בְּתוּלָה, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁמֵּת נַעֲשֵׂית אַלְמָנָה. וְנָקַט אַלְמָנָה מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} חָלָל כוּ'. כֵּן גִּרְסַת רַשִׁ''י, וְהֶחָלָל מֻתָּר בָּהּ וְהִיא מֻתֶּרֶת בּוֹ, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁבָּא עָלֶיהָ נִתְחַלְּלָה לַכְּהֻנָּה. וְהָרַמְבַּ''ם גָּרַס כְּגִרְסַת הַיְרוּשַׁלְמִי, וּפָשֵׁיט מִנָּהּ דְּהֻזְהֲרָה כְּשֵׁרָה לְהִנָּשֵׂא לַפְּסוּלִים. וּלְפִי גְּמָרָא דִּידָן אִי אֶפְשָׁר לִגְרֹס כֵּן, דְּדַיְקִינַן דְּלֹא הֻזְהֲרוּ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
Rambam (non traduit)
יש מותרת לבעליהן ואסורות ליבמיהן כו': אמרו כשר וכשרה ר''ל כהן כשר וכהנת כשרה והנראה מזאת המשנה שכהנת כשרה אסורה לחלל וזה מאמר דחוי לפי שעיקר אצלנו לא הוזהרו כשרות להנשא לפסולין אלא מותר חלל בכהנת כשרה:
2
וְאֵלּוּ מֻתָּרוֹת לִיְבָמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן. כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקִּדֵּשׁ {ב} אֶת הָאַלְמָנָה וְיֶשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן הֶדְיוֹט, כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה וְיֶשׁ לוֹ אָח חָלָל, יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת וְיֶשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר, מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל וְיֶשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל, מֻתָּרוֹת לִיְבָמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן. אֲסוּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ, כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאַלְמָנָה וְיֶשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן גָּדוֹל אוֹ כֹהֵן הֶדְיוֹט, כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה וְיֶשׁ לוֹ אָח כָּשֵׁר, יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת וְיֶשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל, מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל וְיֶשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר, אֲסוּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ. וּשְׁאָר {ג} כָּל הַנָּשִׁים, מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וְלִיְבָמֵיהֶן:
R. Bartenura (non traduit)
כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת הָאַלְמָנָה. אֲבָל נְשָׂאָהּ נִתְחַלְּלָה בְּבִיאָתוֹ וַאֲסוּרָה לַבַּעַל וְלַיָּבָם:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ב} שֶׁקִּדֵּשׁ. כָּאן שָׁנָה רַבִּי שֶׁדִּין יִבּוּם מִן הָאֵרוּסִין: {ג} וּשְׁאָר כוּ'. לָאו דַּוְקָא, דְּהָא אִיכָּא פְּצוּעַ דַּכָּא וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה עֲרָיוֹת שֶׁמֻּתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לִיבָמֵיהֵן (וְכֵן בָּרֵישָׁא תָּנָא וְשִׁיֵּר. גְּמָרָא). נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
Rambam (non traduit)
ואלו מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן כו': מה שחייב לומר כאן קידש ולא אמר נשא לפי שאלו נשא תהיה חללה ואסורה אפילו לכהן הדיוט ותהיה אסורה לזה ולזה:
ואלו אסורות לאלו ולאלו כ''ג שנשא את האלמנה כו':
3
שְׁנִיּוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, שְׁנִיָּה לַבַּעַל וְלֹא שְׁנִיָּה לַיָּבָם, אֲסוּרָה לַבַּעַל וּמֻתֶּרֶת לַיָּבָם. שְׁנִיָּה לַיָּבָם וְלֹא שְׁנִיָּה לַבַּעַל, אֲסוּרָה לַיָּבָם וּמֻתֶּרֶת לַבָּעַל. שְׁנִיָּה לָזֶה וְלָזֶה, אֲסוּרָה לָזֶה וְלָזֶה. אֵין לָהּ לֹא כְתֻבָּה, וְלֹא פֵרוֹת, וְלֹא מְזוֹנוֹת, וְלֹא בְלָאוֹת, וְהַוָּלָד כָּשֵׁר {י}, וְכוֹפִין {יא} אוֹתוֹ לְהוֹצִיא. אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר, יֵשׁ לָהֶן כְּתֻבָּה:
R. Bartenura (non traduit)
שְׁנִיָּה לַבַּעַל וְלֹא שְׁנִיָּה לַיָּבָם. אֵם אִמּוֹ {ד} שֶׁל בַּעַל וְלֹא שֶׁל יָבָם, כְּגוֹן אַחִים מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם:
אֵין לָהּ כְּתֻבָּה. מָנֶה וּמָאתַיִם שֶׁהֵם עִקַּר כְּתֻבָּה הוּא דְּלֵית לָהּ לַשְּׁנִיָּה, אֲבָל תּוֹסֶפֶת יֵשׁ לָהּ {ה}:
וְלֹא פֵרוֹת. אֵין מְשַׁלֵּם לָהּ פֵּרוֹת נִכְסֵי מְלוֹג שֶׁאָכַל {ו} שֶׁלָּהּ, וְאַף עַל גַּב דְּפֵרוֹת תַּקִּינוּ רַבָּנָן תַּחַת פִּרְקוֹנָהּ, וְזוֹ אֵין חַיָּב לִפְדּוֹתָהּ דְּלֹא קָרִינַן בָּהּ וְאוֹתְבִינָךְ לִי לְאִינְתּוּ, וּלְפִיכָךְ הָיָה רָאוּי שֶׁיְּשַׁלֵּם לָהּ מַה שֶּׁאָכַל מִפֵּרוֹת נִכְסֵי מְלוֹג שֶׁלָּהּ, אֲפִלּוּ הָכִי קְנָסוּהָ רַבָּנָן דְּלֹא תִגְבֵּי מִנֵּיהּ פֵּרוֹת שֶׁאָכַל בִּתְנַאי כְּתֻבָּה, כִּי הֵיכִי דִּקְנָסוּהָ דְּלֹא תִּגְבֵּי מִנֵּיהּ עִקַּר כְּתֻבָּה, דִּתְנַאי כְּתֻבָּה כִּכְתֻבָּה דָּמֵי {ז}:
וְלֹא מְזוֹנוֹת. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לָזוּן אוֹתָהּ בְּעוֹדָהּ תַּחְתָּיו, דְּהָא בַּעֲמֹד וְהוֹצֵא קָאֵי, אֶלָּא אֲפִלּוּ הָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְלָוְתָה וְאָכְלָה לֹא מְשַׁלֵּם {ח}, דְּאִלּוּ בְּאִשָּׁה כְּשֵׁרָה אִם לָוְתָה וְאָכְלָה חַיָּב הַבַּעַל לְשַׁלֵּם, שֶׁהַמַּלְוֶה תּוֹבֵעַ אוֹתָהּ מַה שֶּׁהִלְוָה לָהּ וְהִיא תּוֹבַעַת לְבַעֲלָהּ, דְּדַוְקָא בְּמִי שֶׁפִּרְנְסָהּ שֶּׁלֹא בְּדֶרֶךְ הַלְוָאָה אָמְרִינַן בִּכְתֻבּוֹת הֲלָכָה כְּחָנָן דְּאָמַר מִי שֶׁהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְעָמַד אֶחָד וּפִרְנֵס אֶת אִשְׁתּוֹ הִנִּיחַ מְעוֹתָיו עַל קֶרֶן הַצְּבִי, דְּכֵיוָן שֶׁבִּשְׁבִיל בַּעֲלָהּ פִּרְנְסָהּ וְלֹא הִלְוָה לָהּ כְּלוּם לְמַאן קָא תָּבַע, הִיא לֹא לָוְתָה וְהַבַּעַל לֹא בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיְּפַרְנְסָהּ, הִלְכָּךְ מִצְוָה הוּא דְּעָבַד, אֲבָל אִם הִלְוָה לָהּ, חַיָּב הַבַּעַל לְשַׁלֵּם אִם הִיא כְּשֵׁרָה, וְאִם הִיא מִן הַשְּׁנִיּוֹת אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם:
וְלֹא בְלָאוֹת. אִם נִשְׁתַּמֵּשׁ הַבַּעַל בְּנִכְסֵי מְלוֹג שֶׁלָּהּ {ט} עַד שֶׁבָּלוּ אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם, דְּסָלְקָא דַּעְתֵּךְ אֲמִינָא הוֹאִיל וְאֵין לָהּ כְּתֻבָּה, אִם אָכַל הַבַּעַל נִכְסֵי מְלוֹג שֶׁלָּהּ חַיָּב לְשַׁלֵּם מַה שֶּׁאָבַד וּבָלָה מֵהֶם, קָא מַשְׁמַע לָן דִּקְנָסוּהָ רַבָּנָן שֶּׁלֹא יְשַׁלֵּם הַבַּעַל הַבְּלָאוֹת. אֲבָל מַה שֶּׁיִּמָּצֵא מֵהֶן קַיָּמִים נוֹטַלְתָּן:
אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל וְכוּ'. יֵשׁ לָהֶן כְּתֻבָּה וּפֵרוֹת, דִּמְשַׁלֵּם לָהֶן הַבַּעַל פֵּרוֹת שֶׁאָכַל מִנִּכְסֵי מְלוֹג שֶׁלָּהֶן. וּמְזוֹנוֹת יֵשׁ לָהֶן, שֶׁנִּזּוֹנוֹת מִנְּכָסָיו, וְדַוְקָא לְאַחַר מִיתָה, אֲבָל בְּחַיָּיו אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לְזוּנָן, דְּהָא קַיְמֵי עֲלֵיהּ בַּעֲמֹד וְהוֹצֵא. וְאִם לָוְתָה אַחַת מֵהֶן לִמְזוֹנוֹתֶיהָ בְּחַיֵּי בַּעֲלָהּ, אֵין חַיָּב הַבַּעַל לְשַׁלֵּם לַמַּלְוֶה. וּבְלָאוֹת נַמִּי יֵשׁ לָהֶן, שֶׁחַיָּב לְהַחֲזִיר מַה שֶּׁבָּלָה וְאָבַד מִנִּכְסֵי מְלוֹג שֶׁלָּהֶן. וְהָנֵי מִילֵי כְּשֶׁהִכִּיר בָּהֶן, אֲבָל לֹא הִכִּיר בָּהֶן אֵין לָהֶן לֹא כְּתֻבָּה וְלֹא פֵּרוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְּלָאוֹת, אֲבָל יֵשׁ לָהֶן תּוֹסֶפֶת וּבְלָאוֹת דְּאִיתְנְהוּ בְּעֵינַיְהוּ. וְהַאי דִּשְׁנִיּוֹת אֵין לָהֶן כְּתֻבָּה וְלֹא פֵּרוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְּלָאוֹת וְאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט וְכוּ' יֵשׁ לָהֶן כְּתֻבָּה וּפֵרוֹת וּמְזוֹנוֹת וּבְלָאוֹת, לְפִי שֶׁהַלָּלוּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וּצְרִיכִים חִזּוּק, וְהַלָּלוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְאֵין צְרִיכִים חִזּוּק. וּבְפֶרֶק אֵלּוּ הֵן הַלּוֹקִין מוּכָח דַּחֲלוּצָה לְכֹהֵן גָּדוֹל דְּאוֹרַיְתָא הִיא {יב}. וְאַף עַל גַּב דַּחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט הִיא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, עֲשָׂאוּהָ כְּשֶׁל תּוֹרָה לְדִין זֶה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ד} רַשִׁ''י. וְנָקְטוּ קַמַּיְתָא דְּמַתְנֵי בַּבְּרַיְתָא, דְּמַשְׁכַּחַת טְפֵי, וַאֲפִלּוּ בְּתוּלוֹת דְּמֻתָּרוֹת לַבַּעַל וַאֲסוּרוֹת לַיָּבָם: {ה} דְּמַתָּנָה בְּעָלְמָא יָהֵיב לָהּ מִשּׁוּם חִבַּת בִּיאָה. רַשִׁ''י: {ו} כֵּן כָּתַב רַשִׁ''י. וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסְפוֹת דְּמַאי קָא מַשְׁמַע לָן בְּפֵרוֹת, דְּהָא קֶרֶן גּוּפֵיהּ אִם אֲכָלוֹ אֵין לָהּ כְּדִתְנַן וְלֹא בְּלָאוֹת, אֶלָּא אֵין לָהּ פֵּרוֹת שֶׁלִּקֵּט וְהֵם עֲדַיִן בְּעַיִן כוּ'. וְלִי נִרְאֶה דְּמִכָּל מָקוֹם נְקָטָהּ הַתַּנָּא בְּהֶדְיָא מִשּׁוּם סֵיפָא דְּאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, דַּהֲוֵי רְבוּתָא, דַּאֲפִלּוּ פֵּרוֹת שֶׁאָכַל יֵשׁ לָהּ (וְעַיֵּן רַשִׁ''י סוֹף פֶּרֶק י''א דִּכְתֻבּוֹת): {ז} וּמִשּׁוּם הָכִי הוּא הַדִּין לְכָל תְּנַאי כְּתֻבָּה, אֶלָּא דְּפֵרוֹת אִיצְטְרִיךְ, דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא דְּמִשּׁוּם פִּרְקוֹנָהּ וְכֵן מְזוֹנוֹת אִיצְטְרִיךְ, דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא דְּאִי אֶפְשָׁר לָהּ בְּלֹא מְזוֹנוֹת וְלִחַיַּב בָּהּ, וּמִכָּל מָקוֹם קָשֶׁה דְּלֹא תָּנֵי לְאִידָךְ דִּינֵי דְּרֵישׁ פֶּרֶק י'. וְנִמּוּקֵי יוֹסֵף הֵבִיא לֹא זַכָּאִין בִּמְצִיאָתָהּ כוּ' בְּשֵׁם תּוֹסֶפְתָּא: {ח} וְתֵימַהּ דְּהָא בְּכִי הָא אֲפִלּוּ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל לֵית לָהּ כִּדְפֵרֵשׁ הָרַ''ב בְּסָמוּךְ כוּ'. וְהַתּוֹסָפוֹת מְפָרְשִׁים דִּלְאַחַר מִיתָה אַיְרִינַן: {ט} וְדִין נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל פֵּרֵשׁ בְּסוֹף פֶּרֶק י''א דִּכְתֻבּוֹת: {י} כָּשֵׁר. וַאֲפִלּוּ מְזֹהָם לַכְּהֻנָּה לֹא הֲוֵי, מִדְּאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא שֶׁהִיא מַרְגִּילָתוֹ, אַלְמָא לֹא פָּסִיל לָהּ וְלֹא לְזַרְעָהּ כְּלָל. נִמּוּקֵי יוֹסֵף: {יא} וְכוֹפִין כוּ'. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים וְאִיכָּא לַעַז עֲלֵיהֶם בִּיצִיאָתָהּ, הָכָא לֹא חָיְשִׁינַן. נִמּוּקֵי יוֹסֵף: {יב} עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהָרַ''ב סוֹתֵר דְּבָרָיו, דִּבְהֶדְיָא אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דְּהָכָא וּדְפֶרֶק ב' דַּחֲלוּצָה דְּרַבָּנָן אֶלָּא דְּאַסְמְכוּהָ אַקְּרָא, וְהָכָא טַעֲמָא כִּדְמַסִּיק בַּגְּמָרָא זֶה הוּא מַרְגִּילָהּ וְזוֹ הִיא מַרְגִּילָתוֹ:
Rambam (non traduit)
ר''ל באמרו בשניה אין לה כתובה עיקר כתובה והוא מנה לבעולה ומאתים לבתולה בין הכיר בה בין לא הכיר בה אבל תוספת יש לה ואפילו לא הכיר בה ולא מזונות ר''ל בשלותה ואכלה במזונותיה והיה בעלה במדינת הים כשיבא בעלה לא יחייבוהו לפרוע זה החוב כמו שיחייבוהו בנשואין גמורין בלא עבירה. ובלאות מה שנשתמש בבגדיה ובכליה עד שבלו ונאבדו כולם לא תוציאם ממנו ומה שאנו אומרים שאין לה בלאות בלאות של נכסי מלוג אבל של נכסי צאן ברזל יש לה וזה הדין אמנם הוא קנס לשניה על העבירה לפי שהדעת נוטה אחר שאין לה כתובה שלא יהיו לבעל חוקי הנשואין ולא יהנה מנכסי מלוג אבל מצד הקנס עשינו נכסי מלוג שלה כנכסי שאר הנשים והעיקר אצלנו בכל מי שיש לו נכסי מלוג מה שאמרו עיילא ליה גלימא פירא הוי ומכסי ביה עד דבלאי והיא הלכה פסוקה ולכך לא יתחייב הבעל בבלאות נכסי מלוג בשום צד ונשתנה בזה הענין דין השניה כדין זולתה וזה כולו בשאין בלאותיה קיימין כמו שפירשנו אבל כשבלאותיה קיימין אידי ואידי אית לה ר''ל בלאות של נכסי מלוג ושל נכסי צאן ברזל וענין שאמרו אין לה פירות שהיא לא תוציא מיד הבעל מה שאכל מן הפירות לא מנכסי מלוג ולא מנכסי צאן ברזל לפי שיעלה על הדעת אחר שהנשואין בעבירה שאין לו פירות והיא תוציאם ממנו. ובאמרו באלמנה לכ''ג וחברותיה יש להן כתובה וכן בלאות ומזונות ופירות ר''ל ושהיא תוציא ממנו פירות שאכל ותזון מנכסיו אחר מותו אבל בחייו אין לה מזונות לפי שיש לנו להכריח' על הגירושין ואין לנו לסבב להם שום צד שיתקיימו יחד וזה כולו כשהכירו בהם אבל לא הכירו בהם אין להם לא כתובה ולא פירות ולא בלאות ולא מזונות אבל תוספת יש להם. מה שאמרו באלמנה לכ''ג וחברותיה כשלא הכיר בהם אין להם בלאות במה שנאבד ונפסד מנכסי צאן ברזל לפי שהם ברשות הבעל קיימו ולכך לא תוציאם ממנו אפילו נאבדו בעין אבל נכסי מלוג דברשות האשה כל מה שנאבד מן הבלאות חייב בהם וזה כולו בדליתנהו בעינייהו אבל איתנהו בעינייהו לבלאות אידי ואידי שקלא ואית לה וטעם שאין לשניה כתובה וחייבי לאוין מה''ת יש להן כתובה לפי שהללו דברי סופרים וצריכין חזוק והללו ד''ת ואין צריכין חזוק:
4
בַּת יִשְׂרָאֵל מְאֹרֶסֶת לְכֹהֵן, מְעֻבֶּרֶת מִכֹּהֵן, שׁוֹמֶרֶת יָבָם לְכֹהֵן, וְכֵן בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל, לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. בַּת יִשְׂרָאֵל מְאֹרֶסֶת לְלֵוִי, מְעֻבֶּרֶת מִלֵּוִי, שׁוֹמֶרֶת יָבָם לְלֵוִי, וְכֵן בַּת לֵוִי לְיִשְׂרָאֵל, לֹא תֹאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. בַּת לֵוִי מְאֹרֶסֶת לְכֹהֵן, מְעֻבֶּרֶת מִכֹּהֵן, שׁוֹמֶרֶת יָבָם לְכֹהֵן, וְכֵן בַּת כֹּהֵן לְלֵוִי, לֹא תֹאכַל לֹא בַתְּרוּמָה וְלֹא בַמַּעֲשֵׂר:
R. Bartenura (non traduit)
לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, הָעֻבָּר וְהַיָּבָם וְהָאֵרוּסִין פּוֹסְלִין וְלֹא מַאֲכִילִין:
לֹא תֹאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. כֻּלָּהּ מַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן אָסוּר לְזָרִים, וְאֵינָהּ הֲלָכָה:
בַּת כֹּהֵן לְלֵוִי לֹא תֹאכַל לֹא בַתְּרוּמָה וְלֹא בַמַּעֲשֵׂר. הָכִי קָאָמַר, אֵין חוֹלְקִין תְּרוּמָה וְלֹא מַעֲשֵׂר בְּבֵית הַגְּרָנוֹת לֹא לְבַת כֹּהֵן וְלֹא לְבַת לֵוִי, גְּזֵרָה מִשּׁוּם גְּרוּשָׁה בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֲסוּרָה לֶאֱכֹל בַּמַּעֲשֵׂר, וְאִם יְחַלְּקוּ לְאִשָּׁה מַעֲשֵׂר בְּבֵית הַגְּרָנוֹת יָבֹאוּ לַחְלֹק לְבַת יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה מִלֵּוִי, שֶׁאֵין הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁבִּשְׁבִיל בַּעֲלָהּ הָיוּ מְחַלְּקִין לָהּ, לְפִיכָךְ גָּזַר רַבִּי מֵאִיר שֶּׁלֹא תַחֲלֹק אִשָּׁה בְּבֵית הַגְּרָנוֹת אֲפִלּוּ בַּת כֹּהֵן וּבַת לֵוִי. וְהָא דִּתְנַן בַּת לֵוִי הַמְּאֹרֶסֶת לְכֹהֵן וְכוּ' לֹא תֹאכַל לֹא בַּתְּרוּמָה וְלֹא בַמַּעֲשֵׂר, הוּא הַדִּין אֲפִלּוּ נְשׂוּאָה, וּמִשּׁוּם רֵישָׁא דְּתָנֵי בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְּאֹרֶסֶת לְכֹהֵן דְּהָתָם דַּוְקָא מְאֹרֶסֶת שֶׁאִם הָיְתָה נְשׂוּאָה תֹּאכַל, תָּנָא נַמִּי בַּסֵּיפָא גַּבֵּי בַּת לֵוִי מְאֹרֶסֶת:
Rambam (non traduit)
בת ישראל מאורסת לכהן מעוכרת מכהן כו': כבר נתבאר שהעובר והיבם והארוסין פוסלין ולא מאכילין ואלו המשניות אמנם הם דעת ר''מ שאומר מעשר ראשון אסור לזרים אבל הנראה מן הש''ס שמעשר ראשון מותר לזרים ומ''ש ר''מ בכאן כי בת כהן לא תאכל בתרומה ולא במעשר ר''ל אין חולקין לה מעשר בבית הגרנות גזירה משום גרושה בת ישראל שהיא אסורה לאכול מעשר לדעת ר''מ אחר שנתגרשה מן הלוי וכשחלקה בבית הגרנות בעודה עם הלוי לא יודע לבני האדם שבשביל בעלה היא אוכלת אבל יחשבוה לויה ולכך לא תחלוק אשה לדעת ר''מ בבית הגרנות כלל בין שתהיה לויה או כהנת גזרה משום גרושה בת ישראל. ואמרו בכאן מאורסת כמו כן אפילו היתה נשואה בת לוי לכהן או בת כהן ללוי אין חולקין לה בבית הגרנות אבל אמר מאורסת לפי שאמר במה שקדם בבת ישראל לכהן מאורסת לכהן שהיא מאורסת דוקא לפי שאם היתה נשואה תאכל:
5
בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּסֵּת לְכֹהֵן, תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת, וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵן, תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. נִסֵּת לְלֵוִי, תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. מֵת, וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵן, תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. נִסֵּת לְיִשְׂרָאֵל, לֹא תֹאכַל לֹא בַתְּרוּמָה, וְלֹא בַמַּעֲשֵׂר. מֵת, וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵן, לֹא תֹאכַל לֹא בַתְּרוּמָה וְלֹא בַמַּעֲשֵׂר. מֵת בְּנָהּ מִיִּשְׂרָאֵל, תֹּאכַל {יד} בַּמַּעֲשֵׂר. מֵת בְּנָהּ מִלֵּוִי, תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת בְּנָהּ מִכֹּהֵן, לֹא תֹאכַל לֹא בַתְּרוּמָה וְלֹא בַמַּעֲשֵׂר:
R. Bartenura (non traduit)
מֵת וְלָהּ מִמֶּנּוּ בֵן תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא כב) וִילִיד בֵּיתוֹ הֵם יֹאכְלוּ בְּלַחְמוֹ, קָרֵי בֵּיהּ יַאֲכִילוּ. וְכָל זְמַן שֶׁבְּנָהּ קַיָּם מַאֲכִילָהּ בַּתְּרוּמָה:
נִשֵּׂאת לְלֵוִי. אַחַר שֶׁיָּלְדָה מִכֹּהֵן:
אוֹכֶלֶת בַּמַּעֲשֵׂר. וְלֹא בַּתְּרוּמָה, וְאַף עַל גַּב דְּיֵשׁ לָהּ בֵּן מִכֹּהֵן, דְּהַדְרָא הַוְיָא לָהּ זָרָה:
מֵת וְלָהּ מִמֶּנּוּ בֵן אוֹכֶלֶת בַּמַּעֲשֵׂר. בִּשְׁבִיל בְּנָהּ מִלֵּוִי, אֲבָל לֹא בַּתְּרוּמָה בִּשְׁבִיל בְּנָהּ מִכֹּהֵן, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לָהּ זֶרַע מִן הַזָּר {יג}:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יג} וְאַף עַל גַּב דִּקְרָא וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָׁבָה בְּבַת כֹּהֵן כְּתִיב, מְרַבִּינַן מִנֵּיהּ לְקַמָּן בַּת יִשְׂרָאֵל הָאוֹכֶלֶת בִּשְׁבִיל בְּנָהּ כֹּהֵן וְנִסֵּת לְזָר. רַשִׁ''י: {יד} תֹּאכַל. דְהָדְרָא אָכְלָה יָלְפִינַן מִוּבַת כֹּהֵן וְגוֹ' דְּכֻלָּא וּבַת יְתֵרָא:
Rambam (non traduit)
בת ישראל שניסת לכהן תאכל בתרומה כו': כל זמן שיהיה לישראלית זרע מכהן כפי מה שפרשתי בפ''ז (ה''ז) תאכל בתרומה וחזה ושוק וכן פירשו היא בתרומת הקדשים תאכל [*) *)כאן שגו המעתיקים והשתבשו הכתוב (ויקרא כ''ב) לקשרו עם כוונת הענין וראוי להשיב הפסוק על כנו למשנה הנמשכת לזו בבת כהן שנשאת לאיש זר וצ''ל שם ואינה חוזרת לחזה ושוק וכן פירשו היא בתרומת הקדשים לא תאכל וכו' שגם בחבורו תרומות פ''ו הלכה ו' ט' הביא שני לימודים ע''ש וצע''ג: ] במורם מן הקדשים תאכל:
6
בַּת כֹּהֵן שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל, לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵן, לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. נִשֵּׂאת לְלֵוִי, תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. מֵת, וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵן, תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. נִשֵּׂאת לְכֹהֵן, תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת, וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵן, תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת בְּנָהּ מִכֹּהֵן, לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת בְּנָהּ מִלֵּוִי, לֹא תֹאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. מֵת בְּנָהּ מִיִּשְׂרָאֵל, חוֹזֶרֶת לְבֵית אָבִיהָ. וְעַל זוֹ נֶאֱמַר (ויקרא כב), וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל:
Rambam (non traduit)
בת כהן שניסת לישראל לא תאכל בתרומה כו': כתוב בתורה מלחם אביה תאכל ואמרו חכמים מלחם ולא כל לחם ובא בקבלה חוזרת היא לתרומה ואינה חוזרת לחזה ושוק וכבר הודעתיך שמעשר ראשון מותר לזרים:
פרק י
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source