Chap. 7
1
כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר אֵינָן מִטַּמְּאִין לִקְרוֹבֵיהֶן, אֲבָל מִטַּמְּאִין לְמֵת מִצְוָה {א}. הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וּמָצְאוּ מֵת מִצְוָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יִטַּמָּא כֹהֵן גָּדוֹל וְאַל יִטַּמָּא נָזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יִטַּמָּא נָזִיר וְאַל יִטַּמָּא כֹהֵן גָּדוֹל. אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, יִטַּמָּא כֹהֵן שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל טֻמְאָתוֹ, וְאַל יִטַּמָּא נָזִיר {ב} שֶׁהוּא מֵבִיא קָרְבָּן עַל טֻמְאָתוֹ. אָמְרוּ לוֹ, יִטַּמָּא נָזִיר שֶׁאֵין קְדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם {ג}, וְאַל יִטַּמָּא כֹהֵן שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם:
R. Bartenura (non traduit)
כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר אֵינָן מִטַּמְּאִין לִקְרוֹבֵיהֶן. כְּדִכְתִיב בְּפָרָשַׁת אֱמֹר וּבְפָרָשַׁת נָשֹׂא:
הָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ. לָאו דַוְקָא בְּכֹהֵן גָּדוֹל פְּלִיגֵי, דְּהוּא הַדִּין בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט נַמִּי פְלִיגֵי, דְּחַד טַעְמָא הוּא:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} לְמֵת מִצְוָה. נָזִיר מְפֹרָשׁ בְּמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק דִּלְעֵיל מִדִּכְתִיב גַּבֵּיהּ לְאָבִיו כוּ'. וְהָכִי נַמִּי [כְּתִיב] בְּכֹהֵן גָּדוֹל: {ב} נָזִיר כוּ'. שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ עֲדִיפָא כֵּיוָן שֶׁהִזְקִיקָתוֹ תּוֹרָה לְהָבִיא קָרְבָּן עַל טֻמְאָתוֹ. תּוֹסָפוֹת: {ג} עוֹלָם. וַאֲפִלּוּ אָמַר נְזִיר עוֹלָם, מִכָּל מָקוֹם סְתָם נְזִירוּת הָוֵי שְׁלֹשִׁים יוֹם. תּוֹסָפוֹת. וְאֶפְשָׁר נַמִּי לוֹמַר שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ לֹא הָיְתָה מֵעוֹלָם אֶלָּא מִשֶּׁנָּזַר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאַף עַל פִּי שֶּׁלֹא הָיְתָה עָלָיו קְדֻשַּׁת כֹּהֵן גָּדוֹל אֶלָּא מִשֶּׁנִּתְמַנָּה, מִכָּל מָקוֹם הָיְתָה עָלָיו קְדֻשַּׁת כֹּהֵן הֶדְיוֹט. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
כהן גדול ונזיר אין מטמאין לקרוביהן כו': לשון התורה בנזיר (במדבר ו') על נפש מת לא יבא לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו לא יטמא להם במותם והלשון בכהן גדול (ויקרא כ''א) על כל נפשות מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא וכבר בארנו בפרק שקודם זה שהנזיר מטמא למת מצוה והביאו ראיה על זה ממה שכתוב לאביו ולאמו וכן כ''ג מטמא למת מצוה שנאמר לאביו ולאמו. והלכה כחכמים:
2
עַל אֵלּוּ {ד} טֻמְאוֹת הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ, עַל הַמֵּת, וְעַל כַּזַּיִת מִן הַמֵּת, וְעַל כַּזַּיִת נֶצֶל {ו} וְעַל מְלֹא תַרְוָד רָקָב, עַל הַשִּׁדְרָה וְעַל הַגֻּלְגֹּלֶת וְעַל אֵבֶר מִן הַמֵּת וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו בָּשָׂר כָּרָאוּי, וְעַל חֲצִי קַב עֲצָמוֹת וְעַל חֲצִי לֹג דָּם, עַל מַגָּעָן {ח} וְעַל מַשָּׂאָן וְעַל אָהֳלָן, וְעַל עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה, עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ. עַל אֵלּוּ {ט} הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ וּמַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי, וְסוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִין, וְאֵינוֹ מַתְחִיל לִמְנוֹת אֶלָּא עַד שֶׁיִּטְהַר וּמֵבִיא {י} אֶת קָרְבְּנוֹתָיו:
R. Bartenura (non traduit)
עַל הַמֵּת. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שָׁלֵם {ה} אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֹב בִּנְיָן, שֶׁהֵם שְׁנֵי שׁוֹקַיִם וְיָרֵךְ אֶחָד, אוֹ רֹב מִנְיַן הָאֵבָרִים שֶׁהֵם מֵאָה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֵבָרִים, אֲפִלּוּ אֵין בָּהֶם רֹבַע קַב, מְטַמֵּא בָאֹהֶל, וְנָזִיר מְגַלֵּחַ עָלָיו. וְאִם אֵין בַּמֵּת לֹא רֹב מִנְיָן וְלֹא רֹב בִּנְיָן, אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל אָהֳלוֹ עַד שֶׁיְּהֵא בָּעֲצָמוֹת חֲצִי קַב:
וְעַל כַּזַּיִת נֶצֶל. מֹהַל הַיּוֹצֵא מִן הַמֵּת כְּמִין לֵחָה הַיּוֹצֵאת מֵעִפּוּשׁ הַבָּשָׂר:
מְלֹא תַרְוָד רָקָב. מְלֹא כָף מֵעֲפַר רִקָּבוֹן שֶׁל מֵת. וְאֵין הָרִקָּבוֹן מְטַמֵּא אֶלָּא כְשֶׁנִּקְבָּר הַמֵּת עָרוֹם בַּאֲרוֹן שֶׁל שַׁיִשׁ וְכַיּוֹצֵא בוֹ שֶׁאֵין שָׁם רִקָּבוֹן אַחֵר אֶלָּא מִגּוּפוֹ שֶׁל מֵת, וְנִקְבַּר הַמֵּת כֻּלּוֹ שָׁלֵם שֶּׁלֹא נֶחְסַר מִמֶּנּוּ אֵבֶר:
תַּרְוָד. כַּף גְּדוֹלָה שֶׁמַּחְזֶקֶת מְלֹא חָפְנַיִם {ז}:
עַל הַשִּׁדְרָה. אֲפִלּוּ אֵין בָּהּ בָּשָׂר כְּלָל:
וְכֵן עַל עֶצֶם הַגֻּלְגֹּלֶת. שֶׁל הָרֹאשׁ, אֲפִלּוּ אֵין בָּהּ בָּשָׂר:
וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי וְעַל אֵבֶר מִן הַמֵּת שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם בָּשָׂר כָּרָאוּי. כָּל שֶׁאִלּוּ הָיָה הָאֵבָר מְחֻבָּר בְּאָדָם חַי הָיָה יָכוֹל לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה עַל יְדֵי אוֹתוֹ בָשָׂר הוּא נִקְרָא כָרָאוּי. וְהוּא פָּחוֹת מִכַּזַּיִת:
וְעַל חֲצִי קַב עֲצָמוֹת. וְאַף עַל גַּב דְּרֹבַע קַב עֲצָמוֹת מְטַמֵּא בָאֹהֶל, הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ אֶלָּא עַל חֲצִי קַב, וְכֵן עַל חֲצִי לֹג דָּם. וְאַף עַל גַּב דְּרֹבַע דָּם מְטַמֵּא בָאֹהֶל, אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ אֶלָּא עַל חֲצִי לֹג:
וְעַל עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ. אֲבָל עַל אָהֳלוֹ לֹא, שֶׁאֵין עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה מְטַמֵּא בָאֹהֶל:
וְסוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִים. כְּדִכְתִיב (בְּמִדְבָּר ו) וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ:
עַד שֶׁיִּטְהַר. שֶׁיִּטְבֹּל וְיַעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ אַחַר שֶׁיַּזֶּה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ד} עַל אֵלּוּ. לְמִעוּטֵי עֶצֶם כִּשְׂעֹרָה שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בָאֹהֶל. גְּמָרָא. וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּתָנָא וַהֲדַר מְפָרֵשׁ: {ה} דְּאִי לֹא תֵּימָא הָכִי, עַל כַּזַּיִת מְגַלֵּחַ עַל עַצְמוֹ לֹא כָּל שֶׁכֵּן. וּבְרֵישׁ פֶּרֶק ב' דְּאָהֳלוֹת מְפָרֵשׁ לַהּ הָרַ''ב לְנֵפֶל שֶּׁלֹא נִתְקַשְּׁרוּ אֵבָרָיו. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ו} נֶצֶל. לְשׁוֹן הַפְרָשָׁה, כְּמוֹ וַיַּצֵּל אֱלֹהִים [בְּרֵאשִׁית לא]. רַשִׁ''י: {ז} וּדְלֹא קָתָנֵי מְלֹא חָפְנַיִם, נִרְאֶה לִי לְפִי שֶׁאֵין מִדֶּרֶךְ הָעוֹלָם לִקַּח בְּחָפְנָיו רִקָּבוֹן שֶׁל מֵת אֶלָּא בְתַרְוַד וְכַיּוֹצֵא בּוֹ: {ח} מַגָּעָן. חוּץ מִן הָרָקָב, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְמַגָּע, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּגַּע בְּכֻלּוֹ שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ גּוּף אֶחָד. הָרַמְבַּ''ם: {ט} עַל אֵלּוּ. לְמִעוּטֵי סְכָכוֹת וּפְרָעוֹת. גְּמָרָא. וְתָנָא וַהֲדַר מְפָרֵשׁ. תּוֹסָפוֹת: {י} וּמֵבִיא כוּ'. לֹא גָּרְסִינַן בַּמִּשְׁנָה, דְּבַגְּמָרָא מִבַּעְיָא לֵיהּ, וְאַף עַל גַּב דְּאִפְשִׁיטָא לֵיהּ דְּמֵבִיא אֶת קָרְבְּנוֹתָיו, מִכָּל מָקוֹם שְׁמַע מִנַּהּ דְּלָא גָרְסִינַן לֵיהּ. וְכֵן כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת:
Rambam (non traduit)
על אלו טומאות הנזיר מגלח על המת כו': מה שאמר על המת אינו רוצה לומר כל גוף המת לפי שזה מבואר ואמנם רוצה לומר עצמותיו במנין או בבנין ואף ע''פ שאין בהם רובע עצמות ואמנם יטמא הנזיר באהלות וחייב עליהם תגלחת כשהעצמות יש בהם רוב בנינו של מת או רוב מנינו אע''פ שאין בהם רובע הקב הרי הן מטמאין באהל כמו שנבאר בפ' שני ממסכת אהלות ואם אין בעצמות לא רוב מנין ולא רוב בנין והיה בהן חצי קב אז יגלח הנזיר על אהלו. ונצל היא הליחה הזבה מן המתים כשנתעפש הבשר וזב והתחיל לכלות. ורקב הוא עפר המת שנשאר ממנו כשנאבד הליחות כולו וזה הרקב שמטמא באהל אינו אלא במת שנקבר ערום בארון של שיש או של אבן והדומה להם ויהיה שם המת כולו רוצה לומר שיהיה נקבר שלם שלא נחסר ממנו אבר ואמרו מת שחסר אין לו רקב ולא שכונת קברות ולא תבוסה ותרווד כף יתבאר בפרק (א) (עשירי) ממסכת כלים שהיא כף גדולה ושיעורה מלא חפניו. ושדרה שלשלת והם חליות שעל הגב בכללם וגלגלת היא גלגלת הראש כל אחד מהם בפני עצמו. וחצי קב שני לוגים וחצי לוג שתי רביעיות וכבר בארנו (לעיל פ''ו הל' א') שיעור הרביעית וזה הענין כולו בפרק ב' ממסכת אהלות שמטמאין באהלות ובמגע ובמשא ושם נתבאר עוד שעצם כשעורה מטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באהל ובארנו טעמי כל אלו הדברים וראייתם. ומה שאמר בתחילת זאת ההלכה על אלו נזיר מגלח למעוטי עצם כשעורה שאינו מטמא באהל ומה שחזר ושנה על אלו נזיר מגלח למעוטי סככות ופרעות שיתבארו אחר כך. ומה שאמר עד שיטהר רוצה לומר עד שיעריב שמשו אחר שיטבול אחר ההזאה ג' וז':
3
אֲבָל הַסְּכָכוֹת, וְהַפְּרָעוֹת, וּבֵית הַפְּרָס {יא}, וְאֶרֶץ הָעַמִּים {יב}, וְהַגּוֹלֵל, וְהַדּוֹפֵק, וּרְבִיעִית דָּם, וְאֹהֶל, וְרֹבַע עֲצָמוֹת, וְכֵלִים הַנּוֹגְעִים {יז} בְּמֵת, וִימֵי סָפְרוֹ, וִימֵי גָמְרוֹ {יח}, עַל אֵלּוּ אֵין {יט} הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ, וּמַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי, וְאֵינוֹ סוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִין, וּמַתְחִיל {כא} וּמוֹנֶה מִיָּד, וְקָרְבָּן אֵין לוֹ. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ, יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה וִימֵי הֶסְגֵּרוֹ שֶׁל מְצֹרָע, הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלִין לוֹ:
R. Bartenura (non traduit)
אֲבָל הַסְּכָכוֹת. אִילָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים מֻבְדָּלִים זֶה מִזֶּה, וְיֵשׁ כַּזַּיִת מִן הַמֵּת תַּחַת אֶחָד מֵהֶן, וְעָבַר הַנָּזִיר וְאֵין יָדוּעַ אִם עָבַר תַּחַת הֶעָנָף הַמַּאֲהִיל עַל הַמֵּת:
וְהַפְּרָעוֹת. אֲבָנִים אוֹ עֵצִים בּוֹלְטִים מִן הַכֹּתֶל וְטֻמְאָה תַּחַת אֶחָד מֵהֶם:
וּבֵית הַפְּרָס. שָׂדֶה שֶׁנֶּחֱרַשׁ בָּהּ קֶבֶר עוֹשָׂה בֵּית הַפְּרָס מֵאָה אַמָּה, שֶׁכָּךְ שִׁעֲרוּ שֶׁהַמַּחֲרֵשָׁה מוֹלִיכָה אֶת הָעֶצֶם:
וְאֶרֶץ הָעַמִּים. שֶׁגָּזְרוּ חֲכָמִים טֻמְאָה עַל אֶרֶץ הָעַמִּים:
גּוֹלֵל. כִּסּוּי הָאָרוֹן:
דּוֹפֵק. הָאָרוֹן עַצְמוֹ שֶׁהַכִּסּוּי דּוֹפֵק עָלָיו {יג}:
וּרְבִיעִית דָּם. אֲפִלּוּ עַל מַשָּׂאוֹ {יד} וּמַגָּעוֹ אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ:
וְאֹהֶל וְרֹבַע עֲצָמוֹת. אִם הֶאֱהִיל עַל רֹבַע קַב שֶׁל עַצְמוֹת {טו} הַמֵּת, אֵינוֹ מְגַלֵּחַ, עַד שֶׁיַּאֲהִיל עַל חֲצִי קַב. אֲבָל עַל מַגָּע וּמַשָּׂא {טז} שֶׁל רֹבַע עֲצָמוֹת, מְגַלֵּחַ, וַאֲפִלּוּ הֵם נִמּוֹקִים וְלֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה שָׁלֵם:
וְכֵלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת. שֶׁהֵם מְטַמְּאִים כַּמֵּת עַצְמוֹ. וְהַנּוֹגֵעַ בָּהֶם טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה:
וִימֵי סָפְרוֹ. לְאַחַר שֶׁנִּטְהַר מִצָּרַעְתּוֹ, דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא יד) וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ שִׁבְעַת יָמִים:
וִימֵי גָמְרוֹ. יְמֵי חִלּוּטוֹ שֶׁל מְצֹרָע:
עַל אֵלּוּ אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ. עַל כָּל הָנָךְ דְּמַתְנִיתִין:
וּמַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי. הָא לֹא קָאֵי אַיְּמֵי סָפְרוֹ וְאַיְּמֵי גָמְרוֹ, דְּלֹא שַׁיָּךְ בְּהוּ הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי {כ}:
וְאֵינוֹ סוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִין וּמַתְחִיל וּמוֹנֶה מִיָּד. כָּל אֵלֶּה שֶׁאָמַרְנוּ, אֵינָן עוֹלִין לִימֵי הַנְּזִירוּת וְאֵין סוֹתְרִין, אֶלָּא אַחַר שֶׁיַּזֶּה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי וְיִטְהַר אִם נִטְמָא בְּטֻמְאַת מֵת, וְאַחַר שֶׁיַּשְׁלִים יְמֵי גָמְרוֹ וִימֵי סָפְרוֹ אִם נִצְטָרֵעַ מַשְׁלִים נְזִירָתוֹ עַל מִנְיַן הַיָּמִים שֶׁמָּנָה קֹדֶם שֶׁנִּטְמָא, וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה:
בֶּאֱמֶת אָמְרוּ יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה. כָּל יְמֵי טֻמְאָתָם וִימֵי סְפִירָתָם שִׁבְעָה נְקִיִּים:
וִימֵי הֶסְגֵּרוֹ שֶׁל מְצֹרָע. שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שָׁם טז) וְהִסְגִּיר אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים, עוֹלִין לְמִנְיַן יְמֵי הַנְּזִירוּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין סוֹתְרִין אֶת הַקּוֹדְמִים:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יא} בֵּית הַפְּרָס. וְאַף טֻמְאַת בֵּית הַקְּבָרוֹת תְּנַן בְּפֶרֶק ג' מִשְׁנָה ה' דְּאֵינָהּ סוֹתֶרֶת, אֲבָל לָאו מִלְּתָא פְסִיקָא הִיא, שֶׁהֲרֵי יָכוֹל לְהִטַּמְּאוֹת בְּבֵית הַקְּבָרוֹת בַּמֵּתִים דִּלְשָׁם וְיִסְתֹּר, לְפִיכָךְ לֹא תָּנֵי לֵיהּ הָכָא: {יב} אֶרֶץ הָעַמִּים. שֶׁנָּזַר בָּאָרֶץ וּבְתוֹךְ יְמֵי נְזִירוּתוֹ יָצָא לְאֶרֶץ הָעַמִּים וְנִכְנַס. וְהָא דִתְנַן בְּפֶרֶק ג' מִשְׁנָה ו' מִי שֶׁנָּזַר כוּ' וְאַחַר כָּךְ בָּא לָאָרֶץ בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים נָזִיר בִתְּחִלָּה וְסוֹתֵר הַקּוֹדְמִין, הָתָם טַעְמָא לְפִי שֶׁעָשָׂה נְזִירוּתוֹ בְּחוּץ לָאָרֶץ כוּ'. רַשִׁ''י. וְטֻמְאַת אֶרֶץ הָעַמִּים הָיְתָה נוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת מִפְּנֵי שֶׁהָעַמִּים בַּיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים לֹא הָיוּ נִזְהָרִים לִקְבֹּר מֵתֵיהֶם בְּמָקוֹם מְיֻחָד, וְכָל מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל הָיָה סְפֵק קֶבֶר: {יג} וּכְפֵרוּשׁ רַשִׁ''י. וּבְמִשְׁנָה ד' פֶּרֶק ב' דְּאָהֳלוֹת מְפָרֵשׁ כְּפֵרוּשׁ רַבֵּינוּ חֲנַנְאֵל: {יד} לַאֲפוֹקֵי מֵרַבִּי עֲקִיבָא דְסוֹף פִּרְקִין. דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי לֹא אִיצְטְרִיךְ, דְּהָא מֵרֵישָׁא דִתְנַן עַל חֲצִי לֹג דָּם שְׁמַע מִנַּהּ דְּעַל רְבִיעִית דָּם לֹא. גְּמָרָא: {טו} צָרִיךְ עִיּוּן לִישְׁנָא דִּוְרֹבַע. וְהָרַמְבַּ''ם פֵּרֵשׁ וְאֹהֶל רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁנָּגַע בְּאֹהֶל הַמֵּת, אוֹ אִם הֶאֱהִיל עַל רֹבַע עֲצָמוֹת וְהוּא עִנְיָן מַה שֶּׁאָמַר וְרֹבַע: {טז} דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי לֹא אִיצְטְרִיךְ לְמִתְנֵיהּ, דְּמַאי שְׁנָא מֵרֵישָׁא דִתְנַן וְעַל חֲצִי קַב, שְׁמַע מִנַּהּ דְּעַל רֹבַע לֹא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יז} הַנּוֹגְעִים. פֵּרוּשׁ בְּעוֹדָם נוֹגְעִים, שֶׁאֵינָן מְטַמְּאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה [בִּכְלֵי שֶׁטֶף] אֶלָּא בְּחִבּוּרִין. הָרַאֲבַ''ד. וְדַעַת הָרַמְבַּ''ם דְּאֵין צָרִיךְ חִבּוּרִין לְשׁוּם כְּלִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יח} גָּמְרוֹ. צָרִיךְ עִיּוּן לָמָּה לִי לְמִתְנֵי יְמֵי גָמְרוֹ, דְּלֵיכָּא לְמֵימַר דְּסוֹתֵר, דְּאִם כֵּן מַאי נָפְקָא מִנַּהּ בְּמַה שֶּׁיְּמֵי סָפְרוֹ אֵינוֹ סוֹתֵר, הָא כְּבָר סָתַר מִטַּעַם יְמֵי גָמְרוֹ. תּוֹסָפוֹת: {יט} אֵין כוּ'. לְפִי שֶּׁלֹא נֶאֱמַר בּוֹ וְכִי יִטַּמָּא לְנֶפֶשׁ אֶלָּא וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו, עַד שֶׁיִּטַּמֵּא מִטֻּמְאוֹת שֶׁהֵן מֵעַצְמוֹ שֶׁל מֵת. הָרַמְבַּ''ם: {כ} וּמַשְׁמַע דְּאַאִינָךְ כֻּלְּהוּ קָאֵי. וּבְאֶרֶץ הָעַמִּים מְפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא דְּדַוְקָא לְמִתְטַמֵּא בְגוּשָׁהּ וְלֹא בַּאֲוִירָה. וּבָאֹהֶל וּבְכֵלִים לְהָרַמְבַּ''ם אֵין צָרִיךְ הֲזָיָה כוּ'. וּבַתּוֹסָפוֹת נֶחְלְקוּ, רַבֵּנוּ תַּם סוֹבֵר דְּבִכְלֵי מַתָּכוֹת צָרִיךְ הֲזָיָה, וְרַבֵּנוּ חַיִּים כֹּהֵן הֵשִׁיב לוֹ אֵיזֶה בַּיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי, דְּכָל שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ הַכֹּהֵן מֻזְהָר עָלָיו: {כא} וּמַתְחִיל כוּ'. וְהוּא שֶׁתְּהֵא נְזִירוּת מְרֻבָּה כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בּוֹ גִּדּוּל שֵׂעָר שְׁלֹשִׁים יוֹם לְאַחַר שֶׁנִּתְגַּלֵּחַ בְּתִגְלָחוֹת שְׁתַּיִם שֶׁל מְצֹרָע. רַשִׁ''י:
Rambam (non traduit)
ומה שאמר ואהל, רוצה לומר שנגע באהל המת, או אם האהיל על רובע עצמות, והוא עניין מה שאמר רובע עצמות. אח''כ זכר ימי ספרו וימי גמרו של מצורע, לפי שהם סותרים כמו ימי הטומאה ואין עולין לו למניין ימי הנזירות, ואין סותרין הקודמין להם כמו הטומאה, אלא ישלים ימי הנזירות אחר השלמת ימי ספרו וימי גמרו כמו שהוא משלים ימי הנזירות אחר שעברו שבעת ימי הטומאה שנטמא במת או בכזית מן המת ומה שמנה עמהם. ולשון התורה במצורע כשנרפא מצרעתו שיגלח, כמו שזכרנו, וישהא שבעת ימים אחר התגלחת הטהרה, והוא מ''ש: ''וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים'', ואח''כ יביא קרבנותיו. ואלו השבעה ימים נקראים ימי ספרו. וימי הצרעת שהיה בהם מוחלט, שהן ימי החלטו, נקראין ימי גמרו, רוצה לומר תשלום טומאתו. ואומר שימי ספרו ג''כ וימי גמרו אינן עולין לו מימי הנזירות, כמו שאינן עולין לו ימי טומאה כשנטמא באחת מאלו הטומאות המנויות שהנזיר מגלח עליהן. אבל המצורע שצריך להסגר כמו שמבואר בתורה: ''והסגירו שבעת ימים שנית'', ואלו ימי הסגר עולין לו ונמנין מימי הנזירות. וכמו כן הזב והזבה, כל ימי טומאתם וימי הספירה ג''כ המחוייבים להם אחר הפסקות הזיבות, הכל עולין מן המניין, וזה הלכה למשה מסיני כמו שאמר: באמת [אמרו] ימי הזב והזבה:
אבל הסככות והפרעות ובית הפרס וארץ העמים כו': הסככות – צללים, ר''ל האילנות שעושין צל על הארץ. אם היתה טומאה תחת ענפיהם ועבר הנזיר תחת אלו הענפים. ופרעות – האבנים והעצים הבולטים מן הכתלים ומה שדומה להם, אם היה תחתיהם טומאה ועבר הנזיר תחתיהם. ובית הפרס – שדה שנחרש בו קבר ונתערבו עצמותיו עם העפר, כמו שיתבאר בפרק האחרון ממסכת אהלות. וגולל, הוא גב הקבר. דופק, צידי הקבר. ויתבאר לך בפרק א' מאהלות שכל הנוגעים במת, מי שנגע בהם יטמא טומאת שבעה. וכמו כן יתבאר בפרק ב' מאהלות שבית הפרס וארץ העמים מטמאין במשא ובמגע, ורביעית דם מטמא במגע ובמשא ובאהל, והגולל והדופק מטמאין במגע ובאהל ואין מטמאין במשא, ולשון התורה בטומאת הקבר מ''ש ''או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים'', אבל אם היות שנטמא בכל זה וחייב הזאת שלישי ושביעי כמו שביאר ואמר. ומזה בשלישי ובשביעי אינו חייב בתגלחת ואינו סותר הימים הקודמים אלא בטומאות ידועים, והם שיהיה מעצמו של מת, לפי שנאמר: ''וכי ימות מת עליו בפתע פתאום'', ולא אמר וכי יטמא לנפש וטמא את ראש נזרו.
4
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, כָּל טֻמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ, חַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְּדָשׁ. וְכָל טֻמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ, אֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְּדָשׁ. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, לֹא תְהֵא זוֹ קַלָּה מִן הַשֶּׁרֶץ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, דַּנְתִּי לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מָה אִם עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אָדָם בְּאֹהֶל, הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ. רְבִיעִית דָּם שֶׁהוּא מְטַמֵּא אָדָם בְּאֹהֶל, אֵינוֹ דִין {כב} שֶׁיְּהֵא הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעָהּ וְעַל מַשָּׂאָהּ. אָמַר לִי, מַה זֶה עֲקִיבָא, אֵין דָּנִין כָּאן מִקַּל וָחֹמֶר. וּכְשֶׁבָּאתִי וְהִרְצֵיתִי אֶת הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לִי, יָפֶה אָמַרְתָּ, אֶלָּא כֵּן אָמְרוּ הֲלָכָה:
R. Bartenura (non traduit)
חַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְּדָשׁ. אִם נִטְמָא בְאוֹתָהּ טֻמְאָה וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ, אוֹ אוֹכֵל קָדָשִׁים קֹדֶם שֶׁטָּהַר מִטֻּמְאָתוֹ, חַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת אִם הָיָה מֵזִיד, אוֹ קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד אִם הָיָה שׁוֹגֵג:
לֹא תְהֵא זוֹ קַלָּה מִן הַשֶּׁרֶץ. דְּחַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְּדָשׁ, כְּדִכְתִיב בְּוַיִּקְרָא {ח} אוֹ בְנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא. וּמִלְּתָא דְרַבִּי מֵאִיר לֵיתָא, שֶׁהֲרֵי מַגָּע וּמַשָּׂא שֶׁל עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה שֶׁהוּא קַל שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בָאֹהֶל, הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ כְּדִתְנַן בְּמַתְנִיתִין, וּרְבִיעִית דָּם שֶׁהִיא חֲמוּרָה שֶׁמְּטַמֵּא בָאֹהֶל אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ:
אֵין דָּנִין כָּאן קַל וָחֹמֶר. שֶׁאֵין דָּנִין קַל וָחֹמֶר עַל דָּבָר שֶׁהוּא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, שֶׁעֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה אֵינוֹ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֶלָּא הֲלָכָה הִיא, וְאֵין דָּנִין קַל וָחֹמֶר מֵהֲלָכָה {כג}. וְהֵן הֵן דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֵן הֵן דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁאָמַר אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ הֲלָכָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{כב} אֵינוֹ דִין כוּ'. וְהוּא הַדִּין דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר עַל אָהֳלוֹת דִּלְרַבִּי עֲקִיבָא אִית לֵיהּ הַאי סְבָרָא, אֶלָּא מִשּׁוּם דִּלְגַבֵּי שְׂעֹרָה דְקָמַיְתֵי לֵיהּ מִנַּהּ מִקַּל וָחֹמֶר לֹא מָצֵי אָמַר עַל אָהֳלוֹת, לֹא אָמַר נַמִּי גַּבֵּי רְבִיעִית דָּם. רַשִׁ''י: {כג} וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּהָא דְּאָמְרָן לְעֵיל בְּמִשְׁנָה ב' דַּחֲצִי לֹג דַּם הֲלָכָה הִיא כִּדְמַשְׁמַע מִפֵרוּשׁ הָרַ''ב, דְּזֶהוּ דַּוְקָא לְעִנְיָן אֹהֶל. וּלְרַשִׁ''י שֶׁכָּתַב בְּסָמוּךְ, לֵית לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא הֲלָכָה כְּלָל:
Rambam (non traduit)
אמר רבי אליעזר משום רבי יהושע כל טומאה מן המת שנזיר מגלה עליה כו': לא תהא זו קלה מן השרץ ר''ל לא תהיה זאת הטומאה מן המת שאינו חייב עליה הנזיר תגלחת קלה מטומאת השרץ ואחר שהעיקר אצלנו שטומאת שרץ חייבין עליה על ביאת המקדש כמו שמבואר בתורה (ויקרא ה') או בנבלת שרץ טמא כ''ש זאת ומאמר ר''מ אינו נכון וכבר נתבאר בזה הפרק שהנזיר מגלח על מגע עצם כשעורה ועל משאו ואינו מגלח על רביעית דם אף ע''פ שעצם כשעורה אינו מטמא באהל ורביעית דם מטמא באהל כמו שזכרנו בפ''ב מאהלות והנה רצה ר''ע ללמד רביעית דם בק''ו מעצם כשעורה כמו שאתה רואה ועצם כשעורה לא בא לנו לשון מבואר בתורה בטומאתו כמו שנתבאר במסכת אהלות אבל היא הלכה והעיקר אצלנו אין דנין ק''ו מהלכה וזהו הענין שרמז לו בו ר' אליעזר רבו והוא ג''כ דעת רבי יהושע באמרו יפה אמרת ר''ל ההיקש נכון אילו היה מן התורה אבל מפני שזה הדין הלכה אין דנין ק''ו ולכך לא יתחייב זה והוא מה שאמר אלא כך אמרו הלכה:
פרק ח
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source