Chap. 3
1
סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת אֵלוּ הָאָמוּר, בִּרְבִיעָה רִאשׁוֹנָה. אֲבָל צְמָחִים שֶׁשָּׁנוּ, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶם מִיָּד {א}. וְכֵן שֶׁפָּסְקוּ גְשָׁמִים בֵּין גֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם אַרְבָּעִים יוֹם, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶם מִיָּד, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכַּת בַּצֹּרֶת {ב}:
R. Bartenura non traduit
סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת הָאֵלּוּ. הָאֲמוּרִין בַּפְּרָקִין דִּלְעֵיל, אֵינוֹ אֶלָּא בִּרְבִיעָה רִאשׁוֹנָה, אִם עָבְרוּ שְׁלֹשָׁה זְמַנִּין שֶׁל רְבִיעָה שֶׁל יוֹרֶה, שֶׁהֵם שְׁלִישִׁי בְּמַרְחֶשְׁוָן וּשְׁבִיעִי וְשִׁבְעָה עָשָׂר, וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, אָז הָיוּ מִתְעַנִּין יְחִידִים, וְאַחַר כָּךְ מִתְעַנִּין הַצִּבּוּר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תַּעֲנִיּוֹת עַל הַסֵּדֶר שֶׁאָמַר:
אֲבָל. יָרְדוּ גְשָׁמִים בְּעִתָּן וְצָמְחוּ הַזְּרָעִים וְנִשְׁתַּנּוּ, כְּמוֹ תַּחַת חִטָּה יָצָא חוֹחַ, תַּחַת שְׂעוֹרָה בָּאְשָׁה, אוֹ שִׁנּוּי אַחֵר:
מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶם מִיָּד. בְּתַעֲנִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת. שֶׁכָּל חֹמֶר הָאָמוּר בַּתַּעֲנִיּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת נוֹהֲגִין מִיָּד בָּרִאשׁוֹנוֹת:
בֵּין גֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם. בֵּין רְבִיעָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָּה:
מַכַּת בַּצֹּרֶת. סִימַן בַּצֹּרֶת הוּא:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} מִיָּד. לְפִי שֶׁאֵינוֹ דָּבָר שֶׁסּוֹבֵל מִתּוּן. דְּבִשְׁלָמָא הַגְּשָׁמִים אֶפְשָׁר לְהַמְתִּין, שֶׁאִם יֵרְדוּ לְאַחַר מִכֵּן יִהְיוּ פֵּרוֹת הַשָּׁנָה כְּתִקּוּנָן, אֲבָל צְמָחִים שֶׁשָּׁנוּ אִם לֹא יִתָּקְנוּ בִּמְהֵרָה יִפָּסְדוּ לְגַמְרֵי. וְכֵן כְּשֶׁפָּסְקוּ גְשָׁמִים הֲרֵי הַצְּמָחִים נִפְסָדִים מְהֵרָה וְאֵין מִתּוּן לַדָּבָר. וּמֵהַאי טַעֲמָא שָׁנוּ דַּוְקָא תְּנַן, אֲבָל יָבְשׁוּ לֹא כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא, לְפִי שֶׁאֵין לָהֶם תַּקָּנָה כְּשֶׁיָּבְשׁוּ אֶלָּא לִזְרֹעַ בַּתְּחִלָּה, לְפִיכָךְ הֲרֵי הֵם כְּאִלּוּ לֹא יָרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים כְּלָל, וּלְפִיכָךְ מִתְעַנִּין כְּפִי הַסֵּדֶר. הָרַ''ן: {ב} בַּצֹּרֶת. אַף עַל גַּב דְּקַלָּה מִמַּכַּת רָעָב כוּ', הָכִי קָאָמַר, דְּאַף עַל פִּי שֶׁיָּרְדוּ גְשָׁמִים וְאֶפְשָׁר שֶּׁלֹא יִהְיֶה רָעָב, אַךְ כֵּיוָן שֶׁפָּסְקוּ אַרְבָּעִים יוֹם לְפָחוֹת, מַכָּה מְבִיאָה לִידֵי בַּצֹּרֶת הִיא זוֹ. הָרַ''ן:
Rambam non traduit
סדר תעניות אלו האמור ברביעה ראשונה כו': מפולת הוא שיפלו הכתלים החזקים בלי סיבה גלויה ואין הלכה כר' עקיבא בכולם:
2
יָרְדוּ לַצְּמָחִין אֲבָל לֹא יָרְדוּ לָאִילָן, לָאִילָן וְלֹא לַצְּמָחִים, לָזֶה וְלָזֶה אֲבָל לֹא לַבּוֹרוֹת {ג} לַשִּׁיחִין וְלַמְּעָרוֹת, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד {ד}:
R. Bartenura non traduit
יָרְדוּ לַצְּמָחִים וְלֹא לָאִילָן. כְּגוֹן שֶׁיָּרְדוּ בְּנַחַת, שֶׁזֶּה יָפֶה לַצְּמָחִים וְלָעֲשָׂבִים וְאֵינוֹ מוֹעִיל לָאִילָנוֹת:
לָאִילָן וְלֹא לַצְּמָחִים. שֶׁיָּרְדוּ בְּכֹחַ:
לַבּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. שֶׁמַּכְנִיסִין בָּהֶן מַיִם לִשְׁתּוֹת:
Toss. Yom Tov non traduit
{ג} לֹא לַבּוֹרוֹת. מַשְׁכַּחַת לַהּ דְּיָרְדוּ בְּנַחַת וּבְכֹחַ, וְטוּבָא לֹא אַתְיָא. גְּמָרָא: {ד} מִיָּד. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא עַל הָאִילָנוֹת בִּפְרוֹס הַפֶּסַח, מִשּׁוּם דְּהַאי שַׁעְתָּא מְלַבְלְבֵי אִילָנֵי כוּ'. וְכֵן כְּשֶׁיָּרְדוּ לָאִילָן וְלֹא לַצְּמָחִין כוּ' הַדָּבָר מַרְאֶה שֶׁהָרְבִיעָה הַצְּרִיכָה לַזְּרִיעָה תִּתְאַחֵר הַרְבֵּה אוֹ לֹא תָבֹא כְּלָל, וּלְפִיכָךְ מַתְרִיעִין מִיָּד. וְכֵן כְּשֶׁהִגִּיעַ פְּרוֹס הֶחָג וְלֹא יָרְדוּ לַבּוֹרוֹת, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא:
3
וְכֵן עִיר {ה} שֶּׁלֹא יָרְדוּ עָלֶיהָ גְשָׁמִים, דִּכְתִיב (עמוס ד) וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר, חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר וְגוֹ', אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת, וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ {ו}, מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת {ז}. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת:
R. Bartenura non traduit
וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת. שֶׁאוֹתָהּ הָעִיר שֶּׁלֹא יָרְדוּ בָהּ גְּשָׁמִים תֵּלֵךְ לִקְנוֹת תְּבוּאָה בָּעִיר שֶׁיָּרְדוּ בָהּ וְיִהְיֶה רָעָב:
Toss. Yom Tov non traduit
{ה} וְכֵן עִיר כוּ'. הַיְנוּ טַעֲמָא שֶׁאוֹתָהּ הָעִיר מַתְרַעַת מִיָּד וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת סֵדֶר הַתַּעֲנִיּוֹת, לְפִי שֶׁהַדָּבָר מַרְאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁזֶּה בָּא עֲלֵיהֶם בִּגְזֵרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא בְּמִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּלְפִיכָךְ רָאוּי שֶׁיִּתְעַנּוּ וְיָרִיעוּ מִיָּד. וּמִשּׁוּם הָכִי מַיְתֵי קְרָא וְהִמְטַרְתִּי כוּ'. הָרַ''ן: {ו} סְבִיבוֹתֶיהָ. אוֹתָהּ הִפַּרְכִיָּא. הַמַּגִּיד. אֲבָל רַשִׁ''י מְפָרֵשׁ סְבִיבוֹתֶיהָ מַה שֶׁסְּבִיב הַהִפַּרְכִיָּא. בֵּית יוֹסֵף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ז} לֹא מַתְרִיעוֹת. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְעַנִּין וְלֹא מַתְרִיעִין. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מַתְרִיעוֹת כוּ' שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁמַּתְרִיעִין וְלֹא מִתְעַנִּין. יְרוּשַׁלְמִי. הָרַ''ן:
4
וְכֵן עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ דֶּבֶר {ח} אוֹ מַפֹּלֶת, אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת, וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת. אֵיזֶהוּ דֶבֶר, עִיר הַמּוֹצִיאָה {ט} חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי, וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלשָׁה מֵתִים בִּשְׁלשָׁה יָמִים {י} זֶה אַחַר זֶה, הֲרֵי זֶה דֶבֶר. פָּחוֹת מִכָּאן {יא}, אֵין זֶה דֶבֶר:
R. Bartenura non traduit
מַפֹּלֶת. שֶׁחוֹמוֹתֶיהָ הַבְּרִיאוֹת נוֹפְלוֹת. אֲבָל רְעוּעוֹת אֵין זוֹ מַפֹּלֶת:
Toss. Yom Tov non traduit
{ח} דֶּבֶר. מִלְּתָא דִּפְשִׁיטָא שֶׁאֵין בָּהּ מִתּוּן וּצְרִיכִין לְהִתְעַנּוֹת מִיָּד: {ט} הַמּוֹצִיאָה. מִלִּישְׁנָא דְּהַמּוֹצִיאָה דִּיֵּק הָרַמְבַּ''ם דְּאֵין הַנָּשִׁים וְהַקְּטַנִּים וְהַזְּקֵנִים שֶׁשָּׁבְתוּ מִמְּלָאכָה בִּכְלַל הַמִּנְיָן הַזֶּה. הָרַ''ן. וְהַמַּגִּיד מִשְׁנֶה כָּתַב דְּמִרַגְלִי דִּיֵּק דְּהֵן הַגְּבָרִים לְבָד כוּ': {י} בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים. אֶחָד בְּכָל יוֹם. רַשִׁ''י: {יא} פָּחוֹת כוּ'. לְשׁוֹן הַגְּמָרָא בְּיוֹם אֶחָד אוֹ בְאַרְבָּעָה יָמִים אֵין זֶה דֶּבֶר. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י דְּאַקְרַאי בְּעַלְמָא הִיא וְלֹא קְבַע:
5
עַל אֵלּוּ מַתְרִיעִין בְּכָל מָקוֹם, עַל הַשִּׁדָּפוֹן וְעַל הַיֵּרָקוֹן, עַל הָאַרְבֶּה {יג} וְעַל הֶחָסִיל, וְעַל הַחַיָּה רָעָה וְעַל הַחֶרֶב, מַתְרִיעִין עָלֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכָּה מְהַלֶּכֶת:
R. Bartenura non traduit
בְּכָל מָקוֹם. וַאֲפִלּוּ הֶעָרִים הָרְחוֹקוֹת מִמֶּנָּה הַרְבֵּה {יב}, כְּדִמְפָרֵשׁ טַעֲמָא בְּסֵיפָא מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכָּה מְהַלֶּכֶת:
שִׁדָּפוֹן. רוּחַ שֶׁמַּפְסִיד אֶת הַתְּבוּאָה וּמִתְרוֹקֶנֶת מִן הַזֶּרַע:
יֵרָקוֹן. תְּבוּאָה שֶׁהִכְסִיפוּ פָנֶיהָ. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים יֵרָקוֹן חֹלִי שֶׁהוֹפֵךְ פְּנֵי אָדָם כְּמַרְאֵה יֶרֶק הַשָּׂדֶה:
וְעַל חַיָּה רָעָה. שֶׁנִּרְאֵית בַּיּוֹם בַּיִּשּׁוּב:
וְעַל הַחֶרֶב. חֵילוֹת הָעוֹבְרוֹת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם בָּאִים לְהִלָּחֵם עִם אוֹתָהּ הָעִיר:
Toss. Yom Tov non traduit
{יב} בָּא לְרַבּוֹת דְּיוֹתֵר מִסְּבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת, דְּאִם לֹא כֵן סְבִיבוֹתֶיהָ הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי. וְהַבֵּית יוֹסֵף הִקְשָׁה בְּשֵׁם הָרַמְבַּ''ם מִשּׁוּם דְּאֵין זְמָן בָּעוֹלָם שֶּׁלֹא יְהֵא בוֹ חֶרֶב בְּאֶחָד מֵהַמְּקוֹמוֹת, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן בְּכָל הָעוֹלָם יִתְעַנּוּ. וְאֶפְשָׁר דְּדַוְקָא אוֹתָן הַשּׁוֹמְעִין וְיֵשׁ כָּאן חֲשָׁשָׁא פֶּן גַּם עֲלֵיהֶם יַעֲבֹר. וְכֵן בְּדֶבֶר מוֹקֵי לַהּ בַּגְּמָרָא כְּשֶׁשַּׁיָּרוֹת מְצוּיוֹת, דְּמִתְלַוֶּה וּבָא עִמָּהֶן: {יג} הָאַרְבֶּה וְעַל הֶחָסִיל. וּבַבְּרַיְתָא מַתְרִיעִין עַל הַגּוֹבַאי בְּכָל שֶׁהוּא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף עַל הֶחָגָב. וְכָתַב הָרַאֲבַ''ד דִּלְתַנָּא קַמָּא כָּל הַמִּינִין מַזִּיקִין, וּרְאָיָה מִיּוֹאֵל, חוּץ מִן הֶחָגָב. אֲבָל הַמַּגִּיד כָּתַב דְּדַוְקָא אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה שֶׁהִזְכִּירוּ וְלֹא שְׁאָר הַמִּינִין, אֶלָּא אִם כֵּן בְּתַעֲרֹבוֹת, וְשֶׁל יוֹאֵל בְּתַעֲרֹבוֹת אַרְבֶּה וְחָסִיל הָיוּ:
Rambam non traduit
על אלו מתריעין בכל מקום על השדפון כו': חיה רעה הוא שיראו חיות רעות בישוב. והתנאי שיראו ביום וכן אם רדפו החיות אחר שני בני אדם הרי זה משולחת ומתריעין עליהן ואמרו על החרב ואפי' אין דעת בני החיל להורגם אלא להרוג אומה אחרת ואין כוונתם אלא לעבור עליהם הרי היא צרה ומתריעין עליה ומהבטחות השם יתברך לישראל וחרב לא תעבור בארצכם. ואמר כמלא פי תנור ר''ל מקום מן הקרקע שיעורו כפי התנור וכן אמרו כמלא תנור וכבר אמר כי כשיראו החיות המזיקות ביום בישוב שמתריעין עליהם:
6
מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זְקֵנִים מִירוּשָׁלַיִם לְעָרֵיהֶם, וְגָזְרוּ תַעֲנִית עַל שֶׁנִּרְאָה כִמְלֹא פִי תַּנוּר שִׁדָּפוֹן בְּאַשְׁקְלוֹן. וְעוֹד גָּזְרוּ תַעֲנִית עַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵבִים שְׁנֵי תִינוֹקוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא עַל שֶׁאָכְלוּ, אֶלָּא עַל שֶׁנִּרְאָה:
R. Bartenura non traduit
לְעָרֵיהֶן. לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
כִּמְלֹא פִי תַּנוּר. שֶׁלָּקְתָה בְּשִׁדָּפוֹן כָּל כָּךְ תְּבוּאָה שֶׁהָיָה רָאוּי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנָּה פַּת לְמַלֹּאת [פִּי] הַתַּנּוּר {יד}:
בְּאַשְׁקְלוֹן. בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים:
וְעַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵבִים. דְּהִיא חַיָּה רָעָה וּמַכָּה מְהַלֶּכֶת הִיא:
עַל שֶׁנִּרְאָה. בָּאוּ בָעִיר:
Toss. Yom Tov non traduit
{יד} בַּגְּמָרָא. וַעֲדַיִן תִּבְעֵי לָן כְּכִיסוּיָא דְתַנּוּרָא אוֹ דִּלְמָא כִּי דָרָא דְרִפְתָּא (שׁוּרוֹת לֶחֶם הַדְּבֵקִים בְּפוּמָא דְתַנּוּרָא זֶה אֵצֶל זֶה, אִי נַמִּי זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה), תֵּיקוּ:
7
עַל אֵלּוּ מַתְרִיעִין {טו} בְּשַׁבָּת, עַל עִיר {טז} שֶׁהִקִּיפוּהָ גוֹיִם אוֹ נָהָר, וְעַל הַסְּפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לְעֶזְרָה וְלֹא לִצְעָקָה {יח}. שִׁמְעוֹן הַתִּמְנִי אוֹמֵר, אַף עַל הַדֶּבֶר, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים:
R. Bartenura non traduit
הַמִּטָּרֶפֶת. מִתְחַבֶּטֶת וּמִשְׁתַּבֶּרֶת, כְּמוֹ בֵּיצָה הַטְּרוּפָה בִּקְעָרָה:
לְעֶזְרָה. לְקַבֵּץ אֶת הָעָם שֶׁיָּבֹאוּ לַעֲזֹר וּלְהוֹשִׁיעַ. וַהֲלָכָה שֶׁאֵין תּוֹקְעִים עֲלֵיהֶם בַּשּׁוֹפָר אוֹ בַחֲצוֹצְרוֹת בַּשַּׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן הֻצְרְכוּ לִתְקֹעַ לְקַבֵּץ אֶת הָעָם, אֲבָל מִתְעַנִּים {יז} וְזוֹעֲקִים וּמִתְחַנְּנִים עֲלֵיהֶם בַּשַּׁבָּת:
שִׁמְעוֹן הַתִּמְנִי. מִתִּמְנָת הָיָה:
אַף עַל הַדֶּבֶר. מַתְרִיעִין בְּשַׁבָּת:
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים. לְהַתְרִיעַ עַל הַדֶּבֶר בְּשַׁבָּת. אֲבָל בְּחֹל מַתְרִיעִין {יט}:
Toss. Yom Tov non traduit
{טו} מַתְרִיעִין. בְּעַנֵּנוּ. רַשִׁ''י. וְכָתַב הָרַ''ן וְאַף עַל גַּב דְּכָל מַתְרִיעִין אַף תַּעֲנִית בְּמַשְׁמַע, הָכָא שָׁאנֵי שֶׁיָּדוּעַ שֶׁאָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בְּשַׁבָּת, מִמֵּילָא דִּבְלֹא תַעֲנִית קָאָמַר: {טז} עַל עִיר. וְאַף בְּחֹל אֵין מִתְעַנִּין בָּעִיר עַצְמָהּ וְלֹא בִסְבִיבוֹתֶיהָ. וְטַעֲמָא כָּתַב הָרַמְבַּ''ן דְּכֵיוָן דְּמֵחֲמַת הַצָּרָה וְתֹקֶף בֶּהָלָתָהּ אִי אֶפְשָׁר לִבְנֵי הָעִיר לְהִתְעַנּוֹת, אַף סְבִיבוֹתֵיהֶן אֵין מִתְעַנִּין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יז} הָרַמְבַּ''ם. וְהַטּוּר הִשְׁמִיט מִדִּבְרֵי הָרַמְבַּ''ם תֵּיבַת מִתְעַנִּין: {יח} וְלֹא לִצְעָקָה. שֶׁאֵין אָנוּ בְּטוּחִים כָּל כָּךְ שֶׁתּוֹעִיל תְּפִלָּתֵנוּ לִצְעֹק עֲלֵיהֶם בְּשַׁבָּת. רַשִׁ''י: {יט} וְאִם כֵּן מַתְנִיתִין דַּוְקָא בִסְבִיבוֹתֶיהָ, וּכְרַבִּי עֲקִיבָא דְמִשְׁנָה ד'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
על אלו מתריעין בשבת על עיר שהקיפוה נכרים כו': רבי יוסי אומר שאין תוקעין שופר בשבת אלא כדי שיתקבצו העם להושיע אותה מדינה אבל לצעוק לשם ולהתענות לא. ואין הלכה כרבי יוסי למנוע מהם הצעקה בשבת אלא שצועקים ומתענין עליהם בשבת בלא תקיעה. ולא כר' שמעון התימני שאומר מתריעין על הדבר אבל הדין אצלנו אין מתריעין על הדבר כל עיקר אבל מתענין עליו בלבד ואותן שנפל בהם הדבר הם בלבד מתענין ומתריעין כמו שקדם:
8
עַל כָּל צָרָה שֶּׁלֹא תָבֹא {כ} עַל הַצִּבּוּר, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן, חוּץ מֵרוֹב גְּשָׁמִים {כא}. מַעֲשֶׂה שֶׁאָמְרוּ לוֹ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל, הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לָהֶם, צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַנּוּרֵי פְסָחִים {כב}, בִּשְׁבִיל שֶּׁלֹא יִמּוֹקוּ {כג}. הִתְפַּלֵּל, וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. מֶה עָשָׂה, עָג עוּגָה {כד} וְעָמַד בְּתוֹכָהּ, וְאָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְנֵיהֶם עָלַי, שֶׁאֲנִי כְבֶן בַּיִת לְפָנֶיךָ. נִשְׁבָּע אֲנִי בְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן, עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ. הִתְחִילוּ גְּשָׁמִים מְנַטְּפִין. אָמַר, לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִּשְׁמֵי בוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. הִתְחִילוּ לֵירֵד בְּזָעַף. אָמַר, לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה {כו}. יָרְדוּ כְתִקְנָן, עַד שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים {כז}. בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרְדוּ כָּךְ הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶן. אָמַר לָהֶן, צְאוּ וּרְאוּ אִם נִמְחֵת {כח} אֶבֶן הַטּוֹעִים. שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח, אִלְמָלֵא חוֹנִי אַתָּה, גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ נִדּוּי. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לְּךָ, שֶׁאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְעוֹשֶׂה לְךָ רְצוֹנְךָ כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַטֵּא עַל אָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. וְעָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר (משלי כג), יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ:
R. Bartenura non traduit
חוּץ מֵרוֹב גְּשָׁמִים. לֹא שֶׁיָּרְדוּ הַרְבֵּה כָּל כָּךְ שֶׁמְּקַלְקְלִין אֶת הַתְּבוּאָה, אֶלָּא שֶׁכְּבָר יָרְדוּ הַרְבֵּה שֶׁאֵין צְרִיכִין לָהֶן עוֹד וְהֵן לְטֹרַח עַל בְּנֵי אָדָם:
תַּנּוּרֵי פְסָחִים. שֶׁל חֶרֶס הֵם וּמִטַּלְטְלִין מִמָּקוֹם לְמָקוֹם:
שֶּׁלֹא יִמּוֹקוּ. בַּגְּשָׁמִים:
עָג עוּגָה. רָשַׁם בַּקַּרְקַע רֹשֶׁם עָגֹל כְּעֵין עוּגָה {כה}:
גִּשְׁמֵי בוֹרוֹת. גְּשָׁמִים בְּשֶׁפַע לְמַלֹּאת בּוֹרוֹת:
אִם נִמְחֵת. אִם כֻּלָּהּ מְכֻסָּה בְּמַיִם:
אֶבֶן טוֹעִים. אֶבֶן הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁכָּל מִי שֶׁמּוֹצֵא מְצִיאָה הָיָה עוֹמֵד עָלֶיהָ וּמַכְרִיז מְצִיאָה מָצָאתִי, וּבָאִין בְּעָלֶיהָ וְנוֹתְנִין סִימָנֶיהָ וְנוֹטְלִין אוֹתָהּ. וְאוֹתָהּ אֶבֶן נִקְרֵאת אֶבֶן טוֹעִים. וּמָצָאתִי כָּתוּב שֶׁהָיְתָה גְבוֹהָה מְאֹד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְכַּסֶּה בַּגְּשָׁמִים אֶלָּא אִם כֵּן בָּא מַבּוּל לָעוֹלָם:
נִדּוּי. שֶׁמְּנַדִּין עַל כְּבוֹד הָרַב {כט}:
מִתְחַטֵּא. מִתְגַּעְגֵּעַ {ל}:
Toss. Yom Tov non traduit
{כ} שֶּׁלֹא תָבֹא. לִישְׁנָא מַעַלְיָא נָקֵיט. רַשִׁ''י: {כא} חוּץ כוּ'. לְפִי שֶׁאֵין מִתְפַּלְּלִין עַל רֹב טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר [מַלְאָכִי ג] עַד בְּלִי דַי, עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר דַּי. גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ הָרַ''ן וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ מִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכְּשֶׁהוּא נַעֲנֶה לְעַמּוֹ מַשְׁפִּיעַ לָהֶם מִטּוּבוֹ עַד שֶׁיִּבְלוּ כוּ', אֵין מִתְפַּלְּלִין עֲלֵיהֶם: {כב} תַּנּוּרֵי כוּ'. שֶׁהֵם בַּחֲצֵרוֹת. רַשִׁ''י: {כג} שֶּׁלֹא יִמּוֹקוּ. בָּטוּחַ הָיָה בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים הַרְבֵּה, הָרַ''ן: {כד} עוּגָה. כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (חֲבַקּוּק ב) עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה, פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י כְּמִין בֵּית הָאֲסוּרִים עָשָׂה וְיָשַׁב: {כה} רַשִׁ''י. לְפִי שֶׁעַל יְדֵי רְשִׁימַת הָעֲגֻלָּה נַעֲשֵׂית מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ כְּמִין עוּגָה: {כו} וּנְדָבָה. רָצוֹן וְעַיִן יָפָה. רַשִׁ''י: {כז} מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. הֲדָא אָמְרָה הַר הַבַּיִת מְקוּרֶה הָיָה, וְתָנֵי כֵן אַסְטָיו לִפְנִים מֵאַסְטָיו הָיָה. יְרוּשַׁלְמִי: {כח} אִם נִמְחֵת. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְאֶבֶן שֶׁתִּמָּחֶה, כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל עַל רֹב הַטּוֹבָה. הָרַ''ן. וּבַבְּרַיְתָא, הֵבִיאוּ לוֹ פַּר הוֹדָאָה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כוּ' יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים וִיהֵא רֶוַח בָּעוֹלָם, מִיָּד נָשְׁבָה הָרוּחַ כוּ': {כט} שֶׁהִטִּיחַ דְּבָרִים וְאָמַר לֹא כָךְ כוּ'. רַשִׁ''י. וּבַבְּרַיְתָא, שֶׁאִלּוּ שָׁנִים כִּשְׁנֵי אֵלִיָּהוּ שֶׁמַּפְתְּחוֹת גְּשָׁמִים בְּיָדוֹ, לֹא נִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל עַל יָדֶיךָ, דְּאֵלִיָּהוּ נִשְׁבַּע דְּלֹא יֵרְדוּ וְאַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ שֶׁיֵּרְדוּ, וְנִמְצָא דְּזֶה אוֹ זֶה בָּא לִידֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא: {ל} וּלְשׁוֹן אֲרָמִית הִיא. כִּי הַיְלָדִים רַכִּים [בְּרֵאשִׁית לג], תַּרְגּוּם אַרוּם טַלְיָא מְחַטְיָין:
Rambam non traduit
על כל צרה שלא תבא על הצבור מתריעין כו': עג עוגה כמו עגול. ואבן התועים היא אבן גדולה שהיתה בירושלים וכל מי שהיה מוצא מציאה עולה עליה ומכריז כדי שישמעו בעליה וחזרו לו אבידתו ולפיכך נקראת אבן התועים. ורוצה באמרו נמחית שכסו המים עצם האבן: וגמר המעשה כי הוא התפלל והתודה על חטאתיו ומיד נסתלק המטר והיה הדבר קשה לשמעון בן שטח כמו שתראה והוא ענין ראייתו שהביא בזה המעשר ופירוש מתחטא מגעגע:
9
הָיוּ מִתְעַנִּין וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה, לֹא יַשְׁלִימוּ {לא}. לְאַחַר הָנֵץ הַחַמָּה, יַשְׁלִימוּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, קֹדֶם חֲצוֹת {לב} לֹא יַשְׁלִימוּ, לְאַחַר חֲצוֹת יַשְׁלִימוּ. מַעֲשֶׂה שֶׁגָּזְרוּ תַעֲנִית בְּלוֹד, וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים קֹדֶם חֲצוֹת. אָמַר לָהֶם רַבִּי טַרְפוֹן, צְאוּ וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ וַעֲשׂוּ יוֹם טוֹב. וְיָצְאוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְעָשׂוּ יוֹם טוֹב, וּבָאוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם וְקָרְאוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל {לג}:
R. Bartenura non traduit
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר קֹדֶם חֲצוֹת לֹא יַשְׁלִימוּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
צְאוּ אִכְלוּ וּשְׁתוּ. וְלֹא אָמַר לָהֶן קִרְאוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל תְּחִלָּה, שֶׁאֵין קוֹרִין הַלֵּל הַגָּדוֹל אֶלָּא בְּכֶרֶס מְלֵאָה וְנֶפֶשׁ שְׂבֵעָה:
Toss. Yom Tov non traduit
{לא} לֹא יַשְׁלִימוּ. דְּאַכַּתִּי לֹא חָל עֲלַיְיהוּ תַּעֲנִית כִּי נָחְתֵי גְשָׁמִים. רַשִׁ''י: {לב} קֹדֶם חֲצוֹת. דַּחֲצוֹת זְמַן אֲכִילָה הוּא, מֵחֲצוֹת וְאֵילָךְ חָל הַתַּעֲנִית, כֵּיוָן שֶּׁלֹא סָעֲדוּ בִּשְׁעַת סְעֻדָּה. רַשִׁ''י: {לג} הַלֵּל הַגָּדוֹל. הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ [תְּהִלִּים קלו]. וּמִשּׁוּם דִּכְתִיב בֵּיהּ נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר נָאֶה לְהֵאָמֵר עַל הַשֹּׂבַע, רַשִׁ''י. וְדֶרֶךְ שִׁיר הוּא שֶּׁלֹא נֶאֱמַר אֶלָּא עַל הַשֹּׂבַע, אֲבָל בִּפְסוּקֵי דְזִמְרָה אוֹמְרִים:
Rambam non traduit
היו מתענין וירדו להם גשמים קודם הנץ החמה כו': הלל הגדול הוא מהודו לה' כי טוב עד שיר המעלות ומה שחייבם שלא קראו הלל הגדול עד שאכלו ושתו כי העיקר אצלנו אין אומרים הלל הגדול אלא בנפש שביעה וכרס מלאה והלכה כרבי אלעזר:
פרק ד
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source