Le texte Le vocabulaire Les révisions
Chap. 7
1
כֵּיצַד צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח, מְבִיאִין שַׁפּוּד שֶׁל רִמּוֹן, תּוֹחֲבוֹ מִתּוֹךְ פִּיו {ב} עַד בֵּית נְקוּבָתוֹ, וְנוֹתֵן אֶת כְּרָעָיו וְאֶת בְּנֵי מֵעָיו לְתוֹכוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כְּמִין בִּשּׁוּל הוּא זֶה, אֶלָּא תוֹלִין חוּצָה לוֹ:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
כֵּיצַד צוֹלִין. שַׁפּוּד שֶׁל רִמּוֹן. וְלֹא שְׁאָר עֵצִים, דְּמַפְּקִי מַיָּא וַהֲוָה לֵיהּ בָּשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמַּיִם, וְרִמּוֹן לֹא מַפִּיק מַיָּא. וּבְשַׁפּוּד שֶׁל מַתֶּכֶת לֹא, כְּדִלְקַמָּן, דְּחַם מִקְצָתוֹ חַם כֻּלּוֹ {א} וְנִצְלֶה מֵחֲמַת שַׁפּוּד, וְרַחֲמָנָא אָמַר צְלִי אֵשׁ וְלֹא צְלִי דָבָר אַחֵר:
כְּמִין בִּשּׁוּל הוּא זֶה. שֶׁמִּתְבַּשְּׁלִין בְּנֵי מֵעָיו לְתוֹכוֹ כִּבְתוֹךְ הַקְּדֵרָה:
תּוֹלִין חוּצָה לוֹ. תּוֹחֲבָן בַּשַּׁפּוּד לְמַעְלָה מִפִּיו שֶׁל טָלֶה {ג}. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} שֶׁהַפְּנִימִי מִתְחַמֵּם עַל יְדֵי קְצָתוֹ הַחִיצוֹן. רַשִׁ''י: {ב} תּוֹחֲבוֹ מִתּוֹךְ פִּיו. לְפִי שֶׁנּוֹתֵן הַגַּס שֶׁבַּשַּׁפּוּד לְמַטָּה כְּדֵי שֶּׁלֹא יִפֹּל הַפֶּסַח וְאָז הֲוָה בֵית הַשְּׁחִיטָה לְמַטָּה וְקָדָיֵיב דָּמָא דֶּרֶךְ שָׁם. תּוֹסָפוֹת: {ג} וְצָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהֵם מְסֻבָּבִים וּכְרוּכִים בְּעִנְיָן שֶּׁלֹא יִפְּלוּ מֵעַל הָרֹאשׁ, שֶׁהֲרֵי פִי הַטָּלֶה לְמַטָּה:
Rambam non traduit
כיצד צולין את הפסח מביאין שפוד כו' מה שבחרו עץ של רימון הוא לפי שאין יוצאין ממנו מים כשיחם כדי שלא יהא בשל מבושל במים והלכה כרבי עקיבא:
2
אֵין צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח לֹא עַל הַשַּׁפּוּד וְלֹא עַל הָאַסְכְּלָא. אָמַר רַבִּי צָדוֹק, מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאָמַר לְטָבִי עַבְדּוֹ, צֵא וּצְלֵה לָנוּ אֶת הַפֶּסַח עַל הָאַסְכְּלָא. נָגַע בְּחַרְסוֹ שֶׁל תַּנּוּר, יִקְלֹף אֶת מְקוֹמוֹ. נָטַף מֵרָטְבּוֹ עַל הַחֶרֶס וְחָזַר עָלָיו, יִטֹּל אֶת מְקוֹמוֹ. נָטַף מֵרָטְבּוֹ עַל הַסֹּלֶת, יִקְמֹץ אֶת מְקוֹמוֹ:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
אָמַר רַבִּי צָדוֹק כוּ'. מַתְנִיתִין חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, וְאִם אַסְכָּלָה מְנֻקֶּבֶת {ד} הִיא כְּשֵׁרָה, וְאָמַר רַבִּי צָדוֹק וְכוּ', וַהֲלָכָה כְּרַבִּי צָדוֹק:
נָגַע הַפֶּסַח בְּחַרְסוֹ שֶׁל תַּנּוּר יִקְלֹּף. מִן הַפֶּסַח מָקוֹם הַנּוֹגֵעַ בַּתַּנּוּר, שֶׁנִּצְלָה שָׁם מֵחֹם חֶרֶס הַתַּנּוּר וְלֹא צְלִי אֵשׁ הוּא:
נָטַף מֵרָטְבּוֹ עַל הַחֶרֶס וְחָזַר אֵלָיו. שֶׁחָזַר שֻׁמָּן שֶׁנִּתְחַמֵּם מִן הַחֶרֶס וְנִבְלַע בַּפֶּסַח {ה}:
יִטֹּל אֶת מְקוֹמוֹ. וְלֹא סַגִּי בִקְלִיפָה אֶלָּא בִנְטִילָה כָּעֳבִי אֶצְבַּע, דְּשֻׁמָּן נִבְלָע בְּתוֹכוֹ הַרְבֵּה, וְאוֹתוֹ שֻׁמָּן צָלִי מִן הַחֶרֶס הוּא:
נָטַף מֵרָטְבּוֹ עַל הַסֹּלֶת. וְהַסֹּלֶת רוֹתַחַת, דְּמִצְלֵּי רֹטֶב מֵחֲמַת סֹלֶת, וְהַהוּא רֹטֶב שֶׁבְּתוֹךְ הַסֹּלֶת אָסוּר לְמֵיכְלֵיהּ, דַּהֲוָה לֵיהּ צָלִי מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר, הִלְכָּךְ יִקְמֹץ אֶת מְקוֹמוֹ וְיִשְׂרֹף אוֹתוֹ קֹמֶץ {ו} כִּשְׁאָר קָדָשִׁים הַפְּסוּלִים:
Toss. Yom Tov non traduit
{ד} וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י עֲשׂוּיָה כִבְרִיחִים כְּעֵין שֶׁלָּנוּ, וְיֵשׁ חָלָל גָּדוֹל בֵּין בְּרִיחַ לִבְרִיחַ, וְנוֹתֵן הַשַּׁפּוּד (רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁל רִמּוֹן) לְרָחְבּוֹ, וְכָל הַטָּלֶה נִצְלֶה בַּאֲוִיר שֶׁבֵּין שְׁנֵי בְרִיחִים, שֶׁאֵין בְּשָׂרוֹ נוֹגֵעַ בַּבַּרְזֶל: {ה} וְאִם תֹּאמַר נָגַע בְּחַרְסוֹ כוּ' אַמַּאי סַגִּי לֵיהּ בִּקְלִיפָה, הֲלֹא הָרֹטֶב שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ קְלִיפָה נִבְלָע בַּפֶּסַח עַד כְּדֵי שֶׁיִּטֹּל [אֶת מְקוֹמוֹ], וְאִיכָּא לְאוֹקְמֵי בְּשֶׁאֵין רֹטֶב כִּי אִם מְעַט, וּמְעַט רֹטֶב אֵינוֹ אוֹסֵר כָּל כָּךְ כְּדִלְקַמָּן גַּבֵּי סִיכָה. תּוֹסָפוֹת: {ו} רַשִׁ''י. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר גַּבֵּי קְלִיפָה וּנְטִילָה שֶׁאֵין בָּהֶם תַּעֲרֹבוֹת חֻלִּין:
Rambam non traduit
אין צולין את הפסח לא על השפוד כו': נגע בחרסו של תנור יקלף את מקומו כו': אסור לצלות בשפוד של ברזל לפי שהוא מתחמם וצולה הבשר ואנו צריכים לצלותו בחמימות האש בלי אמצעי כמו שאמר הש''י צלי אש ולא צלי דבר אחר ולזאת המשנה שעורו הוא כך ולא באסכלא ואם אסכלא מנוקבת היא כשירה א''ר צדוק וכו' וכן כשיזוב מלחלוחיתו על הסולת כאשר זכר יסיר אותו הסולת כי אסור לאכול ממנו אלא מה שנשאר בעצמותו [קשה] אבל מה שיזוב ממנו הרי הוא כמרק. והלכה כרבי צדוק:
3
סָכוֹ בְשֶׁמֶן תְּרוּמָה, אִם חֲבוּרַת כֹּהֲנִים, יֹאכֵלוּ. אִם יִשְׂרָאֵל, אִם חַי הוּא, יְדִיחֶנּוּ {ז}. וְאִם צָלִי הוּא, יִקְלֹף {ח} אֶת הַחִיצוֹן. סָכוֹ בְשֶׁמֶן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ דָמִים עַל בְּנֵי חֲבוּרָה, שֶׁאֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
סָכוֹ בְשֶׁמֶן תְּרוּמָה. שֶׁמֻּתָּר לָסוּךְ הַפֶּסַח בְּמֵי פֵרוֹת:
אִם חַי יְדִיחֶנּוּ. דְּלֹא בָלַע:
וְאִם צָלִי הוּא. בָּעֵי קְלִיפָה מִשּׁוּם דְּבָלַע:
שֶׁאֵין פּוֹדִים. מוֹכְרִים {ט}:
מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִירוּשָׁלַיִם. וַאֲפִלּוּ לְאָכְלוֹ בְטָהֳרָה, דִּכְתִיב (דְּבָרִים יד) וְנָתַתָּ בַּכָּסֶף וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם:
Toss. Yom Tov non traduit
{ז} יְדִיחֶנּוּ. וִינַגֵּב. הָרַמְבַּ''ם: {ח} יִקְלֹף. וְאִם תֹּאמַר וּמַאי שְׁנָא מֵרֹטֶב דִּלְעֵיל דְּיִטֹּל מְקוֹמוֹ, וּבַגְּמָרָא שָׁאנֵי סִיכָה דְּמַשֶּׁהוּ בְעָלְמָא הוּא דְעָבִידֵי: {ט} דִּכְתִיב וְנָתַתָּ כוּ', כֵּן כָּתַב רַשִׁ''י. וְהִקְשׁוּ בַתּוֹסָפוֹת דְּהָא קְרָא בְּפִדְיוֹן מַיְרֵי שֶׁמּוֹצִיאוֹ מִקְּדֻשָּׁתוֹ וּמְחַלְּלוֹ עַל דָּבָר אַחֵר, אֲבָל הָכָא אֲפִלּוּ לְאָכְלוֹ בִּקְדֻשָּׁתוֹ כִּדְפֵּרֵשׁ בַּקּוּנְטְרֵס. וְנִרְאֶה לְרִ''י דְּבִירוּשָׁלַיִם גָּזְרוּ מִדְּרַבָּנָן מְכִירָה אַטּוּ פְדִיָּה דְּאָסוּר מִן הַתּוֹרָה. וּלְרַשְׁבָּ''א נִרְאֶה דְּלֹא אָסְרוּ מְכִירָה אֶלָּא מִשּׁוּם בִּזְיוֹן מִצְוָה, כְּדִתְנַן בְּרֵישׁ מַסֶּכֶת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
סכו בשמן תרומה אם חבורת כהנים יאכלו כו': כבר קדם לך כי מותר לסוך הפסח במשקין ובמי פירות וההלכה כולה מפורשת:
4
חֲמִשָּׁה דְבָרִים בָּאִין בְּטֻמְאָה וְאֵינָן נֶאֱכָלִין בְּטֻמְאָה. הָעֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים. הַפֶּסַח שֶׁבָּא בְטֻמְאָה, נֶאֱכָל בְּטֻמְאָה, שֶּׁלֹא בָא מִתְּחִלָּתוֹ אֶלָּא לַאֲכִילָה:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
חֲמִשָּׁה דְבָרִים. אֵין לְךָ בְצִבּוּר קָרְבָּן נֶאֱכָל אֶלָּא אֵלּוּ, וְקָרְבַּן צִבּוּר דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה, דְּיָלְפִינַן מִפֶּסַח דִּכְתִיב בֵּיהּ בְּמוֹעֲדוֹ, וְדוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה כְּשֶׁרֹב הַקָּהָל טְמֵאִים, דְּהָכִי אָמְרִינַן אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא וְכוּ', יָחִיד נִדְחֶה וְאֵין צִבּוּר נִדְחִין, וּבְקָרְבְּנוֹת צִבּוּר כְּתִיב (בְּמִדְבָּר כט) אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה' בְּמוֹעֲדֵיכֶם {י}, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ, וְאַשְׁמְעִינַן מַתְנִיתִין דְּאַף עַל גַּב דִּקְרֵבִין בְּטֻמְאָה לְאַפּוֹקֵי צִבּוּר יְדֵי חוֹבָתָן, אֵין נֶאֱכָלִים בְּטֻמְאָה. וְהָא דְתָנֵי חֲמִשָּׁה דְבָרִים וְלֹא תָנֵי קָרְבְּנוֹת צִבּוּר וְכוּ', מִנְיָנָא לְמַעוֹטֵי חֲגִיגַת הָרְגָלִים כֻּלָּם, דְּדָמוּ לְקָרְבַּן צִבּוּר מִשּׁוּם דְּאָתוּ בִכְנוּפְיָא בַּאֲסֵפַת חֲבֵרִים לָרֶגֶל, וְאֵינָם דּוֹחִים אֶת הַטֻּמְאָה כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין דּוֹחִים אֶת הַשַּׁבָּת {יא}:
זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר. כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת, שֶׁאֵין שְׁלָמִים אֲחֵרִים לַצִּבּוּר:
וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים. וְלֹא תָנֵי שְׂעִירֵי רְגָלִים, דְּכֵיוָן דְּאַשְׁמְעִינַן זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר שֶׁהֵן מִינֵי דָמִים וְאֵין נֶאֱכָלִין בְּטֻמְאָה, הוּא הַדִּין לְכָל שְׁאָר מִינֵי דָמִים, וְלֹא אִיצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים אֶלָּא מִשּׁוּם דְּלָא כְתִיב בְּהוּ מוֹעֵד {יב}, וְסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא לֹא לִדְחוּ אֶת הַטֻּמְאָה, דְּהָא כָּל קָרְבְּנוֹת צִבּוּר מִמּוֹעֵד נָפְקָא לָן, דִּכְתִיב בְּכֻלְּהוּ אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה' בְּמוֹעֲדֵיכֶם {יג}:
שֶּׁלֹא בָא מִתְּחִלָּתוֹ אֶלָּא לַאֲכִילָה. שֶׁכְּשֶׁנִּצְטַוָּה עִקַּר מִצְוַת פֶּסַח לַאֲכִילָה נִצְטַוָּה, דִּכְתִיב (שְׁמוֹת יב) לְפִי אָכְלוֹ, וְכִי שַׁרְיֵהּ רַחֲמָנָא לַאֲתוֹיֵי בְטֻמְאָה מֵאִישׁ נִדְחֶה וְאֵין צִבּוּר נִדְחִין, אַדַּעְתָּא לְמֵיכְלֵיהּ שַׁרְיֵהּ:
Toss. Yom Tov non traduit
{י} וּבַבְּרַיְתָא, מִנַּיִן לָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם הָאֲמוּרִים בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְאֵינָם אֲמוּרִים בְּפִנְחָס, תַּלְמוּד לוֹמַר (וַיִּקְרָא כג) וַיְּדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי ה' וְגוֹ': {יא} כִּדְנָפְקָא לָן בַּגְּמָרָא דַּף ע' דְּאָמַר קְרָא כוּ': {יב} וְאַף עַל גַּב דִּבְפָרָשַׁת פִּנְחָס כְּתִיב נַמִּי רֹאשׁ חֹדֶשׁ, הֲוָה אֲמֵינָא דְּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה' בְּמוֹעֲדֵיכֶם דִּכְתִיב בַּסּוֹף לֹא קָאֵי אַרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֶלָּא אַשְּׁאָר יָמִים טוֹבִים דִּכְתִיבֵי בַּתְרֵיה, דְּאִקְּרוּ רְגָלִים כְּמוֹ דְמַצְרְכִינַן קְרָאֵי אַשַּׁבָּת וְתָמִיד. תּוֹסָפוֹת: {יג} קָא מַשְׁמַע לָן דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אִקְּרֵי מוֹעֵד כִּדְאַבַּיֵי, דְּאָמַר אַבַּיֵי קָרָא עָלַי מוֹעֵד (אֵיכָה א), וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י תַּמּוּז דְּשִׁלּוּחַ מְרַגְּלִים מַלּוּיֵי מַלְּיוּהַ, וְכָלוּ אַרְבָּעִים יוֹם דִּידְהוּ בְתִשְׁעָה בְּאָב, וְיוֹם עִבּוּר הַחֹדֶשׁ קָרוּי מוֹעֵד. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת וְתֵימַהּ וְלִתְנֵי שְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְלֹא לִתְנֵי אִידָךְ. תּוֹסָפוֹת:
Rambam non traduit
חמשה דברים באין בטומאה כו': אמר השם ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ונתן בהם הדין שידחו מפסח ראשון לפסח שני והקבלה כי זה הוא לפי שהן מועטין אבל אם היו הקהל כולם טמאין או רובם יקריבו הפסח והם טמאים וכן אמרו יחידים נדחים לפסח שני ואין צבור נדחה לפסח שני וכמו כן כל קרבנות צבור כולם מקריבין אותן בטומאה כשנטמאו רובן לפי שאנו למדין מן הפסח לכולן כי אמר הש''י בפסח במועדו ואמר בקרבנות צבור כולם אלה תעשו לה' במועדיכם ונתן לכולם מועד וכמו כן כל מה שיש לו זמן קבוע יבא בטומאה כשנטמא רוב הקהל או רוב הכהנים כאשר יתבאר ואלו החמשה שמנה הם מדברים הנאכלים מקרבנות צבור והנותר ישרף וכמו כן שעירי מועדים דינם ודין שעירי ראשי חדשים אחד לפי שהם כולם חטאת הצבור. ואמרו חמשה ולא אמר אלו הדברים באין בטומאה למעוטי חגיגת חמשה עשר שענינה נפרש עוד כי אע''פ שהיא כקרבן צבור כמו שאינה קרבה בשבת כמו שבארנו כך אינה קרבה בטומאה:
5
נִטְמָא הַבָּשָׂר וְהַחֵלֶב קַיָּם, אֵינוֹ זוֹרֵק אֶת הַדָּם. נִטְמָא הַחֵלֶב וְהַבָּשָׂר קַיָּם, זוֹרֵק אֶת הַדָּם. וּבַמֻּקְדָּשִׁין אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁנִּטְמָא הַבָּשָׂר וְהַחֵלֶב קַיָּם, זוֹרֵק אֶת הַדָּם:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
נִטְמָא בָשָׂר וְהַחֵלֶב קַיָּם אֵינוֹ זוֹרֵק אֶת הַדָּם {יד}. דְּעִקַּר פֶּסַח לַאֲכִילַת אָדָם אָתֵי:
וּבַמֻּקְדָּשִׁים אֵינוֹ כֵן. שֶׁאֲפִלּוּ נִטְמָא בָשָׂר וְחֵלֶב קַיָּם, זוֹרֵק אֶת הַדָּם:
Toss. Yom Tov non traduit
{יד} שֶׁהַדָּם מַתִּיר אֵמוּרִים לַמִּזְבֵּחַ. רַשִׁ''י. וְכֵן צָרִיךְ לוֹמַר בְּהָרַ''ב:
Rambam non traduit
נטמא הבשר והחלב קיים אינו זורק כו': כבר ידעת כי קרבן פסח לא בא אלא לאכילה ולפיכך אם נטמא הבשר אינו זורק את הדם כי לא נסמוך אלא על אכילת בשר:
6
נִטְמָא קָהָל אוֹ רֻבּוֹ, אוֹ שֶׁהָיוּ הַכֹּהֲנִים טְמֵאִים {טז} וְהַקָּהָל טְהוֹרִים, יֵעָשֶׂה בְטֻמְאָה. נִטְמָא מִעוּט הַקָּהָל, הַטְּהוֹרִין עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן, וְהַטְּמֵאִין עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
נִטְמָא קָהָל. בְּטֻמְאַת מֵת, שֶׁאֵין פֶּסַח נִדְחֶה מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה אֶלָּא מִטֻּמְאַת מֵת {טו}:
יַעֲשׂוּ בְטֻמְאָה. וַאֲפִלּוּ טְמֵאִים יְחִידִים, דְּהָא [פֶסַח] דִּטְהוֹרִים גּוּפַיְהוּ בְּטֻמְאָה אָתוּ מִשּׁוּם כֹּהֲנִים, שֶׁאֵין קָרְבַּן צִבּוּר הַבָּא בְטֻמְאָה חָלוּק, מֵאַחַר שֶׁקָּרְבַּן רֻבָּם בָּא בְטֻמְאָה אַף הַיְחִידִים עוֹשִׂים בְּטֻמְאָה:
Toss. Yom Tov non traduit
{טו} עַיֵּן מִשְׁנָה ה' פֶּרֶק ח', וּפֶרֶק ט' מִשְׁנָה ד'. וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ''ם, כִּי טֻמְאַת מֵת בִּלְבַד הִיא שֶׁתִּדְחֶה בְצִבּוּר: {טז} הַכֹּהֲנִים טְמֵאִים. דְּהַיְנוּ צִבּוּר טְמֵאִים. דְּמַה לִּי אִם הָאֳכָלִין טְמֵאִים אוֹ אִם הַמַּקְרִיבִים טְמֵאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּלֹא כֹהֲנִים, וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת אַף עַל פִּי שֶׁיְּכוֹלִין לִזָּהֵר שֶּׁלֹא יִגְּעוּ בַבָּשָׂר, כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּרַאי טֻמְאַת אֵמוּרִים אִשְׁתְּרַאי נַמִּי טֻמְאַת בָּשָׂר:
Rambam non traduit
נטמא הקהל או רובו או שהיו הכהנים כו': דע זה העיקר וזכרהו והבינהו כי טומאת מת בלבד היא שתדחה בצבור ויקריבו בטומאה וכשהוא יחיד ידחה לפסח שני כמו שאמר הכתוב ואפילו היה יום שביעי שלו יום ארבעה עשר ידחו טמאים וזאת היתה השאלה ששאלו עליה למשה רבינו לפי שבא שביעי שלהם יום ארבעה עשר אמרו הפסח אינו נאכל אלא בלילה ואנו נהיה טהורים בלילה וראוין לאכילה יזרק הדם עלינו היום ולאיזה דבר נמנע והוא אמרם למה נגרע כי הטעם ברור לפי שהיו טמאים והכתוב רמז לזה באומרו ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא באותו היום בלבד היו נמנעים וזה הדין הוא בטומאת מת בלבד כמו שנתננו העיקר אבל טומאת שרץ לא אלא שמקריב טמא שרץ אפילו יחיד ולערב כשיטהר יאכל פסחו בטהרה ונתבאר זה העיקר בפרק השני מתלמוד מסכת זבחים:
7
הַפֶּסַח שֶׁנִּזְרַק דָּמוֹ, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁהוּא טָמֵא, הַצִּיץ מְרַצֶּה. נִטְמָא הַגּוּף, אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ, הַנָּזִיר וְעוֹשֶׂה פֶסַח, הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת הַדָּם, וְאֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת הַגּוּף. נִטְמָא טֻמְאַת הַתְּהוֹם, הַצִּיץ מְרַצֶּה:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁהוּא טָמֵא. הַפֶּסַח אוֹ הַדָּם {יז}:
הַצִּיץ מְרַצֶּה. וּפָטוּר מִפֶּסַח שֵׁנִי:
נִטְמָא. בְּעָלָיו טֻמְאַת הַגּוּף בְּמֵת:
אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה. וְחַיָּב בְּפֶסַח שֵׁנִי, דְּהָא בִּשְׁעַת זְרִיקָה לָאו בַּר מֶעְבָּד פֶּסַח הוּא, דְּרַחֲמָנָא דַחְיֵהּ:
הַנָּזִיר. דִּכְתִיב (בְּמִדְבָּר ו) וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו [וְגוֹ'] וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ, דְּאִם נִטְמָא בְמֵת קֹדֶם הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו סוֹתֵר:
הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת הַדָּם. וְתִגְלַחְתּוֹ כְשֵׁרָה וּמֻתָּר לִשְׁתּוֹת יַיִן וְלִטָּמֵא לַמֵּתִים:
וְאֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת הַגּוּף. וְאִם [טָמֵא] בִּשְׁעַת הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו סוֹתֵר הַכֹּל:
נִטְמָא. גּוּפוֹ:
בְּטֻמְאַת הַתְּהוֹם. כָּל טֻמְאַת מֵת שֶּׁלֹא יָדַע בָּהּ אָדָם קֹדֶם לָכֵן נִקְרֵאת טֻמְאַת הַתְּהוֹם:
הַצִּיץ מְרַצֶּה. דַּהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי שֶׁהֻתַּר טֻמְאַת הַתְּהוֹם לָהֶם, כֵּיוָן שֶּׁלֹא הִכִּיר בָּהּ אָדָם בְּטֻמְאָה זוֹ מֵעוֹלָם. וְאִם נוֹדַע לוֹ בְטֻמְאָה זוֹ אַחַר שֶׁהִקְרִיב פִּסְחוֹ אֵין צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. וְכֵן נָזִיר שֶׁנּוֹדַע לוֹ בְטֻמְאַת הַתְּהוֹם לְאַחַר שֶׁהֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו {יח} אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. וְלֹא אָמְרוּ טֻמְאַת הַתְּהוֹם אֶלָּא בְּטֻמְאַת מֵת בִּלְבַד:
Toss. Yom Tov non traduit
{יז} וַאֲפִלּוּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דִּסְבִירָא לֵיהּ [בְּפֶרֶק ג דִּמְנָחוֹת מִשְׁנָה ד] דִּבְיָחִיד אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הַטֻּמְאָה שֶׁנָּגַע בְּדָבָר הַנֶּאֱכָל כְּגוֹן בָּשָׂר, הָנֵי מִלֵּי לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל בְּדִיעֲבַד מְרַצֶּה כוּ'. וְהָא דִמְרַצֶּה, לֹא שֶׁיְּהֵא בָשָׂר טָמֵא נֶאֱכָל, דְּאֵין צִיץ מְטַהֵר וְדוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה כוּ', אֶלָּא דִמְרַצֶּה לְהַתִּיר דָּם לִזְרִיקָה. רַשִׁ''י: {יח} וּמַשְׁמַע אֲפִלּוּ קֹדֶם הַגִּלּוּחַ אֵינוֹ סוֹתֵר. וּבְמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ט' דְּנָזִיר כָּתַב דְּנוֹדַע קֹדֶם הַגִּלּוּחַ סוֹתֵר. וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ שָׁם:
Rambam non traduit
הפסח שנזרק דמו ואח''כ נודע שהוא כו': ואח''כ נודע שהוא טמא ר''ל הדם שנטמא ועוד יתבאר זה בסוף עדיות כי דם קדשים אינו נטמא וכי זה הדבר כולו הנמצא בטומאת הדם היא משנה ראשונה וטומאת הגוף שנטמא הכהן המקריב אותו. וטומאת התהום הוא טומאת מת נסתר ולא יודע לעולם כאלו היה בתהום ולפיכך הציץ היה מרצה לפי שא''א בה ידיעה לעולם כי אין בעולם אדם שיודע כי באותו מקום מת או קבר ונקוה שידענו וידע שנטמא ויטהר א''כ כל קרבן שיקרב והוא טמא בקבר התהום כשר והציץ מרצה עליו והיות הציץ כפרה על הפסול הנולד ההווה בקדשים הוא לשון התורה אמר הש''י והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים וגו' ואמרו בברייתא בטומאת התהום איזה היא טומאת התהום כל שלא הכיר בה אחד בסוף העולם הכיר בה אחד בסוף העולם אינה טומאת התהום. ואני עשיתי לך דמיון בקבר התהום לפי שהעיקר אצלנו לא אמרו טומאת התהום אלא למת בלבד:
8
נִטְמָא שָׁלֵם אוֹ רֻבּוֹ, שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה {יט}. נִטְמָא מִעוּטוֹ, וְהַנּוֹתָר, שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ בְחַצְרוֹתֵיהֶן אוֹ עַל גַּגּוֹתֵיהֶן מֵעֲצֵי עַצְמָן. הַצַּיְקָנִין שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה, בִּשְׁבִיל לֵהָנוֹת מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
לִפְנֵי הַבִּירָה. כָּל הַמִּקְדָּשׁ כֻּלּוֹ קָרוּי בִּירָה. וְשׂוֹרְפִים אוֹתוֹ שָׁם כְּדֵי לַבַיְּשָׁן, שֶׁיִּזָּהֲרוּ שֶּׁלֹא יָבֹאוּ עוֹד לִידֵי טֻמְאָה:
מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. שֶּׁלֹא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ עֵצִים {כ}:
נִטְמָא מִעוּטוֹ. וְכֵן נוֹתָר שֶׁל פֶּסַח טָהוֹר:
הַצַּיְקָנִין. הָעַצְרָנִין. צָרֵי עַיִן, שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ מִעוּט שֶׁנִּטְמָא וְהַנּוֹתָר מִפֶּסַח טָהוֹר, לִפְנֵי הַבִּירָה:
Toss. Yom Tov non traduit
{יט} מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. הַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁלֵּב בֵּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶם, לְפִי שֶׁהִזְקִיקוּהוּ לְשָׂרְפוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה כְּדֵי לְבַיְּשׁוֹ, לֹא הִטְרִיחוּהוּ לְהָבִיא עֵצִים מִשֶּׁלּוֹ, וְיָכוֹל לֵהָנוֹת מִשֶּׁל הֶקְדֵּשׁ. וְכֵן בַּצַּיְקָנִין הִתְנוּ כְּמוֹ כֵן, דְּמִתּוֹךְ צַיְקָנוּתָן הָיוּ נִמְנָעִים מִלְּשָׂרְפוֹ וַאֲתוֹ לִידֵי עֲבֵרָה: {כ} בַּגְּמָרָא, שֶׁאִם בָּא לְשָׂרְפוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה מֵעֲצֵי עַצְמוֹ אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ:
Rambam non traduit
נטמא שלם או רובו שורפין אותו לפני הבירה כו': הכוונה הוא שישרפו אותו בפני המקדש לביישן כדי שישמרו להבא ולא יבואו לידי טומאה וצוו אותם לשורפם מעצי המערכה כדי שלא לבייש מי שאין לו:
9
הַפֶּסַח שֶׁיָּצָא אוֹ שֶׁנִּטְמָא, יִשָּׂרֵף מִיָּד. נִטְמְאוּ הַבְּעָלִים אוֹ שֶׁמֵּתוּ, תְּעֻבַּר צוּרָתוֹ וְיִשָּׂרֵף בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר, אַף זֶה יִשָּׂרֵף מִיָּד, לְפִי שֶׁאֵין לוֹ אוֹכְלִין:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
הַפֶּסַח שֶׁיָּצָא. חוּץ לַחוֹמָה {כא}:
יִשָּׂרֵף מִיָּד. בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, וְלֹא צָרִיךְ לְאַשְׁהוֹיֵי עַד הַבֹּקֶר שֶׁל חֲמִשָּׁה עָשָׂר כְּדֵי שֶׁתְּעֻבַּר צוּרָתוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁיָּבֹא לִידֵי נוֹתָר. וּמִיהוּ בְּיוֹם טוֹב לֹא מָצֵי שָׂרֵיף לֵיהּ, דְּאֵין שׂוֹרְפִין קָדָשִׁים בְּיוֹם טוֹב:
נִטְמְאוּ בְעָלִים אוֹ שֶׁמֵּתוּ. אֵין פְּסוּלוֹ בְגוּפוֹ אֶלָּא מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר:
תְּעֻבַּר צוּרָתוֹ. יַמְתִּין עַד שֶׁיָּבֹא לִידֵי נוֹתָר, וְאַחַר כָּךְ יִשְׂרְפֶנּוּ:
אַף זֶה יִשָּׂרֵף מִיָּד. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא לֹא פָלֵיג אַתַּנָּא קַמָּא אֶלָּא כְּשֶׁנִּטְמְאוּ הַבְּעָלִים אוֹ מֵתוּ קֹדֶם זְרִיקַת הַדָּם, דְּלֹא אִיחֲזֵי בָּשָׂר בַּאֲכִילָה וַהֲוָה לֵיהּ כִּפְסוּלוֹ בְגוּפוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא:
Toss. Yom Tov non traduit
{כא} כְּדִין קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁמְּחִצָּתָן חוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם:
Rambam non traduit
הפסח שיצא או שנטמא ישרף מיד כו': אמר שיצא ענינו שיצא מן הבית שנאכל בו. ותעובר צורתו הוא שישאר עד שיתעפש ויפסיד כי העיקר אצלנו כל שפסולו בגופו ישרף מיד בדם ובבעלים תעובר צורתו ותשרף ולא חלק רבי יוחנן בן ברוקא אלא כשנטמאו הבעלים או מתו קודם זריקת הדם לפי שהוא ידמה אותו לפסולו בגופו. ואין הלכה כרבי יוחנן בן ברוקא:
10
הָעֲצָמוֹת, וְהַגִּידִין, וְהַנּוֹתָר, יִשָּׂרְפוּ בְשִׁשָּׁה עָשָׂר. חָל שִׁשָּׁה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת {כג}, יִשָּׂרְפוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר, לְפִי שֶׁאֵינָן דּוֹחִין לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
הָעֲצָמוֹת. שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְשָׁבְרָן, מִפְּנֵי שֶׁנֶּאֶסְרָה שְׁבִירַת עֶצֶם, וְנוֹתָר בָּהֶן מֹחַ וְטָעוּן שְׂרֵפָה:
וְהַגִּידִין. שֶׁהֵן אֲסוּרִין בַּאֲכִילָה וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִן הַתּוֹרָה, כְּגוֹן שֻׁמָּנוֹ שֶׁל גִּיד הַנָּשֶׁה, שֶׁהוּא מֻתָּר, אֶלָּא שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים נָהֲגוּ בוֹ אִסּוּר. אִי נַמִּי הַגִּיד הַחִיצוֹן הַסָּמוּךְ לַבָּשָׂר, שֶׁהוּא אָסוּר, וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו, וּמִן הַתּוֹרָה הָוֵי נוֹתָר, וּלְאָכְלוֹ אִי אֶפְשָׁר דְּרַבָּנָן אֲסָרוּהוּ:
וְהַנּוֹתָר. בְּשַׂר פֶּסַח שֶׁנִּתְעַצְּלוּ בַאֲכִילָתוֹ וְנִתּוֹתַר:
בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר. שֶׁהוּא חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. אַף עַל פִּי שֶׁנִּפְסַל בְּבֹקֶר רִאשׁוֹן אֵין רַשַּׁאי לְשָׂרְפוֹ בְּיוֹם טוֹב, דִּשְׂרֵפַת קָדָשִׁים עֲשֵׂה, וְיוֹם טוֹב עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה {כב}, וְאֵין עֲשֵׂה דוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה:
Toss. Yom Tov non traduit
{כב} הָכִי קָאָמַר רַב אַשִׁי בַגְּמָרָא. וּבְפֶרֶק ב' דְּשַׁבָּת מְפָרֵשׁ הָרַ''ב כְּתָנָא דְבֵי חִזְקִיָּה: {כג} בְּשַׁבָּת. דְּלֹא תֵימָא דְּלֹא לִדְחוּ לִשְׂרֵפָתָם כֻּלֵּי הַאי, קָא מַשְׁמַע לָן:
Rambam non traduit
העצמות והגידין והנותר ישרפו בששה עשר כו': גידין הן הגידין שהם אסורים באכילה ושריפתן מצות עשה כמו שצוה השם בו והנותר ממנו עד בקר באש תשרופו וי''ט עשה ולא תעשה כמו שנאמר בו שבתון וזו מצות עשה והעיקר אצלנו אין עשה דוחה לא תעשה ועשה. ומאמר השם עד בקר רוצה בו כי מה שישאר ממנו למחרתו שישרף ר''ל מחרת י''ט:
11
כָּל הַנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל, יֵאָכֵל בִּגְדִי הָרַךְ, וְרָאשֵׁי כְנָפַיִם וְהַסְּחוּסִים. הַשּׁוֹבֵר אֶת הָעֶצֶם בַּפֶּסַח הַטָּהוֹר, הֲרֵי זֶה לוֹקֶה אַרְבָּעִים. אֲבָל הַמּוֹתִיר בַּטָּהוֹר {כה} וְהַשּׁוֹבֵר בַּטָּמֵא, אֵינוֹ לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
כָּל הַנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל. שֶׁכְּבָר הֻקְשָׁה כָּל הֶעָתִיד לְהִקָּשׁוֹת בּוֹ:
יֵאָכֵל בִּגְדִי הָרַךְ. רָאוּי לַאֲכִילָה בְּפֶסַח בֶּן שְׁמֹנָה יָמִים {כד}. אֲבָל מַה שֶּׁאֵין נֶאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל אֵין נִמְנִין עָלָיו בְּפֶסַח אַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁיו הוּא רַךְ, הוֹאִיל וְסוֹפוֹ לְהִקָּשׁוֹת:
וְרָאשֵׁי כְנָפַיִם וְהַסְּחוּסִים. הָכִי קָאָמַר, וּמַהוּ הַנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל, רָאשֵׁי כְנָפַיִם, הַסְּחוּס שֶׁקּוֹרִין טנרו''ס בְּלַעַ''ז שֶׁבְּרֹאשׁ כַּף הַכָּתֵף, וּשְׁאָר סְחוּסִים כְּגוֹן תְּנוּךְ הָאֹזֶן וּסְחוּסֵי הֶחָזֶה וְהַצְּלָעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁבְּסוֹף הַשִּׁדְרָה, הוֹאִיל וּבְשׁוֹר הַגָּדוֹל נֶאֱכָלִים עַל יְדֵי שְׁלִיקָה, יֵאָכְלוּ בִגְדִי הָרַךְ צָלִי:
אֲבָל הַמּוֹתִיר בַּטָּהוֹר כוּ'. דִּכְתִיב (שְׁמוֹת יב) וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ, בָּא הַכָּתוּב לִתֵּן עֲשֵׂה אַחַר לֹא תַעֲשֶׂה, לוֹמַר אִם עָבַרְתָּ עַל לָאו, קַיֵּם עֲשֵׂה שֶׁבּוֹ וְאֵינְךָ לוֹקֶה. אִי נַמִּי דַּהֲוֵי לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, וְכָל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו:
וְהַשּׁוֹבֵר בַּטָּמֵא כוּ'. דִּכְתִיב (שָׁם) וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ, בַּכָּשֵׁר מֻזְהָר עַל שְׁבִירַת עֶצֶם, וְאֵינוֹ מֻזְהָר עַל שְׁבִירַת עֶצֶם בַּפָּסוּל:
Toss. Yom Tov non traduit
{כד} דְּבָצִיר מֵהָכִי לֹא סַגִּי, דִּכְתִיב [וַיִּקְרָא כב] וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה: {כה} בַּטָּהוֹר. אֲפִלּוּ בַטָּהוֹר. רַשִׁ''י. כְּלוֹמַר וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּפֶסַח הַבָּא בְטֻמְאָה. וְכֵן הַשּׁוֹבֵר בַּטָּמֵא פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ''ם בְּפֶסַח שֶׁבָּא בְטֻמְאָה:
Rambam non traduit
כל הנאכל בשור הגדול יאכל בגדי הרך כו': השובר את העצם בפסח הטהור הרי זה לוקה כו': ראשי כנפים הם אותם הגידים הקשין שהם סביבות הפרקים באדם ובבהמה ובעוף ונקשרין אותן הפרקים באותן הגידין. והסחוסים מיני עצמות רכים כאותן שבראש הכתף וטעם לוקה ואינו לוקה עוד יתבאר בסוף מכות:
12
אֵבָר שֶׁיָּצָא {כו} מִקְצָתוֹ, חוֹתֵךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֶצֶם, וְקוֹלֵף עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַפֶּרֶק, וְחוֹתֵךְ {כז}. וּבַמֻּקְדָּשִׁין קוֹצֵץ בַּקּוֹפִיץ, שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם. מִן הָאֲגַף וְלִפְנִים כְּלִפְנִים {כט}, מִן הָאֲגַף וְלַחוּץ כְּלַחוּץ. הַחַלּוֹנוֹת וְעֹבִי הַחוֹמָה, כְּלִפְנִים:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
אֵבָר. מִן הַפֶּסַח:
שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ. חוּץ לִמְחִצָּתוֹ, וְצָרִיךְ לַחְתֹּךְ אֶת הַיּוֹצֵא דִּכְתִיב (שְׁמוֹת כב) וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ, וְדָרְשִׁינַן בֵּיהּ כָּל בָּשָׂר שֶׁיָּצָא בַּשָּׂדֶה כְּלוֹמַר שֶׁיָּצָא חוּץ לִמְחִצָּתוֹ, כְּגוֹן קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לָעֲזָרָה וְקָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, אוֹתוֹ בָשָׂר הַיּוֹצֵא טְרֵפָה הוּא וְלֹא תֹאכֵלוּ:
חוֹתֵךְ. אֶת הַבָּשָׂר הַיּוֹצֵא סָבִיב עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֶצֶם:
וְקוֹלֵף. אֶת הַבָּשָׂר שֶּׁלֹא יָצָא לַחוּץ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַפֶּרֶק שֶׁמִּתְחַבְּרִים שָׁם שְׁנֵי עֲצָמוֹת, וְאוֹכֵל אֶת הַבָּשָׂר שֶׁקָּלַף, שֶׁהֲרֵי לֹא יָצָא, וְחוֹתֵךְ אֶת הַפֶּרֶק וּמַשְׁלִיךְ כָּל הָעֶצֶם {כח} שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ:
וּבַמֻּקְדָּשִׁים. בִּשְׁאָר קָדָשִׁים חוּץ מֵהַפֶּסַח:
קוֹצֵץ בַּקּוֹפִיץ. אוֹתוֹ מִקְצָת הָאֵבָר שֶׁיָּצָא. וּבַפֶּסַח אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֻזְהָר עַל שְׁבִירַת עֶצֶם:
מִן הָאֲגַף וְלִפְנִים כְּלִפְנִים. אֲגַף קְרִי כָּל מָקוֹם הֲגָפַת הַדְּלָתוֹת שֶׁהוּא חוֹפֵף וְנוֹקֵשׁ שָׁם כְּשֶׁסּוֹגְרוֹ, דְּהַיְנוּ [מִשְּׂפַת הַפְּנִימִי שֶׁל עֳבִי הַפֶּתַח עַד מְקוֹם הַנְּקִישָׁה. מִן הָאֲגַף וְלִפְנִים, דְּהַיְנוּ] תּוֹךְ הָעִיר מַמָּשׁ:
כְּלִפְנִים. וְאוֹכְלִים שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים:
מִן הָאֲגַף וְלַחוּץ. דְּהַיְנוּ מִמְּקוֹם הַנְּקִישָׁה וְלַחוּץ, כְּלַחוּץ:
הַחַלּוֹנוֹת. שֶׁבְּחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם {ל}, וְעֹבִי רֹאשׁ הַחוֹמָה בְגַגָּהּ, כְּלִפְנִים:
Toss. Yom Tov non traduit
{כו} אֵבָר שֶׁיָּצָא. בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר מְחִצָּתוֹ חוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם, וּבְלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר מְחִצָּתוֹ הַבַּיִת שֶׁנֶּאֱכָל בּוֹ: {כז} וְחוֹתֵךְ. שֶׁהָעֶצֶם שֶׁהָיָה עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר וּשְׁבָרוֹ שֶּׁלֹא בִמְקוֹם הַבָּשָׂר חַיָּב אַף עַל פִּי שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁשָּׁבַר פָּנוּי מִבְּשָׂרוֹ: {כח} בְּאֵין בּוֹ מֹחַ עָסְקִינַן, דְּאִי בְיֵשׁ בּוֹ מֹחַ הָא מְפֹרָשׁ בְּמִשְׁנָה י' דְּטָעוּן שְׂרֵפָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {כט} וְלִפְנִים כְּלִפְנִים. הָא הָאֲגַף עַצְמוֹ נַעֲשֶׂה כְמִן הָאֲגַף וְלַחוּץ. הָרַמְבַּ''ם: {ל} וְהוּא הַדִּין לְקָדְשֵׁי קָדָשִׁים בָּעֲזָרָה וְלַאֲכִילַת הַפֶּסַח בַּבַּיִת. הָרַמְבַּ''ם:
Rambam non traduit
אבר שיצא מקצתו חותך עד שמגיע לעצם כו': קדשי הקדשים אינן נאכלין אלא בעזרה בלבד וקדשים קלים בכל העיר והפסח בחבורתו בלבד כי השם צוה בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית. ואלו הגדרים שנתן מקצתן כלפנים ומקצתן כלחוץ כוללים השלשה פרקים ר''ל העזרה והמדינה וחבורת פסח והשם אמר ובשר בשדה טרפה וקבלנו כי ענין זה הכתוב שכל בשר שיצא חוץ למחיצתו שהיא בשדה והיא טרפה וכאילו אמר ובשר שיצא לשדה טרפה היא ולפיכך כשיוציא אדם מבשר קדשי הקדשים חוץ לעזרה או כלום מבשר קדשים קלים חוץ לירושלים או כלום מבשר הפסח חוץ לבית נאסר אותו הבשר שיצא והוא אסור באכילה ושיצא מקצת האבר מן הפסח אי אפשר לחתוך העצם ממקום היוצא מפני שמנענו הכתוב ועצם לא תשברו בו ומפני זה חותכין הבשר היוצא מזה העצם וקולף הנשאר מן הבשר הפנימי ואוכלו ומגלה הפרק ומשליך העצם כולו שלם ומה שעליו מן הבשר מה שיצא ממנו חוץ אבל בקדשים כשיצא קצת האבר חותכין אותו כל מה שיצא מן הבשר והעצם. וקופיץ הוא סכין גדול. ואגף מקום הדלתות כשסוגרין אותן הדלתות נבדל החיצון מן הפנימי:
13
שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁהָיוּ אוֹכְלוֹת בְּבַיִת אֶחָד, אֵלּוּ הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶם הֵילָךְ וְאוֹכְלִין, וְאֵלּוּ הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶם הֵילָךְ וְאוֹכְלִין, וְהַמֵּחַם בָּאֶמְצַע. וּכְשֶׁהַשַּׁמָּשׁ עוֹמֵד לִמְזֹג, קוֹפֵץ אֶת פִּיו וּמַחֲזִיר אֶת פָּנָיו עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֵצֶל חֲבוּרָתוֹ וְאוֹכֵל. וְהַכַּלָּה, הוֹפֶכֶת פָּנֶיהָ וְאוֹכֶלֶת:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁהָיוּ אוֹכְלוֹת. פֶּסַח אֶחָד:
אֵלּוּ הוֹפְכִים פְּנֵיהֶם הֵילָךְ וְאֵלּוּ הוֹפְכִים פְּנֵיהֶם הֵילָךְ. וַאֲפִלּוּ נִרְאִים כִּשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת עַל פֶּסַח אֶחָד לֹא אִכְפַּת לָן, דְּרַחֲמָנָא אָמַר (שָׁם יב) עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ, דְּמַשְׁמַע שְׁנֵי בְנֵי אָדָם אוֹכְלִין פֶּסַח אֶחָד בִּשְׁנֵי בָּתִּים {לא}, דִּכְתִיב יֹאכְלוּ [שְׁנַיִם], אוֹתוֹ חַד פֶּסַח, [בָּתִּים] שְׁנַיִם. אֲבָל אָדָם אֶחָד אֵינוֹ אוֹכֵל בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, וּלְהָכִי מוֹקֵי בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל, שֶׁאֵין אֶחָד אוֹכֵל בִּשְׁנֵי בָּתִּים. וּשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת הַהוֹפְכוֹת פְּנֵיהֶם כִּשְׁנֵי בָתִּים דָּמֵי:
וְהַמֵּחַם. שֶׁמְּחַמְּמִין בּוֹ אֶת הַחַמִּין שֶׁמּוֹזְגִים בּוֹ הַיַּיִן, רַשַּׁאי לִתֵּן בָּאֶמְצַע כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹחַ לִשְׁתֵּיהֶן לִמְזֹג לְכָאן וּלְכָאן. וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּפְסִיק בֵּין הַחֲבוּרוֹת, לֹא אִכְפַּת לָן:
וּכְשֶׁהַשַּׁמָּשׁ. הַמְשַׁמֵּשׁ לִשְׁתֵּיהֶן, עוֹמֵד מֵחֲבוּרָה אַחַת שֶׁהִתְחִיל לֶאֱכֹל הַפֶּסַח עִמָּהּ וּמוֹזֵג לַחֲבוּרָה הָאַחֶרֶת:
קוֹפֵץ אֶת פִּיו. סוֹגֵר וּבוֹלֵם אֶת פִּיו וּמַחְזִיר אֶת פָּנָיו לְצַד חֲבוּרָתוֹ, שֶּׁלֹא יַחְשְׁדוּהוּ שֶׁהוּא אוֹכֵל עִם הַחֲבוּרָה הָאַחֶרֶת, דְּאֵין אָדָם אֶחָד אוֹכֵל בִּשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת כִּדְאָמְרָן:
וְהַכַּלָּה. שֶׁהִיא בוֹשָׁה, רַשָּׁאָה לַהֲפֹךְ פָּנֶיהָ לְצַד אַחֵר {לב} וְלֶאֱכֹל, דְּפֶסַח נֶאֱכָל בִּשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת:
Toss. Yom Tov non traduit
{לא} וַהֲוָה מָצֵי לְאַשְׁמוֹעִינַן בְּמַתְנִיתִין רְבוּתָא דְּאוֹכְלִין בִּשְׁנֵי בָתִּים. אֶלָּא דְבִכְהַאי גַּוְנָא נִיחָא לֵיהּ לְמִנְקַט עֲלַהּ דִּינָא דְשַׁמָּשׁ וּדְכַלָּה. וְהָרַמְבַּ''ם פֵּרֵשׁ אֵלּוּ הוֹפְכִין, צְרִיכִין לַהֲפֹךְ כְּדֵי שֶּׁלֹא יִהְיוּ נִרְאִין כַּחֲבוּרָה אַחַת, דְּאִיהוּ תָנֵי בַבְּרַיְתָא מִן הַבָּשָׂר חוּצָה [שְׁמוֹת יב], תֵּן חוּצָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {לב} וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּאַשְׁמְעִינַן דְּלֹא חָשְׁבִינַן כִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאָכְלָה מִקְצָת סְעוּדָה בְּלֹא הֲפִיכַת פָּנִים. אִי נַמִּי קָא מַשְׁמַע לָן [דְּדַרְכָּה] (דְּחַיֶּבֶת) לַהֲפֹךְ פָּנֶיהָ מִשּׁוּם צְנִיעוּת. תּוֹסָפוֹת:
Rambam non traduit
שתי חבורות שהיו אוכלין בבית אחד כו': הכלה מתביישת מן החבורה ולפיכך התירו לה להחזיר פניה מן החבורה ותאכל מה שלא התירו לשמש לעשות כן:
פרק ח
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source