Chap. 1
1
מַשְׁקִין בֵּית הַשְּׁלָחִין בַּמּוֹעֵד {ב} וּבַשְּׁבִיעִית, בֵּין מִמַּעְיָן שֶׁיָּצָא בַתְּחִלָּה, בֵּין מִמַּעְיָן שֶּׁלֹא {ו} יָצָא בַתְּחִלָּה. אֲבָל אֵין מַשְׁקִין {ז} לֹא מִמֵּי הַגְּשָׁמִים וְלֹא מִמֵּי הַקִּילוֹן {ט}. וְאֵין עוֹשִׂין {י} עוּגִיּוֹת לַגְּפָנִים:
R. Bartenura (non traduit)
מַשְׁקִין בֵּית הַשְּׁלָחִין. אֶרֶץ עֲיֵפָה וּצְמֵאָה לְמַיִם. תַּרְגּוּם עָיֵף וְיָגֵעַ, מְשַׁלְהֵי וְלָאֵי {א}:
מַשְׁקִין בַּמּוֹעֵד. דְּדָבָר הָאָבֵד מֻתָּר בַּמּוֹעֵד {ג}, וּשְׂדֵה בֵּית הַשְּׁלָחִין מִשָּׁעָה שֶׁמַּתְחִיל לְהַשְׁקוֹתוֹ אִם אֵינוֹ מַשְׁקֶה אוֹתוֹ תָּדִיר מִיָּד נֶאֱבָד, כְּדִתְנַן בְּסוֹף מַתְנִיתִין, זְרָעִים שֶּׁלֹא שָׁתוּ לִפְנֵי הַמּוֹעֵד לֹא יַשְׁקֵם בַּמּוֹעֵד דְּלֹא פָּסְדֵי, אֲבָל שָׁתוּ לִפְנֵי הַמּוֹעֵד יַשְׁקֵם בַּמּוֹעֵד. וְדַוְקָא שְׂדֵה לָבָן שֶׁל תְּבוּאָה שֶׁהוּא שְׁלָחִין מַשְׁקִין בַּמּוֹעֵד, אֲבָל שְׂדֵה שְׁלָחִין שֶׁל אִילָן לֹא שָׁרֵי בַּמּוֹעֵד, דְּלֹא פָּסְדֵי. וּבַשְּׁבִיעִית שָׁרֵי לְהַשְׁקוֹת בֵּין שְׂדֵה בֵּית הַשְּׁלָחִין בֵּין שְׂדֵה בֵּית הַבַּעַל. וּבֵית הַשְּׁלָחִין, מִשּׁוּם מוֹעֵד בִּלְבָד נָקַט לַהּ {ד}:
שֶׁיָּצָא בַתְּחִלָּה. שֶׁיּוֹצֵא עַכְשָׁיו מִתְּחִלָּה. וְאֵין חוֹשְׁשִׁין הוֹאִיל וְחָדָשׁ הוּא שֶׁמָּא יִפְּלוּ גְּדוֹתָיו וְאָתֵי לְתַקֵּן בַּמּוֹעֵד וְאִיכָּא טִרְחָא {ה}:
שֶּׁלֹא יָצָא בַתְּחִלָּה. שֶׁהוּא יָשָׁן:
אֲבָל לֹא מִמֵּי גְּשָׁמִים. גְּזֵרָה מִשּׁוּם מֵי קִילוֹן. קִילוֹן הֵם מַיִם שֶׁל בּוֹר עָמֹק וּבוֹ מֵי גְּשָׁמִים מְכֻנָּסִים, דְּבֵיהּ אִיכָּא טִרְחָא יְתֵרָה לִדְלוֹת {ח}:
עוּגִיּוֹת. חֲרִיצִים {יא} שֶׁעוֹשִׂים בְּעִקְּרֵי הַזֵּיתִים וּבְעִקְּרֵי הַגְּפָנִים {יב} כְּדֵי שֶׁיִּתְמַלְּאוּ מַיִם:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} וְהֵ''א מִתְחַלֵּף בְּחֵי''ת. רַשִׁ''י. שֶׁשְּׁנֵיהֶם מִמּוֹצָא הַגָּרוֹן. וְעָיֵף הַיְנוּ לְמַיִם, כְּדִכְתִיב [מִשְׁלֵי כה] מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה: {ב} בַּמּוֹעֵד. הַמִּשְׁנָה תִּקְרָא [מוֹעֵד, מַה שֶּׁאָנוּ קוֹרִים] חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, [וְהֵם] הַיָּמִים שֶׁבֵּין מוֹעֵד לְמוֹעֵד. הָרַמְבַּ''ם: {ג} רַשִׁ''י. וְהָרִי''ף וְהָרַמְבַּ''ם וְהָרֹא''שׁ וְהַטּוּר פֶּה אֶחָד הִסְכִּימוּ דְּאֵין לְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד עִקָּר מִן הַתּוֹרָה. וּבְרַיְתָא דַּחֲגִיגָה דְּלַמְּדוּהָ מִקְּרָא אֵינוֹ אֶלָּא אַסְמַכְתָּא. וְהַבֵּית יוֹסֵף כָּתַב שֶׁנִּרְאֶה לוֹ מִזֹּאת הַבְּרַיְתָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִקָּר מִן הַתּוֹרָה, וְהַכָּתוּב מְסָרָהּ לַחֲכָמִים לֶאֱסֹר וּלְהַתִּיר כְּפִי שֶׁנִּרְאֶה לָהֶם: {ד} אֲבָל הָרַמְבַּ''ם נִרְאֶה שֶׁאֵין סוֹבֵר כָּךְ, אֶלָּא דְּבֵית הַבַּעַל נַמִּי אָסוּר בִּשְׁבִיעִית. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ה} כְּלוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ דָּבָר הָאָבֵד לֹא הִתִּירוּ כְּשֶׁיֵּשׁ טִרְחָא: {ו} שֶּׁלֹא. וְאִצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי לְמִעוּטֵי שְׂדֵה הַבַּעַל, שֶׁאֲפִלּוּ מִמַּעְיָן שֶּׁלֹא יָצָא בִתְּחִלָּה אָסוּר. גְּמָרָא: {ז} אֵין מַשְׁקִין. אַמּוֹעֵד קָאֵי, דְּגַבֵּי שְׁבִיעִית לֹא חָיְישִׁינַן לְטִרְחָא יְתֵרָא, וְטַעְמָא מְפָרֵשׁ בַּיְרוּשַׁלְמִי דִּשְׁבִיעִית עַל יְדֵי שֶׁהוּא מֻתָּר בִּמְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ דְּקַרְקַע הִתִּירוּ אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁל טֹרַח, אִי נַמִּי שְׁבִיעִית עַל יְדֵי שֶׁזְּמַנָּהּ מְרֻבֶּה כוּ' וְלֹא מִסְתַּבֵּר לַעֲשׂוֹת שִׁבְעָה יָמִים הָאַחֲרוֹנִים כְּשִׁבְעָה דְּרֶגֶל: {ח} וּמִלְּשׁוֹן קוּלְתָּא שֶׁהוּא תִּרְגּוּם כַּדָּהּ עַל שִׁכְמָה, נִקְרֵאת קִילוֹן. הָרַ''ן: {ט} הַקִּילוֹן. כֵּיוָן דְּמֵי הַגְּשָׁמִים לֹא נֶאֶסְרוּ אֶלָּא מִשּׁוּם גְּזֵרָה דְּמֵי הַקִּילוֹן, הִלְכָּךְ שַׁפִּיר נַקְטֵיהּ אַחַר מֵי גְּשָׁמִים. הָרַ''ן: {י} וְאֵין עוֹשִׂין כוּ'. מִדְּרֵישָׁא דְּהַךְ אֲבָל אֵין מַשְׁקִין לֹא קָאֵי אַשְּׁבִיעִית, הַךְ סֵיפָא נַמִּי לֹא קָאֵי אַשְּׁבִיעִית. הָרַמְבַּ''ם: {יא} כְּדֵי שֶׁיִּתְעַכְּבוּ שָׁם הַמַּיִם, מִלְּשׁוֹן [רוּת א] הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה, שֶׁהוּא לְשׁוֹן עִכּוּב. הָרַ''ן: {יב} לִישְׁנָא דִּבְרַיְתָא, וּבְאַתְרֵיהּ דְּתַנָּא דְּמַתְנִיתִין שְׁכִיחֵי גְּפָנִים וְלֹא זֵיתִים:
Rambam (non traduit)
משקין בית השלחין במועד ובשביעית בין ממעיין שיצא כו': באה הקבלה כי חולו של מועד אסור בעשיית מלאכה והמשנה [א] תקרא חולו של מועד הימים שבין כל מועד ומועד וקבלנו שיש מלאכות מיוחדות שמותר לעשותם במועד ומלאכות מיוחדות שאסור לעשותם במועד וזו היא כוונת המסכתא ומן הדברים שמותר לעשותם הם כל דבר שאם מניחים אותו לעשותו עד לאחר המועד יהיה לו הפסד גדול כמו השקאת הארץ הצמאה והיא הנקראת בלשון חכמים בית השלחין תרגום עיף משלהי מפני שהיא צמאה ברוב ואם יניחוה בלי מים יפסדו כל אילנותיה ובלבד שלא יהיה בהשקאתה טורח הרבה אבל אם יש בו עמל הרבה אסור לעשותו במועד ולפיכך אסור להשקות הארץ הצמאה במועד ממי הקילון וכיוצא בדבר והם המים המכונסים במקום נמוך לפי שצריך להשקות מהם בדלי ויש בו עמל הרבה וזהו ענין קילון כלומר בור עמוק. וכן מי גשמים שמתקבצים מהם אגמים וכשהגשמים פוסקים יתמו המים הבאים לאגמים ויצטרך להשקות מהם בדלי. ועוגיות הוא שיחפור סביב עיקרי האילנות חפירות קטנות יתקבצו שם המים וכבר קדם לך בתעניות עג עוגה:
2
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, אֵין עוֹשִׂין אֶת הָאַמָּה בַתְּחִלָּה בַּמּוֹעֵד וּבַשְּׁבִיעִית, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים {יג}, עוֹשִׂין אֶת הָאַמָּה בַּתְּחִלָּה בַּשְּׁבִיעִית, וּמְתַקְּנִין אֶת הַמְּקֻלְקָלוֹת {יד} בַּמּוֹעֵד. וּמְתַקְּנִין אֶת קִלְקוּלֵי הַמַּיִם שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים {טז} וְחוֹטְטִין אוֹתָן. וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים וְאֶת הָרְחוֹבוֹת {יז} וְאֶת מִקְווֹת הַמַּיִם, וְעוֹשִׂין {יח} כָּל צָרְכֵי הָרַבִּים, וּמְצַיְּנִין אֶת הַקְּבָרוֹת, וְיוֹצְאִין {יט} אַף עַל הַכִּלְאָיִם:
R. Bartenura (non traduit)
הָאַמָּה. חֲרִיצִים שֶׁעוֹשִׂים בַּקַּרְקַע שֶׁבָּהֶן הַמַּיִם הוֹלְכִים סְבִיב הַשָּׂדֶה וּמִשָּׂדֶה לְשָׂדֶה, קְרוּיִין אַמָּה, לְפִי שֶׁהֵן רֹחַב אַמָּה בְּרוּם אַמָּה:
בַּתְּחִלָּה. אִם לֹא הָיְתָה מֵעוֹלָם אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ בַּתְּחִלָּה בַּמּוֹעֵד, מִשּׁוּם טִרְחָא:
וּבַשְּׁבִיעִית. מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּחוֹפֵר בַּקַּרְקַע בַּשְּׁבִיעִית:
וּמְתַקְּנִים אֶת הַמְּקֻלְקֶלֶת. אִם נָפַל לְתוֹכָהּ עָפָר וְאֵינָהּ מְקַלַּחַת, מְתַקְּנִים אוֹתָהּ {טו}, אֲבָל אֵין עוֹשִׂים אוֹתָהּ בַּתְּחִלָּה בַּמּוֹעֵד. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
וּמְתַקְּנִים קִלְקוּלֵי הַמַּיִם. מַיִם הַמְּכֻנָּסִים בַּגֻּמּוֹת לִשְׁתּוֹת מֵהֶן:
וְחוֹטְטִין. מְנַקִּין וּמְנַקְּרִין וּמוֹצִיאִין מִתּוֹכָן צְרוֹרוֹת וְקִסְמִין וְעַפְרוּרִית שֶׁנָּפַל בָּהֶן:
וּמְצַיְּנִין. עוֹשִׂין צִיּוּנִין עַל הַקְּבָרוֹת. שֶׁהָיוּ מְמַחִין סִיד וְשׁוֹפְכִין עַל הַקֶּבֶר, וְהוּא סִימָן לְהוֹלְכֵי דְּרָכִים שֶּׁלֹא יַעַבְרוּ בִּמְקוֹם טֻמְאָה:
וְיוֹצְאִין. שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין בַּמּוֹעֵד לְעַיֵּן הַשָּׂדוֹת שֶׁנִּזְרְעוּ כִּלְאַיִם, לַעֲקֹר אוֹתָם. לְפִי שֶׁנּוֹטְלִין שָׂכָר עַל כָּךְ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה {כ}, וּבִימֵי הַמּוֹעֵד נִשְׂכָּרִים בְּזוֹל, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בְּטֵלִים:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יג} וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כוּ'. דְּכָל שֶׁנִּרְאֶה כְּחוֹפֵר לֹא הֲוֵי עֲבוֹדָה, דְּעוֹדֵר לֹא הֲוֵי כֵּיוָן דְּמַשְׁלִיךְ אֶת הֶעָפָר לְמֵרָחוֹק, וְהָעוֹדֵר מֵנִיחַ בִּמְקוֹמוֹ. הָרַ''ן. וּבָרַמְבַּ''ם מַשְׁמַע דְּמַתִּיר אֲפִלּוּ אֵינוֹ מַשְׁלִיךְ לְמֵרָחוֹק, וְעַיֵּן שָׁם הַטַּעַם: {יד} הַמְקֻלְקָלוֹת. סִיּוּמָא דְּמִלְּתָא דְּרַבָּנָן הוּא: {טו} וְלֹא דָּמִי לְמַעְיָן שֶׁיָּצָא בַּתְּחִלָּה כְּדִלְעֵיל דְּחַיְּשִׁינַן שֶׁיִּפְּלוּ גְּדוֹתָיו וְאָתֵי לְתַקֵּן, דְּתִקּוּנָא דְּהָתָם עֲשִׂיָּה בַּתְּחִלָּה הִיא כִּדְקָתָנֵי שֶׁיָּצָא בַּתְּחִלָּה: {טז} שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲפִלּוּ אֵין רַבִּים צְרִיכִים לָהֶם. וְטַעְמָא כָּתַב הָרַ''ן בְּשֵׁם הָרַאבַ''ד לְפִי שֶׁצָּרְכֵי רַבִּים אֵינָם נִגְמָרִים אֶלָּא בִּשְׁעַת הַבַּטָּלָה, מִשּׁוּם דְּדָמִי לִקְדֵרָה דְּבֵי שֻׁתְּפֵי כוּ', וּמַסִּיק דְּכִי הִתִּירוּ בִּמְלֶאכֶת הֶדְיוֹט [וּכְדִלְקַמָּן]. וְנִרְאֶה לִי דְּהַיְנוּ דְּתָנֵי וְחוֹטְטִין [דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מְלֶאכֶת הֶדְיוֹט] וּפֵרוּשֵׁי קָמְפָרֵשׁ דְּאִי לֹא תֵּימָא הָכִי לִישָׁנָא יְתֵרָא הוּא דְּהַיְנוּ מְתַקְּנִין: {יז} וּמְתַקְּנִין כוּ'. בְּרֵישׁ שְׁקָלִים תְּנַן דִּבְט''ו בַּאֲדָר מְתַקְּנִין. וּלְפִי שֶׁהַקִּלְקוּלִים מְצוּיִין בַּדְּרָכִים לְכָךְ הֻצְרַךְ תּוּ לְתַקֵּן בְּחֹל הַמּוֹעֵד: {יח} וְעוֹשִׂין כוּ'. לַאֲתוֹיֵי בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת כְּשֶׁרַבִּים צְרִיכִין לָהֶם עַתָּה. אֲבָל שֶּׁלֹא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד לֹא הִתִּירוּ, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְלֶאכֶת אֻמָּן, וְאֵינוֹ יָכֹל לְשַׁנּוֹת בָּהֶן, וְאִם יְשַׁנֶּה בָּהֶן יַפְסִיד. הָרֹא''שׁ. וְעַיֵּן פֵּרוּשׁ הָרַ''ב בְּרֵישׁ שְׁקָלִים, וְהוּא מֵהַיְרוּשַׁלְמִי. וּגְמָרָא דִּידָן לֹא סְבִירָא לֵיהּ הַאי דִּיּוּקָא, מִשּׁוּם דְּלֹא דָּמִי לְהָנָךְ פְּרָטֵי דְּמַתְנִיתִין: {יט} וְיוֹצְאִין כוּ'. בַּגְּמָרָא רָמֵי וְהָתְנַן בְּרֵישׁ שְׁקָלִים בְּא' בַּאֲדָר כוּ', וּמְשָׁנֵי כָּאן בְּבָכִיר כָּאן בְּאָפִיל: {כ} וְלֹא הֲוֵי מְעִילָה, דְּלֵב בֵּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶן:
Rambam (non traduit)
רבי אלעזר בן עזריה אומר אין עושין כו': אמת המים היא שוקת המים ואסור לחפור אותה בשנה שביעית לפי שהוא מתקן את הארץ שבצדה לזרע כי היא מתלחלחת בלחלוח המים ותצמיח. וכבר ידעת ונתבאר לך בשביעית כי כל שבחי הארץ והאילנות הם אסורין בשביעית שנאמר ושבתה הארץ. ומתקנין את המקולקלות פי' שיוסיף להעמיקן ויהיו מתוקנין כהוגן וקלקולי המים מה שנפסד בבריכות המים מותר לתקנן ולהשוותם ואם רבים צריכים להם לאותן הבריכות כגון המעינות ששותין מהם רבים מותר לחפור אותן בחוש''מ. וכל צרכי הרבים הם כגון קציצת הקוצים והשוואת הדרכים המקולקלים ובנין הגשרים ודוגמתן. והממונין יוצאין לעקור הכלאים בחולו של מועד כי שכירות העוקרו חובה על ב''ד לוקחין אותו השכירות מתרומת הלשכה ובני אדם בחולו של מועד בטלין ונשכרין בזול ויש בזה ריוח לתרומת הלשכה והלכה כחכמים:
3
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, מוֹשְׁכִים אֶת הַמַּיִם מֵאִילָן לְאִילָן, וּבִלְבַד שֶּׁלֹא יַשְׁקֶה אֶת כָּל הַשָּׂדֶה. זְרָעִים שֶּׁלֹא שָׁתוּ לִפְנֵי הַמּוֹעֵד, לֹא יַשְׁקֵם בַּמּוֹעֵד. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בָּזֶה וּבָזֶה:
R. Bartenura (non traduit)
מוֹשְׁכִים אֶת הַמַּיִם. שֶׁתַּחַת אִילָן זֶה, לְאִילָן אַחֵר, דְּלֵיכָּא טִרְחָא. אֲבָל לֹא יַשְׁקֶה כָּל הַשָּׂדֶה. וּבִשְׂדֵה בֵּית הַבַּעַל אָיְרֵי {כא}, דְּלֹא פָּסְדֵי {כב}, שֶׁמֵּי גְּשָׁמִים מַסְפִּיקִין לוֹ, אֶלָּא שֶׁכְּשֶׁמַּשְׁקִין אוֹתוֹ הֲוֵי הַרְוָחָה טְפֵי:
שֶּׁלֹא שָׁתוּ. דְּלֹא פָּסְדֵי:
בָּזֶה וּבָזֶה. אֲפִלּוּ לֹא שָׁתוּ, וַאֲפִלּוּ שְׂדֵה הַבַּעַל, דְּמִשּׁוּם הַרְוָחָה שָׁרוּ חֲכָמִים. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, דִּסְתָם מַתְנִיתִין מַשְׁקִין בֵּית הַשְּׁלָחִין דִּלְעֵיל כְּוָתֵיהּ. וּמִיהוּ שָׂדֶה לַחָה שֶׁהַקַּרְקַע שֶׁלָּהּ כְּמוֹ טִיט מֻתָּר לְהַשְׁקוֹתָהּ בַּמּוֹעֵד אֲפִלּוּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, דְּכִזְרָעִים שֶׁשָּׁתוּ לִפְנֵי הַמּוֹעֵד דָּמוּ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{כא} דְּאִי בְּבֵית הַשְּׁלָחִין הָתְנַן בְּרֵישׁ פִּרְקִין דְּמַשְׁקִין, וְהַיְינוּ כָּל הַשָּׂדֶה. אֲבָל תֵּימַהּ מַה דּוֹחְקֵיהּ לְאוֹקְמֵיהּ בִּשְׂדֵה הַבַּעַל, לוֹקְמֵיהּ בִּשְׁלָחִין, וְאִלּוּ בֵּית הַבַּעַל מַאן דְּכַר שְׁמֵיהּ כוּ', וְאִי קַשְׁיָא מַשְׁקִין דִּלְעֵיל הֲרֵי כָּתַב בְּעַצְמוֹ לְעֵיל דְּשֶׁל אִילָן לֹא שָׁרֵי בַּמּוֹעֵד דְּלֹא פָּסְדֵי, וּמַתְנִיתִין הָכִי דַּיְיקָא דִּמְשִׁיכָה מֵאִילָן לְאִילָן הוּא דְּמֻתָּר הָא הַשְׁקָאָה לֹא. וְכֵן דִּבְרֵי הָרַ''ן לְחַלֵּק בְּכָךְ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {כב} סְבָרָתוֹ בָּזֶה כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ''י דִּמְפָרֵשׁ זְרָעִים שֶּׁלֹא שָׁתוּ לִפְנֵי הַמּוֹעֵד שֶּׁלֹא הָיוּ מְלֻמָּדִים לִשְׁתּוֹת תָּמִיד לִפְנֵי הַמּוֹעֵד לֹא יַשְׁקֶה בַּמּוֹעֵד דְּהוֹאִיל וְלֹא מַשְׁקֶה לְהוּ תָּדִיר לִפְנֵי הַמּוֹעֵד לֹא הֲוֵי לְהוּ פְּסִידָא אִי לֹא מַשְׁקֶה לְהוּ בַּמּוֹעֵד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
ראב''י אומר מושכין את המים מאילן לאילן כו': מושכין את המים מאילן לאילן הוא שמושכין את המים מעקר אילן זה לעקר אילן אחר. ואם היתה כל השדה מטוננת מותר להשקותה כי אותה ההשקייה אינה נראית בו. וזרעים שלא שתו לפני המועד לא ישקום במועד לפי שהם צריכים מים רבים. וכבר אמרנו כי כל דבר שיש בו עמל הרבה שאסור לעשותו והלכה כר' אליעזר בן יעקב:
4
צָדִין אֶת הָאִישׁוּת וְאֶת הָעַכְבָּרִים מִשְּׂדֵה הָאִילָן וּמִשְּׂדֵה הַלָּבָן, שֶּׁלֹא כְדַרְכּוֹ, בַּמּוֹעֵד וּבַשְּׁבִיעִית {כד}. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מִשְּׂדֵה הָאִילָן כְּדַרְכּוֹ, וּמִשְּׂדֵה הַלָּבָן שֶּׁלֹא כְדַרְכּוֹ. וּמְקָרִין {כה} אֶת הַפִּרְצָה בַּמּוֹעֵד, וּבַשְּׁבִיעִית בּוֹנֶה כְדַרְכּוֹ:
R. Bartenura (non traduit)
הָאִישׁוּת. תִּנְשֶׁמֶת. וְהִיא בְּרִיָּה שֶׁאֵין לָהּ עֵינַיִם, וּמַפְסֶדֶת אֶת הַשָּׂדוֹת:
וּבִשְׂדֵה הַלָּבָן. שֶׁחוֹרְשִׁין וְזוֹרְעִין אוֹתוֹ לִתְבוּאָה וְאֵין בּוֹ אִילָנוֹת:
בִּשְׂדֵה הָאִילָן כְּדַרְכּוֹ. דְּמַפְסְדֵי טְפֵי, וּלְהֶפְסֵד מְרֻבֶּה חָשְׁשׁוּ. לְפִיכָךְ חוֹפֵר גֻּמָּא כְּדַרְכּוֹ וְתוֹלֶה בָּהּ מְצוּדָה {כג}:
שֶּׁלֹא כְדַרְכּוֹ. נוֹעֵץ שִׁפּוּד בַּקַּרְקַע בְּחֹזֶק וּמְנַעֲנֵעַ אֵילָךְ וָאֵילָךְ וּמוֹצִיא, וְנִמְצֵאת גֻּמָּא נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ. אֲבָל לֹא עַל יְדֵי חֲפִירָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וּבִשְׂדֵה לָבָן הַסְּמוּכָה לִשְׂדֵה אִילָן, חוֹפֵר כְּדַרְכּוֹ, שֶׁמָּא יֵצְאוּ מִשְּׂדֵה לָבָן וְיַחְרִיבוּ הָאִילָנוֹת:
וּמְקָרִין אֶת הַפִּרְצָה. מְסַדְּרִין אֶת הָאֲבָנִים זוֹ עַל זוֹ כְּדֶרֶךְ בִּנְיָן, וְאֵינוֹ טָח בְּטִיט. וּבְפִרְצָה שֶׁל גִּנָּה מַיְרֵי, אֲבָל כֹּתֶל חָצֵר שֶׁנָּפַל, בּוֹנֶה כְּדַרְכּוֹ, מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{כג} וְהַגֻּמָּא אֵינוֹ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתְקַבְּצוּ שָׁמָּה אִישׁוּת הַרְבֵּה, וְאֶפְשָׁר שֶׁנּוֹתֵן שָׁם אֳכָלִין כְּדֵי שֶׁיָּבֹאוּ וְיֵאָחְזוּ בַּמְּצוּדָה. הָרַ''ן: {כד} וּבַשְּׁבִיעִית. לְשׁוֹן רַשִׁ''י אַף עַל גַּב דִּמְתַקֵּן אֶת הַשָּׂדֶה. וּלְשׁוֹן הָרַ''ן דְּלֹא גָּזְרִינַן דִּלְמָא מֵחֲזֵי כַּחֲרִישָׁה כְּשֶׁאָדָם חוֹפֵר וְסוֹתֵם אֶת חֹרֵיהֶם: {כה} וּמְקָרִין. נִרְאֶה לִי שֶׁהוּא נִגְזַר מִשֵּׁם קִיר. וְלֹא תָּנֵי מְקִירִין, שֶּׁלֹא יִתְעָרֵב בְּמִלַּת מֵקִיר שֶׁעִנְיָנוֹ קְרִירוּת:
Rambam (non traduit)
צדין את האישות ואת העכברים משדה האילן כו': אישות הוא מין שרץ שאין לו עינים וזו הבריה מפסדת האילנות. ושדה הלבן היו חורשים וזורעין אותו ואין בו אילנות ואסור לצוד אותן בשדה הלבן אלא א''כ הוא בקרוב לשדה האילן שמא ימשכו אותן האישות לשדה האילן ויפסידו אותו לפי שאין להם בשדה הלבן מה שיפסידו. ואמרם כדרכו הוא שיחפור חפירה בקרקע ותולה בה מצודה. ושלא כדרכו הוא שיחפור אותה חפירה שלא כדרך חפירה והוא שתוקעין יתידות בקרקע ועוקרין אותן וישאר הקרקע חפור. ומקרין את הפרצה הוא שמשים האבנים או הלבנים זו על גב זו ולא יטיח בטיט ולא יסיד בסיד וזה בכותל גינה אבל בכותל חצר אם נפרץ בונה כדרכו והלכה כחכמים:
5
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, רוֹאִין אֶת הַנְּגָעִים בַּתְּחִלָּה {כו} לְהָקֵל, אֲבָל לֹא לְהַחְמִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא לְהָקֵל {כח} וְלֹא לְהַחְמִיר. וְעוֹד {כט} אָמַר רַבִּי מֵאִיר, מְלַקֵּט אָדָם עַצְמוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֵבֶל הוּא לוֹ. לֹא יְעוֹרֵר אָדָם עַל מֵתוֹ וְלֹא יַסְפִּידֶנּוּ קֹדֶם לָרֶגֶל שְׁלֹשִׁים יוֹם:
R. Bartenura (non traduit)
רוֹאִין אֶת הַנְּגָעִים בַּמּוֹעֵד לְהָקֵל. שֶׁאִם טָהוֹר הוּא אוֹמֵר לוֹ הַכֹּהֵן טָהוֹר אַתָּה, שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ:
אֲבָל לֹא לְהַחְמִיר. שֶׁאִם טָמֵא הוּא, יִשְׁתֹּק, וְלֹא יְטַמְּאֶנּוּ וְיַצְרִיכֶנּוּ לָצֵאת חוּץ לַמַּחֲנֶה {כז}:
לֹא לְהָקֵל וְלֹא לְהַחְמִיר. מִתּוֹךְ שֶׁנִּזְקַק לִרְאוֹתוֹ אִם הוּא טָהוֹר כְּדֵי לְהָקֵל עָלָיו, הוּא נִזְקָק לְהַחְמִיר, שֶׁאִם הוּא טָמֵא צָרִיךְ לוֹמַר לוֹ טָמֵא אַתָּה, כְּדִכְתִיב (וַיִּקְרָא יג) לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ, שֶׁאֵין כֹּהֵן רַשַּׁאי לִשְׁתֹּק, וּמוּטָב לוֹ שֶּׁלֹא יִרְאֵהוּ הַכֹּהֵן כְּלָל:
מְלַקֵּט אָדָם עַצְמוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ. בַּמּוֹעֵד, כְּדֵי לְקָבְרָם בְּמָקוֹם הָגוּן:
שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ. כְּשֶׁרוֹאֶה אוֹתָם שֶׁקּוֹבְרָן בְּקִבְרֵי אֲבוֹתָיו. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר בִּשְׁתֵּיהֶן:
לֹא יְעַרְעֵר עַל מֵתוֹ. לֹא יָבִיא סַפְדָּן לְעַרְעֵר עַל מֵתוֹ שֶׁמֵּת זֶה יָמִים רַבִּים, לַחְזֹר עַל קְרוֹבֵי הַמֵּת כְּדֶרֶךְ שֶׁחוֹזֵר הַסַּפְדָּן שֶׁצּוֹעֵק וְאוֹמֵר בֹּאוּ בְּכוּ עִמִּי כָּל מָרֵי לֵב, וּמִי שֶׁלִּבּוֹ דָּוֶה עָלָיו הוֹלֵךְ וּמַסְפִּיד עַל קְרוֹבוֹ:
לֹא יַסְפִּידֶנּוּ. לֹא יִשְׂכֹּר סַפְדָּן עַל מֵתוֹ שֶׁמֵּת לוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה:
קֹדֶם לָרֶגֶל שְׁלֹשִׁים יוֹם. תָּמִיד {ל}. דְּאָמְרֵי טַעְמָא בַּגְּמָרָא שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִכְנֹס מָעוֹת לְצֹרֶךְ הָרֶגֶל קֹדֶם לָרֶגֶל שְׁלֹשִׁים יוֹם מִכִּי שָׁמַע שֶׁדּוֹרְשִׁים בְּהִלְכוֹת הָרֶגֶל, וְשֶׁמָּא יִתֵּן הַמָּעוֹת שֶׁכִּנֵּס לְצֹרֶךְ הָרֶגֶל לַסַּפְדָּן וְיִמָּנַע מִשִּׂמְחַת הָרֶגֶל. וְאִית דְּאָמְרֵי שֶׁאֵין הַמֵּת מִשְׁתַּכֵּחַ מִן הַלֵּב אֶלָּא לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם אַחַר הֶסְפֵּדוֹ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{כו} בַּתְּחִלָּה. אֲפִלּוּ בַּתְּחִלָּה שֶׁעֲדַיִן לֹא נִזְקָק לְהֶסְגֵּר, דְּמִכָּל מָקוֹם שִׂמְחָה הִיא לוֹ כְּשֶׁאוֹמֵר לוֹ אֵינְךָ צָרִיךְ לַהֶסְגֵּר. וּמִלְּשׁוֹן רַשִׁ''י וְהָרַ''ב נִרְאֶה דְּלֹא גָּרְסִינַן בַּתְּחִלָּה. וְכֵן מַשְׁמַע בַּגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {כז} דְּאַף הַמֻּסְגָּר מִשְׁתַּלֵּחַ, וְהָא וַדַּאי דְּכֵיוָן דְּמִטַּמֵּא נַמִּי דְּגַם הוּא צַעַר לוֹ, מִכָּל מָקוֹם צַוְתָּא דְּאִינְשֵׁי עִקָּר צַעֲרָא הוּא: {כח} לֹא לְהָקֵל כוּ'. סְבִירָא לְהוּ נַמִּי דִּבְכֹהֵן תַּלְיָא מִלְּתָא, אֶלָּא מִדְּרָשָׁא דִּלְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ נָפֵיק לְהוּ דְּמִכֵּיוָן שֶׁנִּזְקַק לִרְאוֹתוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁיִּשְׁתֹּק: {כט} וְעוֹד. כְּלוֹמַר וְעוֹד מֵקֵל: {ל} וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר בֵּין לְעַרְעֵר בֵּין לִסְפֹּד. וְלָשׁוֹן רַשִׁ''י אַתַּרְוַיְיהוּ קָאֵי. וְיוֹתֵר נִרְאֶה לִי שֶׁתֵּבַת תָּמִיד צָרִיךְ לוֹמַר אִית:
Rambam (non traduit)
רבי מאיר אומר רואין את הנגעים בתחלה כו': ועוד אמר ר''מ מלקט אדם עצמות אביו ואמו כו': כבר ידעת כי מן הנגעים שאמר השם בהם (ויקרא יג) והסגירו הכהן שבעת ימים ומהם שאמר השם בהם (שם) והסגירו שבעת ימים שנית ומחלוקותם הוא בראייתו בהסגר שני רמ''א כ''א ראה אותו שטהר אומר לו טהור אתה ואם ראה אותו שנטמא שותק וזהו ענין אמרו להקל אבל לא להחמיר. וחכמים למידים ממאמרו לטהרו או לטמאו דכיון שראהו על כל פנים יש לו לדון ולומר טהור או טמא ואין לו לשתוק. ולפיכך אינו רואה במועד כדי שלא יטמאנו וידאג במועד והשם אמר (דברים טז) ושמחת בחגך. וכך אין סופדין את המת ל' יום קודם המועד כדי שלא יבא המועד והוא מתאנח ודואג מפני התעוררות אבילותו ואין הלכה כר''מ בשתי ההלכות:
6
אֵין חוֹפְרִין כּוּכִין וּקְבָרוֹת בַּמּוֹעֵד, אֲבָל מְחַנְּכִים אֶת הַכּוּכִין {לא} בַּמּוֹעֵד. וְעוֹשִׂין נִבְרֶכֶת בַּמּוֹעֵד, וְאָרוֹן עִם הַמֵּת בֶּחָצֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עִמּוֹ נְסָרִים {לד}:
R. Bartenura (non traduit)
אֵין חוֹפְרִין כּוּכִין וּקְבָרוֹת בַּמּוֹעֵד. לְהִקָּבֵר בּוֹ מֵת שֶׁיָּמוּת לְאַחַר הַמּוֹעֵד. כּוּכִין, בִּמְעָרָה שֶׁתַּחַת הַקַּרְקַע. וּקְבָרוֹת, בְּבִנְיָן:
אֲבָל מְחַנְּכִין. שֶׁאִם הָיָה אָרֹךְ מְקַצְּרוֹ. וְאִם הָיָה קָצָר מַאֲרִיךְ וּמַרְחִיב בּוֹ:
נִבְרֶכֶת. שֶׁל כּוֹבְסִין {לב}, מָקוֹם מְתֻקָּן לְכַבֵּס בּוֹ הַבְּגָדִים, וְלֵית בֵּיהּ טִרְחָא כֻּלֵּי הַאי:
וְאָרוֹן עִם הַמֵּת בֶּחָצֵר. שֶׁמֵּת שָׁם, מֻתָּר לְנַסֵּר הַנְּסָרִים וְלַעֲשׂוֹת לוֹ אָרוֹן. אֲבָל בְּחָצֵר אַחֶרֶת לֹא, שֶּׁלֹא יֹאמְרוּ מְלָאכָה אַחֶרֶת הוּא עוֹשֶׂה {לג}. וְלֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּאָדָם שֶׁאֵינוֹ מְפֻרְסָם, אֲבָל אָדָם מְפֻרְסָם עוֹשִׂין לוֹ אָרוֹן וַאֲפִלּוּ בַּשּׁוּק. וּלְדִידָן שֶׁאָנוּ מְתֵי מִסְפָּר, כָּל אָדָם הֲוֵי מְפֻרְסָם:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר. לְהָבִיא עֵצִים לַעֲשׂוֹת נְסָרִים בַּתְּחִלָּה לְצֹרֶךְ הָאָרוֹן, אֶלָּא אִם כֵּן מְנֻסָּרוֹת קֹדֶם יוֹם טוֹב. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{לא} הַכּוּכִין. וְהוּא הַדִּין לְקֶבֶר. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין צְרִיכִין לָהֶם עַכְשָׁיו עֲשָׂאוּם כְּצָרְכֵי רַבִּים, רַבִּים שָׁתוּ וְרַבִּים יִשְׁתּוּ, וַהֲרֵי הֵן כַּחֲטִיטַת בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת שֶׁאֵין צְרִיכִין לָהֶם עַכְשָׁיו שֶׁהִתִּירוּ בָּהֶן לְסוֹפָן דְּהַיְנוּ חֲטִיטָה אֲבָל לֹא תְּחִלָּתָם דְּהַיְינוּ חֲפִירָה כָּל שֶׁאֵין צְרִיכִין לָהֶם עַכְשָׁיו. הָרֹא''שׁ וְהָרַ''ן. וְשֵׁם כּוּךְ אֲרַמִּית, דְּכֶלַח דִּכְתִּיב בְּאִיּוֹב מְתַרְגֵּם כּוּךְ: {לב} לְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צֹרֶךְ לְחֹל הַמּוֹעֵד כְּדִתְנַן וְאֵלּוּ מְכַבְּסִין בְּמוֹעֵד: {לג} לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת אֲרוֹנוֹת לְרֹב מֵתִים. הָרַ''ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {לד} נְסָרִים. דְּטֹרַח גָּדוֹל לַעֲשׂוֹתָן בַּמּוֹעֵד. רַשִׁ''י:
Rambam (non traduit)
אין חופרין כוכין וקברות במועד אבל מחנכין כו': כוכין הוא שחופרין בקרקע קברים. וקברות הוא שבונין קבר על גבי קרקע ואסור לעשות קבר לקבור בו את המת לאחר המועד ומחנכין הוא שיוסיף באורך הקבר וברחבו אחר שהיתה חפורה. ונברכת היא חפירה כאותן ששורין בו את הפשתן ודומיהן ואין הלכה כרבי יהודה:
7
אֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים בַּמּוֹעֵד, לֹא בְתוּלוֹת, וְלֹא אַלְמָנוֹת, וְלֹא מְיַבְּמִין, מִפְּנֵי שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ. אֲבָל מַחֲזִיר הוּא אֶת גְּרוּשָׁתוֹ. וְעוֹשָׂה אִשָּׁה תַּכְשִׁיטֶיהָ בַמּוֹעֵד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא תָּסוּד מִפְּנֵי שֶׁנִּוּוּל הוּא לָהּ:
R. Bartenura (non traduit)
מִפְּנֵי שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ. וְאֵין מְעָרְבִים שִׂמְחָה אַחֶרֶת בְּשִׂמְחַת הָרֶגֶל, דִּכְתִיב וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ (דְּבָרִים טז), בְּחַגֶּךָ וְלֹא בְּאִשְׁתְּךָ {לה}:
אֲבָל מַחְזִיר הוּא אֶת גְּרוּשָׁתוֹ. דְּאֵינָהּ שִׂמְחָה כָּל כָּךְ אֶלָּא בְּאִשָּׁה חֲדָשָׁה שֶּׁלֹא הָיְתָה לוֹ מֵעוֹלָם:
וְעוֹשָׂה אִשָּׁה תַּכְשִׁיטֶיהָ. כְּגוֹן לָתֵת כָּחָל בְּעֵינֶיהָ, וּלְהַשְׁווֹת שְׂעַר רֹאשָׁהּ שֶּׁלֹא יִתְפַּזֵּר, וּמַעֲבֶרֶת צֶבַע אָדֹם עַל פָּנֶיהָ, וּמַעֲבֶרֶת סַכִּין עַל פָּנֶיהָ שֶׁל מַטָּה, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
שֶׁנִּוּוּל הוּא לָהּ. צַעַר הוּא לָהּ {לו}. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{לה} וּלְשׁוֹן מְעָרְבִין לֹא נִיחָא לְפוּם כֵּן, דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר אֵין עוֹשִׂין שִׂמְחָה אַחֶרֶת בָּרֶגֶל כוּ'. וּבַגְּמָרָא אִיכָּא מַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁמַּנִּיחַ שִׂמְחַת הָרֶגֶל וְעוֹסֵק בְּשִׂמְחַת אִשְׁתּוֹ, וְאִיכָּא מַאן דְּאָמַר דְּאֵין מְעָרְבִין כוּ', וְלָמְדוּ מִקְּרָא אַחְרִינָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {לו} כְּלוֹמַר שֶׁמִּצְטַעֶרֶת עַל הַנִּוּוּל שֶׁבּוֹ הִיא מִתְנַוֶּלֶת:
Rambam (non traduit)
אין נושאין נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות כו': אמרו מפני ששמחה היא לו הטעם לאסור לישא אשה במועד כי העיקר אצלנו אין מערבין שמחה בשמחה ולפיכך אין לערב שמחת הרגל בשמחה אחרת ותכשיטי אשה הוא שתכחול עיניה ותעשה משערותיה עבותות כדי שלא יתפזרו ותשים בפניה צבע כדי שתראה אדומה ותסיר השער ממקומות מגופה ואפי' בתער וכל הדומה לזה מותר במועד. והיה מנהג הנערות הקטנות שלהם כשהיו קרובות לבגרות שהיו טופלות בשרם בסיד וכיוצא מן הדברים שיחממו הבשר כדי להביא דם נדותן והיו נותנין עמו סממנים אחרים כדי לפתוח נקבי הגוף הקטנים כדי להשיר את השער ור' יהודה היה אוסר זה במועד למה שיש בו מן הטינוף ואין הלכה כר' יהודה:
8
הַהֶדְיוֹט תּוֹפֵר כְּדַרְכּוֹ {לז}, וְהָאֻמָּן מַכְלִיב. וּמְסָרְגִין אֶת הַמִּטּוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף מְמַתְּחִין:
R. Bartenura (non traduit)
הַהֶדְיוֹט תּוֹפֵר כְּדַרְכּוֹ. הֶדְיוֹט מִקְּרֵי כָּל שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְכַוֵּן שָׂפָה לַבֶּגֶד שֶׁתְּהֵא שָׁוָה וּמְכֻוֶּנֶת בּוֹ, אֶלָּא מְעַקֵּם לְכָאן וּלְכָאן וְעוֹשֵׂהוּ רָחָב בְּמָקוֹם זֶה וְקָצָר בְּמָקוֹם אַחֵר:
מַכְלִיב. עוֹשֶׂה תְּפִירוֹת כְּעֵין שִׁנֵּי הַכֶּלֶב, שֶׁאֵינָן שָׁוִין זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ אֶלָּא אַחַת לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה:
מְסָרְגִין אֶת הַמִּטּוֹת. אוֹרְגִין אוֹתָן בַּחֲבָלִין שְׁתִי וָעֵרֶב:
מְמַתְּחִין. אִם הָיָה אָרוּג זֶה יָמִים רַבִּים וְרָפוּ הַחֲבָלִים, מְמַתְּחִין, אֲבָל לֹא מְסָרְגִין. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{לז} כְּדַרְכּוֹ. לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, דִּבְחִנָּם לָמָּה יַתִּירוּ אֲפִלּוּ עַל יְדֵי שִׁנּוּי. תּוֹסָפוֹת:
Rambam (non traduit)
ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכליב ומסרגין כו': ההדיוט הוא מי שאינו בקי במלאכת התפירה וגדרו כאן הוא שאינו יכול לכוין אמרא בשפת חלוקו בשעת חתוך הבגדים. ומכליב הוא שתופר תפירה שאינה שוה אלא כשיני הכלב. ומסרגין את המטות הוא שמותחין חבלים באורך וברוחב בארבע כרעי המטה. ומה שאמר ר' יוסי אומר אף ממתחין ר''ל ממתחין אבל לא מסרגין וממתחין הוא שמותחין אותן כשהן רפות עד שיתמתחו בחוזק ויתקשו כמו היתרים המתוחים ואין הלכה כרבי יוסי:
9
מַעֲמִידִין תַּנּוּר וְכִירַיִם וְרֵחַיִם בַּמּוֹעֵד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין מְכַבְּשִׁין אֶת הָרֵחַיִם בַּתְּחִלָּה {מ}:
R. Bartenura (non traduit)
מַעֲמִידִין. בּוֹנִין וּמוֹשִׁיבִין וּמְתַקְּנִים תַּנּוּר {לח} שֶׁצָּרִיךְ לוֹ בַּמּוֹעֵד. וּלְפִי שֶׁתַּנּוּרִים שֶׁלָּהֶם מִטַּלְטְלִין הָיוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, לְהָכִי תָּנֵי מַעֲמִידִין:
אֵין מְכַבְּשִׁין. מְנַקְּרִין {לט} וּמַכִּין בְּפַטִּישׁ עַל הָרֵחַיִם כְּשֶׁהֵן חֲלָקוֹת יוֹתֵר מִדַּאי וְאֵין טוֹחֲנוֹת יָפֶה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{לח} לְשׁוֹן הָרַמְבַּ''ם, כְּלוֹמַר בּוֹנִין עַל חֶרֶס שֶׁל הַתַּנּוּר וְהַכִּירָה הַטְּפֵלָה שֶׁלָּהֶם. וּלְשׁוֹן הָרֹא''שׁ, הַיְינוּ שֶׁמְּתַקְּנִין אוֹתוֹ יָפֶה עַל עָמְדוֹ כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. וְהָרַ''ב מְפָרֵשׁ לִשְׁנֵיהֶם, דִּלְדִינָא שְׁנֵיהֶם אֱמֶת: {לט} וְנִרְאֶה לִי שֶׁהוּא מִלָּה אֲרַמִּית, בַּמְּסִלָּה נַעֲלֶה [בְּמִדְבָּר כ] תִּרְגֵּם בְּאֹרַח כְּבִישָׁא נִיסַק: {מ} בַּתְּחִלָּה. פֵּרוּשׁ, חֲדָשָׁה. אֲבָל יְשָׁנָה מְכַבְּשִׁין. הָרֹא''שׁ:
Rambam (non traduit)
מעמידין תנור וכירים ורחיים במועד כו': מכבשין פירושו מנקרין הרחיים ואין הלכה כרבי יהודה:
10
עוֹשִׂין מַעֲקֶה לְגַג וּלְמִרְפֶּסֶת מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט {מא}, אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂה אֻמָּן. שָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין וּמַעְגִּילִין אוֹתָן בַּמַּעְגִּילָה בַּיָּד וּבָרֶגֶל, אֲבָל לֹא בַמַּחֲלָצָיִם. הַצִּיר וְהַצִּנּוֹר וְהַקּוֹרָה וְהַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ, מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד {מג}, וּבִלְבַד שֶּׁלֹא יְכַוֵּן מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד, וְכָל כְּבָשִׁין שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכֹל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד {מד}, כּוֹבְשָׁן:
R. Bartenura (non traduit)
וּלְמִרְפֶּסֶת. הִלּוּךְ שֶׁלִּפְנֵי עֲלִיָּה שֶׁבְּנֵי הָעֲלִיָּה הוֹלְכִים בּוֹ וְיוֹרְדִים דֶּרֶךְ סֻלָּם לֶחָצֵר:
וְשָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין. גַּגּוֹת שֶׁאֵינָן מְשֻׁפָּעִין טוֹחִין אוֹתָן בַּטִּיט, וּכְשֶׁיֵּשׁ סְדָקִים בִּטְחִיַּת הַטִּיט הַדֶּלֶף יוֹרֵד בַּבַּיִת וְאִיכָּא פְּסֵידָא. שָׁפִין, טָחִין:
מַעֲגִילָה. עֵץ עָגֹל שֶׁבּוֹ מַחֲלִיקִין הַגַּגּוֹת {מב}:
בְּמַחֲלָצָיִם. כְּלִי אֻמָּנוּת שֶׁל בַּרְזֶל רְחָבָה כְּעֵין כַּף, וְלָהּ בֵּית יָד:
הַצִּיר. רֶגֶל הַדֶּלֶת הַסּוֹבֶבֶת בְּתוֹךְ חֹר הָאַסְקֻפָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל פֶּתַח:
צִנּוֹר. הַחֹר שֶׁבָּאַסְקֻפָּה:
וְהַקּוֹרָה. קוֹרוֹת הַבַּיִת מַמָּשׁ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ אֲפִלּוּ קֹדֶם יוֹם טוֹב:
וּבִלְבַד שֶּׁלֹא יְכַוֵּן מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד. שֶּׁלֹא יֹאמַר אַמְתִּין עַד הַמּוֹעֵד שֶׁאֵין לִי מְלָאכָה אַחֶרֶת וְאֶעֱשֶׂה אֶת זֹאת:
כְּבָשִׁים. כְּגוֹן דָּגִים וִירָקוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֵן שֶׁכּוֹבְשִׁין בְּמֶלַח וְחֹמֶץ:
שֶׁיָּכוֹל לְאָכְלָן בַּמּוֹעֵד. שֶׁיְּהוּ נִכְבָּשִׁין מַהֵר וּרְאוּיִין לֶאֱכֹל מִיָּד:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{מא} מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט. כְּמוֹ שֶׁקָּדַם זִכְרוֹ בְּמִשְׁנָה ד' שֶׁיִּתֵּן הָאֲבָנִים זוֹ עַל גַּב זוֹ בְּלֹא טִיט. הָרַמְבַּ''ם: {מב} וּבַגְּמָרָא, הַשְׁתָּא בַּמַּעְגִּילָה אָמַרְתְּ שָׁרֵי, בַּיָּד וּבָרֶגֶל מִבָּעֲיָא. הָכִי קָאָמַר, וּמַעֲגִילִין אוֹתָן כְּעֵין מַעְגִּילָה בַּיָּד וּבָרֶגֶל. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י וְלֹא מַעְגִּילָה מַמָּשׁ אֶלָּא כְּעֵין כוּ': {מג} מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד. מַסְקִינַן בַּגְּמָרָא כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּרֵישׁ פֶּרֶק ב' (וּכְרַבִּי יְהוּדָה בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי פ''ה מט''ו), וּלְכָךְ מְתַקְּנוֹ כְּדַרְכּוֹ בֵּין בְּשֶׁל עֵץ בֵּין בְּשֶׁל בַּרְזֶל. וְכָתַב הָרַמְבַּ''ם שֶׁזֶּה הֶפְסֵד גָּדוֹל הוּא, שֶׁאִם יַנִּיחַ הַפֶּתַח פָּתוּחַ וּדְלָתוֹת שְׁבוּרוֹת נִמְצָא מְאַבֵּד כָּל מַה שֶּׁבַּבַּיִת: {מד} בַּמּוֹעֵד. דְּאִי אֵין יָכֹל לְאָכְלָן לֹא, דְּכוֹבֵשׁ אָסוּר לְהָרַמְבַּ''ם מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִּמְבַשֵּׁל. וּלְרַשִׁ''י וְהָרַ''ב מִשּׁוּם מְעַבֵּד. נִרְאֶה לִי. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
עושין מעקה לגג ולמרפסת מעשה הדיוט כו': מעשה הדיוט כמו שקדם זכרו שיתן האבנים זו על גב זו בלא טיט. ושפין את הסדקין פי' ששפין ומחליקין הסדקין של גג כדי שילכו המים ולא ירדו לבית דרך אותן סדקין. ואמרו ומעגילין אותן כעין מעגלה ביד או ברגל אבל לא במחלצים ומחלצים כלי ברזל שהבנאים מחליקין בו ובלשון עברי מקצוע. וציר הדלת ידועה היא כמו עלי המכתש של ברזל והוא קטן. וצינור ידוע. ומנעול דבר שסוגרים בו הדלתות. ופי' שלא יכוין מלאכתו במועד שלא יתעצל קודם המועד במלאכתו ויתכוין לעשותה במועד:
פרק ב
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source