Chap. 7
1
גִּיד {א} הַנָּשֶׁה נוֹהֵג בָּאָרֶץ {ב} וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי הַבַּיִת, בְּחֻלִּין וּבְמֻקְדָּשִׁים. וְנוֹהֵג בִּבְהֵמָה וּבְחַיָּה, בְּיָרֵךְ שֶׁל יָמִין וּבְיָרֵךְ שֶׁל שְׂמֹאל. וְאֵינוֹ נוֹהֵג בְּעוֹף, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ כָף. וְנוֹהֵג בְּשָׁלִיל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵינוֹ נוֹהֵג בְּשָׁלִיל. וְחֶלְבּוֹ מֻתָּר. וְאֵין הַטַּבָּחִין נֶאֱמָנִין עַל גִּיד הַנָּשֶׁה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, נֶאֱמָנִין עָלָיו וְעַל הַחֵלֶב {ח}:
R. Bartenura non traduit
גִּיד הַנָּשֶׁה. וּבְמֻקְדָּשִׁים. אֲפִלּוּ עוֹלָה שֶׁכֻּלָּהּ כָּלִיל, מוֹצִיא אֶת הַגִּיד {ג} וּמַשְׁלִיכוֹ עַל הָאֵפֶר הַצָּבוּר בַּמִּזְבֵּחַ הַקָּרוּי תַּפּוּחַ, וְאֵינוֹ מַקְרִיבוֹ עִם הַבָּשָׂר {ד}:
שֶׁאֵין לוֹ כָף. אֵין לוֹ כַּף יָרֵךְ דּוֹמָה לְשֶׁל אָדָם שֶׁהוּא עָגֹל, אֶלָּא הַבָּשָׂר שֶׁעַל הַקּוּלִית שֶׁל עוֹף בָּרֹחַב הוּא. וְאִם נִמְצָא עוֹף שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּף עָגֹל, גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁלּוֹ אָסוּר {ה}:
וְנוֹהֵג בְּשָׁלִיל. בֶּן תִּשְׁעָה חַי הַנִּמְצָא בִּבְהֵמָה {ו}:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵינוֹ נוֹהֵג בְּשָׁלִיל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
וְחֶלְבּוֹ. שֶׁל שָׁלִיל {ז} מֻתָּר. פֵּרוּשׁ אַחֵר וְחֶלְבּוֹ, שֶׁל גִּיד. כְּלוֹמַר שֻׁמָּנוֹ שֶׁל גִּיד מֻתָּר לְדִבְרֵי הַכֹּל, אֶלָּא שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים נָהֲגוּ בוֹ אִסּוּר:
וְאֵין הַטַּבָּחִים נֶאֱמָנִים. לוֹמַר נְטַלְנוּהוּ. מִפְּנֵי שֶׁטֹּרַח הוּא לָהֶם לְחַטֵּט אַחֲרָיו. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} גִּיד. הוּא הַפְּנִימִי. רַשִׁ''י: {ב} בָּאָרֶץ כוּ'. כֻּלְּהוּ תְּנַנְהוּ מִשּׁוּם דְּאִצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי בְּחֻלִּין וּבְמֻקְדָּשִׁים. הָרַ''ן: {ג} מִשּׁוּם מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל. וּלְעִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת וְנִסְכֵּיהֶם כְּתִיב, וְדָרְשִׁינַן מִן הַמֻּתָּר לְיִשְׂרָאֵל. גְּמָרָא: {ד} מִשּׁוּם הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת הַיָּרֵךְ כְּשֶׁהִיא מְפֹרַעַת. הִלְכָּךְ מַעֲלֵהוּ כְּמוֹת שֶׁהִיא שְׁלֵמָה וְאַחַר כָּךְ חוֹלְצוֹ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. גְּמָרָא: {ה} דְּבָעֵי רַבִּי יִרְמְיָה אִי בָּתַר דִּידֵיהּ אָזְלִינַן אִי בָּתַר מִינֵיהּ, וְקָאֵי בְּתֵיקוּ. וּמִבַּעְיָא לֵיהּ נַמִּי בִּבְהֵמָה וְלֹא עָגֹל, וְקָאֵי נַמִּי בְּתֵיקוּ: {ו} רַבִּי מֵאִיר לְטַעֲמֵיהּ דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּאֵינוֹ נִתָּר בִּשְׁחִיטַת אִמּוֹ כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק ד' מִשְׁנָה ה', הִלְכָּךְ חָשׁוּב בְּהֵמָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְחֶלְבּוֹ וְגִידוֹ אֲסוּרִים. וְרַבִּי יְהוּדָה לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר נִתָּר בִּשְׁחִיטַת אִמּוֹ, הִלְכָּךְ קָרִינַן בֵּיהּ בְּהֵמָה בַּבְּהֵמָה תֹּאכֵלוּ. הָרַ''ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ז} וְרַבִּי יְהוּדָה הִיא. דִּלְרַבִּי מֵאִיר כִּי הֵיכִי דְאוֹסֵר בְּגִיד אוֹסֵר נַמִּי בְּחֵלֶב. דְּבַחֲדָא שַׁיְּטָא שַׁיְּטֵי. וְהַיְנוּ דְּבַפֵּרוּשׁ הָאַחֵר כָּתַב הָרַ''ב לְדִבְרֵי הַכֹּל. אֲבָל בַּגְּמָרָא לֵיתָא רַק אוֹקִימְתָּא דִלְדִבְרֵי הַכֹּל וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ''ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ח} הַחֵלֶב. חֵלֶב מַאן דְּכַר שְׁמֵיהּ. הָכִי קָאָמַר [רַבִּי מֵאִיר] אֵין נֶאֱמָנִין עָלָיו וְעַל הַחֵלֶב. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כוּ'. גְּמָרָא. וּבִסְתָם חֵלֶב אַיְרֵי, דִּבְחֶלְבּוֹ שֶׁל גִּיד שָׁרֵי רַבִּי יְהוּדָה לְגַמְרֵי. תּוֹסָפוֹת:
Rambam non traduit
גיד הנשה נוהג בארץ ובח''ל בפני הבית ושלא כו': מה שאמר ובמוקדשין ואפילו עולה ששורפין אותה על גבי המזבח מוציאו ומשליכו על האפר המתוקן באמצע המזבח והוא הנקרא תפוח. ומה שאמר מפני שאין לו כף רוצה לומר אין לו כף ירך דומה לשל אדם שהוא עגול ואם יזדמן מין עוף או אחד מאיזה מין שיהיה שכף ירכו עגול הרי זה גיד הנשה שלו אסור ומה שאמר חלבו מותר רוצה לומר חלב גיד הנשה והוא שמנונית שלו וזהו לדברי הכל אבל אמרו ישראל קדושים הן ונהגו בו איסור רוצה לומר בשמנונית של גיד. ושליל הוא העובר הנמצא בגוף קודם שלמותו ואין הלכה כר''מ ולא כרבי יהודה:
2
שׁוֹלֵחַ אָדָם יָרֵךְ לְנָכְרִי שֶׁגִּיד הַנָּשֶׁה בְתוֹכָהּ {ט}, מִפְּנֵי שֶׁמְּקוֹמוֹ נִכָּר. הַנּוֹטֵל גִּיד הַנָּשֶׁה, צָרִיךְ שֶׁיִּטֹּל אֶת כֻּלּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת נְטִילָה:
R. Bartenura non traduit
שׁוֹלֵחַ אָדָם יָרֵךְ לְנָכְרִי וְכוּ'. וְאֵין חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יִרְאֶנָּה יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁשּׁוֹלְחָהּ לוֹ וְיַחֲזֹר וְיִקְנֶה אוֹתָהּ מִן הַנָּכְרִי וְיֹאכְלֶנָּה בְגִידָהּ. כֵּיוָן דִּשְׁלֵמָה הִיא, מְקוֹמוֹ שֶׁל גִּיד הַנָּשֶׁה הָיָה נִכָּר אִם נֶחְטַט הֵימֶנָּה, וְהַלּוֹקֵחַ מֵבִין שֶּׁלֹא נִטַּל וְנוֹטְלוֹ:
שֶׁיִּטֹּל אֶת כֻּלּוֹ. יְחַטֵּט אַחֲרָיו:
לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת נְטִילָה. גּוֹמְמוֹ {י} מִלְּמַעְלָה וְדַיּוֹ:
Toss. Yom Tov non traduit
{ט} שׁוֹלֵחַ כוּ'. שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁמֻּתָּר בַּהֲנָאָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {י} לְשׁוֹן חֲתִיכָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ''ב בְּמִשְׁנָה ד' פֶּרֶק ב' דְּכִלְאַיִם:
Rambam non traduit
שולח אדם ירך לעובד כוכבים שגיד הנשה בתוכו כו': הנוטל גיד הנשה צריך שיטול את כולו רבי יהודה כו': זה שנתן הירך לעובד כוכבים היה בפני ישראל ולא נחוש שמא יטול מאותו הירך ישראל זה שנתן בפניו ויעבור על גיד הנשה ויאכלנו לפי שהירך שלמה ומקומו ניכר ומכירו הישראל ואין הלכה כרבי יהודה:
3
הָאוֹכֵל מִגִּיד הַנָּשֶׁה כַּזַיִת, סוֹפֵג אַרְבָּעִים. אֲכָלוֹ וְאֵין בּוֹ כַּזַיִת, חַיָּב. אָכַל מִזֶּה כַּזַיִת וּמִזֶּה כַּזַיִת, סוֹפֵג שְׁמוֹנִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵינוֹ סוֹפֵג אֶלָּא אַרְבָּעִים:
R. Bartenura non traduit
אֲכָלוֹ וְאֵין בּוֹ כַּזַיִת חַיָּב. מִשּׁוּם דִּבְרִיָּה הוּא, חַיָּב בְּכָל שֶׁהוּא, כְּאוֹכֵל נְמָלָה כָּל שֶׁהוּא שֶׁחַיָּב:
מִזֶּה כַּזַיִת. מִיָּרֵךְ שֶׁל יָמִין כַּזַּיִת, וְכֵן מִיָּרֵךְ שֶׁל שְׂמֹאל:
אֵינוֹ סוֹפֵג אֶלָּא אַרְבָּעִים. דְּסָבַר רַבִּי יְהוּדָה אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְּשֶׁל יָמִין, דְּדָרֵישׁ הַיָּרֵךְ, הַמְיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּרֵךְ {יא}. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
Toss. Yom Tov non traduit
{יא} וְרַבָּנָן, הַהוּא דְּפָשֵׁיט אִסּוּרֵיהּ בְּכֻלֵּיהּ יָרֵךְ, [הוּא וּקְנוֹקְנוֹתָיו וְשָׁרָשָׁיו נִפְשָׁטִין בְּכָל הַיָּרֵךְ, וְהַיְנוּ גִּיד הַנָּשֶׁה הַפְּנִימִי הַנִּמְצָא בִּתְחִלַּת פְּרִיעַת הַיָּרֵךְ. רַשִׁ''י]. לַאֲפוֹקֵי חִיצוֹן דְּלֹא. גְּמָרָא:
Rambam non traduit
האוכל מגיד הנשה כזית סופג ארבעים אכלו ואין כו': אין אסור מן התורה אלא מה שעל הכף בלבד ושאריתו וירכתו אסור מדרבנן לפיכך מי שאכל כזית מן הגיד שעל הכף לוקה מדרבנן ואין הלכה כרבי יהודה:
4
יָרֵךְ שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בָּהּ גִּיד הַנָּשֶׁה, אִם יֶשׁ בָּהּ בְּנוֹתֵן טַעַם, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין אוֹתָהּ. כְּבָשָׂר בְּלָפֶת:
R. Bartenura non traduit
כְּבָשָׂר בְּלָפֶת. רוֹאִין כְּאִלּוּ הַיָּרֵךְ לְפָתוֹת וְהַגִּיד בָּשָׂר, וְאִלּוּ הָיָה נוֹתֵן טַעַם בָּשָׂר כְּשִׁעוּר הַגִּיד, בִּלְפָתוֹת [כְּשִׁעוּר] הַיָּרֵךְ, אָסוּר. דְּשִׁעוּרִים הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, וּגְמִירֵי דִּבְהָכִי מְשַׁעֲרִים, אַף עַל פִּי שֶׁאִלּוּ הָיָה כְּרוּב אוֹ קַפְלוֹט הָיָה צָרִיךְ פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר. וְהָא מַתְנִיתִין אִדַּחְיָא לַהּ וְאֵינָהּ הֲלָכָה. דְּקַיְמָא לָן אֵין בַּגִּידִין בְּנוֹתֵן טַעַם, דְּבֵין נִתְבַּשֵּׁל וּבֵין נִמְלַח וּבֵין נִצְלָה, מַשְׁלִיכוֹ וּמֻתָּר. וְדַוְקָא בּוֹ, אֲבָל שֻׁמָּנוֹ יֵשׁ בּוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם, וְאִם לֹא נִטַּל שֻׁמָּנוֹ אוֹסֵר. וְנוֹתֵן טַעַם הָאָמוּר בְּמִין בְּמִינוֹ שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לְהַבְחִינוֹ, מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ בְּשִׁשִּׁים:
Rambam non traduit
ירך שנתבשל בה גיד הנשה אם יש בה בנותן כו': מה שאמר כבשר בלפת רוצה לומר שיתן בו טעם בכדי שימצא טעמו בחיך כמו שימצא אדם טעם הלפת המבושל בבשר לפי שהבשר נותן טעם בלפת יותר משאר צמחים:
5
גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל עִם הַגִּידִים, בִּזְמַן שֶׁמַּכִּירוֹ, בְּנוֹתֵן טַעַם, וְאִם לָאו, כֻּלָּן אֲסוּרִין. וְהָרֹטֶב, בְּנוֹתֵן טָעַם. וְכֵן חֲתִיכָה שֶׁל נְבֵלָה, וְכֵן חֲתִיכָה שֶׁל דָּג טָמֵא, שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם הַחֲתִיכוֹת, בִּזְמַן שֶׁמַּכִּירָן, בְּנוֹתֵן טַעַם. וְאִם לָאו, כֻּלָּן אֲסוּרוֹת. וְהָרֹטֶב, בְּנוֹתֵן טָעַם:
R. Bartenura non traduit
גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל עִם הַגִּידִים. שֶׁל הֶתֵּר:
בִּזְמַן שֶׁמַּכִּירוֹ. מַשְׁלִיכוֹ לַחוּץ וְאֵין כָּאן אֶלָּא פְּלִיטָתוֹ:
בְּנוֹתֵן טַעַם. אִם יֵשׁ בַּגִּיד שֶׁל אִסּוּר בְּנוֹתֵן טַעַם בְּכָל אֵלּוּ, כֻּלָּן אֲסוּרִים:
וְאִם לָאו. שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ:
כֻּלָּן אֲסוּרִים. דִּבְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹמַר זֶה הוּא, וְלֹא בָּטִיל בְּרֻבָּא, דְּכִבְרִיָּה הוּא חָשׁוּב וּבְרִיָּה לֹא בְטֵלָה:
בִּזְמַן שֶׁמַּכִּירָן. לַחֲתִיכוֹת הָאִסּוּר, מְשַׁעֲרִינַן בְּנוֹתֵן טַעַם, וְאִי אֵין בָּהֶן כְּדֵי לָתֵת טַעַם בְּשֶׁל הֶתֵּר הֲרֵי הַשְּׁאָר מֻתָּרוֹת:
וְאִם אֵין מַכִּירָן. כָּל הַחֲתִיכוֹת אֲסוּרוֹת. דְּכָל אַחַת יֵשׁ לָחוּשׁ וְלוֹמַר שֶׁמָּא זוֹ הִיא. וְאֵינָהּ בְּטֵלָה בְרֹב, הוֹאִיל וּרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד בָּהּ לִפְנֵי הָאוֹרְחִים:
וְהָרֹטֶב מֻתָּר. אִם אֵין בַּחֲתִיכוֹת הָאִסּוּר כְּדֵי לָתֵת טַעַם בָּרֹטֶב וּבַקִּפָּה וּבַחֲתִיכוֹת. וַהֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה בְּאִסּוּר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּהֶתֵּר, מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ דְּאִיכָּא לְמֵיקָם אַטַּעֲמָא, אִם תְּרוּמָה הִיא שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּחֻלִּין, יִטְעֲמֶנָּה כֹּהֵן, וְאִם דְּבַר אִסּוּר הוּא, יִטְעֲמֶנּוּ נַחְתּוֹם נָכְרִי, אִם אוֹמֵר שֶׁאֵין בַּתַּעֲרֹבֶת טַעַם הַתְּרוּמָה אוֹ טַעַם הָאִסּוּר, הַכֹּל מֻתָּר. וְהֵימְנוּהוּ רַבָּנָן לְנַחְתּוֹם נָכְרִי, כֵּיוָן דִּמְלַאכְתּוֹ הוּא לֹא מְשַׁקֵּר, שֶּׁלֹא יַפְסִיד אֻמָּנוּתוֹ. וְאִם נִתְעָרֵב מִין בְּמִינוֹ דְּלֵיכָּא לְמֵיקָם אַטַּעֲמָא, אוֹ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ וְאֵין כָּאן כֹּהֵן אוֹ נָכְרִי שֶׁנּוּכַל לִסְמֹךְ עָלָיו, אִם הָאִסּוּר הוּא מֵחֵלֶב וָדָם נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים וּבְהֵמָה וְעוֹפוֹת וְדָגִים טְמֵאִין וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, מְשַׁעֲרִים אוֹתוֹ בְּשִׁשִּׁים, אִם יֵשׁ שִׁשִּׁים שֶׁל הֶתֵּר כְּנֶגֶד הָאִסּוּר הַכֹּל מֻתָּר, וְאִם לָאו, הַכֹּל אָסוּר. וְכֵן שֻׁמָּן שֶׁל גִּיד הַנָּשֶׁה, מְשַׁעֲרִים אוֹתוֹ כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים שֶׁל הֶתֵּר {יב}. אֲבָל כְּחָל שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל עִם בָּשָׂר מְשַׁעֲרִים אוֹתוֹ בְּשִׁשִּׁים, וּכְחָל מִן הַמִּנְיָן, מִפְּנֵי שֶׁאִסּוּרוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וּבֵיצָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶפְרוֹחַ שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה עִם שְׁאָר בֵּיצִים שֶׁל הֶתֵּר, צְרִיכָא שִׁשִּׁים וְאַחַת כְּנֶגְדָּהּ {יג}. וְאִם הָאִסּוּר הוּא תְּרוּמָה וְחַלָּה וּבִכּוּרִים, אִם הוּא מִין בְּמִינוֹ אוֹ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, וְאֵין שָׁם כֹּהֵן [אוֹ נָכְרִי] שֶׁיִּטְעַם, מְשַׁעֲרִינַן אוֹתוֹ בְּמֵאָה שֶׁל חֻלִּין. וְאִם עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם, מְשַׁעֲרִים אוֹתָן בְּמָאתַיִם. וְכָל הַשִּׁעוּרִים הַלָּלוּ מְשַׁעֲרִים בְּכָל מַה שֶׁבַּקְּדֵרָה, בָּרֹטֶב וּבַחֲתִיכוֹת וּבַתְּבָלִין וּבַקִּפָּה, וְהוּא הַדַּק דַּק שֶׁבְּשׁוּלֵי הַקְּדֵרָה. וּכְמוֹ שֶׁהוּא בָא לְפָנֵינוּ מְשַׁעֲרִינַן לֵיהּ, וְלֹא מְשַׁעֲרִין בְּמַאי דְבָלַע קְדֵרָה מִן הַהֶתֵּר, לְפִי שֶׁאַף מִן הָאִסּוּר נִבְלַע וְנִתְמַעֵט מִכְּמוֹת שֶׁהָיָה, דְּאַטּוּ דְהֶתֵּרָא בָּלַע דְּאִסּוּרָא לֹא בָלַע:
Toss. Yom Tov non traduit
{יב} וְאַף עַל פִּי שֶׁשֻּׁמַּן הַגִּיד בְּשִׁשִּׁים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶם, הוֹאִיל וְגִיד הַנָּשֶׁה בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ הֶחֱמִירוּ בוֹ כְּאִסּוּרֵי תוֹרָה. בֵּית יוֹסֵף: {יג} מִפְּנֵי שֶׁהִיא בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ עָשׂוּ הֶכֵּר בָּהּ וְהוֹסִיפוּ בְּשִׁעוּרֶיהָ. הָרַמְבַּ''ם. וְרָצָה לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶפְרוֹחַ שֶׁהִיא בְּרִיָּה. כֶּסֶף מִשְׁנֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
גיד הנשה שנתבשל עם הגידים בזמן שמכירו כו': דע שעיקר בידינו אין בגידין בנ''ט ואפי' נתבשלו גידים הרבה עם מעט מן הבשר לא נאסר אותו בשר אלא שמנונית שלו אסורה בנ''ט אם נתבשלה עם שאינה מינה רוצה לומר עם גיד הנשה אבל אם נתבשל הבשר עם שמנונית גיד הנשה משערין באחד מששים וכן הוא הדין בשמנונית נבלה ודג טמא או החלב בעצמו הכל באחד וששים לפי שהעיקר מין במינו באחד וששים ובשאינו מינו בנ''ט ואם אין שם עובד כוכבים שיטעום אותו דבר יחזור הדין באחד וששים וכבר בארנו העיקר הזה באר היטב בסוף מסכת ע''ז תעיין אותו שמה וכבר נתבאר לך כי מה שאמר למעלה ירך שנתבשל בה גיד הנשה נבדקת בנ''ט נדחה ואינו נבדקת אלא באחד וששים בשמנונית הגיד וכן ירך שצלאה וגיד הנשה בתוכה קולף ואוכל עד שמגיע לגיד ודע שכל מה שאנו משערין אותו בששים או במאה ומאתים כמו שנתבאר בערלה ואנו מתירין אותו *) מעט מפני מיעוט הדבר האסור אין עושין כן אלא כשאין הדבר האסור עומד בעינו אבל אם היה כגון חתיכה בין החתיכות שנמצאת בין הגידים והדומה לו הכל אסור עד שיסיר אותו הדבר האסור לו: קיפה שם כולל תבלין וכל מה שמרקחין בו התבשיל ודע שבשיעורים שאנו משערים בששים נשער כל מה שבקדרה הבשר והירקות והמרק והתבלין ושמור וזכור זה תמיד:
6
נוֹהֵג בִּטְהוֹרָה, וְאֵינוֹ נוֹהֵג בִּטְמֵאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף בִּטְמֵאָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וַהֲלֹא מִבְּנֵי יַעֲקֹב נֶאֱסַר גִּיד הַנָּשֶׁה, וַעֲדַיִן בְּהֵמָה טְמֵאָה מֻתֶּרֶת לָהֶן. אָמְרוּ לוֹ, בְּסִינַי נֶאֱמַר, אֶלָּא שֶׁנִּכְתַּב בִּמְקוֹמוֹ:
R. Bartenura non traduit
וְאֵינוֹ נוֹהֵג בִּטְמֵאָה. שֶׁאִם אָכַל גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁל טְמֵאָה, לְמַאן דְּאָמַר יֵשׁ בַּגִּידִים בְּנוֹתֵן טַעַם, לוֹקֶה מִשּׁוּם טְמֵאָה וְלֹא מִשּׁוּם גִּיד. וּלְמַאן דְּאָמַר אֵין בַּגִּידִים בְּנוֹתֵן טַעַם, פָּטוּר מִכְּלוּם, דְּבִטְהוֹרָה עֵץ הוּא וְהַתּוֹרָה חִיְּבָה עָלָיו, אֲבָל בִּטְמֵאָה אֵינוֹ נוֹהֵג:
מִבְּנֵי יַעֲקֹב נֶאֱסַר. וַעֲדַיִן טְמֵאָה מֻתֶּרֶת לָהֶן עַד מַתַּן תּוֹרָה:
אָמְרוּ לוֹ. פָּסוּק זֶה שֶׁהִזְהִיר עָלָיו בְּסִינַי נֶאֱמַר, וְעַד סִינַי לֹא הֻזְהֲרוּ:
אֶלָּא שֶּׁנִכְתַּב בִּמְקוֹמוֹ. לְאַחַר שֶׁנֶּאֱמַר בְּסִינַי, כְּשֶׁבָּא לְסַדֵּר מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה כָּתַב הַמִּקְרָא הַזֶּה עַל הַמַּעֲשֶׂה, עַל כֵּן הֻזְהֲרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי כֵּן שֶּׁלֹא יֹאכְלוּ גִּיד הַנָּשֶׁה [לֵידַע מֵאֵיזֶה טַעַם נֶאֱסַר לָהֶם]. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
Rambam non traduit
נוהג בטהורה ואינו נוהג בטמאה רבי יהודה כו': על דעת ר' יהודה מי שאכל כזית מגיד הנשה של בהמה טמאה חייב שתי מלקיות משום בהמה טמאה ומשום גיד הנשה ואין הלכה כרבי יהודה: ושים לבך על העיקר הגדול הנכלל במשנה הזאת והוא מה שאמר מסיני נאסר לפי שאתה הראית לדעת שכל מה שאנו מרחיקים או עושים היום אין אנו עושין אלא במצות הקב''ה ע''י משה רבינו ע''ה לא שהקב''ה אמר זה לנביאים שלפניו כגון זה שאין אנו אוכלין אבמ''ה אינו מפני שהקב''ה אסרו [אותו] לנח אלא לפי שמשה אסר עלינו אבמ''ה במה שצוה בסיני שיתקיים איסור אבמ''ה וכמו כן אין אנו מלין מפני שאברהם אבינו ע''ה מל עצמו ואנשי ביתו אלא מפני שהקב''ה צוה אותנו ע''י משה רבינו שנמול כמו שמל אברהם אבינו ע''ה וכן גיד הנשה אין אנו הולכים אחר איסור יעקב אבינו אלא מצות משה רבינו ע''ה הלא תראה מה שאמרו תרי''ג מצות נאמרו לו למשה מסיני וכל אלו מכלל המצות:
פרק ח
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source