Le texte Le vocabulaire Les révisions
Chap. 6
1
כִּסּוּי הַדָּם נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי הַבַּיִת, בְּחֻלִּין אֲבָל לֹא בְמֻקְדָּשִׁים {א}. וְנוֹהֵג בְּחַיָּה וּבְעוֹף, בִּמְזֻמָּן וּבְשֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן {ב}. וְנוֹהֵג בְּכוֹי, מִפְּנֵי שֶׁהוּא סָפֵק. וְאֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ בְיוֹם טוֹב. וְאִם שְׁחָטוֹ, אֵין מְכַסִּין אֶת דָּמוֹ {ג}:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
כִּסּוּי הַדָּם כוּ'. מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי בְּחֻלִּין אֲבָל לֹא בְמֻקְדָּשִׁין, נָקַט לְכֻלְּהוּ:
בְּמֻקְדָּשִׁין. חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת הָעוֹף. וְכֵן קָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת אִם עָבַר וּשְׁחָטָן אֵין טְעוּנִים כִּסּוּי:
וְנוֹהֵג בְּחַיָּה וּבְעוֹף. לְמִעוּטֵי בְּהֵמָה. דְּלֹא תֵימָא בְּהֵמָה בִּכְלַל חַיָּה. וְנַפְקָא לָן מִדִּכְתִיב בִּבְכוֹר בַּעַל מוּם (דְּבָרִים טו) עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם, מַה מַּיִם אֵינָן טְעוּנִין כִּסּוּי אַף דַּם בְּהֵמָה אֵינוֹ טָעוּן כִּסּוּי:
בִּמְזֻמָּן. עוֹף הַגָּדֵל בַּבַּיִת:
וְנוֹהֵג בְּכוֹי. בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא וְלֹא הִכְרִיעוּ בָהּ חֲכָמִים אִם חַיָּה הִיא וּטְעוּנָה כִּסּוּי אִם בְּהֵמָה וְאֵינָהּ טְעוּנָה כִּסּוּי:
וְאֵין שׁוֹחֲטִים אוֹתוֹ בְיוֹם טוֹב. מִשּׁוּם דִּלְמָא בָּעֵי כִּסּוּי, וּמִסְּפֵקָא לֹא מְחַלְלִינַן יוֹם טוֹב:
וְאִם שְׁחָטוֹ בְיוֹם טוֹב אֵין מְכַסִּין אֶת דָּמוֹ. וַאֲפִלּוּ הָיָה לוֹ עָפָר מוּכָן אוֹ אֵפֶר. שֶׁמָּא יֹאמַר הָרוֹאֶה, חַיָּה וַדַּאי הוּא וּלְפִיכָךְ כִּסָּה דָמוֹ בְּיוֹם טוֹב, וְיָבֹא לְהַתִּיר חֶלְבּוֹ:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} לֹא כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא: {ב} בִּמְזֻמָּן כוּ'. דְּתָנוּ רַבָּנָן, אֲשֶׁר יָצוּד, אֵין לִי אֶלָּא אֲשֶׁר יָצוּד, נִצּוֹדִין וְעוֹמְדִין מֵאֲלֵיהֶן כְּגוֹן אַוָּזִין וְתַרְנְגוֹלִין מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר צַיִד, מִכָּל מָקוֹם. אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר יָצוּד, לִמֶּדְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶּׁלֹא יֹאכַל אָדָם בָּשָׂר אֶלָּא בַּהַזְמָנָה הַזֹּאת. פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י כְּאִלּוּ הוּא צָד שֶׁאֵינוֹ מְזֻמֶּנֶת לוֹ, כְּלוֹמַר לֹא יֹאכַל בָּשָׂר תָּדִיר, שֶּׁלֹא יֵעָנִי: {ג} וְאִם כוּ'. וְאַף עַל גַּב דְּעוֹקֵר דְּבַר תּוֹרָה. עַיֵּן רֵישׁ פֶּרֶק י' דִּיבָמוֹת:
Rambam non traduit
כסוי הדם נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני כו': אין הפרש בין קדשי מזבח ובין קדשי בדק הבית אם עבר אדם ושחטן אינו חייב בכסוי וכבר ביארנו שהכוי בריה בפני עצמו ולא הכריעו חכמים אם מין חיה הוא אם מין בהמה לפיכך אם יכסו דמו בי''ט ידמה שהוא חיה ויבאו לאכול חלבו ולפיכך אין מכסין את דמו עד למוצאי י''ט:
2
הַשּׁוֹחֵט וְנִמְצָא טְרֵפָה, וְהַשּׁוֹחֵט לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְהַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בִּפְנִים, וְקָדָשִׁים בַּחוּץ, חַיָּה וָעוֹף הַנִּסְקָלִים, רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. הַשּׁוֹחֵט וְנִתְנַבְּלָה בְיָדוֹ, הַנּוֹחֵר, וְהַמְעַקֵּר, פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב. דְּסָבַר שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה שְׁמָהּ שְׁחִיטָה:
וַחֲכָמִים פּוֹטְרִים. דְּסָבְרֵי לָאו שְׁמָהּ שְׁחִיטָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים {ד}:
Toss. Yom Tov non traduit
{ד} הַיְנוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּפֶרֶק ה' מִשְׁנָה ג'. וְרָאָה דְּבָרָיו בְּכִסּוּי, וּשְׁנָאוֹ בִלְשׁוֹן חֲכָמִים. וְדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר בְּאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, וּשְׁנָאוֹ בִלְשׁוֹן חֲכָמִים כוּ'. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
השוחט ונמצאת טרפה והשוחט לעבודת כוכבים כו': ר''מ אומר שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה וחכמים אומרים לא שמה שחיטה והלכה כחכמים:
3
חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁשָּׁחֲטוּ וַאֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתָן, חַיָּב לְכַסּוֹת. בֵּינָן לְבֵין עַצְמָם, פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת. וְכֵן לְעִנְיַן אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, שֶׁשָּׁחֲטוּ וַאֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתָן, אָסוּר לִשְׁחֹט אַחֲרֵיהֶם. בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן, רַבִּי מֵאִיר מַתִּיר לִשְׁחֹט אַחֲרֵיהֶן, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. וּמוֹדִים שֶׁאִם שָׁחַט, שֶׁאֵינוֹ סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
וַאֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתָם. דְּבִכְהַאי גַוְנָא שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה:
חַיָּבִים לְכַסּוֹת. אוֹתָן אֲחֵרִים שֶׁרוֹאִים חַיָּבִים לְכַסּוֹת. כְּדִתְנַן לְקַמָּן, שָׁחַט וְלֹא כִסָּה וְרָאָהוּ אַחֵר חַיָּב לְכַסּוֹת:
פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת. רַבִּי מֵאִיר קָאָמַר לַהּ, דְּסָבַר שְׁחִיטַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן נְבֵלָה גְמוּרָה הִיא הוֹאִיל וְרֹב מַעֲשֵׂיהֶן מְקֻלְקָלִים. וְרַבָּנָן פְּלִיגֵי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר בֵּין אַרֵישָׁא בֵּין אַסֵּיפָא, אֶלָּא דְּנָטְרֵי לֵיהּ עַד דְּאַסִּיק לְמִלְּתֵיהּ וַהֲדַר פְּלִיגֵי עֲלֵיהּ, וְסָבְרֵי רַבָּנָן דִּסְפֵק נְבֵלָה הִיא, לֹא נְבֵלָה וַדָּאִית, הִלְכָּךְ לְעִנְיַן כִּסּוּי חַיָּבִים לְכַסּוֹת, וְאֵין שׁוֹחֲטִים אַחֲרֵיהֶן אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ דְּשֶׁמָּא שְׁחִיטָה מַעַלְיָתָא הִיא {ה}. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר {ו}:
Toss. Yom Tov non traduit
{ה} דִּמְסַפְּקָא לְהוּ אִי רֹב מַעֲשֵׂיהֶן מְקֻלְקָלִים אוֹ רֹב מַעֲשֵׂיהֶן מְתֻקָּנִים. תּוֹסָפוֹת: {ו} וְלֹא חָיְשִׁינַן לְאַחְמוּרֵי כְּלָל מִשּׁוּם דְּרֹב מַעֲשֵׂיהֶם כוּ' וּבְהֵמָה בְּחֶזְקַת אִסּוּר עוֹמֶדֶת עַד שֶׁיִּוָּדַע לָנוּ בַּמֶּה נִשְׁחֲטָה. הָרַ''ן:
Rambam non traduit
חרש שוטה וקטן ששחטו ואחרים רואין אותם כו': מה שאמר פטורים מלכסות הוא ג''כ דעת ר''מ אבל חכמים אומרים חייבין לכסות דם העוף או החיה ששחטו וכן אין שוחטים אחריהן אם קדם שום אדם ושחט אותו ואת בנו לפי ששחיטתן ספק ואפשר ששחיטתם גמורה וחייבין לכסות בעוף ואסר לשחוט אחריהן בהמה ואפשר שהיא נבילה ואין חייבין לכסות בעוף ומותר לשחוט אחריו כמו שזכרנו ולפי שהוא ספק החמירו חכמים אבל אצל ר''מ שחיטתן בינן לבין עצמן נבילה לכל דבריה בין לקולא בין לחומרא ולפיכך אומר אין מכסין אחריהם לקולא והלכה כר''מ:
4
שָׁחַט מֵאָה {ז} חַיּוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד, כִּסּוּי אֶחָד לְכֻלָּן. מֵאָה עוֹפוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד, כִּסּוּי אֶחָד לְכֻלָּן. חַיָּה וָעוֹף בְּמָקוֹם אֶחָד, כִּסּוּי אֶחָד לְכֻלָּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שָׁחַט חַיָּה, יְכַסֶּנָּה, וְאַחַר כָּךְ יִשְׁחֹט אֶת הָעוֹף. שָׁחַט וְלֹא כִסָּה {ח} וְרָאָהוּ אַחֵר, חַיָּב לְכַסּוֹת. כִּסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה, פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת {ט}. כִּסָּהוּ הָרוּחַ, חַיָּב לְכַסּוֹת:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
שָׁחַט חַיָּה יְכַסֶּנָּה וְאַחַר כָּךְ יִשְׁחֹט אֶת הָעוֹף. דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא יז) חַיָּה אוֹ עוֹף, הִפְסִיק זֶה מִזֶּה, לְהַטְעִין כִּסּוּי לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וְרַבָּנָן סָבְרֵי, הַאי אוֹ מִבָּעֵי לֵיהּ לְחַלֵּק, דְּאִי לָאו אוֹ הֲוָה אֲמֵינָא אֵין צָרִיךְ כִּסּוּי אֶלָּא אִם כֵּן שָׁחַט שְׁנֵיהֶם. וְהַכֹּל מוֹדִים דִּלְעִנְיַן בְּרָכָה אֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶלָּא בְּרָכָה אַחַת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
וְרָאָהוּ אַחֵר חַיָּב לְכַסּוֹת. דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת כִּסּוּי הַדָּם, וָאוֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, מִצְוָה זוֹ תְּהֵא עַל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
כִּסָּהוּ הָרוּחַ חַיָּב לְכַסּוֹת. וְלֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁחָזַר וְנִתְגַּלָּה {י}, אֲבָל לֹא חָזַר וְנִתְגַּלָּה פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת:
Toss. Yom Tov non traduit
{ז} מֵאָה כוּ'. טַעֲמָא מְפָרֵשׁ בַּבְּרַיְתָא, דְּחַיָּה הַכֹּל בְּמַשְׁמַע בֵּין מְרֻבָּה בֵּין מֻעֶטֶת, וְכֵן עוֹף. וְיֵרָאֶה לִי כְּדִכְתִיב וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר [בְּרֵאשִׁית לב], וְהָא הֲוָה לֵיהּ טוּבָא: {ח} וְלֹא כוּ'. דְּאִי לָאו הָכִי הוּא קוֹדֵם. כִּדְתָנוּ רַבָּנָן, וְשָׁפַךְ וְכִסָּה, מִי שֶׁשָּׁפַךְ יְכַסֶּה: {ט} פָּטוּר כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {י} וְכִי חָזַר וְנִתְגַּלָּה מַאי הֲוֵי, הָא אִדְחֵי לֵיהּ [מִכִּסּוּי, דְּהָא כִּסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת]. אָמַר רַב פָּפָּא זֹאת אוֹמֶרֶת אֵין דִּחוּי אֵצֶל מִצְוֹת [גְּמָרָא]:
Rambam non traduit
שחט מאה חיות במקום אחד כסוי אחד לכולן כו': שחט ולא כסה וראהו אחר חייב לכסות כו': הכל מודים שאינו מברך אלא ברכה אחת על דם החיה והעוף: ומה שאמר כסהו הרוח חייב לכסות ר''ל אם נתגלה אחרי כן כדי שלא תדמה שהוא כאילו כסהו ונתגלה שהוא פטור מלכסות אבל אם כסהו הרוח ונשאר מכוסה פטור מלכסות ואין הלכה כר' יהודה:
5
דָּם שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם, אִם יֶשׁ בּוֹ מַרְאִית דָּם, חַיָּב לְכַסּוֹת {יא}. נִתְעָרֵב בְּיַיִן, רוֹאִין אוֹתוֹ כְאִלּוּ הוּא מָיִם. נִתְעָרֵב בְּדַם הַבְּהֵמָה אוֹ בְדַם הַחַיָּה, רוֹאִין אוֹתוֹ כְאִלּוּ הוּא מָיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
נִתְעָרֵב בְּיַיִן. שֶׁהוּא אָדֹם וְאֵין מַרְאֵה הַדָּם נִכָּר בּוֹ:
רוֹאִין אוֹתוֹ. יַיִן:
כְּאִלּוּ הוּא מָיִם. וְאִם הָיָה מַרְאִית דָּם נִכָּר בַּמַּיִם כְּשִׁעוּר זֶה, חַיָּב לְכַסּוֹת:
נִתְעָרֵב בְּדַם בְּהֵמָה. דְּלָאו בַּר כִּסּוּי הוּא, וְרֻבּוֹ דַּם בְּהֵמָה:
אוֹ בְדַם הַחַיָּה. בְּדַם הֶקֵּז שֶׁל חַיָּה:
רוֹאִין אוֹתוֹ. שֶׁאֵינוֹ טָעוּן כִּסּוּי:
כְּאִלּוּ הוּא מָיִם. וְאִם הָיָה הַדָּם הַזֶּה שֶׁל שְׁחִיטַת חַיָּה וָעוֹף נִכָּר בּוֹ, חַיָּב לְכַסּוֹת:
אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם. וַאֲפִלּוּ אֵין מַרְאִית דָּם נִכֶּרֶת בַּמַּיִם כְּמוֹת דַּם בְּהֵמָה זֶה, אֵין דַּם הַחַיָּה בָּטֵל. דְּקָסָבַר רַבִּי יְהוּדָה מִין בְּמִינוֹ לֹא בָטֵל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
Toss. Yom Tov non traduit
{יא} חַיָּב כוּ'. וּבְפֶרֶק ח' דִּזְבָחִים מִשְׁנָה ו' כָּתַב הָרַ''ב דִּכְשֶׁנָּפַל דָּם לְתוֹךְ מַיִם, קַמָּא קַמָּא בָּטִיל, אֲבָל הָכָא לֹא, דְּאֵין דִּחוּי אֵצֶל מִצְוֹת. גְּמָרָא. פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י, שֶׁכְּשֶׁהוֹלֵךְ וְרָבֶה עַד שֶׁנֶּהֶפְכָה מַרְאִית הַמַּיִם לְדָם, חָזַר דָּם הַבָּטֵל וְנֵעוֹר וְחָשׁוּב דָּם וְלֹא אָמְרִינַן הוֹאִיל וְנִדְחָה יִדָּחֶה, שֶׁאֵין תּוֹרַת דִּחוּי אֵצֶל מִצְוֹת:
Rambam non traduit
דם שנתערב במים אם יש בו מראית דם חייב כו': מה שאמר בדם החיה רוצה לומר בחיה טמאה לפי שאם היתה טהורה הכל מסכימים שחייב לכסות וענין מה שא''ר יהודה אין דם מבטל דם שאם היה דרך משל אותו [דם] העוף משקל גרגיר ונתערב עמו כמה לטרים מדם הבהמה לא בטיל דם העוף אלא מכסה הכל וכבר ביארנו בשמיני מזבחים שאין הלכה כר' יהודה:
6
דָּם הַנִּתָּז וְשֶׁעַל הַסַּכִּין, חַיָּב לְכַסּוֹת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁאֵין שָׁם דָּם אֶלָּא הוּא. אֲבָל יֵשׁ שָׁם דָּם שֶׁלֹּא הוּא, פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
דָּם הַנִּתָּז. עַל גַּבֵּי הַכֹּתֶל:
אֵימָתַי, לְפֵרוּשֵׁי קָא אָתֵי וְלֹא לְאִפְלוֹגֵי:
Rambam non traduit
דם הניתז ושעל הסכין חייב לכסות אמר רבי יהודה כו': כבר ידעת שרבי יהודה מפרש דברי חכמים והלכה כמותו:
7
בַּמֶּה {יב} מְכַסִּין, וּבַמָּה אֵין מְכַסִּין. מְכַסִּין בְּזֶבֶל הַדַּק, וּבְחֹל הַדַּק, בְּסִיד, וּבְחַרְסִית, וּבִלְבֵנָה וּבִמְגוּפָה שֶׁכְּתָשָׁן. אֲבָל אֵין מְכַסִּין לֹא בְזֶבֶל הַגַּס, וְלֹא בְחוֹל הַגַּס, וְלֹא בִלְבֵנָה וּמְגוּפָה שֶׁלֹּא כְתָשָׁן, וְלֹא יִכְפֶּה עָלָיו אֶת הַכֶּלִי. כְּלָל אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, דָּבָר שֶׁמְּגַדֵּל בּוֹ צְמָחִין, מְכַסִּין בּוֹ. וְשֶׁאֵינוֹ מְגַדֵּל צְמָחִין, אֵין מְכַסִּין בּוֹ:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
וּבְחֹל הַדַּק. כֹּל שֶׁאֵין הַיּוֹצֵר צָרִיךְ לְכָתְשׁוֹ:
חַרְסִית. שְׁחִיקַת חֲרָסִין {יג}:
וּמְגוּפָה. כִּסּוּי שֶׁל חֶרֶס שֶׁעַל פִּי הֶחָבִית:
דָּבָר שֶׁאֵין מְגַדֵּל בּוֹ צְמָחִים אֵין מְכַסִּים בּוֹ. וְסִיד וְחַרְסִית וּלְבֵנָה וּמְגוּפָה שֶׁכְּתָשָׁן דִּתְנַן לְעֵיל שֶׁמְּכַסִּין בָּהֶן, אַף עַל גַּב דְּאֵין מְגַדְּלִים צְמָחִין, הוֹאִיל וּמֵעִקָּרָא קֹדֶם שֶׁנַּעֲשֵׂית בָּהֶן מְלָאכָה הָיוּ מְגַדְּלִים צְמָחִים, מְכַסִּין בָּהֶן. וְהַאי כְּלָלָא דְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לָאו דַּוְקָא, דְּהָא נְסֹרֶת שֶׁל חָרָשִׁים דַּקָּה וּנְעֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן אָמְרִינַן בַּבְּרַיְתָא דִּמְכַסִּין בָּהֶן, אַף עַל גַּב דְּאֵינָן מְגַדְּלִין צְמָחִין. וְאֵפֶר מְכַסִּים בּוֹ מִשּׁוּם דְּאִקְּרֵי עָפָר דִּכְתִיב (בְּמִדְבַּר יט) מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת. וְכֵן מְכַסִּים בִּשְׁחִיקַת הַזָּהָב דִּכְתִיב (אִיּוֹב כח) וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ {יד}:
Toss. Yom Tov non traduit
{יב} בַּמֶּה. בַּגְּמָרָא יָלֵיף דְּלָאו דַּוְקָא עָפָר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יג} וְכָךְ פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ''ם. אֲבָל בְּרֵישׁ פֶּרֶק ה' דְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי פֵּרֵשׁ הָרַ''ב, אֲדָמָה שֶׁעוֹשִׂין מִמֶּנָּה כְּלֵי חֶרֶס. וְהוּא פֵּרוּשׁ הַתּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יד} מִשּׁוּם דְּלֹא מְגַדֵּל צְמָחִים אִצְטְרִיךְ קְרָא כוּ'. וְרַבֵּנוּ תַּם פֵּרֵשׁ דְּעַל יְדֵי שְׂרֵפָה מְגַדֵּל צְמָחִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
במה מכסין ובמה אין מכסין מכסין בזבל הדק כו': אל יקשה בעיניך מה שאמר רשב''ג בעיקר הזה שמסר שהסיד והחרסית ומגופת האבנים ולבינה אין מגדלין צמחים לפי שענין מה שאמר וכוונתו הוא שהדבר שהיה בתחלתו מגדל צמחים מכסין בו אע''פ שנשתנה שמו מצד מלאכה שנעשית בו וכבר ביארנו לך שהעיקר שבידינו אין למדין מן הכללות הלא תראה שנסורת העץ הדקה וכן נעורת של פשתן מותר לכסות בהם אע''פ שאינן מגדלים צמחים לעולם ודע שכל מה תקראוהו תורה עפר מכסין בו ולפיכך מותר לכסות באפר כל דבר שנשרף ואפילו בגדים או בשר הואיל וקרא הכתוב אפר הפרה אדומה כמו שנאמר מעפר שריפת החטאת וכן שפיית הזהב בלבד מכל המתכות הניתכות באש שנאמר ועפרות זהב לו ודע שהמתכות שאינן נתכות כגון הכחל ואבן התכלת שקורין אותו בלשון ערב לאזור''י ובלע''ז לפי''ד לאוזלי''י וזרניך שהוא בלע''ז אורפיימנ''ט מכסין בהן אבל הנגר שנקרא בלע''ז וירדי''ט והאלבאין שנקראין בלי''ך בלע''ז והדומה להן אין מכסין בהן מפני שהן כשפיית הנחשת והעופרת חשובין וכבר זכרנו ששפיית כל המתכות אין מותר לשחוט לתוכן אלא הזהב לבדו וכל אלו העניינים מקובלים יש מהן שיש להן רמז בכתוב ויש מהן שאין לו רמז אלא קבלה:
פרק ז
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source