להיות זה הפרק פרי ועיקר אלו ההלכות ראיתי לבאר כלו בלשון קצר לא כדברי המפרש שהאריך במקומות יותר מן הראוי ובמקומות לא הבין כלל דברי הרב כמו בנליזת מעגל והרבה צורות לבטלה: כתב הרב כל הדברים שהקדמנו וכו' עד תצטרך לדרוש ולחקור בחשבונות הראיה: פירוש הסבה הכוללת בהיות גבול הראיה יותר קטן במזל שמתחלת גדי עד סוף תאומים מבמזלות שמתחלת סרטן עד סוף קשת היא בעבור שהמזל שמתחלת גדי עד סוף תאומים הם ארוכי השקיעה כנזכר למעלה. ר''ל שמעלות אלה המזלות מהאזור ישקעו באיחור הרבה יותר ממעלות משוה היום שבהם תשוערנה שעות היום והלילה לא ישקע שם הירח עד שירד השמש מאד תחת הארץ ולא יוכל להשליך ניצוציו על הלבנה באופן שידעיך את אורה, וההפך במזלות שמסרטן ועד קשת:

כתב עוד הרב ואלו הן חשבונות הראיה וכו'. פירוש כוונת הרב בכל זה כאשר יתבאר בסוף היא לדעת כמה זמן יתאחר הירח לשקוע אחר שקיעת החמה והוא אשר קראו הרב קשת הראיה ר''ל כמה מעלות ממשוה ישקעו משתשקע החמה עד שישקע הירח: כתב עוד הרב התבונן וראה באי זה מזל הוא הירח וכו' עד ושינוי מראה האורך בשעת הראיה לעולם גורעין אותו וכו': פירוש טעם כל זה מבואר הרבה בספר התכונה, כי בעבור שהקו המגביל מקום הירח האמיתי במזל הוא הקו היוצא ממרכז הארץ ועובר דרך מרכז הירח אל גלגל המזלות והקו המראה לעינינו את מקום הירח במזל הוא הקו היוצא מניצוץ עינינו אשר אנחנו עומדים על שטח גבנונית הארץ ועובר ג''כ דרך מרכז הירח אל גלגל המזלות יהיה בהכרח הבדל מה בין שני הקוים האלה בגלגל המזל אחרי צאתם מנקודות מתחלפות והפגשם בנקודה אחת באמצעם שהיא מרכז הירח והתפרדם משם ומעלה וההבדל הזה יראה תמיד את הירח קרוב לאופק כפי הנראה יותר ממה שהוא כפי המקום האמיתי ולכן בעת הראיה שהירח כלפי המערב יראה כפי ראותנו שהוא יותר קרוב אל השקיעה ממה שהוא כפי המקום האמיתי ויהיה א''כ יותר קרוב אל השמש כפי הנראה מהבטתנו יותר ממה שהוא כפי המקום האמיתי. ולכן יצטרך בהכרח לגרוע שינוי המראה מהאורך הראשון וכן תמיד אחר חצי היום אבל קודם חצי יום הוא בהפך שמוסיפין שינוי המראה על מקום הירח האמיתי ולכן אמר ושינוי מראה האורך בשעת הראיה לעולם גורעין וגו' לאפוקי משינוי מראה האורך שהוא קודם חצי היום שמוסיפין אותו על מקום הירח ומוסיפין אותו על האורך הראשון לאחר המולד:

כתב עוד הרב אבל שינוי מראה הרוחב היא בעצמה עד ותכין אותו לפניך ויהיה עתיד. פירוש הסבה בשינוי מראה הרוחב וכו' הרוחב היא בעצמה הסבה שביארנו בשינוי מראה האורך. ולפי שמרחב הירח לא יוסיף על ה' מעלות והקשת שבין אזור המזל לאופק המישור אינו כי אם כ''ג מעלות ל''ג דקים לא יוכל הירח להתרחק מאופק המישור יותר מכ''ח מעלות ל''ג דקים בקירוב. ונמצא שבירושלים תוב''ב שרחבה ל''ב מעלות שעליה בנה הרב כל חשבונותיו יהיה הירח נוטה תמיד מנכח הראש כלפי דרום. ולהיות הקו היוצא מניצוץ עינינו אל גוף הירח מראה אותו תמיד יותר קרוב אל האופק ממה שהוא כפי האמת כמו שהתבאר נמצא שיראה לנו הירח תמיד יותר קרוב אל האופק הדרומי ממה שהוא כפי המקום האמיתי. וע''כ אם היה רוחב הירח צפוני גורעין החלקים על שינוי מראה הרוחב מן הרוחב בראשון ואם היה דרומי מוסיפין אותם עליו והיוצא הוא רוחב הנראה ונקרא רוחב שני. ואמר הרב וכבר ידעת אם הוא צפוני או דרומי לפי שצוה למחשב בחשבונות האלו שיגרע אלה החלקים מהרוחב הראשון או יוסיפם עליו כפי מה שהודיע והוא אמר תחלה שאם הרוחב צפוני גורעין אותם ואם הוא דרומי מוסיפים אותם ולא צוה בכאן למחשב להתבונן בו אם הוא צפוני או דרומי כאשר עשה בשינוי מראה האורך שצוה ואמר התבונן וראה הירח באי זה מזל הוא וכו'. ועם כל זה וכבר ידעת אם הוא צפוני או דרומי כלומר שלא הוצרך לצוות על הרוחב שתתבונן אם הוא צפוני או דרומי לפי שכבר ידעתו מן הפרק שעבר וכמו שהעיד על זה בתחלת זה הפרק באמרו ומאחר שתדע מקום הראש וכו' ואין כן בידיעת הירח באי זה מזל הוא לפי שמקום הירח שיערו הרב במספר המעלות לבד לא במספר המזלות וע''כ הוצרך לצוות התבונן הירח באי זה מזל הוא:

כתב עוד ואחר כך תחזור ותקח מן הרוחב השני הזה מקצתו וכו' עד ודע שאם לא יהיה שם נליזת מעגל וכו'. הפירוש כבר ידעת כי כשנאמר שמקום הירח במעלה פלונית ממזל פלוני, כוונתנו בזה שכאשר נדמה קשת יוצאת מקוטב האזור ועוברת על מרכז הירח ומגעת עד מעלה אחת ממעלות האזור אותה המעלה היא מקו הירח. ובהיות לירח מרחב תהיה החתיכה מזאת הקשת שבין מרכז הירח למעלת האזור שהקשת הזאת מגעת עליה היא קשת המרחב. ולהיות כל הגלגלים סובבים בתנועה היומית סביב קטבי העולם אשר קטבי האזור נוטים מהם לצפון ולדרום כ''ג מעלות ל''ג דקים הנה כאשר נשער קשת מהאזור שתצא ממעלת הירח ותגיע עד אי זו מעלה שוקעת ונדמה קשת אחרת נכחית לה יוצאת ממרכז הירח ומגעת עד העגולה המגבלת שקיעת המעלה השוקעת הנזכרת שהיא עגולה היוצאת מקטבי העולם ועוברת על נקודת האופק ששם שקיעת אותה המעלה ולא יהיה הירח בראש סרטן או בראש גדי, שתי הקשתות האלה תהיינה מתחלפות בהכרח במדת ארכן. ר''ל שייחס הקשת האחת מהו אל העגולה שממנה חוצבה אותה הקשת מתחלפת ליחס הקשת השנית על עגולתה באופן שלא יוכלו ראשי שתי הקשתות האלה להגיע אל העגולה המגבלת שקיעת המעלה הנזכרת בזמן אחד. והחלוף הזה הוא שקרא הרמב''ם הנה נליזת מעגל ואבאר לך סודו: דע כי בהיות הירח בראש סרטן או בראש גדי אין שם נליזת מעגל לפי שהעגולה היוצאת מקטבי האזור ועוברת על ראש סרטן וראש גדי היא בעצמה העגולה היוצאת מקטבי העולם ועוברת על שתי הנקודות ההנה. ולכן כאשר נדמה העגולה היוצאת מקטבי העולם ועוברת על אי זו מעלה שוקעת ונדמה עוד שתי קשתות נכחיות האחת יוצאת ממעלת הירח והשנית יוצאת ממרכז הירח ושתיהן הולכות אל העגולה הנזכרת בהכרח תהיינה שתי הקשתות האלה שוות באורכן כפי יחס עגולותיהן אפילו היה הירח בתכלית המרחב הואיל ומעלת הירח היא ראש סרטן או ראש גדי. אבל בהיות הירח באחת מהמעלות הנוטות מראש סרטן או מראש גדי יהיה חלוף בהכרח בין שתי הקשתות כפי יחסן אל עגולותיהן, לפי שכאשר תטה המעלה שבה הירח מראש גדי עד ראש טלה הנה בהכרח שני רבועי העגולה היוצאות מקטבי האזור ועוברת על אותה המעלה שהם רביע צפוני מערבי ורביע דרומי מזרחי יטו בשעת הראיה מהעגולה היוצאת מקטבי העולם ועוברת על אותה מעלה כלפי מערב ורביע צפוני מזרחי ורביע דרומי מערבי יטו אז מהעגולה היוצאת מקטבי העולם ועוברת על אותה מעלה כלפי מזרח ותתחברנה שתי העגולות האלה על המעלה ההיא ועל הנכחית לה וכל זה נמשך מצד שקוטב האזור הצפוני נוטה מעל עגולת חצי היום שהיא העגולה העוברת על קטבי העולם ועל נכח הראש כלפי מערב והדרומי כלפי מזרח ויתחייב מתוך זה שאם מרחב הירח צפוני והוא מראש גדי והלאה כלפי טלה שתהיה הקשת שבין מעלת הירח לאי זו מעלה שוקעת ביחס אל עגולת אותה הקשת יותר ארוכה מהקשת הנכחית לה היוצאת ממרכז הירח ומגעת עד עגולה היוצאת מקטבי העולם ועוברת על מקום שקיעת אותה מעלה ביחס אל עגולת אותה הקשת אחרי שהקשת מהעגולה היוצאת מקטבי האזור ועוברת על מעלת הירח אשר הירח באותה הקשת מערבית לקשת העגולה היוצאת מקטבי העולם ועוברת על מעלת הירח כי בהיות מרחב הירח צפוני יהיה הירח בחלק צפוני מהעגולה ומזה יתבאר שבהיות מרחב הירח דרומי תהיה הקשת היוצאת ממעלת הירח והולכת אל אי זו מעלה שוקעת יותר קטנה מהקשת הנכחית לה היוצאת ממרכז הירח ועוברת על מקום שקיעת אותה מעלה אחרי שהירח בחלק מערבי דרומי מהעגולה וכל עוד שתרחק המעלה מראש גדי תהיה הנטייה יותר גדולה בעבור שנטיית קטבי האזור מעגולת חצי היום יותר גדולה והיא הולכת וגדלה עד ראש טלה שאז יהיו קטבי האזור רחוקים מעגולת חצי היום רביע העגולה הנרשמת מסביב קטבי האזור סביב קטבי העולם שהוא תכלית המרחק שאפשר להם לקטבי האזור להתרחק מעגולת חצי היום ולכן תהיה שם נליזת המעגל הזאת בתכלית הגודל שאפשר לה להיות אם לצפון אם לדרום על האופן שהתבאר. ומראש טלה והלאה תהיה נליזת המעגל הזאת הולכת ומתמעטת עד היות הירח בראש סרטן שאז שוכבות שתי העגולות שהן העגולה היוצאת מקטבי העולם והעגולה היוצאת מקטבי האזור ועוברת על מעלת הירח שהיא ראש סרטן שתיהן שוכבות זו על זו ושבו עגולה אחת בעצמה ולא תהיה שם נליזת מעגל נמצא שבמזלות שמראש גדי עד סוף תאומים אם היה מרחב הירח צפוני יצטרך לגרוע נליזת המעגל מן האורך השני כי אז הקשת מהאזור היוצאת ממעלת הירח ומגעת עד מקום שקיעת השמש היא יותר ארוכה ביחס אל עגולתה מקשת הנכחית לה היוצאת ממרכז הירח ומגעת עד העגולה המגבלת שקיעת השמש ביחס אל עגולתה ויגיע א''כ הירח לאותה עגולה קודם שתגיע אליה מעלתו. ואם היה מרחק הירח דרומי יצטרך להוסיף נליזת המעגל על האורך השני כי אז הקשת היוצאת ממעלת הירח ומגעת עד מקום שקיעת השמש היא יותר קטנה ביחס אל עגולתה מהקשת הנכחית לה היוצאת ממרכז הירח ומגעת עד העגולה המגבלת שקיעת השמש ביחס אל עגולתה וקודם שיגיע הירח לאותה העגולה הגיע אליה מעלתו וכאשר תטה מעלת הירח מראש סרטן והלאה יהיה הדבר כולו בהפך שרביע צפוני מערבי מהעגולה היוצאת מקטבי האזור ועוברת על מעלת הירח יהיה מזרחי לעגולה היוצאת מקטבי העולם ועוברת על אותה מעלה ורביע דרומי מערבי יהיה מערבי מצד שקטבי האזור הצפוני נוטה מעל עגולת חצי היום כלפי מזרח והדרום כלפי מערב וע''כ תהיה שם נליזת המעגלות ותהיה הולכת וגדלה עד ראש מאזנים כמו שהיתה הולכת וגדלה מראש גדי עד ראש טלה ועל אותו היחס לפי שכל שתי מעלות שמרחקן מראש סרטן או מראש גדי מרחק שוה נטייתן ממשוה היום ג''כ שוה ונטיית קטבי האזור בהן מעגולת חצי היום שוה וע''כ תהיה בהכרח נליזת המעגל שוה בהן ובראש מאזנים תהיה נליזת המעגל בתכלית גדלה בעבור שיהיו אז קטבי העולם רחוקים מעגולת חצי היום בתכלית המרחק כמו בראש טלה, ומראש מאזנים והלאה תהיה נליזת המעגל הולכת ומתמעטת כמו שהיתה הולכת ומתמעטת מראש טלה ועד ראש תאומים ועל אותו היחס מן הטעם הנזכר ועד היות הירח בראש גדי ולא תהיה שם נליזת המעגל כמו שהתבאר. ומזה יתחייב שבמזל שמראש סרטן עד סוף קשת אם היה המרחב צפוני נוסיף נליזת המעגל על האורך השני כי אז הקשת מהאזור היוצאת ממעלת הירח ומגעת עד מקום שקיעת השמש היא יותר קטנה ביחס אל עגולתה מהקשת הנכחית לה היוצאת ממרכז הירח ומגעת עד העגולה המגבלת שקיעת השמש ביחס אל עגולתה מצד שהירח הוא אז ברביע צפוני מערבי מהעגולה היוצאת מקטבי האזור ועוברת על מעלת הירח שאותו הרביע הוא מזרחי לקשת היוצאת מקטבי העולם ומגעת עד מעלת הירח. וקודם שיגיע הירח לאותה העגולה ר''ל העגולה המגבלת מקום שקיעת השמש תגיע אליה מעלתה. ואם היה המרחב דרומי נגרע נליזת המעגל מן האורך השני כי אז הדבר בהפך וכמו שיתבאר בנקל למי שהבין מה שביארנו עד הנה. ומה שיצא הוא מדת אורך הקשת שבין מרכז הירח לעגולה המגבלת מקום שקיעת השמש הנכחית לקשת האזור שבין מעלת הירח למקום שקיעת השמש כשנתן לכל עגולה ש''ס מעלות גדולה כקטנה והאורך הזה הוא שקרא הר''ם אורך ג'. והנה צוה הר''ם שתשוב ותתבונן ברוחב הירח הזה אם הוא צפוני או דרומי ולא רצה שיספיקך מה שידעת מזה ברוחב הא' לפי שכבר יתכן שיהיה הרוחב הא' לפאת צפון פחות משינוי מראה הרוחב והדרך הקצרה היא שתגרע אז הרוחב הראשון משינוי המראה והנשאר יהיה רוחב השני לפאת דרום אבל כשרוחב הירח האחד דרומי א''צ עוד להתבונן ברוחב השני כי א''א שיהיה הראשון דרומי והשני צפוני. וכבר תוכל להבין בנקל ממה שהתבאר שכשלא יהיה שם נליזת מעגל אין מקום לאורך השלישי, והוא מ''ש הר''ם ודע שאם לא יהיה שם נליזת מעגל וכו'. אלא שבחר לקרא אז האורך השני בשם אורך ג' לשתי סבות, הא' בעבור שיבא אחריו עוד חשבון אורך אחר והוא צריך להודיעו בשם ואם לא היה כאן אורך ג' היה צריך לקרוא האורך ההוא אורך ג' ולא יצדק שם זה כשיהיה לנו אורך ג' מפני נליזת המעגל וע''כ הוצרך לתת בכאן שם כולל ולקרוא האורך השני אורך ג' כשלא יהיה שם נליזת מעגל. והנה יקרא בהחלט חשבון האורך הבא אחריו אורך ד'. והשנית בעבור שגם כשאין שם נליזת מעגל ראוי שיקרא האורך השני אורך ג' עכ''פ לפי שמדת אלה הארכים המתחלפים הם חלקים מתחלפים מהגלגל כל אחד נבחן בבחינה שונה זו מזו והאחרונה נמשכת מהקודמת לה תמיד כי עיקר הדבר המבוקש בכל אלו החשבונות הוא מדת אורך הקשת שתשקע ממשוה היום בין שקיעת השמש לשקיעת הירח, וכדי לדעת זה אנו צריכים תחלה לדעת המרחק שבין שתי המאורות ממעלות האזור כפי מקומם האמיתי. ולהיות הדבר שצריך לדעת ראשונה קראנוהו אורך ראשון ואח''ז צריכין אנו לדעת המרחק שבין שתי המאורות ממעלת האזור כפי מקומם הנראה. והנה החלק הזה מהגלגל הוא מתחלף מהראשון ולא נוכל לדעתו אם לא נדע תחלה המרחק כפי המקום האמיתי וע''כ קראנו החלק מהגלגל המגביל המרחק הנראה אורך שני ואחר שידענו זה צריכין אנו לדעת המרחק שבין מרכז הירח אל העגולה המגבלת מקום שקיעת השמש בקשת הנכחית לקשת האזור שבין מעלת הירח למקום שקיעת השמש כדי שנבוא מתוך זה אל המבוקש שאמרנו וכמו שיתבאר אח''ז. והנה זה החלק מהגלגל מתחלף משני החלקים הראשונים ולא נוכל לדעתו אם לא נדע תחלה החלק מהגלגל המגביל המרחק הנראה שהוא האורך השני וע''כ קראנו זה החלק אורך ג'. והנה אמר הר''ם שכשלא יהיה שם נליזת מעגל יהיה החלק מהגלגל המגביל המרחק שבין מרכז הירח אל העגולה המגבלת מקום שקיעת השמש בקשת הנכחית לקשת האזור שבין מעלת הירח למקום שקיעת השמש הנקרא אורך ג' וזהו שסיים הרב לא פחות ולא יותר:

כתב עוד אח''כ תחזור ותראה האורך הג' וגו' עד הוא הנקרא אורך ד'. הפירוש ראוי שתדע שהאורך הג' שהוא שיעור הקשת שבין מרכז הירח לעגולה המגבלת מקום שקיעת השמש הנכחית לקשת האזור שבין מעלת הירח למקום שקיעת השמש אנו רואים אותו כאילו הוא קשת מאזור המזלות אחרי שהיא נכחית לקשת האזור ותוגבל הקשת הזאת באזור כשני עגולות יוצאות מקטבי העולם, הראשון עוברת על מרכז הירח ועל אזור המזלות והשנית עוברת על מעלות השמש השוקעת, והוא שאמר שהאורך הג' הוא המעלות שבין הירח והשמש לכן בא הר''ם עתה להורותנו הדרך אשר נעלה בה לדעת כמה מעלות ממשוה היום ישקעו בעוד שתשקע כל הקשת הנזכר ר''ל קשת האורך השלישי מהאזור. ידוע הוא כי כל שתי מעלות שמרחקן מראש טלה מרחק שוה שקיעתן שוה וכן בראש מאזנים וע''כ היו דגים וטלה שוים וכן דלי ושור גדי ותאומים קשת וסרטן עקרב ואריה מאזנים ובתולה, ובאופק ירושלים תוב''ב המזלות היותר ארוכי השקיעה הם דלי ושור והיותר קצרי השקיעה הם מאזנים ובתולה ואחריהם באורך דגים וטלה ובקוצר עקרב ואריה, ואחריהם באורך גדי ותאומים אלא שההבדל שביניהם לדגים וטלה כ''כ מועט שכמעט אינו מוחש, ובקוצר קשת וסרטן אלא שהקוצר בהם כל כך מועט שכמעט אינו מוחש וכל זה תראה מבואר היותו כן בלוח המצעדים שהביא המפרש כי תדע שקיעת המזל מעליות שכנגדו. דרך משל שקיעת טלה הם כמו עליית מאזנים וכן כלם. והתבונן כי בכל הפרק הגביל הדברים כפי מקום הירח ולא עשה כן בהודעת האורך הד' רק אמר שתראה האורך הג' באי זה מזל הוא שעל האמת אינו תלוי במקום הירח לבד אבל בכל האורך בכללו ואם יהיה האורך בשני מזלות תוכל לשער האורך הד' כפי המעלות שבכל מזל מהם: כתב עוד ואח''כ תחזור אצל רוחב הירח הראשון ותקח ממנו שני שלישיו לעולם וגו' עד הוא הנקרא קשת הראיה. הפירוש אחר שהורנו הרב הדרך לדעת אורך הד' שהוא מספר מעלות השוקעות ממשוה היום בעוד שתשקע קשת האורך הג' ממעלות האזור בא עתה להודיענו כמה תקרב אל הירח או תרחק ממנו הנקודה מהאופק שבה תשקע הירח העומדת רחוקה מהאזור כפי המרחב יותר ממה שתקרב או תרחק הנקודה מהאופק שבה תשקע כל קשת האורך הג' ממעלות האזור אל המעלה הנגבלת בעגולה היוצאת מקטבי העולם ועוברת על הירח ועל אזור המזלות. ולהיות החלוף הזה בלתי נמצא במקומות אשר הם תחת משוה היום כי כל העגולות הנכחיות למשוה היום תשקענה שם ברגע אחד קרא לזה התיקון מנת גובה המדינה כלומר גובה הקוטב על האופק. ודבר ברור הוא שהעגולות הנכחיות למשוה היום כל שתהיינה יותר לצפון האופק תהיינה הקשתות אשר מהן על הארץ יותר ארוכות ותהיה א''כ כל נקודה מאותן הקשתות אשר מחציין ומעלה כלפי נכח הראש יותר רחוקה מהאופק ויותר מאוחרת לשקוע וכל עוד שתהיינה יותר נוטות לדרום האופק תהיינה הקשתות אשר מהן על הארץ יותר קטנות ותהיה א''כ כל נקודה מהן יותר קרובה אל האופק ויותר ממהרת לשקוע והקורבה והרוחק האלה יתחלפו בכל אופק ואופק כפי מרחבו לפי שכל עוד שיגבה הקוטב יותר על האופק תהיינה הקשתות אשר על הארץ מהעגולות הנכחיות למשוה היום הצפונית אליו יותר ארוכות וההפך בדרומית. ואמר הר''ם שנקח מהרוחב הא' בעבור זה שני שלישיו לעולם שהוא העולה בקירוב משקיעת השיעור שתתארך או תתקצר העגולה הנרשמת במרכז הירח סביב האופק לכל אחד משני צדדי האופק יותר מהעגולה הנרשמת במעלה האחרונה מן האורך הד' באופק ירושלים תוב''ב. ולפי שבתקונים שזכר קודם לזה הבדיל ביניהם כשיהיה הירח במזל כך או במזל כך הוצרך לומר בתיקון הזה שהוא שוה לעולם ובעבור שכשהמרחב צפוני העגולה הנכחית למשוה היום הנרשמת במרכז הירח יותר נוטה לצפון האופק ויותר ארוכה מאותה שהיא נרשמת במעלה האחרונה מהאורך הד' וההפך כשהמרחק דרומי צוה להוסיף מנת גובה המדינה על האורך הד' כשהמרחב צפוני ולגרוע אותו כשהוא דרומי ואשר יהיה הוא מה שיתאחר הירח לשקוע אחר השמש הנקרא קשת הראיה:

כתב עוד ואחר שתצא קשת זו תבין בה וכו' עד ועד כאן סוף הקצים. הפירוש אלה הקצים הם מערך האור ההווה מהשמש על הירח אל האור ההוה מהשמש על הארץ כי כל עוד שיהיה האורך יותר רב יהיה האורך הווה מהשמש על הירח יותר מעט ואע''פ שיהיה האור ההווה מהשמש על האופק רב לא יסתיר ממנו את הירח בהיות האור ההווה ממנו על הירח הנרשם בניצוץ עינינו המביט לירח מעט, וכל עוד שתהיה קשת הראייה יותר ארוכה יהיה האור ההווה מהשמש על האופק יותר מעט ואע''פ שיהיה האור ההווה מהשמש על הירח רב הוא בלתי מורגש אלינו למיעוט האור ההווה מהשמש על האופק. ע''כ פירוש דברי הרב. והנך רואה אתה המעיין איך הודעתיך ידיעה ציורית כל דברי הפרק הזה בשלימות וקוצר גבול בערך דברי המפרש ובפרט עם שני צורות שציירתי לראות מהן בחוש פירוש נליזת מעגל ומנת גובה המדינה שכתב הרב ואיך יתחייבו כל הדינים שכתב הרב להוסיף או לגרוע כי לשאר דברי הפרק אין צריך צורות למבין קצת וחקקתי אותם השתי צורות בסוף קונדרס קצר שכללתי בו כל דברי הרב בראיית הירח ובקוצר גדול וקלות נמרץ עם היותו בצד אחר ארוך כי נרמזו בו סבות כלליות לכל דברי הרב, וקראתיו דרך הקדש. והמעיין דברי עם דברי המפרש יראה היתרון. ואחר זה ראיתי לזכור ב' קושיות חזקות שיש לי בדברי הרב. הא' פרטית במה שכתב בשיעור מנת גובה המדינה, השנית בכלל דברי הפרק: הקושיא הא' היא שהרב כתב שנקח מהרוחב הראשון שני שלישיו לעולם לתיקון מנת גובה המדינה, ואני לא יכולתי לצייר איך השוה הרב המדות שאמר שבין שיהיה הרוחב צפוני או דרומי שלעולם נקח שני שלישי הרוחב הראשון בהיות שהרוחב השני שהוא רוחב הירח הנראה כשהוא לצד צפון הוא פחות מהרוחב הראשון וכשהוא לצד דרום הוא יותר מהרוחב הא' והציור נותן במקומות מהגלגל שיחס אורך קשת העיגול הנרשם במרכז הירח הנראה כשרחבו צפוני על ידי התנועה היומית מעת שתשקע השמש עד הגיעו לנקודת שקיעתו באופק על קשת העיגול מהמזל המקביל אליו ברוחב שוה שהוא הנקרא אורך שלישי הוא ביחס קוצר קשת העיגול הנרשם במרכז הירח כשרחבו דרומי ושוה לרוחב הצפוני הנראה שהזכרנו על ידי התנועה היומית מעת השקיעה עד הגיעו לנקודת שקיעתו באופק מקשת העיגול מהמזל המקביל אליו הנזכר שהוא הנקרא אורך שלישי ר''ל שיחס אורך זה על זה בערך עגולתם כיחס קוצר זה מזה בערך עגולתם ג''כ. וא''כ איך אמר הרב שתיקון מנת הגובה להוסיף על הצפוני שני שלישי הרוחב. הא' שבדרך משל נשים שהיה כל הרוחב ג' מעלות וב' שלישיו הם ב' מעלות שוה כמעט לרוחב הב' כשהירח הוא במאזנים שהתיקון לגרוע מהרוחב מ''ו דקים וכשהוא דרומי בזה הרוחב בעצמו רצוני ג' מעלות צוה הרב לגרוע זה השיעור בעצמו שהוא שתי מעלות בהיות אז רוחב הירח הנראה קרוב לכפל מזה שהוא ג' מעלות ומ''ו דקים. ולבאר זה יותר על ידי הצורה שהזכרתי אמר כי הנה המעיין בה יראה כי ב' קשתות ג''כ הם הקשתות הנזכרות, האחד הוא יתרון אורך הצפוני והאחר קוצר הדרומי ושתיהן נרשמות על ידי מרכז הירח הנראה וכפי הנראה בצורה. וגם הציור נותן כן הקשתות זו לזו וא''כ איך נתן הרב לתיקונם שיעורים מתחלפים. ואם באתי לומר שאין הכוונה בכאן לדעת שיעור אותם הקשתות הנזכרים כי אם שיעור שקיעתן ר''ל שיעור הקשת ממשוה הנאחז בין שתי עגולים יוצאים מקטבי העולם ועוברים על שתי נקודות נ''ב וככה הוא האמת כאשר נתבאר למעלה עכ''ז לא יצאתי מהקושיא בשלימות כי גם השני קשתות הנזכרים מעיגול המשוה הנאחזים בין שני עגולים הנזכרים נראים שוים זה לזה בזה המצב מהגלגל וצל''ע: עוד ראיתי להעיר על דבר אחר כזה בדברי הרב עם היותו קל להשיב על פי דרכו ז''ל והוא זה. כי הנה בכאן יש שלש חלוקות אחרות שלא נתן הרב הדין בהם. הראשון כשלא נשוה רוחב שני לירח והוא כשרוחב הירח הא' צפוני והוא שוה לחלוף המראה [החלוקה הב' כשלא היה רוחב א' לירח וע''י חילוף המראה יש לו רוחב לצד דרום] החלוקה הג' היא כשרוחב הירח הא' צפוני וחלוף המראה יותר גדול מרוחב הנזכר שאז יהיה רוחב הירח לצד דרום כשיעור יתרון חלוף המראה על רוחב הירח הא'. בג' חלוקות האלו כנראה לא נזכר בדברי הרב מהדינים. והנראה הוא שאין צריך לשום תיקון בכל אלו החלוקות למנת גובה המדינה אלא שהאורך הד' הוא בעצמו קשת הראיה וזה כי בחלוקה הא' השכל והציור גוזר כי אין צריך תיקון. גם בחלוקה השנית אין צריך תיקון על פי דברי הרב וזה כי הוא צוה שכשרוחב הירח הא' דרומי עם היות שצריך להוסיף עליו חלוף המראה לא נקח לענין מנת גובה המדינה כי אם שני שלישי הרוחב הא' ולא נחוש למה שנתוסף עליו על ידי חלוף המראה אם כן גם כשלא היה רוחב א' לירח לא נחוש לרוחב הדרומי שיש לו על ידי חלוף המראה וכל שכן בחלוקה השלישית שלא נחוש אליו לסבה הנזכרת: הקושיא הב' בכלל דברי הרב היא שהרב כתב במזלות שהם מראש גדי עד סוף תאומים שאם יהיה האורך הא' יותר מט''ו מעלות א''א שלא יראה הירח ושאם יהיה האורך הא' פחות מט''ו מעלה תצטרך לדרוש ולחקור וכו'. ואנחנו כאשר התבוננו בחשבונותינו מצאנו שבהיות הירח בראש גדי ויהיה לו אז בתכלית מרחבו לדרום שהוא המצב שבו יתאחר יותר להראות באלה המזלות ויהיה האורך הא' י''ג מעלות ד' דקים תהיה אז קשת הראיה ט' מעלות בצמצום והוא שאמר שאם תהיה קשת הראייה יתר על ט' מעלות ויהיה האורך הא' י''ג מעלה יראה. וא''כ למה נתן הרב הגדר כל כך ארוך עד ט''ו מעלות וידיעת איך המקום שהזכרנו הוא המצב שבו יתאחר יותר להראות באלו המזלות הוא מבואר למחפש ודרך כלל הוא כד הוי במקום אחר אי זה שיהיה מאותם הששה מזלות. אם הרוחב יהיה צפוני וצריך לגרוע נליזת המעגל צריך להוסיף מנת גובה המקום, ואם הרוחב יהיה דרומי וצריך לגרוע מנת גובה המדינה צריך להוסיף נליזת המעגל. מלבד זה צריך להוסיף על האורך השלישי מפני שקיעת המזלות ותצא קשת הראיה יותר ארוכה. אמנם במצב אשר זכרתי אין שם נליזת מעגל גם אין שם תוספת כיון שקשת האורך הג' כולו הוא במזל קשת ויש שם מנת גובה המדינה לגרוע לכן צריך שיהיה שם קשת האורך הא' יותר גדול מבכל שאר המקומות שבמזל הנזכר. גם במה שאמר הרב במזלות שהם מראש סרטן עד סוף קשת יש לתמוה עליו בכיוצא בזה ויותר. וזה שאם באנו לצמצום החשבון בסרטן ע''פ הדרכים שביאר הרב מצאנו שבהיות האורך הא' בראש מאזנים בה' מעלות כ''ב דקים ויהיה הירח בתכלית מרחבו לדרום אז תהיה הקשת הראיה ט' מעלות בצמצום ולמה א''כ אמר הרב בראש הפרק שאם היה האורך הא' יתר על כ''ד מעלות א''א שלא יראה ושאם יהיה האורך הא' מעשר מעלות עד כ''ד מעלות במזל הנזכר תצטרך לדרוש ולחקור בחשבונות הראיה. והלא מתוך דבריו בקצי הראיה יראה בביאור שאם יהיה האורך הא' יתר על כ''ה מעלות כ''ב דקים א''א שלא יראה כנזכר. וידיעת איך המקום שהזכרתי הוא המצב שצריך שיהיה קשת האורך הא' יותר ארוך מבכל שאר המקומות מהששה מזלות הנזכרים הוא מבואר למחפש ודרך כלל. ובקוצר הוא כי באותו המצב נליזת המעגל הוא לגרוע והוא היותר גדול מבכל שאר המקומות שהוא ב' חומשי רוחב הב'. גם בשביל השקיעות צריך לגרוע שליש האורך הג' והוא השיעור היותר גדול א''כ קשה הקושיא הנזכרת, ואם באתי לחשוד ולומר כי שמא ח''ו לא דקדק הרב בדבריו ירא אני פן ישרפני בהבל פיו, וראיתי להחכם כה''ר אברהם זכו''ת ז''ל שנענש על שחשב על הרב כך בפירוש מספרו וז''ל שם, והגדרים שכתב הרמב''ם ז''ל לאקלים ירושלים תוב''ב הם אלה. התבונן באורך הזה הא' אם יצא לך מט' עד ט''ו מעלות וכ''ש יותר אז אפשר שיראה הירח, ואם פחות מט' אז אין לה אור מהשמש שיהיה אפשר לה שיראה, ואם יותר מט''ו מעלות אז אינך צריך חשבון כי בודאי יראה, וכל זה אם היה הירח מתחלת גדי עד סוף תאומים בעבור שאלו המזלות שוקעים במהירות בכל אקלים. הנה זה הגדר הא' שנתן הרב. והתימה עליו מרוב זריזותו ובקיאותו בזאת החכמה איך נתן זה הגדר עד ט''ו מעלות כי בודאי הגדר הוא כפי הדרכים שהוא נתן לראית הירח עד שלש עשרה מעלות ולא יותר. ולפי הנראה לי שהוא [נ''א כשגגה היוצאת מלפני השליט] טעה בזה החשבון בשחשב כי החלופים שיבאו במאזנים הם עצמם יבאו בטלה ר''ל החלופים שהם מלבד המצעדים, ואינו כן כי אם הרוחב דרומי במאזנים ה' מעלות אז יבא בחשבון לגרוע מהאורך ה' מעלות ועשרים דקים. שתי מעלות בעבור נליזת המעגל וג' מעלות ועשרים דקים בעבור האופק ועוד דקי חלוף ההבטה שיהיה הכל בקירוב שש מעלות ובטלה לא יהיה אלא מעלה אחת נ''ב דקים לגרוע, וכן בכל המזלות שהם מגדי עד סרטן לא יבא לגרוע על הרוב מהאורך יותר משלש מעלות ועשרים דקים ועוד דקי חלוף ההבטה שיגיע הכל לד' מעלות ולא יותר וא''כ הגדר הוא י''ג מעלות ולא יותר, אבל הגדרים האחרונים הם באים כסדר וכשורה ואלה הם. אם יהיה מקום הירח מתחלת סרטן עד סוף קשת שאלו המעלות שוקעים במהירות אז גדרי ראיית הירח מי' מעלות עד כ''ד מעלות. ואם היה פחות מי' לא יראה ואם יותר מכ''ד אז אינך צריך חשבון כי בודאי יראה עכ''ל: והנך המעיין רואה החכם הזה עם היותו גדול בדורו בחכמה הזאת איך נלכד ברשת הסכלות וקוצר ההבנה בדברי הרב שהוא הקשה כנגד הרב בגדרים שנתן במזלות שהם מתחלת גדי עד סוף תאומים ולא הקשה כנגדו בגדרים שנתן המזלות שהם מראש סרטן עד סוף קשת אדרבה אמר עליהם שהם באים כסדר וכשורה וכבר ביארתי למעלה והראיתי בחוש שהקושיא היא גם כן כנגד מה שכתב בגדרים האחרונים ויותר חזקה שהרי בגדרים הראשונים לא הוסיף כי אם מעלה אחת ונ''ו דקים ובגדרים האחרונים הוסיף שתי מעלות ל''ח דקים. ויכול הייתי לבקש מלשונו ז''ל סבת שגגתו והמקום שבו נסתבך שכלו כאשר הוא עשה על הרב ז''ל, אבל איני רוצה כי לענ''ד לא קרה לו זה אלא לעונש מה שכתב על הרב שטעה או ששגג והשתדל לבקש סבת טעותו או שגגתו וקרה לו בזה מה שאז''ל כל המתייהר חכמתו ניטלת ממנו כי גם במקום אחר בפרק ההוא מצאתיו שנלכד בדבר שהמתחילים בחכמה לא יתפשו בו וז''ל שם וכן לזה העת עצמה תקח חלוף הרוחב ותגרע אותו מרוחב הירח הא' אם היה צפוני או תוסיפהו עליו אם היה דרומי אם היה רוחב המדינה מכ''ד מעלות ומעלה וכו' ע''כ. הבט נא המעיין איך הוא אמת מה שאמרתי שניטלה כל חכמת החכם הזה לעונש מה שכתב על הרב ז''ל, כי בכאן נכשל בדבר מבואר מאד והוא שכתב שזה הדין שביאר הרב ברוחב הב' יובן אם היה רוחב המדינה מכ''ד מעלות ומעלה וזה שקר מפורסם והגבול והנכון הוא אם רוחב המדינה מכ''ח מעלות ול''ג חלקים ומעלה בקירוב כי זהו העולה מנטיית ראש סרטן ומרוחב הירח אבל אם הוא פחות מזה במשל שרוחב המדינה כ''ה מעלות אם רוחב הירח הא' צפוני והוא כ' מעלות וכ''ש יותר צריך להוסיף חלוף המראה על הרוחב הא' והעולה משניהם הוא הרוחב השני והסבה מבוארת במ''ש למעלה. ומדברי הרב בכאן אין להביא ראיה לדבריו כי הרב דבר בכאן ברוחב שהוא מכ''ט עד ל''ה ולכל המקומות שהם בתוך אלו הגבולים הירח צפוני לעולם אבל מכ''ד ומעלה שכתב שקר מפורסם. הרי שאין לחשוד על הרב ח''ו שלא דקדק בדבריו וגם אין זה מהדברים שראוי להניחם בצ''ע מכל וכל אבל ראוי להשתדל בביאורו כיון שזאת היא קושיא בדברי הרב מיניה וביה. והנלענ''ד הוא כי הרב עצמו פתח בלשונו להכנס בו להבין כוונתו. ומקום הפתח הוא במה שדקדק כשנתן גבול לאורך הא' שאמר אם יצא לך ט' מעלות וכו' תדע בודאי שא''א שיראה הירח בכל א''י וכו' ואם יהיה האורך הא' יתר על ט''ו מעלות תדע בודאי שהירח יראה בכל א''י, ובזה בעצמו למטה במזלות שמראש סרטן עד סוף קשת הוסיף תיבות בכל א''י הן בגבול הא' הן בגבול האחרון. גם כשהזכיר שיעור קשת הראייה דקדק ככה שאמר וז''ל. ודע שאם תהיה קשת הראייה ט' מעלות וכו' א''א שיראה בכל א''י ואם תהיה קשת הראייה יתר על י''ד מעלות א''א שלא יראה ויהיה גלוי לכל א''י ע''כ. ולא כן עשה הרב למטה כשערך קשתות הראיה אל האורך הא' כי לא הזכיר בשום אחד מהם לשון זה והוא בכל א''י אלא ודאי יראה לבד, וכוונתו בכלל זה היא כי כשהאורך הא' הוא כשיעור שאמר בראשונה הרי הוא נראה בכל המקומות שבא''י הן בהרים הן בעמקים וגאיות אמנם כשאינו באותו השיעור ודאי יראה אבל לא בכל א''י. ויתבאר יותר זה במ''ש הרב בפ' י''ח דבר ידוע וברור שאם יוציא לך החשבון שהירח יראה בלילה וגו' עיין כל לשונו שם עד ואם היה בימות הגשמים או במקום גבוה ביתר ודאי יראה אם לא יהיו שם עבים המבדילים ע''כ. ולכן כשבא הרב לבאר גבול האורך הא' שא''א בכמותו שלא יראה הירח הוסיף בשיעורו ונתן בו גבול שיוכל להראות בכל מקום שיהיה מא''י ואז אין צורך לב''ד לשום חשבון. ולא רצה להשען על קצו המצומצם עם קץ קשת הראיה המצומצם לפי שגם אז ב''ד צריכין לחשבונות הראייה כדי לידע מתוכם אם העדים עדי שקר כי הוא אפשר קרוב כגון שלא היו עומדים בראש הר גבוה ותלול ומפני זה צריך לדעת מתי יצטרכו ב''ד לחקור מהעדים אם היו בראש ההר בעת הראיה ומתי יהיו חוששים שמא עדי שקר הם באמרם שהיו עומדים בעמק. ועל כן הרחיב הרב רבינו משה ז''ל גבול האורך הא' בראש גדי מעלה אחת נ''ו חלקים ובראש מאזנים שתי מעלות ל''ח חלקים ואמר שאם יהיה האורך הא' יתר על ט''ו מעלות בראש גדי א''א שלא יראה ובנקל נאמין לעדים שראו את הירח גם אם היו בגיא גדולה מאד. אבל מאלה הגבולים נצטרך לחקור בחשבונות הראייה ולדרוש מהעדים מקום שבתם בעת הראייה ואם נמצא קשת האריה והאורך הא' מצומצמים עם שני קציהם ויאמרו שהיו בגיא ובפרט בימות החמה ראוי לדון שעדי שקר הם. ואם נמצא הקצים עודפים על מדתם בצמצום אבל אינם מגיעים לקץ הברור שיראה בעמקים ובגאיות נדע אם הם עדי שקר כפי יחס מקום שבתם אל יחס ההרים הגבוהים וכפי זה נצטרך להרבות עליהם בחקירות ובדיקות עד שנדע אמתת הדבר. ומפני שהירח יראה בראש גדי יותר מהר מבראש מאזנים כשיהיו הקצים שוים בשני המקומות לזכות האויר בהיות השמש שם יותר מבהיותו בראש מאזנים הוסיף הר''ם בראש מאזנים בעבור העמקים והגאיות ממה שהוסיף בראש גדי ואולם מי הגיד לו אלה השיעורים בגבהי ההרים ועמקי הגאיות אפשר שמצא באי זה ספר מספרי הקדמונים גובה ההרים היותר גבוהים שבא''י וכן עומק הגאיות והעריך אותם אל זכות האויר בראש גדי יותר מבראש מאזנים והוציא משם אלו הגבולים וכל זה ע''פ מ''ש בתחלת פרק י''א שיש לו בעיקרים קבלות מפי חכמים וראיות שלא נכתבו בספרים הידועים לכל. אלה הדברים האחרונים הנני אומר אותם מאומד הדעת אמנם כלל כוונת הלשון וישוב הקושיא הנזכרת נלע''ד אמיתי ונכון והרב בעצמו פתח לנו פתח להכנס בו באותו הלשון שהוסיף ואמר בכל א''י כנזכר. ועתה ראינו כי הפתח הוא גבול יותר מאד במה שסמך לאותו הלשון ואין אתה צריך לחשבון אחר. כלומר כי באורך קשת הראייה כזה אין צריך לב''ד שום חשבון אחר. אמנם בפחות מזה עם היות אפשר שיראה הנך צריך לחשבונות הראייה כדי לחקור מתוכם העדים כאשר השלים ביאור כל זה הרב בעצמו פרק שמנה עשר: עד כאן הגיע פירוש החכם כה''ר לוי בן חביב זלה''ה על הלכות קדוש החדש להרמב''ם ז''ל בחבורו הגדול: