Chap. 25
1
א הַמּוֹכֵר דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּשְׁמִישִׁין לֹא מָכַר אֶת הַתַּשְׁמִישִׁין אֶלָּא אִם כֵּן פֵּרֵשׁ. כֵּיצַד. מָכַר אֶת הַבַּיִת לֹא מָכַר אֶת הַיָּצִיעַ שֶׁסְּבִיבוֹת הַבַּיִת אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּתוּחַ לְתוֹכוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיָה רֹחַב הַיָּצִיעַ אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ יֶתֶר. אֲבָל פָּחוֹת מִזֶּה הֲרֵי הוּא בִּכְלַל הַבַּיִת. וְכֵן הָעֲלִיָּה שֶׁעַל גַּבֵּי הַבַּיִת הַפְּתוּחָה לְתוֹכוֹ בָּאֲרֻבָּה בְּמֵעֲזִיבַת הַבַּיִת הֲרֵי הוּא בִּכְלַל הַבַּיִת:
Kessef Michneh (non traduit)
לא מכר את היציע. נראה מדברי ההלכות דוקא כשהוא סביבות הכותלים מחוץ או בעוביו של כותל הוא דאינו מכור אבל אם הוא בבית בפנים מכור הוא:
Maguide Michneh (non traduit)
המוכר דבר שיש לו תשמישין לא מכר וכו' כיצד המוכר את הבית וכו' וכן העלייה שעל גבי הבית וכו'. הכל מפורש ריש פרק המוכר את הבית (בבא בתרא דף ס''א) ומשנה וגמרא עם פירוש ההלכות ופסקן ופירוש יציע שסביבות הבית כתוב בהלכות כמו תא שעושין סביבות כותלי הבית מבחוץ כמו שהיה במקדש ויש שעושים כך בתוך עביו של כותל וכו':
2
ב הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת לֹא מָכַר אֶת הַחֶדֶר שֶׁלְּפָנִים מִמֶּנּוּ. אַף עַל פִּי שֶׁמֵּצֵר לוֹ [א] מְצָרִים הַחִיצוֹנִים. וְלֹא אֶת הַגַּג בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲקֶה עֲשָׂרָה טְפָחִים וְיֵשׁ בּוֹ רֹחַב אַרְבַּע אַמּוֹת. וְלֹא אֶת הַבּוֹר הֶחָפוּר בַּקַּרְקַע וְלֹא אֶת הַדּוּת הַבָּנוּי בַּבּוֹר אַף עַל פִּי שֶׁמָּכַר לוֹ הָעֹמֶק וְהָרוּם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
Kessef Michneh (non traduit)
המוכר את הבית לא מכר את החדר. פירש רשב''ם אע''פ שהיא פתוחה לבית כיון דאין תשמישו בשל בית דאינו עשוי אלא להצניע שם חפציו לשמור כמין תיבה אינו בכלל בית: המוכר את הבית וכו' ולא את הגג וכו' ויש בו רוחב ד' אמות. כתב ה''ה לא מצאתי בגמרא שיעור רוחב לגג אולי למדה הרב מיציע עכ''ל. ואני אומר שמאחר שרבינו לא כתב בחדר שצריך שיהיה בו ד' אמות ולא יליף לה מיציע היכי נימא דיליף גג מיציע דמאי שנא גג מחדר. ואפשר לומר דכיון דטעמא דחדר אינו מכור בכלל בית הוא לפי שאין תשמיש החדר כעין תשמיש דבית אפילו שלא יהא בו שיעור מקום אינו מכור [בכלל] אבל גג דטעמא לאו משום שאין תשמישו שוה לבית הוא אלא מפני שהוא חשוב בפני עצמו כל היכא דלית ביה שיעור בית דהיינו ד' אמות לא פלג רשותא לנפשיה:
Maguide Michneh (non traduit)
המוכר את הבית לא מכר את החדר שלפנים הימנו. פירוש חדר בין שהוא ארבע אמות בין שהוא פחות אינו מכור. ומה שכתב אע''פ שמצר וכו'. מפורש בגמרא: ולא את הגג וכו'. במשנה שם ולא מצאתי בגמרא שיעור רחב לגג אולי למדה הרב מיציע דאי לא הוי ארבע אמות מכור. ודין הבור והדות מפורשים במשנה (דף ס''ד). ומה שכתב אף על פי שמכר העומק והרום. נמשך אפילו אל גג גבוה שלא קנה אותו וכן כתבו הגאונים ז''ל ושלא כדברי רשב''ם ז''ל וגירסתו במימרא דרב דימי שהבאתי פרק כ''ד:
3
ג וְצָרִיךְ הַמּוֹכֵר לִקְנוֹת לוֹ דֶּרֶךְ מִן הַלּוֹקֵחַ כְּדֵי לְהִכָּנֵס בְּבוֹר זֶה אוֹ לַדּוּת שֶׁשִּׁיֵּר. שֶׁכָּל הַמּוֹכֵר בְּעַיִן יָפָה [ב] מוֹכֵר. וְאִם אָמַר לוֹ מָכַרְתִּי לְךָ הַבַּיִת חוּץ מִן הַבּוֹר אוֹ הַדּוּת אֵין צָרִיךְ לִקְנוֹת לוֹ דֶּרֶךְ. וְכֵן הַמּוֹכֵר בּוֹר אוֹ דּוּת בִּלְבַד אֵין הַלּוֹקֵחַ צָרִיךְ לִקְנוֹת לוֹ דֶּרֶךְ אֶלָּא נִכְנָס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל מוֹכֵר עַד הַדּוּת וּמְמַלֵּא:
Maguide Michneh (non traduit)
וצריך המוכר ליקח וכו'. כר''ע וכדאיפסיקא הלכתא בגמרא (דף ס''ה) כן פסקו ז''ל: ואם אמר לו וכו'. מפורש במשנה והטעם דכל לישנא יתירא לטפויי קא אתי דתנאי שלא לצורך הוא אף בלא תנאי אינן בכלל בית ומועיל התנאי לשייר דרך: וכן המוכר בור וכו'. אף זו כר''ע וטעמא דמוכר בעין יפה הוא מוכר:
4
ד שְׁנֵי בָּתִּים זֶה לְפָנִים מִזֶּה. מָכַר שְׁנֵיהֶם לִשְׁנַיִם אוֹ נָתַן שְׁנֵיהֶם לִשְׁנַיִם אֵין לָהֶם דֶּרֶךְ זֶה עַל זֶה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם נָתַן הַחִיצוֹן וּמָכַר הַפְּנִימִי. אֲבָל אִם מָכַר הַחִיצוֹן וְנָתַן הַפְּנִימִי יֵשׁ לוֹ דֶּרֶךְ שֶׁכָּל הַנּוֹתֵן בְּעַיִן יָפָה נוֹתֵן יוֹתֵר מִן הַמּוֹכֵר:
Maguide Michneh (non traduit)
בתים זה לפנים מזה וכו'. מימרא פסוקה שם (דף ס''ה) ופסק הרב ן' מיג''ש ז''ל דוקא כשהוא מקנה שני הבתים כאחד הא אם מכר הפנימי ואחר כך מכר החיצון הראשון תיכף שקנה הפנימי זכה בדרך דהא קי''ל כר''ע דקונה בור ודות יש לו דרך ושוב אין זכותו מסתלק וכן חיצון במכר ופנימי במתנה אם היה המכר ראשון לא זכה הפנימי בדרך שהרי לא היה לבעליו דרך דהא קי''ל כר''ע דמשייר בור ודות צריך ליקח לו דרך כיון שכן אין למקבל המתנה אלא הזכות שהיה לבעליו וכו' אבל כשהקנה שניהם כאחד מה שהוא עין יפה לזה הוא רע לזה ולפיכך אין להם דרך אבל במתנה בעין יפה הוא נותן יותר ממוכר כמ''ש המחבר ועיקר:
5
ה הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת מָכַר אֶת הַתַּנּוּר וְאֶת הַכִּירַיִם וְאֶת מַלְבְּנוֹת הַפְּתָחִים הַמְחֻבָּרִין בְּטִיט וְאֶת הַדֶּלֶת וְאֶת הַנֶּגֶר וְאֶת הַמַּנְעוּל אֲבָל לֹא הַמַּפְתֵּחַ. וּמָכַר אֶת הַמַּכְתֶּשֶׁת הַקְּבוּעָה אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטֶלֶת. וּמָכַר אֶת הָאִיצְטְרוֹבִיל אֲבָל לֹא אֶת הַכְּלִי שֶׁהַקֶּמַח יוֹרֵד לְתוֹכוֹ שֶׁהוּא כְּמוֹ [ג] כְּפִיפָה שֶׁל עֵץ. וְלֹא מָכַר אֶת מַלְבְּנוֹת כִּרְעֵי הַמִּטָּה וְלֹא אֶת מַלְבְּנוֹת הַחַלּוֹנוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין בְּטִיט מִפְּנֵי שֶׁהֵן לְנוֹי. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר הוּא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין:
Kessef Michneh (non traduit)
המוכר את הבית וכו' אבל לא את המפתח. בגמרא אמר דמפתח אפילו קבועה אינה מכורה ופירשב''ם שיש מפתחות שאין מזיזין אותה מן הפותחת כגון של בני כפרים וטעמא דמכור לפי שתשמישו קל ונוח לטלטל ופעמים שמטלטלה אבל לא תדיר:
Maguide Michneh (non traduit)
המוכר את הבית מכר את התנור וכו'. גירסת הרב ז''ל אינה כגירסת ספרינו שאנו גורסין במשנה ובברייתא לא מכר התנור ולא את הכיריים וכ''כ ר''ש ז''ל ה''ג לא את התנור ולא את הכיריים דכל הנך מטלטלין הן, ומ''מ נ''ל שאף המחבר לא אמרה אלא במחוברין דאי מטלטלין לא עדיפי ממפתח: ואת מלבנות הפתחים וכו'. פירוש כגון פצימין עשויין של עץ לשון ן' מיג''ש ז''ל, ורשב''ם פירש תיקון שעושים סביב המזוזות מלמטה ולמעלה שהדלת שוקף עליהם עכ''ל. והדין בעיא שם (דף ס''ט) זה לשונה בעי ר''א מלבנות של פתחים מהו היכא דמיחברי בטינא לא תיבעי לך דהא מיחברי כי תבעי לך דנקיטי בסיכי (ולא מיחברי) מאי תיקו. ופי' סיכי יתדות וזהו שכתב המחוברין בטיט שאם ביתדות כיון דלא איפשיטא לא קנה. והדלת במשנה. נגר ומנעול בברייתא: אבל לא המפתח. משנה וברייתא (דף ס''ה): ומכר את המכתשת. משנה שם: ומכר את האצטרוביל. משנה ופירוש עיגול שסביב הריחיים ודבר הקבוע הוא ואין מזיזין אותו ממקומו לשון רשב''ם: אבל לא הכלי וכו'. הוא פי' קלת הנזכר בגמ' (דף ס''ה): ולא מכר את מלבנות כרעי המטה וכו'. בעיא (דף ס''ח) זה לשונה בעי ר' ירמיה מלבנות של כרעי המטה מהו כל היכא דמיטלטלי בהדה לא תיבעי לך דהא מיטלטלי כי תבעי לך דלא מיטלטלי מאי תיקו. ובפירוש הרב ן' מיג''ש ז''ל תיבעי לן דקביעי ולא מיטלטלי ובתיקו אין לו ללוקח, ורשב''ם ז''ל פירש חתיכות עץ היו נותנים תחת כרעי המטה כדי שלא ידבק בקרקע ואת''ל גבי פתחים וחלונות דמזבני משום דמיחברי [מיהא בסיכי] אלא הכא בדלא מיחברי כלל קא מיבעיא ליה אם הוא מכור עם המטה [או לא]. דמיטלטלי בהדה שמסומר במסמרות או בסיכי עכ''ל. והרב אבן מיג''ש ז''ל פי' דלענין מוכר את הבית היא השאלה ופי' כל היכא דמטלטלי בהדי מטה לא תבעי לך דלא מזבני בהדי ביתא וזה דעת רבינו: ולא את מלבנות החלונות וכו'. גם זה בעיא דלא איפשיטא שם זה לשונה בעי ר' זירא מלבנות של חלונות מהו מי אמרינן לנוי בעלמא הוא דעבידי או דילמא כיון דמחברי מחברי מאי תיקו ופשטה כדברי המחבר דאף במחוברין בטיט היא השאלה ועלתה בתיקו ולא קנה אבל הרשב''א ז''ל כתב בדלא מיחברי בטיט אלא ביתדות כאותה של מלבנות פתחים וכך הוא שואל אע''ג דלגבי פתחים לא הוברר אם קנה כאן גבי חלונות ודאי לנוי הן עשויין וכל שאינן מחוברין ודאי לא קנה או דילמא הרי הן כמלבנות פתחים כיון דמיחברי בסיכי ואף כאן הוא בספק אלו דבריו ז''ל ורשב''ם פירשה ג''כ במחוברין ביתדות דבטיט פשיטא דקנה ופירשה באת''ל גבי פתחים קנה גבי חלונות מאי ולא ידעתי מי הכריחם לזה: ובזמן שאמר לו וכו'. בברייתא (דף ס''ה:) אע''ג שלא נזכרו בה מלבנות סובר המחבר דודאי לא עדיפי מהנזכרים בה וסיפא דברייתא בין כך ובין כך לא מכר את הבור ולא את היציע ולא את הדות:
6
ו הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר מָכַר בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת שֶׁבְּתוֹכָהּ. וְכָל הַבָּתִּים הַחִיצוֹנִים וְהַפְּנִימִים וּבָתִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הַחֹל וְהַחֲנֻיּוֹת הַפְּתוּחוֹת לְתוֹכָהּ. אֲבָל שֶׁאֵינָן פְּתוּחוֹת לְתוֹכָהּ אֵינָם נִמְכָּרִים עִמָּהּ. הָיוּ פְּתוּחוֹת לְכָאן וּלְכָאן אִם רֹב תַּשְׁמִישָׁן לְתוֹכָהּ נִמְכָּרוֹת עִמָּהּ וְאִם לָאו אֵינָן נִמְכָּרוֹת עִמָּהּ. וְלֹא מָכַר אֶת הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁבְּתוֹכָהּ. וּבַזְּמַן שֶׁאָמַר הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ הֲרֵי כֻּלָּם מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר אֶת הַמֶּרְחָץ וְלֹא בֵּית הַבַּד שֶׁבְּתוֹכָהּ:
Maguide Michneh (non traduit)
המוכר את החצר וכו' עד ולא בית הבד שבתוכה. מפורש מן המשנה והברייתא והגמרא והטעם שהבור והדות מכור בחצר ולא בבית לפי שהחצר עשוי לכביסה ולהשקות בהמות ותשמיש החצר והבור הוא תשמיש אחד ולפיכך נמכרין עמה אבל בית אינו עשוי לכביסה ולהשקאת בהמות אלא לדירה ואין תשמישן שוה מנימוקי הרשב''א ז''ל. והרב אבן מיג''ש ז''ל נתן טעם אחר לפי שדרך החצרות להיות בהן בור ודות ואין דרך הבית בכך:
7
ז הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד מָכַר אֶת הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה הַבְּנוּיָה בָּאָרֶץ שֶׁטּוֹחֲנִים עָלֶיהָ זֵיתִים. וְאֶת הַכְּלֻנְסָאוֹת [ד] שֶׁל אֶרֶז שֶׁסּוֹמְכִין בָּהֶן בְּעֵת טְחִינַת הַזֵּיתִים. וְאֶת הַיְקָבִים וְאֶת הַכֵּלִים שֶׁנּוֹתְנִין בָּהֶן אֶת הַזֵּיתִים הַכְּתוּשִׁין וְהֵם הַמְפָרְכוֹת. אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הָרֵחָיִם הָעֶלְיוֹנָה. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר הוּא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר אֶת הַכּוֹבְשִׁין שֶׁמְּכַבְּשִׁין בָּהֶן הַזֵּיתִים וְלֹא אֶת הַגַּלְגַּל וְלֹא אֶת הַקּוֹרָה וְלֹא אֶת הַשַּׂקִּין וְלֹא אֶת הַמַּרְצוּפִין:
Kessef Michneh (non traduit)
המוכר בית הבד וכו' בין כך ובין כך לא מכר את הכובשין וכו'. יש לתמוה על רבינו למה פסק כן דהא מתניתין קתני שאם א''ל היא וכל מה שבתוכה עכירים וגלגל וקורה מכורים ואע''ג דברייתא דקתני בין כך ובין כך לא מכר את העכירים לא ה''ל למיפסק אלא כסתם מתניתין ועוד דאפי' כברייתא לא אתי דהא ברייתא דלא מכר אלא עכירים ואילו גלגל וקורה לא קתני וצ''ל שרבינו היה גורס כן במשנה ויש קצת גילוי לזה בדברי ה''ה:
Maguide Michneh (non traduit)
המוכר את בית הבד וכו' האבן הגדולה. זה כתב במקום ים הנזכר במשנה (דף ס''ז:) ואמרו בגמרא ים טלפחא ולשון אבן מיג''ש ז''ל והיא כמו אבן רחיים בנויה ע''ג אצטבה שעליה טוחנין את הזיתים עכ''ל: ואת הכלונסות של ארז וכו'. מפורש בגמרא בפירוש בתולות הנזכר במשנה: ואת היקבים. הבור שיורד לתוכו והיא חקוקה ועשויה כמין נקב: אבל לא מכר הריחיים. בברייתא: ובין כך וכו'. מפורש בברייתא ואף גירסת המשנה נראית שהיא כן אע''פ שהיא מוחלפת במקצת הספרים: מרצופין הן של עור. שקים הם של נוצת עזים:
8
ח אָמַר לוֹ בֵּית הַבַּד וְכָל תַּשְׁמִישָׁיו אֲנִי מוֹכֵר לְךָ כֻּלָּן מְכוּרִין. הָיוּ חוּצָה לָהּ חֲנֻיּוֹת שֶׁשּׁוֹטְחִים בָּהֶן הַזֵּיתִים אוֹ הַשֻּׁמְשְׁמִין. אִם מֵצֵר לוֹ מְצָרִים הַחִיצוֹנִים שֶׁלָּהֶן קָנָה הַכֹּל. וְאִם לָאו לֹא קָנָה אֶלָּא מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ:
Maguide Michneh (non traduit)
אמר לו בית הבד וכל תשמישיו וכו'. ברייתא שם (דף ס''ח): היו חוצה לה חנויות. גם זה שם. ולשון רשב''ם ז''ל חנויות למכור פת ויין ושוטחין בהן שומשמין לייבשן כדי לעשות מהן שמן בבית הבד זה כדתנן בשמן שומשמין אבל עיקר תשמישן למכור פת ויין הוא ע''כ:
9
ט הַמּוֹכֵר אֶת הַמֶּרְחָץ מָכַר אֶת בֵּית הַנְּסָרִים [ה] שֶׁיּוֹשְׁבִין עֲלֵיהֶן כְּשֶׁהֵן עֲרֻמִּים. וְאֶת בֵּית הַיְּקָמִים שֶׁנּוֹטְלִין בָּהֶן הַמַּיִם. וְאֶת בֵּית הַסַּפְסָלִין [ו] שֶׁיּוֹשְׁבִין עֲלֵיהֶן בַּחֲצַר הַמֶּרְחָץ כְּשֶׁהֵן לְבוּשִׁים. וְאֶת בֵּית הַוִּילָאוֹת שֶׁמִּסְתַּפְּגִין בָּהֶן. אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הַנְּסָרִים עַצְמָן וְאֶת הַיְּקָמִים עַצְמָן וְלֹא אֶת הַסַּפְסָלִין עַצְמָן וְלֹא אֶת בֵּית הַוִּילָאוֹת עַצְמָן. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הוּא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר הַבְּרֵכוֹת הַמְסַפְּקוֹת לוֹ מַיִם בֵּין בִּימוֹת הַחַמָּה בֵּין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְלֹא בֵּית כִּנּוּס הָעֵצִים. וְאִם אָמַר לוֹ מֶרְחָץ וְכָל תַּשְׁמִישָׁיו אֲנִי מוֹכֵר לְךָ הֲרֵי הֵן כֻּלָּן מְכוּרִין אַף עַל פִּי שֶׁהֵן [ז] חוּצָה לוֹ:
Maguide Michneh (non traduit)
מכר את המרחץ מכר את בית הנסרים וכו' עד סוף הפרק. מפורש במשנה (דף ס''ז:) ובברייתא בגירסת ההלכות, ולשון אבן מיגש ז''ל ויקמים הם ספלאות של עץ שמשתמשין בהן בבית המרחץ ונותנין בהן מים לפני כל אחד ואחד עכ''ל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source