1. _ _ _ מֵעֲבוֹר מַה שֶׁחִיַּיבְנוּ עַל עַצְמֵנוּ בְּדִבּוּר אע''פ שֶׁהוּא בְּלֹא שְׁבוּעָה וְזֶהוּ הַנְּדָרִים כְּמוֹ שֶׁיֹּאמַר אָדָם כְּשֶׁיִּהְיֶה כָּךְ אוֹ כְּשֶׁאֶעֱשֶׂה כָּךְ פֵּירוֹת הָעוֹלָם אֲסוּרִין עָלַי אוֹ פֵּירוֹת מְדִינָה זוֹ אוֹ מַאֲכָל יָדוּעַ כְּגוֹן שֶׁיֶּאֱסוֹר עַל הַיַּיִן אוֹ עַל הַדָּגִים אוֹ זוּלַת זֶה וְכֵן אִם יֹאמַר הֲנָאַת אִשְׁתִּי אֲסוּרָה עָלַי וְכָל מַה שֶׁדּוֹמֶה לְאֵלּוּ הַנְּדָרִים שֶׁהִתְבָּאֲרוּ דִּינֵיהֶם בִּנְדָרִים הֲרֵי הוּא חַיָּיב לְקַיֵּים אוֹתוֹ הַנֶּדֶר וּבָאָה הָאַזְהָרָה בְּעוֹבֵר עַל הַדָּבָר הַזֶּה בְּפֵירוּשׁ אָמְרוֹ ''לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ'' וּבָא הַפֵּירוּשׁ לֹא יַעֲשֶׂה דְּבָרָיו חוּלִּין כְּלוֹמַר אִם חִיֵּיב עַל עַצְמוֹ דָּבָר שֶׁיְּקַיֵּים אוֹתוֹ וּבַגְּמָרָא שְׁבוּעוֹת אָמְרוּ קוֹנָמוֹת עוֹבֵר עֲלֵיהֶם בְּלֹא תַּעֲשֶׂה מִשּׁוּם ''לֹא יַחֵל'' וּבְסִפְרִי אָמְרוּ ''לֹא יַחֵל'' מַגִּיד שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל בַּל יַחֵל וְעַל בַּל תְּאַחֵר כְּלוֹמַר כְּשֶׁנָּדַר קָרְבָּן וְלֹא הִקְרִיבוֹ וְעָבְרוּ עָלָיו שְׁלֹשָׁה רְגָלִים כְּסִדְרָן הוּא חַיָּיב מִשּׁוּם בַּל תְּאַחֵר וּמִשּׁוּם בַּל יַחֵל וְכֵן כָּל הַדּוֹמֶה לְקָרְבָּן כְּמוֹ שֶׁיִּדּוֹר לְבֶדֶק הַבַּיִת אוֹ לִצְדָקָה אוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְהַדּוֹמֶה לוֹ וּכְשֶׁעָבַר וְעָשָׂה מַה שֶׁאָסַר עַל עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹקֶה: