Chap. 137
137
שֶׁהִזְהִיר הַחֲלָלָה מֵאֲכוֹל אֶת הַקֹּדֶשׁ שֶׁהָיָה מוּתָּר לָהּ לֶאֱכוֹל תְּרוּמָה וְחָזֶה וְשׁוֹק. וְהוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה (וַיִּקְרָא כב, יב) ''וּבַת כֹּהֵן כִּי תִּהְיֶה לְאִישׁ זָר הִיא'' וגו'. וּבַגְּמָרָא יְבָמוֹת (גְּמָרָא יְבָמוֹת סח, א) אָמְרוּ (וַיִּקְרָא כב, יב) ''לְאִישׁ זָר'' כֵּיוָן שֶׁנִּבְעֲלָה לְפָסוּל לָהּ פְּסָלָהּ וְאָמְרוּ (וַיִּקְרָא כב, יב) ''הִיא בִּתְרוּמַת הַקָּדָשִׁים'' בַּמּוּרָם מִן הַקֳּדָשִׁים ''לֹא תֹאכֵל'' רוֹצֶה לוֹמַר חָזֶה וָשׁוֹק, וְשָׁם נֶאֱמַר לִכְתּוֹב קְרָא הִיא בַּקָּדָשִׁים לֹא תֹאכֵל מַאי תְּרוּמַת הַקָּדָשִׁים שְׁמַע מִינֵּיהּ תַּרְתֵּי, כְּלוֹמַר כֵּיוָן שֶׁנִּבְעֲלָה לְפָסוּל לָהּ נִפְסְלָה בִּתְרוּמָה וְשֶׁהִיא כְּשֶׁתְּהֵא נְשׂוּאָה לְזָר וּמֵת חוֹזֶרֶת לִתְרוּמָה וְאֵינָהּ חוֹזֶרֶת לְחָזֶה וְשׁוֹק וְיִהְיֶה זֶה הַלָּאו שֶׁהוּא לֹא תֹאכֵל כּוֹלֵל שְׁנֵי עִנְיָנִים אֶחָד מֵהֶם אַזְהָרָה לַחֲלָלָה מֵאֲכִילַת קָדָשִׁים, וְהַשֵּׁנִי אַזְהָרָה לְכֹהֶנֶת שֶׁנִּשֵּׂאת לְזָר מֵאֲכִילַת חָזֶה וְשׁוֹק ואע''פ שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ אוֹ גֵּרְשָׁהּ. וְאוּלָם אִיסּוּר אֲכִילָתָהּ בִּתְרוּמָה וְהִיא תַּחַת הַזָּר אֵינוֹ מִזֶּה הַכָּתוּב וְאָמְנָם הֵבִיאוּ רְאָיָה עָלָיו מֵאָמְרוֹ (וַיִּקְרָא כב, י) ''וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ'' וְאָמְרוּ מִי שֶׁהִיא תַּחַת הַזָּר הָוֵי אוֹמֵר הִיא כְּזָר. וּכְשֶׁעָבְרָה לָאו זֶה גַּם כֵּן הִיא לוֹקָה. (שָׁם, הִלְכוֹת תְּרוּמוֹת פ''ו):
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source