הִיא שֶׁצִּוָּנוּ לְהַנִּיחַ עוֹמֶר הַשִּׁכְחָה, וְהוּא אָמְרוֹ (דְּבָרִים כד, יט) ''וְשָׁכַחְתָּ עוֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָּשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה'', הִנֵּה אָמְרוֹ יִהְיֶה הוּא הַצִּוּוּי לְהַנִּיחוֹ וְהוּא עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁאָסַר בְּלֶקֶט וּפֵאָה תַּעֲזוֹב אוֹתָם שֶׁהוּא עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ וְזוֹ אֵינָהּ נוֹהֶגֶת מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא בָּאָרֶץ. וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בְּמַסֶּכֶת פֵּאָה. (כִּי תֵּצֵא, מַתָּנוֹת עֲנִיִּים פ''א):
הִיא שֶׁצִּוָּנוּ לְהַכּוֹת בִּרְצוּעָה אֶת הָעוֹבְרִים עַל מִצְוֹת מְיוּחָדוֹת, הוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה (דְּבָרִים כה, ב) ''וְהִפִּילוֹ הַשּׁוֹפֵט וְהִכָּהוּ''. וְהִנֵּה נִרְמוֹז בְּזָכְרֵנוּ מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה עַל אוֹתָן הַמִּצְוֹת שֶׁמִּתְחַיֵּיב עֲלֵיהֶן הָעוֹבְרָן מַלְקוֹת. וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ דִּינֵי מִצְוָה זוֹ בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת. (כִּי תֵּצֵא, הִלְכוֹת סַנְהֶדְרִין פט''ז):
הִיא שֶׁצִּוָּנוּ לִהְיוֹת הַיָּבָם נוֹשֵׂא אֶת אֵשֶׁת אָחִיו כְּשֶׁמֵּת וְלֹא הִנִּיחַ זֶרַע. וְהוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה (דְּבָרִים כה, ה) ''יְבָמָה יָבֹא עָלֶיהָ''. וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ דִּינֵי מִצְוָה זוֹ בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת. (כִּי תֵּצֵא, נָשִׁים הִלְכוֹת יִבּוּם וַחֲלִיצָה):
הִיא שֶׁצִּוָּנוּ לִהְיוֹת הַיְּבָמָה חוֹלֶצֶת לִיבָמָהּ אִם לֹא יִשָּׂאֶנָּה. וְהוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה (דְּבָרִים כה, ט) ''וְחָלְצָה נַעֲלוֹ''. וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת. וּכְבָר יָדַעְתָּ אָמְרָם (גְּמָרָא יְבָמוֹת לט, ב) מִצְוַת יִבּוּם קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת חֲלִיצָה, וְלָכֵן הִיא נִקְרֵאת יְבָמוֹת ואע''פ שֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת דִּינֵי הַיִּבּוּם וְהַחֲלִיצָה בְּשָׁוֶה. (כִּי תֵּצֵא, נָשִׁים הִלְכוֹת יִבּוּם וַחֲלִיצָה):
הִיא שֶׁצִּוָּנוּ לְהַצִּיל הַנִּרְדָּף אֲפִילּוּ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל רוֹדֵף, כְּלוֹמַר שֶׁאָנוּ מְצוּוִּים לַהֲרוֹג הָרוֹדֵף אִם לֹא נוּכַל לְהַצִּיל הַנִּרְדָּף אֶלָּא בְּנֶפֶשׁ הָרוֹדֵף. וְהוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה (דְּבָרִים כה, יב) ''וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ''. וּלְשׁוֹן סִפְרִי (דְּבָרִים כה, יא) ''בִּמְבוּשָׁיו'', מַה מְּבוּשָׁיו מְיוּחָד שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת הֲרֵי הוּא ב־(דְּבָרִים כה, יב) ''וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ'' מְלַמֵּד. שֶׁאַתָּה חַיָּיב לְהַצִּילוֹ בְּכַפָּהּ מִנַּיִן שֶׁאִם אֵין אַתָּה יָכוֹל לְהַצִּילוֹ בְּכַפָּהּ שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַצִּילוֹ בְּנַפְשָׁהּ תַּלְמוּד לוֹמַר (דְּבָרִים כה, יב) ''לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ''. הִנֵּה כְּבָר הִתְבָּאֶר לְךָ עִנְיָן הַצִּוּוּי הַזֶּה וְשֶׁאָמְרוּ (דְּבָרִים כה, יא) ''אֵשֶׁת הָאֶחָד'' אָמְנָם דִּבֵּר הַכָּתוּב בְּהוֹוֶה, וְהַכַּוָּנָה הוּא לְהַצִּיל הַנִּרְדָּף בְּאֵיבָרָיו שֶׁל רוֹדֵף. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהַצִּילוֹ כִּי אִם בְּמִיתַת הָרוֹדֵף בְּפַעַם אַחַת הֲמִיתֵהוּ. וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ דִּינֵי מִצְוָה זוֹ בפ''ח מִסַּנְהֶדְרִין. (כִּי תֵּצֵא, הִלְכוֹת רוֹצֵחַ פ''א):
הִיא שֶׁצִּוָּנוּ לִזְכּוֹר מַה שֶׁעָשָׂה לָנוּ עֲמָלֵק בְּהַקְדִּימוֹ לְהָרַע לָנוּ, וְלִשְׂנוֹא אוֹתוֹ בְּכָל עֵת וָעֵת וּנְעוֹרֵר הַנְּפָשׁוֹת בְּמַאֲמָרִים לְהִלָּחֵם בּוֹ וּנְזָרֵז הָעָם לִשְׂנוֹא אוֹתוֹ עַד שֶׁלֹּא תִשָּׁכַח הַמִּצְוָה וְלֹא תֵּחָלֵשׁ שִׂנְאָתוֹ וְתֶחְסַר מֵהַנְּפָשׁוֹת עִם אוֹרֶךְ הַזְּמַן. וְהוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה (דְּבָרִים כה, יז) ''זָכוֹר אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק'' יָכוֹל בִּלְבָבְךָ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לֹא תִּשְׁכַּח הֲרֵי שִׁכְחַת הַלֵּב אָמוּר הָא מַה אֲנִי מְקַיֵּים זָכוֹר שֶׁתְּהֵא שִׂנְאָתוֹ בְּפִיךָ, הֲלֹא תִּרְאֶה שְׁמוּאֵל בְּהַתְחִילוֹ לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֵיךְ עָשָׂה שֶׁהוּא זָכָר תְּחִלָּה מַעֲשֵׂהוּ הָרַע וְאַחַר כָּךְ צִוָּה לְהָרְגוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ יִתְבָּרַךְ (שְׁמוּאֵל א טו, ב) ''פָּקַדְתִּי אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל''. (כִּי תֵּצֵא, הִלְכוֹת מְלָכִים פ''ה):
הִיא שֶׁצִּוָּנוּ לְהַכְרִית זֶרַע עֲמָלֵק בִּלְבַד מִשְּׁאָר זֶרַע עֵשָׂו זְכָרִים וּנְקֵבוֹת קְטַנִּים וּגְדוֹלִים. וְהוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה (דְּבָרִים כה, יט) ''תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק''. וּכְבָר קָדַם לָנוּ שָׁלֹשׁ מִצְוֹת נִצְטַוּוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ, לְמַנּוֹת לָהֶם מֶלֶךְ וְלִבְנוֹת בֵּית הַבְּחִירָה וְלִמְחוֹת זֶרַע עֲמָלֵק. וּמִלְחָמָה זוֹ הִיא מִלְחֶמֶת מִצְוָה. וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בפ''ח מִסּוֹטָה. (כִּי תֵּצֵא, הִלְכוֹת מְלָכִים פ''ה):
הִיא שֶׁצִּוָּנוּ לְסַפֵּר טוֹבוֹתָיו אֲשֶׁר הֵיטִיב לָנוּ וְהִצִּילָנוּ. מַתְחִיל בְּעִנְיָן יַעֲקֹב אָבִינוּ וּמְסַיֵּים בַּעֲבוֹדַת הַמִּצְרִיִּים וַעֲנוֹתָם אוֹתָנוּ וּלְשַׁבְּחוֹ עַל כָּל זֶה וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַתְמִיד הַבְּרָכָה כְּשֶׁיָּבִיא הַבִּכּוּרִים, וְהוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה (דְּבָרִים כו, ה) ''וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ'' וּמַה שֶׁבָּא אַחַר זֶה מֵהַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ, וְזֹאת הַמִּצְוָה כֻּלָּהּ נִקְרֵאת מִקְרָא בִּכּוּרִים. וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בְּמַסֶּכֶת בִּכּוּרִים וּבְפֶרֶק ז' מִסּוֹטָה. וְאֵין הַנָּשִׁים חַיָּיבוֹת בָּהּ. (וְהָיָה כִּי תָבֹא, זְרָעִים הִלְכוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי פי''א).
הִיא שֶׁצִּוָּנוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנָיו בְּהוֹצָאַת מִשְׁפְּטֵי הַמַּעַשְׂרוֹת וְהַתְּרוּמוֹת וּלְהִתְנַקּוֹת מֵהֶם בְּמַאֲמָר גַּם כֵּן כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ נְקִיִּים מֵהַחֲזִיק בָּהֶם בְּפוֹעַל, וְזֶהוּ הַנִּקְרָא וִדּוּי מַעֲשֵׂר. וְהַצִּוּוּי בָּזֶה בְּאָמְרוֹ (דְּבָרִים כו, יג) ''וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת''. וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ וְאֵיכוּת הַבִּעוּר וְעִנְיָנוֹ בְּפֶרֶק אַחֲרוֹן מִמַּסֶּכֶת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. (וְהָיָה כִּי תָבֹא, זְרָעִים הִלְכוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי פי''א):
הִיא שֶׁצִּוָּנוּ לְהִדָּמוֹת בּוֹ יִתְעַלֶּה כְּפִי הַיְכוֹלֶת וְהוּא אָמְרוֹ (דְּבָרִים כח, ט) ''וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו''. וּכְבָר נִכְפַּל זֶה הַצִּוּוּי וְאָמַר (דְּבָרִים י, יב) ''לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו'' וּבָא בְּפֵירוּשׁ (גְּמָרָא סוֹטָה יד, א) מַה הקב''ה נִקְרָא חַנּוּן אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן מַה הקב''ה נִקְרָא רַחוּם אַף אַתָּה הֱיֵה רַחוּם מַה הקב''ה נִקְרָא חָסִיד אַף אַתָּה הֱיֵה חָסִיד. וּכְבָר נִכְפַּל זֶה הָעִנְיָן בְּלָשׁוֹן אַחֵר וְאָמַר אַחֲרַי ה' תֵּלֵכוּ וּבָא בְּפֵירוּשׁ שֶׁרָצָה לוֹמַר הַהִדַּמּוּת בִּפְעוּלוֹתָיו הַטּוֹבוֹת וְהַמִּדּוֹת הַנִּכְבָּדוֹת שֶׁיְּתוֹאַר בָּהֶם הָאֵל יִתְעַלֶּה עַל צַד הַמָּשָׁל יִתְעַלֶּה עַל הַכֹּל עִילוּי רַב. (בְּפָרָשַׁת וְהָיָה כִּי תָבֹא, מַדָּע הִלְכוֹת דֵּעוֹת):
הִיא שֶׁצִּוָּנוּ לְהַקְהִיל אֶת הָעָם בְּיוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁל סֻכּוֹת בְּמוֹצָאֵי שְׁמִטָּה וְלִקְרוֹא קְצָת פָּרָשִׁיּוֹת מִמִּשְׁנֵה תּוֹרָה בְּאָזְנֵיהֶם וְהוּא אָמְרוֹ (דְּבָרִים לא, יב) ''הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים'' וגו' וְזוֹ הִיא מִצְוַת הַקְהֵל. וְאָמְרוּ בְּקִידּוּשִׁין (גְּמָרָא קִידּוּשִׁין לד, א) כָּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא נָשִׁים פְּטוּרוֹת. וְהִקְשׁוּ וַהֲרֵי הַקְהֵל דְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא וְנָשִׁים חַיָּיבוֹת וּבֵאֲרוּ בְּסוֹף הַמַּאֲמָר אֵין לְמֵדִין מִן הַכְּלָלוֹת. וּכְבָר נִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ וְכָל מִי יִקְרָא וְאֵיךְ יִקְרָא וְאֵי זֶה דָּבָר יִקְרָא בְּפֶרֶק ז' מִסּוֹטָה. (בְּפָרָשַׁת וְאַתֶּם נִצָּבִים):
הִיא שֶׁצִּוָּנוּ שֶׁיִּהְיֶה כָּל אִישׁ מִמֶּנּוּ כּוֹתֵב סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ וְאִם כְּתָבוֹ בְּיָדוֹ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ קִבְּלָהּ מֵהַר סִינַי, וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְכָתְבוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּקְנֵהוּ אוֹ יִשְׂכּוֹר מִי יִכְתְּבֵהוּ לוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ (דְּבָרִים לא, יט) ''כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת''. וְאֵין מוּתָּר לִכְתּוֹב אוֹתָהּ פָּרָשִׁיּוֹת פָּרָשִׁיּוֹת כִּי רָצָה בְּאָמְרוֹ (דְּבָרִים לא, יט) ''אֶת הַשִּׁירָה'' כָּל הַתּוֹרָה שֶׁכּוֹלֶלֶת זֹאת הַשִּׁירָה. וּלְשׁוֹן גְּמָרָא (גְּמָרָא סַנְהֶדְרִין כא, ב) אָמַר רַבָּה אע''פ שֶׁהִנִּיחוּ לוֹ אֲבוֹתָיו סֵפֶר תּוֹרָה מִצְוָה לוֹ לִכְתּוֹב מִשֶּׁלּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים לא, יט) ''כִּתְבוּ לָכֶם'' אֵיתִיבֵיהּ אַבַּיֵי כּוֹתֵב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגָּאֶה בְּשֶׁל אֲבוֹתָיו מֶלֶךְ אִין הֶדְיוֹט לֹא. וְהָיְתָה הַתְּשׁוּבָה לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִשְׁתֵּי תּוֹרוֹת כִּדְתַנְיָא וְכוֹתֵב לוֹ שְׁתֵּי תּוֹרוֹת, כְּלוֹמַר שֶׁהֶפְרֵשׁ יֵשׁ בֵּין מֶלֶךְ וְהֶדְיוֹט כִּי כָּל אִישׁ חַיָּיב לִכְתּוֹב סֵפֶר תּוֹרָה אֶחָד וְהַמֶּלֶךְ שְׁנַיִם כְּמוֹ שֶּׁהִתְבָּאֵר בְּפֶרֶק שֵׁנִי מִסַּנְהֶדְרִין (גְּמָרָא סַנְהֶדְרִין כא, ב). וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ, רוֹצֶה לוֹמַר כְּתִיבַת סֵפֶר תּוֹרָה וּתְנָאֶיהָ בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי מִמְּנָחוֹת וּבְמַסֶּכֶת שַׁבָּת פ' ט''ז. (אַתֶּם נִצָּבִים, הִלְכוֹת תְּפִילִּין וּמְזוּזָה וְסֵפֶר תּוֹרָה):
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source