09 mai 2025
הַשְּׁלִישִׁית ־מִצְחוֹ לֹא יִהְיֶה בוֹ קֹשִׁי כְּלָל, אֶלָּא יִדְמֶה תָּמִיד לְמֵצַח הָרָצוֹן שֶׁיְּרַצֶּה אֶת הַכֹּל אֲפִלּוּ שֶׁיִּמְצָא בְּנֵי אָדָם כּוֹעֲסִים יְרַצֵּם וְיַשְׁקִיטֵם בִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב, שֶׁכֵּן מֵצַח הָרָצוֹן הוּא תָּמִיד רוֹצֶה וּמְרַצֶּה הַגְּבוּרוֹת וּמְתַקְּנָם, אַף הוּא יְרַצֶּה הַגִּבּוֹרִים הַמִּתְגַּבְּרִים כַּעֲסָם, וְהוּא יְנַהֲלֵם בְּרָצוֹן טוֹב וִישַׁתֵּף שָׁם חָכְמָה גְּדוֹלָה לְהַשְׁבִּית הַכַּעַס, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר הַגְּבוּל וִיקַלְקֵל חַס וְשָׁלוֹם, וְיֵעָשֶׂה דֻּגְמָא לְרָצוֹן הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא נִמְשָׁךְ מִן הַחָכְמָה הַנִּפְלָאָה בְּמִצְחָא דְעַתִּיקָא וּמִשָּׁם מְרַצֶּה הַכֹּל. וְזֶה יִמָּשֵׁךְ לִהְיוֹתוֹ תָּמִיד נֹחַ לַבְּרִיּוֹת, שֶׁאִם מִדּוֹתָיו קָשׁוֹת מִצַּד אֶחָד עִם בְּנֵי אָדָם, לֹא יִתְרַצּוּ מִמֶּנּוּ. וְזֶה טַעַם הַמִּשְׁנֶה כָּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ:
הָרְבִיעִית ־שֶׁיִּהְיוּ אָזְנָיו נוֹטוֹת תָּמִיד לִשְׁמֹעַ הַטּוֹב, אָמְנָם שֵׁמַע שָׁוְא אוֹ הַמְּגֻנֶּה לֹא יִכָּנֵס בָּהֶם כְּלָל, כְּדֶרֶךְ שֶׁסּוֹד הַאֲזָנָה הָעֶלְיוֹנָה אֵין שׁוּם צַעֲקַת דִּין וְלֹא פְּגַם לָשׁוֹן הָרָע נִכְנָס שָׁם, כָּךְ לֹא יַאֲזִין אֶלָּא הַטּוֹבוֹת וְהַדְּבָרִים הַמּוֹעִילִים, וּשְׁאָר דְּבָרִים הַמַּגְבִּירִים כַּעַס לֹא יַאֲזִין אֲלֵיהֶם כְּלָל. וּכְמוֹ שֶׁהַנָּחָשׁ וְדִבּוּרוֹ וּלְשׁוֹנוֹ אֵינוֹ נִכְנָס לְמַעְלָה, כָּךְ לֹא יִכָּנֵס אֵלָיו שׁוּם דָּבָר מְגֻנֶּה. וְהַיְנוּ ''לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא'' (שְׁמוֹת כג, א) כָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר הַמְּגֻנֶּה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְאָזְנוֹ כְּלָל, וְלֹא תִהְיֶה קַשֶּׁבֶת אֶלָּא אֶל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים.
הַחֲמִישִׁית ־עֵינָיו לֹא יִסְתַּכֵּל בָּהֶן כְּלָל בְּשׁוּם דָּבָר מְגֻנֶּה. אָמְנָם תִּהְיֶינָה תָמִיד פְקֻחוֹת לְהַשְׁגִּיחַ וּלְרַחֵם עַל הָאֻמְלָלִים כְּפִי כֹחוֹ, וּכְשֶׁיִּרְאֶה בְּצָרַת עָנִי לֹא יַעֲצִים עֵינָיו כְּלָל, אֶלָּא יִתְבּוֹנֵן בְּדַעְתּוֹ עָלָיו כְּפִי כֹחוֹ וִיעוֹרֵר רַחֲמִים עָלָיו בִּפְנֵי שָׁמַיִם וּבִפְנֵי הַבְּרִיּוֹת. וְיִתְרַחֵק מִכָּל הַשְׁגָּחָה רָעָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעַיִן הָעֶלְיוֹנָה פְּקוּחָה וּמִסְתַּכֶּלֶת מִיַּד אֶל הַטּוֹב:
הַשִּׁשִּׁית ־בְּחֹטְמוֹ מֵעוֹלָם לֹא יִמָּצֵא בוֹ חֲרוֹן אַף כְּלָל, אֶלָּא תָמִיד בְּאַפּוֹ חַיִּים וְרָצוֹן טוֹב וַאֲרִיכוּת אַף, אֲפִלּוּ לְאוֹתָם שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים. וְתָמִיד רוֹצֶה לְמַלְּאוֹת רָצוֹן וּלְהָפִיק כָּל שְׁאֵלָה וּלְהַחֲיוֹת כָּל נִדְכֶּה, וּמוֹצִיא מֵחֹטְמוֹ תָמִיד מְחִילַת עָוֹן (וְהַעֲצָרַת) [וְהַעֲבָרַת] פָּשַׁע, וְאֵינוֹ כּוֹעֵס בַּחֹטֵא לוֹ, אֶלָּא מִתְרַצֶּה תָּמִיד וְחָפֵץ חֶסֶד לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לַכֹּל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source