Limoud Yomi
8 Elul 5785
1 septembre 2025
Au chef des chantres. Par les fils de Coré. Maskîl.
44 : 1
O Dieu ! De nos oreilles nous l’avons entendue, nos pères nous l’ont racontée, l’œuvre que tu as accomplie de leurs jours, aux temps antiques.
44 : 2
Toi, de ta main, tu as dépossédé des nations, et tu les as implantés, eux ; tu as ruiné des peuplades, et eux, tu les as multipliés.
Rachi
תָּרַע לְאֻמִּים. הֲרֵעוֹתָ לְשִׁבְעָה אוּמּוֹת גְּדוֹלוֹת וְשִׁילַּחְתָּם מִפָּנֵינוּ וְאַתָּה בְּיָדְךָ כֹּחֲךָ הוֹרַשְׁתֶּם מִתּוֹךְ אַרְצָם וַתִּטָּעֵם לַאֲבוֹתֵינוּ בְּתוֹכָהּ:
44 : 3
Certes, ce n’est pas leur épée qui les a faits maîtres du pays, ni leur bras qui leur a donné la victoire : c’est ta droite, ton bras, la lumière de ta face ; car tu les avais pris en affection.
Rachi
רְצִיתָם. לְשׁוֹן רָצוֹן:
44 : 4
C’est toi qui es mon roi, ô Dieu ! Décrète les triomphes de Jacob.
Rachi
צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב. גַּם לַבָּאִים אַחֲרֵינוּ:
44 : 5
Grâce à toi nous enfonçons nos ennemis, avec l’aide de ton nom, nous écrasons nos agresseurs.
Rachi
נָבוּס קָמֵינוּ. נִרְמַס וְנִרְפּוֹס אוֹיְבֵינוּ לְשׁוֹן מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ (יְחֶזְקֵאל ט''ז) תָּבוּס נוֹפֶת (מִשְׁלֵי כ''ז) וְהָיוּ כְּגִבּוֹרִים בּוֹסִים בְּטִיט חוּצוֹת (זְכַרְיָה י'):
44 : 6
Car je ne mets pas ma confiance en mon arc ; ce n’est pas mon épée qui m’assure la victoire ;
44 : 7
mais c’est toi qui nous fait triompher de nos ennemis, qui couvres de confusion ceux qui nous haïssent.
44 : 8
En Dieu nous nous glorifions sans cesse, et à jamais nous célébrons ton nom. Sélah !
44 : 9
Pourtant tu nous as rejetés et humiliés, et tu n’accompagnes plus nos armées.
Rachi
אַף זָנַחְתָּ וַתַּכְלִימֵנוּ. אַף אִם אַתָּה תַּכְלִימֶנּוּ אָנוּ שִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה:
44 : 10
Tu nous fais reculer devant l’ennemi : ceux qui nous haïssent pillent à leur aise.
Rachi
תְּשִׁיבֵנוּ אָחוֹר. לְשׁוֹן הֹוֶה הוּא:
שָׁסוּ לָמוֹ. בָּזְזוּ נְכָסֵינוּ אִישׁ לוֹ:
44 : 11
Tu nous livres comme des troupeaux dont on se nourrit, et nous éparpilles parmi les nations.
Rachi
זֵרִיתָנוּ. אפנדישנו''ש בלע''ז:
44 : 12
Tu vends ton peuple à vil prix ; tu n’estimes pas bien haut sa valeur.
44 : 13
Tu fais de nous un objet d’opprobre pour nos voisins, la risée et la moquerie de notre entourage.
44 : 14
Tu nous rends la fable des nations ; [nous excitons] des hochements de tête parmi les peuples.
44 : 15
Tout le temps, mon déshonneur est là, sous mes yeux, et mon visage se couvre de honte
44 : 16
à la voix de l’insulteur et du détracteur, à la vue de l’ennemi, avide de vengeance.
44 : 17
Tout cela nous est advenu, sans que nous t’ayons oublié, sans que nous ayons trahi ton alliance.
44 : 18
Notre cœur n’a pas rétrogradé, ni nos pas n’ont dévié de ton chemin,
44 : 19
pour que tu dusses nous reléguer dans la région des monstres et nous recouvrir des ombres de la mort.
Rachi
כִּי דִכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים. כִּי זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן כַּאֲשֶׁר וְאַף כַּאֲשֶׁר הִשְׁפַּלְתָּנוּ בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה מְדַבֵּר מָקוֹם תַּנִּים וְכִסִּיתָ עָלֵינוּ בְצַלְמָוֶת חֹשֶׁךְ אַף בְּכָל זֹאת אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ הוּא יַחְקוֹר זֹאת כִּי הוּא יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת וְגוֹמֵר:
44 : 20
Si nous avions oublié le nom de notre Dieu, étendu les mains vers un dieu étranger,
44 : 21
est-ce que Dieu ne l’aurait pas constaté, puisqu’il connaît les secrets du cœur ?
44 : 22
Mais pour toi nous subissons chaque jour la mort ; on nous considère comme des brebis destinées à la boucherie.
Rachi
כְּצֹאן טִבְחָה. כְּצֹאן שֶׁל טֶבַח:
44 : 23
Réveille-toi donc ! Pourquoi demeures-tu endormi, Seigneur ? Sors de ton sommeil, ne [nous] délaisse pas à jamais.
44 : 24
Pourquoi dérobes-tu ta face, oublies-tu notre misère et notre oppression ?
44 : 25
Car notre âme est abaissée jusque dans la poussière, notre corps est couché de son long sur le sol.
44 : 26
Lève-toi pour nous venir en aide, délivre-nous par un effet de ta bonté !
Rachi
וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ. אֵין אָנוּ בָּאִים בְּכֹחַ מַעֲשֵׂינוּ אֶלָּא לְמַעַן חַסְדֶּךָ עֲשֵׂה:
44 : 27
Au chef des chantres. Sur les Chochanim. Par les fils de Coré. Maskîl. Chant d’amour.
Rachi
עַל שׁוֹשַׁנִּים. לִכְבוֹד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יִסְּדוּ הַשִּׁיר הַזֶּה שֶׁהֵם רַכִּים כְּשׁוֹשַׁנִּים וְנָאִים כְּשׁוֹשַׁנִּים וּמַרְטִיבִים מַעֲשִׂים טוֹבִים כְּשׁוֹשַׁנִּים:
מַשְׂכִּיל. ע''י תּוּרְגְּמָן:
שִׁיר יְדִידֹת. שִׁיר אֲהוּבִים שִׁיר שֶׁל שֶׁבַח לָהֶם לְהַאֲהִיבָם עַל הַבְּרִיּוֹת וּלְהַאֲהִיב תּוֹרָתָם עֲלֵיהֶם:
45 : 1
Mon cœur agite un beau dessein ; je veux consacrer mon poème au roi ! Ma langue est le burin d’un scribe expert.
Rachi
רָחַשׁ לִבִּי. כָּךְ הִתְחִיל הַמְשׁוֹרֵר בְּשִׁירוֹ הִשְׁרִיץ לִבִּי בְּקִרְבִּי דָּבָר טוֹב בְּשִׁבְחֲךָ אֶת הת''ח רָחַשׁ לְשׁוֹן נִעְנוּעַ וְכֵן כָּל לְשׁוֹן שֵׁירוּץ וְרִיחוּשׁ:
אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ. הַשִּׁיר הַזֶּה שֶׁיִּסַּדְתִּי וְעָשִׂיתִי אָנִי אוֹמְרוֹ לְמֶלֶךְ שנאמ' (מִשְׁלֵי ח') בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ:
לְשׁוֹנִי. צַח בַּשִּׁירִים כְּעֵט סוֹפֵר מָהִיר, רָאִיתִי בִּיסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן מָהִיר בִּלְשׁוֹן עֲרָבִי בָּקִי:
45 : 2
Tu es beau entre tous les fils de l’homme, la grâce est répandue sur tes lèvres ; aussi Dieu t’a-t-il béni pour toujours.
Rachi
יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם. הָעוֹסְקִים בִּמְלֶאכֶת חַיֵּי שָׁעָה, לָמָּה לְפִי שֶׁהוּצַק חֵן בְּשְׂפְתוֹתֶיךָ לְהוֹרוֹת כַּהֲלָכָה, הוּצַק כְּמוֹ נִשְׁפַּךְ כְּמוֹ מוּצָקוֹת (זְכַרְיָה ד'), וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן (וַיִּקְרָא ב'):
עַל כֵּן בֵּרַכְךָ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ה' עוֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן וּמַה שְּׂכָרָן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בְּשָׁלוֹם (לְעֵיל כ''ט):
45 : 3
Ceins ton glaive sur ton flanc, ô héros, c’est ta parure et ton honneur ;
Rachi
חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ. לְהִלָּחֵם מִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה וְהוּא הוֹדְךָ וְהוּא הַדֶּרֶךְ:
45 : 4
oui, ton honneur ! Bon courage et en selle, pour défendre la vérité, la modestie, la justice ! Que ta droite t’enseigne de beaux exploits !
Rachi
עַל דְּבַר אֱמֶת. לְהוֹרוֹת כַּדָּת וּלְהִתְנַהֵג בְּעַנְוַת צֶדֶק:
וְתוֹרְךָ. הַתּוֹרָה וּדְבַר הָאֱמֶת שֶׁתַּעֲסוֹק בּוֹ הִיא תּוֹרֶה אוֹתְךָ טַכְסִיסֵי הַמִּלְחָמָה לַעֲשׂוֹת יְמִינֶךָ נוֹרָאוֹת לְפִי שֶׁהִזְכִּיר תַּלְמוּד תּוֹרָה בִּלְשׁוֹן מִלְחָמָה נוֹפֵל בּוֹ ל' יָמִין הַמְיוּמֶּנֶת לְהִלָּחֵם, (כְּלוֹמַר הַסֵּדֶר לְהִלָּחֵם בְּיַד יָמִין):
45 : 5
Tes flèches sont aiguës, des peuples succombent sous tes coups elles percent le cœur des ennemis du roi.
Rachi
חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים. בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ שְׁנוּנִים אַגְיִישּׁוֹץ בלע''ז, וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסוֹרָס מָצִינוּ שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִם חִצִּים שֶׁנֶּאֱמַר כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים (לְקַמָּן קכ''ז) וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים (הַמְּזוּיָּינִים) בַּהֲלָכָה קְרוּיִם אוֹיְבִים זֶה לָזֶה לְפִי שָׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יֵבוֹשׁוּ כִּי יְדַבֵּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר (שָׁם):
עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ. בִּשְׂכַר הַתּוֹרָה יִפְּלוּ הָעוֹבְדֵי גִּלּוּלִים תַּחְתֵּיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל:
45 : 6
Ton trône, [fondé par] Dieu, durera à jamais ; le sceptre de ta royauté est un sceptre de droiture.
Rachi
כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים. כִּסְאֲךָ שַׂר וְשׁוֹפֵט לְעוֹלָם וָעֶד כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה (שְׁמוֹת ו') וְלָמָּה בִּשְׁבִיל שֶׁשֵּׁבֶט מִישׁוֹר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ שֶׁמִּשְׁפָּטֶיךָ אֱמֶת וְרָאוּי אַתָּה לִמְלוֹךְ:
45 : 7
Tu aimes la justice, tu hais l’iniquité ; voilà pourquoi Dieu ton Dieu t’a consacré par une huile d’allégresse, de préférence à tes compagnons.
Rachi
מְשָׁחֲךָ וגו' שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן. כָּל לְשׁוֹן גְּדוּלָּה נוֹפֵל עָלֶיהָ ל' מְשִׁיחַת שֶׁמֶן כְּדָת הַמְּלָכִים:
45 : 8
Myrrhe, aloès et casse parfument tes vêtements ; du fond des palais d’ivoire les concerts te ravissent.
Rachi
מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת. קִידָּה מְתַרְגְּמִינַן קְצִיעֲתָא:
כָּל בִּגְדֹתֶיךָ. כָּל בְּגָדֶיךָ מְרִיחִים כְּרֵיחַ בַּשָּׁמַיִם, וּמִדְרָשׁוֹ כָּל בִּגְדֹתֶיךָ וְסִרְחוֹנֶיךָ מִתְכַּפְּרִים וּמְרִיחִים רֵיחַ עֶרֶב:
מִן הֵיכְלֵי שֵׁן מִנִּי שִׂמְּחוּךָ. יוֹתֵר מֵהֵיכְלֵי שֵׁן מְשׁוּבָּחִים הַהֵיכָלוֹת הַמְתוּקָּנִים לְךָ בְּגַן עֵדֶן לִשְׂמֵחֲךָ בָּהֶם:
שֵׁן. איבוייר''א בלע''ז:
מִנִּי שִׂמְּחוּךָ. הֵיכָלוֹת אֲשֶׁר מִנִּי הֵם שִׂמְּחוּךָ הַנּוֹתְנִים שְׂכָרֶךָ:
45 : 9
Des filles de rois figurent parmi tes favorites ; la reine se tient à ta droite, parée de l’or d’Ophir.
Rachi
בְּנוֹת מְלָכִים. יִהְיוּ מְבַקְּרוֹת אוֹתְךָ כָּעִנְיָן שנאמ' וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקוֹתַיִךְ (יְשַׁעְיָה מ''ט):
בְּיִקְּרוֹתֶיךָ. קו''ף דָּגוּשׁ לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן בִּקּוּר וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב יו''ד לְפָנֶיהָ, רָאִיתִי בְּנִקּוּד רַב סְעַדְיָה תֵּיבָה זוֹ סְדוּרָה עִם מִי נָתַן לִמְשִׁיסָּה יַעֲקֹב (שָׁם מ''ב) שֶׁכָּתוּב בּוֹ יו''ד והסמ''ך מוּדְגֶּשֶׁת, וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן יוֹקֶר כְּמוֹ יָקָר מִכְּלִי פָּז (סא''א). שֵׁגַל. מַלְכָּה כְּמוֹ וְהַשֵּׁגַל יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ (דָּנִיֵּאל ה) וְיִשְׁתּוּן בְּהוֹן מַלְכָּא וְרַבְרְבָנוֹהִי שֵׁגְלָתֵהּ וּלְחֵנָתֵהּ אִשְׁתְּךָ תִּתְיַצֵּב לִימִינְךָ:
בְּכֶתֶם אוֹפִיר. בִּקְבוּצַת עֵדֵי זָהָב הַבָּא מֵאוֹפִיר:
45 : 10
Écoute ma fille, ouvre les yeux, tends l’oreille : oublie ton peuple et la maison de ton père !
Rachi
שִׁמְעִי בַת וּרְאִי. שִׁמְעִי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וּרְאִי דֶּרֶךְ הַטּוֹב:
וְהַטִּי אָזְנֵךְ. לַתּוֹרָה:
וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ. מֵעֵבֶר הַנָּהָר שֶׁאַתְּ גְּדֵילָה בֵּינֵיהֶם:
וּבֵית אָבִיךְ. ע''א שֶׁעָבְדוּ אֲבוֹתַיִךְ בְּעֵבֶר הַנָּהָר:
45 : 11
Que le roi s’éprenne de ta beauté, car il est ton maître incline-toi devant lui.
Rachi
וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ. וְאִם תַּעֲשִׂי כֵּן יִתְאַוֶּה הַמֶּלֶךְ הקב''ה לְנוֹיֵי מַעֲשַׂיִךְ:
45 : 12
La fille de Tyr… Chargés de présents, les gens les plus opulents recherchent ta bienveillance.
Rachi
וּבַת צֹר בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ. כְּמוֹ (שְׁמוֹת ל''ב) וַיְחַל מֹשֶׁה וּבִשְׂכַר זֶה תִּזְכּוּ שֶׁיָּבִיאוּ לְךָ אֶשְׁכָּרִים וְדוֹרוֹן אוֹתָם שֶׁהֵם עַכְשָׁיו עֲשִׁירֵי עָם:
45 : 13
Toute resplendissante est la fille du roi dans son intérieur, sa robe est faite d’un tissu d’or.
Rachi
כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה וגו'. אוֹתָם שֶׁכָּל כָּבוֹד תָּלוּי בָּהֶם וְהֵם כְּנֵסִיּוֹת שֶׁל מֶלֶךְ אֲשֶׁר נָהֲגוּ עַצְמָם בִּצְנִיעוּת עַתָּה בִּגְדֵיהֶם חֲשׁוּבִים מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב שֶׁל כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים, מִשְׁבְּצוֹת קאטונ''ש בלע''ז:
45 : 14
Couverte de broderies, elle est introduite auprès du roi, suivie d’un cortège de jeunes filles, ses compagnes, qui sont amenées pour toi ;
Rachi
לִרְקָמוֹת תּוּבַל לַמֶּלֶךְ. בְּבִגְדֵי רִקְמָה יְבִיאוּם מִנְחָה לַמֶּלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, רְקָמוֹת אברודי''ץ בלע''ז, זֶה שֶׁנֶּאֱמַר וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה וגו' (יְשַׁעְיָה ס''ו):
בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ. יֵלְכוּ אַחֲרֵיהֶם כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (זְכַרְיָה ח') וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי וגו' לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹהִים עִמָּכֶם:
מוּבָאוֹת לָךְ. כְּלַפֵּי הקב''ה אָמְרוּ הַמְשׁוֹרֵר:
45 : 15
amenées avec des cris de joie et d’allégresse, elles pénètrent dans le palais du roi.
45 : 16
Que la place de tes pères soit occupée par tes fils ! Puisses-tu les établir comme princes sur tout le pays !
Rachi
תַּחַת אֲבֹתֶיךָ וגו'. לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אָמַר:
45 : 17
Je ferai en sorte que ton nom vive de siècle en siècle ; aussi les nations te rendront-elles hommage à tout jamais !
Rachi
אַזְכִּירָה שִׁמְךָ. כְּלַפֵּי הקב''ה אֲמָרוֹ הַמְשׁוֹרֵר:
45 : 18
Au chef des chantres. Par les fils de Coré. Cantique sur les Alamoth.
Rachi
עַל עֲלָמוֹת. שֵׁם שֶׁל כְּלִי שִׁיר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים:
46 : 1
Dieu est pour nous un abri, une force, un appui dans les tourments, facilement accessible.
46 : 2
Aussi ne craindrons-nous rien, dût la terre bouger de sa place, et les montagnes s’abîmer au sein de l’Océan ;
Rachi
בְּהָמִיר אָרֶץ. לֶעָתִיד לָבֹא בַּיּוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה (יְשַׁעְיָה נא) רָאוּ בְּנֵי קֹרַח נֵס שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם שֶׁנִּבְלְעוּ כָּל סְבִיבוֹתֵיהֶם וְהֵם עָמְדוּ בַּאֲוִיר וְאָמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁדּוּגְמַת הַנֵּס הַזֶּה יִהְיֶה עָשׂוּי לָהֶם לֶעָתִיד:
46 : 3
dussent ses flots gronder et bouillonner, et les montagnes trembler quand il entre en fureur !
Rachi
יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו. יְגֹרָשׁוּ רֶפֶשׁ וְחוֹמֶר וְטִיט (שָׁם נז) כְּמִשְׁפָּטָם, וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ כְּמוֹ מֵעַי חֳמַרְמָרוּ, (אֵיכָה ב') רגורזרונ''ט בלע''ז:
יִרְעֲשׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ. שֶׁל הקב''ה שֶׁנִּזְכַּר בְּרֹאשׁ הַמִּזְמוֹר:
46 : 4
Le fleuve… ! Ses ondes réjouissent la ville de Dieu, demeure sainte du Très-Haut.
Rachi
נָהָר פְּלָגָיו. שושרויישיל''ש בלע''ז:
נָהָר. גַּן עֵדֶן:
46 : 5
Dieu réside au milieu d’elle : elle ne sera point ébranlée, Dieu venant à son secours dès le lever de l’aurore.
46 : 6
Les peuples s’agitent, les royaumes chancellent ; il fait retentir sa voix : la terre se liquéfie !
Rachi
הָמוּ גוֹיִם. לְשׁוֹן הוֹמָה:
תָּמוּג. תִּמַס, כֵּן פָּתַר מְנַחֵם (שְׁמוֹת טו) נָמוֹגוּ כָּל יוֹשְׁבֵי כְּנַעַן, וְכֵן לָמוּג לֵב (יְחֶזְקֵאל כא), אֲבָל דּוּנָשׁ פָּתַר אוֹתָם לְשׁוֹן הֲנָעָה וְכֵן (שְׁמוּאֵל א י''ד) הֶהָמוֹן נָמוֹג וַיֵּלֶךְ וַהֲלֹם וְכֵן כֻּלָּם:
46 : 7
L’Éternel-Cebaot est avec nous, le Dieu de Jacob est une citadelle pour nous. Sélah !
46 : 8
Venez, contemplez les œuvres de l’Éternel, qui a opéré des ruines sur la terre !
Rachi
אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת. אֲשֶׁר שָׂם אַרְצוֹת הַגּוֹיִם שְׁמָמָה:
46 : 9
Il met fin aux guerres jusqu’aux confins du globe, il brise les arcs, met en pièces les lances, et livre au feu les chars [des combats].
Rachi
מַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת. מֵעָלֵינוּ:
עַד קְצֵה הָאָרֶץ. שֶׁכָּל אַרְצוֹת הַגּוֹיִם יִהְיוּ עִמָּנוּ בְּשָׁלוֹם:
עֲגָלוֹת יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ. רכבי מִלְחָמוֹת:
46 : 10
Tenez-vous cois et sachez que moi, je suis Dieu, grand parmi les peuples, grand sur la terre !
Rachi
הַרְפּוּ. עַצְמְכֶם מִלָּבֹא עוֹד עַל יְרוּשָׁלַיִם:
וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֱלֹהִים. שֶׁאֶעֱשֶׂה דִּין בָּכֶם:
אָרוּם בָּאָרֶץ. אֶתְרוֹמֵם בְּנִקְמָתִי אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בַּגּוֹיִם:
46 : 11
L’Éternel-Cebaot est avec nous, le Dieu de Jacob est une citadelle pour nous. Sélah !
46 : 12
Au chef des chantres. Par les fils de Coré. Psaume.
47 : 1
Vous tous, ô peuples, battez des mains ; faites retentir des cris de joie en l’honneur de Dieu !
Rachi
תִּקְעוּ כָף. הִתְעָרְבוּ יַחַד זֶה עִם זֶה לְהָרִיעַ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה:
47 : 2
Car l’Éternel est élevé, redoutable, un grand roi sur toute la terre.
47 : 3
Il a soumis des nations à notre empire, jeté des peuples sous nos pieds.
Rachi
יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ. יִתֵּן דֶּבֶר בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים תַּחַת נַפְשֵׁנוּ לִהְיוֹת חֲמָתוֹ מִתְקָרֶרֶת בָּהֶם וְאֵלּוּ נִצּוֹלִים כָּעִנְיָן שנאמ' וְנָתַתִּי כָפְרְךָ מִצְרַיִם וגו' (יְשַׁעְיָה מג), וּמְנַחֵם חִבֵּר יַדְבֵּר ל' הַנְהָגָה:
47 : 4
Il a choisi pour nous notre héritage, l’orgueil de Jacob qu’il affectionne. Sélah !
Rachi
יִבְחַר לָנוּ וגו'. וְיַחְזִירֶנּוּ לְתוֹכָהּ וְאָז יִתְעַלֶּה בִּתְרוּעָה וְקוֹל שׁוֹפָר שֶׁנִּתְקַע לְפָנָיו בְּשִׁיר עַל עוֹלוֹת וּזְבָחִים שְׁלָמִים וְנֶאֱמַר זַמְּרוּ אֱלֹהִים וגו':
47 : 5
Dieu s’élève dans les hauteurs parmi les acclamations, l’Éternel, au son de la trompette.
47 : 6
Chantez Dieu, chantez ! Chantez notre roi, chantez !
47 : 7
Car Dieu est roi de toute la terre : entonnez un solennel cantique.
47 : 8
Dieu règne sur les peuples, Dieu siège sur son trône de sainteté.
Rachi
מָלַךְ אֱלֹהִים עַל גּוֹיִם. כָּךְ יֹאמְרוּ הַכֹּל:
יָשַׁב עַל כִּסֵּא קָדְשׁוֹ. עַכְשָׁיו הַכִּסֵּא שָׁלֵם וּבִגְדוּלָּה נִיכֶּרֶת וַיַּגִּידוּ כִּי נֶאֶסְפוּ לְעִירוֹ:
47 : 9
Que les plus nobles d’entre les nations s’assemblent le peuple du Dieu d’Abraham ! Car de Dieu relèvent ceux qui sont les boucliers de la terre : il est souverainement élevé.
Rachi
נְדִיבֵי עַמִּים. שֶׁהִתְנַדְּבוּ עַצְמָם לַטֶּבַח וְלַהֲרוֹג עַל קְדוּשַּׁת שְׁמוֹ:
עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם. שֶׁהָיָה נְדִיב לֵב הָרִאשׁוֹן תְּחִלָּה לַגֵּרִים עַתָּה נוֹדַע כִּי לֵאלֹהִים מְגִינֵּי אֶרֶץ הַיְכוֹלֶת בְּיָדוֹ לִהְיוֹת לְמָגֵן עַל כָּל הַבּוֹטְחִים בּוֹ:
47 : 10
Cantique. Psaume des fils de Coré.
48 : 1
Grand est l’Éternel et justement glorifié, dans la ville de notre Dieu, sa sainte montagne.
Rachi
בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ. לֶעָתִיד לָבֹא כְּשֶׁיִּבְנֶה אֶת עִירוֹ יִהְיֶה בִּשְׁבִילָהּ גָּדוֹל וּמְהוּלָּל:
48 : 2
Comme elle se dresse magnifique, joie de toute la terre, la montagne de Sion, aux flancs dirigés vers le Nord, la cité d’un roi puissant !
Rachi
יְפֵה נוֹף. עִיר שֶׁהוּא נוֹף יְפֵה לְשׁוֹן נוֹף שֶׁל אִילָן, דָּבָר אַחֵר כַּלַּת שֶׁל יוֹפִי שֶׁכֵּן קוֹרִין בִּכְרַכֵּי הַיָּם לַכַּלָּה נִנְפִי, וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ כְּמוֹ שְׁלֹשֶׁת הַנָּפֶת קונטריא''ה בלע''ז (יְהוֹשֻׁעַ יז), אֲבָל דּוּנָשׁ פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן נוֹף שֶׁל אִילָן וְנִקְרָא הַר צִיּוֹן יְפֵה נוֹף כִּי הוּא הַר הַזֵּתִים (סא''א):
מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ. וּמַה הִיא מְשׂוֹשָׂהּ יַרְכְּתֵי צָפוֹן, אנגלא''ש בלע''ז, יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפוֹנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹחֲטִין חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וּמִי שֶׁהָיָה עָצֵב עַל עֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדוֹ מֵבִיא חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וּמִתְכַּפֵּר לוֹ וְהוּא יוֹצֵא מִשָּׁם שָׂמֵחַ וְעַל יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת טוֹבָה בָּאָה:
48 : 3
Dieu réside en ses palais, il s’est fait connaître comme leur vrai rempart.
Rachi
נוֹדַע לְמִשְׂגָּב. כְּשֶׁיִּשְׁכּוֹן בָּהּ לֶעָתִיד יֹאמְרוּ כֵּן:
48 : 4
Car voici, les rois s’étaient ligués, mais ensemble ils ont disparu.
Rachi
הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ. לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג:
עָבְרוּ יַחְדָּו. לַמִּלְחָמָה:
48 : 5
C’est qu’ils ont vu : aussitôt ils furent frappés de stupeur, l’épouvante les saisit ; éperdus, ils s’enfuirent.
Rachi
הֵמָּה רָאוּ. אֶת הקב''ה יוֹצֵא וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם כֵּן תָּמָהוּ:
נֶחְפָּזוּ. פור''נט אטורדי''ץ בלע''ז, כְּמוֹ וּבְפַחֲזוּתָם:
48 : 6
Là un frisson s’empara d’eux, une angoisse comme d’une femme qui enfante :
48 : 7
par le vent d’Est, tu as brisé les vaisseaux de Tarsis.
Rachi
בְּרוּחַ קָדִים. הוּא לְשׁוֹן פּוּרְעָנוּת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע בּוֹ מִן הָרְשָׁעִים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים וגו' (שְׁמוֹת י''ד) וְכֵן בְּצוֹר רוּחַ קָדִים שְׁבָרֵךְ בְּלֵב יַמִּים (יְחֶזְקֵאל כ''ז) בְּרוּחַ אֲפִיצֵם לִפְנֵי אוֹיֵב (יִרְמְיָה י''ח):
אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ. הֵם שְׁכֵינֵי צוֹר הִיא אַפְרִיקָא וּמֵאֱדוֹם הִיא:
48 : 8
Ce que nous avions entendu, nous l’avons vu dans la ville de l’Éternel-Cebaot, la ville de notre Dieu : Dieu l’a affermie pour l’éternité. Sélah !
Rachi
כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ. הַנֶּחָמוֹת מִפִּי הַנְּבִיאִים כֵּן רָאִינוּ:
48 : 9
Nous nous représentons, ô Dieu, ta bonté, dans l’enceinte de ton sanctuaire.
Rachi
דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ. הַנָּבִיא חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל להקב''ה וְאוֹמֵר דִּמִּינוּ וְקִוִּינוּ אֶל חֲסָדֶיךָ לִרְאוֹת תְּשׁוּעָתֶךָ זוֹ בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ, וּמְנַחֵם פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן מַחֲשָׁבָה כְּמוֹ אֶל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ (אֶסְתֵּר ד'):
48 : 10
Comme ta renommée, ô Dieu, ainsi [éclatent] tes louanges jusqu’aux confins de la terre ; ta droite est pleine de justice.
Rachi
כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ. כַּאֲשֶׁר שִׁמְךָ גָּדוֹל כֵּן תְּהִלָּתְךָ גָּדוֹל בְּפִי כָּל:
48 : 11
Qu’elle se réjouisse, la montagne de Sion, qu’elles se livrent à l’allégresse, les filles de Juda, en raison de tes jugements !
Rachi
תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה. כָּל שְׁאָר עָרֵי יְהוּדָה הֵם לְצִיּוֹן בְּנוֹת כְּמוֹ וַיִּלְכֹּד אֶת קְנָת וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ:
לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ. שֶׁתֵּעָשֶׂה דִּין בָּאוּמּוֹת:
48 : 12
Faites le tour de Sion, parcourez-la à la ronde, comptez ses tourelles.
Rachi
סֹבּוּ צִיּוֹן. אַתֶּם הַבּוֹנִים אוֹתָהּ:
סִפְרוּ. לְשׁוֹן מִנְיָן דְּעוּ כַּמָּה מִגְדָּלִים רְאוּיִם לָהּ:
48 : 13
Fixez votre attention sur ses remparts, admirez ses palais, pour que vous puissiez raconter aux générations futures
Rachi
לְחֵילָה. לְחוֹמוֹתֶיהָ כְּמוֹ חֵיל וְחוֹמָה, (אֵיכָה ב'):
פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ. הַגְבִּיהוּ בירנותיה, כְּמוֹ אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה, (דְּבָרִים ג') דִּמְתַרְגְּמִינַן רָמָתָא:
לְמַעַן תְּסַפְּרוּ. אֶת גּוֹבְהָהּ וְאֶת יוֹפְיָהּ לְדוֹר שֶׁאַחֲרֵיכֶם:
48 : 14
que ce Dieu est notre Dieu pour l’éternité ! C’est lui qui nous dirigera jusqu’à l’heure de la mort.
Rachi
עַל מוּת. כְּאָדָם הַמַּנְהִיג אֶת בְּנוֹ קָטָן לְאַט, וּמְנַחֵם פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן עוֹלָם וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ יְנַהֲגֵנוּ לְעוֹלָמִים:
48 : 15
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהָיוּ מִדְּבָרִים בְּנֵי קֹרַח בִּשְׁבִיל דּוֹרוֹת הַלָּלוּ הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם שֶׁאִילּוּ בִּשְׁבִיל עַצְמָם לֹא הָיָה לָהֶם לוֹמַר אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ שֶׁהֲרֵי הֵם עַצְמָם רָאוּ נִסִּי הַמִּדְבָּר וְהַיָּם וְהַיַּרְדֵּן וּמִלְחָמוֹת יְהוֹשֻׁעַ כָּךְ מְפוֹרָשׁ בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים: