Limoud Yomi

30 Av 5784
3 septembre 2024
03 septembre 2024
תְּהִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד אֲרוֹמִמְךָ֣ אֱלוֹהַ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וַאֲבָרֲכָ֥ה שִׁ֝מְךָ֗ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד:
Hymne de David. Je veux t’exalter, ô mon Dieu, ô Roi, bénir ton nom jusque dans l’éternité.
145 : 1
בְּכָל־י֥וֹם אֲבָרֲכֶ֑ךָּ וַאֲהַלְלָ֥ה שִׁ֝מְךָ֗ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד:
Chaque jour je te bénirai, je célébrerai ton nom à jamais.
145 : 2
גָּ֘ד֤וֹל יְהוָ֣ה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד וְ֝לִגְדֻלָּת֗וֹ אֵ֣ין חֵֽקֶר:
Grand est l’Éternel et justement glorifié, sa grandeur est sans bornes.
145 : 3
דּ֣וֹר לְ֭דוֹר יְשַׁבַּ֣ח מַעֲשֶׂ֑יךָ וּגְב֖וּרֹתֶ֣יךָ יַגִּֽידוּ:
Une génération vante tes œuvres à l’autre, et proclame tes hauts faits.
Rachi

דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ. וְגַם אֲנִי הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ אָשִׂיחָה:
145 : 4
הֲ֭דַר כְּב֣וֹד הוֹדֶ֑ךָ וְדִבְרֵ֖י נִפְלְאוֹתֶ֣יךָ אָשִֽׂיחָה:
La splendeur de ta glorieuse majesté, le détail de tes merveilles, voilà ce que je veux exposer.
145 : 5
וֶעֱז֣וּז נוֹרְאֹתֶ֣יךָ יֹאמֵ֑רוּ (וגדולתיך) וּגְדוּלָּתְךָ֥ אֲסַפְּרֶֽנָּה:
Tous célèbrent la puissance de tes prodiges, et moi aussi je veux annoncer ta grandeur.
Rachi

וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ. וְגַם אֲנִי גְּדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה:
145 : 6
זֵ֣כֶר רַב־טוּבְךָ֣ יַבִּ֑יעוּ וְצִדְקָתְךָ֥ יְרַנֵּֽנוּ:
Ils ne tarissent pas sur la gloire de ta grande bonté, et ils chantent ta justice.
Rachi

זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ. דּוֹר לְדוֹר גְּבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ זֶה לָזֶה לֵאמֹר טוֹב לָנוּ לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ שֶׁל הקב''ה (מָצָאתִי) נו''ן חֲסֵרָה מאלפ''א בית''א לְפִי שֶׁרָאָה דָּוִד בָּהּ מַפָּלָה קָשָׁה נָפְלָה וְלֹא תּוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל (עָמוֹס ו') וְחָזַר וּסְמָכָהּ בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנּוֹפְלִים:
145 : 7
חַנּ֣וּן וְרַח֣וּם יְהוָ֑ה אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וּגְדָל־חָֽסֶד:
Clément et miséricordieux est l’Éternel, tardif à la colère et abondant en grâce.
145 : 8
טוֹב־יְהוָ֥ה לַכֹּ֑ל וְ֝רַחֲמָ֗יו עַל־כָּל־מַעֲשָֽׂיו:
L’Éternel est bon pour tous, sa pitié s’étend à toutes ses créatures.
145 : 9
יוֹד֣וּךָ יְ֭הוָה כָּל־מַעֲשֶׂ֑יךָ וַ֝חֲסִידֶ֗יךָ יְבָרֲכֽוּכָה:
Toutes tes œuvres te louent, Seigneur ; et tes fidèles adorateurs te bénissent.
145 : 10
כְּב֣וֹד מַלְכוּתְךָ֣ יֹאמֵ֑רוּ וּגְבוּרָתְךָ֥ יְדַבֵּֽרוּ:
Ils célèbrent l’honneur de ta royauté, et disent ta puissance,
145 : 11
לְהוֹדִ֤יעַ | לִבְנֵ֣י הָ֭אָדָם גְּבוּרֹתָ֑יו וּ֝כְב֗וֹד הֲדַ֣ר מַלְכוּתֽוֹ:
pour faire connaître aux fils de l’homme tes hauts faits et l’éclat glorieux de ton règne.
145 : 12
מַֽלְכוּתְךָ֗ מַלְכ֥וּת כָּל־עֹֽלָמִ֑ים וּ֝מֶֽמְשֶׁלְתְּךָ֗ בְּכָל־דּ֥וֹר וָדֽוֹר:
Ta royauté remplit toute l’éternité, et ta domination se prolonge d’âge en âge.
145 : 13
סוֹמֵ֣ךְ יְ֭הוָה לְכָל־הַנֹּפְלִ֑ים וְ֝זוֹקֵ֗ף לְכָל־הַכְּפוּפִֽים:
L’Éternel soutient tous ceux qui tombent, et redresse ceux qui sont courbés.
145 : 14
עֵֽינֵי־כֹ֭ל אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּ֑רוּ וְאַתָּ֤ה נֽוֹתֵן־לָהֶ֖ם אֶת־אָכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ:
Tous les yeux se tournent avec espoir vers toi, et, toi, tu leur donnes leur subsistance en temps voulu.
145 : 15
פּוֹתֵ֥חַ אֶת־יָדֶ֑ךָ וּמַשְׂבִּ֖יעַ לְכָל־חַ֣י רָצֽוֹן:
Tu ouvres la main et rassasies avec bienveillance tout être vivant.
Rachi

וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ הוּא מַשְׂבִּיעַ אֶת טוּבוֹ וְאֶת רְצוֹנוֹ וְאֶת בִּרְכָתוֹ:
רָצוֹן. אפיימנ''ט בלע''ז:
145 : 16
צַדִּ֣יק יְ֭הוָה בְּכָל־דְּרָכָ֑יו וְ֝חָסִ֗יד בְּכָל־מַעֲשָֽׂיו:
L’Éternel est juste en toutes ses voies, et généreux en tous ses actes.
145 : 17
קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְכָל־קֹרְאָ֑יו לְכֹ֤ל אֲשֶׁ֖ר יִקְרָאֻ֣הוּ בֶאֱמֶֽת:
L’Éternel est proche de tous ceux qui l’invoquent, de tous ceux qui l’appellent avec sincérité.
145 : 18
רְצוֹן־יְרֵאָ֥יו יַעֲשֶׂ֑ה וְֽאֶת־שַׁוְעָתָ֥ם יִ֝שְׁמַ֗ע וְיוֹשִׁיעֵֽם:
Il accomplit les désirs de ses fidèles, entend leurs supplications et leur porte secours.
145 : 19
שׁוֹמֵ֣ר יְ֭הוָה אֶת־כָּל־אֹהֲבָ֑יו וְאֵ֖ת כָּל־הָרְשָׁעִ֣ים יַשְׁמִֽיד:
L’Éternel protège tous ceux qui l’aiment, mais il anéantit tous les impies.
145 : 20
תְּהִלַּ֥ת יְהוָ֗ה יְֽדַבֶּ֫ר־פִּ֥י וִיבָרֵ֣ךְ כָּל־בָּ֭שָׂר שֵׁ֥ם קָדְשׁ֗וֹ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד: (פ)
Que ma bouche dise les louanges de l’Éternel, et que toute créature bénisse son saint nom à jamais !
Rachi

תְּהִלַּת ה' יְדַבֶּר פִּי. וְגַם כָּל בָּשָׂר יְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
145 : 21
הַֽלְלוּיָ֡הּ הַלְלִ֥י נַ֝פְשִׁ֗י אֶת־יְהוָֽה:
Alléluia ! Mon âme, célèbre le Seigneur.
146 : 1
אֲהַלְלָ֣ה יְהוָ֣ה בְּחַיָּ֑י אֲזַמְּרָ֖ה לֵֽאלֹהַ֣י בְּעוֹדִֽי:
Je veux célébrer l’Éternel ma vie durant, chanter mon Dieu tant que j’existerai.
Rachi

אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי. בְּעוֹד אֲנִי חַי:
146 : 2
אַל־תִּבְטְח֥וּ בִנְדִיבִ֑ים בְּבֶן־אָדָ֓ם | שֶׁ֤אֵֽין ל֥וֹ תְשׁוּעָֽה:
Ne placez pas votre confiance dans les grands, dans le fils d’Adam, impuissant à secourir.
146 : 3
תֵּצֵ֣א ר֭וּחוֹ יָשֻׁ֣ב לְאַדְמָת֑וֹ בַּיּ֥וֹם הַ֝ה֗וּא אָבְד֥וּ עֶשְׁתֹּנֹתָֽיו:
Que son souffle se retire de lui, il rentre dans sa poussière : le jour même ses projets sont anéantis.
Rachi

עֶשְׁתֹּנֹתָיו. מַחְשְׁבוֹתָיו:
146 : 4
אַשְׁרֵ֗י שֶׁ֤אֵ֣ל יַעֲקֹ֣ב בְּעֶזְר֑וֹ שִׂ֝בְר֗וֹ עַל־יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו:
Heureux qui a pour appui le Dieu de Jacob, et met son espoir en l’Éternel, son Dieu !
Rachi

אַשְׁרֵי. מִי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שֶׁהִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ וַהֲשִׁיבוֹתִיךָ (בְּרֵאשִׁית כ''ח) וְלָמָּה אַשְׁרָיו לְפִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְאֶת הַיָּם וְכֵיוָן שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ יֵשׁ בְּיָדוֹ לְשָׁמְרוֹ בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה אֲבָל מֶלֶךְ עו''ג אִם שׁוֹמְרוֹ בַּיַּבָּשָׁה אֵינוֹ יָכוֹל לְשׁוֹמְרוֹ בַּיָּם:
146 : 5
עֹשֶׂ֤ה | שָׁ֘מַ֤יִם וָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּ֥ם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּ֑ם הַשֹּׁמֵ֖ר אֱמֶ֣ת לְעוֹלָֽם:
Il a fait le ciel, la terre, la mer et tout ce qu’ils contiennent ; il est éternellement fidèle [à sa parole],
Rachi

הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם. לְסוֹף דּוֹרוֹת רַבִּים הוּא מְקַיֵּים וְשׁוֹמֵר אֲמִיתַּת הַבְטָחָתוֹ:
146 : 6
עֹשֶׂ֤ה מִשְׁפָּ֨ט | לָעֲשׁוּקִ֗ים נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לָרְעֵבִ֑ים יְ֝הוָ֗ה מַתִּ֥יר אֲסוּרִֽים:
fait valoir le droit des opprimés, donne du pain à ceux qui ont faim ; l’Éternel met en liberté les prisonniers.
146 : 7
יְהוָ֤ה | פֹּ֘קֵ֤חַ עִוְרִ֗ים יְ֭הוָה זֹקֵ֣ף כְּפוּפִ֑ים יְ֝הוָ֗ה אֹהֵ֥ב צַדִּיקִֽים:
L’Éternel rend la vue aux aveugles, l’Éternel redresse ceux qui sont courbés. L’Éternel aime les justes ;
146 : 8
יְהוָ֤ה | שֹׁ֘מֵ֤ר אֶת־גֵּרִ֗ים יָת֣וֹם וְאַלְמָנָ֣ה יְעוֹדֵ֑ד וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים יְעַוֵּֽת:
l’Éternel veille sur les étrangers, soutient l’orphelin et la veuve, tandis qu’il bouleverse la vie des pervers.
Rachi

יְעוֹדֵד. לְשׁוֹן כֹּחַ:
146 : 9
יִמְלֹ֤ךְ יְהוָ֨ה | לְעוֹלָ֗ם אֱלֹהַ֣יִךְ צִ֭יּוֹן לְדֹ֥ר וָדֹ֗ר הַֽלְלוּיָֽהּ: (פ)
Le Seigneur régnera à jamais, ton Dieu, ô Sion, d’âge en âge. Alléluia !
Rachi

יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם. יְקַיֵּים אֶת מַלְכוּתוֹ בִּשְׁמִירַת בָּנָיו:
146 : 10
הַ֥לְלוּיָ֨הּ | כִּי־ט֖וֹב זַמְּרָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ כִּֽי־נָ֝עִים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה:
Louez le Seigneur, car il est bon ; qu’on célèbre notre Dieu, car il est aimable : à lui conviennent les louanges.
Rachi

כִּי טוֹב זַמְּרָה. כִּי טוֹב לְזַמֵּר לוֹ:
147 : 1
בּוֹנֵ֣ה יְרוּשָׁלִַ֣ם יְהוָ֑ה נִדְחֵ֖י יִשְׂרָאֵ֣ל יְכַנֵּֽס:
L’Éternel rebâtira Jérusalem, il y rassemblera les débris dispersés d’Israël.
147 : 2
הָ֭רֹפֵא לִשְׁב֣וּרֵי לֵ֑ב וּ֝מְחַבֵּ֗שׁ לְעַצְּבוֹתָֽם:
C’est lui qui guérit les cœurs brisés et panse leurs douloureuses blessures.
147 : 3
מוֹנֶ֣ה מִ֭סְפָּר לַכּוֹכָבִ֑ים לְ֝כֻלָּ֗ם שֵׁמ֥וֹת יִקְרָֽא:
Il détermine le nombre des étoiles, à elles toutes il attribue des noms.
147 : 4
גָּד֣וֹל אֲדוֹנֵ֣ינוּ וְרַב־כֹּ֑חַ לִ֝תְבוּנָת֗וֹ אֵ֣ין מִסְפָּֽר:
Grand est notre Maître et tout-puissant, sa sagesse est sans limites.
147 : 5
מְעוֹדֵ֣ד עֲנָוִ֣ים יְהוָ֑ה מַשְׁפִּ֖יל רְשָׁעִ֣ים עֲדֵי־אָֽרֶץ:
L’Éternel soutient les humbles, il abaisse jusqu’à terre les méchants.
147 : 6
עֱנ֣וּ לַיהוָ֣ה בְּתוֹדָ֑ה זַמְּר֖וּ לֵאלֹהֵ֣ינוּ בְכִנּֽוֹר:
Entonnez des actions de grâce en l’honneur de l’Éternel. Célébrez notre Dieu au son de la harpe.
147 : 7
הַֽמְכַסֶּ֬ה שָׁמַ֨יִם | בְּעָבִ֗ים הַמֵּכִ֣ין לָאָ֣רֶץ מָטָ֑ר הַמַּצְמִ֖יחַ הָרִ֣ים חָצִֽיר:
C’est lui qui couvre le ciel de nuages, prépare la pluie pour la terre, fait pousser l’herbe sur les montagnes.
147 : 8
נוֹתֵ֣ן לִבְהֵמָ֣ה לַחְמָ֑הּ לִבְנֵ֥י עֹ֝רֵ֗ב אֲשֶׁ֣ר יִקְרָֽאוּ:
Il donne leur pâture aux bêtes, aux petits des corbeaux qui la réclament.
Rachi

לַחְמָהּ. מַאֲכָלָהּ:
לִבְנֵי עֹרֵב. פֵּירְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁהוּא אַכְזָרִי עַל בָּנָיו והקב''ה מֵרֶחֶם עֲלֵיהֶם וּמַזְמִין לָהֶם יַתּוּשִׁין מִתּוֹךְ צוֹאָתָם וְנִכְנָסִין לְתוֹךְ פִּיהֶם:
147 : 9
לֹ֤א בִגְבוּרַ֣ת הַסּ֣וּס יֶחְפָּ֑ץ לֹֽא־בְשׁוֹקֵ֖י הָאִ֣ישׁ יִרְצֶֽה:
Il ne prend point plaisir à la vigueur du coursier, il ne tient pas à l’agilité de l’homme ;
Rachi

לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ. הקב''ה:
לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה. וְלֹא בְּקַלּוּת מְרוּצַת שׁוּקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה:
147 : 10
רוֹצֶ֣ה יְ֭הוָה אֶת־יְרֵאָ֑יו אֶת־הַֽמְיַחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ:
ce qu’il aime, l’Éternel, ce sont ses adorateurs, ceux qui ont foi en sa bonté.
147 : 11
שַׁבְּחִ֣י יְ֭רוּשָׁלִַם אֶת־יְהוָ֑ה הַֽלְלִ֖י אֱלֹהַ֣יִךְ צִיּֽוֹן:
Célèbre, ô Jérusalem, l’Éternel, glorifie ton Dieu, ô Sion !
147 : 12
כִּֽי־חִ֭זַּק בְּרִיחֵ֣י שְׁעָרָ֑יִךְ בֵּרַ֖ךְ בָּנַ֣יִךְ בְּקִרְבֵּֽךְ:
Car il a consolidé les barres de tes portes, il a béni tes fils dans ton enceinte,
147 : 13
הַשָּׂם־גְּבוּלֵ֥ךְ שָׁל֑וֹם חֵ֥לֶב חִ֝טִּ֗ים יַשְׂבִּיעֵֽךְ:
C’est lui qui a fait régner la paix sur ton sol, qui te rassasie de la moelle du froment.
Rachi

חֵלֶב חִטִּים. טוֹב חִטִּים שְׁמֵנִים:
147 : 14
הַשֹּׁלֵ֣חַ אִמְרָת֣וֹ אָ֑רֶץ עַד־מְ֝הֵרָ֗ה יָר֥וּץ דְּבָרֽוֹ:
Il envoie ses ordres sur la terre, sa parole vole avec une extrême rapidité.
147 : 15
הַנֹּתֵ֣ן שֶׁ֣לֶג כַּצָּ֑מֶר כְּ֝פ֗וֹר כָּאֵ֥פֶר יְפַזֵּֽר:
Il répand la neige comme des flocons de laine, sème le givre comme de la cendre.
Rachi

כְּפוֹר. גליז''א בלע''ז:
147 : 16
מַשְׁלִ֣יךְ קַֽרְח֣וֹ כְפִתִּ֑ים לִפְנֵ֥י קָ֝רָת֗וֹ מִ֣י יַעֲמֹֽד:
Il lance des glaçons par morceaux : qui peut tenir devant ses frimas ?
Rachi

מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים. הַמַּיִם מַגְלִידִים וְנַעֲשִׂין פְּתִיתִין פְּתִיתִין, וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה כְפִתִּים הַכֹּל לְפִי מַשָּׂא הַבְּרִיּוֹת הֶעָנִי לְפִי חוֹסֶר מַלְבּוּשָׁיו מֵיקֵל עָלָיו:
מִי יַעֲמֹד. שֶׁלֹּא יְהֵא צוֹנֵן בְּקָרָתוֹ:
147 : 17
יִשְׁלַ֣ח דְּבָר֣וֹ וְיַמְסֵ֑ם יַשֵּׁ֥ב ר֝וּח֗וֹ יִזְּלוּ־מָֽיִם:
Il émet un ordre, et le dégel s’opère ; il fait souffler le vent : les eaux reprennent leur cours.
Rachi

יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם. לְאוֹתָם פִּתִּים:
יַשֵּׁב רוּחוֹ. רוּחַ מַעֲרָבִי לְהַשְׁבִּית הַקֹּרֵחַ וְיִזְּלוּ מָיִם:
147 : 18
מַגִּ֣יד (דברו) דְּבָרָ֣יו לְיַעֲקֹ֑ב חֻקָּ֥יו וּ֝מִשְׁפָּטָ֗יו לְיִשְׂרָאֵֽל:
Il a révélé ses paroles à Jacob, ses statuts et ses lois de justice à Israël.
147 : 19
לֹ֘א עָ֤שָׂה כֵ֨ן | לְכָל־גּ֗וֹי וּמִשְׁפָּטִ֥ים בַּל־יְדָע֗וּם הַֽלְלוּיָֽהּ: (פ)
Il n’a fait cela pour aucun des autres peuples ; aussi ses lois leur demeurent-elles inconnues. Alléluia !
147 : 20
הַ֥לְלוּיָ֨הּ | הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה מִן־הַשָּׁמַ֑יִם הַֽ֝לְל֗וּהוּ בַּמְּרוֹמִֽים:
Alléluia ! Louez l’Éternel dans les sphères célestes, louez-le dans les régions supérieures !
148 : 1
הַֽלְל֥וּהוּ כָל־מַלְאָכָ֑יו הַֽ֝לְל֗וּהוּ כָּל־(צבאו) צְבָאָֽיו:
Louez-le, vous tous, ses anges, louez-le, vous, ses milices,
148 : 2
הַֽ֭לְלוּהוּ שֶׁ֣מֶשׁ וְיָרֵ֑חַ הַ֝לְל֗וּהוּ כָּל־כּ֥וֹכְבֵי אֽוֹר:
louez-le, vous, soleil et lune, louez-le, vous toutes, étoiles lumineuses.
Rachi

כּוֹכְבֵי אוֹר. כּוֹכְבֵי לַיְלָה:
148 : 3
הַֽ֭לְלוּהוּ שְׁמֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם וְ֝הַמַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר | מֵעַ֬ל הַשָּׁמָֽיִם:
Louez-le, cieux des cieux, et vous, eaux supérieures, au-dessus des cieux.
148 : 4
יְֽ֭הַֽלְלוּ אֶת־שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה כִּ֤י ה֭וּא צִוָּ֣ה וְנִבְרָֽאוּ:
Que [tous les êtres] louent le nom de l’Éternel, car il a ordonné, et ils furent créés.
148 : 5
וַיַּעֲמִידֵ֣ם לָעַ֣ד לְעוֹלָ֑ם חָק־נָ֝תַ֗ן וְלֹ֣א יַעֲבֽוֹר:
Il les maintient jusque dans l’éternité, il leur a tracé des lois qui sont immuables.
Rachi

חָק נָתַן. בָּהֶם, זֶה יְשַׁמֵּשׁ בַּיּוֹם וְזֶה יְשַׁמֵּשׁ בַּלַּיְלָה וְלֹא יַעֲבוֹר אוֹתוֹ חֹק:
148 : 6
הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה מִן־הָאָ֑רֶץ תַּ֝נִּינִ֗ים וְכָל־תְּהֹמֽוֹת:
Louez l’Éternel sur toute l’étendue de la terre : monstres marins et vagues profondes,
Rachi

תַּנִּינִים. דָּגִים גְּדוֹלִים:
148 : 7
אֵ֣שׁ וּ֭בָרָד שֶׁ֣לֶג וְקִיט֑וֹר ר֥וּחַ סְ֝עָרָ֗ה עֹשָׂ֥ה דְבָרֽוֹ:
foudre et grêle, neige et brouillard, vent de tempête, chargé d’exécuter ses ordres,
Rachi

וּבָרָד. גלצ''א בלע''ז:
שֶׁלֶג. נייף בלע''ז:
וְקִיטוֹר. עִנְיָן שׁוֹאָה שֶׁקּוֹרִין ברואינ''ה בלע''ז:
רוּחַ סְעָרָה. הָעוֹשֶׂה אֶת דְבָרוֹ וּשְׁלִיחוּתוֹ, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁהַדְּבָרִים הַלָּלוּ הָיוּ תְּחִלָּתָם גְּנוּזִים בַּשָּׁמַיִם וּבָא דָּוִד וְהוֹרִידָן לָאָרֶץ לְפִי שֶׁהֵם מִינֵי פּוּרְעָנֻיּוֹת וְאֵין נָאֶה לָהֶם לִהְיוֹת גְּנוּזִין בִּמְגוּרָיו שֶׁל הקב''ה:
148 : 8
הֶהָרִ֥ים וְכָל־גְּבָע֑וֹת עֵ֥ץ פְּ֝רִ֗י וְכָל־אֲרָזִֽים:
montagnes et collines, toutes ensemble, arbres fruitiers et cèdres réunis,
148 : 9
הַֽחַיָּ֥ה וְכָל־בְּהֵמָ֑ה רֶ֝֗מֶשׂ וְצִפּ֥וֹר כָּנָֽף:
bêtes sauvages et animaux domestiques, reptiles, oiseaux ailés,
148 : 10
מַלְכֵי־אֶ֭רֶץ וְכָל־לְאֻמִּ֑ים שָׂ֝רִ֗ים וְכָל־שֹׁ֥פְטֵי אָֽרֶץ:
rois de la terre et vous tous, ô peuples, princes et juges de la terre,
148 : 11
בַּחוּרִ֥ים וְגַם־בְּתוּל֑וֹת זְ֝קֵנִ֗ים עִם־נְעָרִֽים:
jeunes gens et vierges, vieillards de concert avec les adolescents !
148 : 12
יְהַלְל֤וּ | אֶת־שֵׁ֬ם יְהוָ֗ה כִּֽי־נִשְׂגָּ֣ב שְׁמ֣וֹ לְבַדּ֑וֹ ה֝וֹד֗וֹ עַל־אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם:
Célébrez le nom de l’Éternel, car seul son nom est sublime ; sa splendeur s’étend sur la terre et dans les cieux.
148 : 13
וַיָּ֤רֶם קֶ֨רֶן | לְעַמּ֡וֹ תְּהִלָּ֤ה לְֽכָל־חֲסִידָ֗יו לִבְנֵ֣י יִ֭שְׂרָאֵל עַֽם־קְרֹב֗וֹ הַֽלְלוּיָֽהּ: (פ)
Il a grandi la force de son peuple ; aussi est-il l’objet des louanges de tous ses pieux adorateurs, des enfants d’Israël, du peuple qu’il a rapproché de lui. Alléluia !
148 : 14
הַ֥לְלוּיָ֨הּ | שִׁ֣ירוּ לַֽ֭יהוָה שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ תְּ֝הִלָּת֗וֹ בִּקְהַ֥ל חֲסִידִֽים:
Alléluia ! Chantez à l’Éternel un cantique nouveau, que ses louanges retentissent dans l’assemblée des hommes pieux !
149 : 1
יִשְׂמַ֣ח יִשְׂרָאֵ֣ל בְּעֹשָׂ֑יו בְּנֵֽי־צִ֝יּ֗וֹן יָגִ֥ילוּ בְמַלְכָּֽם:
Qu’Israël se réjouisse de son créateur, que les fils de Sion éclatent en transports pour leur Roi !
149 : 2
יְהַֽלְל֣וּ שְׁמ֣וֹ בְמָח֑וֹל בְּתֹ֥ף וְ֝כִנּ֗וֹר יְזַמְּרוּ־לֽוֹ:
Qu’ils glorifient son nom avec des instruments de danse, le célèbrent au son du tambourin et de la harpe !
149 : 3
כִּֽי־רוֹצֶ֣ה יְהוָ֣ה בְּעַמּ֑וֹ יְפָאֵ֥ר עֲ֝נָוִ֗ים בִּישׁוּעָֽה:
Car l’Éternel prend plaisir à son peuple, il entoure les humbles de salut comme d’une parure.
149 : 4
יַעְלְז֣וּ חֲסִידִ֣ים בְּכָב֑וֹד יְ֝רַנְּנ֗וּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָֽם:
Les hommes pieux peuvent exulter avec honneur, entonner des chants sur leurs lits de repos.
149 : 5
רוֹמְמ֣וֹת אֵ֭ל בִּגְרוֹנָ֑ם וְחֶ֖רֶב פִּֽיפִיּ֣וֹת בְּיָדָֽם:
Des hymnes louangeurs de Dieu sur les lèvres, une épée à deux tranchants dans leur main,
Rachi

רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם. וְהֵם לַחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם:
149 : 6
לַעֲשׂ֣וֹת נְ֭קָמָה בַּגּוֹיִ֑ם תּֽ֝וֹכֵחֹ֗ת בַּל־אֻמִּֽים:
ils tireront vengeance des peuples, infligeront des châtiments aux nations.
149 : 7
לֶאְסֹ֣ר מַלְכֵיהֶ֣ם בְּזִקִּ֑ים וְ֝נִכְבְּדֵיהֶ֗ם בְּכַבְלֵ֥י בַרְזֶֽל:
Ils attacheront leurs rois par des chaînes, et leurs nobles par des entraves de fer.
Rachi

בְּזִקִּים. שַׁרְשְׁרָאוֹת:
149 : 8
לַעֲשׂ֤וֹת בָּהֶ֨ם | מִשְׁפָּ֬ט כָּת֗וּב הָדָ֣ר ה֭וּא לְכָל־חֲסִידָ֗יו הַֽלְלוּיָֽהּ: (פ)
Ainsi ils exécuteront contre eux l’arrêt consigné par écrit : ce sera un titre de gloire pour tous ses fidèles. Alléluia !
Rachi

מִשְׁפָּט כָּתוּב. וְנָתַתִּי אֶת נִקְמָתִי בֶּאֱדוֹם וְגוֹמֵר (יְחֶזְקֵאל כ''ה), וְאִם תֹּאמַר עֲדַיִין לֹא נוֹלַד יְחֶזְקֵאל כְּשֶׁאָמַר דָּוִד זֹאת נִתְנַבֵּא דָּוִד עַל קֵץ הַגְּאוּלָּה וּכְשֶׁיָּבֹא הַקֵּץ כְּבָר כָּתוּב הוּא הַמִּשְׁפָּט זֶה יָמִים רַבִּים:
149 : 9
הַ֥לְלוּיָ֨הּ | הַֽלְלוּ־אֵ֥ל בְּקָדְשׁ֑וֹ הַֽ֝לְל֗וּהוּ בִּרְקִ֥יעַ עֻזּֽוֹ:
Alléluia ! Louez Dieu en son sanctuaire, louez-le dans le firmament, siège de sa force.
150 : 1
הַֽלְל֥וּהוּ בִגְבוּרֹתָ֑יו הַֽ֝לְל֗וּהוּ כְּרֹ֣ב גֻּדְלֽוֹ:
Louez-le pour sa puissance, louez-le pour son immense grandeur.
150 : 2
הַֽ֭לְלוּהוּ בְּתֵ֣קַע שׁוֹפָ֑ר הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּנֵ֣בֶל וְכִנּֽוֹר:
Louez-le aux sons stridents du Chofar, louez-le avec le luth et la harpe.
150 : 3
הַֽ֭לְלוּהוּ בְתֹ֣ף וּמָח֑וֹל הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּמִנִּ֥ים וְעוּגָֽב:
Louez-le avec le tambourin et les instruments de danse, louez-le avec les instruments à cordes et la flûte.
Rachi

בְּמִנִּים וְעוּגָב. מִינֵי כְּלֵי שִׁיר הֵם:
150 : 4
הַֽלְל֥וּהוּ בְצִלְצְלֵי־שָׁ֑מַע הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּֽצִלְצְלֵ֥י תְרוּעָֽה:
Louez-le avec les cymbales sonores, louez-le avec les cymbales retentissantes.
Rachi

בְצִלְצְלֵי שָׁמַע. מְצִלְתַּיִם הַמַּשְׁמִיעִים קוֹל:
שָׁמַע. שֵׁם דָּבָר הוּא כְּמוֹ שֶׁמַע בְּסֶגוֹל וּמִפְּנֵי הָאֶתְנַחְתָּא הוּא נָקוּד קָמָץ גָּדוֹל וּלְכָךְ טַעֲמוֹ לְמַעְלָה תַּחַת השי''ן: סְלִיק סֵפֶר תְּהִלִּים:
150 : 5
כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ הַֽלְלוּיָֽהּ: (פפפ)
Que tout ce qui respire loue le Seigneur ! Alléluia !
150 : 6
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source