Chap. 6
1
וַיְהִ֣י כַאֲשֶׁ֣ר נִשְׁמַ֣ע לְסַנְבַלַּ֣ט וְ֠טוֹבִיָּה וּלְגֶ֨שֶׁם הָֽעַרְבִ֜י וּלְיֶ֣תֶר אֹֽיְבֵ֗ינוּ כִּ֤י בָנִ֙יתִי֙ אֶת־הַ֣חוֹמָ֔ה וְלֹא־נ֥וֹתַר בָּ֖הּ פָּ֑רֶץ גַּ֚ם עַד־הָעֵ֣ת הַהִ֔יא דְּלָת֖וֹת לֹא־הֶעֱמַ֥דְתִּי בַשְּׁעָרִֽים:
Lorsque la nouvelle parvint à Sanballat, à Tobia, à Ghéchem, l’Arabe, et à nos autres ennemis, que j’avais reconstruit la muraille et qu’il n’y restait aucune brèche, (toutefois jusqu’à ce moment je n’avais pas fixé les battants aux portes),
Rachi (non traduit)
וְלֹא נוֹתַר בָּהּ. בְּחוֹמַת הָעִיר:
דְּלָתוֹת לֹא הֶעֱמַדְתִּי. שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ דְּלָתוֹת בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר:
M. David (non traduit)
גם עד העת ההיא. ר''ל גם נשמע להם אשר עד העת ההיא עדיין לא העמדתי דלתות בשערים ואמר זה להסביר מה שנאמר למטה שאמר אליו שמעיה להסתיר עצמו בהיכל כי הצרים יבואו עליו לכן אמר כי שמעו שלא העמדתי הדלתות ויכולים המה לבוא בעיר :
M. Tsion (non traduit)
פרץ. שבירה :
2
וַיִּשְׁלַ֨ח סַנְבַלַּ֤ט וְגֶ֙שֶׁם֙ אֵלַ֣י לֵאמֹ֔ר לְכָ֞ה וְנִֽוָּעֲדָ֥ה יַחְדָּ֛ו בַּכְּפִירִ֖ים בְּבִקְעַ֣ת אוֹנ֑וֹ וְהֵ֙מָּה֙ חֹֽשְׁבִ֔ים לַעֲשׂ֥וֹת לִ֖י רָעָֽה:
Sanballat et Ghéchem m’envoyèrent dire : "Viens, nous allons conférer ensemble à Kefirim, dans la vallée d’Ono." Ils avaient l’intention de me faire du mal.
Rachi (non traduit)
בַּכְּפִירִים. שֵׁם מָקוֹם הוּא:
בְּבִקְעַת אוֹנוֹ. כָּךְ שֵׁם הַבִּקְעָה:
וְהֵמָּה חֹשְׁבִים. הֵבַנְתִּי מֵהֶם שֶׁהָיוּ חוֹשְׁבִים עָלַי לְהָרְגֵנִי שָׁם:
M. David (non traduit)
ונועדה יחדו. נעשה ועד וקבוץ בכפירים והוא שם מקום העומדת בבקעת אונו. והמה חושבים. זהו מדברי נחמיה שאמר הנה השכלתי לדעת שהמה חושבים להרגני שמה :
M. Tsion (non traduit)
ונועדה. מל' וועד ואסיפה כמו ויועדו כל המלכים (יהושע י''א) :
Ralbag (non traduit)
ונועדה יחדו בכפרים בבקעת אונו. ר''ל באחד מהכפרים אשר בבקעת אונו וכן ויקבר בערי גלעד (שופטים י''ב ז') ר''ל באחת מערי גלעד :
3
וָאֶשְׁלְחָ֨ה עֲלֵיהֶ֤ם מַלְאָכִים֙ לֵאמֹ֔ר מְלָאכָ֤ה גְדוֹלָה֙ אֲנִ֣י עֹשֶׂ֔ה וְלֹ֥א אוּכַ֖ל לָרֶ֑דֶת לָ֣מָּה תִשְׁבַּ֤ת הַמְּלָאכָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר אַרְפֶּ֔הָ וְיָרַדְתִּ֖י אֲלֵיכֶֽם:
Mais je leur expédiai des messagers et leur fis dire : "Je suis occupé à un grand ouvrage et ne puis y descendre. Pourquoi laisserai-je s’arrêter le travail en l’abandonnant, pour me rendre auprès de vous ?"
Rachi (non traduit)
מְלָאכָה גְדוֹלָה אֲנִי עֹשֶׂה. מִבִּנְיָינֵי (הָעִיר ס''א) הֶעָפָר:
לָמָּה תִשְׁבַּת. לָמָּה תִּהְיֶה הַמְּלָאכָה בְּטֵלָה:
כַּאֲשֶׁר אַרְפֶּהָ. יָדִי מִן הַבִּנְייָן:
וְיָרַדְתִּי אֲלֵיכֶם. לְדַבֵּר וּלְהִוָּעֵד אֲלֵיכֶם:
M. David (non traduit)
מלאכה גדולה. עסק גדול ודבר הכרחי : למה תשבת. למה אעשה כזאת שיתבטל המלאכה כאשר ארפה ידי ממנה וארד אליכם כי כאשר ארפה ידי ממנה תבוטל המלאכה מכל וכל :
M. Tsion (non traduit)
תשבת. מלשון השבתה ובטול : ארפה. מלשון רפיון :
4
וַיִּשְׁלְח֥וּ אֵלַ֛י כַּדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אַרְבַּ֣ע פְּעָמִ֑ים וָאָשִׁ֥יב אוֹתָ֖ם כַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה (ס)
A quatre reprises, ils me firent transmettre la même proposition, et je leur donnai la même réponse.
M. David (non traduit)
כדבר הזה. בלשון האמור למעלה לכה ונועדה וכו' : ואשיב אותם כדבר הזה. מלאכה גדולה וכו' :
5
וַיִּשְׁלַח֩ אֵלַ֨י סַנְבַלַּ֜ט כַּדָּבָ֥ר הַזֶּ֛ה פַּ֥עַם חֲמִישִׁ֖ית אֶֽת־נַעֲר֑וֹ וְאִגֶּ֥רֶת פְּתוּחָ֖ה בְּיָדֽוֹ:
Sanballat m’adressa la même invitation une cinquième fois par son valet, qui portait en sa main une lettre ouverte,
Rachi (non traduit)
אֶת נַעֲרוֹ. ע''י נַעֲרוֹ:
וְאִגֶּרֶת פְּתוּחָה בְּיָדוֹ. כְּתַב אִגֶּרֶת שָׁלַח לִי עַל יָדוֹ:
M. David (non traduit)
את נערו. עם נערו : ואגרת. ומלבד הדבר הזה שלח עוד בידו אגרת פתוחה מבלי חותם וכאומר לא בסתר דברתי וכל הרוצה לקרות יבוא ויקרא :
6
כָּת֣וּב בָּ֗הּ בַּגּוֹיִ֤ם נִשְׁמָע֙ וְגַשְׁמ֣וּ אֹמֵ֔ר אַתָּ֤ה וְהַיְּהוּדִים֙ חֹשְׁבִ֣ים לִמְר֔וֹד עַל־כֵּ֛ן אַתָּ֥ה בוֹנֶ֖ה הַחוֹמָ֑ה וְאַתָּ֗ה הוֶֹ֤ה לָהֶם֙ לְמֶ֔לֶךְ כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה:
contenant ces mots : "Le bruit s’est répandu parmi les peuples, et Gachmou le confirme, que toi et les Judéens, vous pensez vous révolter ; dans ce but, tu rebâtirais la muraille, et tu songerais à devenir leur roi, d’après ce qui se dit.
Rachi (non traduit)
כָּתוּב בָּהּ. בְּאוֹתָהּ אִגֶּרֶת:
בַּגּוֹיִם נִשְׁמָע. שֶׁנּוֹדַע לְכָל העכו''ם שֶׁאַתָּה וְכָל הַיְּהוּדִים חוֹשְׁבִים לִמְרוֹד:
וְגַשְׁמוּ אֹמֵר. גַּשְׁמוּ הוּא גֶּשֶׁם הָעַרְבִי וּפִתְרוֹנוֹ כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ כָּךְ הוּא הַדָּבָר וּפְלוֹנִי אוֹמֵר:
כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה. מוּסָב עַל כָּתוּב בָּהּ וּמִקְרָא מְסוֹרָס הוּא וַהֲרֵי הוּא כְּאִילּוּ נֶאֱמַר כָּתוּב בָּהּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה בַּגּוֹיִם נִשְׁמָע וגו':
M. David (non traduit)
כתוב בה. ודבר זה כתוב בה : בגוים נשמע. בין העובדי כוכבים נשמע וגם גשמו אומר כזאת אשר אתם רוצים למרוד במלך וע''כ תבצר החומה להתחזק במבצר העיר ואתה להם למלך : כדברים האלה. ר''ל כדברים האלה נשמע בעובדי כוכבים וגם זה מדברי האגרת :
M. Tsion (non traduit)
וגשמו. הוא גשם הערבי וכן יתר יתרו : הוה. הוא מלשון הויה :
Ralbag (non traduit)
בגוים נשמע וגשמו אומר. ר''ל בגוים נשמע זה הענין וגשם המערבי מספר שכן הוא שבגוים נשמע זה הקול :
7
וְגַם־נְבִיאִ֡ים הֶעֱמַ֣דְתָּ לִקְרֹא֩ עָלֶ֨יךָ בִֽירוּשָׁלִַ֜ם לֵאמֹ֗ר מֶ֚לֶךְ בִּֽיהוּדָ֔ה וְעַתָּה֙ יִשָּׁמַ֣ע לַמֶּ֔לֶךְ כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְנִֽוָּעֲצָ֖ה יַחְדָּֽו: (ס)
Tu aurais aussi suscité des prophètes chargés de te proclamer à Jérusalem "roi de Juda". Or, de tels bruits peuvent arriver jusqu’au roi : viens donc et concertons-nous ensemble."
Rachi (non traduit)
וְגַם נְבִיאִים וגו'. עַד וְנִוָּעֲצָה יַחְדָּיו הָיָה כָּתוּב בָּאִגֶּרֶת:
נְבִיאִים. בַּעֲלֵי לָשׁוֹן כְּמוֹ בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתַיִם (יְשַׁעְיָה ט'):
לֵאמֹר. שֶׁאוֹמְרִים יֵשׁ מֶלֶךְ בִּיהוּדָה:
וְעַתָּה יִשָּׁמַע לַמֶּלֶךְ. אַחֲרֵי שֶׁנִּקְרֵאתָ מֶלֶךְ יִשָּׁמַע לַמֶּלֶךְ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
M. David (non traduit)
וגם נביאים. ר''ל ועוד הוספת לפרסם הדבר כי העמדת בעלי לשון היודעים לסדר אמרים במיטב הדבור ושהם יקראו עליך בירושלים בפרסום רב לאמר אתה מלך ביהודה. ועתה ישמע למלך. ר''ל פן יהיה הדבר נשמע למלך ומרה תהיה באחרונה לזה לכה עתה ונועצה יחדיו מה לעשות איך להעלים הדבר :
M. Tsion (non traduit)
נביאים. ענינו בעלי הדבור כמו ניב שפתים (ישעיה נ''ז) :
Ralbag (non traduit)
ועתה לכה ונועצה יחדו. היה מראה לו שהוא אוהבו ולזה שלח לו שיקחו עצה בזה יחדו קודם שישמע למלך כדברים האלה ויעשה לו רעה :
8
וָאֶשְׁלְחָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֤א נִֽהְיָה֙ כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֖ר אַתָּ֣ה אוֹמֵ֑ר כִּ֥י מִֽלִּבְּךָ֖ אַתָּ֥ה בוֹדָֽאם:
Je renvoyai vers lui pour lui faire dire : "Il n’y a rien de vrai dans tous ces faits que tu allègues, c’est ton imagination qui les a inventés."
Rachi (non traduit)
כִּי מִלִּבְּךָ. הֲרֵי כִּי בִּמְקוֹם אֶלָּא:
בוֹדָאם. קונטרבנטאל''ש בלע''ז כְּמוֹ אֲשֶׁר בָּדָא מִלִּבּוֹ:
M. David (non traduit)
לא נהיה. אין דבר זה נשמע בעובדי כוכבים רק אתה בעצמך ממציא הכזב הזה מלבך :
M. Tsion (non traduit)
בודם. ענין המצאת הכזב וכן בדיך מתים יחרישו (איוב י''א) :
Ralbag (non traduit)
כי מלבך אתה בודאם. ר''ל אתה מוציאם מלבך ומחדשם כי לא נשמע זה בגוים :
9
כִּ֣י כֻּלָ֗ם מְיָֽרְאִ֤ים אוֹתָ֙נוּ֙ לֵאמֹ֔ר יִרְפּ֧וּ יְדֵיהֶ֛ם מִן־הַמְּלָאכָ֖ה וְלֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ה וְעַתָּ֖ה חַזֵּ֥ק אֶת־יָדָֽי:
Car tous ces gens cherchaient à nous intimider, se disant : "Leurs mains se relâcheront dans le travail, et il ne s’exécutera pas." Or, toi [ô Seigneur,] soutiens mes bras !
Rachi (non traduit)
כִּי כֻּלָם. כִּי כָּל העכו''ם:
מְיָרְאִים אוֹתָנוּ. מִתְיָרְאִים מִמֶּנּוּ וְכָךְ הֵם אוֹמְרִים יִרְפּוּ יְדֵיהֶם וגו':
וְעַתָּה חַזֵּק אֶת יָדָי. לְסַיְּיעֵנִי בְּבִנְיָן הַחוֹמָה:
M. David (non traduit)
כי כולם. שהרי לשעבר אתם כולכם הייתם מפחידים אותנו כי תאמרו בעבור הפחד ירפו ידיהם ממלאכת בנין החומה ולא תעשה עוד וא''כ לאויבים תחשבו ואיך א''כ תאמר עתה לחזק את ידי בעצה נכונה ואויב נהפך לאוהב אין זאת, או כאומר הנה העבר אין ועתה אשאל חזק את ידי בדברי נחומים ואל תוסיף להפחיד עוד :
M. Tsion (non traduit)
כולם. ענינו כמו כולכם ודוגמתו ואולם כולם תשובו (שם י''ז) :
Ralbag (non traduit)
ועתה חזק את ידי. אין אמרו חזק צווי אלא הוא מקור והרצון בו שהם מכונים להרפות ידינו מן המלאכה ועתה תתחזק ידי במה שדמו להרפותה באלו הכזבים :
10
וַאֲנִי־בָ֗אתִי בֵּ֣ית שְֽׁמַֽעְיָ֧ה בֶן־דְּלָיָ֛ה בֶּן־מְהֵֽיטַבְאֵ֖ל וְה֣וּא עָצ֑וּר וַיֹּ֡אמֶר נִוָּעֵד֩ אֶל־בֵּ֨ית הָאֱלֹהִ֜ים אֶל־תּ֣וֹךְ הַֽהֵיכָ֗ל וְנִסְגְּרָה֙ דַּלְת֣וֹת הַהֵיכָ֔ל כִּ֚י בָּאִ֣ים לְהָרְגֶ֔ךָ וְלַ֖יְלָה בָּאִ֥ים לְהָרְגֶֽךָ:
Je me rendis dans la maison de Chemaïa, fils de Delaïa, fils de Mehétabel, qui était enfermé chez lui. Il me dit : "Allons de concert dans la maison de Dieu, au fond du sanctuaire, et fermons les portes du sanctuaire, car ils vont venir te tuer ; c’est dans la nuit qu’on viendra te mettre à mort."
Rachi (non traduit)
וְהוּא עָצוּר. שֶׁמְּצָאוֹ בְּבֵיתוֹ:
וַיֹּאמֶר נִוָּעֵד. אוֹתוֹ שְׁמַעְיָה הָיָה נָבִיא שֶׁקֶר וְקִבֵּל שׁוֹחַד מִן סַנְבַלַּט וַחֲבֵירָיו לְהַפְחִיד אֶת נְחֶמְיָה כְּדֵי לְבַטֵּל אֶת הַמְּלָאכָה:
כִּי בָּאִים לְהָרְגֶךָ. שֶׁהֲרֵי יָבוֹאוּ לְהָרְגֶךָ סַנְבַלַּט וַחֲבֵירָיו:
וְלַיְלָה בָּאִים. וע''כ הִזְהִירוֹ לִיכָּנֵס בַּהֵיכָל וְלִסְגּוֹר הַדְּלָתוֹת עָלָיו שֶׁעֲדַיִין לֹא נַעֲשׂוּ דַּלְתוֹת שַׁעֲרֵי הָעִיר כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בִּתְחִילַת הַפָּרָשָׁה גַּם עַד הָעֵת הַהִיא דְּלָתוֹת לֹא הֶעֱמַדְתִּי בַשְּׁעָרִים:
M. David (non traduit)
והוא עצור. היה מעוכב לשבת בבית : נועד. נעשה ועד להאסף אל בית אלהים : ונסגרה דלתות ההיכל. להתחזק בה מפני סנבלט ואנשיו כי עדיין לא העמידו הדלתות בשערי העיר כמ''ש למעלה ויוכל לבוא בה כל הרוצה : ולילה באים. לא תדע להיות נשמר מהם באישון לילה :
M. Tsion (non traduit)
עצור. מעוכב וכן נעצרה נא אותך (שופטים י''ג) :
Ralbag (non traduit)
והוא עצור. ידמה שהיה נסגר בחדרו ונמנע מלצאת חוץ כמנהג המתבודד להגיע אליו הנבואה : ויאמר נועד אל בית האלהים וגו'. הנה נתן לו זאת העצה על פי הנבואה לפי מה שאמר לו כדי שיאמין לדבריו להועד אל תוך ההיכל כדי שלא יהרגוהו בלילה ההוא :
11
וָאֹמְרָ֗ה הַאִ֤ישׁ כָּמ֙וֹנִי֙ יִבְרָ֔ח וּמִ֥י כָמ֛וֹנִי אֲשֶׁר־יָב֥וֹא אֶל־הַהֵיכָ֖ל וָחָ֑י לֹ֖א אָבֽוֹא:
Je répondis : "Est-ce qu’un homme comme moi doit s’enfuir ? Et quel est mon pareil qui oserait entrer dans le sanctuaire et qui resterait en vie ? Je n’irai point."
Rachi (non traduit)
הַאִישׁ כָּמוֹנִי יִבְרָח. בִּתְמִיָּה אִם אִישׁ כָּמוֹנִי יִבְרָח לִיכָּנֵס בַּהֵיכָל:
לֹא אָבוֹא. לֹא אֶכָּנֵס שָׁם מִפְּנֵי פַּחַד הַמִּיתָה וְלֹא אֶעֱבוֹר עַל הַמִּצְוָה שֶׁל הקב''ה שֶׁלֹּא יָבוֹא וְיִכָּנֵס זָר בְּהֵיכָלוֹ:
M. David (non traduit)
האיש כמוני יברח. וכי איש כמוני יברח מן האויב הלא לכלימה תחשב וכאומר הנה גם זרועי משלה לי להלחם עמו : ומי כמוני. ועוד מי הוא הזר כמוני אשר יבוא אל ההיכל וישאר חי כי הלא מות יומת וכמ''ש והזר הקרב יומת (במדבר ג) : לא אבוא. לכן לא אבוא אל ההיכל :
Ralbag (non traduit)
ומי כמוני אשר יבא אל ההיכל וחי. אמנם אמר זה לפי שיש שם עונש מיתה למי שיכנס שם שלא לצורך עבודה באמרו (יקרא ט''ז ב') ואל יבא בכל עת אל הקדש וגו' :
12
וָאַכִּ֕ירָה וְהִנֵּ֥ה לֹֽא־אֱלֹהִ֖ים שְׁלָח֑וֹ כִּ֤י הַנְּבוּאָה֙ דִּבֶּ֣ר עָלַ֔י וְטוֹבִיָּ֥ה וְסַנְבַלַּ֖ט שְׂכָרֽוֹ:
Je reconnus par là que ce n’était pas Dieu qui l’avait envoyé, mais qu’il avait prononcé une prophétie à mon sujet, Tobia et Sanballat l’ayant soudoyé.
Rachi (non traduit)
וָאַכִּירָה. הִכַּרְתִּי בִּדְבָרָיו שֶׁלֹּא שְׁלָחוֹ הקב''ה בְּדָבָר זֶה שֶׁאֶעֱבוֹר עֲבֵירָה מִפְּנֵי פַּחַד הַמִּיתָה:
כִּי הַנְּבוּאָה דִּבֶּר עָלַי. שֶׁהֲרֵי הוּא דִּבֶּר הַדְּבָרִים הַלָּלוּ עָלַי בְּשֵׁם נְבוּאָה:
שְׂכָרוֹ. כָּל א' וא' מֵהֶם שְׂכָרוֹ וּנְתָנוֹ לוֹ שָׂכָר לְהַפְחִידֵנִי וּלְבַטֵּל בְּבִנְיָן הַחוֹמָה:
M. David (non traduit)
ואכירה. הכרתי בו שלא שלחו ה' ר''ל אין עצתו באמונה כמצות ה' אבל הכוונה להכשילני בעבירה : כי הנבואה. כי אמר אשר הנבואה דבר עלי ללכת אל ההיכל והנה הרבה ריוח והצלה לפניו ומדוע א''כ יצוה לעבור מצותו כי אם אמרו מדעתו היה מקום לומר מפני פיקוח נפש הותר הדבר אבל ה' לא יצוה כזאת ובזה הכרתי שאין עצתו אמונה רק טוביה או סנבלט שכרו להכשיל אותי בעצתו :
M. Tsion (non traduit)
וסנבלט. הוי''ו היא במקום או כמו ומקלל אביו ואמו (שמות כ''א) :
Ralbag (non traduit)
ואכירה והנה לא אלהים שלחו וגו'. כבר הכרתי אז שלא שלחו לי אלהים כאשר דבר עלי דבר הנבואה הזאת כי נבואת שקר היתה וטוביה וסנבלט שכר אותו כל אחד מהם שיאמר לי זאת הנבואה של שקר והוא אמר אותה בעבור שהוא שכור בעבור שאירא מדברי זאת הנבואה ואעשה כדבריו להכנס תוך ההיכל ולסגור דלתות ההיכל וחטאתי לה' והיה לטוביה ולסנבלט זה הענין להמציא עלי שם רע למען יוכלו לחרפני על עברי דברי התורה :
13
לְמַ֤עַן שָׂכוּר֙ ה֔וּא לְמַֽעַן־אִירָ֥א וְאֶֽעֱשֶׂה־כֵּ֖ן וְחָטָ֑אתִי וְהָיָ֤ה לָהֶם֙ לְשֵׁ֣ם רָ֔ע לְמַ֖עַן יְחָֽרְפֽוּנִי: (פ)
En effet, il avait été soudoyé pour que, prenant peur, j’agisse selon son conseil et me rendisse coupable ; cela leur aurait servi à me faire une mauvaise réputation et à me couvrir d’opprobre.
Rachi (non traduit)
לְמַעַן שָׂכוּר הוּא. אָמַר לִי הַדְּבָרִים הַלָּלוּ:
לְמַעַן אִירָא. כְּדֵי שֶׁאֶתְיָרֵא מֵהֶם לִהְיוֹת עוֹשֶׂה כֵּן לִיכָּנֵס בַּהֵיכָל וְלִהְיוֹת חוֹטֵא:
וְהָיָה לָהֶם לְשֵׁם רָע. לְמַעַן שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם לְשֵׁם רָע לְחַרְפֵנִי בַּעֲבֵירָה זוֹ:
M. David (non traduit)
למען שכור הוא. בעבור שהוא שכור אמר כן : למען אירא. מסנבלט ואעשה כן כדבריו לבוא אל ההיכל ואחטא בזה : והיה להם. ויהיה לסנבלט ואנשיו עלי דבר שם רע שאני זר ובאתי אל ההיכל למען יחרפוני בזה השם הרע זהו עצם כוונת העצה היעוצה :
14
זָכְרָ֧ה אֱלֹהַ֛י לְטוֹבִיָּ֥ה וּלְסַנְבַלַּ֖ט כְּמַעֲשָׂ֣יו אֵ֑לֶּה וְגַ֨ם לְנוֹעַדְיָ֤ה הַנְּבִיאָה֙ וּלְיֶ֣תֶר הַנְּבִיאִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ מְיָֽרְאִ֥ים אוֹתִֽי:
Tiens compte, ô mon Dieu, à Tobia et à Sanballat de tels agissements ; tiens compte aussi à la prophétesse Noadia et aux autres prophètes de ce qu’ils cherchaient à m’intimider.
Rachi (non traduit)
וְגַם לְנוֹעַדְיָה הַנְּבִיאָה. הִיא וּשְׁאָר נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר קִבְּלוּ שָׂכָר מִסַּנְבַלַּט וַחֲבֵירָיו כְּדֵי לְהַפְחִידֵנִי בִּנְבוּאַת שִׁקְרֵיהֶם:
M. David (non traduit)
זכרה וגו'. לגמול לכ''א כמעשיו אלה : וגם לנועדיה. וגם זכור לשלם גמול לנועדיה נבואה שקרית ולשאר נביאי השקר אשר היו מפחידים אותי בשקריהם בעבור כי קבלו שכר מטוביה וסנבלט :
15
וַתִּשְׁלַם֙ הַֽחוֹמָ֔ה בְּעֶשְׂרִ֥ים וַחֲמִשָּׁ֖ה לֶאֱל֑וּל לַחֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנַ֖יִם יֽוֹם: (פ)
La muraille fut achevée le vingt-cinquième jour du mois d’Eloul, au bout de cinquante-deux jours.
Rachi (non traduit)
בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה. יָמִים לַחֹדֶשׁ אֱלוּל בִּשְׁנַת כ' לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ שֶׁבִּשְׁנַת עֶשְׂרִים לְדָרְיָוֶשׁ עָלָה נְחֶמְיָה מִבָּבֶל וּבְאוֹתָהּ שָׁנָה בָּנָה חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם:
לַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם יוֹם. סוֹף נ''ב יוֹם מִיּוֹם שֶׁהִתְחִילוּ לִבְנוֹתוֹ נִגְמַר בִּנְיָן הַחוֹמָה:
M. David (non traduit)
לחמשים ושנים יום. לסוף נ''ב יום מעת שהתחילו :
Ralbag (non traduit)
לחמשים ושנים יום. ר''ל שמעת התחילו בבנין החומה עד שנשלמה לא היו כי אם חמשים ושנים ימים :
16
וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר שָֽׁמְעוּ֙ כָּל־א֣וֹיְבֵ֔ינוּ וַיִּֽרְא֗וּ כָּל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר סְבִֽיבֹתֵ֔ינוּ וַיִּפְּל֥וּ מְאֹ֖ד בְּעֵינֵיהֶ֑ם וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֚י מֵאֵ֣ת אֱלֹהֵ֔ינוּ נֶעֶשְׂתָ֖ה הַמְּלָאכָ֥ה הַזֹּֽאת:
Lorsque nos ennemis en furent tous instruits, toutes les nations qui nous entouraient prirent peur et se sentirent bien diminuées à leurs propres yeux ; elles reconnurent que c’était grâce à notre Dieu que cette entreprise avait été menée à bonne fin.
Rachi (non traduit)
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ כָּל אוֹיְבֵינוּ. דָּבָר זֶה שֶׁנִּשְׁלַם בִּנְיָן הַחוֹמָה:
וַיִּרְאוּ כָּל הַגּוֹיִם. וְכַאֲשֶׁר רָאוּ כָּל העכו''ם שֶׁנִּגְמַר בִּנְיָן חוֹמַת הָעִיר:
וַיִּפְּלוּ מְאֹד בְּעֵינֵיהֶם. נָפְלוּ הֵם עַצְמָם בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהָיוּ מוֹאֲסִים בְּעַצְמָם כִּי נָפַל פַּחַד הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם:
M. David (non traduit)
כאשר שמעו. שנשלם בנין החומה בזמן קצר כזה : ויראו. העובדי כוכבים אשר מסביב ראו בעיניהם מהירת הבנין : ויפלו. היו פחותים ומושפלים בעיני עצמם למול ישראל : כי מאת אלהינו וגו'. לפי המהירות הרב הזה :
M. Tsion (non traduit)
ויפלו. ענינו שפלות וגרעון כמו נופלים מערלים (יחזקאל ל''ב) :
Ralbag (non traduit)
ויפלו מאד בעיניהם. הוא כמו ויפלאו. כי זה הענין היה להם פלא עצום איך נשלמה מלאכה גדולה כזאת במעט זמן :
17
גַּ֣ם | בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם מַרְבִּ֞ים חֹרֵ֤י יְהוּדָה֙ אִגְּרֹ֣תֵיהֶ֔ם הוֹלְכ֖וֹת עַל־טוֹבִיָּ֑ה וַאֲשֶׁ֥ר לְטוֹבִיָּ֖ה בָּא֥וֹת אֲלֵיהֶֽם:
En ce même temps, les nobles de Juda multipliaient leurs lettres à l’adresse de Tobia, et celui-ci leur en faisait parvenir de son côté.
Rachi (non traduit)
חֹרֵי יְהוּדָה. שָׁרֵי יְהוּדָה:
עַל טוֹבִיָּה. אֶל טוֹבִיָּה יִשְׂרָאֵל רָשָׁע הָיָה, (עַיֵּין במס' קִדּוּשִׁין ע, שֶׁמְּבוֹאָר שָׁם שֶׁהָיָה עכו''ם וצ''ע מיוש''ה):
וַאֲשֶׁר לְטוֹבִיָּה. וְאִגֶּרֶת אֲשֶׁר לְטוֹבִיָּה:
M. David (non traduit)
גם בימים ההם. אף אחר תשלום הבנין אם כי ראו אשר נעשתה מאת האלהים עכ''ז רבים משרי יהודה היו שולחים אגדות אל טוביה והאגרות אשר לטוביה היו באות אליהם דרך אהבה וחיבה :
Ralbag (non traduit)
גם בימים ההם מרבים חורי יהודה וגו'. ר''ל שכבר היה לנחמיה עוד מהמונעים בבניתו החומה כי בימים ההם שהיתה נבנית היו חורי יהודה מרבים לשלוח תמיד אגרותיהם לטוביה שהיה מתנגד בבנית החומה ואגרות טוביה היו באות להם תמיד :
18
כִּי־רַבִּ֣ים בִּֽיהוּדָ֗ה בַּעֲלֵ֤י שְׁבוּעָה֙ ל֔וֹ כִּי־חָתָ֥ן ה֖וּא לִשְׁכַנְיָ֣ה בֶן־אָרַ֑ח וִֽיהוֹחָנָ֣ן בְּנ֔וֹ לָקַ֕ח אֶת־בַּת־מְשֻׁלָּ֖ם בֶּ֥ן בֶּֽרֶכְיָֽה:
Beaucoup de gens de Juda, en effet, lui étaient affiliés par un pacte, car il était le gendre de Chekhania, fils d’Arah, et son fils Johanan avait épousé la fille de Mechoullam, fils de Bérékhia.
Rachi (non traduit)
כִּי רַבִּים בִּיהוּדָה. שֶׁהָיוּ שָׂרִים רַבִּים בִּיהוּדָה אֲשֶׁר הָיוּ לוֹ לְטוֹבִיָּה בַּעֲלֵי בְּרִית וּשְׁבוּעָה:
כִּי חָתָן הוּא. אוֹתוֹ טוֹבִיָּה לִשְׁכַנְיָה:
וִיהוֹחָנָן בְּנוֹ. שֶׁל טוֹבִיָּה:
בַּת מְשֻׁלָּם. אוֹתוֹ מְשׁוּלָּם שַׂר וְגָדוֹל הָיָה:
M. David (non traduit)
בעלי שבועה לו. היה להם כריתות ברית עמו : כי חתן. טוביה היה חתן שכניה שהיה שר וגדול בישראל : ויהוחנן בנו. של טוביה :
Ralbag (non traduit)
כי רבים ביהודה וגו'. כי הוא היה חתן לשר גדול מיהודה ובנו גם כן היה חתן לשר אחר ואף על פי שהיה טוביה מהשמרונים לא טהר זה החתון שהיה להם עמו כי בנות היהודים היו בביתו ומה שטהר עזרא הוא הנשים הנכריות שלקחו היהודים :
19
גַּ֣ם טוֹבֹתָ֗יו הָי֤וּ אֹמְרִים֙ לְפָנַ֔י וּדְבָרַ֕י הָי֥וּ מוֹצִיאִ֖ים ל֑וֹ אִגְּר֛וֹת שָׁלַ֥ח טוֹבִיָּ֖ה לְיָֽרְאֵֽנִי:
Ils vantaient aussi ses mérites devant moi et lui rapportaient mes paroles ; Tobia, lui, envoyait des lettres pour m’intimider.
Rachi (non traduit)
גַּם טוֹבֹתָיו. שֶׁל טוֹבִיָּה הָיוּ מְסַפְּרִים לִפְנֵי אוֹתָן בַּעֲלֵי שְׁבוּעָתוֹ וּקְרוֹבָיו:
טוֹבֹתָיו. ששפרואוצ''ש בלע''ז:
הָיוּ מוֹצִיאִים לוֹ. לְהַגִּיד לוֹ לְטוֹבִיָּה:
אִגְּרוֹת שָׁלַח טוֹבִיָּה. אִגְּרוֹת הָיָה שׁוֹלֵחַ תָּדִיר לְהַפְחִידֵנִי שֶׁלֹּא לִבְנוֹת בִּנְיָן הַחוֹמָה:
M. David (non traduit)
גם טובותיו. דבדים טובים הנמצא בטוביה היו אומרים לפני למען יקניטו אותי : ודברי. מה שדברתי עליו מדברי בוז היו מגלין לו ולכן התמיד לשלוח אגרות להפחיד אותי :
Ralbag (non traduit)
גם טובותיו היו אומרים לפני. ר''ל גם הצלחותיו היו אומרים לפני ליראני ודברי שהייתי מדבר כנגדו היו מוציאים לו. ר''ל שהיו מודיעים אותם לו וכבר שלח טוביה אגרות ליראני כדי שאמנע מבנין החומה ועם כל זה היה מאת ה' שנשלם ענינה במעט זמן. הנה זה הוא שראינו לבארו בזאת הפרשה שהגבלנו פירושה פה. ואולם התועלו' המגיעים ממנה הם אלו. התועלת הראשון הוא במדות. והוא שראוי לכל אדם לחקור לפי מה שאפשר מהמקרים אשר לאוהביו כי מזה יתישר לנתינת העצה להם על הרע שלא יגיע ועל הטוב שיגיע ביותר שלם שאפשר. הלא תראה כי מפני שחקר נחמיה מהיהודים איך הם ומירושלים נתישר הדבר שעלתה ארוכה לחומת ירושלים ושנתישר מאד ענין ישראל אל הטוב. התועלת השני הוא להודיע שהוא ראוי לבכות ולהתאבל לצום ולהתפלל ולהתודות לה' יתברך להעביר הרע כמו שמצאנו שעשה נחמיה בזה המקום להשיג מזה ביום ההוא בנינו וכבר קדם זכרון התועלת הזה במקומות רבים. התועלת השלישי הוא להודיע שכאשר השיג דבר מה מהשליט אין ראוי לו שיקצר מלשאול ממנו הדברים ההכרחים להגעת התכלית ההיא. ולזה תמצא כשהשיג נחמיה מהמלך לבנות העיר קברות אבותיו שהיא חרבה ולהקים שעריה אשר אכלו באש לא בוש מהמלך מלשאול ממנו הדברים ההכרחים לו להשיג בהם זה התכלית והם. שיתנו לו אגרות לפחות עבר הנהר שיעבירוהו עד בואו אל ארץ יהודה. ואגרת אל אסף שומר הפרדס אשר למלך לתת לו עצים לקרות שערי הבירה אשר לבית ולחומת העיר ולבית אשר יבא אליו וידמה גם כן שהמלך שלח עמו חיל ופרשים לבקשתו כדי שיהיה יותר נשמר מכל אויב ואורב. התועלת הרביעי הוא להודיע שמי שיש לו לעשות מלאכה מה ראוי שיתבונן תחלה במלאכה מה היא כדי שיוכל להתישר בקלות איך יתכן יותר שישלם העשותה. ולזה תמצא שספר שקודם שהשתדל נחמיה בבנין החומה רצה לראות המלאכה הצריכה בבניתה מה היא ולזה הלך סביב העיר כלה לראות פרצות החומה עמה הם. התועלת החמישי הוא להודיע שמי שיש לו לעשות מלאכה ויירא ממתנגדים לו בה ראוי לו שישתדל על ענינה בהסתר רב בדרך שלא יודע למתנגדים לו עת תשלם כלה או קצתה. ולזה תמצא שספר כי נחמיה היה בירושלים ימים שלשה ולא הסתכל עדיין בדבר החומה כדי שלא ירגישו צרי יהודה ובנימין כי על זה בא וישתדלו עם המלך להיות לו לשטן ובלילה הלך עם מעט אנשים לעיין החומה ופרצותיה ולא היתה עמו בהמה כי אם הבהמה אשר הוא רוכב עליה כדי שלא ירגישו בזה ויודיעו זה קצת היהודים שהיה להם חתון עם צרי יהודה ובנימין לצריהם. ולזאת הסבה תמצא שכאשר משך נחמיה לב השרים והסגנים אליו בזה הבנין שם בכל חלקיה פועלים רבים בדרך שתשלם במעט זמן לא יתכן בו שיוכלו צרי יהודה ובנימין להגיע אל המלך להשתדל עמו לכתוב שטנה על דבר בנין החומה. ולזה תמצא כי צרי יהודה ובנימין היו משתדלים להשבית המלאכה בדרך שיוכלו להגיע הדבר אל המלך ולהביא שטנה ממנו בבנינו קודם שתשלם ולא שמע אליהם נחמיה להשבית המלאכה כי ידע התכלית אשר אליו היו פונים עד שעם פחדם מהמלחמה לא שבתה המלאכה כי היו כלי מלחמתם אצלם בעודם מחזיקים במלאכה וגם לא היו נחמיה ורעיו פושטים בגדיהם. והנה הורה על רוב זריזותם בזאת המלאכה שכבר השלימוה בחמשים ושנים יום. התועלת הששי הוא לבאר אופן השגחת ה' יתברך בעבדיו כי כשעלה על לב צרי יהודה ובנימין לעלות למלחמה עם עושי המלאכה במרמה ובתחבולה שלא ירגישו בהם עד שיהיו עליהם סבב ה' יתברך שנודע זה להם כפעם בפעם ונשמרו מהם לא אחת ולא שתים אך פעמים רבות עד שיהיה זה סבה שלא פנו אל זה עוד צרי יהודה ובנימין בראותם כי האלהים עם עושי המלאכה. התועלת השביעי הוא להודיע כי כבר יקרא יום באופן מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואם היה שיאמר באמתות ובקדימה על זמן היות השמש על הארץ ולזה נלמד מזה המקום כי הדברים שיחויב עשותם ביום לפי משפטי התורה אם נעשו אחר עלות השחר יצאו העושים אותם ידי חובתם כי זמן עשית המלאכות יכלול בצד מה מעלות השחר עד צאת הכוכבים כמו שנתבאר בזה המקום שאמר שהם עושים במלאכה מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואמר אחר זה והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה. התועלת השמיני הוא להודיע שמי שיצטרך לחסד מה מה' יתברך שינהג הוא בתבונה דומה למה שמבקש מה' יתברך כי הוא משלם מדה כנגד מדה על כל מעשי האדם וישיב לו גמולו במה שידמה לתבונה הטובה ההיא שהתנהג בה ולזה תמצא כי מפני שהיו צריכים יהודה ובנימין לחסד רב מה' יתברך והוא שיוציאם מהעבדות אשר הם בו ושישיב להם ארץ נחלתם ושלא יפרע מהם מה שנתחייבו לו מהעונש בעונותיהם ובעונות אבותם הסכים נחמיה שיעזבו לאחיהם המשא אשר הם נושים בהם ושדותם וכרמיהם ובתיהם ושישלחו עבדיהם חפשים. ר''ל שלא יכבשו בניהם ובנותיהם בחובם לעבדים. ולזה אמר להם נחמיה הלא ביראת ה' תלכו מחרפת הגוים אויבינו כמו שבארנו ומפני זה נתרצו כלם בזה הענין. התועלת התשיעי הוא להודיע שכאשר השיג האדם מה דבר טוב תקשה ההסכמה עליו אך בשכלו הניע הלבבות ומשך אותם אל ההסכמה בו הנה ראוי לו אז שהוא עת רצון שיקשרם באופן שלא יוכלו להשיב אחור זה הדבר כאשר תשיגם החרטה בו. ולזה תמצא כי אחר שהעיר נחמיה לב העם לעזוב המשא אשר הם נושים באחיהם בדרך שלא היה יכול לחשדו אחד מהם כי גם הוא ואשר עמו עזבו גם עם המשא אשר הם נושים בהם וראה שכבר הסכימו כלם על זה הנה מהר בעת רצון להשביעם לעשות כבר הזה גם קבלו עליהם אז קללה קשה אם לא יקימו את הדבר הזה. התועלת העשירי הוא להודיע טוב נפש נחמיה אשר בעבורו הצליח ה' יתברך מעשיו כי הוא לא רצה לקחת לחם הפחה ולא לקח מהעם מאומה עם רוב הוצאתו שהיה מוציא ומבזבז ומאכיל רבים מהיהודים על שלחנו. ולא נהג שררה בעצמו בענין בנין החומה כי גם הוא היה טורח שם תמיד עד שלא היה פושט בגדיו. התועלת האחד עשר הוא להודיע שהמנהיג הטוב שירצה למשול בלב העם להניע אותם אל הטוב ראוי שימשך לבבם בהטבתו להם כי אז יכנעו כלם למצותו. ולזה תמצא כי נחמיה מפני שרצה להניע ישראל אל הטוב כדי שתדבק בהם השגחת ה' יתברך היה מאכיל על שולחנו הסגנים ויהודים רבים הם ראשי עם כדי שיהיו יותר מוכנים להכנע למצותיו לטוב להם ולזה גם כן היה מטיב לעם ועזב המשא אשר היה נושה בהם מצורף לזה מה שנמשך מזה מהטוב שעשו גם כן שאר היהודים שהיו נושים באחיהם. התועלת השנים עשר הוא להודיע שאין ראוי לאדם שיאמין בקלות הדברים המסופרים לו באופן שיניעהו זה לעשות מה שאפשר שיהיה בו לו נזק מה גופי או נפשי ואף על פי שיאמר המספר שהוא מגיד אותם לו על פי הנבואה כשהיה אפשר שיעידו לו הדברים בעצמם שאינם כן. ולזה תמצא שספר שלא האמין נחמיה לאגרות ששלח לו סנבלט להועץ יחד על מה ששלח לו מדבר הקול אשר נשמע בגוים כי הוא חושב למרוד הוא והיהודים אשר עמו ולא הסכים מפני זה ללכת להועץ עמו יחד בעבור ששער כי על צד התחבולה שלח לו זה סנבלט למען יאמין לו ללכת להועץ עמו ויהרגנו שם. ואע''פ שכבר הפחידהו שמעיה על פי הנבואה ואמר לו שאם לא ימלט אל ההיכל הנה הלילה באים צרי יהודה ובנימין להרגו לא האמין לדבריו לחטא לה' כי שיער שאין זו נבואה אמיתית מפני מה שאמר שיועדו יחד אל תוך ההיכל כי אם נודה שיהיה מותר זה לנחמיה מפני הסכנה למה יותר זה לשמעיה. ועוד כי אין לה' יתברך מעצור להושיע עבדיו בזולת החטא הנפלא הזה. ולזה שיער נחמיה כי זאת הנבואה היתה נבואת שקר ושכבר שכרו סנבלט וטוביה לומר כן כדי שיהיה זה לשם רע לנחמיה. גם לא האמין לדברי נועדים ויתר הנביאים אשר היו מיראים אותו. אבל כל מה שמיראים אותו היתה ידו מתחזקת והיה זה סבה לשלמות החומה במעט זמן :
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source