Chap. 25
1
בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ מָלַ֣ךְ אֲמַצְיָ֔הוּ וְעֶשְׂרִ֣ים וָתֵ֙שַׁע֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ יְהוֹעַדָּ֖ן מִירוּשָׁלָֽיִם:
Agé de vingt-cinq ans lors de son avènement, Amacia régna vingt-neuf ans à Jérusalem. Le nom de sa mère était Yehoaddân, de Jérusalem.
2
וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה רַ֕ק לֹ֖א בְּלֵבָ֥ב שָׁלֵֽם:
Il fit ce qui est droit aux yeux de l’Éternel, mais non d’un cœur entièrement dévoué.
3
וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר חָזְקָ֥ה הַמַּמְלָכָ֖ה עָלָ֑יו וַֽיַּהֲרֹג֙ אֶת־עֲבָדָ֔יו הַמַּכִּ֖ים אֶת־הַמֶּ֥לֶךְ אָבִֽיו:
Lorsque la royauté se trouva consolidée entre ses mains, il fit périr ses serviteurs qui avaient assassiné le roi son père.
4
וְאֶת־בְּנֵיהֶ֖ם לֹ֣א הֵמִ֑ית כִּ֣י כַכָּת֣וּב בַּתּוֹרָ֡ה בְּסֵ֣פֶר מֹשֶׁה֩ אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהוָ֜ה לֵאמֹ֗ר לֹא־יָמ֨וּתוּ אָב֤וֹת עַל־בָּנִים֙ וּבָנִים֙ לֹא־יָמ֣וּתוּ עַל־אָב֔וֹת כִּ֛י אִ֥ישׁ בְּחֶטְא֖וֹ יָמֽוּתוּ:
Mais il ne fit pas mourir leurs enfants, suivant en cela ce qui est écrit dans la Loi, dans le livre de Moïse, promulgué par l’Éternel : "Les parents ne mourront pas à cause des enfants, ni les enfants à cause des parents ; mais chacun subira la mort pour son seul méfait."
M. David (non traduit)
ככתוב. כי עשה ככתוב בתורה ולתוספת ביאור אמר בספר משה: על בנים. בעבור עון הבנים: איש בחטאו ימותו. ר''ל כל המתים המה כל איש בחטאו ולא בחטא זולתו:
5
וַיִּקְבֹּ֤ץ אֲמַצְיָ֙הוּ֙ אֶת־יְהוּדָ֔ה וַיַּֽעֲמִידֵ֣ם לְבֵית־אָב֗וֹת לְשָׂרֵ֤י הָאֲלָפִים֙ וּלְשָׂרֵ֣י הַמֵּא֔וֹת לְכָל־יְהוּדָ֖ה וּבִנְיָמִ֑ן וַֽיִּפְקְדֵ֗ם לְמִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וַיִּמְצָאֵ֗ם שְׁלֹשׁ־מֵא֨וֹת אֶ֤לֶף בָּחוּר֙ יוֹצֵ֣א צָבָ֔א אֹחֵ֖ז רֹ֥מַח וְצִנָּֽה:
Amacia rassembla les gens de Juda et les rangea par maisons paternelles, sous la direction des chiliarques et des centeniers de tout Juda et Benjamin. Les ayant recensés à partir de l’âge de vingt ans et au-delà, il constata qu’ils étaient trois cent mille hommes choisis, capables de faire campagne, armés de lances et de boucliers.
M. David (non traduit)
לבית אבות וכו'. לכל בית אב לבד ולכל שר אלף ומאה עם אנשיו לבד:
Ralbag (non traduit)
ויקבוץ אמציהו את יהודה ויעמידם לבית אבות וגו'. כבר קצר זכרון הרבה מזה הספור בספר מלכים : וימצאם שלש מאות אלף בחור יוצא צבא. זה מעיר איך נמעטו להפליא מימי יהושפט עד היום ההוא :
6
וַיִּשְׂכֹּ֣ר מִיִּשְׂרָאֵ֗ל מֵ֥אָה אֶ֛לֶף גִּבּ֥וֹר חָ֖יִל בְּמֵאָ֥ה כִכַּר־כָּֽסֶף:
Il prit encore à sa solde, dans Israël, cent mille vaillants guerriers moyennant cent kikkar d’argent.
7
וְאִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים בָּ֤א אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר הַמֶּ֕לֶךְ אַל־יָבֹ֥א עִמְּךָ֖ צְבָ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֣י אֵ֤ין יְהוָה֙ עִם־יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּ֖ל בְּנֵ֥י אֶפְרָֽיִם:
Mais un homme de Dieu vint le trouver et lui dit "O roi, il ne faut pas que le corps d’armée d’Israël marche avec toi, car l’Éternel n’est pas avec Israël, avec tous ces fils d’Ephraïm !
Rachi (non traduit)
כִּי אֵין ה' עִם יִשְׂרָאֵל כֹּל בְּנֵי אֶפְרָיִם. לְפִי שֶׁיָּרָבְעָם מִשֵּׁבֶט אֶפְרָיִם וְהוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהֶחְטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר אַחֲרָיו הָיָה לָהֶם לְמוֹקֵשׁ שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין לְעֶגְלֵי זָהָב שֶׁל יָרָבְעָם:
M. David (non traduit)
כל בני אפרים. מלכות עשרת השבטים קרויה על שם אפרים על כי ירבעם המלך הראשון שעליהם היה מבני אפרים:
8
כִּ֚י אִם־בֹּ֣א אַתָּ֔ה עֲשֵׂ֖ה חֲזַ֣ק לַמִּלְחָמָ֑ה יַכְשִֽׁילְךָ֤ הָֽאֱלֹהִים֙ לִפְנֵ֣י אוֹיֵ֔ב כִּ֥י יֶשׁ־כֹּ֛חַ בֵּאלֹהִ֖ים לַעְז֥וֹר וּלְהַכְשִֽׁיל:
Mais va plutôt seul, prends tes dispositions pour être vaillant au combat : Dieu pourrait te faire succomber devant l’ennemi, car Dieu a la puissance de soutenir et de faire tomber."
Rachi (non traduit)
כִּי אִם בֹּא אַתָּה. פִּתְרוֹן אִם לֹא תַאֲמִין בִּדְבָרַי הֲלֹא תְּנַסֶּה בֹּא אַתָּה וַעֲשֵׂה וְחָזָק לַמִּלְחָמָה:
לַעְזוֹר וּלְהַכְשִׁיל. פִּתְרוֹן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ וּגְבוּרָה לַעְזוֹר לְךָ בְּלֹא חַיִל שֶׁל אֶפְרַיִם וּלְהַכְשִׁיל אוֹתְךָ אִם תּוֹלִיכֵם עִמְּךָ:
M. David (non traduit)
כי אם בוא אתה. בוא למלחמה לבד ולא עמהם: יכשילך. ר''ל פן יכשילך ומענינו תבין חסרונו ור''ל אם יבואו עמך צבא ישראל פן יכשילך האלהים לפני האויב:
Ralbag (non traduit)
כי אם בא אתה וגו'. אך תבוא אתה לבד : עשה חזק למלחמה. הנה עשה הוא מקור וכן חזק. והרצון בו אם תעשה זה לחזק עצמך למלחמה ולזה שכרת מאה אלף מישראל הנה יכשילך ה' יתברך לפני אויב תחת אשר רצונו לעזור לך כי יש לה' יתברך כח לעזור למי שירצה ואם הוא חלוש ולהכשיל מי שירצה ואם הוא חזק :
9
וַיֹּ֤אמֶר אֲמַצְיָ֙הוּ֙ לְאִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים וּמַֽה־לַּעֲשׂוֹת֙ לִמְאַ֣ת הַכִּכָּ֔ר אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִגְד֣וּד יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֙אמֶר֙ אִ֣ישׁ הָֽאֱלֹהִ֔ים יֵ֚שׁ לַֽיהוָ֔ה לָ֥תֶת לְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מִזֶּֽה:
Amacia répliqua à l’homme de Dieu : "Mais qu’adviendra-t-il des cent kikkar que j’ai remis au corps d’armée d’Israël ? Dieu a de quoi t’en donner beaucoup plus que cela", répondit l’homme de Dieu.
M. David (non traduit)
ומה לעשות. ר''ל וכי אפסיד הכסף הלא לא יחזירו לי: יש לה' וכו'. וימלא חסרונך ממקום אחר:
10
וַיַּבְדִּילֵ֣ם אֲמַצְיָ֗הוּ לְהַגְּדוּד֙ אֲשֶׁר־בָּ֤א אֵלָיו֙ מֵֽאֶפְרַ֔יִם לָלֶ֖כֶת לִמְקוֹמָ֑ם וַיִּ֨חַר אַפָּ֤ם מְאֹד֙ בִּֽיהוּדָ֔ה וַיָּשׁ֥וּבוּ לִמְקוֹמָ֖ם בָּחֳרִי־אָֽף: (ס)
Amacia élimina donc cette troupe do guerriers qui lui étaient venus d’Ephraïm, pour les faire retourner chez eux ; leur irritation fut très violente contre Juda, et ils rentrèrent dans leurs foyers en proie à une vive colère.
M. David (non traduit)
ויבדילם. מבין אנשי יהודה: ויחר אפם. כי לבזיון יחשב להם:
11
וַאֲמַצְיָ֙הוּ֙ הִתְחַזַּ֔ק וַיִּנְהַג֙ אֶת־עַמּ֔וֹ וַיֵּ֖לֶךְ גֵּ֣יא הַמֶּ֑לַח וַיַּ֥ךְ אֶת־בְּנֵי־שֵׂעִ֖יר עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִֽים:
Amacia, confiant dans sa force, mit en marche son peuple et se dirigea vers la vallée du Sel. Il tua aux fils de Séïr dix mille hommes.
12
וַעֲשֶׂ֨רֶת אֲלָפִ֜ים חַיִּ֗ים שָׁבוּ֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַיְבִיא֖וּם לְרֹ֣אשׁ הַסָּ֑לַע וַיַּשְׁלִיכ֛וּם מֵֽרֹאשׁ־הַסֶּ֖לַע וְכֻלָּ֥ם נִבְקָֽעוּ:
Dix mille autres furent pris vivants par les fils de Juda, qui les conduisirent sur le sommet du rocher et les précipitèrent en bas ; tous furent mis en pièces.
Rachi (non traduit)
וְכֻלָּם נִבְקָעוּ וַיְהִי אַחֲרֵי בֹּא וגו'. בְּאֵיכָה רַבָּתִי עָלָיו נֶאֱמַר וּרְגַז וְשָׂחַק וְאֵין נַחַת (מִשְׁלֵי כט):
M. David (non traduit)
נבקעו. נבקע כריסם:
M. Tsion (non traduit)
שבו. מל' שביה :
13
וּבְנֵ֣י הַגְּד֗וּד אֲשֶׁ֨ר הֵשִׁ֤יב אֲמַצְיָ֙הוּ֙ מִלֶּ֤כֶת עִמּוֹ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וַֽיִּפְשְׁטוּ֙ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִשֹּׁמְר֖וֹן וְעַד־בֵּ֣ית חוֹר֑וֹן וַיַּכּ֤וּ מֵהֶם֙ שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַיָּבֹ֖זּוּ בִּזָּ֥ה רַבָּֽה: (פ)
Cependant les soldats du corps d’armée qu’Amacia avait empêché de l’accompagner à la guerre, se répandirent dans les villes de Juda, depuis Samarie jusqu’à Bethorôn : ils massacrèrent trois mille hommes et enlevèrent un butin considérable.
Rachi (non traduit)
וַיִּפְשְׁטוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה מִשֹּׁמְרוֹן וְעַד בֵּית חוֹרוֹן. לְאַחַר שֶׁחָזְרוּ לִמְקוֹמָם כְּדִלְעֵיל וַיִּחַר אַפָּם מְאֹד בִּיהוּדָה וַיָּשׁוּבוּ לִמְקוֹמָם שֶׁאִם לֹא כֵן אֶלָּא מִיָּד שֶׁנִּבְדְּלוּ מֵאֲמַצְיָה פָּשְׁטוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה הָיָה לוֹ לוֹמַר וַיִּפְשְׁטוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה מִבֵּית חוֹרוֹן עַד שׁוֹמְרוֹן:
M. Tsion (non traduit)
ויפשטו. מל' התפשטות ופזור כדרך הנלחמים ושוללים :
14
וַיְהִ֗י אַחֲרֵ֨י ב֤וֹא אֲמַצְיָ֙הוּ֙ מֵֽהַכּ֣וֹת אֶת־אֲדוֹמִ֔ים וַיָּבֵ֗א אֶת־אֱלֹהֵי֙ בְּנֵ֣י שֵׂעִ֔יר וַיַּֽעֲמִידֵ֥ם ל֖וֹ לֵאלֹהִ֑ים וְלִפְנֵיהֶ֥ם יִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה וְלָהֶ֥ם יְקַטֵּֽר:
Lorsque Amacia rentra chez lui, après avoir battu les Iduméens, il rapporta avec lui les dieux des fils de Séïr, et les reconnut lui-même comme des dieux : il se prosternait devant eux et leur brûlait de l’encens.
15
וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בַּאֲמַצְיָ֑הוּ וַיִּשְׁלַ֤ח אֵלָיו֙ נָבִ֔יא וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ לָ֤מָּה דָרַ֙שְׁתָּ֙ אֶת־אֱלֹהֵ֣י הָעָ֔ם אֲשֶׁ֛ר לֹא־הִצִּ֥ילוּ אֶת־עַמָּ֖ם מִיָּדֶֽךָ:
La colère du Seigneur s’enflamma contre Amacia ; il lui envoya un prophète qui lui dit : "Pourquoi es-tu allé chercher les dieux d’un peuple qui n’ont pu sauver les leurs de ta main ?"
M. David (non traduit)
אשר לא הצילו. ונראה א''כ שלא אלהים המה:
16
וַיְהִ֣י | בְּדַבְּר֣וֹ אֵלָ֗יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַלְיוֹעֵ֤ץ לַמֶּ֙לֶךְ֙ נְתַנּ֔וּךָ חֲדַל־לְךָ֖ לָ֣מָּה יַכּ֑וּךָ וַיֶּחְדַּ֣ל הַנָּבִ֗יא וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־יָעַ֤ץ אֱלֹהִים֙ לְהַשְׁחִיתֶ֔ךָ כִּֽי־עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וְלֹ֥א שָׁמַ֖עְתָּ לַעֲצָתִֽי:
L’interrompant dans son discours, Amacia lui dit : "T’avons-nous nommé conseiller du roi ? Tiens-toi tranquille, sans quoi l’on va te maltraiter !" Le prophète coupa court et dit : "Ce que je sais, c’est que Dieu a résolu dans ses conseils de te perdre, puisque tu agis de la sorte et que tu refuses d’écouter mon conseil."
Rachi (non traduit)
כִּי יָעַץ אֱלֹהִים לְהַשְׁחִיתֶךָ. כְּלוֹמַר אִם אֵין אַתָּה שׁוֹמֵעַ לַעֲצָתִי לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ יְשָׁרָה דַּע לְךָ אַתָּה הַמֶּלֶךְ כִּי יָעַץ ה' לְהַשְׁחִיתֶךָ הוֹאִיל כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת וְלֹא שָׁמַעְתָּ לְעֵצָה וּמַה הִיא הָעֵצָה שֶׁהִשִּׂיאֲךָ לְהִתְגָּרוֹת בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְלִיפּוֹל לְפָנָיו כְּדִכְתִיב וַיִּוָּעַץ אֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּשְׁלַח אֶל יוֹאָשׁ וגו':
M. David (non traduit)
הליועץ. וכי מי מינה אותך יועץ למלך: חדל לך. מדברך אלה: למה יכוך. מי מאנשי: כי יעץ אלהים. יעץ את עצמו:
Ralbag (non traduit)
ויחדל הנביא ויאמר ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך. העיר בזה כי אחר שיראה הנביא שאם יוסיף להוכיחם יוסיפו על חטאתם פשע ויקומו להרגו הנה אינו מחויב לשנות להם דברי הנבואה ההיא בעצמה אחר שעשה שליחות ה' יתברך בה ולמדנו בזה שקצת העונות הם בצד שימנעו הבחירה מן האדם לשוב מהם וזה אמנם יהיה בעונות הגדולים מאד כי ה' יתברך ירצה שיגיע עליהם לחוטאים העונש הראוי :
17
וַיִּוָּעַ֗ץ אֲמַצְיָ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה וַ֠יִּשְׁלַח אֶל־יוֹאָ֨שׁ בֶּן־יְהוֹאָחָ֧ז בֶּן־יֵה֛וּא מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר (לך) לְכָ֖ה נִתְרָאֶ֥ה פָנִֽים:
Amacia, roi de Juda, après avoir consulté, envoya dire à Joas, fils de Joachaz, fils de Jéhu, roi d’Israël : "Allons nous mesurer ensemble !"
Rachi (non traduit)
לְכָה נִתְרָאֶה פָנִים. לְהַרְאוֹת גְּבוּרָתֵינוּ עַל סוּסִים בָּרְמָחִים:
M. David (non traduit)
נתראה פנים. כאומר אין זה גבורה מה שבאו אנשיך פתאום והכו בעמי אך נתראה פנים בפנים ונדעה הגבורה עם מי:
M. Tsion (non traduit)
לך. ענינו כמו לכה בה''א :
18
וַיִּשְׁלַ֞ח יוֹאָ֣שׁ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־אֲמַצְיָ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֮ לֵאמֹר֒ הַח֜וֹחַ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֗וֹן שָׁ֠לַח אֶל־הָאֶ֜רֶז אֲשֶׁ֤ר בַּלְּבָנוֹן֙ לֵאמֹ֔ר תְּנָֽה־אֶת־בִּתְּךָ֥ לִבְנִ֖י לְאִשָּׁ֑ה וַֽתַּעֲבֹ֞ר חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֔וֹן וַתִּרְמֹ֖ס אֶת־הַחֽוֹחַ:
Joas, roi d’Israël, adressa à son tour ce message à Amacia, roi de Juda : "Le buisson sur le Liban fit dire au cèdre du Liban : Accorde ta fille comme épouse à mon fils. Mais une bête sauvage du Liban vint à passer et écrasa le buisson.
Rachi (non traduit)
הַחוֹחַ אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן. שֶׁהוּא שְׁפַל רוּחַ:
שָׁלַח אֶל הָאֶרֶז. שֶׁהוּא שַׂר גָּדוֹל מִכָּל הָאִילָנוֹת:
וַתַּעֲבֹר וגו' וַתִּרְמֹס. וְלֹא רָצָה הָאֶרֶז לְהָרְגוֹ כִּי זִילוּת הוּא בְּעֵינָיו לִטְרוֹף הַחוֹחַ אֶלָּא עָבְרָה עָלָיו וּרְמַסְתּוֹ לְבִזָּיוֹן כִּי הֵיאַךְ נְשָׂאוֹ לִבּוֹ לִשְׁלוֹחַ בִּזָּיוֹן גָּדוֹל כָּזֶה לְאֶרֶז גָּבוֹהַּ אַף אַתָּה כְּחוֹחַ שֶׁאֵין לְךָ רַק שְׁנֵי שְׁבָטִים וְעַתָּה עֲבָדַי יְקוּמוּן עָלֶיךָ וִירְמְסוּךָ כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ הַבִּזָּיוֹן הַזֶּה:
M. David (non traduit)
החוח. המשיל את אמציה לחוח ואת עצמו לארז וכאלו אומר אף אם דברת לשלום לכלימה יחשב לי להתחבר עמך מכ''ש לרדת עמך במלחמה: ותרמוס. על אשר נשאו לבו לדבר כזאת ורמז לו שאנשיו ירמסו אותו:
M. Tsion (non traduit)
החוח. הוא מין קוצים כמו כשושנה בין החוחים (ש''ה ב) : ותרמוס. ענין דריכה ברגל :
19
אָמַ֗רְתָּ הִנֵּ֤ה הִכִּ֙יתָ֙ אֶת־אֱד֔וֹם וּנְשָׂאֲךָ֥ לִבְּךָ֖ לְהַכְבִּ֑יד עַתָּה֙ שְׁבָ֣ה בְּבֵיתֶ֔ךָ לָ֤מָּה תִתְגָּרֶה֙ בְּרָעָ֔ה וְנָ֣פַלְתָּ֔ אַתָּ֖ה וִיהוּדָ֥ה עִמָּֽךְ:
Tu te dis, sans doute, que tu as battu Edom, et ton cœur te pousse à faire grand : reste à la maison. Pourquoi courir au devant d’un désastre et t’exposer à tomber, toi et Juda avec toi ?"
Rachi (non traduit)
וּנְשָׂאֲךָ לִבְּךָ. לִרְדּוֹף אַחַר הַכָּבוֹד וְרוֹצֶה אַתָּה לְהִתְכַּבֵּד אַף בִּי וּבִמְלָכִים (ב' י''ד) הִכָּבֵד וְשֵׁב בְּבֵיתֶךָ:
M. David (non traduit)
אמרת הנה הכית וכו'. ולדבר גבורה יחשב אצלך ולזה נתגאית ורוצה אתה להרבות כבודך בהלחמך עמדי: עתה. הואיל וקנית כבוד מה בנצחון אדום שב בביתך ותשאר בכבודך: למה תתגרה ברעה. למה תתגרה עמדי בעבור הביא עליך הרעה ותפול אתה ועמך:
M. Tsion (non traduit)
ונשאך לבך. ענין התרוממות וגאוה : תתגרה. מל' תגר ומחלוקת וכן אל תתגר בם (דברים ב) :
Ralbag (non traduit)
ונשאך לבך להכביד עתה שבה בביך. ר''ל להקנות לך כבוד על ההצלחה שהגיע לך במלחמה :
20
וְלֹא־שָׁמַ֣ע אֲמַצְיָ֔הוּ כִּ֤י מֵהָֽאֱלֹהִים֙ הִ֔יא לְמַ֖עַן תִּתָּ֣ם בְּיָ֑ד כִּ֣י דָֽרְשׁ֔וּ אֵ֖ת אֱלֹהֵ֥י אֱדֽוֹם:
Mais Amacia ne voulut rien entendre. C’est Dieu qui en avait décidé ainsi afin de le livrer, [lui et Juda], au pouvoir [de l’ennemi], parce qu’ils avaient recherché les dieux d’Edom.
Rachi (non traduit)
כִּי מֵהָאֱלֹהִים הִיא לְמַעַן תִּתָּם בְּיָד. כְּלוֹמַר בִּידֵיהֶם כְּדִלְעֵיל יָדַעְתִּי כִּי יָעַץ אֱלֹהִים לְהַשְׁחִיתֶךָ:
M. David (non traduit)
למען תתם. את אמציה ועמו ביד מלך ישראל:
21
וַיַּ֨עַל יוֹאָ֤שׁ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ וַיִּתְרָא֣וּ פָנִ֔ים ה֖וּא וַאֲמַצְיָ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה בְּבֵ֥ית שֶׁ֖מֶשׁ אֲשֶׁ֥ר לִיהוּדָֽה:
Joas, roi d’Israël, monta, et ils en vinrent aux mains, lui et Amacia, roi de Juda, à Beth-Chémech de Juda.
Rachi (non traduit)
בְּבֵית שֶׁמֶשׁ. הָיְתָה הַמִּלְחָמָה וְהוּצְרַךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא תֹּאמַר כְּשֶׁתָּפשׂוֹ אֲמַצְיָה לָמָּה הֱבִיאוֹ לִירוּשָׁלַיִם וְלֹא לְשׁוֹמְרוֹן לְפִי שֶׁהָיָה בֵּית שֶׁמֶשׁ סָמוּךְ לִירוּשָׁלַיִם:
M. David (non traduit)
ויתראו פנים. ר''ל נלחמו פנים בפנים:
22
וַיִּנָּ֥גֶף יְהוּדָ֖ה לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּנֻ֖סוּ אִ֥ישׁ לְאֹהָלָֽיו:
Juda essuya une défaite devant Israël, et ils s’enfuirent tous dans leurs tentes.
23
וְאֵת֩ אֲמַצְיָ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֜ה בֶּן־יוֹאָ֣שׁ בֶּן־יְהוֹאָחָ֗ז תָּפַ֛שׂ יוֹאָ֥שׁ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּבֵ֣ית שָׁ֑מֶשׁ וַיְבִיאֵ֙הוּ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיִּפְרֹ֞ץ בְּחוֹמַ֣ת יְרוּשָׁלִַ֗ם מִשַּׁ֤עַר אֶפְרַ֙יִם֙ עַד־שַׁ֣עַר הַפּוֹנֶ֔ה אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אַמָּֽה:
Quant à Amacia, roi de Juda, fils de Joas, fils d’Achazia, Joas, roi d’Israël, le fit prisonnier à Beth-Chémech ; ensuite il l’amena à Jérusalem, dont il abattit le rempart depuis la porte d’Ephraïm jusqu’à la porte de l’angle, sur une longueur de quatre cents coudées.
Rachi (non traduit)
וַיִּפְרֹץ בְּחוֹמַת. שֶׁאָמַר מֵעַתָּה לֹא יִמְרוֹד בִּי כִּי לֹא גָבַהּ לִבּוֹ כָּל כָּךְ לִמְרוֹד הוֹאִיל וְנִפְרְצָה הַחוֹמָה:
M. David (non traduit)
משער אפרים. התחיל לפרוץ מן השער הנקרא שער אפרים ופרץ עד השער הנקרא שער הפונה והיה באורך ת' אמה:
M. Tsion (non traduit)
שער הפונה. הוא שער הפנה הנאמר במ''ב כי השער העומד בפנה הוא פונה לכאן ולכאן :
24
וְכָֽל־הַזָּהָ֣ב וְהַכֶּ֡סֶף וְאֵ֣ת כָּל־הַ֠כֵּלִים הַנִּמְצְאִ֨ים בְּבֵית־הָאֱלֹהִ֜ים עִם־עֹבֵ֣ד אֱד֗וֹם וְאֶת־אֹצְרוֹת֙ בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְאֵ֖ת בְּנֵ֣י הַתַּֽעֲרֻב֑וֹת וַיָּ֖שָׁב שֹׁמְרֽוֹן:
[Il enleva] tout l’or et l’argent et tous les vases qui se trouvaient dans la maison de Dieu, sous la garde d’Obed-Edom, et les trésors du palais royal, ainsi que les otages ; puis il s’en retourna à Samarie.
Rachi (non traduit)
הַנִּמְצְאִים בְּבֵית הָאֱלֹהִים עִם עֹבֵד אֱדוֹם. כִּי הוּא וּבָנָיו נְגִידִים עַל הָאוֹצָרוֹת כָּל יְמֵיהֶם כְּדִלְעֵיל:
וְאֵת בְּנֵי הַתַּעֲרֻבוֹת. שֶׁלֹּא הֵנִיחוּ יִשְׂרָאֵל אֶת אֲמַצְיָהוּ לִהְיוֹת עוֹד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלַיִם עַד שֶׁנָּתַן בְּנֵי הַשָּׂרִים עֵרָבוֹן שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ עוֹד בּוֹ וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן אוֹתוֹ בִּמְלָכִים (ב יד) בְּנֵי רַבְרְבַיָא, וְרַבֵּינוּ יוֹסֵף פֵּירֵשׁ תַּעֲרוֹבוֹת אוֹתָן הַתַּעֲרוֹבוֹת שֶׁהָיָה לוֹ לַמֶּלֶךְ נְתוּנִים בְּעַרְבוּת שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ אֲבוֹתָם בּוֹ וְלֹא נִרְאֶה לִי כִּי לֹא מָצִינוּ שֶׁגָּבְרָה יָד יְהוּדָה כָּל כָּךְ עַל אֲחֵרִים שֶׁיְּהוּ צְרִיכִים לִיתֵּן לִיהוּדָה בְּנֵיהֶם לְעֵרָבוֹן:
M. David (non traduit)
וכל הזהב. רוצה לומר ולקח את כל הזהב וכו' ומענינו תבין חסרונו: עם עובד אדום. עם כל הנמצא בבית עובד אדום כי בהיות הארון שם בימי דוד היה בביתו אוצרות הקדשים ונשארו שמה אף אחר שנלקח הארון משם: בני התערובות. הם בני השרים שהם ביד המלך לערבון שלא ימרדו בו האבות:
M. Tsion (non traduit)
התערובות. מל' ערבין ומשכון כמו מה הערבון (בראשית לח) :
25
וַיְחִ֨י אֲמַצְיָ֤הוּ בֶן־יוֹאָשׁ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת יוֹאָ֥שׁ בֶּן־יְהוֹאָחָ֖ז מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה:
Après la mort de Joas, fils de Joachaz, roi d’Israël, Amacia, fils de Joas, roi de Juda, régna encore quinze ans.
26
וְיֶ֙תֶר֙ דִּבְרֵ֣י אֲמַצְיָ֔הוּ הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאַחֲרוֹנִ֑ים הֲלֹא֙ הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים עַל־סֵ֥פֶר מַלְכֵי־יְהוּדָ֖ה וְיִשְׂרָאֵֽל:
Le reste de l’histoire d’Amacia, du début à ta fin, se trouve consigné dans le livre des rois de Juda et d’Israël.
27
וּמֵעֵ֗ת אֲשֶׁר־סָ֤ר אֲמַצְיָ֙הוּ֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהוָ֔ה וַיִּקְשְׁר֨וּ עָלָ֥יו קֶ֛שֶׁר בִּירוּשָׁלִַ֖ם וַיָּ֣נָס לָכִ֑ישָׁה וַיִּשְׁלְח֤וּ אַחֲרָיו֙ לָכִ֔ישָׁה וַיְמִיתֻ֖הוּ שָֽׁם:
Depuis le moment où Amacia s’était détourné du Seigneur, on forma un complot contre lui à Jérusalem. Il se réfugia à Lakhich. On envoya des gens à sa poursuite dans cette ville, et ils l’y mirent à mort.
Rachi (non traduit)
וּמֵעֵת אֲשֶׁר סָר אֲמַצְיָהוּ מֵאַחֲרֵי ה'. וְנָפַל לִפְנֵי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מִיָּד וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו קֶשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם לְהָרְגוֹ כִּי הי' לִבָּם דָּוֶה אִישׁ עַל בְּנוֹ וְעַל אָחִיו וְעַל קְרוֹבוֹ שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל יָדוֹ לְפִי שֶׁנִּתְגָּרֶה בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:
וַיָּנָס לָכִישָׁה. עִיר מִבְצָר אֲשֶׁר נִלְחָם עָלֶיהָ סַנְחֵרִיב וְנָס לָכִישָׁה וַיְהִי שָׁם ט''ו שָׁנִים עַד שֶׁשָּׁלְחוּ אַחֲרָיו לָכִישָׁה וַיְמִיתֻהוּ שָׁם וְאוֹתָן ט''ו שָׁנָה שֶׁהָיָה בְּלָכִישׁ מִלְכָּה יְכָלְיָהוּ אִם עֻזִּיָּהוּ תַּחְתָּיו אַךְ קָשֶׁה לִי ובפי' ר' יוֹסֵף זצ''ל רָאִיתִי גַּם אוֹתָן ט''ו שָׁנִים שֶׁהָיָה בְּלָכִישׁ מֶלֶךְ עֻזִּיָּהוּ בְּנוֹ תַּחְתָּיו וְלֹא נָכוֹן לְפוֹתְרוֹ כֵּן שֶׁהֲרֵי כְּתִיב בְּסָמוּךְ וְהוּא בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה נִמְצָא שֶׁלֹּא הָיָה בִּזְמַן שֶׁבָּרַח אָבִיו אֶלָּא בֶּן שָׁנָה וְעוֹד שא''כ הָיָה לוֹ לוֹמַר וַיִּקְחוּ אֶת עֻזִּיָּהוּ וַיַּמְלִיכוּ תַּחַת אָבִיו בְּחַיָּיו אֶלָּא מַשְׁמַע שֶׁלֹּא מֶלֶךְ בְּחַיֵּי אָבִיו:
M. David (non traduit)
ומעת וכו'. ויקשרו. מעת ההיא התחילו לקשור עליו ולמרוד בו:
Ralbag (non traduit)
וישלחו אחריו לכישה וימיתוהו שם. ידוע מזה המקום כי אמציה חיה אחרי יואש בן יהואחז חמש עשרה שנה והנה בימי יואש סר אמציהו מאחרי ה' ולזה יהיה הרצון בזה כי מהעת שסר מאחרי ה' קשרו עליו קשר להמיתו כאשר תהיה לאל ידם וכאשר ידע אמציהו דבר זה הקשר נס אל לכיש להמלט שם מהקושרים עליו וידמה שמעת שנס אל לכיש המליכו עם יהודה את עזריה בנו ולא המיתוהו בלכיש עד שמלך עזריה כמו אחד עשר שנים כמו שבארנו בספר מלכים. וזה כי בשנת חמש עשרה לאמציה מלך ירבעם בן יואש והנה מלך ירבעם קודם עזריה כמו ארבע שנים כי בשנת שלשים ושמנה לעזריה מלך זכריה בן ירבעם ואם אמרנו שכבר נשלמו לעזריה שלשים ושמנה שנה כאשר מלך זכריה הנה לא מלך ירבעם קודם עזריה כי אם שלש שנים וישארו י''ב שנה שמלך עזריה בחיי אמציה אביו. וזה הבאור השני נאות מאד אל מה שבארנו בספר דניאל כי זמן עמידת בית ראשון היה ארבע מאות ועשרים ושש שנה :
28
וַיִּשָּׂאֻ֖הוּ עַל־הַסּוּסִ֑ים וַֽיִּקְבְּר֥וּ אֹת֛וֹ עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֥יר יְהוּדָֽה:
Puis on le transporta à dos de cheval et on l’ensevelit avec ses aïeux dans la ville de Juda.
M. David (non traduit)
בעיר יהודה. ר''ל בהעיר המיוחדת אשר ביהודה והיא עיר ציון:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source