Chap. 21
1
וַיִּשְׁכַּ֤ב יְהֽוֹשָׁפָט֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֥ר עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיִּמְלֹ֛ךְ יְהוֹרָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו:
Josaphat s’endormit avec ses pères, et fut enseveli près de ses ancêtres dans la Cité de David. Son fils Joram lui succéda.
2
וְלֽוֹ־אַחִ֞ים בְּנֵ֣י יְהוֹשָׁפָ֗ט עֲזַרְיָ֤ה וִֽיחִיאֵל֙ וּזְכַרְיָ֣הוּ וַעֲזַרְיָ֔הוּ וּמִיכָאֵ֖ל וּשְׁפַטְיָ֑הוּ כָּל־אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י יְהוֹשָׁפָ֖ט מֶ֥לֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל:
Il avait des frères, fils de Josaphat : Azaria, Yehiêl, Zekhariahou, Azariahou, Mikhaël et Chefatiahou. Tous ceux-là étaient fils de Josaphat, roi d’Israël.
3
וַיִּתֵּ֣ן לָהֶ֣ם | אֲ֠בִיהֶם מַתָּנ֨וֹת רַבּ֜וֹת לְכֶ֤סֶף וּלְזָהָב֙ וּלְמִגְדָּנ֔וֹת עִם־עָרֵ֥י מְצֻר֖וֹת בִּֽיהוּדָ֑ה וְאֶת־הַמַּמְלָכָ֛ה נָתַ֥ן לִֽיהוֹרָ֖ם כִּי־ה֥וּא הַבְּכֽוֹר: (פ)
Leur père leur avait accordé d’importantes dotations en argent, en or, en objets de prix, en même temps qu’en places fortes dans Juda ; mais la royauté, il l’avait conférée à Joram, en qualité d’aîné.
M. Tsion (non traduit)
ולמגדנות. המלה ההיא יורה על דבר המשובח והמעולה בין בפירות בין בבגדים בין באבני יקר כמו ומגדנות נתן לאחיה (בראשית כד) : מצורות. ענין מבצר :
4
וַיָּ֨קָם יְהוֹרָ֜ם עַל־מַמְלֶ֤כַת אָבִיו֙ וַיִּתְחַזַּ֔ק וַיַּהֲרֹ֥ג אֶת־כָּל־אֶחָ֖יו בֶּחָ֑רֶב וְגַ֖ם מִשָּׂרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
Joram, ayant pris possession du trône de son père et s’y sentant solidement assis, fit périr par le glaive tous ses frères et une partie des princes d’Israël.
M. David (non traduit)
ויהרוג וכו'. לבל יהיו מערערים על המלוכה: משרי ישראל. אותם שהיו ידם עם אחיו:
5
בֶּן־שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁתַּ֛יִם שָׁנָ֖ה יְהוֹרָ֣ם בְּמָלְכ֑וֹ וּשְׁמוֹנֶ֣ה שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָֽם:
Agé de trente-deux ans à son avènement, il régna huit ans à Jérusalem.
6
וַיֵּ֜לֶךְ בְּדֶ֣רֶךְ | מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כַּאֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ בֵּ֣ית אַחְאָ֔ב כִּ֚י בַּת־אַחְאָ֔ב הָ֥יְתָה לּ֖וֹ אִשָּׁ֑ה וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה:
Il suivit la conduite des rois d’Israël, agissant comme la maison d’Achab ; car il avait pour femme la fille d’Achab. Il fit donc ce qui est mal aux yeux de l’Éternel.
7
וְלֹא־אָבָ֣ה יְהוָ֗ה לְהַשְׁחִית֙ אֶת־בֵּ֣ית דָּוִ֔יד לְמַ֣עַן הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת לְדָוִ֑יד וְכַאֲשֶׁ֣ר אָמַ֗ר לָתֵ֨ת ל֥וֹ נִ֛יר וּלְבָנָ֖יו כָּל־הַיָּמִֽים:
Cependant le Seigneur ne voulut point détruire la maison de David, à cause de l’alliance qu’il avait conclue avec ce dernier et de la promesse qu’il lui avait faite de lui assurer à jamais un domaine, à lui et à ses descendants.
Rachi (non traduit)
נִיר. פי' עוֹל עַל יִשְׂרָאֵל:
M. David (non traduit)
ולא אבה ה' להשחית. אף שהיו ראוים להשחתה: ניר. כמו נר ור''ל מלוכה כי המלך משפיע ומאיר כנר:
M. Tsion (non traduit)
ולא אבה. ולא רצה :
Ralbag (non traduit)
לתת לו ניר. ניר הוא מלכות. או יהיה כמו נר. ר''ל שלא יכבה נרו שלא יהיה מזרעו מולך :
8
בְּיָמָיו֙ פָּשַׁ֣ע אֱד֔וֹם מִתַּ֖חַת יַד־יְהוּדָ֑ה וַיַּמְלִ֥יכוּ עֲלֵיהֶ֖ם מֶֽלֶךְ:
De son temps, Edom, faisant défection, se rendit indépendant de Juda et se donna un roi.
Rachi (non traduit)
בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם וגו'. כִּי דָּוִד הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם וַיִּתֵּן בָּהֶם נְצִיבִים בְּמָקוֹם מֶלֶךְ וּפָרְעוּ לוֹ מַס וְכֵן הָיוּ עוֹשִׂין כָּל מַלְכֵי יְהוּדָה נוֹתְנִין הַנְּצִיבִים הַטּוֹבִים בְּעֵינֵיהֶם וּמֵימָיו שֶׁל יְהוֹרָם וְאֵילָךְ פָּשְׁעוּ מִתַּחַת יַד יְהוּדָה:
M. David (non traduit)
וימליכו. כי עד הנה היה עליהם נציב מלך מתחת יד מלכי יהודה:
M. Tsion (non traduit)
פשע. מרד :
9
וַיַּֽעֲבֹ֤ר יְהוֹרָם֙ עִם־שָׂרָ֔יו וְכָל־הָרֶ֖כֶב עִמּ֑וֹ וַיְהִי֙ קָ֣ם לַ֔יְלָה וַיַּ֗ךְ אֶת־אֱדוֹם֙ הַסּוֹבֵ֣ב אֵלָ֔יו וְאֵ֖ת שָׂרֵ֥י הָרָֽכֶב:
Joram entra en campagne avec ses officiers et toute sa cavalerie. En pleine nuit, il se leva pour attaquer Edom qui le cernait, lui et les chefs de la cavalerie.
Rachi (non traduit)
הַסּוֹבֵב אֵלָיו. וַיַּךְ אוֹתוֹ אֱדוֹם הַסּוֹבְבִים וְסוֹמְכִים לוֹ לְעָזְרוֹ כִּי הָיָה דַּרְכָּם כְּשֶׁנּוֹצְחִים בַּמִּלְחָמָה הָיוּ תּוֹפְשִׂים הָאֲנָשִׁים הַגִּבּוֹרִים וּמְבִיאִים אוֹתָן עִמָּהֶם שֶׁלֹּא יִתּוֹסְפוּ עַל שׂוֹנְאֵיהֶם לִהְיוֹת לְעֶזְרָה לֶאֱדוֹם בְּנֵי עַמָּם וְקָם לַיְלָה פִּתְאוֹם וַהֲרָגָם וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּירְשׁוּ הַסּוֹבֵב אֵלָיו סְמוּכִים לְפָנָיו:
M. David (non traduit)
ויעברו. אל ארץ אדום: ויהי קם לילה. כי לא עצר כח ללחום עמהם ביום בפומבי: הסובב אליו. הסמוך אליו ולא עצר כח ללכת בעומק המלחמה:
Ralbag (non traduit)
ויהי קם לילה. ר''ל חיל אדום המורדים בו והנה אדום הסובב אליו שהיה עם יהורם כי לא מרדו כלם כמו שזכרנו בספר מלכים :
10
וַיִּפְשַׁ֨ע אֱד֜וֹם מִתַּ֣חַת יַד־יְהוּדָ֗ה עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אָ֣ז תִּפְשַׁ֥ע לִבְנָ֛ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖יא מִתַּ֣חַת יָד֑וֹ כִּ֣י עָזַ֔ב אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתָֽיו:
Edom secoua ainsi la domination de Juda jusqu’à ce jour ; à la même époque Libna se rendit également indépendante de lui, parce que Joram avait abandonné l’Éternel, Dieu de ses pères.
Rachi (non traduit)
וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר לְמַעְלָה בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם אֶלָּא כֵּן דֶּרֶךְ הַפָּסוּק לְפִי שֶׁהִפְסִיק בֵּינְתַיִים פָּסוּק אֶחָד וְרוֹצֶה לוֹמַר אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה לְכָךְ סִידְּרָן מִתְּחִילָּה וְאוֹמֵר וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה שֶׁל יְהוּדָה הָיְתָה וְהָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל גְּבוּל אֱדוֹם כְּדִכְתִיב בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ וַיְהִי הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטָּה בְּנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם וּכְשֶׁרָאוּ שֶׁמָּרְדוּ אֲדוֹמִיִּים מָרְדוּ אַף הֵם בָּעֵת הַהִיא שֶׁיּוֹשְׁבִים עַל גְּבוּל אֱדוֹם וַעֲזָרוֹ לֶאֱדוֹם וְזֶהוּ אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה:
כִּי עָזַב אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו. מַגִּיד מַה גָּרַם לוֹ שֶׁמָּרְדוּ בְּיָמָיו יוֹתֵר מִשְּׁאָר מַלְכֵי יְהוּדָה שֶׁהָיוּ לְפָנָיו:
M. David (non traduit)
אז. בעת ההיא פשעה גם לבנה וידמה שהיתה מארץ יהודה סמוכה לאדום ופשעה גם היא במלך יהודה: כי עזב את ה'. ובא עליו מצד העונש:
11
גַּם־ה֥וּא עָשָֽׂה־בָמ֖וֹת בְּהָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיֶּ֙זֶן֙ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם וַיַּדַּ֖ח אֶת־יְהוּדָֽה: (פ)
Il établit aussi des hauts lieux sur les montagnes de Juda, poussa les habitants de Jérusalem à la prostitution et dévoya Juda.
Rachi (non traduit)
וַיֶּזֶן. כָּל מִי שֶׁעוֹזֵב וּמֵימֵר יִרְאַת הקב''ה בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת נוֹפֵל ל' זְנוּת שֶׁעָשָׂה דּוּגְמַת אִשָּׁה מְזַנָּה וּמְנָאָפֶת מֵאֲחֵרִים וְדוֹמֶה כִּי זָנֹה תִּזְנֶה הָאָרֶץ (הוֹשֵׁעַ א) וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר וגו' (דְּבָרִים ל''א):
M. David (non traduit)
עשה במות. לע''ג: ויזן. הסיתם לזנות אחר הע''ג: וידח. הדיחם מעבודת ה':
12
וַיָּבֹ֤א אֵלָיו֙ מִכְתָּ֔ב מֵֽאֵלִיָּ֥הוּ הַנָּבִ֖יא לֵאמֹ֑ר כֹּ֣ה | אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣יד אָבִ֔יךָ תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־הָלַ֙כְתָּ֙ בְּדַרְכֵי֙ יְהוֹשָׁפָ֣ט אָבִ֔יךָ וּבְדַרְכֵ֖י אָסָ֥א מֶֽלֶךְ־יְהוּדָֽה:
Alors lui parvint de la part du prophète Elie un écrit conçu en ces termes : "Ainsi parle l’Éternel, le Dieu de ton père David : "Puisque tu n’as pas suivi la conduite de ton père Josaphat et d’Asa, roi de Juda,
Rachi (non traduit)
וַיָּבֹא אֵלָיו מִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ. לְאַחַר שֶׁעָלָה לַשָּׁמַיִם בָּא לוֹ כְּתָב זֶה שֶׁל נְבוּאָה זוֹ:
M. David (non traduit)
מכתב. אגרת כתובה ועם שהיתה אחר שעלה בסערה השמים כי נגלה לאחד מהנביאים ושם הדברים האלה בפיו וצוהו לכתבו בספר ולהביא אליו: לאמר. ובזה נאמר בה כה אמר ה' וכו':
Ralbag (non traduit)
ויבוא אליו מכתב מאליהו הנביא וגו'. ראוי שיתבאר מזה כי אליהו לא מת בעת אשר לוקח מעל ראש אלישע וזה כי לא נחה רוח אליהו על אלישע שיהיה לנביא תחתיו כי אם אחר שלוקח מאתו כמו שיתבאר במעט עיון ממה שנזכר בספר מלכים (ב' ב') ואז נמשח אלישע לנביא תחת אליהו כמו שאמר ה' יתברך לאליהו וזה גם כן יורה שלא יהיה לנביא רק אחר שיסור אליהו מהיות לנביא. ובהיות הענין כן נתבאר כי בימי יהושפט היה אלישע לנביא כמו שנזכר בספר מלכים בדבר מלחמת יהורם עם מישע מלך מואב. הנה התבאר כי כבר לוקח אליהו מעל ראש אלישע בימי יהושפט. ולזה התבאר שזה המכתב שבא מאליהו ליהורם בן יהושפט אחרי מות יהושפט היה אחרי לוקח אליהו מעל ראש אלישע. וכאשר התישב זה הנה נבאר שאליהו היה חי בהכרח בעת שהרג יהורם את אחיו אשר היה אחרי לוקח מעל ראש אלישע שאם לא הונח הענין כן הנה יחויב שנאמר שאליהו נתנבא קודם מותו שכן יהיה הענין ושכבר יגיע לו מזה זה העונש שזכר וזה דבר בלתי אפשר שיונח כן שאם היה הדבר כן יהיה העונש על החטא נגזר לאדם טרם היותו חוטא ולא תשאר לו בחירה ימלט בה מהיות חוטא וזה סותר כל שרשי התורה שאם הוה זה כן מה זה שאמר המלאך לאברהם עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך (בראשית כ''ב י''ב) ויעד לו שכבר יברכהו ה' בעבור זה. הלא היה ראוי גם כן שיברכהו ה' יתברך בזאת הברכה ואף על פי שלא ינסהו בזה הנסיון כי כבר ידע שאם ינסהו בזה הנסיון יעשה מה שעשה. ובכלל הנה המאמר בשיעד הנביא שיחטא פלוני ויענש עליו עונש כך הוא הורס הגדולה שבפנות התוריות והעיוניות. ולזה יחויב שנודה כי אליהו היה קים בימי יהורם ולזה לא נתבאר לנו שמת אליהו ומפני זה הוצרכנו להודות כי הנזכר בסוף ספר מלאכי הוא זה. ויהיה לו זה הארך הנפלא מהחיים על דרך פלא כמו שזכרנו בספר מלכים :
13
וַתֵּ֗לֶךְ בְּדֶ֙רֶךְ֙ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַתַּזְנֶ֤ה אֶת־יְהוּדָה֙ וְאֶת־יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם כְּהַזְנ֖וֹת בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב וְגַ֨ם אֶת־אַחֶ֧יךָ בֵית־אָבִ֛יךָ הַטּוֹבִ֥ים מִמְּךָ֖ הָרָֽגְתָּ:
mais que tu as suivi la voie des rois d’Israël, poussant à l’idolâtrie Juda et les habitants de Jérusalem, tout comme la maison d’Achab a poussé à l’idolâtrie ; puisque tu es allé jusqu’à faire périr tes frères, les membres de ta famille, qui valaient mieux que toi,
M. David (non traduit)
כהזנות וכו'. כמו שזנו הם אחר הע''ג:
14
הִנֵּ֣ה יְהוָ֗ה נֹגֵ֛ף מַגֵּפָ֥ה גְדוֹלָ֖ה בְּעַמֶּ֑ךָ וּבְבָנֶ֥יךָ וּבְנָשֶׁ֖יךָ וּבְכָל־רְכוּשֶֽׁךָ:
eh bien ! l’Éternel va frapper d’une grande calamité ton peuple, tes fils, tes femmes et tout ce qui t’appartient.
15
וְאַתָּ֛ה בָּחֳלָיִ֥ים רַבִּ֖ים בְּמַחֲלֵ֣ה מֵעֶ֑יךָ עַד־יֵצְא֤וּ מֵעֶ֙יךָ֙ מִן־הַחֹ֔לִי יָמִ֖ים עַל־יָמִֽים:
Quant à toi, atteint d’une maladie d’entrailles, tu subiras des douleurs si intenses que tes entrailles sortiront après de longs jours."
M. David (non traduit)
ואתה בחליים. ואתה תהיה בחליים רבים: ימים על ימים. בכל יום ויום:
Ralbag (non traduit)
ימים על ימים. ר''ל שנים ימים נוספים על שנה אחת כי ימים ויאמר על השנה כאמרו ימים תהיה גאלתו (ויקרא כ''ה כ''ט) :
16
וַיָּ֨עַר יְהוָ֜ה עַל־יְהוֹרָ֗ם אֵ֣ת ר֤וּחַ הַפְּלִשְׁתִּים֙ וְהָ֣עַרְבִ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־יַ֥ד כּוּשִֽׁים:
L’Éternel excita contre Joram l’animosité des Philistins et des Arabes qui sont voisins des Ethiopiens.
M. David (non traduit)
על יד. הסמוכים לארץ כוש:
M. Tsion (non traduit)
ויער. מל' התעוררות : רוח. ענין רצון כמו הנני נותן בו רוח (מ''ב יט) :
17
וַיַּעֲל֤וּ בִֽיהוּדָה֙ וַיִּבְקָע֔וּהָ וַיִּשְׁבּ֗וּ אֵ֤ת כָּל־הָרְכוּשׁ֙ הַנִּמְצָ֣א לְבֵית־הַמֶּ֔לֶךְ וְגַם־בָּנָ֖יו וְנָשָׁ֑יו וְלֹ֤א נִשְׁאַר־לוֹ֙ בֵּ֔ן כִּ֥י אִם־יְהוֹאָחָ֖ז קְטֹ֥ן בָּנָֽיו:
Ils marchèrent contre Juda et y firent irruption ; ils s’emparèrent de toutes les richesses qui se trouvaient dans le palais du roi, ainsi que de ses fils et de ses femmes ; il ne lui resta d’autre fils que Joachaz, le plus jeune de tous.
Rachi (non traduit)
וַיִּבְקָעוּהָ. כְּמוֹ (יְשַׁעְיָה ז') נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה וְנַבְקִיעֶנָּה וְכֵן (מְלָכִים ב' ג') לְהַבְקִיעַ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם:
M. David (non traduit)
ויבקעו. בקעו חומת העיר ועלו בה: יהואחז. הוא אחזיהו בהפוך אותיות:
Ralbag (non traduit)
ולא נשאר לו בן כי אם יהואחז קטן בניו. הנה מדד לו ה' יתברך מדה כנגד מדה הוא הרג כל אחיו ולזה נהרגו בניו לא נשאר בהם כי אם אחד כמו שלא השאיר הוא מיהושפט כי אם בן אחד והוא יהורם בעצמו :
18
וְאַחֲרֵ֖י כָּל־זֹ֑את נְגָפ֨וֹ יְהוָ֧ה | בְּמֵעָ֛יו לָחֳלִ֖י לְאֵ֥ין מַרְפֵּֽא:
Après tout cela, le Seigneur lui infligea une maladie d’entrailles de nature incurable.
M. David (non traduit)
לחלי לאין מרפא. חולי אנושה עד לא מצאה רפואה אף לפי שעה:
19
וַיְהִ֣י לְיָמִ֣ים | מִיָּמִ֡ים וּכְעֵת֩ צֵ֨את הַקֵּ֜ץ לְיָמִ֣ים שְׁנַ֗יִם יָצְא֤וּ מֵעָיו֙ עִם־חָלְי֔וֹ וַיָּ֖מָת בְּתַחֲלֻאִ֣ים רָעִ֑ים וְלֹא־עָ֨שׂוּ ל֥וֹ עַמּ֛וֹ שְׂרֵפָ֖ה כִּשְׂרֵפַ֥ת אֲבֹתָֽיו:
Les jours succédèrent aux jours, et juste au bout de deux années, ses entrailles s’échappèrent par l’effet de la maladie, et il mourut dans d’atroces douleurs. Son peuple ne brûla pas de bûcher en son honneur comme on l’avait fait pour ses ancêtres.
Rachi (non traduit)
וּכְעֵת צֵאת הַקֵּץ. אוֹתוֹ קֵץ שֶׁאָמַר לוֹ הַנָּבִיא:
וְלֹא עָשׂוּ לוֹ עַמּוֹ שְׂרֵפָה. אע''פ שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְאוֹתוֹ שְׂרֵפָה לְפִי שֶׁחָלָה בָּחֳלָיִים רָעִים וּבְשָׂרוֹ מַסְרִיחַ לֹא חָפֵץ הקב''ה בִּכְבוֹדוֹ שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ שְׂרֵפָה וְגַם לֹא נִקְבַּר בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים:
M. David (non traduit)
ויהי לימים מימים. החולי ההוא הי' לו מתחלת השנה עד סופה מבלי הפסק: וכעת. וכאשר בא עת יציאת הקץ של שתי שנים עם חליו במכאוב החולי יצאו מעיו אל החוץ מכל וכל: בתחלואים רעים. אחר שעבר עליו תחלואים רעים מת: ולא עשו וכו'. לשרוף עליו מטתו וכלי תשמישו כדרך ששורפין על המלכים:
Ralbag (non traduit)
ויהי לימים מימים. ר''ל שזה היה לימים מהשנה השנית :
20
בֶּן־שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁתַּ֙יִם֙ הָיָ֣ה בְמָלְכ֔וֹ וּשְׁמוֹנֶ֣ה שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וַיֵּ֙לֶךְ֙ בְּלֹ֣א חֶמְדָּ֔ה וַֽיִּקְבְּרֻ֙הוּ֙ בְּעִ֣יר דָּוִ֔יד וְלֹ֖א בְּקִבְר֥וֹת הַמְּלָכִֽים:
Agé de trente-deux ans à son avènement, il avait régné huit ans à Jérusalem. Il s’en alla sans aucun prestige. On l’ensevelit dans la Cité de David, mais non dans les tombeaux des rois.
Rachi (non traduit)
בְּלֹא חֶמְדָּה. פִּתְרוֹן כָּל יָמָיו הָיָה בְּרָעָה וּבְתַחֲלוּאִים וְעָלָיו נִתְקַיֵּים (דְּבָרִים ל''א) רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וגו' וְגַם קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רוֹגֶז:
M. David (non traduit)
וילך. הלך מן העולם בלא חמדה כי כל ימי חייו לא היה לו קורת רוח למלאות חמדתו כי היה מעונה ומדוכא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source