Chap. 10
1
וַיֵּ֥לֶךְ רְחַבְעָ֖ם שְׁכֶ֑מָה כִּ֥י שְׁכֶ֛ם בָּ֥אוּ כָל־יִשְׂרָאֵ֖ל לְהַמְלִ֥יךְ אֹתֽוֹ:
Roboam se rendit à Sichem, car c’est à Sichem que tout Israël était venu pour le proclamer roi.
Rachi (non traduit)
כִּי שְׁכֶם בָּאוּ כָל יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ. בִּשְׁכֶם שֶׁהוּא מָקוֹם יָרָבְעָם שֶׁבַּחֵלֶק אֶפְרַיִם וְיָרָבְעָם אֶפְרָתִי וְכָל זֹאת הָיְתָה סִיבָּה מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַיֵּים דְּבָרוֹ קָרוּעַ אֶקְרַע הַמַּמְלָכָה:
M. David (non traduit)
כי שכם וכו'. בחשבם אשר בירושלים בהיות מקומו יתחזק למלוך מבלי למלאות שאלתם:
Ralbag (non traduit)
... :
2
וַיְהִ֞י כִּשְׁמֹ֨עַ יָרָבְעָ֤ם בֶּן־נְבָט֙ וְה֣וּא בְמִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֣ר בָּרַ֔ח מִפְּנֵ֖י שְׁלֹמֹ֣ה הַמֶּ֑לֶךְ וַיָּ֥שָׁב יָרָבְעָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם:
Lorsque la nouvelle en vint à Jéroboam, fils de Nebat, il était en Égypte, où il s’était réfugié à cause du roi Salomon, il revint de l’Égypte.
Rachi (non traduit)
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ. פִּתְרוֹן וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ מִקּוֹדֶם לָכֵן שֶׁבָּאוּ לְהַמְלִיכוֹ בִּשְׁכֶם כְּשֶׁהוּא עוֹדֶנּוּ בְמִצְרַיִם:
M. David (non traduit)
כשמוע. שמת שלמה: והוא במצרים. כשעוד היה במצרים:
3
וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ וַיִּקְרְאוּ־ל֔וֹ וַיָּבֹ֥א יָרָבְעָ֖ם וְכָל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיְדַבְּר֔וּ אֶל־רְחַבְעָ֖ם לֵאמֹֽר:
On l’envoya chercher, et il vint avec tout Israël, et ils parlèrent ainsi à Roboam :
Rachi (non traduit)
וַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְרְאוּ לוֹ וַיָּבֹא. וְכָל זֶה לְהוֹדִיעֵנוּ רְצוֹנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הקב''ה שֶׁאֲפִילּוּ יָרָבְעָם עַצְמוֹ בָּא לְהַמְלִיכוֹ לִרְחַבְעָם וְהֵסֵב הקב''ה אַחַר דְּבָרָיו עַד שֶׁמָּלַךְ יָרָבְעָם:
M. David (non traduit)
וישלחו ויקראו לו. ללכת עמהם אל רחבעם:
4
אָבִ֖יךָ הִקְשָׁ֣ה אֶת־עֻלֵּ֑נוּ וְעַתָּ֡ה הָקֵל֩ מֵעֲבֹדַ֨ת אָבִ֜יךָ הַקָּשָׁ֗ה וּמֵעֻלּ֧וֹ הַכָּבֵ֛ד אֲשֶׁר־נָתַ֥ן עָלֵ֖ינוּ וְנַֽעַבְדֶֽךָּ:
"Ton père a fait peser sur nous un joug trop lourd. Maintenant donc, allège le dur traitement de ton père et le joug pesant qu’il nous a imposé, et nous t’obéirons."
Rachi (non traduit)
אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ. כִּי אִישׁ טוֹרֵחַ בִּמְלָאכָה הָיָה וְעָלֵינוּ הִטִּיל לְפַרְנֵס פּוֹעֲלָיו וְהַמַּס כְּדִכְתִיב בִּמְלָכִים (א ה') וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס וְגוֹמֵר:
M. David (non traduit)
הקשה את עולנו. לכלכל בני ביתו הרב ומרבית הסוסים ואמרו במשל מעול כבד ההושם על צואר הבהמה: ועתה. הואיל ואינך בגודל מעלת אביך אשר באו לראות פניו מאפסי ארץ א''כ מה לך להרבות באנשי בית וסוסים עזוב אותם והקל עולנו:
Ralbag (non traduit)
... :
5
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם ע֛וֹד שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים וְשׁ֣וּבוּ אֵלָ֑י וַיֵּ֖לֶךְ הָעָֽם: (ס)
Il leur répondit : "Attendez encore trois jours et puis revenez auprès de moi." Et le peuple se retira.
M. David (non traduit)
עוד שלשת ימים. התעכבו עוד שלשת ימים ואח''ז שובו אלי:
6
וַיִּוָּעַ֞ץ הַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם אֶת־הַזְּקֵנִים֙ אֲשֶׁר־הָי֣וּ עֹֽמְדִ֗ים לִפְנֵי֙ שְׁלֹמֹ֣ה אָבִ֔יו בִּֽהְיֹת֥וֹ חַ֖י לֵאמֹ֑ר אֵ֚יךְ אַתֶּ֣ם נֽוֹעָצִ֔ים לְהָשִׁ֥יב לָֽעָם־הַזֶּ֖ה דָּבָֽר:
Le roi Roboam consulta les vieillards qui avaient entouré Salomon, son père, de son vivant, et leur dit : "De quelle façon me conseillez-vous de répondre à ce peuple ?"
Rachi (non traduit)
נוֹעָצִים. כְּמוֹ יוֹעֲצִים וְכֵן יֹאמַר מִן יוֹדְעִים נוֹדָעִים אַךְ יוֹעֲצִים לְהַבָּא נוֹעָצִים נִתְיֲעֲצוּ כְּבָר:
7
וַיְדַבְּר֨וּ אֵלָ֜יו לֵאמֹ֗ר אִם־תִּֽהְיֶ֨ה לְט֜וֹב לְהָעָ֤ם הַזֶּה֙ וּרְצִיתָ֔ם וְדִבַּרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם דְּבָרִ֣ים טוֹבִ֑ים וְהָי֥וּ לְךָ֛ עֲבָדִ֖ים כָּל־הַיָּמִֽים:
Et ils lui parlèrent ainsi : "Si tu es favorablement disposé pour ce peuple, si tu te montres bienveillant à leur égard et leur donnes pour réponse de bonnes paroles, ils seront constamment tes serviteurs fidèles."
M. David (non traduit)
לטוב. לאיש טוב לדבר רכות: ורציתם. תרצה אותם בדברי רצוי ופיוס: והיו לך. אז יהיו לך לעבדים לעולם כי תמלוך בכל אשר תאוה נפשך:
8
וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲצַ֥ת הַזְּקֵנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר יְעָצֻ֑הוּ וַיִּוָּעַ֗ץ אֶת־הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר גָּדְל֣וּ אִתּ֔וֹ הָעֹמְדִ֖ים לְפָנָֽיו:
Mais il rejeta le conseil que lui avaient donné les vieillards, s’adressa aux jeunes gens qui avaient grandi avec lui et vivaient à ses côtés,
M. David (non traduit)
ויעזב. כי לא ישרה בעיניו: גדלו אתו. יחד מקטנותם:
9
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם מָ֚ה אַתֶּ֣ם נֽוֹעָצִ֔ים וְנָשִׁ֥יב דָּבָ֖ר אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁ֨ר דִּבְּר֤וּ אֵלַי֙ לֵאמֹ֔ר הָקֵל֙ מִן־הָעֹ֔ל אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אָבִ֖יךָ עָלֵֽינוּ:
et leur dit : "Que devons-nous, à votre avis, répondre à ce peuple qui m’a dit : Allège le joug que ton père nous a imposé ?"
10
וַיְדַבְּר֣וּ אִתּ֗וֹ הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּדְל֣וּ אִתּוֹ֮ לֵאמֹר֒ כֹּֽה־תֹאמַ֡ר לָעָם֩ אֲשֶׁר־דִּבְּר֨וּ אֵלֶ֜יךָ לֵאמֹ֗ר אָבִ֙יךָ֙ הִכְבִּ֣יד אֶת־עֻלֵּ֔נוּ וְאַתָּ֖ה הָקֵ֣ל מֵעָלֵ֑ינוּ כֹּ֚ה תֹּאמַ֣ר אֲלֵהֶ֔ם קָֽטָנִּ֥י עָבָ֖ה מִמָּתְנֵ֥י אָבִֽי:
Les jeunes gens élevés avec lui lui répondirent : "Voici ce que tu diras à ce peuple qui t’a parlé en ces termes : Ton père a rendu pesant notre joug, mais toi, rends-le plus léger pour nous, tu leur parleras ainsi : Mon petit doigt est plus fort que n’étaient les reins de mon père.
Rachi (non traduit)
קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי. אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁלִּי גְּדוֹלָה מִמָּתְנֵי אָבִי כְּלוֹמַר אֲנִי חָזָק מִמֶּנּוּ:
M. David (non traduit)
קטני. אצבעי הקטן היא עבה יותר משתי מתני אבי כאומר אני במעלה יות' מאבי ומהצורך להרבות סוס ובני בית:
11
וְעַתָּ֗ה אָבִי֙ הֶעְמִ֤יס עֲלֵיכֶם֙ עֹ֣ל כָּבֵ֔ד וַאֲנִ֖י אֹסִ֣יף עַֽל־עֻלְּכֶ֑ם אָבִ֗י יִסַּ֤ר אֶתְכֶם֙ בַּשּׁוֹטִ֔ים וַאֲנִ֖י בָּֽעֲקְרַבִּֽים: (פ)
Donc, si mon père vous a imposé un joug pesant, moi je l’appesantirai encore ; si mon père vous a châtiés avec des verges, moi, je vous châtierai avec des scorpions."
Rachi (non traduit)
הֶעְמִיס. כְּמוֹ (בְּרֵאשִׁית מ''ג) וַיַּעֲמֹס אִישׁ עֹל חֲמוֹרוֹ:
בָּעֲקְרַבִּים. ברימ''ן בל' אשכנ''ז שֶׁעוֹקְצִין כְּעַקְרַבִּים:
M. David (non traduit)
ועתה. הואיל וארבה סוס ובני בית עם כי אבי הכביד עליכם עול כבד הנה אני אוסיף עול כי הכל יהי' עליכם לכלכל: יסר אתכם. למלאות די מחסורו: בעקרבים. המכאיב יותר:
M. Tsion (non traduit)
העמיס. ענין הטענת משא כמו ויעמוס איש על חמורו (בראשית מד) : יסר. מכת יסורין : בשוטים. ענין שרביט כמו שוט לסוס (משלי כו) : בעקרבים. הם מיני קוצים וכן ואל עקרבים אתה יושב (יחזקאל ב) :
12
וַיָּבֹ֨א יָרָבְעָ֧ם וְכָל־הָעָ֛ם אֶל־רְחַבְעָ֖ם בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִשִׁ֑י כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לֵאמֹ֔ר שׁ֥וּבוּ אֵלַ֖י בַּיּ֥וֹם הַשְּׁלִשִֽׁי:
Jéroboam et tout le peuple vinrent le troisième jour auprès de Roboam, selon la parole du roi, qui avait dit : "Revenez me trouver le troisième jour."
13
וַיַּעֲנֵ֥ם הַמֶּ֖לֶךְ קָשָׁ֑ה וַֽיַּעֲזֹב֙ הַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֔ם אֵ֖ת עֲצַ֥ת הַזְּקֵנִֽים:
Le roi leur répondit durement ; le roi Roboam ne voulut tenir aucun compte du conseil des vieillards.
14
וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֗ם כַּעֲצַ֤ת הַיְלָדִים֙ לֵאמֹ֔ר אַכְבִּיד֙ אֶֽת־עֻלְּכֶ֔ם וַאֲנִ֖י אֹסִ֣יף עָלָ֑יו אָבִ֗י יִסַּ֤ר אֶתְכֶם֙ בַּשּׁוֹטִ֔ים וַאֲנִ֖י בָּעֲקְרַבִּֽים:
Suivant le conseil des jeunes gens, il s’exprima ainsi : "Mon père a fait peser le joug sur vous, moi je le rendrai encore plus lourd ; mon père vous a châtiés avec des verges, moi je vous châtierai avec des scorpions."
M. David (non traduit)
אכביד. אני אכביד העול ועוד אני אוסיף עליו בכל פעם ודבר בגאוה ובגודל לבב:
15
וְלֹֽא־שָׁמַ֥ע הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־הָיְתָ֤ה נְסִבָּה֙ מֵעִ֣ם הָֽאֱלֹהִ֔ים לְמַעַן֩ הָקִ֨ים יְהוָ֜ה אֶת־דְּבָר֗וֹ אֲשֶׁ֤ר דִּבֶּר֙ בְּיַד֙ אֲחִיָּ֣הוּ הַשִּֽׁלוֹנִ֔י אֶל־יָרָבְעָ֖ם בֶּן־נְבָֽט:
Le roi ne céda donc pas au peuple, la chose ayant été ainsi déterminée par le Seigneur, qui voulait exécuter ce qu’il avait déclaré, par Ahiyya de Silo, à Jéroboam, fils de Nebat.
Rachi (non traduit)
כִּי הָיְתָה נְסִבָּה. לְמַעַן הָקִים יי אֶת דְּבָרוֹ. כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ (בִּמְלָכִים א יא) לְהָסִיר מִמֶּנּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים וְלִיתֵּן לְיָרָבְעָם וְזֶהוּ לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה (בְּרֵאשִׁית מ''ט) לֹא יֵרֵד מִמַּלְכוּתוֹ עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה פִּתְרוֹן עַד כִּי יָבֹא יְהוּדָה שִׁילֹה לְהַמְלִיךְ שָׁם רְחַבְעָם וְשָׁם לוֹ יִקְּהַת עַמִּים לְהַמְלִיכוֹ וְשָׁם נֶחְלְקָה הַמַּלְכוּת וְאָבַד מַלְכוּת שֶׁל עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים וּשְׁכֶם עִיר קְטַנָּה סְמוּכָה לְשִׁילֹה כְּדִכְתִיב (סוֹף שׁוֹפְטִים) וְהִנֵּה חַג לה' בְּשִׁילֹה מִיָּמִים יָמִימָה בַּמְּסִילָּה הָעוֹלָה מִבֵּית אֶל שְׁכֶמָה וּכְתִיב בְּיִרְמְיָה מִשְּׁכֶם וּמִשִּׁילֹה וְלִכְבוֹד מִשְׁכַּן שִׁילֹה נֶאֱסָפִים לִשְׁכֶם שֶׁהוּא רָאוּי לַאֲסִיפַת בְּנֵי אָדָם וּסְמוּכָה לְשִׁילֹה וּכְשֶׁנֶּאֱסָפִים בִּשְׁכֶם אָז יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה שֶׁשָּׁם הַמַּלְכוּת נֶחְלְקָה:
M. David (non traduit)
אל העם. אשר שאלו להקל העול: כי היתה נסיבה. לא לגודל סכלותו לא שמע אל העם כ''א מה' היתה: אל ירבעם. שימלוך הוא כמ''ש במ''א:
M. Tsion (non traduit)
נסבה. מל' סבה והוא ענין הקפת הדבר והגורם לה :
16
וְכָל־יִשְׂרָאֵ֗ל כִּ֠י לֹא־שָׁמַ֣ע הַמֶּלֶךְ֮ לָהֶם֒ וַיָּשִׁ֣יבוּ הָעָ֣ם אֶת־הַמֶּ֣לֶךְ | לֵאמֹ֡ר מַה־לָּנוּ֩ חֵ֨לֶק בְּדָוִ֜יד וְלֹֽא־נַחֲלָ֣ה בְּבֶן־יִשַׁ֗י אִ֤ישׁ לְאֹהָלֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל עַתָּ֕ה רְאֵ֥ה בֵיתְךָ֖ דָּוִ֑יד וַיֵּ֥לֶךְ כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל לְאֹהָלָֽיו: (ס)
Tous les Israélites, voyant que le roi ne les avait point écoutés, lui firent ensemble cette réponse : "Quelle part avons-nous de David ? quelle communauté de possession avec le fils de Jessé ? A tes tentes, ô Israël, tous tant que vous êtes ! Pourvois désormais à ta maison, David !" Et tout Israël rentra dans ses tentes.
Rachi (non traduit)
לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל. מוּסָב עַל מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד מַה לַעֲזוֹב אֹהָלֵינוּ וְלֵילֵךְ אַחֲרָיו לֹא כֵּן אֶלָּא לְכוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אִישׁ לְאֹהָלָיו:
עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִיד. מוּסָב עַל וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי כְּלוֹמַר אֵין לָּנוּ בּוֹ נַחֲלָה אֶלָּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם שֶׁאָנוּ זוֹבְחִים בּוֹ וְלִרְאוֹת בּוֹ בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים:
רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִיד. אֵין אָנוּ צְרִיכִין לוֹ לֵילֵךְ שָׁם יִהְיֶה לְךָ לְבַדֶּךָ (וְכָל זֶה לֹא נִרְאֶה לִי) אֶלָּא רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד אִי אפשנו לֹא בְּךָ וְלֹא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּךָ:
M. David (non traduit)
וכל ישראל כי וכו'. ר''ל וכל ישראל כאשר לא שמע המלך להם אז השיבו העם את המלך וכו': מה לנו. ר''ל מהו החלק הניתן לנו בעבור דוד לשנהיה עבדים לזרעו. ולא נחלה. אבל לא ניתן לנו נחלה בעבור בן ישי: איש לאהליך ישראל. אתם ישראל לכו כ''א לאהלו ולא תמליכו אותו: עתה. ר''ל אתה רחבעם הבא מדוד מעתה ראה בהנהגת ביתך כאחד העם ואין לך עסק במלוכה:
17
וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַיֹּֽשְׁבִ֖ים בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֥ךְ עֲלֵיהֶ֖ם רְחַבְעָֽם:
Quant aux enfants d’Israël habitant dans les villes de Juda, c’est sur eux seulement que régna Roboam.
18
וַיִּשְׁלַ֞ח הַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם אֶת־הֲדֹרָם֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַמַּ֔ס וַיִּרְגְּמוּ־ב֧וֹ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶ֖בֶן וַיָּמֹ֑ת וְהַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם הִתְאַמֵּץ֙ לַֽעֲל֣וֹת בַּמֶּרְכָּבָ֔ה לָנ֖וּס יְרוּשָׁלִָֽם: (ס)
Le roi Roboam dépêcha Hadoram, qui était préposé aux impôts ; mais les Israélites le firent mourir à coups de pierres. Le roi Roboam monta à grand-peine sur un char, pour s’enfuir à Jérusalem.
Rachi (non traduit)
הֲדוֹרָם. הוּא אֲדוֹנִירָם (מְלָכִים א' ד') שֶׁבִּימֵי שְׁלֹמֹה גְּדוּלָּתוֹ גְּדוֹלָה וּבִימֵי רְחַבְעָם נִשְׁפְּלָה גְּדוּלָּתוֹ עַל כֵּן נִקְרָא הֲדוֹרָם:
וַיִּרְגְּמוּ בוֹ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶבֶן. וּלְפִי שֶׁרְחַבְעָם לֹא יָדַע הַסִּבָּה וְהַקֶּשֶׁר שֶׁהֵסֵבּוּ מִמֶּנּוּ עַל כֵּן נֶהֱרָג כְּשֶׁשָּׁאַל הַמַּס שֶׁקָּצַב עֲלֵיהֶם שְׁלֹמֹה:
M. David (non traduit)
וישלח. שלח את העם להחזירם בדברי רכות: התאמץ וכו'. כי פחד לנפשו:
M. Tsion (non traduit)
וירגמו. כן נקרא השלכת אבנים : התאמץ. מל' אומץ וחוזק :
19
וַיִּפְשְׁע֤וּ יִשְׂרָאֵל֙ בְּבֵ֣ית דָּוִ֔יד עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:
Israël est resté, jusqu’à ce jour, infidèle à la maison de David.
Rachi (non traduit)
וַיִּפְשְׁעוּ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית דָּוִיד. לְשׁוֹן מַרְדּוּת וְדוּגְמָא (מְלָכִים ב') בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם וגו' (מִשְׁלֵי י''א) אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עוֹז, אז תִּפְשַׁע לִבְנָה (לְקַמָּן ל''א):
M. David (non traduit)
עד היום הזה. ר''ל עד אשר גלו מארצם:
M. Tsion (non traduit)
ויפשעו. ענין מרידה וכן ויפשע מואב (מ''ב א) :
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source