59a מַדְלִיקִין בְּבֵית הַמִּשְׁתֶּה אֲבָל לֹא בְּבֵית הָאֵבֶל דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּבֵית הָאֵבֶל אֲבָל לֹא בְּבֵית הַמִּשְׁתֶּה. רִבִּי מֵאִיר אוֹסֵר כָּאן וְכָאן. רִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר כָּאן וְכָאן. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יְהוּדָה. בֵּית הַמִּשְׁתֶּה עַל יְדֵי דְמָנֵיהוֹן נְקִיִים לֹא מִתְעַסְּקִין. בְּבֵית הָאֵבֶל עַל יְדֵי דְמָנֵיהוֹן צָאִין מִתְעַסְּקִין בֵּיהּ. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יוֹסֵי. בֵּית הָאֵבֶל עַל יְדֵי דְאִינּוּן כְּנִיעִין לֹא מִתְעַסְּקִין בֵּיהּ. בֵּית הַמִּשְׁתֶּה עַל יְדֵי דְאִינּוּן פְּחִיזִין מִתְעַסְּקִין בֵּיהּ. מַאי טַעֲמָא דְרִבִּי מֵאִיר בְּבֵית הָאֵבֶל עַל יְדֵי דְמָנֵיהוֹן צָאִין מִתְעַסְּקִין בּוֹ. בֵּית הַמִּשְׁתֶּה עַל יְדֵי דְאִינּוּן פְּחִיזִין מִתְעַסְּקִין בֵּיהּ. מַאי טַעֲמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּית הָאֵבֶל עַל יְדֵי דְאִינּוּן כְּנִיעִין לֹא מִתְעַסְּקִין בֵּיהּ. בֵּית הַמִּשְׁתֶּה עַל יְדֵי דְמָנֵיהוֹן נְקִיִין לֹא מִתְעַסְּקִין בֵּיהּ. אָֽמְרִין דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹשִׁיָּה הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי יוֹסֵי צַיְדָּנַיָּא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה. דִּלֹא כֵן מַה נָן אָֽמְרִין. רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לֵיהּ שֶׁל בֵּית קוֹדְמִין הִיא. וְהָא רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר מֵעֵין שְׁנֵיהֶן. וְרִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מֵעֵין שְׁנֵיהֶן. וְרִבִּי יוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹסֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מדליקין בבית המשתה וכו'. ומפרש טעמייהו במאי פליגי וכדפרישית במתני':
ר' יוסי צירניא בעא קומי ר' ירמיה. דמאי אצטריך למימר דהלכה כר''ש דאי לא כן ומה אנן אמרין והא כבר שנינו לזה לעיל רפ''ג וכי אין הלכה כר''ש נגד ר''מ כדאמרינן שם:
א''ל של בית קודמין הוא א''נ של כת קודמין הוא. ודוגמתו במשנה פכ''ה דכלים אמר להן של כת קודמין היא כלומר כבר שאלו זה הראשונים וה''נ משום דיש כאן בית או כת הראשונים החולקין בדבר והן ר' יהודה ור' יוסי דתרוייהו אמרי מעין שניהן דר''מ ור''ש דמר מחמיר בבית האבל מטעמא דר''מ ומיקל בבית המשתה מטעמיה דר''ש ומר מחמיר בבית המשתה מטעמא דר''מ ומיקל בבית האבל מטעמא דר''ש וכיון שכן ס''ד אמינא כהאי כללא דנקטינן דר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי להכי איצטריך ליה לאשמעינן דכאן הלכה כר''ש דמסתבר טעמיה דהואיל המדליק שמן שריפה כהן הוא ולדידיה מותר הוא וליכא הכא אלא חששא בעלמא שמא יסתפקו ממנו תפסינן לקולא בשתיהן ואין חוששין לכך:
מַהוּ לְהַדְלִיק שֶׁמֶן שְׂרֵיפָה בַּחֲנוּכָּה. אָֽמְרִין דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי מַדְלִיקִין שֶׁמֶן שְׂרֵיפָה בַּחֲנוּכָּה. אָמַר רִבִּי נִיסָא אֲנָא לָא אֲנָא חֲכִים לְאַבָּא. אִימָּא הֲוָה אָֽמְרָה לִי אָבוֹךְ הֲוָה אֲמֵר מִי שֶׁאֵין לוֹ שֶׁמֶן חוּלִין מַדְלִיק שֶׁמֶן שְׂרֵיפָה בַּחֲנוּכָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מהו להדליק שמן שריפה בחנוכה. אם הישראל מותר להדליק נרות חנוכה בשמן שריפה שלא ברשות כהן מי אמרינן הואיל ושמן שריפה לא ניתן ליהנות אלא להכהן אסור שלא ברשות כהן או דילמא מכיון דמצוה קעביד ומצות לא ליהנות ניתנו ואפי' במצות דרבנן לא מיקרי הנאה ומותר:
אנא לא אנא חכים לאבא. אני לא הייתי מכיר לאבי לפי שמת בקטנותי אלא אימא הוה אמרה לי דאבוך הוה אמר מי שאין לו שמן של חולין ואינו מצוי לפניו אלא שמן שריפה מדליק הוא שמן שריפה בחנוכה דברשות מצוה קעביד ומצות לאו ליהנות ניתנו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source