Vayedaber

רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אִם יֹאמַר לָךְ אָדָם שְׁמוֹנָה מַשְׁקִין הֵן אֱמוֹר לֹו הֲרֵי טַל וּמַיִם מִין אֶחָד הֵן וּמָנוּ אוֹתָן חֲכָמִים שְׁנַיִם. אִילּוּ הֲוָה לָן חוֹרָן לֹא מְנִינֵיהּ וְאִין הֲוָה חוֹרָן לֹא הֲוָה מְנִינֵיהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אילו הוה לון חורן לא מניניה. בתמיה כלומר ואלו היה להם עוד אחר שהיה דומה למים וכי לא היו מונין ג''כ אותו כדרך שמנו להטל ואע''פ שהוא בכלל מים א''כ ה''נ בדבש ואין הוה חורן לא הוה מניניה כלומר שאם דעתם היה שגם דבש אחר והוא דבש תמרים משקה הוא וכי לא היו מונין אותו ולא יסמכו על שם הכולל מדבש כשם שלא סמכו בהטל אלא ודאי מה שמנו בדוקא הוא ואין כאן אלא שבעה משקין ותו לא:

אם יאמר לך אדם שמנה משקין הן. כלומר אם ירצה לטעון דהני שבעה משקין שמנו חכמים כמו שהבאתי במתני' לאו בדוקא הן דקחשיב שם דבש דבורים דהוא הדין דבש תמרים והא דלא חשיב ליה משום דבכלל דבש הוא וא''כ לעולם שמונה משקין הן:

אמור לו. דלא היא שהרי טל ומים מין אחד הן שהטל מים הוא ואפ''ה מנו אותן חכמים שנים ולא סמכו לומר שהטל הוא בכלל מים אלא מנו אותו בפ''ע:

56a חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר מוֹדֶה רִבִּי לִיעֶזֶר לַחֲכָמִים בְּמַשְׁקֶה סָרוּחַ מֵעִיקָּרוֹ שֶׁהוּא טָמֵא. וְהָתַנִּינָן הַמּוֹהֵל הַיּוֹצֵא מֵהֶן רִבִּי לִיעֶזֶר מְטָהֵר וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר מוֹדֶה רִבִּי לִיעֶזֶר לַחֲכָמִים בְּמֵי יַם הַגָּדוֹל שֶׁאֲפִילוּ הֵן סְרוּחִין הַתּוֹרָה קָרָא אוֹתָן מַיִם. וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ מוֹדֵי רִבִּי לִיעֶזֶר לַחֲכָמִים בְּמֵי תַּרְדִּין וּבְמֵי שְׂלָקוֹת שֶׁאֵינָן מַכְשִׁירִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

במי תרדין. במי שלקות דאע''ג דפליג בשאר מי פירות מודה באלו דנשתנה טעמן ולא חשיבי משקה ואינן מכשירין:

במי ים הגדול. שהן מכשירין כשהן תלושין וכן מתטמאין שאע''פ שהן סרוחין ואין ראויין לשתיה מפני שהתורה קרא אותן מים:

והתנינן. בפ''ט דטהרות גבי זיתים שנגמרה מלאכתן הרי אלו מוכשרין ובמוהל היוצא מהן והן מים השחורין היוצאין מהזיתים פליגי ולר''א טהור דלא חשיב משקה אלמא דלא מודי ר''א במשקה סרוח ואינו ראוי ודלא כחברייא:

חברייא בשם ר' אלעזר. אמרי דמודה ר''א לחכמים במשקה סרוח מעיקרא שהוא מקבל טומאה ולא פליג אלא לענין הכשר:

הלכה: רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר כֵּינִי מַתְנִיתָא אֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים מַשְׁקִין אֶלָּא הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים וּמִן הָעֲנָבִים. וַאֲפִילוּ מִשֶׁזָּכוּ בָהֶן בְּעָלִים. וְהָתַנֵּי דָּרַךְ בִּיכּוּרִים מַשְׁקֶה לַהֲבִיאָן מְנַיִין שֶׁיָּבִיא תַּלְמוּד לוֹמַר תָּבִיא. מִשֶׁלְּקָטָן מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה עַל מְנָת כָּךְ. בְּרָם הָכָא בְּשֶׁלֹּא לְקָטָן מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה עַל מְנָת כָּךְ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ומשני. התם בשלקטן להפירות משעה הראשונה לכך שידריכם להביא המשקין מהן אבל הכא מיירי בשלא לקטן משעה ראשונה על מנת כן אלא שנמלך אח''כ ודרכן לא יביא אותן המשקין לבכורים לפי שנשתנו מברייתן מאשר היה דעתו בשעת הלקיטה:

והתני וכו'. דדרשינן מתביא יתירה דמביא הוא משקין שדרכן מהפירות:

גמ' כיני מתני' אין מביאין בכורים משקין וכו' ואפי' משזכו בהן בעלים. כלומר כך הוא פירוש המתני' דאפי' לאחר שהוציאו הבעלים את המשקין מהן והרי הן בידן אפ''ה אין מביאין אותן לבכורים דלא תימא דוקא שלא יוציאו מהן המשקין להביאן לבכורים קתני אבל אם כבר הוציאו וזכו במשקין שיצאו מהן מביאין קמ''ל דלא:

משנה: אֵין עוֹשִׂין תְּמָרִים דְּבָשׁ וְלֹא תַפּוּחִין יַיִן וְלֹא סִתְוָונִיּוֹת חוֹמֶץ וּשְׁאָר כָּל הַפֵּירוֹת אֵין מְשַׁנִּין אוֹתָן מִבִּירְייָתָן בִּתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֶלָּא זֵיתִים וַעֲנָבִים בִּלְבַד. אֵין סוֹפְגִין אַרְבָּעִים מִשּׁוּם עָרְלָה אֶלָּא עַל הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים וּמִן הָעֲנָבִים. וְאֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים מַשְׁקִין אֶלָּא הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים וּמִן הָעֲנָבִים. אֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשְׁקֶה אֶלָּא הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים וּמִן הָעֲנָבִים. וְאֵין מַקְרִיבִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים וּמִן הָעֲנָבִים. עוּקְצֵי תְאֵינִים וּגְרוֹגְרוֹת וְהַכְּלָסִים וְהֶחָרוּבִים אֲסוּרִין לְזָרִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואין מביאין ביכורים משקין. היוצאין מן הפירות דכתיב ראשית פרי פרי אתה מביא ואין אתה מביא משקה חוץ מהיוצא מהזיתים והענבים וגמר לה מתרומה ואינו מטמא משום משקה היוצא מן הפירות חוץ מן היוצא מהזיתים וענבים וסתמה כר' יהושע ואין מקריבין ע''ג המזבח לא מצינו שקרבין על המזבח אלא היוצא מן הזיתים שמן למנחות ומן הענבים יין לנסכים:

אין סופגין ארבעים משום ערלה. אם הוציא משקין מפירות ערלה ושתה מהן אינו לוקה עליהן מן התורה אלא על היוצא מהזיתים וענבים בלבד:

מתני' אין עושין. לכתחילה בתרומה ובמעשר שני לא מתמרים דבש וכו' לפי שאין משנין אותן מברייתן חוץ מן הזיתים והענבים בלבד דבפירוש אמרה תורה כל חלב יצהר וכל חלב תירוש:

זֵיתִים שֶׁל תְּרוּמָה טְהוֹרִים יֵיעָשׂוּ שֶׁמֶן. טְמֵאִין לֹא יֵיעָשׂוּ. וַעֲנָבִים בֵּין טְמֵאוֹת בֵּין טְהוֹרוֹת לֹא יֵיעָשׂוּ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ לֹא נֶחְלְקוּ רִבִּי לִיעֶזֶר וְרִבִּי יהוֹשֻׁעַ עַל זֵיתִים טְהוֹרִין שֶׁיֵּיעָשׂוּ עַל מַה נֶחְלְקוּ עַל הַטְּמֵאִים שֶׁרִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא יֵיעָשׂוּ וְרִבִּי יוֹשׁוּעַ אוֹמֵר יֵיעָשׂוּ וַעֲנָבִים טְהוֹרוֹת יֵיעָשׂוּ. טְמֵאוֹת לֹא יֵיעָשׂוּ. אָמַר רִבִּי יוּדָן מוֹדֶה רִבִּי לִיעֶזֶר וְרִבִּי יהוֹשֻׁעַ בְּזֵיתִים טְהוֹרִין שֶׁיֵּיעָשׂוּ עַל מַה נֶחְלְקוּ עַל הַטְּמֵאִים שֶׁרִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא יֵיעָשׂוּ וְרִבִּי יוֹשׁוּעַ אוֹמֵר יֵיעָשׂוּ וַעֲנָבִים בֵּין טְהוֹרוֹת בֵּין טְמֵאוֹת יֵיעָשׂוּ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מוֹדֶה רִבִּי לִיעֶזֶר וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּזֵיתִים טְהוֹרִין שֶׁיֵּיעָשׂוּ וַעֲנָבִים טְמֵאוֹת שֶׁלֹּא יֵיעָשׂוּ. וְעַל מַה נֶחְלְקוּ עַל זֵיתִים טְמֵאִים וְעַל עֲנָבִים טְהוֹרוֹת שֶׁרִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא יֵיעָשׂוּ וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר יֵיעָשׂוּ. כָּל עַמָּא רַבְייָן עַל דְּרִבִּי מֵאִיר 56b בַּעֲנָבִים טְהוֹרוֹת שֶׁיֵּיעָשׂוּ וְלָמָּה אָמַר לֹא יֵיעָשׂוּ. חֲשׁוּבוֹת הֵן לְאוֹכֶל יוֹתֵר מִן הַמַּשְׁקֶה. כָּל עַמָּא רָבִין עַל דְּרִבִּי יוּדָן בַּעֲנָבִים טְמֵאוֹת שֶׁלֹּא יֵיעָשׂוּ. וְלָמָּה אָֽמְרוּ שֶׁיֵּיעָשׂוּ בִּשְׁבִיל לֵיהָנוֹת מִן הַחַרְצָנִים וּמִן הַזָּגִין. זֵיתִים טְמֵאִים רִבִּי וְרִבִּי מֵאִיר חַד רִבִּי יַעֲקֹב וְרִבִּי יוּדָה חָדָא. הֵיךְ עָֽבְדִין עוּבְדָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואלו הן החדשות וכו'. תוספתא היא בפ''י:

כל עמא רביין על דר''מ בענבים טהורות שייעשו. לכולהו הני תנאי מודין הכל בטהרות שייעשו וכדפרישית שהיין ראוי הוא לשתייה ורבו על ר''מ ומ''ט דר''מ דאמר אף ענבים טהורות לא ייעשו:

זיתים של תרומה טהורה וכו'. תוספתא היא בפ''ט טמאין לא ייעשו דמאחר שנטמאו לא ישנה אותן לעשות מהן שמן וענבים שהפרישן לתרומה לעולם לא ישנה אותן לפי שכבר קרא שם תרומה על הענבים עצמן דברי ר''מ ששנה כך לדברי הכל:

ר' יעקב אמר משמו. דלא כך שנה אלא במחלוקת הוא ששנה להזיתים דלא נחלקו וכו' שייעשו דמכיון דטהורין הן ראוי השמן לכל דבר ועל מה נחלקו על הטמאין שר''א אומר לא ייעשו לפי שכבר נטמאו ויתן אותן להכהן כך א''נ אפי' הן ביד כהן לא ישנה אותן מאחר שכבר נטמאו ור' יהושע אומר ייעשו שהרי השמן ראוי להדלקה:

וענבים לדברי הכל טהורות ייעשו. שהיין היוצא מהן ראוי לשתייה וטמאות לא ייעשו שאין היין היוצא מהן ראוי אלא לזילוף ומכיון שהוא דבר מועט לא ישנה אותם בשביל כך:

א''ר יודן וכו'. ר' יהודה פליג אדר' יעקב בענבים דלדידיה הכל מודים שבין טהורות ובין טמאות ייעשו. ולפי גי' זו אין טעם לדברי ר' יהודה בענבים אליבא דכ''ע ולקמן מפרש לה והא דגריס לקמן א''ר יוחנן ט''ס הוא דאין כאן אלא תנאי דפליגי אליבא דר''א ור' יהושע. וה''ג לדברי ר' יהודה בתוספתא ר' יהודה אומר מודה ר' יהושע לר''א בזיתים טהורין ובענבים טהורות שייעשו על מה נחלקו על הטמאין שר''א אומר לא ייעשו ור''י אומר ייעשו אמר רבי לא נחלקו ר''א ור''י על זיתים טהורין שייעשו ועל ענבים טמאין שלא ייעשו על מה נחלקו על זיתים טמאין יעל ענבים טהורות שר''א אומר לא ייעשו ור' יהושע אומר ייעשו. וזה מתבאר למאי דפרישית לעיל:

חשובות הן לאוכל יותר מן המשקה. ומכיון שכבר הענבים תרומה הן לא ישנה אותן מאוכל למשקה:

כ''ע רבו על דר' יהודה בענבים טמאות שלא ייעשו וכו'. זהו לפי ענין הגי' דהכא לעיל דר' יהודה אומר אפי' ענבים טמאות ייעשו ומ''ט למה הן ראויין וקאמר דראויין הן בשביל ליהנות מן החרצנים והזגין וכגון להסקה לאחר שנתייבשו:

זיתים טמאים רבי ור''מ חד. בחדא שיטתא קיימי ואליבא דר''א דר''מ קאמר בפשיטות דלא ייעשו ולרבי אליבא דר''א לא ייעשו:

ר' יעקב ור' יודה חדא. דלתרוייהו פליגי בהו ר''א ור' יהושע בזיתים טמאים ולר' יהושע ייעשו והשתא היך עבדין עובדא:

רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר מַתְנִיתִין בְּמוּבְלָעַת בְּאוֹכֶל. רִבִּי זְעִירָא כָּל דִּתְרוּמוֹת וְטָהֳרוֹת שְׁמוּעָה בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כאן בשני רעבון. ברייתא מיירי בשני רעבון שאין עושין סולת נקיה כל כך ומסלת כפי שהוא רוצה ומתני' בשני שובע דכך הוא שיעורה קב או קביים לסאה בשובע:

כן היא שיעורה. אמסלת דמתני' קאי דכן היא שיעורה לעשות סולת נקיה ויפה קב או קבים לסאה ולא יותר:

והא תני. מסלת בחטין של תרומה כל שהוא רוצה ומנקב כמו מקנב בירק שבורר את הפסולת ממנוכל שהוא רוצה ואינו חושש ומשני ר' אבהו בשם ר' יוחנן דהברייתא מיירי במעמידו על תרומתו כלומר שהוא מסלת עד שמעמידו על שיעור תרומתו כפי שרגילין לעשות סולת מסאה והיינו כל שהוא רוצה וכפי השיעור שאמרנו ולא פליגא על המתני':

ר' זעירא בשם ר' אלעזר אמר אם מתניתא במובלעות באוכל. כלומר דמספקא ליה לר''א עוד בהאי מתניתא דהתוספתא גופה אם במובלעות המשקין באוכל מיירי דבהא דוקא הוא דפליגי הני תנאי אם יעשו מהן משקין או לא וכיון שכן הוא אין לנו לפשוט בלאו הכי לדינא מהאי מתניתא דמספקא ליה היכי מיירי:

ר' זעירא כל דתרומות ודטהרות שמועה בשם ר' לעזר. הש''ס קאמר לה כל מה דא''ר זעירא בענין תרומות ובענין טהרות הכל קיבל השמועה מרבו ר' אלעזר דהוא ר' אלעזר בן פדת:

משנה: גַּרְעִינֵי תְרוּמָה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְכַנְּסָן הֵן אֲסוּרוֹת וְאִם הִשְׁלִיכָן מוּתָּרוֹת. וְכֵן עֲצָמוֹת שֶׁל קֳדָשִׁים בִּזְמַן שֶׁהוּא מְכַנְּסָן אֲסוּרִין וְאִים הִשְׁלִיכָן מוּתָּרִין. הַמּוּרְסָן מוּתָּר. סוּבִּין שֶׁל חֲדָשׁוֹת אֲסוּרוֹת וְשֶׁל יְשָׁנוֹת מוּתָּרוֹת. נוֹהֵג בִּתְרוּמָה כְדֶרֶךְ שֶׁהוּא נוֹהֵג בְּחוּלִין. הַמְּסַלֵּת קַב אוֹ קַבַּיִים לַסְּאָה לֹא יֹאבֵד אֶת הַשְּׁאָר אֶלָּא יַנִּיחֶנּוּ בְּמָקוֹם הַמּוּצְנָע. מְגוֹרָה שֶׁפִּינָּה מִמֶּנָּה חִיטֵּי תְרוּמָה אֵין מְחַייְבִין אוֹתוֹ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְלַקֵּט אַחַת אַחַת אֶלָּא מְכַבֵּד כְּדַרְכּוֹ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַחוּלִין. וְכֵן הֶחָבִית שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁנִּשְׁפְּכָה אֵין מְחַייְבִין אוֹתוֹ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְטַפֵּחַ אֶלָּא נוֹהֵג בָּהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא נוֹהֵג בְּחוּלִין. הַמְּעָרֶה מִכַּד לְכַד וְנוֹטֵף שָׁלֹשׁ טִיפִּין וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַחוּלִין הִרְכִּינָהּ וּמִיצָּת הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה. וְכַמָּה תְּהֵא בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי וְיוֹלִיכֶנָּהּ לַכֹּהֵן אֶחָד מִשְּׁמוֹנֶה לִשְׁמִינִית.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

המערה. שמן של תרומה מכד לכד ולאחר שעירה מן הכד ונוטף שלש טיפין זו אחר זו ממנו כדרך שמנטף השמן. מהכלי לבסוף ובהכי סגי ונותן לתוך הכד שעירה ממנו שמן חולין:

וכן חבית של שמן. תרומה שנשפכה אין מחייבין אותו להיות יושב ומטפיח כלומר שיסיר הכל מה שהוא טופח אלא נוהג בה כדרך שנוהג בחולין שנשפכו:

אלא מכבד כדרכו. כדרך שמכבדין את האוצר כשמפנין אותו ונותן לתוך המגורה חולין ואינו חושש:

מתני' מגורה. אוצר שאוצרין בו התבואה ופינה ממנה חטי תרומה שהיו שם:

המסלת קב או קבים לסאה. שהוא רוצה לעשות סולת נקיה ומנופה בנפיות הרבה עד שאינו אלא קב או קביים מן הסאה לא יאבד את השאר שהרי זה ראוי לאכילה ונמצא מאבד את התרומה אלא יניחנו כך במקום המוצנע:

ונוהג בתרומה. כשהוא מנפה הקמח ומוציא המורסן והסובין נוהג בה כדרך שנוהג בחולין ואין כאן משום מאבד תרומה דמה שהוא מוציא אינו ראוי לאכילה:

סובין. אם הן של חטים חדשות אסורות מפני שהחדשות אינן נטחנין היטב ומעורב קמח הרבה בהן אבל הישנות נטחנות היטב ואין קמח מעורב בהן כלל מותרות ובתוספתא מפרש אלו הן החדשות כל זמן שהבריות רגילין לחבוט בין הגרנות והכי מייתי לה בגמרא:

המורסן. הן סובין הגסין של תרומה מותר לזרים:

וכן עצמות של קדשים. כגון ראשי כנפים והסחוסין שהן רכין וראויין קצת לאכילה באלו אם מכנסן אסורות:

ואם הרכינה ומיצת. אם לא נתן אח''כ לתוך הכד כלום אלא שהטה אותה על צידה עד שנתקבץ תמצית שמן במקום אחד הרי תמצית הזה תרומה ולא אמרינן שכבר בטל אותו:

וכמה תהא בתרומת מעשר של דמאי ויוליכנה לכהן. לפי שבדמאי הדין הוא שמעשר והמעשר שלו הוא ותרומת מעשר הוא שצריך ליתנו לכהן כדאמרינן בריש דמאי ואגב דנקט לעיל בשיעורין קתני נמי להא דכמה יהא בו שצריך ליתנו לכהן:

אחד משמונה לשמינית. הלוג ואם הוא פחות מזה א''צ להטפל בו אלא משליכו באור ושורפו וכן הדין בתרומת מעשר של ודאי בשאר דברים ואם הוא יין ושמן יש חילוק דבודאי אפי' כל שהוא מוליכה לכהן ודוקא אם תרומת מעשר הודאי הוא טהור אבל אם הוא טמא הרי דינו כשל דמאי דדוקא אם יש בו שמנה לשמינית ואם הוא פחות מיכן אינו מיטפל בו אלא משליכו ושורפו ואפי' ביין ושמן ולהכי נקט התנא של דמאי משום שאין בו חילוק דבין הוא טמא בין הוא טהור ובין ביין ושמן ובין בשאר הדברים אם יש בו כשיעור הזה מוליכו לכהן ופחות מכאן אינו מיטפל בו אלא משליכו ושורפו והכי שמעינן מסוגיות הגמרא כדלקמן:

בזמן שהכהן מכנסן. ודעתו עליהם אסורות הן לזרים ובגמרא קאמר דוקא שיש בהן לחלוחית קצת למצוץ אותן אז במכנסן אסורות ואם השליכן מותרות וגרעיני זיתים ותמרים וחרובין קתני בתוספתא ריש פ''י שאפילו אינו מכנסן אסורות לזרים וטעמא מפני שיש עליהן קצת מאוכל:

מתני' עוקצי תאנים וכו'. העוקצים של אלו הפירות אע''פ שאין בהם אוכל אסורין לזרים הן:

והכלוסין. מין ממיני התאנים:

גרעיני תרומה. גרעיני פירות של תרומה:

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּגַלְעִינֵי אַגַּסִּין וּקְרוּסְטוֹמֵלִין הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר וַאֲפִילוּ תֵימַר בְּגַלְעִינֵי הָרוֹטֶב. בִּמְחוּסָּרוֹת לְמַצְמֵץ. וְהָא תַנִּינָן וְכֵן עֲצָמוֹת הֶקְדֵּשׁ אִית לָךְ מֵימַר בִּמְחוּסָּרוֹת לְמַצְמֵץ. לֹא בְּרָאשֵׁי כְנָפַיִם הַסְּחוּסִין. אָתָא רִבִּי אָבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּרָאשֵׁי כְנָפַיִם הַסְּחוּסִין הוּא מַתְנִיתָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' בגלעיני אגסים וקרום טומלין היא מתניתא. אגסים פירו''ש. קרוסטומלין מין תפוחים קטנים ודומין לעפצים מולי''ן ובאלו גרעינים מיירי המתני' שנדבקין בסביבותיהן קצת מהאוכל וכן יש שאוכלין אותן:

א''ר אלעזר. לא תדחק הכי דאפילו תימר בשאר גרעיני הרוטב היא מתני' שיש בהן איזה לחלוחית ובמחוסרין למצמץ כלומר שעדיין לא מצץ אותן וכיון שיכולין למצוץ איזה טעם רוטב מהן אסורות בזמן שהוא מכנסן:

והא תנינן וכן עצמות הקדש. וכי אית לך מימר בעצמות במחוסרות למצמץ הרי אינן ראויין למצוץ אותן ולהניחם בשביל כך:

לא בראשי כנפים הסחוסין. כלומר לאו דבהכי מיתוקמא אתא ר' אבהו וקאמר אין דבראשי כנפים הסחוסין היא מתניתא והן העצמות הרכין כעין שבראש הכתף טנרו''ם בלע''ז:

וְאֵלּוּ הֵן הַחֲדָשׁוֹת כָּל זְמָן שֶׁהַבִּרְיוֹת רְגִילִים לַחֲבוֹט. רִבִּי אָחָא אָמַר עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואלו הן החדשות וכו'. תוספתא היא בפ''י:

חשובות הן לאוכל יותר מן המשקה. ומכיון שכבר הענבים תרומה הן לא ישנה אותן מאוכל למשקה:

זיתים טמאים רבי ור''מ חד. בחדא שיטתא קיימי ואליבא דר''א דר''מ קאמר בפשיטות דלא ייעשו ולרבי אליבא דר''א לא ייעשו:

ר' יעקב ור' יודה חדא. דלתרוייהו פליגי בהו ר''א ור' יהושע בזיתים טמאים ולר' יהושע ייעשו והשתא היך עבדין עובדא:

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כֵּן הִיא שִׁעוּרָהּ. וְהָתַנֵּי מְסַלֵּת בְּחִטִּין כָּל שֶׁהוּא רוֹצֶה. וּמְנַקֵּב בְּיָרָק כָּל שֶׁהוּא רוֹצֶה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּמַעֲמִידוֹ עַל תְּרוּמָתוֹ. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי אִילָא כָּאן בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן כָּאן בִּשְׁנֵי שׂוֹבַע.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כן היא שיעורה. אמסלת דמתני' קאי דכן היא שיעורה לעשות סולת נקיה ויפה קב או קבים לסאה ולא יותר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source