Vayedaber

וְהָדֵין נִיקּוּדִין כְּהָדָא חֲצִי סְאִין.

Pnei Moshe (non traduit)

והדין ניקודין וכו'. כמו בהלכה דלעיל:

26b אָמַר רִבִּי סִימוֹן רִבִּי לִיעֶזֶר כְּדַעְתֵּיהּ כְּמַה דוּ אָמַר תַּמָּן כָּל הַפְּסוּלִין עָלוּ בְיָדוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר הָכָא כָּל הַטְּמֵאִין עָלוּ בְיָדוֹ. רִבִּי זְעִירָא בָּעֵי אוֹ נֹאמַר לֹא אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר אֶלָּה מִפְּנֵי גְדֵירָה. וְלֹא מוֹדֵי רִבִּי לִיעֶזֶר בִּסְאָה שֶׁהֶעֱלָה מִתּוֹךְ טֵבֵל שֶׁהוּא לִקְראוֹת שֵׁם לְמַעְשְׂרוֹתֶיהָ. אִין תֵּימַר סְאָה שֶׁנָּֽפְלָה הִיא סְאָה שֶׁעָֽלְתָה לֹא יְהֵא צָרִיךְ לִקְרוֹת שֵׁם לְמַעְשְׂרוֹתֶיהָ. אָמַר רִבִּי מָנָא יְאוּת אָמַר רִבִּי זְעִירָא דְּתַנִּינָן דְּבַתְרָהּ סְאָה תְרוּמָה טְהוֹרָה שֶׁנָּֽפְלָה לְמֵאָה חוּלִין טְמֵאִין לֵית רִבִּי אֱלִיעֶזֶר פְּלִיג. אָֽמְרִין חֲבֵרַייָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי יְאוּת אָמַר רִבִּי סִימוֹן דִּילֹא כֵן שׂוֹרְפִין אֶת הַתְּרוּמָה מִפְּנֵי גְדֵירָה. אָמַר לוֹן וְכִי שִׁשָּׁה סְפֵיקוֹת דְּתַנִּינָן לֹא מִפְּנֵי גְדֵירָן אֵין שׂוֹרְפִין וְהָכָא מִפְּנֵי גְדֵירָן אֵין שׂוֹרְפִין אוֹתָן. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי בָּעַיִן קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי מַה נַפְשָׁךְ אִם תְּרוּמָה טְמֵאָה תִישָּׂרֵף אִם חוּלִין הֵן מַה בְּכָךְ שֶׁיִּטַּמְּאוּ אָמַר לוֹן לָאו לְשׁוּם תְּרוּמָה אוֹכְלָהּ. כְּלוּם תְּרוּמָה נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא טְהוֹרָה שֶׁמָּא טְמֵאָה. לֹא אֵי אַתֶּם מוֹדִין שֶׁאִים נוֹלָד לָהּ סָפֵק טוּמְאָה בִמְקוֹמָהּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְשׂוֹרְפָהּ. מַה לִי שֶׁנּוֹלָד לָהּ סָפֵק טוּמְאָה בְמָקוֹם אַחֵר מַה לִי שֶׁנּוֹלָד לָהּ סָפֵק טוּמְאָה בִמְקוֹמָהּ. אֶלָּא בְּעֵיתוֹן לְמִקְשַׁייָה אִיקְשׁוֹן עַל הָדָא דְתַנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה סְאָה תְרוּמָה טְהוֹרָה שֶׁנָּֽפְלָה לְמֵאָה סְאָה תְרוּמָה טְמֵאָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אלא אי בעיתון למיקשייה אקשון על הא דתני ר' הושעיא. בדינא דמתני' דאיהו תני האי דינא גופיה בסאה תרומה טהורה שנפלה למאה סאה תרומה טמאה שתעלה ותאכל נקודים או קליות ועליה הוא דשייך שפיר האי ממה נפשך אי דמחשב להסאה שעלתה שהיא התרומה טהורה שנפלה א''כ תאכל כמו תרומה טהורה ואם מן התרומה טמאה היא א''כ תשרף:

אמר להם. מאי תבעי לכו וכי לאו לשם תרומה הוא אוכלה אע''פ שספק הוא וכלום תרומה נאכלת אלא בטהרה שמא בטומאה בתמיה וכי לא אתם מודים שאם נולד לה ספק טומאה במקומה ולא על ידי שנפלה שאינו יכול לשורפה דשמא טהורה היא ואסור לשורפה דלא אמרו אלא על ששה ספיקות שמנו חכמים שם וא''כ מה לי שנולד לה הספק טומאה במקומה ומה לי שנולד לה במקום אחר ע''י שנפלה ומספקא לן אם היא שנפלה היא שעלתה וטמאה היא או מן החולין טהורין היא ומ''מ מכיון שבתורת תרומה היא נאכלת צריך לאוכלה שלא תטמא ע''י כביצה או כיוצא בזה דחשיב במתני':

חברייא אמרי בעון קומי ר' יוסי מה נפשך וכו'. לחכמים דמתני' מקשו דמ''ט תאכל נקודים וכו' כדי שלא תטמא מה נפשך אם תרומה טמאה היא תשרף כלומר אם דמחשבינן לאותה סאה שעלתה שהיא היא שנפלה א''כ תרומה טמאה היא ותשרף ואם לאו אלא דמחשבת לה שמן החולין היא שעלתה א''כ מה בכך שיטמאו ואמאי תאכל נקודים או קליות:

אמר להן ר' יוסי. ומאי קשיא לכו וכי ששה ספיקות דתנינן בפ''ד דטהרות על ששה ספיקות שורפין את התרומה על ספק בית הפרס וכו' ולא מפני גדירה אין שורפין כלומר וכי אין שורפין אותן אלא מפני גדירה וחומרא בעלמא והכא נמי אין שורפין אלא מפני גדירה:

אמרין חבריא קומי ר' יוסי. אדרבה יאות הוא מה דקא''ר סימון דר''א לשיטתיה הוא דאזיל ואותה סאה שנפלה ממש מחשב להסאה שעלתה דאל''כ אלא כדר' זעירא וכי שורפין את התרומה מפני גדירה בתמיה הלא ספק הוא אם היא התרומה טמאה או לא:

א''ר מנא יאות א''ר זעירא. דלא קאמר ר''א הכא אלא מפני גדר וחומרא דהא חזינן ממה דתנינן דבתרה במתני' דלקמן סאה תרומה שנפלה לתוך מאה חולין טמאין תעלה ותאכל נקודים וכו' ולית פליג ר''א בהא ואי ס''ד דלאותה סאה תרומה שנפלה ממש מחשבינן לאותה שעלתה הוי לי' לר''א למיפלג אף בהך ולומר דתאכל כתרומה טהורה ממש אלא ע''כ דחושש רבי אליעזר שמא מן החולין הטמאין היא ולפיכך תאכל נקודים וכו' שלא יטמא מה שאוכל דלחומרא חיישינן שמא תרומה היא וה''ה במתני' גבי תרומה טמאה דקאמר תעלה ותשרף משום גדר תרומה טמאה ולחומרא הוא דקאמר:

ולא מודי ר''א וכו'. כלומר תדע דכי לא מודי בסאה תרומה שנפלה לתוך מאה טבל דמה שהעלה אותה צריך הוא לקרות שם למעשרותיו שתהא תרו''מ למעשרותיו כדתני ר' חייה בריש פרקין אלמא דלאו תרומה ממש מחשבינן לאותה סאה שעלתה דא''כ הלא היא עצמה תרומה והיאך קורא לה שם לתרומת מעשר כדמסיק ואזיל אין תימר סאה שנפלה וכו' מפני מה צריך לקרות לה שם למעשרותיה אלא ודאי לא מחשבינן לה לתרומה ממש דנימא היא שעלתה כ''א לגדר וחומר' בעלמא קאמר ר''א דתשרף:

ר' זעירא בעי. על הא דר' סימון דמנא לך דטעמיה דר''א במתני' משום הכי הוא דילמא או נאמר דלא א''ר אליעזר תשרף אלא משום גדירה וחומרא בעלמא:

גמ' ר' אליעזר כדעתיה. לשיטתיה אזיל כמה דהוא אמר תמן בפרק ח' דזבחים באיברי תמימים שנתערבו באיברי בעלי מומין דקסבר ר''א אם קרב ראשו של אחד מהן יקרבו כל הראשים משום דתלינן כל הפסולין עלו בידו כלומר מה שעלה בידו והקריבו ראשון מן הפסולין הוא שהקריב וכבר עבר האיסור ולפיכך הותרו כולן להקריבן לכתחלה והכא נמי הוא אומר כן דכל מה שעלה בראשונה מן הטמאין והיא התרומה טמאה שעלה בידו ולפיכך תשרף:

אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ כָּל יָמֵינוּ הָיִינוּ טוֹעִין בָּהּ כְּמַקֵּל זֶה שֶׁל סוּמָא עַד שֶׁלָּמַדְנוּהָ מִן חֶשְׁבּוֹן גֵּיֳמֶטְרִיָּה. קַבָּא כַּמָּה עֲבַד עֶשְׂרִין וְאַרְבַּע בֵּיעִין כַּמָּה סְאָה עָֽבְדָא תִּשְׁעִין וְשִׁית בֵּיעִין שְׁתוּת דִּידְהוּ שִׁית עֶשְׂרֵה. אִין יְגַבֵּל שִׁית יֵשׁ כָּאן בֵּיצָה טְמֵאָה. וְאִין יְגַבֵּל אַרְבַּע אֵין כָּאן שִׁייוּר. הָא כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה מְגַבֵּל חָמֵשׁ וְנוֹטֵל אַרְבַּע.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ונוטל ארבע. כלומר ואח''כ יפריש החלה מהעיסה ששיעורה ד' ביצים שהוא א' מכ''ד מד' קבין וכדתנן בפ''ב דחלה שיעור החלה א' מכ''ד ואותה החלה כבר אמרינן לעיל דתלויה היא לא נאכלת ולא נשרפת מחמת הספק טומאה שנולד להעיסה בתחילה:

הא כיצד הוא עושה מיגבול חמש ונוטל ארבע. ואלא כיצד יעשה כך שיגבל לחלקים שאינם שוין כגון שיגבל לה' חלקים בתחילה וחמשה חלקים מעיסה של צ''ו ביצים אי אפשר שיהו שוין אא''כ תחלק ביצה אחת לחמשה ואז יהיה כל חלק וחלק שבעה עשר ביצים וחומש ביצה וזה ודאי לא יעשה שהרי כל עצמו שמגבל בתחלה לחלקים אינו אלא להקל עליו הטורח מגיבול כל העיסה ביחד וא''כ לא יטריח ג''כ לחלק הביצה לשברים כדי שיהו שוין ועוד דאף אם יעשה כך ליכא למיחש למידי דעיקר החששא בביצה אחת היא שמניחה באחרונה לכוין בה מדת החלקים שיהו שוין ומתוך כך יבא לידי שגגה שלא יזהר בה ותטמא וכאן שמחלק הביצה האחרונה לחמשה בכדי שישווה בה החלקים אין כאן חשש כלל דאף אם תטמא אינה מטמאה להעיסה דפחות מכביצה אינו מטמא אחרים:

ואין יגבל ארבע אין כאן שיור. כלומר וכן אם יגבל בתחלה לד' חלקים איכא נמי האי חששא גופה שהרי אין כאן שיור דד' חלקים של העיסה שוין הן מקב לכל חלק וחלק ומתוך שהוא מכוין לחלקים שוין יניח כדי ביצה אחת שהוא מכוין בה את החלקים ואתי לידי טומאה כדאמרן:

שתות דידהו שית עשרה. לפי שששה פעמים י''ו הן צ''ו. והשתא בעי לפרושי הא דקאמר חזקיה שתות ארבעת קבין דלענין מאי נקט הכי ומאי אשמעינן בחשבון הזה כדמפרש ואזיל. אין יגבל שית יש כאן ביצה טמאה הך יגבל שית על ששה חלקים שבעיסה מיתפרשא ולאו שיגבל כל חלק וחלק בפני עצמו קאמר דאי הכי אין כאן שיעור שתתחייב בחלה דהא חמשת רבעי הקב הוא השיעור להתחייב בחלה ואפי' לשמאי דפ''ק דעדיות קב מיהא בעינן וכאן החלק הששי מד' קבין אינו כ''א ט''ז ביצים אלא דה''ק אם יחלק בתחלה הד' קבין לששה חלקים שוין ויגבל חלק וחלק ולצרפן אח''כ שיהיו לעיסה אחת יש כאן ביצה טמאה כלומר דאיכא למיחש דמתוך שמקפיד בתחילה על החלקים שיהו שוין וכדי שלא לטרוח בגיבול עיסה גדולה לפיכך הוא נוטל שיעור ט''ז ביצים בתחילה ואח''כ עוד כפי אותו שיעור עד שישלים העיסה כמו שהוא רוצה לעשותה מד' קבין שמא מתוך כך לא יזהר לעשות בטהרה קודם שיפריש החלה ותשאר כדי ביצה בין החלקים ואותה ביצה כבר יש בה חשש טומאה דהרי בנולד להעיסה ספק טומאה איירינן אלא דחיישינן השתא דמחמת שהוא מכוין לחלקה בתחלה לחלקים שוין להקל מעליו טרחת הגיבול מכל העיסה ביחד לא ישים אל לבו להזהר בכל עשייתה בטהרה וביצה טמאה לרבותא קאמר דאפי' אם לא יזהר בכשיעור ביצה אחת שהוא מניחה לכוין על ידה להחלקים הרי יש כאן ביצה טמאה ותטמא את כל העיסה בטומאה ודאית וכן להחלה:

כמה סאה עבדין תשעין ושית ביעין. לאו סאה ממש קאמר שהרי הסאה ששה קבין וששה פעמים כ''ד הן קמ''ד ביצים אלא על המדה דנקט חזקיה בלישניה ארבעת קבין קאמר שהיא צ''ו ביצים שד' פעמים כ''ד הן צ''ו:

קבא כמה עבד כ''ד ביעין. שהקב הוא ד' לוגין וכל לוג מחזיק ששה בצים:

כל ימינו היינו טועים בה. בהך מילתיה דחזקיה. ולא היינו יודעין לפרש כוונתו כ''א כמקל הזה של סומא שהוא ממשמש בו ואינו יודע להיכן עד שלמדנוה מן חשבון גימטריא להבין דבריו:

27a חִזְקִיָּה אָמַר אֲפִילוּ חוּלִין שֶׁשָּׁם לֹא יֵאָֽכְלוּ אֶלָּא נִיקּוּדִים מִפְּנֵי חַלָּתָן. מִילְתֵיהּ אָֽמְרָה אִיסּוּר זָרוּת בָּטֵל וְאִיסּוּר טוּמְאָה לֹא בָטֵל. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּחִזְקִיָּה תַּמָּן הוּא אָמַר כַּמָּה יְהֵא בְעִיסָּה וִיהֵא יָכוֹל לַעֲשׂוֹתָהּ בְּטָֽהֳרָה חִזְקִיָּה אָמַר שְׁתוּת אַרְבַּע קַבִּין וְאַרְבָּעַת קַבִּין. וָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי תַּמָּן בְּשֶׁגִּיבֵּל וְאַחַר כָּךְ הִפְרִישׁ. בְּרַם הָכָא בְּשֶׁהִפְרִישׁ וְאַחַר כָּךְ גִּיבֵּל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תמן בשגיבל. העיסה ואח''כ הפריש החלה כדקתני משגלגלה וכו' ברם הכא מיירי בשהפריש וקורא שם חלה ואח''כ גיבל צריך שיזהר שיגבל עיסות קטנות בפחות פחות מכביצה:

מחלפא שיטתיה דחזקיה תמן הוא אומר וכו'. הך מילתא דחזקיה לא מצאתי בכל הש''ס ונראה דאמתני' דפ''ג דחלה קאי דתנינן תמן נדמעה עיסתה עד שלא גלגלה וכו' נולד לה ספק טומאה עד שלא גלגלה תעשה בטומאה דבלאו הכי אין החלה נאכלת מחמת הספק טומאה ואם משגלגלה נולד הספק תעשה בטהרה מפני שהן חולין הטבולין לחלה ואסור לטמאותן בטומאת ודאי שמטמא את החולין וצריך שיגמרנה בטהרה ועלה קאמר חזקיה כמה יהא בעיסה ויהא יכול לעשותה בטהרה שתות ארבעת קבין וארבעת קבין כלומר לכל ד' קבין וד' קבין מחשב לחלק השתות מהן וכדמפרש לה ר' אבהו לקמן שמעינן מיהת השתא לחזקיה דבנולד להעיסה ספק טומאה דמה דתנינן דתעשה בטהרה ובלבד שיהא בעיסה שיעור לעשותה בטהרה ולא שצריך לעשותה ניקודים בפחות פחות מכביצה והכא הוא אמר הכין דיאכלו נקודים מפני החלה שלהן ואמאי הא ג''כ כנולד להן ספק טומאה הן:

מילתיה אמרה. ממילתיה דחזקיה שמעינן דקסבר איסור זרות בטל דאותה סאה תרומה טמאה כשנפלה לתוך החולין יש בהן איסור זרות ואיסור טומאה מחמת התרומה וכשיש בהחולין מאה סאה דמעלה את התרומה ובטל מהן איסור זרות אבל איסור חשש הטומאה בהן לא בטל דלא אמרו עולה באחד ומאה כ''א לענין איסור זרות שהחולין ישארו כמות שהיו ומותרין לזרים ומיהו הספק טומאה לא בטלה מהן ולפיכך יאכלו נקודים שלא יטמאו את החלה בכביצה:

גמ' חזקיה אמר אפי' חולין ששם יאכלו נקודים מפני חלתן. כצ''ל ואחולין דמתניתין דלעיל קאמר דאילו חולין דמתני' דהכא טמאין הן וחלה שהופרשה מהן טמאה היא ונשרפת אלא אמתני' דלעיל דאיירי בסאה תרומה טמאה שנפלה למאה חולין טהורין שייך שפיר דלאו דוקא על הסאה שעלתה קאמרי חכמים תאכל נקודים אלא אפי' חולין של שם לאחר שהעלה אותה הסאה צריך שיאכלו נקודים פחות פחות מכביצה מפני החלה שלהן שלא יהא במקום א' כביצה וכדמפרש ואזיל טעמיה דחזקיה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source