Vayedaber

הלכה: זֵיתִים שֶׁהִכְנִיסוּ רְבִיעִית לִסְאָה כו'. מַהוּ שְׁלִישׁ לוֹג. מַתְנִיתָא שֶׁהֵן עוֹשִׂין שְׁלֹשֶׁת לוּגִין לִסְאָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' שלשולן היא חנטן. לענין מעשרות קאמר דאמור רבנן באילן אזלינן בתר חנטה לפי השנה שחנטו מתעשרין אבל עונתן למעשרות מפורש בפ''ר דמעשרות משינקדו:

משיזחלו מים. כשסוחט מוציאין מים:

מה. ושואל הש''ס מאי משהכניסו רובע דקאמר אם רובע נץ או רובע זיתים:

א''ר יונה. ומאי תיבעי לך לאי דהוא נץ שהוא עושה רובע זיתים כלומר לאיזה דבר הוא הנץ אלא שמשערים לפי הנץ שהוציאו כמה זיתים יכולים להיות ממנו ואם היה כל כך שיעשה רובע זיתים קאמרי אנא:

גמ' מהו שליש לוג. כלומר דמפרש מהו שליש אם שליש ממה שמוציא לסאה כשיגמרו קאמר או שליש אחר. וקאמר הש''ס לוג. כלומר שליש לוג הוא ולא שליש מסאה וכדמפרש ואזיל מתני' וכו' דמתני' מיירי שהן עושין ג' לוגין לסאה כשיגמרו וכשהכניסו שליש הלוג שהוא תשיעית להסאה כשיגמרו עונתן אז כותש וכו' וכך למעשרות וכדפרישית בל' הב' במתניתין והוא העיקר:

משנה: 12b זֵיתִים שֶׁהִכְנִיסוּ רְבִיעִית לִסְאָה פּוֹצֵעַ וְאוֹכֵל בַּשָּׂדֶה. הִכְנִיסוּ חֲצִי לוֹג כּוֹתֵשׁ וְסָךְ בַּשָּׂדֶה. הִכְנִיסוּ שְׁלִישׁ כּוֹתֵשׁ בַּשָּׂדֶה וְכוֹנֵס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְכֵן כְּיוֹצֵא בָּהֶן בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ חַייָבִין בְּמַעְשְׂרוֹת. וּשְׁאָר כָּל פֵּירוֹת הָאִילָן כְּעוֹנָתָן לְמַעֲשְׂרוֹת כָּךְ עוֹנָתָן לַשְּׁבִיעִית.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כל האילן משיוציא. משיתחילו העלין להיות ירוקין:

ובה''א החרובין משישלשלו. משיתחילו להכביד ויראו בהן כמין שלשלת של חרובין:

משיגרעו. משיעשו בוסר כשיעור פול לבן וזהו נקרא גרוע ובגמרא דהכא מפרש משיזחלו מים מל' כי יגרע נטפי מים וחד שיעורא הוא:

משיניצו. משיגדל הנץ עליהן סביב:

ושאר כל האילן משיוציא. הבוסר שלו וכשיגיעו לשיעורים הללו שנשנו אסור לקצצן בשביעית:

וכל האילן כיון שבא לעונת המעשרות. שכבר גדלו הפירות עד שהגיע לעונת המעשרות האמור בהן מותר לקוצצו בשביעית לפי שזה כבר הוציא פירותיו ובטל דין שביעי' ממנו וכן קודם שיתחילו לעשות פרי מותר לקוץ לעצים בשביעית ומשום חוצץ אילנות טובים ליכא דהכא מיירי שהוא מעולה בדמים לעצים יותר מלאילן:

וכמה. יהא בזית ולא יקוצנו. האי דינא לאו אשביעית קאי אלא בעלמא ומשום קוצץ אילנות טובים כדדרשינן מדכתיב כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות:

רובע. הקב משום דזיתים חשיבי שיעורו ברובע ובדקל שיעורו בקב שאם עושה קב תמרים לא יקוצנו ואין הלכה כרשב''ג:

מתני' מאימתי אין קוצצין האילן בשביעית. לפי שאסור לקוץ את האילן בשביעית משיתחיל לעשות פרי שהוא מפסיד הפרי וכתיב לאכלה ולא להפסד:

מתני' זיתים שהכניסו רביעית לסאה. שמסאה מהן יכול להוציא רביעית לוג שמן פוצע דרך הזיתים לפצוע אותן כדי למתק מרירותן ואוכל בשדה דלאכילה הוא דחזו אבל אין סכין דלא חזי לסוך ואין סכין אלא בדבר שדרכו לסוך כדתנן לקמן (בפ''ח):

הכניסו חצי לוג שיכול להוציא חצי לוג שמן מסאה:

הכניסו שליש. שיכול להוציא מהן שליש ממה שמוציא לסאה כשנתבשלו יפה. א''נ שליש הוא שליש לוג וכדמפרש בגמ' כגון שהן עושין ג' לוג לסאה כשיגמרו וכשהכניסו שליש הלוג שהוא תשיעית ממה שראויין לעשות כשיגמרו כותש וכו' וכך עונתן למעשרות:

ושאר כל פירות האילן כעונתן למעשרות. המפורש לקמן בפ''ק דמעשרות כך עונתן לשביעית לאכול מהן דדוקא תאנים וענבים וזיתים שדרך לאכול מהן קודם שנתבשלו יפה התירו לאכול מהן בשדה בשביעית קודם שיגיעו לעונת המעשרות אבל לא בשאר פירות לפי שלא התירו אלא כדרך שאוכל בשאר שני שבוע:

כְּתִיב כִּי יוֹבֵל הִיא קוֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם וְגוֹמֵר. מַה הִיא קוֹדֶשׁ אַף תְּבוּאָתָהּ קוֹדֶשׁ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

א''ר יונה וכו'. כמו ועוד א''ר יונה כדמייתי לכל הני מילתיה אהדדי:

חד לתלת מאה וארבעים קיים בה. מנין ישל קדריש שלא ישאירו זיתיך כ''א חלק אחד קיים מנין ישל שעושה האילן:

כתיב כי עץ נשא פריו. ישא פריו מבעי ליה אלא מגיד שלא נשא פריו בעוה''ז כראוי ולזה אמר הנביא שלעתיד תראו מה שנושא פירות ותאמרו כי עץ נשא פריו עכשיו וכן ותאנה וגפן נתנו חילם:

כתיב כי יובל היא קודש. ודריש היא יתירא לרמז מה היא קודש הארץ אף תבואתה קדש ויש לנהוג בפירות שלה קדושה בשנת הקדש ולפיכך לא ניתן אלא לאכילה ולא להפסד:

רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָה מְנַשֵּׁק לְכִיפְתָא דְּעַכּוֹ וְאָמַר עָד כֹּה הִיא אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. רִבִּי זְעִירָא עָבַר יוֹרְדְּנָא בְּמָנוֹי. רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא מִתְעַגֵּל בַּהֲדָה אֵילוּסִיס דְּטִיבֵּרִיָּא. רִבִּי חִייָה רוֹבָה מַתְקַל כִּיפֵי. רִבִּי חֲנַנְיָה מַתְקַל גּוּשַׁייָא לְקַייֵם מַה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחָנֵּנוּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתקל כיפי. היה שוקל האבנים לידע אם כבר הוא בא''י מפני שאבניה יותר כבדים הן וכן גושי האדמה שלה ולקיים מה שנאמר כי רצו עבדיך וגו' ומר מקיים רישא דקרא ומר לסיפיה:

מנשק לכיפתא דעכו. שהיא גבול א''י והיה מנשק לכיפי סלע אשר שם ואמר עד כה היא ארעא דישראל והיה מחבב אף הגבולין שלה:

עבר ירדנא במנוי. שלא היה לו במה לאחוז על מעברות הירדן ועשה מהבגדים שלו כדי לאחוז בו כדרך שעושין בחבל מפה ומפה לאחוז בו ולעבור על המעברת:

מתעגל בהדא אליסוס דטבריא. מחוז של טבריא הנקרא כן והיה מתעגל עצמו על הארץ וכל זה מפני חיבוב קדושת הארץ:

משנה: מֵאֵימָתַי אֵין קוֹצְצִין אֶת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כָּל הָאִילָן מִשֶּׁיּוֹצִיא. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים הֶחָרוּבִים מִשֶּׁיְּשַׁלְשְׁלוּ וְהַגְּפָנִים מִשֶּׁיַגְרִעוּ וְהַזֵּיתִים מִשֶּׁיֵּנִיצוּ וּשְׁאָר כָּל הָאִילָן מִשֶּׁיּוֹצִיא. וְכָל הָאִילָן כֵּיוָן שֶׁבָּא לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת מוּתָּר לְקוֹצְצוֹ. וְכַמָּה יְהֵא בְזַיִת וְלֹא יְקוֹצֶנּוּ רוֹבַע רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַכֹּל לְפִי הַזַּיִת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כל האילן משיוציא. משיתחילו העלין להיות ירוקין:

ובה''א החרובין משישלשלו. משיתחילו להכביד ויראו בהן כמין שלשלת של חרובין:

משיניצו. משיגדל הנץ עליהן סביב:

ושאר כל האילן משיוציא. הבוסר שלו וכשיגיעו לשיעורים הללו שנשנו אסור לקצצן בשביעית:

רובע. הקב משום דזיתים חשיבי שיעורו ברובע ובדקל שיעורו בקב שאם עושה קב תמרים לא יקוצנו ואין הלכה כרשב''ג:

הכניסו חצי לוג שיכול להוציא חצי לוג שמן מסאה:

הלכה: מֵאֵימָתַי אֵין קוֹצְצִין כו'. תַּנָּא רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא חֲרוּבִין שִׁלְשׁוּלָן הוּא חֲנָטָן. גְּפָנִים מִשֶּׁיַגְרִיעוּ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מִשֶּׁיִּזְלְחוּ מַיִם. כְּמַה דְּאַתְּ אָמַר כִּי יְגָרַע נִטְפֵי מַיִם יְזוּקוּ מָטָר לְאֵידוֹ. זֵיתִים מִשֶּׁיֵּנִיצוּ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מִשֶּׁהִכְנִיסוּ רוֹבַע. מַה רוֹבַע נֵץ אוֹ רוֹבַע זֵיתִים. אָמַר רִבִּי יוֹנָה לְאֵי דוּ נֵץ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה רוֹבַע זֵיתִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

משיזחלו מים. כשסוחט מוציאין מים:

מה. ושואל הש''ס מאי משהכניסו רובע דקאמר אם רובע נץ או רובע זיתים:

אָמַר רִבִּי יוֹנָה כְּתִיב כִּי יִשַּׁל זֵיתֶיךָ. חַד לִתְלַת מֵאָה וְאַרְבָּעִין קִייֵם בָּהּ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה כְּתִיב כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ מַגִּיד שֶׁלֹא נָשָׂא פִרְיוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּתְאֵינָה וַגֶּפֶן נָֽתְנוּ חֵילָם מַגִּיד שֶׁלֹא נָֽתְנוּ חֵילֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

א''ר יונה וכו'. כמו ועוד א''ר יונה כדמייתי לכל הני מילתיה אהדדי:

חד לתלת מאה וארבעים קיים בה. מנין ישל קדריש שלא ישאירו זיתיך כ''א חלק אחד קיים מנין ישל שעושה האילן:

אָמַר רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא הַמֵּת בְּשֶׁבַע שְׁנֵי גוֹג אֵין לוֹ חֶלֶק לְעָתִיד לָבוֹא סִימָנָא דְּאָכַל פְּרֹטָּגַּמִּיָּא אֲכִיל מַשְׁתּוּתָא. שָׁמַע רִבִּי יוֹסֵי וְאָמַר וְיֵאוּת עַד כְּדוֹן אִית תְּתוּבָה לְעָֽלְמָא דְּאָתֵי. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִּבִּי חִייָה בַּר אַשִּׁי עֲתִידִין הֵן חֲבֵירִין לְהִתְיַגֵּעַ מִבָּתֵּי 13a כְּנֵסִיּוֹת לְבָתַּי מִדְרָשׁוֹת מַה טַעֲמָא יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יִרְאֶה אֵל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן עַד יִרְאֶה אֵל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עתידין הן חבירין להתייגע וכו'. כלומר אף שאמרנו שלעתיד יהיה הכל במנוחה יגיעה זו יהיה להם לתלמידי חכמים שילכו מבתי כנסיות לבתי מדרשות וזה יהיה להם לנחת שמתוך כך יזכו להתראות אל אלהים כדכתיב ילכו מחיל אל חיל ואז יראה וגו':

המת בשבע שני גוג אין לו חלק לע''ל. לפי שבאותו הזמן יהיה בהלה גדולה ורב היגיעה והטרחא כדכתיב אם לא ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל ואותן שבע שנים דכתיב ויצאו יושבי ערי ישראל ובערו והשיקו וגו' ובערו בהם אש שבע שנים הן הן הכנה למתן שכרן של צדיקין לעתיד לבוא לפי היגיעה שיהיה להן בשבע שנים הללו וזהו דמסיים ואמר:

סימנא דאבל בבי''ת גרסי'. מי שהוא מוביל. ומביא פרטגמיא אכיל משתותא. פרוטגמיא. מלה לעז יוונית היא על מיני מגדים ופירות שדרך להביא לבחור הנושא בתולה וזהו הסימן מי שמביא הפרוטגמיא הוא מזומן לאכול שם בסעודת המשתה והוא כעין שושבינות הנשנה בפ''ט דב''ב ואף כאן מי שיטריח עצמו ויהיה לו היגיעה זה הוא מזומן לחלק לע''ל:

ויאות עד כאן אית תתובה לעלמא דאתי. כל מר שהוטב לו לר' יוסי זה ואמר עד כאן שמענו שיש מנוחה בלא יגיעה לעתיד לבא שהרי אמר כל המתיגע באותן שבע שנים זה הוא זוכה לחלק לעתיד לבא אם כן יהא מנוחת ישיבה לעתיד לבא:

רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין אָֽמְרִין קְטַנֵּי גוֹיִם וְחַייְלוֹתָיו שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר לֹא חַייִן וְלֹא נְדוֹנִין וַעֲלֵיהֶן הוּא אוֹמֵר וְיָֽשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ. מֵאֵימָתַי קְטַנֵּי יִשְׂרָאֵל חַייִן רִבִּי חִייָא רוֹבָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי חַד אָמַר מִשֶּׁיִּוָוֽלְדוּ. וְחַד אָמַר מִשֶּׁיְּדַבְּרוּ. מָאן דְּאָמַר מִשֶּׁיִּוָוֽלְדוּ יָבוֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה. וּמָאן דְּאָמַר מִשֶּׁיְּדַבְּרוּ זֶרַע יַעַבְדֶּנּוּ יְסוּפָּר לַי֨י לַדּוֹר. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר מִשֶּׁהוּא יוֹדֵעַ לַעֲנוֹת אָמַן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מַה טַעֲמָא פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבוֹא גוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים. תַּמָּן אָֽמְרִין מִשֶׁיִּמּוֹלוּ נָשָׂאתִי אֵימֶיךָ אָפוּנָה. וְרַבָּנִין דְּהָכָא אָֽמְרִין מִשֶּׁיִּוָּֽלְדוּ וּלְצִיּוֹן יֹאמַר אִישׁ אִישׁ יוּלָּד בָּהּ וְהוּא יְכוֹנְנֶיהָ עֶלְיוֹן. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר אֲפִילוּ נְפָלִים מַה טַעֲמָא וּנְצוּרֵי יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב. וּנְצִירֵי יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

קטני עכו''ם. שלא היה בהן כח לעשות רעה לישראל וכן שאר חיילותיו של נבוכדנצר אותן שלא פשטו ידיהן בזבול כדאמרינן לעיל בברכות פ' הרואה (בהלכה א') והן הן לא חיין ולא נידונין אבל אותן שפשטו ידיהן בזבול אין להן תקנה כדאמר התם ואיידי דאיירי בלעתיד לבא מייתי לה הכא:

מאימתי קטני ישראל חיין. לע''ל:

יסופר. משעה שיכול לספר:

שומר אמונים. שאומרים אמנים:

נשאתי אימך. אימת מצות מילה שקבלנו לשמך:

אפילו נפלים. חיין לע''ל דכתיב ונצורי קרי ונצירי משעת יצירה של ישראל זוכין הן להשיב:

הדרן עלך בראשונה

משנה: בְּנוֹת שׁוּחַ שְׁבִיעִית שֶׁלָּהֶן שְׁנִייָה שֶׁהֵן עוֹשׂוֹת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַפֶּרְסָאוֹת שְׁבִיעִית שֶׁלָּהֶן מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית שֶׁהֵן עוֹשׂוֹת לִשְׁתֵּי שָׁנִים אָֽמְרוּ לוֹ לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא בְּנוֹת שׁוּחַ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שביעית שלהן שניה. שנה שניה של שני שבוע לפי שהחונטים בשביעית אינן נגמרין עד שנה שניה משמטה שלאחריה שהיא שלישית להחניטה ואז נוהג בהן דין שביעית דבאילן בתר חנטה אזלינן:

הפרסאות. מין תאנים שהן נגמרות לשתי שנים לפיכך שביעית שלהן מוצאי שביעית שהיא שמינית ואין הלכה כר' יהודה:

מתני' בנוח שוח. הן תאנים לבנות ואינן נגמרות אלא לאחר ג' שנים:

הלכה: בְּנוֹת שׁוּחַ כו'. מַהוּ בְּנוֹת שׁוּחַ פֵּיטֵירִיָּה. מַה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה הֵן עוֹשׂוֹת אוֹ אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים. בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה הֵן עוֹשׂוֹת אֶלָּא שֶׁאֵין פֵּירוֹתֶיהָ מְגַמְּרִין אֶלָּא לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים. כֵּיצַד הוּא יוֹדֵעַ. רִבִּי יוֹנָה אָמַר מִשֶּׁיְּקַשֵּׁר עָלָיו חוּט. תַּנֵּי שְׁמוּאֵל תּוֹחֵב בָּהֶן קִיסְמִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' מהו בנות שוח פיטיריה. כך היו קוראין לתאני חיוורתא:

מה. האי דקתני שהן עישות לג' שנים אם בכל שנה ושנה הן עושות אלא שאין נגמרין עד לאחר ג' שנים מזמן חנטתן או אחת לג' שנים הן עושות וטעמא דשביעית שלהן שנייה משום דכשנטען קודם שביעית חלה שביעית עליהן לשנה שיעשו ופשיט לה דבכל שנה ושנה הן עושות וכו' ואותן שחנטו בשביעית נגמרין בשניה לפיכך נוהג בהם דין שביעית דבתר חנטה אזלינן:

כיצד הוא יודע. אם בכל שנה ושנה הן עושות כיצד הוא יודע להבחין ביניהן:

משיקשור עליו החוט. על אלו שרואה שחונטין הן בשביעית קושר החוט עליהן להכירן אח''כ:

תני שמואל. דבלאו הכי יכול הוא לידע שתוחב בהן קסמין וכשרואה שהן רכין נגמרין הן ובידוע שחנטו בג' שנים מקודם:

תַּנֵּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אִילָן שֶׁחָנַט קוֹדֶם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט מִתְעַשֵּׂר לְשֶׁעָבַר. לְאַחַר חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט מִתְעַשֵּׂר לָבֹא. תַּנֵּי אָמַר רִבִּי נְחֶמְיָה בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּאִילָן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שְׁתֵּי גְרָנוֹת בַּשָּׁנָה. אֲבָל בְּאִילָן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה גוֹרֶן אֶחָד בַּשָּׁנָה כְּגוֹן זֵיתִים וּתְמָרִים וְחָרוּבִין אַף עַל פִּי שֶׁחָֽנְטוּ קוֹדֶם לַזְּמָן הַזֶּה הֲרֵי הֶן כִּלְעָתִיד לָבוֹא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן נָהֲגוּ בְחָרוּבִין כְּרִבִּי נְחֶמְיָה. מוֹתִיב רִבִּי שִׁמְעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְהָא תַנִּינָן בְּנוֹת שׁוּחַ שְׁבִיעִית שֶׁלָּהֶן שְׁנִייָה שֶׁהֵן עוֹשׂוֹת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים. עַל דַּעְתָּךְ מַה שֶׁעָשׂוּ בַשְּׁבִיעִית יְהוּ שְׁבִיעִית וְהוּא מְקַבֵּל מִינֵיהּ. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר כַּהָנָא וְתַמְיָה אֲנָא אֵיךְ הֲוָה מוֹתִיב רִבִּי שִׁמְעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְהוּא מְקַבֵּל מִינֵיהּ. וִיתִיבִינֵיהּ אֲנָא אָמַר חָרוּבִין וְאַתְּ אָמַר בְּנוֹת שׁוּחַ. אֲנָא אָמַר מִנְהָג וְאַתְּ אָמַר הֲלָכָה. אֲנָא אָמַר רִבִּי נְחֶמְיָה וְאַתְּ אָמַר רַבָּנִין. אֶלָּא הִיא חָרוּבִין הִיא בְּנוֹת שׁוּחַ. הִיא מִנְהָג הִיא הֲלָכָה. הִיא רִבִּי נְחֶמְיָה הִיא רַבָּנִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תני. בתוספתא (פ''ד) והתם לא גריס לרשב''ג ברישא אלא סתמא דברייתא היא:

אילן שחנט קודם ט''ו בשבט. שהוא ר''ה לאילנות מתעשר לשעבר לפי השנה שעברה ואם לאחר ט''ו בשבע מתעשר לפי שנה הבאה:

באילן שהוא עושה שתי גרנות בשנה. שאין פירותיו נגמרין כאחת ומתלקט פעמים בשנה כגון תאנים:

אבל באילן שהוא עושה גורן אחד. שפירותיו נלקטין כאחד בתר לקיטה אזלינן אפי' חנט קודם ט''ו בשבט מתעשר לפי שנה הבאה:

מותיב רבי שמעון. בן לקיש:

והא תנינן בנות שוח וכו'. ועל דעתך דנהגו כר' נחמיה מה שעשו בשביעית יהו שביעית כלומר דוקא אלו שעשו ונגמרו בשביעית יהא שביעית חלה עליהן דהא אמרת בתר לקיטה אזלינן אבל אלו שעשו ונגמרו בשניה אמאי יהא שביעית חלה עליהן אלא לאו ש''מ בתר חנטה אזלינן:

והוא מקבל מניה. וקבלה ר' יוחנן לאותה תשובה ממנו בתמיה וכדקמתמה ר' בון לקמיה:

ותמיה אנא. איך היה מקבל ממנו לקושיא זו:

ויתיביניה. ומפני מה לא השיבו אנא אמר בחרובין נהגו כר''נ ואת מקשית לי מבנות שוח ואנא אמינא מנהג ואת מייתית לה מהלכה ועוד אמינא אנא מר' נחמיה ואת מקשית לי מסתם מתני' דאתיא כרבנן:

אלא היא חרובין וכו'. מסקנת התמיה דר' בון היא כלומר אלא היכי ס''ד דהמקשה דהיא חרובין היא בנות שוח וכו'. דמותיב מבנות שוח על האי דחרובין ודהלכה על המנהג ומסברת רבנן דפליגי על הא דר' נחמיה וכי היינו הך הוא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source