Le texte Le vocabulaire Les révisions
Peah
Daf 20b
אִית דְּבָעִי מַשְׁמָעִינָהּ מִן הָדָא תַּעֲזוֹב הַנַּח לִפְנֵיהֶן תְּבוּאָה בְּקַשָּׁהּ. תִּלְתָּן בְּעָמִיר תְּמָרִים בִּמְכַבֵּדוֹת. 20b יָכוֹל בְּדָלִית וּבְדֶקֶל כֵּן תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתָם. מַה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוֹ וּלְהוֹצִיא אֶת אֵלּוּ. אַחַר שֶׁרִיבָּה הַכָּתוּב מִיעֵט. מַרְבֶּה אֲנִי אֶת אֵלּוֹ שֶׁאֵינָן שֶׁל סַכָּנָה וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁהֵן שֶׁל סַכָּנָה.
Traduction
Selon d’autres, on déduit les règles à observer de ces mots: tu abandonneras (Lv 5,10): c’est-à-dire, il suffit de laisser à la portée des pauvres le blé en épis, le fenugrec sur tiges, les dattes aux branches; et, ce qui prouve qu’on agit différemment pour la vigne suspendue ou le palmier, c’est que la Bible ajoute ''eux'' (cela implique une exclusion s’appliquant évidemment aux deux arbres élevés). Mais, qu’est-ce qui nous donne lieu de comprendre dans cette règle certains produits et d’en exclure d’autres? C’est que l’Ecriture-Sainte, après avoir exprimé un ordre général, emploie un terme qui est un indice d’exception: il faut en conclure que nous devons comprendre dans la règle générale tout ce qui n’offre pas de danger à être recueilli et en exclure la moisson qui entraînerait un danger.
Pnei Moshe non traduit
אית דבעי נישמענה. לדינא דמתני' מן הדא כדתני בת''כ פ' קדושים:
תעזוב. לעני ולגר תעזב ודריש הנח לפניהם והם יבזבזו:
תבואה בקשיה תלתן בעמיר. הקש של תלתן נק' עמיר כדתנן עמיר כמלא פי טלה:
תמרים במכבדות. אם לקח הבעה''ב התמרים מן הדקל במכבדות שלהן לא ילקט תמרים של חלק הפאה מן המכבדות אלא יניח לפניהם התמרים במכבדות דמכיון שאין התמרים בראשו של דקל ואין סכנה טפי עדיף שיתלשו העניים בעצמן להתמרים מהמכבדות:
יכול אף בדלית ובדקל כן. מיעט הכתוב אותם:
שהן של סכנה. בעלייתן ולפיכך הבעה''ב מורידן ומחלק אותן להעניים.
אִין תֵּימַר מְחוּבָּר הוּא קוֹרֵא שֵׁם פֵּיאָה לְמַעְלָן. אִין תֵּימַר שֶׁאֵינוֹ מְחוּבָּר קוֹרֵא שֵׁם פֵּיאָה לְמַטָּן. אִין תֵּימַר קוֹרֵא שֵׁם פֵּיאָה לְמַעְלָן הוֹצָאָה מִשֶּׁל עֲנִייִם אִין תֵּימַר קוֹרֵא שֵׁם פֵּיאָה לְמַטָּן הוֹצָאָה מִשֶּׁל בַּעַל הַבַּיִת. וַאֲפִילוּ תֵימַר קוֹרֵא שֵׁם פֵּיאָה לְמַעְלָן הִטְרִיחוּ עַל בַּעַל הַבַּיִת שֶׁתְּהֵא הוֹצָאָה שֶׁלּוֹ מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה.
Traduction
Est-ce lorsque le fruit adhère encore à la terre qu’est due la pea d’arbre? Faut-il l’entendre en ce sens qu’on applique le nom de pea à la partie supérieure (p. ex. aux arbres élevés)? Ou est-ce en ce sens que l’on donne la pea, en prélevant d’en bas sur ce qui est détaché (après la descente)? C’est-à-dire, s’il est admis que l’application de la pea s’opère en haut, le travail de transport incombe-t-il aux pauvres, et s’il est admis qu’on applique seulement de nom de pea à la partie inférieure, le travail de transport et les frais incombent-ils au propriétaire (215)Ci-dessus, (2, 1), il y a un procédé oratoire analogue.? Non, même en admettant l’application du nom de pea à ce qui est supérieur, on a imposé aussi au propriétaire la fatigue du transport, en raison du danger que courraient les pauvres (en montant sur les arbres).
Pnei Moshe non traduit
ואינו מחובר. בעיא היא וכלומר מאי דאמרינן בדלית ובדקל שאינם ניתנים במחובר אם הוא בין בנתינה ובין בהפרשה שהבעה''ב מפריש וקורא שם זה יהיה לפאה וצריך שיהא גם קריאת השם בשאינו מחובר או דילמא לא קפיד קרא אלא על הנתינה בלבד שיתן להם באינו מחובר שלא יבואו לידי סכנה אבל קריאת שם פאה במחובר הוא וכדמסיק ואזיל בפירוש הבעיא:
אין תימר מחובר הוא. דאם תימר קריאת השם במחובר הוא א''כ קורא שם פאה כשהן למעלן ואי אמרינן דקריאת שם נמי בשאינו מחובר הוא צריך שיוריד הפירות למטן ואז קורא להן שם פאה:
אין תימר קורא שם פאה למעלן. השתא מפרש לה ומאי נ''מ אם קורא השם למעלה או אחר שיוריד הפירות למטה וקאמר דההוצאה איכא בינייהו דאי תימר דקריאת שם פאה קורא הוא במחובר למעלה א''כ ההוצאה כדי להוריד הפירות למטה על העניים היא דכבר היא שלהם אחר שקרא הבעה''ב שם פאה ומנכה ההוצאה מן הפאה והשאר מחלק להם אבל אי תימר דקריאת השם ג''כ צריך שיקרא לחלק הפאה אחר שמוריד הפירות למטה ההוצאה על הבעה''ב ומאי:
ואפי' תימר. וקאמר הש''ס דלאו מילתא היא דאפי' תימר שהוא קורא שם פאה כשהפירות למעלן אפ''ה ההוצאה לעולם על הבעה''ב:
הטריחו על הבעה''ב שתהא הוצאה שלו מפני הסכנה. כלומר דאי אמרת דתהא הוצאה על העניים חיישינן דלפעמים לא יתרצו העניים להוציא איזה הוצאה וגם שלא ינכה הבעה''ב מן הפאה בשביל ההוצאה ויאמרו אנחנו בעצמנו עלה נעלה להוריד הפירות למטה ויבאו לידי סכנה ולפיכך הטריחו חכמים על הבעה''ב שתהא לעולם ההוצאה משלו:
תַּנִּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר כָּל הָאִילָנוֹת סַכָּנָה. רִבִּי מֵאִיר לֹא דָרַשׁ קָצִיר וְרַבָּנָן דָּֽרְשֵׁי קָצִיר. כָּל עַמָּא דָּֽרְשֵׁי קָצִיר אֶלָּא רִבִּי מֵאִיר אָמַר כָּל הָאִילָנוֹת סַכָּנָה. וְרַבָּנָן אָֽמְרֵי אֵין סַכָּנָה אֶלָּא הַדָּלִית וְהַדֶּקֶל בִּלְבָד. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַעֲשֶׂה שֶׁמֵּתוּ חֲמִשָּׁה אַחִים בְּחֲמִשָּׁה חֲלִיקֵי אֱגוֹזִים.
Traduction
On a enseigné, au nom de R. Meir: tous les arbres sont considérés comme dangereux. Est-ce à dire que ce rabbin ne tient pas compte de l’explication rattachée au mot moisson (qu’il importe de savoir si elle est aussi accessible aux petits, adoptant de préférence la raison du danger), tandis que les autres rabbins en tiennent compte? Non, les uns et les autres tiennent compte du mot moisson; seulement, selon R. Meir, tous les autres arbres sont considérés comme dangereux, tandis que selon les autres rabbins, on ne considère comme tels que la vigne suspendue et le palmier. R. Simon applique aussi cette règle aux noyers lisses (dangereux).'' R. Hanania raconte à ce propos, au nom de R. Simon b. Lakish, que 5 frères sont morts après avoir grimpé sur cinq de ces noyers (d’où ils ont glissé à terre).
Pnei Moshe non traduit
תני בשם ר''מ כל האילנות סכנה. וקס''ד דבדרשא דקרא פליג דר''מ לא דריש קציר כדדרשי לעיל מה קציר מיוחד שהקטן מושל בו כגדול והלכך ס''ל דלאו דוקא בדלית ובדקל שהן גבוהין אמרו בעה''ב מוריד ומחלק אלא אף בכל האילנות כן ואפי' הקטן מושל בהם כגדול דלא אמרה תורה אלא בקצרך והיינו התבואה שתהא ניתנת במחובר לקרקע והקישא דקציר לית ליה ורבנן דרשי קציר:
כל עמא דרשי קציר. והדר הש''ס וקאמר דלא היא דכ''ע אית להו דרשא דקציר דהא מיותר הוא ולהקיש' איצטריך כי פליגי במיעוטא משום סכנה הוא דפליגי דר''מ חייש אפי' לסכנה מועטת והלכך קאמר כל האילנות סכנה ואפי' אינם גבוהין הרבה כדלית ודקל דילפינן מקציר מה קציר מיוחד שאין לו סכנה כלל יצאו אילנות דסכנה קצת מיהת איכא ורבנן לא חיישי לסכנה מועטת והלכך דלית ודקל דוקא שיש בהן סכנה מרובה ומה קציר מיוחד שהקטן וכו' יצאו אלו שהן גבוהין הרבה:
מעשה שמתו חמשה אחים בחמשה חלוקי אגוזים. טעמא דר''ש דמתני' קמפרש דבשביל מעשה שאירע שבאו לידי סכנה בחלוקי אגוזין שהיו עולין בעצמן ליטול הפאה ונפלו ומתו והלכך גזר ר''ש אף בחלוקי אגוזים שיהא הבעה''ב מוריד ומחלקן:
בַּעַל הַבַּיִת שֶׁקָּרָא שֵׁם פֵּיאָה וְכִילָּה קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָֽׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ. לֹא קָרָא שֵׁם פֵּיאָה וְכִילָּה קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָֽׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ.
Traduction
Si un propriétaire, après avoir déterminé la part de la pea, achève de la cueillir (contrairement à la règle), il enfreint la défense (conçue en ces termes): tu ne raseras pas en entier le coin de ton champ en le moissonnant (ibid.); et, à plus forte raison, ladite défense s’applique au propriétaire qui, sans faire de désignation, aurait tout coupé (216)S'ils lui proposent de lui céder la péa contre une part égale de produits, pour lui éviter les prélèvements légaux, l'échange est nul..
Pnei Moshe non traduit
בעה''ב שקרא שם פאה וכילה וכו'. כלומר דלא תימא דאם קרא שם פאה במחובר לקרקע כבר יצא ידי חובתו בזה וקיים אזהרת לא תכלה ואפי' כילה הוא אחר כך כל שדהו ונתן הפאה לעניים מן התלוש הלכך קמ''ל דבין קרא שם פאה במחובר ובין לא קרא שם במחובר וכילה לעולם קורא אני עליו לא תכלה פאת שדך ועובר בלאו ואפי' קרא שם במחובר דאנתינה במחובר לקרקע קפדה התורה:
הִתְנוּ בֵּינֵיהֶן אֲפִילוּ כֵן אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.
Traduction
– Si les pauvres se sont mis d’accord avec le propriétaire pour la répartition de ce qui leur revient (217)C'est-à-dire, il a eu tort en principe de désigner nominalement la péa et de la cueillir avec le reste, au lieu de la laisser sur pied et de l'abandonner en cet état aux pauvres, sans la partager lui-même. Il doit donc, malgré la transgression du précepte de ne pas couper, suivre la règle primitive et l'abandonner aux pauvres., on ne les écoute cependant pas (pour leur donner le tout en un lot),
Pnei Moshe non traduit
התנו ביניהן. אהא דקתני אפי' תשעים ותשעה אומרים לחלק וכו' קאי דאם היה התנאי ביניהם שילכו אחר רוב האומרים כך או כך מהו וקאמר דאפי' כן אין שומעין לו כלומר אפי' יש כאן רוב נגד האומר כהלכה והתנו שילכו אחר הרוב אין שומעין להרוב:
בַּעַל הַבַּיִת יְחַלֵּק בְּיָדוֹ שֶׁלֹּא יִרְאֶה עָנִי מוֹדַעְתּוֹ וְיַשְׁלִיךְ לְפָנָיו. רִבִי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבודַמָא בְּעִי כִּילָּה אֶת שָׂדֵהוּ אַתְּ אֲמַר חָֽזְרָה פֵּיאָה לָעוֹמָרִין. אֲפִילוּ כֵן בַּעַל הַבַּיִת מְחַלֵּק בְּיָדוֹ שֶׁלֹּא יִרְאֶה עָנִי מוֹדַעְתּוֹ וְיַשְׁלִיךְ לְפָנָיו.
Traduction
mais le propriétaire est tenu de la distribuer de sa main (équitablement), pour qu’il ne favorise pas un pauvre de sa famille, ou de sa connaissance (218)Le terme mada'at, personne connue, parent, est biblique et usité pour Booz (Rt 6, 2)., auquel il accorderait une plus forte part. De même, remarqua R. Samuel bar Aboudima, lorsque le propriétaire a achevé la moisson du champ (sans rien laisser pour la pea), de sorte que l’obligation retombe évidemment sur le blé en gerbes (219)''Il sa sans dire que l'obligation subsiste; seul, le mode de distribution change et le propriétaire en est chargé. Cf. Baba Qama 94a.'', même en ce cas, il n’abandonnera pas aux pauvres la pea en bloc (pour être dispersée), mais la distribuera de sa main, avec équité, afin qu’il ne lui arrive pas d’en favoriser un pauvre qu’il connaît (comme au cas précédent).
Pnei Moshe non traduit
בעה''ב יחלק בידו. שלא יראה לעני מודעתו קרובו מל' ולנעמי מודע לאישה. וכלומר שאם אתה אומר בעה''ב יחלק בידו. חוששין אנו שלא יראה לעני קרובו וישליך לפניו חלק יפה ויאמר אח''כ אין לי יותר לחלק והעניים שלא יגיע להם שום חלק מחמת זה יפסידו והלכך לעולם אין שומעין אלא לזה שאומר כהלכה דכשיבוזו בעצמן במחובר אין כאן חששא זו דכאו''א בוזז לעצמו מה שיכול:
ר' שמואל בר אבדומא בעי כילה את שדהו וכו'. כלומר משום דמהאי דקאמר אמתני' לא שמענו אלא אם הפאה נותנת במחובר לקרקע כדין הפאה לכתחילה ועלה קאמרינן דאפי' התנו ביניהם שילכו אחר הרוב האומרים שהבעה''ב יקצור הפאה ויחלק בידו דאין שומעין להרוב ומטעמא דכשהבעה''ב מחלק איכא חששא כדאמרן וכשהן בוזזין במחובר ליכא חששא זו והשתא בעי ר' שמואל דאם כילה בעה''ב את כל השדה לקצור ולא הניח פאה במחובר לקרקע דאת אמר בזה שחזרה פאה לעומרין דכך הוא הדין כדאמרי' לעיל פ''ק לא הפריש פאה מן הקמה יפריש מן העמרים ובכה''ג דאין הפאה אלא בתלוש הכל שוה דבין בביזה ובין בחלוקה אין תקנה לחששא דאמרן דבשלמא במחובר לקרקע יש תקנה בביזה ולא בחלוק' אבל השתא מכיון דאינה כ''א בתלוש איכא למימר דאם התנו ביניהם שילכו אחר הרוב הכל לפי תנאם ואם הרוב אומרים שהבעה''ב יחלק העמרים לפניהם שומעין להרב ומאי:
אפי' כן וכו'. כלומר דמהדר הש''ס דאפי' כן אמרינן בכך לעיל שאם הבעה''ב מחלק בידו חוששין אנן שלא יראה קרובו עני וישליך לפניו חלק יפה משא''כ אם מניח כל העמרים לפני כל העניים והן יבוזזו לעצמן ליכא למיחש כולי האי שכאו''א בוזז לעצמו ואין הבעה''ב יכול לעשות ערמה כזו כמו שאם היה מחלק בידו:
Peah
Daf 21a
משנה: 21a נָטַל מִקְּצַת הַפֵּיאָה וְזָרַק עַל הַשְּׁאָר אֵין לוֹ בָּהּ כְּלוּם. נָפַל לוֹ עָלֶיהָ וּפִירֵס טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מַעֲבִירִין אוֹתוֹ מִמֶּנָּהּ וְכֵן בְּלֶקֶט וְכֵן בְּעוֹמֶר הַשִּׁכְחָה.
Traduction
Si un pauvre, après avoir pris une part de pea (220)Baba Metsia, 10a., la jette sur le reste (pour se l’approprier), cela ne l’avance à rien (et il n’aura rien). S’il s’est jeté sur elle, ou s’il a étendu son talit (manteau) sur elle (dans le même but), on la lui retire. Il en est de même pour les épis délaissés ou oubliés (appartenant également aux pauvres).
Pnei Moshe non traduit
מתני' נטל אחד מן העניים. מקצת הפאה שלקט וזרקה על השאר כדי לקנות:
אין לו בה כלום. ואפי' במה שלקט דקונסין אותו ומוציאין ממנו התלוש והמחובר:
נפל לו עליה וכו'. לפי שאין ד''א של אדם קונות לו אלא בסימטא ובצידי רה''ר אבל לא בשדה חבירו ולא ברה''ר:
הלכה: תַּנִּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר קוֹנְסִין בּוֹ וּמוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ אֶת הַתָּלוּשׁ וְאֶת הַמְּחוּבָּר. עַד כְּדוֹן מֵזִיד אֲפִילוּ שׁוֹגֵג וַאֲפִילוּ כְּרִיכוֹת.
Traduction
On a enseigné au nom de R. Meir: la mesure prescrite pour la Mishna est une punition infligée au pauvre (parce qu’il a voulu commettre une fraude); et, comme amende, on lui enlève, non-seulement sa part déjà coupée, mais encore celle qui lui reviendrait sur ce qui est encore adhérent à la terre. Cette règle, prescrite à l’égard de celui qui agit ainsi de propos délibéré (221)Comp. Ci-après, (5, 1), s’applique-t-elle aussi à celui qui agit ainsi involontairement, ou s’agit-il des gerbes roulées (ce qui est assez rare)?
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני בשם ר''מ. בתוספתא ריש פ''ב דאין לו בה כלום אפי' מה שלקט דקונסין אותו ומוציאין ממנו הכל:
עד כדון מזיד ואפי' שוגג. בעיא היא עד כאן לא שמענו דקונסין אותו אלא אם זרק במזיד ואי נימא דאפי' שוגג כדאמרי' בעלמא לר''מ דקניס שוגג אטו מזיד ולא איפשטא:
ואפי' כריכות. כלומר אפי' עשה העני מן הפאה שלקט או מן הלקט כריכות עומרים וסד''א דכיון דטרח כולי האי אין מוציאין ממנו קמ''ל דאפי' בכה''ג קונסין אותו ומוציאין ממנו וינתן לעני אחר:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָּקִישׁ בְּשֵׁם אַבָּא כֹהֵן בַּר דָּלָיָא אָדָם זוֹכֶה בִּמְצִיאָה בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלּוֹ מַה טַעַם וְהִנֵּה בְּעוֹנְיִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית י֨י זָהָב כִּכָּרִים מֵאָה אֶלֶף וְכֶסֶף אֶלֶף אֲלָפִים כִּכָּרִים וְלַנְּחוֹשֶׁת וְלַבַּרְזֶל אֵין מִשְׁקָל כִּי לָרוֹב הָיָה וְעֵצִים וַאֲבָנִים הֲכִינוֹתִי וַעֲלֵיהֶם תּוֹסִיף.
Traduction
⁠—Non, dit R. Simon b. Lakish au nom d’Aba Cohen, de Delia: on peut acquérir dans les 4 coudées près de soi toute trouvaille faite (222)''En vertu d'une décision des rabbins, si quelqu'un trouve un objet dans les 4 coudées ambiantes, cela lui est acquis; de cette façon, il n'y aura ni contestation, ni collision. Voir Babli, ibid. et la présente série, (Gitin 8, 3)'' (c’est ainsi qu’elle sera considérée). Pourquoi? C’est qu’il est écrit (1Ch 22, 14): Et voici que, malgré ma détresse, j’ai préparé pour la maison de l’Eternel, de l’or cent mille talents, de l’argent mille fois mille talents; l’airain et le fer ne peuvent être pesés, car ils sont trop considérables. J’ai préparé du bois et des pierres, et tu y ajouteras encore (on peut donc transmettre à autrui des biens trouvés).
Pnei Moshe non traduit
ריש לקיש וכו' גרסינן להא בגיטין פ' הזורק הלכה ג' ובשנים אוחזין הלכה ד' והנוסחא נשתנית ונשתבשה כאן במקצת:
אדם זוכה במציאה בתוך ד''א שלו. כצ''ל וכן הוא שם דפליגי ר''ל ור''י אם ד''א של אדם קונות לו בכ''מ או לא:
מה טעם. מהיכן למד ר''ל דד''א קונות לו וקאמר דמצינו שאמר דוד לשלמה והנה בעניי הכינותי לבית ה' וגו'.
רִבִּי יוֹנָה אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה בְּעִי מַה נָן קַייָמִין אִם בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת עָשִׁיר הוּא. אִם בְּחוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת וְיֵשׁ אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וְקִייַמְּנוּהָ בְּמַקְדִּישׁ רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.
Traduction
R. Yona au nom de R. Oshia demanda: dans quelles conditions ces biens ont-ils été consacrés et ledit verset a-t-il pu être énoncé par David? S’il se trouvait que ces monceaux d’or et d’argent étaient auprès de lui, dans un espace de 4 coudées, il en était le riche propriétaire (en vertu de la règle rabbinique précitée: pourquoi alors David parle-t-il de sa pauvreté)? Si au contraire ils ne se trouvaient pas sous sa main, à une distance de plus de 4 coudées, comment a-t-il pu déclarer sacré ce qui ne lui appartenait pas? Ces 2 situations peuvent s’expliquer et se concilier: on suppose qu’à mesure qu’une partie de ces richesses ce trouvait dans son domaine légal (4 coudées), il les consacrait (223)Donc, on ne peut rien conclure de là en faveur de R. Simon b. Lakisch. V. comment. de Nahmanide sur Nedarim 34., (de sorte qu’en réalité il était pauvre).
Pnei Moshe non traduit
והקשה רב הושעיא מה אנן קיימין המקרא הזה שקורא עוני לכל עושר הגדול הזה. וה''ג כמו שהוא בשנים אוחזין אם בנתונין בתוך ידו עשיר הוא אי בשאינן נתונין לתוך ידו יש אדם מקדיש דבר שאינו שלו הוי אומר בנתונין בתוך ד''א שלו כלומר אם הם תחת רשותו וכבידו ממש א''כ עשיר הוא ומאי בעניי ואי בשאינן תחת רשותו כלל וכי היה יכול להקדיש דבר שאינו ברשותו הוי אומר דאין לנו לפרש מקרא הזה אלא שהיו נתונין תוך ד''א שלו כשהקדיש וברשותו היה והא דאמר בעניי משום שאינן נתונין תחת ידו ממש והא קמ''ל האי קרא דד''א של אדם קונות לו:
וקיימנוה במקדיש ראשון ראשון. כלומר דדחי לה הש''ס דאיכא למימר דבהכי עסקינן שהקדיש ראשון ראשון שבא לידו והיינו בעניי וא''כ מהכא לאשמעינן מידי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source